בלגן בבית איך יוצאים מזה

אנונימי

_{שם הדף שוּנה מ: דף בית מבולגן}

כמו הבית שלי, אני בטוחה שגם דף הבית שלי יהיה מבולגן.

אני מתחילה את הדף הזה בצורה מסודרת, עם הרבה כוונות טובות, אבל איכשהו נראה לי שתוך כמה שבועות אני אפזר פה כל מיני נושאים על הדף ואשכח לאסוף.
לפעמים, אחרי יום שלם של סידורים, נקיונות, כביסות ובישולים אני מוצאת את עצמי רעבה ועייפה בבית מבולגן, מלוכלך, בלי בגדים בארון ועם מקרר ריק (מילא אני, אבל הבעל והילדים?). יש לי מיני בעיות גדולות וקטנות של ארגון הבית ורוב הזמן הפנוי שלי הולך עליהם. (וגם לא כל כך מתחברת ומאמינה בעניין ה- פליי ליידי הזה)

הצילו! (-:

אני מתכוונת לבעיות קיומיות כמו:

איך אתם משתלטים על הבלאגן בבית? (זאת אומרת: כשלא באים אורחים ואתם לבד - איך באמת נראה הבית?)
איך אתם נפטרים מהקערות הקטנות האלה שנמצאות על מדפים ומתמלאות במטבעות, חרוזים, גומיות לשיער, אבק, מחקים, שברים של צעצועים, פתקים, חשבוניות וסוללות?
איך אתם מכניסים את השמיכה לתוך הציפה? (ו- האם תמיד יוצא לכם לעשות את זה באחת עשרה וחצי בלילה?)
איך אתם מטפלים/מתייקים/נפטרים מכל הדואר שאתם מקבלים? (דואר ניירות - כזה שמגיע עם הדוור באוטו אדום, לא אלקטרוני)
איפה לעזאזל אתם שמים את כל הנעליים שלכם? (ביננו, ארון הנעליים המכוער הזה שמוכרים ב"הום סנטר" ב- 99 ש"ח לא ממש עושה את העבודה)
נו, הבנתם את הפרנציפ.

הי ראש דשא,

אני ממש לא מומחית ורחוקה מאוד מלהיות איזושהי דוגמא בנושא, יש לי נטיות לאספנות יתר, בלגן ולהשאיר דברים לא גמורים.
יש כאן כמה נשים באתר שמתמחות בזה

אבל!

לפני כמה חודשים התוודעתי לfly lady ונרשם שיפור הדרגתי, משהו בגישה ויש גם תוצאות. למרות שאת מסתייגת אני ממליצה לנסות, יילך - טוב , לא יילך - תעזבי.

איך אתם משתלטים על הבלאגן בבית? (זאת אומרת: כשלא באים אורחים ואתם לבד - איך באמת נראה הבית?)
קצת קצת, בכל פעם פינה אחרת, לפני 3 חודשים עשיתי תוכנית, ובמשך שבועיים בכל יום טיפלתי בפינה אחרת מאוד בעייתית בבית, ולא יותר משעה. לא האמנתי איך הפרויקט שנראה לי מפלצתי ובלתי אפשרי פתאום קרה.
איך אתם נפטרים מהקערות הקטנות האלה שנמצאות על מדפים ומתמלאות במטבעות, חרוזים, גומיות לשיער, אבק, מחקים, שברים של צעצועים, פתקים, חשבוניות וסוללות?
זורקים
איך אתם מכניסים את השמיכה לתוך הציפה?
את באמת שואלת?
(ו- האם תמיד יוצא לכם לעשות את זה באחת עשרה וחצי בלילה?)
לפעמים
איך אתם מטפלים/מתייקים/נפטרים מכל הדואר שאתם מקבלים? (דואר ניירות - כזה שמגיע עם הדוור באוטו אדום, לא אלקטרוני)
אני עוברת על הכל ועושה ערימות:

לפח
לפתוח לקרוא ואז לפח - דואר מהבנק, חשבונות שלא צריך לתייק
לתייק

90% הולך לפח
איפה לעזאזל אתם שמים את כל הנעליים שלכם?
מה שאני גיליתי שיש נעליים שכבר לא נעלתי שנה או יותר, והחלטתי לזרוק או למסור.

בשבילי, הפתרון לשמירה על בית פחות או יותר מסודר ונקי מתחלק לשניים:

לזרוק
לסיים דברים ולא להשאיר באמצע, למשל כשמבשלים כשאני מסיימת ואפילו תוך כדי כל הזמן להחזיר למקום את מה שסיימתי או לשטוף ישר.

מקרר ריק
סובלת מזה גם, מנסה כרגע לבשל בכמויות יותר גדולות, פי שתיים ממה שאני חושבת, עשיתי את זה היום הייתי בטוחה שיספיק לפחות ליומיים-שלושה וכבר נגמר...

<יש לי נטייה לבשל קצת, כמו לבן אדם אחד, יותר נכון לאישה אחת רווקה שאוכלת מעט>

כייף לקרוא את מה שכתבת...תכתבי עוד במקום לסדר את הבית...(-:

אוי, אני מתה על דפים של סדר בלאגן וסדר!!!!
גם אני אימצתי את העקרונות של הפליי ליידי, וזה נהדר! הגישה שלי השתנתה, השלמתי עם העניין שאני לא רוצה עוזרת בית!! והבית שלי הרבה יותר מסודר...
התרגלתי לעבוד מהר!!! ולהכניס הכל לשגרות! לסדר את הבית בערב לפני שהולכים לישון טיפ טופ.... (כאילו שבאים אורחים מחר)

איך אתם מטפלים/מתייקים/נפטרים מכל הדואר שאתם מקבלים? (דואר ניירות - כזה שמגיע עם הדוור באוטו אדום, לא אלקטרוני) מיד, כשאני מביאה את הדואר אני פותחת וממיינת (זורקת מעטפות וכל מה שלא צריך), לפעמים אני עוד עושה את ליד תיבת הדואר.
יש לי 3 מגרות קרטון. אחת לדואר נכנס שצריך לשמור (פוליסת ביטוח), אחת לדואר שצריך לשלם (או לטפל), והאחרון דואר ששולם.

תיכף עוד תשובות....

איפה לעזאזל אתם שמים את כל הנעליים שלכם? (ביננו, ארון הנעליים המכוער הזה שמוכרים ב"הום סנטר" ב- 99 ש"ח לא ממש עושה את העבודה)
אצלנו יש חדר ארונות קטן אז יש קצת מקום לנעליים שלא בשימוש יום-יומי, יש לי גם סלסלה מתחת למיטה עם נעליים נוספות, וליד הדלת יש "מדפייה" מ- ACE, עשוייה מעץ, לנעליים בשימוש יום-יומי. אצלנו בדרך כלל בתוך הבית לא מסתובבים עם נעליים וכשנכנסים הביתה שמים את הנעליים במדפייה. זה כמו ספרייה קטנה עם שלושה מדפים מעץ.

לא כדאי להעביר את הדיון הזה לדף של FLYLADY? זה נראה לי ממש מתבקש...

וגם לא כל כך מתחברת ומאמינה בעניין ה- פליי ליידי הזה)
למה לא? הרי השיטה שלה בדיוק נותנת מענה לכל השאלות שלך!
אולי פשוט את טועה לגביה, וזו הסיבה להסתייגות?

יום שלם של סידורים, נקיונות, כביסות ובישולים אני מוצאת את עצמי רעבה ועייפה בבית מבולגן, מלוכלך, בלי בגדים בארון ועם מקרר ריק
כי אין לך שיטה.
וכי עשית יותר מדי, אבל לא את הבסיס P-:

איך אתם משתלטים על הבלאגן בבית?
בדברים קטנים, כל יום. למשל: כל בוקר אני מסדרת את המיטה ומנקה שירותים. כל ערב מבריקה את הכיור (וזה כבר כולל ניקוי של שולחן האוכל, משטחי המטבח, הדלתות והידיות של הארונות התחתונים - יש רק 2... - הברקת הברזים מכרום, ולפעמים אם בא לי גם ניקוי הכיריים. הכל בכמה דקות). במשך היום אני מקפידה להחזיר דברים למקום, אין בביתי דברים מיותרים (חוץ מניירת, שעליה אני עוד עובדת), ושומרת שגם הילדים יקפידו.

איך אתם נפטרים מהקערות הקטנות האלה שנמצאות על מדפים ומתמלאות במטבעות, חרוזים, גומיות לשיער, אבק, מחקים, שברים של צעצועים, פתקים, חשבוניות וסוללות?
מטבעות - בארנק. אם יש יותר מדי, משלמת בכסף קטן או מחליפה בבנק.
חרוזים - יש קופסת חרוזים בחדר הילדים, כשהם עושים מחרוזות. אם הם לא היו משחקים בזה ויוצרים בזה, זה היה עף מהבית.
גומיות לשיער - אם משתמשים בהן, הן בארון האמבטיה, שם גם המסרקים והמברשות והסיכות. אחת לכמה זמן זורקת את אלה שהתקלקלו.
אבק - אין קעריות כאלה, לכן אין אבק (-:
מחקים - אצלי יש מגרה אחת בשידת המגרות של שולחן העבודה שמוקדשת לצרכי משרד: מחקים, מחדדים, שדכן, סרגלים, מעטפות וכו'.
שברים של צעצועים - כל שבר או צעצוע שבור, לפח ומייד.
פתקים - משתדלת לחסל את הפתקים. כותבת ביומן, או ביומן ניהול הבית, או בלוח השנה, או בכולם, או בזיכרון של הנייד וכו'.
חשבוניות - יש לי תיק לתעודות אחריות שהולכות עם החשבוניות של האחריות. ויש לי תיק אחר לחשבונות, ובו מחברת חשבונות. תגדירי על איזה חשבוניות מדובר ואגיד לך.
סוללות - חדשות במקרר, בתא מיוחד. משומשות הולכות לתיבות המיחזור של הסוללות שיש בכמה חנויות ובאוניברסיטה.

איפה לעזאזל אתם שמים את כל הנעליים שלכם?
הכי חשוב - מחזיקים מינימום נעליים. נפטרים מכל מה שלא נועלים ולא נוח. נעלי הילדים שקטנו - עפות מהבית.
אצלנו בתחתית ארון הקיר בחדר השינה יש מגרות נעליים. שם מוחזקות הנעליים. בכניסה יש שרפרף נעליים קטן לנעליים שבשימוש שוטף. בחדר הילדים שרפרף נעליים שחלקו העליון הוא לנעליים של הילדים.

היי. אני ממליצה על שיטה שהיא פנימית ועוזרת לסדר במחשבה וכך הבית גם מסתדר בצורה טכנית
היא שינתה לי את החיים. הבית עדיין קצת מבולגן לפעמים אבל ההרגשה טובה הרבה יותר.

השיטה היא שיטת המגירות והיא מתאימה בעיקר לנשים מאמינות אבל לא רק
אשמח לתת לך פרטים ולספר לך עוד. אני בדף בית
יעל

כחלק מהתגבשותי כאמא, מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. כולל פליי ליידי, שעוד אגיע אליה, אבל בינתיים:
שמתי לב כמוך שאני מבזבזת המון אנרגיה ומסיימת את היום עייפה ועם בלאגן.
שמתי לב שהעניין הוא של חוסר הקשבה למשהו. אז פשוט עצרתי והתבוננתי.
נכנסתי למצב של הרפיה, אבל לא של חוסר שליטה על מה שקורה.
ראיתי בלאגאן סביב שהפריע לי, אבל לא נגעתי בו. פשוט מתוך הרפיה.
הייתי יותר עם עצמי, קצת עם הילדות. וזהו.
ואז הכנתי לי תוכנית עבודה. לכמה ימים. בלי לחץ.
שמתי לב שכלים וכביסה, הם העבודה השוטפת העיקרית.
כל פעם שהרגשתי שיש לי את ה"מוד" הנכון, עשיתי משהו קטן.
זה כנראה שלב לפני שיש כוחות להתארגנות כמו זו של פליי ליידי.
ככה יישרתי קווים עם הבית, בלי מאמץ בכלל.
במקביל:
העברתי יותר אחריות לבנות לגבי מה שקשור ללבוש שלהן, לדברים טכניים שהן יכולות כבר לעשות.
הורדתי מעצמי מקלחות לבנות, הן גם ככה בבית רוב הזמן, ולא אוהבות מקלחות. אז הקלתי על עצמי.
נכנסתי לשגרה כמו שפליי ליידי מיעצת: אני קמה, הבנות מתארגנות כשהן קמות, אני בינתיים מתארגנת על צ'יקו ומשהו ליד, כשהבנות שותות אני כבר מכינה את ארוחת הצהרים.
מתקתקת כלים וכביסה שיש. זהו.
את המשחקים אני מסדרת עם הבנות או בלעדיהן אחת לכמה ימים כשמתאים לי.
נעליים בחדר ארונות, חוץ מאלה שבשוטף, שהן ליד הדלת.
כרגע אני מכווננת לניירת ופיצ'פקעס שהתאספו.
אני שמה לב שפליי ליידי, מתייחסת טכנית למה שצריך לעשות, ולי זה קשה, כשאני מתכווננת לפי מה שעולה מהבית, יותר קל לי, וגם הקצב שלא חייב להיות יומיומי, עוזר לי.
חשוב לי להוסיף שעדיין לא התעמקתי מספיק בפליי ליידי, ויכול להיות שאני חוטאת לה.

אחת לדואר שצריך לשלם (או לטפל), והאחרון דואר ששולם
כולם שולמו! מבולגנת כמוני לא זזה בלי הוראות קבע לכל החשבונות האפשריים

עדיין אני נוטה לאבד ניירות חשובים, כולם נראים אותו הדבר (מקופלים עם שרבוטים), את כולם שמתי רק לשנייה בצד ימין של השולחן בחדר העבודה, ומגלה אותם אחרי יומיים בצד שמאל של שולחן המטבח.

חשבוניות - יש לי תיק לתעודות אחריות שהולכות עם החשבוניות של האחריות. ויש לי תיק אחר לחשבונות, ובו מחברת חשבונות. תגדירי על איזה חשבוניות מדובר ואגיד לך.
החשבונות מתויקים בארון בכמה קלסרים, כל אחד בצבע אחר ובנושא נפרד (עירייה, חשמל, טלפון...). ככה אני מצליחה לשמור אותם 4-5 שנים אחורה. אני צוברת ערימה קטנה של חשבונות שמגיעים, את הרוב שולחת לרו"ח (מה שמהווה הוצאות מוכרות), וממה שנשאר, בערך פעם בחודש מעבירה כל דף לקלסר המתאים לו.

אגב, ממליצים לזרוק חשבונות ישנים אחרי שבע שנים. חשבונות שקשורים למס הכנסה או ביטוח לאומי אפשר גם כן לזרוק אחרי שבע שנים, אבל רק אחרי שווידאתם שהכל מסודר מול המוסדות האלה, וקיבלתם אסמכתא שמייתרת את החשבון הבודד, למשל דו"ח שנתי מסכם).

ויש לי תיק אחר לחשבונות, ובו מחברת חשבונות.
בשמת, מה זה מחברת חשבונות??? פרטי הסבירי ונמקי.

זה כנראה שלב לפני שיש כוחות להתארגנות כמו זו של פליי ליידי.
אני חוששת שבאמת את לא מכירה את השיטה שלה.
לפי השיטה שלה, את כבר קפצת "לאמצע". אולי זה בסדר בשבילך - היא ממליצה להתחיל מאוד בקטן.
לא תיכף ומייד שיגרת בוקר מלאה עם עשרה סעיפים.
להתחיל בסעיף אחד!
ואחר כך להוסיף לאט לאט ובהדרגה.
לא תיכף ומייד תוכנית שבועית מלאה עם המון "חובות".
להתחיל בקטן!
ואחר כך להוסיף, לאט ובהדרגה, לפי מה שמתאים לך.
היא מציעה פעולות מסוימות בסדר מסוים, אבל רק בתור דוגמא שאת אמורה לקחת ולהתאים לעצמך ולחיים שלך.
באותה מידה, מה שאני מספרת כאן על מה שאני עושה - זו לא הכתבה.
סתם, משהו פרטי מהאירגון האישי שלי, שאולי ייתן השראה למישהי לעשות משהו משלה.

חשבונות שקשורים למס הכנסה או ביטוח לאומי אפשר גם כן לזרוק אחרי שבע שנים.
זהירות. אלה שני מוסדות שלא כדאי להסתבך איתם. צאו מנקודת הנחה שלא כדאי לזרוק דברים שקשורים להם.

בשמת, מה זה מחברת חשבונות??? פרטי הסבירי ונמקי.
אוקיי. אצלי זה במחברת, אצל אחרים (נדמה לי ש נאוה פרנס תיארה באחד הדפים על שיפור המצב הכלכלי) - גיליון אקסל, או כל שיטה שעובדת.
במחברת שלי (40 דף משבצות של דפתר, הכי פשוטה) יש דף לכל חודש.
את הקוים אני משרטטת בסרגל ובעיפרון.
בעמוד ימני - טבלה עם עמודות לכרטיסי האשראי שלי ושל בעלי. בחצי הדף הימני - הכרטיס שלי (רושמת תאריך, תיאור, וסכום). בחצי הדף השמאלי - הכרטיס שלו (תאריך, תיאור וסכום).
עכשיו הוספתי גם הוצאות במזומן בחלק אחר של הדף.
בעמוד השמאלי - טבלה לחשבון הבנק. עמודות לתאריך, תיאור, מינוס, פלוס, שווה. בעמודת המינוס - רושמים הוצאות. בעמודות הפלוס - רושמים הכנסות. בעמודת השווה - יתרה.
העמוד הימני רושם את הקבלות שיורדות בעמוד השמאלי.
לדוגמא, אם בעמוד השמאלי יירשמו התנועות בחשבון בחודש פברואר, אז בעמוד הימני יירשמו הקניות באשראי בינואר. כי אלה קניות שירדו בפברואר אף על פי שנעשו בינואר.
אני אוספת את כל הקבלות, ורושמת אותן במקום המתאים במחברת, וככה במהלך החודש בודקת מה מצבנו, כמה הוצאנו, כמה עוד מותר להוציא, מחשבת גם חודש-חודשיים קדימה.

יש לי מחברות חשבונות מאז שיש לי חשבון בנק (גיל 16).
כך אני תמיד עם היד על הדופק לגבי ההוצאות וההכנסות שלי/שלנו.
יש לי כך גם רישום מרוכז של הרבה דברים.
דברים שבדקתי במחברת לאחרונה:

כמה עלו כמה פריטים שרכשנו, לצורך הערכת הביטוח על הדירה.
כמה נתנו מתנה לבר מצווה לפני כמה חודשים.
מתי שילמתי לאחרונה לעלון באופן טבעי (היה נדמה לי ששכחו לגבות ממני את התשלום הדו-חודשי).
כמה עלו לנו כרטיסי הטיסה לפני שלוש שנים.

למשל, לקניית תלושים לפסח בעבודה של בעלי עשיתי חשבונות בפברואר, כמה כסף יעמוד לרשותנו בראשית אפריל לצורך הקנייה. ולפי הסכום שאפשר היה לפנות בביטחון, הוא הזמין תלושים.
אחרי שאני בודקת מול החשבון שמגיע מכרטיס האשראי, אני משמידה וזורקת את כל הקבלות, חוץ מאלה שאני שומרת לצורך סוגים שונים של אחריות וכדומה.
למשל: קבלות על מכשירים שבאחריות - לתיק של תעודות אחריות והוראות שימוש.
קבלות על תרומות - יחד עם קבלות אחרות על תרומות מאותה שנת מס, לצורך דו"ח שנתי למס הכנסה אם יהיה (הקבלות האלה יהיו בתיק החשבונות, זה התיק שבו גם נשמרים חשבונות החשמל, הטלפון, המים, הארנונה, הגז, ועד הבית, אגרת הטלביזיה וכו' השוטפים).
קבלות על בגדים ונעליים - שומרת זמן סביר, בתוך המחברת, כל עוד יחליפו או יתקנו לי (בעקבות שלושה מקרים שונים בשנה האחרונה, שבהם התגלו תקלות בבגדים ונעליים שכובדו על ידי החנות וזיכו אותי במלוא הכסף או בתיקון על חשבונם).

בתור אשה מבולגנת בעצמי, אני יודעת שיש שיטות מצוינות לסדר וניקיון, הבעיה אצל רוב האנשים הברדקיסטים שאני מכירה, שהבאלגן מגיע בגלל אנרגיה מוגבלת.
לא לכל אדם יש כמות אנרגיה שווה, אדם שנושא עימו מטענים רגשיים, אפילו מהילדות, מצמצם עוד יותר את מאגר הכוחות,
ואז החלוקה של המשאבים צריכה להיות מתוכננת היטב (שזה גם משאב שלוקח אנרגיה, אבל שווה)
אם האנרגיה היתה ברובה רגשית, עם ילדים, עם אנשים בעבודה,
לפעמים כבר לא נשארת אנרגיה לעבודה מעשית כמו ניקיון ובישול.
איך אני מגיעה לתיאוריה הזאת? פשוט, מניסיון.
שאני חושבת על ניקיון פסח אחרי יום עבודה, זאת נראית כמעט משימה בלתי אפשרית, אני מתעיפת רק מלחשוב...
אבל היום לדוגמה, הייתי בבית, וכל עבודות הבית נעשו בשמחה, בקלות ובלי מתח.
אני יודעת ששבוע הבא, כשאהיה בחופשה אנצל יותר טוב את הזמן בבית ומזה אני כבר נרגעת.

מקווה שאני מובנת,
הכל עניין של טפל ועיקר, מהו סדר העדיפות עכשיו - ניקיון ? אולי לשבת עם הילדים? אולי פשוט לנוח?
היחידה שיודעת, זאת את בעצמך.

הבעיה אצל רוב האנשים הברדקיסטים שאני מכירה,שהבאלגן מגיע בגלל אנרגיה מוגבלת.
נכון.
והשיטה של פליי ליידי למשל עובדת בדיוק על הקטע הזה: הגדלת האנרגיה שעומדת לרשותנו.
כי השאלה היא, למה האנרגיה מוגבלת?
חלק מאיתנו, בגלל נכות גופנית.
אבל לרוב, אנחנו מותשות מביטויים שונים של פרפקציוניזם, חרדות, פיטפוט בלתי פוסק בתוך הראש, דיכאון, חוסר הערכה עצמית, דאגות, כעסים, תחושת קורבניות, גישה של "קדוש מעונה", כובד המשקל של ציפיות מוטעות שאפילו לא היינו מודעות לקיומן, חוסר ביטחון, הרגלים רעים מהבית, חוסר אהבה עצמית, חוסר פוקוס/מיקוד, נטייה להיסחפות, ועוד ועוד.

דוגמאות:
כשאני חושבת על ניקיון פסח אחרי יום עבודה, זאת נראית כמעט משימה בלתי אפשרית, אני מתעיפת רק מלחשוב.
בטח.
כי את מדמיינת משהו ע-נ-ק-י. "ניקיון פסח".
אילו היתה לך שיטה לפרק אותו לגורמים קטנים, אז זה היה יכול להיראות כך:
ביום ראשון אחרי העבודה אשים טיימר על חמש דקות ואפנה את השידה שליד המיטה שלי.
ביום שני אחרי העבודה אשים טיימר על חמש דקות ואפנה את השידה שליד המיטה שלי.
ביום שלישי אחרי העבודה אשים טיימר על חמש דקות ואפנה את השידה שליד המיטה שלי.
ביום רביעי אחרי העבודה אנקה את האבק מהשידה שליד המיטה שלי.
ביום חמישי אחרי העבודה אשים טיימר על חמש דקות ואפנה את השידה שליד המיטה של בעלי/בן זוגי/הצד השני של המיטה.
וכן הלאה.

עכשיו, זאת לא תוכנית לשבוע וחצי לפני פסח. שבוע וחצי לפני פסח כבר קצת מאוחר להתחיל בתוכנית "נורמלית" בשיטת פליי ליידי.
לכן צריך תוכנית קצת יותר רצינית. למשל ככה:

לכתוב על דף את כל מה שחייבים לנקות עד הפסח (לדחות לשנה הבאה את מה שלא חייבים (-:).
לרשום על דף אחר טבלה שבה מסומנים כל ימי העבודה עד הפסח (להתחשב בימים שאין סיכוי לעבוד בהם, לבדוק ביומן).
לשבץ בטבלה את הרשימה מסעיף 1, בחלוקה פחות או יותר שווה או לפי סדר העדיפויות (משאירים לסוף את מה שלא נעשה אם לא יספיק הזמן).
מתחילים לנקות לפי הרשימה, כל יום - מה שכתוב.

אם צריך גם לבשל לפסח, כי הפסח אצלך, אז לתכנן ולשבץ גם את משימות הבישול באותה טבלה.
אם צריך גם לארוז לפסח, כי אתם נוסעים, אז לתכנן ולשבץ גם את האריזה באותה טבלה.

תודה בשמת !

בשמת,
זה באמת נכון להגיד עלי שאני מתחילה מהאמצע, זה מאפיין...
חלק מהבלגניסטיות...
מה שניסיתי להגיד בעצם זה שהתכווננות רגשית עוזרת מאוד במקרה שלי.
והתגלית של לעשות הנחות לעצמי, לשחרר, גם מאוד עזרה לי.
השיטה של פליי ליידי נשמעת לי כל כך מתוכננת, והטבלאות המדהימות שאת מתארת, זה מצריך המון אנרגיה...
אני מרגישה מגוחך לכתוב לך את זה אפילו, כי נדמה שזה כל כך קטן עלייך...
חייבת להוסיף גם שהאופן שאת מתארת את השיטה עוזר לי להתכוונן ללמוד ולהעמיק בה.

וואי, כמה רעיונות!

התוודעתי לfly lady ונרשם שיפור הדרגתי, משהו בגישה ויש גם תוצאות. למרות שאת מסתייגת אני ממליצה לנסות, יילך - טוב , לא יילך - תעזבי
אני לא ממש מסתייגת. יותר לא מתחברת. פשוט זה לא נראה לי שזה משהו שבא "באופן טבעי" יותר מידי. אולי בכל זאת אני אנשנש קצת מהרעיונות של פלייליידי ואאמץ כמה.

בדברים קטנים, כל יום. למשל: כל בוקר אני מסדרת את המיטה ומנקה שירותים. כל ערב מבריקה את הכיור
גדול עלי. אני עצלנית מידי בשביל זה. מעריצה אותך שאת יכולה.

יש לי נטייה לבשל קצת, כמו לבן אדם אחד, יותר נכון לאישה אחת רווקה שאוכלת מעט
(-: אותו דבר אני. נראה לי שווה דף נפרד הנושא הזה....

יש לי 3 מגרות קרטון. אחת לדואר נכנס שצריך לשמור (פוליסת ביטוח), אחת לדואר שצריך לשלם (או לטפל), והאחרון דואר ששולם.
ואיפה את שמה את המגירות האלה? בסלון? או יש לך חדר עבודה?

... זורקים ...
... והחלטתי לזרוק או למסור...
... אגב, ממליצים לזרוק...
...לפח...

רגע, רגע, רגע, רגע.
בואו נעצור רגע, ונדבר על ה"זורקים" הזה.

גם לי אין בעיה לזרוק ניירות, פתקים, חשבונות ובגדים לא שימושיים.
אבל את שידת ההחתלה, העריסה, מיטת הילד, האופניים הקטנים, הבימבה המושקעת, הצעצועים, האמבטיה, אוסף כל הדיסקים של פינק פלוייד, סטינג, סבא טוביה ומתי כספי, סט כלי כסף שקיבלנו מתנה, אוסף הברגים, המסמרים, המתגים, הכבלים והדיבלים המופלא של בעלי, המדף מאיקאה שכרגע לא צריך, הציורים של הילד מהגן וספרי הבישול של רות סירקיס קצת יותר קשה לי לזרוק. מכל מיני סיבות.

הם עושים לי את הבלגן וסותמים לי את הבוידעם, האנרגיות של הפאנג שווי והנוף. לא רואה אותם עפים מהבית בזמן הקרוב. עוד פחות מזה אני רואה אותם בשימוש בזמן הקרוב.

אולי להשאיל אותם לחברים שצריכים כרגע? (למשל את הרהיטים לילד).

ציורים נבחרים של הילד אפשר לסרוק (אם כי כמה מקום כבר תופסים גיליונות נייר, אם מסדרים ומיישרים אותם טוב?)

ספרי בישול - לסרוק/להעתיק 5 מתכונים הכי מוצלחים מכל ספר, ולהעביר הלאה לחנות משומשים או לחברה בשלנית.

לגבי דיסקים - אני איתך

יש לי אולי 300 דיסקים בבית, אולי יותר, רובם בארונית ליד המערכת ואלה שאני כבר לא כ"א מאזינה להם - בקופסאות דקורטיביות שהכנתי במיוחד בשבילם (וגם גיליתי "סליק" דיסקים בארון קיר בחדר העבודה, שנשאר שם מלפני שנתיים). אבל זה אחרי כמה ניפויים אכזריים - פעם בחצי שנה או שנה אני ממיינת את אלה שסתם עומדים שם בשביל היופי (למשל מי אמר שאני צריכה את כל הדיסקים של סטינג? מה אני, ספרייה אקדמית? לשמור רק את אלה שאני באמת מתחברת אליהם).
את כל אלה אני לוקחת לחנות יד שנייה, מקבלת זיכוי ובזיכוי קונה דיסקים אחרים

אבל אפשר גם לקבל כסף מזומן (בסכום נמוך יותר) בלי לקנות אחרים.

רק עכשיו באתי אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל לא
ואני מבקשת שפעם הבאה שפותחים דף בנושא סדר בבית לקרוא לי בזמן.
טוב עכשיו שאני כאן הסירו דאגה בליבכם
כי אני בלאגניסטית לשעבר מסודרת בהווה יודעת איך לפתור את הבעיה

אבל את שידת ההחתלה, העריסה, מיטת הילד, האופניים הקטנים, הבימבה המושקעת, הצעצועים, האמבטיה, אוסף כל הדיסקים של פינק פלוייד, סטינג, סבא טוביה ומתי כספי, סט כלי כסף שקיבלנו מתנה, אוסף הברגים, המסמרים, המתגים, הכבלים והדיבלים המופלא של בעלי, המדף מאיקאה שכרגע לא צריך, הציורים של הילד מהגן וספרי הבישול של רות סירקיס קצת יותר קשה לי לזרוק. מכל מיני סיבות
שידת ההחתלה האם יש לך ילד מחותל?
אם לא האם את משתמשת במגירות שלה לדברים חיונים כמו בגדי ילדים בגדים שלך ? אם לא מה יש בתוכה?
מיטת הילד האם מישהו ישן בה? האם בקרוב מתוכנן מישהו שישן בה?
האופניים הקטנים האם מישהו רוכב עליהם האם מתוכנן מישהו שירכב עליהם ?
הבמבה המושקעת האם מישהו נהנה ממנה ? האם מתוכנן מישהו שיהנה ממנה?
הצעצועים האם הםשוכבים יתומים או שיש ילד שהם משמחים ?
האמבטיה? האם הכוונה היא לאמבט שרוחצים בו תינוקות ? האם היא בשימוש? האם יש תיכנון על מישהו שירחצו בה ?
הדיסקים קונים עבורם ספר דיסקים מכניסים לכל חלק בספר דיסק עם עטיפת הנייר שלו ואת הקופסת פלסטיק הדוחה זורקים וכך מלתפוס 5 מדפים בבית הם הופכים לתפוס מקום של 3 ספרים. בלי טיפת בלאגן. אין צורך בקופסאות הפלסטיק הגדולות וגם אף אחד לא מסתכל מה יש לך ואומר למה יש לך את פאריד אל אטרעש אבל אין לך את אום כולתום ( סתאם, יש לי את שניהם ) אפשר להלוות את הבית של פיסטוק ואחרי כן לא מחזיר הכל בספר ורק את יודעת מה יש שם .
סט כלי כסף , יפה? נחמד אוהבת אותו ? ממי קיבלת אותו ? האם הוא עדיין בקופסא שלו ?
אוסף הברגים המסמרים המתגים הכבלים והדיבלים ישבו כולם בתוך קופסא (הכבלים אולי לא יכנסו ) מדובר בקופסא של כתר פלאסטיק בינונית בגודלה
(תסבירי לו שמסוכן למסמרים להסתובב בדד לא בקופסא כי מישהו עלול לבלוע או לדרוך עליהם)
המדף מאיקאה כמה זמן כבר לא צריך אותו ? יש עליו קבלה?
ציורים של הילד מהגן - בן כמה הילד ? אם הוא מתגייס יש עליהם התיישנות ומותר לזרוק אותם

אם לא אפשר לקנות קלסר ולתייק אותם בתוך שקיות והכל להכניס לקלסר _ יש גם קלסרים שאפשר רק להניח בהם. ואת צריכה להודות לאלוהים כי לחברה שלי יש שתי בנות בחוג פיסול מחומרים ופסלי ענק אי אפשר לתייק אבל אפשר לתת להם לחסום את הבית.
לגבי רות סירקיס ליבי איתך בכל זאת מדובר בתנ"ך של הישראלים כמה ספרים יש לך ? האם את פותחת אותם לפעמים ?
ועכשיו את לוקחת את הספרים של רות סירקיס את הספרים של הדיסקים את הקלסר שבתוכו מתוייקים הציורים של הילד את הקופסא עם הדיבלים ומניחה אותם על מדף או בתוך ארון . אם אין לך מדף אז יש לך אחד של איקאה ורק צריך למצוא מקום לתלות אותו , טוב שאף אחד לא אמר לזרוק אותו .
עכשיו אם את לא בטוחה מה לעשות תעני בכתב על השאלות ששאלתי ואני אציע לך פתרונות. אם השאלות עצמן והתשובה שנתת לעצמך במהלך הקריאה פתרה את הבעיה, מה טוב .

איך אתם מכניסים את השמיכה לתוך הציפה? (ו- האם תמיד יוצא לכם לעשות את זה באחת עשרה וחצי בלילה?)
קודם כל חובה לעשות את זה בבוקר אם לא עובדים או כשעה אחרי שחוזרים מהעבודה או בשבת בשום אופן לא ב11 בלילה. לא!!!
את הציפות הופכים כלומר שיהיו עם התפרים כלפי חוץ ואז מכניסים את היד פנימה עד הסוף (כמו עם גרביונים או גרבי ניילון ) מחזיקים בפינה של הפנימית של הציפה ומוצאים את הפינה של השמיכה. שתי הפינות של כל אחת מהדברים מוחזקת כלומר ביד ימין מחזיקים פינה של ציפה ושל שמיכה וביד שמאל מחזיקים פינה של שמיכה וציפה. ועכשיו צועקים קוואבנגה ( בגלל זה אסור לעשות את זה בלילה שלא תעירי מישהו ) והופכים את הציפה על השמיכה . מסדרים יפה את הציפה על השמיכה ורוכסים אותה . (אם את נשואה תעבירי את התפקיד הזה לבעלך - אם את לא נשואה תזרקי את הדיבלים והמסמרים)

ומתמלאות במטבעות.
תגידי לילד ההוא שיאסוף את כל המטבעות לקופה ובסוף החודש תכפילי לו את הסכום (אם הוא קטן מידי תגידי את זה לעצמך).
או במילים אחרות תייסדי קופה היא יכולה להיות בכוס או בקופסא . וזה מציל חיים אני למשל הולכת עוד מעט לעשות פסים במספרה ונתקעתי בלי כסף אני לוקחת את כל המטבעות ואז הספרית רואה אותם ואומרת לי :"אוי , לא משנה , תשלמי לי בפעם אחרת"

אבל באמת במכולת מתים עלי כי אני תמיד מביאה לו שקיות של כסף קטן והוא נותן לי בתמורה שטרות (איזה נס) לו זה עוזר ואני מרגישה טוב לרוקן את הארנק מהמטבעות פעם בכמה ימים.
איפה לעזאזל אתם שמים את כל הנעליים שלכם?
לי יש מקום במגירות אז הנעליים שלי מסודרות אבל הנעליים של הבן זוג שלי זה שוד ושבר וכשימצא פתרון לבעיה הזאת נא לדווח לי ( בנתיים אני כל פעם מחביאה לו אותם: פעם בארון של הסירים פעם בארון של חפצי העבודה שלו, פעם ליד המברשת שיניים ואם הוא מצליח למצוא הוא מקבל סקס )
>אילה במצב רוח שטותי לגמרי <

תעברי דירה. עדיף למקום ממש רחוק, שצריך לשלוח לשם את הכל באוניה. תראי כמה מהר תמצאי פתרונות לכל הדברים האלה שאת לא יכולה לזרוק. p-:
(מנסיון אישי, כמובן)

ואגב: לא לזרוק את הציורים! אבל כן לשים אותם בתיקיה, ואם הילד מספיק גדול, להעביר לטיפולו.
(הציורים שלי מגיל 4-5 זה חלק מהדברים הכי יקרים לי בעולם)

_יש לי 3 מגרות קרטון. אחת לדואר נכנס שצריך לשמור (פוליסת ביטוח), אחת לדואר שצריך לשלם (או לטפל), והאחרון דואר ששולם.
ואיפה את שמה את המגירות האלה? בסלון? או יש לך חדר עבודה?_
כן, בעבר הם היו נמצאים בתוך שידת פינת האוכל, וכיום הם נמצאים בשולחן הכתיבה של פינת העבודה הצמודה לסלון.

אני לא ממש מסתייגת. יותר לא מתחברת. פשוט זה לא נראה לי שזה משהו שבא "באופן טבעי" יותר מידי. אולי בכל זאת אני אנשנש קצת מהרעיונות של פלייליידי ואאמץ כמה.
זה בדיוק העניין, גם אני לא עושה פליי ליידי לגמרי, לא מקבלת מהגברת שום רשומות דרך המייל, וגם לא מעוניינת! קראתי כל מה שיכולתי על השיטה, התחברתי אלייה (הייתי חייבת לנסות, הייתי במצב נואש), לקחתי מהשיטה את מה שמתאים לי, בניתי לי שגרות בוקר וערב משלי. על סמך הפליי ליידי התאמתי לי שיטתיות משלי.......
ואגב, יש תקופות שממש פיקס אצלי, ויש תקופות שקצת פחות כי האנרגיות מנותבות לדברים נוספים ואחרים, אבל אני משתדלת לשמור על השגרות לפחות.....
ובכלל, אולי הבאלגן לא ממש מפריע לך?? ואם כך מדוע לעשות פליי ליידי?? פליי ליידי פונה למעשה לכל מי שמפריע לו הבאלגן בבית, לכל מי שמרגיש שהבאלגן משתלט עליו!! לכל מי שלא רוצה להשתעבד לעבודה בבית, ולהתמכר אלייה! שיטה.
לא לכולם הסדר והניקיון בא בטבעיות! מה לעשות זה הטבע! יש אמהות שכל כך נלחמות בזה.... הן מרגישות שהן מסדרות ומסדרות ועובדות בבית כל היום ובסוף היום הבית נראה כמו מהפכה..... כאן מוצעת שיטה (פליי) שמלמדת את האמהות איך לעבוד נכון, איך לתת לבית מראה ותחושה שהוא מטופל היטב.... בלי להשקיע בלי סוף!! בלי להשתגע!!
דוגמא: הכי הכי היה מוזר לי בשיטה, שמותר לנקות לפעמים בלי להזיז כלום בבית, בלי להזיז את השטיחים והספות, בלי להזיז רהיטים.... לנקות מסביב..... הלגיטימציה שלא בכל שטיפה צריך להזיז ה-כ-ל, והבית עדיין יראה בוהק ומבריק בלי להתאמץ הרבה!

לי יש שיטה מדהימה...מלבד העובדה שאני זוכרת תמיד שבלגן בבית=בלגן בחיים ואני אישית שואפת ככל האפשר להרמוניה, אם אני מסדרת חלק אחד בבית ואין לי אנרגיה לעבור לחלקים אחרים בבית, אני כל היום מסתכלת על מה שעשיתי ונהנת מזה (-:
לדוגמא, בלי קשר לפליי ליידי תמיד ניקיתי קודם כל את הכיור והברקתי אותו...אז
אם אני מחליטה שהיום אני עובדת על המטבח, אני כל הזמן מעיפה אליו מבט, רואה שהוא נקי ומה זה מבסוטית מעצמי...
באותה מידה זה יכול להיות הסלון, חדרים, ועוד....
ככה לפעמים זה נותן עוד אנרגיה להמשיך לשאר החלקים בבית ואם לא, תמיד יש את מחר...

רואה שהוא נקי ומה זה מבסוטית מעצמי..
ייוווו! גם אני כזו!!!!! איזה כיף זה?! עושה את היום. בעיקר כשיש לי פרוייקט גדול, כמו אתמול למשל, קניתי ארון חדש, סידרתי אותו והייתי כל כך מאושרתתתתתת עד הגג!

עזבי אותך מפליי ליידי
זה גדול עליך כרגע - סבבה
כשתוכלי תבחרי משימה אחת שרק אותה תעשי בינתיים אל תעשי כלום רק תחשבי על זה
צעדים קטנים מאוד . או כמו שבשמת כותבת פרה פרה
ותמיד מיד אחרי כן אני חושבת נדפוק את כל העדר

והתגלית של לעשות הנחות לעצמי, לשחרר, גם מאוד עזרה לי.
רק להאיר בקטן, שזה א-ב בשיטה שלה.
זה מה שהכי עזר לי. לעשות לעצמי הנחות, לסלוח לעצמי, להפסיק עם ה"אוי אני צריכה" ו"אוי למה לא עשיתי", ובמקום זה להגיד "זה מספיק בינתיים, עוד כמה זמן אעשה עוד משהו", "ייקח לי כמה שנים"... "לא צריך לגמור הכל, פלייליידי מזכירה שאנחנו לא מחפשות שלמות, רק קצת שיפור"...

והטבלאות המדהימות שאת מתארת, זה מצריך המון אנרגיה...
אם התכוונת למחברת החשבונות שלי, אז תירגעי.
אני במקרה מאוד טובה עם כסף, ואני עושה את זה מגיל 16. למדתי מהורי. אין לו מטען נפשי בעייתי אצלי (להבדיל מבישול, למשל), ואין לי בעייה עם חשבונות (לכן אני הגיזברית בלפחות שתי מסגרות שאני חברה בהן (-: ). זה לא קשור לפליי ליידי.

_בדברים קטנים, כל יום. למשל: כל בוקר אני מסדרת את המיטה ומנקה שירותים. כל ערב מבריקה את הכיור
גדול עלי. אני עצלנית מידי בשביל זה. מעריצה אותך שאת יכולה._
ראשית, אל תגידי "עצלנית". מתערבת איתך שאף אחד מאיתנו לא "עצלנית". דבר ראשון למחוק את מילות הגנאי שקלטת בילדותך, תגידי לעצמך ועל עצמך רק דברים טובים.
שנית, רק לסיבור האוזן: לסדר את המיטה כל בוקר לקח לי כמה חודשים עד שזה הפך להרגל. ח-ו-ד-ש-י-ם.
להבריק את הכיור - יותר משלוש שנים עשיתי את זה רק פה ושם.
"ויש" בשירותים (זה לא ניקיון יסודי, זה להעביר מברשת עם חומר ולנקות בנייר טואלט רטוב ונקי את המושב, ככה בשניות) - לקח לי שלוש וחצי שנים לעשות את זה.
אז קצת פרופורציות...
אני עושה את הדברים האלה עכשיו כי הם גורמים לי תענוג. בחיי. זה כמו מדיטציה טובה, לעבור במגבת על הכיור והכל לפני המקלחת. לפעמים אני מוצאת את עצמי משפשפת יותר מהנחוץ, רק מפני שיש משהו כיפי בפעולה הזאת. מין התמכרות.
ומתי לא הצלחתי ליישם את זה? כל השנים שבהן זה נראה לי כמו חובה מעיקה ואני הרגשתי ש"אין לי כוח לזה".

ותמיד מיד אחרי כן אני חושבת נדפוק את כל העדר.
חחח אילה א! גדולה... רק לזכור, שגם נדפוק את כל העדר - פרה פרה, לא בבת אחת...

כאן מוצעת שיטה (פליי) שמלמדת את האמהות איך לעבוד נכון, איך לתת לבית מראה ותחושה שהוא מטופל היטב.... בלי להשקיע בלי סוף!! בלי להשתגע!!
בדיוק. זה העניין - במקום לעבוד עד שמתפגרים ועדיין לחיות בבלגאן, לעשות רק קצת, אבל את הקצת ה"נכון", שהכל נראה ממש בסדר, ומכאן אפשר להתחיל לבנות מדינה (-:

אגב לגבי שידת החתלה- העברנו אותה למרפסת הכביסה (מתחת למייבש) והיא משמשת כמזווה נוח ושימושי להפליא.

מרגיעון: "אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך" - גדול!!!

הדף הזה מעורר מחשבות לגבי האנרגיות.
אנרגיות "להחזיק את הבית" מסודר
אנרגיות "להחזיק את הבית" ברוח טובה
אני נכון לעכשיו מרגישה שזה מאמץ עבורי להיות באנרגיות האלה. לא בא בקלות.
מזכיר איכשהו את הפסל של אטלס שמחזיק את העולם על כתפיו (זה היה אטלס, הרקולס? מי?)....
מן אשליה כזאת שיש בה מן האמת...

שליחה על ידי יעלצ* » 22 מרץ 2007, 09:10

זה היה אטלס כן, אטלס. הרקולס רק החליף אותו לכמה דקות...

שידת ההחתלה - האם יש לך ילד מחותל?
כן. אני עבריינית חיתולים. פמפרס. תודה.

הצעצועים - האם הם שוכבים יתומים או שיש ילד שהם משמחים ?
פה באמת עלית על משהו. כן הם משמחים את הילדים. אבל יש יותר מידי מהם, והם מפוזרים בכל מקום ובהרבה קופסאות. (אני מדברת כמובן על הצעצועים)
עשרים אחוז מהם תקינים. באלה הם לא נוגעים. שמונים אחוז שבורים. למעשה הם לא ממש שבורים, מדובר בארבעים מיליון חלקי פלסטיק, מתכת, זכוכית ועץ. אני גם לא יכולה לקבוע בוודאות שהם צעצועים או משהו שהיה קשור פעם לצעצועים. הם מורכבים בעיקר מחלקים ישנים של ווידאו, מחרוזות מפורקות, חלקים של מכוניות צעצוע, ראשים של בובות קינדר וברגים של מנוע של מטוס בואינג. לדעתי, אם לאחמיניג'ד היה את כל אלא, הוא מזמן היה משלים כבר את תכנית הגרעין שלו.

הדיסקים קונים עבורם ספר דיסקים מכניסים לכל חלק בספר דיסק עם עטיפת הנייר שלו
אפשר גם לסרוק אותם למחשב בתור אמפישלושים. כנראה שזה מה שאני אעשה. למרות שמשהו הולך כאן לאיבוד. עטיפה של דיסק בפלסטיק זה כיף.

המדף מאיקאה כמה זמן כבר לא צריך אותו ? יש עליו קבלה?
כן. יש קבלה. מלפני שלושה חודשים ויום. למה את שואלת?

לגבי רות סירקיס ליבי איתך בכל זאת מדובר בתנ"ך של הישראלים כמה ספרים יש לך ? האם את פותחת אותם לפעמים ?
יש לי כולם. אף פעם לא פותחת.

ביד ימין מחזיקים פינה של ציפה ושל שמיכה וביד שמאל מחזיקים פינה של שמיכה וציפה. ועכשיו צועקים קוואבנגה( בגלל זה אסור לעשות את זה בלילה שלא תעירי מישהו ) והופכים את הציפה על השמיכה
עובד שיגעון. רק יש לי תקלה אחת שחוזרת כל הזמן: כמעט תמיד אני שמה הפוך את הציפה יחסית לשמיכה. זאת אומרת - אני מחזיקה את הפתח של הציפה לרוחב, ומשום מה גם אחרי שאני משווה שמונה פעמים עם סרט מידה את האורך והרוחב של השמיכה היא יוצאת לאורך. עכשיו אני בבת אחת מניפה את הכל באוויר וצועקת קוואבנגה! קוואבנגה! קוואבנגה! ועובדת עוד רבע שעה נוספת בשביל לפרק את השמיכה והציפה שהסתבכו אחד בשני.

מיטת הילד האם מישהו ישן בה? האם בקרוב מתוכנן מישהו שישן בה?
הבימבה המושקעת האם מישהו נהנה ממנה ? האם מתוכנן מישהו שיהנה ממנה?
האופניים הקטנים האם מישהו רוכב עליהם האם מתוכנן מישהו שירכב עליהם ?
האמבטיה? האם הכוונה היא לאמבט שרוחצים בו תינוקות ? האם היא בשימוש? האם יש תיכנון על מישהו שירחצו בה ?

יופי. באמת יופי.

חשבתי שאפשר כבר היה להבין לפי איך שאני כותבת, שאני לא מצליחה לארגן לעצמי אפילו את הדפים מהבנק. עכשיו, בשביל קצת סדר בבית אני פתאום צריכה לתכנן כמה ילדים יהיו, מתי הם יוולדו וממה הם יתפרנסו. ידעתי שאסור לי לעשות סדר בבית. היה לי הרגשה שזה ילך לכיוון הזה.

נו. שיעמדו האופניים, השידה , העריסה, האמבטיה והמיטה במקומם בינתיים.

אם לאחמיניג'ד היה את כל אלא, הוא מזמן היה משלים כבר את תכנית הגרעין שלו. D-:

כתבתי הודעה ארוכה ובטעות סגרתי את החלון.

אני מצטרפת לקודמותי. את מנסה לעשות הכל עכשיו ומיד. זה לא יקרה, תוותרי מראש.
יש 2 כיוונים בהם צריך לעבוד.

סדר
פינוי חפצים

סדר. תבחרי נקודה מסויימת, כמו הכיור שעליה תעבדי כל יום. רק עליה. רק אחרי שסידור אותה נקודה יהפוך לחלק מהשגרה, תוסיפי שלב נוסף. זה יכול לקחת כמה שבועות לדעתי. אל תנסי לעשות יותר, אלא תשמחי בהישג הזה. כל בוקר כשתקומי תראי את זה, ותדעי שאת עשית את זה. כל הכבוד!

פינוי חפצים. תגדירי מטרה ריאלית גם כאן. כל יום לפנות 2 דברים, גם אם הם קטנים. עיתון, צעצוע שבור, עט שלא עובד. אל תתיימרי לעשות יותר מזה. גם זה כבר יראה לך שאת מוציאה דברים שלא נחוצים. זה יפנה לך מקום בנשמה גם אם לא תראי הרבה מקום בבית.

לגבי חפצים לא נחוצים. ראיתי פעם תוכנית על בגדים, שבה הם אמרו לתלות כל בגד שלא לובשים עם הקולב הפוך. רק כשהוא נלבש הופכים אותו. אם הוא לא נהפך עד סוף העונה, הוא יוצא מהארון. תעשי משהו כזה עם חפצים. שימי על כל דבר דף/פרח/מדבקה עם התאריך. אם לא היית צריכה להזיז את אותו הדף כדי להשתמש בחפץ במשך חודשיים נגיד, תפרסמי אותו למכירה/מסירה. החוצה!

זה לא קל ללמוד איך להיות מסודר למי שלא רגיל. אני בתהליך עכשיו וזה הולך לאט. לאט. אני שוטפת כלים כל יום וזה כבר חלק מהשגרה. לא הרבה יותר מזה. לפעמים גם השיש נקי, והצעצועים מפונים למקום. כרגע זה מספיק לי, וזה נותן לי הרגשה טובה. זה עוד ישתפר אבל לא כרגע.

את יכולה להשתמש בדף כיומן. לכתוב כל יום מה עשית. לכתוב לעצמך משימות שבועיות אם את רוצה. כך תוכלי להסתכל אחורה ולראות מה עשית ואיך התקדמת. לקבל מוטיבציה גם בימים שלא מתחשק וכשנראה לך שאף פעם לא תצאי מזה.

את מסוגלת, את תצליחי! @}

_יופי. באמת יופי.

חשבתי שאפשר כבר היה להבין לפי איך שאני כותבת, שאני לא מצליחה לארגן לעצמי אפילו את הדפים מהבנק. עכשיו, בשביל קצת סדר בבית אני פתאום צריכה לתכנן כמה ילדים יהיו, מתי הם יוולדו וממה הם יתפרנסו. ידעתי שאסור לי לעשות סדר בבית. היה לי הרגשה שזה ילך לכיוון הזה.

נו. שיעמדו האופניים, השידה, העריסה, האמבטיה והמיטה במקומם בינתיים._

אני חושבת שהשאלות פשוט באו לברר אם כל הדברים שמנית למעלה הם בשימוש, או מיועדים לשימוש תוך זמן קצר. חוץ מזה, אל תהיי קשה עם עצמך. אישית, לסדר את הדפים מהבנק זה אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות (ומזל גדול שאני נשואה למישהו שלא מרגיש כך). ולכל אחת יש את הקשיים האישיים שלה, כמו שבשמת אמרה - זה קשור קצת להעדפות וכשרונות, אבל עוד הרבה יותר למטענים נפשיים שליליים. אני כרגע עסוקה בפינוי המטענים ההסטריים שיש לי סביב נקיון הבית (הרבה תודות לדברים שבשמת כתבה כאן בעבר, בעיקר על איך בתה גדלה כאוהבת נקיון ללא המטענים הללו). ודוקא בישול, שבשמת מעידה על עצמה שהוא נושא טעון עבורה, הוא עבורי שילוב של תרפיה טובה ויצירתיות כיפיית.

_שידת ההחתלה - האם יש לך ילד מחותל?
כן. אני עבריינית חיתולים. פמפרס. תודה._
אם כך השידה נשארת! נקסט

_הצעצועים - האם הם שוכבים יתומים או שיש ילד שהם משמחים ?
פה באמת עלית על משהו. כן הם משמחים את הילדים. אבל יש יותר מידי מהם, והם מפוזרים בכל מקום ובהרבה קופסאות. (אני מדברת כמובן על הצעצועים)
עשרים אחוז מהם תקינים. באלה הם לא נוגעים. שמונים אחוז שבורים. למעשה הם לא ממש שבורים, מדובר בארבעים מיליון חלקי פלסטיק, מתכת, זכוכית ועץ. אני גם לא יכולה לקבוע בוודאות שהם צעצועים או משהו שהיה קשור פעם לצעצועים. הם מורכבים בעיקר מחלקים ישנים של ווידאו, מחרוזות מפורקות, חלקים של מכוניות צעצוע, ראשים של בובות קינדר וברגים של מנוע של מטוס בואינג. לדעתי, אם לאחמיניג'ד היה את כל אלא, הוא מזמן היה משלים כבר את תכנית הגרעין שלו._
ילדים אוהבים גם דברים שבורים השאלה היא אם את יכולה לזרוק 5 דברים שאת לא מצליחה להבין מה הם ולמה אפשר להשתמש בהם .
נכון זה נראה לך מה זה משנה אבל זה זורע זרע . אם את יכולה למצוא בכל הדברים האלה רק 5 דברים שאת בטוחה שאפשר לזרוק ולא קשה לך אז מעולה . אם לא אז גם בסדר.
אפשר גם לסרוק אותם למחשב בתור אמפישלושים. לא כדאי לך זה המון עבודה .
לגבי הקופסת פלסטיק זוכרת את הבאסה שהייתה מלעבור לדיסקים מתקליטים ? אותו דבר כאן פשוט תחליטי שלמרות הקושי את עושה את הצעד הזה של להעביר את כולם לספר . ולחסוך לעצמך המון מקום בבית . שבוע אחרי כן לא תביני למה רצית את כל הקופסאות ההם .באחריות.

_המדף מאיקאה כמה זמן כבר לא צריך אותו ? יש עליו קבלה?
כן. יש קבלה. מלפני שלושה חודשים ויום. למה את שואלת?_
לא צריך בבקשה להחזיר לחנות תודה .

_לגבי רות סירקיס ליבי איתך בכל זאת מדובר בתנ"ך של הישראלים כמה ספרים יש לך ? האם את פותחת אותם לפעמים ?
יש לי כולם. אף פעם לא פותחת._
רוצה שאני אשמור לך עליהם לבנתיים עם התחייבות להחזיר כשתרצי ? אם לא חייבים להכניס אותם למקום כמו מדף

עכשיו אני בבת אחת מניפה את הכל באוויר וצועקת קוואבנגה! קוואבנגה! קוואבנגה!
כבר טוב . אכן מדובר בנושא שקשה להתמחות בו ובכל מקרה כדאי לפנות עבורו יום . אם יצא לך אורך של הציפית לרוחב של השמיכה אחזי שתי פינות שאמורות להתאים והתחילי לסובב לאט עם כיוון השעון אבל את הפינה התואמת לעולם אל תרפי.
עוד דרך קשה מאוד לפתור את זה היא לפרוש את השמיכה הערומה על המיטה לוודא שהחלק הצר נמצא מעל החלק הצר של המיטה
לפרוש מעליו את הציפה שגם החלק הצר שלה מעל החלק הצר של המיטה ושל השמיכה ואז להפשיל אותה על ידייך ולהפוך אותה להחזיק את הפינות להתפלל תפילה קטנה או מנטרה טובה שלי היא נם מיו הו רנגה קיו ואז לצעוק קוואבנגה ולקוות שזה יצא טוב . שוה להתאמן על התרגיל הזה פעם בשבועיים . עוד משהו שיכול לעזור למניעת תיסכולים הוא להחליף ציפה אחת כל פעם לא שתיים ביום אחד .

עכשיו, בשביל קצת סדר בבית אני פתאום צריכה לתכנן כמה ילדים יהיו, מתי הם יוולדו וממה הם יתפרנסו.

נראה לך ? אני מיבקשת נא להרגע .
אוקי כמה שאלות נוספות מכוונות בנושא כמה ילדים כבר יש ? בני כמה הם ? בת כמה את ? כמה אחים יש לך ? כמה לבן הזוג שלך ?
האם יש מחסן בבניין? בוידם בדירה? או בדירה של הורים ? בקיצור מקום שאפשר לשמור בו את החפצים האלה עד שתדעי אם את רוצה עוד ילדים .

ואם כל זה לא עוזר
רוצה שאני אבוא לסדר לך את הבית ? אבל כאמור בענייני נעליים אין פתרון אז מקסימום יצא לך בית מסודר עם הרבה נעליים מפוזרות .

אנרגיות "להחזיק את הבית" מסודר
"להחזיק" זו תמיד אנרגיה שלילית.
עדיף לחפש משהו אחר.
"החזקה" היא סוג של שליטה. זה דורש מאמץ לא טבעי, וזה רע לנו.
לא צריך מאמץ להחזיק את הבית מסודר.
כל מה שצריך הוא למצוא הרגל אחד שישפר את איכות חיינו ושמתאים לנו כרגע לאמץ אותו.
לא "להחזיק" ובלי דגש על התוצאה - הדגש הוא על ה פעולה שלך. למשל, להתלבש כל בוקר, או לסדר את המיטה שלך כל בוקר, או להבריק את הכיור כל ערב, או לפנות חמש דקות ביום דברים מיותרים מהבית. לא משנה מה, אבל פעולה אחת שאת מתחברת אליה. וזהו.
בית מסודר יהיה התוצאה של הצטברות של כמה הרגלים קטנים כאלה, לפי הקצב והסדר שמתאים לכל אחת. מתישהו (-:

נראה לי שיצאתי קצת חנונה עד עכשיו מכל הדברים שכתבתי. יש רמה מסויימת של בלגן שאני כן מצליחה להשתלט עליה. פשוט העניינים שתיארתי עד עכשיו נשארים כל הזמן ברמות הזנחה שונות. או במילים אחרות - יש רמה מסויימת של בלגן שאני לא מצליחה להשתלט עליה.

בכל מקרה, החלטתי לאמץ חלק מהטיפים כאן. ככה זה עובד:

אה, לפני כן, יש סיפור מסגרת: אתמול בערב באו אורחים. לכבוד זה סידרנו את הבית. "סידור הבית" היא טכנולוגיה שפיתחנו כבר בסוף שנות התשעים והיא עובדת ככה - עוברים על כל הקליפה של הבית (על השולחנות, על השיש, על המדפים, על המיטות ועל הרצפה) ודוחפים הכל פנימה לארונות. מה שלא נכנס דוחסים. מה שלא נדחס מכניסים לארונות בגדים. מה שנשאר אחר כך מסדרים בערמות מלבניות בקצה השולחן. זה מגיע לכזו רמת גימור איכותית, שלפעמים האורחים מבקשים ממני טיפים בעניין סידור הבית. (נראה לי שצריך להוסיף את שיטת העבודה הזאת לפליי ליידי). אפילו פתחתי את אחד הרות סירקיסים והכנתי קיש קישואים (מומלץ!)

מה ששונה הפעם, זה שהחלטנו שננסה לשמור על הסדר הזה מעכשיו, להשאיר את הכל דחוס בארונות אבל מידי פעם גם לתפוס איזה פינה ולסדר ולפנות אותה. נראה אם יעבוד. ובשביל זה אני אנסה את הטיפים שרצו פה (למשל לבחור איזה משהו קטן לסדר אותו כחלק מהשגרה (תודה אף חצוף), למיין דואר (תודה רוני), לזרוק מידי פעם 5 צעצועים מהקופסאות של הילדים (תודה אילה) ופה ושם להשגיח על הכיור (תודה בשמת))

_כמה ילדים כבר יש ? בני כמה הם ? בת כמה את ? כמה אחים יש לך ? כמה לבן הזוג שלך ?
האם יש מחסן בבניין? בוידם בדירה? או בדירה של הורים ?_
שניים. שבעה חודשים וארבע. שלושים ושש. שניים. שניים.
לא. כן, אבל קטן. כן, אבל כבר לא נעים כבר לשים שם.

_ואם כל זה לא עוזר
רוצה שאני אבוא לסדר לך את הבית ?_
נו, באמת.
אבל תודה בכל זאת.

_כמה ילדים כבר יש ? בני כמה הם ? בת כמה את ? כמה אחים יש לך ? כמה לבן הזוג שלך ?
האם יש מחסן בבניין? בוידם בדירה? או בדירה של הורים ?_
השאלה הבאה המתבקשת היא כמובן האם ממדי המחסן מתאימים לגודל הילדים.
תמיד כדאי לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים!

"סידור הבית" היא טכנולוגיה שפיתחנו כבר בסוף שנות התשעים

_שניים. שבעה חודשים וארבע. שלושים ושש. שניים. שניים.
לא. כן, אבל קטן. כן, אבל כבר לא נעים כבר לשים שם._
טוב על פי זה יש סיכוי סביר שיהיה לכם עוד ילד ולכן צריך לשמור את הדברים היקרים .
לתת את הזולים
או למצוא מישהו שמוכן לקחת ולהתחייב להחזיר .
או להחליט שאתם מספיק עשירים כדי שאם וכש יהיה עוד ילד תיקנו לו חדש או תשיגו מאנשים שיש להם בית מבולגן
יאלה סלאמת לכל הדברים האלה .
פעם בשמת אמרה לכתוב פתקים קטנים שכתוב עליהם אני בסדר אני אחלה
ולפזר אותם בבית אמרתי שאני אדביק אותם באחורה של הארון ואז כשמישהו פותח והכל נופל עליו הוא ישאר מול הפתק אני בסדר אני אחלה

לגבי הקופסת פחסטיק זוכרת את הבאסה שהייתה מלעבור לדיסקים מתקליטים ? אותו דבר כאן פשוט תחליטי שלמרות הקושי את עושה את הצעד הזה של להעביר את כולם לספר . ולחסוך לעצמך המון מקום בבית . שבוע אחרי כן לא תביני למה רצית את כל הקופסאות ההם .באחריות.
אילה, אי אפשר להכחיש את זה - באספנות דיסקים ותקליטים יש אלמנט מובנה של פטישיזם.
מובן לי מדוע את מייעצת להיגמל מזה, אבל זה לא כזה פשוט...
תחשבי שהייתי נוהגת לשים פרחים באגרטלים ענקיים ונהדרים בכל הבית, ואת היית מייעצת לי להיפטר מכל האגרטלים ולשים פרחים בצנצנות לבן. לכאורה עדיין יש לי פרחים בבית, אבל חלק מההנאה האסתטית נפגם.
אז נכון שקופסאות דיסקים מפלסטיק הן לא אלמנט "יפה" לצורך העניין, אבל הן מסייעות לסידור הדיסקים כ"ספרייה", וזה כן אסתטי ונעים, גם אם לא חסכני במקום. והתחושה של "עיון בספרייה" אחרת לגמרי מאשר התחושה של "דפדוף באלבום".

נראה לי שצריך להוסיף את שיטת העבודה הזאת לפליי ליידי
מה את חושבת, שהיא לא מכירה את זה? D-: היא מכנה את זה Stash and Dash (כלומר, לדחוס לארונות ולברוח...).

הרעיון לשמור על כל המשטחים פנויים כל הזמן, ולטפל לאט לאט בערימות שבארונות - נשמע לי טוב.
זה בהחלט "פליי ליידי".
כל יום תקחו חמש דקות או מקסימום רבע שעה לטפל במקום אחד בארון אחד עד שיסתדר.
אם תעשי את זה יום יום - ובמקביל לא תרשי לשום דבר להצטבר - תראי שינוי די מהר.
תעזבי כרגע ניקיון, לדעתי. יותר חשוב לרוקן את הבית. בית מרוקן קל יותר לנקות.
ואכן, משטח פנוי - קל לתחזק.
אני יכולה להגיד לך, שבפירוש על זה אני שומרת בקנאות.
אם יש משהו על השולחנות הקטנים שלי - ישר אני מעיפה אותו למקום או החוצה! זה תיכף צורם לי בעיניים, ואני תיכף מטפלת. לא משאירה שם שיתחיל לתפוח... (-:

שליחה על ידי יוטי* » 23 מרץ 2007, 12:00

הי ראש דשא
אני מכירה את הפליי לידי כבר שנתיים אבל רק בחודשים האחרונים התחלתי לעשות אותה "כמו שצריך". ומה זה אומר?
לפני זה אני אספר לך שקניתי לעצמי את הספר (באגלית, אני לא יודעת אם תרגמו אותו לעברית) ובעלי מצא אותו וקרא אותו ומיד היה חיב לתת קצת ביקורת על כך שאני לא מיישמת נכון את השיטה. זה היה מעצבן מאוד ברגע הראשון אבל כשחשבתי על זה מיד א"כ הבנתי שהוא צודק. השיטה שלה היא מאוד לענין אבל אני במקום לעשות רק מה שהיא אומרת עיפתי את עצמי בנקיונות בזק ולפעמים גם דאגתי שהכיור יהיה נקי כמו בשיטה שלה.
לא צריך להתרוצץ סביב סביב, כמה כללים פשוטים יכולים לעשות הבדל גדול בסדר ובהרגלים של סדר, בלי הרבה מאמץ.

אז אם כבר החלטת ללכת לפיה, אני ממליצה לעשות ממש את מה שהיא מבקשת. להתחיל מכיור נקי ולדאוג שיהיה נקי כל היום ועל זה לאט לאט להוסיף.
אל תדאגי, זו שיטה מאוד ידידותית למשתמש (-: .
הכי אהבתי את ענין הסטופר- לשים סטופר על 10 דקות, למשל, ולסדר משהו.
הרבה יותר קל להתחיל כשאת יודעת שזה רק לכמה דקות ותתפלאי כמה סדר אפשר לעשות בכמה דקות.

אני יכולה לומר לך כבלאגניסטית אמיתית מבטן ולידה (אני מנצחת בזחילה בתחרות הבלאגניסטים הבינלאומית) שהבית שלי נראה סביר מאוד בלי יותר מידי עבודה שהשקעתי כי עבדתי לפי השיטה שלה וכל זה בכלל אחרי שבעלי שכנע אותי לעשות את זה "כמו שצריך", וגם את זה הוא שכנע אותי כהצעה- "רק לכמה חודשים".

מקוה שקצת עזרתי. בהצלחה.

טוב שהתדיינתם כי זה הדף הכי מצחיק שקראתי בזמן האחרון....

נותן לי הרבה מוטיבציה הדף הזה....

וגם השראה.....

צריך להפוך את הדף הזה או ליצור דף חדש שיהיה מעיין קבוצת תמיכה לברדקיסטים,כי המוטיבציה וההשראה, אצלי לפחות,
לא מחזיקות מעמד יותר מידי זמן.

<הכי בעסה להיות ברדקיסטית מודעת... במיוחד עם אמא, אח וגיסה שהסדר והוא טבע שני שלהם וזה בא להם ממש בקלותו לכן הם ממש לא מבינים למה כל כך קשה לי ולבעלי לשמור על סדר>

ובקשר להרגלים זהבאמת הבסיס להצלחה, רק שעם בעל שבאופן טבעי וכמעט אידאולוגי מתנגד נחרצות להרגלים, זה נהייה קצת יותר מסובך, או בלשון חיובית יותר מאתגר.

ולקבוצת התמיכה - (עידכון מהשטח)

היום מלאתי שתי שקיות במשחקים וג'אנק אחר מסלסילות הצעצועים שבסלון ומהסלסילה שליד האמבטיה.

הכיור מבורדק וגם השיש ואני במקום לסדר כותבת פה

.

טוב,
דף קורע מצחוק

, ה"הצילו" לא מיותר לי, כי אני במצב של הצילו. הולכת לשים סטופר על 10 דקות ולהשתלט על ערמות העיתונים-ניירת-קלסרים-דפים בפינת האוכל.
יש לי מרגיעון - "אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך". היום שאלתי את עצמי, בדרך הביתה, האם אפתח דף "הצילו יש לי בלאגן בבית דף תמיכה". והנה, הגעתי לפה ומצאתי. אז קודם כל, כיף לפתוח מאמץ חדש בצחוק בריא - תודה לכן מתדיינות יקרות. וחוצמזה, מנסה לשחרר משהו - כל הזמן אומרת לעצמי בחודשים האחרונים "זה שהבית מבולגן זה אומר שיש לך בלגן בראש.. או בחיים וכאלה". ואיכשהוא זה לא ממש מדרבן אותי להסתער על הבלגן. ואם זה מה שאני משננת כמנטרה, וכ"מה שאני צריכה ללמוד בעצמי", אז יוצאת הלקאה עצמית.
הדף והכתוב בו מאפשרים לי להניח להאשמות העצמיות, ולגשת פשוט לסדר.
חוזרת עוד כמה דקות לדווח בסיפוק.
תודה

ואשמח לעידוד מהקהל.
< כעבור 14 דקות - פינת האוכל מסודרת. >
מה אתן עושות כאשר בשביל לסדר אזור/פינה אחד/ת, מעבירים דברים לאזור אחר? עכשיו, סדרתי את פינת האוכל, והעברתי ערמה של ניירת לחדר העבודה (שנכנס גם הוא לתכנית החומש, כרגע הוא מבולגן). ברור, שאני אגיע לזה מתישהו.. בכל אופן, בינתיים יש הרגשה טובה שאזור אחד מסודר.

קרה לי כרגע משהו מדהים.
כיור המטבח, שהיה סתום כמה ימים טובים (שבועות, אל תשאלו למה, עניינים עם בעלָבית) נפתח. המים זורמים.
נפתחה סתימה

.
והעיתוי - בשעה שבה רשום לי ביומן לסדר את אחת הפינות במטבח. אני מתחילה, ושוטפת את הכלים, והנה - נפתח.
אני מרגישה כמו אינסטלטורית עם ארגז כחול של אנרגיות שחרור וזרימה.

(אם את נשואה תעבירי את התפקיד הזה לבעלך - אם את לא נשואה תזרקי את הדיבלים והמסמרים) D-:
אני לא יודעת אם "חוקי" לגריין אחרי שנה שלמה - אז לפחות מצטטת. קרעת אותי!!!

_באמת יופי.
חשבתי שאפשר כבר היה להבין לפי איך שאני כותבת, שאני לא מצליחה לארגן לעצמי אפילו את הדפים מהבנק. עכשיו, בשביל קצת סדר בבית אני פתאום צריכה לתכנן כמה ילדים יהיו, מתי הם יוולדו וממה הם יתפרנסו. ידעתי שאסור לי לעשות סדר בבית. היה לי הרגשה שזה ילך לכיוון הזה.
נו. שיעמדו האופניים, השידה , העריסה, האמבטיה והמיטה במקומם בינתיים._

_פעם בשמת אמרה לכתוב פתקים קטנים שכתוב עליהם אני בסדר אני אחלה
ולפזר אותם בבית אמרתי שאני אדביק אותם באחורה של הארון ואז כשמישהו פותח והכל נופל עליו הוא ישאר מול הפתק אני בסדר אני אחלה_

אחרי כל הדיונים שלכם - אפשר להסב את השם ל- תראפיה בצחוק באדיבות הבלאגן של ראש דשא. (בצחוק).
רבע שעה אני יושבת מול הדף ונקרעת מצחוק - ומפתיע, אבל גם לומדת. תודה ראש דשא על כל התובנות שהבאת ושבזכותך הביאו הבנות האחרות.

נהניתי לקרוא, מזדהה לגמרי עם כל הבלגניסטיות.
לרגע לא הרגשתי בנוח להצטרף (בגלל התיוג), אבל אני רואה שאני לא היחידה. אז כנראה שזה כן סוג של דף תמיכה. לפחות למי שקורא אותו בדיעבד...

נרשמתי מחדש לזבובה. עוד לא החלטתי מה לעשות עם כל המיילים שהיא שולחת לי. אולי אני אפסיק את זה (שוב), ואקרא רק מאמרים ואולי אקשיב קצת למשדרים שלה. מישהי פה ניסתה? זה שווה משהו? (לפחות הכיור נקי באופן כמעט עקבי. למדתי משהו).
בכל מקרה, אני מתחילה לנצל את העובדה שאני כבר לא עובדת. אמנם בשבוע 31, אבל baby steps זה בדיוק מה שאני צריכה.
כן עשיתי פרוייקט גדול, למרות שהיא ממש לא ממליצה לעשות את זה. אבל לא היתה לי ברירה. הניירת במשרד היתה במצב נוראי. 90% מטופלת, אבל לא מתוייקת. ערמות גבוהות, חומר ישן וחדש. והרבה תכניות ארגון שלא יצאו לפועל עד עכשיו.
אז אמנם עוד לא רואים שולחן, אבל הארגון הפנימי של התיקיות שלי הרבה יותר מסודר (ומצומצם. התחלתי מחדש מ-2008. כל השאר בקופסא גדולה).
זה תהליך, אבל כל יום אני עושה מעט, ורואים שיפור גדול.
העיקר שאיחדתי ניירת שקשורה למיסים (פה צריך לדווח כל שנה, והדד ליין מתקרב. בערך כמו התל"מ). ואטפל בזה מול הרו"ח בשבוע הבא. כבר אבן שנגולה.

בעייה אחרת אצלי היא הצעצועים של הבנות בסלון. פעם בכמה זמן (שבועות, חודשים... זה משתנה) אנחנו מארגנים מחדש וזורקים כל מיני דברים מיותרים.
אחרי יומיים הן שוב לא יכולות לשבת ליד השולחן לצייר כי יש שם יותר מדי דברים. ערמות. כל מיני דברים שפתאום אין להם מקום. מה עושים?

נרשמתי מחדש לזבובה ונשברתי מהאימיילים שלה.
אבל חל שיפור. בעקבות הקריאה בדף. התחלתי (כמעט כל יום) לסדר את המיטה שלנו ולפעמים את המיטות של הבנות. זה עושה כזה כיף בלילה כשנכנסים למיטה...
הכיור גם שב למצב טוב יותר. למרות שיש הזנחה נוראית ביום שלפני העוזרת

(לגבי כל דבר בבית).
התחלתי לסדר קצת כשאני בבית. שטחי שטחי אבל כזה שעושה הרגשה טובה להכנס לחדר/סלון/כניסת הבית.

והעיקר - מחמאות מצד האיש שלי. זה נותן מוטיבציה. לא חשבתי שזה ישפיע עלי ככה. מעולם זה לא היה ממש חשוב לי, עניין הסדר בבית והעובדה שאני אחראית עליו (לפחות מהרגע שהפסקתי לעבוד בסיבוב הנוכחי). אבל זה עושה את שלו.

הוא גם טוען שבתנו הגדולה מושפעת מהשינוי הקטן ומתחילה לסדר גם בעצמה. אני לא בטוחה שזה בגלל זה... אבל שנינו לאחרונה משתפרים וזה לא ממש משנה למה.

תודה על הדף.

לא כל כך מסתדר לי עם הפלי ליידי. אני בצעדי תינוק 5 שנים בערך. יש לי שגרת בוקר וערב. הבעיה ששאר הדברים בבית לא מסתדרים לי בשגרה. כלומר מה עושים עם האבק מעל המקרר, צחצוח נעליים, ניקוי המיקסר, ניקוי התנור,מיון ארון תרופות,אבק על מדפים כל מני דברים.
אני מצליחה בערך לעשות שגרה של כלים וכביסה , אבל ממש רחוקה מלטפל משאר הנושאים כמו אלו שהזכרתי.איך עושים רשימה של כולם בלי להתייאש ועם להכניס אותם לשגרה?

כלומר מה עושים עם האבק מעל המקרר, צחצוח נעליים, ניקוי המיקסר, ניקוי התנור,מיון ארון תרופות,אבק על מדפים כל מני דברים.
שמים שעון עצר על 5 דקות לכל אחד מהם (בימים שונים או בזמנים שונים) ומסדרים.
לרובם קוראים "נקודות חמות"

.

מיון ארון תרופות
בדיוק עשיתי את זה לפני שבוע, עברתי על כל התרופות וניקיתי את כל מה שפג תוקף או כבר נראה כמו משהו שלעולם לא ניגע בו.
התוצאה נחמדה.

לא לעשות כל אחד יותר מ-5 דקות, לא לעייף ולהוציא את החשק לנקות לאיזה שנה...

אבל איך מכניסים אותם לשגרה? זו השאלה

שליחה על ידי OOOO* » 13 דצמבר 2009, 08:29

את ארון התרופות, למשל, הכנסתי ל"שגרת קיץ" - פעם בשנה, בחופשת הקיץ, אני עוברת עליו. זה מספיק.
למי שלא נולד כזה, קשה ליצור שגרה אחידה ומלאה לכל הבית, כזאת שתגרום לבית להראות נפלא בכל רגע נתון.
בשבילי הכי טוב לקחת נושא אחד קטן ולהכניסו לשגרה. רק כשזה עובד היטב, במשך תקופה ארוכה, אני מוסיפהעוד משהו.
ומה שהכי עזר לי, אחרי שנים רבות של יסורים, הוא לדעת שלא כולם מסוגלים להגיע לבית מתוקתק מבלי להפסיד דברים רבים בדרך.
כדאי שהבית יהיה נעים לחיים בו, אבל לא לצאת מהכילים, תרתי משמע.

אבל איך מכניסים אותם לשגרה? זו השאלה
אל תעשי הכל בבת אחת.
תרשמי פה מה שלושה הדברים שהכי דחוף לך להכניס לשיגרה.

רגע, יש עוד דרך להתייחס לזה:
השאלה היא איזה שיגרה.
האם יש דברים שאת רוצה לעשות פעם בשנה בלבד? (נגיד, למיין את ארון התרופות ולזרוק מה שפג תוקף)
האם יש דברים שאת רוצה לעשות פעם בשבוע? (נגיד, אבק על מדפים)
האם יש דברים שאת רוצה לעשות פעם בחודש? (נגיד, האבק על המקרר)
תנסי לכתוב אותם ואתן לך רעיונות איך להכניס לשיגרה.

יש דברים שהכי טוב לנקות כשמשתמשים. למשל, המיקסר? האם את משתמשת בו? אם כן, עשי לך הרגל קבוע: אחרי השימוש, ניגוב שלו.
התנור - אני מעבירה סמרטוט על התנור לפני השימוש בו.
הכיריים - אני מנסה להכניס לשיגרת הערב שלי גם את ניקוי הכיריים במסגרת ניקוי השולחנות, השיש, הכיור. הרעיון שלי הוא לא לעשות ניקוי "גדול" ויסודי של הכיריים, אלא שאם כל ערב אני אעביר שם סמרטוט, זה יישאר כל הזמן מספיק נקי.

הלוואי ויהיה לי את הכוח להתחיל לעשות משהו בבית...

בשעה זו של הלילה, אין לי מה להוסיף לדיון. כשהאורות בבית מכובים, לא רואים אם מסודר או לא.
פשוט רציתי לעשות שימוש בניק המתאים ביותר בעיניי, לדף הזה.
ליל מנוחה ולכל הסינדרלות- בהצלחה. חה חה

שליחה על ידי נטע* » 14 דצמבר 2009, 13:48

בזכות הדף הנפלא הזה, אחרי שאתמול ישבתי וצחקתי למולו
קמתי הבוקר, סידרתי את המיטה, כולל כיסוי

העברתי את כל הבגדים והתיקים הפזורים בבית לחדר השינה. ( מחכים לקיפול ואחסון בארון)
ורחצתי כלים.
צעד קטן לביתי המבורדק
צעד גדול לשמחת החיים.
תודה רבה

עלי והגשימי נטע!

_קמתי הבוקר, סידרתי את המיטה, כולל כיסוי happy
העברתי את כל הבגדים והתיקים הפזורים בבית לחדר השינה._
1+1 מגיע להם לתיקים חדר שינה מסודר ונעים...

הכיריים - אני מנסה להכניס לשיגרת הערב שלי גם את ניקוי הכיריים במסגרת ניקוי השולחנות,
השתגעת???
סיוט!!

ניקוי הכיריים במסגרת ניקוי השולחנות
אני מעבירה סמרטוט, לא יותר מזה.
.

_ניקוי הכיריים במסגרת ניקוי השולחנות
אני מעבירה סמרטוט, לא יותר מזה._
בדיוק.
הרעיון הוא להעביר סמרטוט.
אם עושים את זה בשוטף, אז הכיריים נשמרים במצב סביר.

אז הכיריים נשמרים במצב סביר.
הבעיה אצלי שאמנם המטבח במצב סביר מבחינת נקיון ותחזוקה יומיומית. אבל שאר המקומות בבית (סלון, חדרים, כניסה) לא נכנסים לשום שגרה של סדר. רק אם באים אורחים. וגם אז יש חדרים שלא נפתחים בפניהם.

איזה דף מעולה. תענוג.
קראתי קצת, וישר נהיה לי כוח וסידרתי שולחן שהיתה עליו ערימה בגובה חצי מטר.

גיליתי עם השנים שלפעמים יש פטנטים קטנים שחוסכים המון אנרגיה. אולי אפשר לחלוק כאלה כאן?

למשל - אחד שעובד בשבילי:
תמיד היה לי קשה מאד לסדר את הניירת. היא היתה מצטברת בערימה גדולה גדולה ומפחידה, וצריך היה מבצע רציני כדי לתייק אותה.
מה שעיכב אותי היה שנהגתי לתייק את הניירות, והסידור דרש גם לחורר, למצוא את הקלסר והחוצץ המתאים ולתייק. בשבילי זה היה תיק. תרתי משמע.
ואז סיפר לי איש אחד חכם ומסודר מאד על השיטה שלו:
כל שנה הוא קונה קונצרטינה עם מספיק "חוצצים" (קונצרטינה = תיק שנסגר עם גומיה, שיש בו תאים פנימיים שמתאימים לדף בגודל A4 או פוליו. יש כזה באופיס דיפו בגדלים שונים).
כל תא בחוצץ מקבל כותרת ("ניירות מהבנק", ארנונה, בזק, וכו').
כשמגיעים המכתבים פשוט מכניסים אותם לתא הנכון.
כל קונצרטינה כזו משמשת שנה אחת, ואז נורא קל לחזור לניירות של אותה שנה.
כבר ארבע שנים יש לי כאלה. זה גם חוסך תיוק ממושך. גם מסודר, וגם קל לחזור לניירת כשצריך אותה.

יש פטנטים קטנים שחוסכים המון אנרגיה. אולי אפשר לחלוק כאלה כאן
נהדר! מאמצת בחום.

טיפ נוסף:לחסום את הגישה לאינטרנט(או לאתר הזה ספציפי בלי להעליב כמובן) 5ימים בלי מחשב והבית נראה הכי טוב מזה כמה שנים...

נכון מאוד!
בדיוק היום התחייבתי לעצמי לא לשחק freecell עדמוצ"ש...

שליחה על ידי נטע* » 17 דצמבר 2009, 09:45

טוב. לא הספקתי לךהיות בבית כדי להמשיך אבל.. אני ממשיכה לסדר את המיטה בבקרים כמו שצריך. וגם הכיור נקי ופנוי ( חוץ מעציץ שהשקיתי ועוד לא הספקתי להחזיר למקום..)

כיור נקי ופנוי ממש מקרין על הבית.
גם מיטה מסודרת על הבוקר עושה את זה.

איך מתגברים על הרצפה? (במיוחד עם שני חתולים שעירים??).
איך מתגברים על ערימת "החזרות" שלא יוצאת מהבית?

איך מתגברים על ערימת "החזרות" שלא יוצאת מהבית?
מה זה "החזרות" ?
האם אפשר כל יום להוציא אחת ?

החזרות = ספרים, חולצות הריון, שפכטל, נדנדה לתינוק - ובקיצור - כלמיני שצריכים לחזור או לעבור מהכניסה לבית לבעליהם המקוריים או החדשים.
קל לי לערום אותם שם, על השידה בכניסה, אבל משום מה קשה לי לעשות אתהאקט הפשוט של לקחת אותם לאוטו וליעדם.
(לפעמים מציחה עד האוטו, ואז הם מתנחלים בבגאז' אם לא הייתי נחרצת מספיק).

זה לא שנקשרתי אליהם... אז מה הקטע?!

הי נוה מדבר..
חברה משותפת שלנו (אמא של מריים) העלתה פעם רעיון מדהים לסטארט אפ - מישהו שעושה שירותי החזרות. הוא בא ולוקח את כל מה שאת צריכה להחזיר וגובה ע"פ משקל / קושי ההחזרה וכו'. נכון רעיון אדיר? אני הייתי עושה מנוי קבוע ומשלמת הרבה לאותו בר מזל...
גם לי יש בעיית החזרות קשה. לפעמים אני מחליטה ומשתלטת על הערימה אבל רוב הזמן יש אצלי ערימות גדולות - בעיקר של ספרים.

משימות שחשוב להכניס לגרה:
שולחן מחשב
השיש במטבח שנערמים עליו מליון דברים מאז שהעלמתי את שאר המקומות שהיה ניתן לצבור עליה
ניקוי הספות

לא יודעת איך לעשות את זה
ביוחד של הימים שיש הרגשה שכל הזמן רק מסדרים וזה לא נגמר.

אגב עשיתי ניסוי מדעי:חודש לא קיפלתי כביסה וחיכיתי מתי באופן טבעי יבוא לי החשק. בינתיים החשק לא הגיע. אפילו בנזוגי שיחיה שם לב לערימה המגיעה עד התקרה בערך. נראה, אולי הוא יבוא עם האביב?

שליחה על ידי נטע* » 18 דצמבר 2009, 15:00

אגב עשיתי ניסוי מדעי רק אל תשכחי לחזור על הניסוי לפחות שלוש פעמים. אם מדעי אז עד הסוף

רעיון מדהים לסטארט אפ - מישהו שעושה שירותי החזרות. הוא בא ולוקח את כל מה שאת צריכה להחזיר וגובה ע"פ משקל / קושי ההחזרה וכו'.
רעיון אדיר.

חיכיתי מתי באופן טבעי יבוא לי החשק
הקטע עם תחזוקה שוטפת, זה שזה לא הולך לפי חשק.
(תארי לך שהלב שלנו היה אומר: "אוף. אין לי חשק לפעום עכשיו! רק לכמה ימים"...).
השאלה הרצינית היא איך משמרים התלהבות לעשיה (יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום).
או - איך מכניסים את זה לאוטומט שכזה, שאין צורך ב"חשק" כדי לעשות את זה.

גיליתי שדברים שעשיתי מאז הילדות - שהיו תפקידי אז בבית - כמו - לשטוף כלים, או לסדר את החדר - אין לי בעיה לעשות היום.
דברים שלא נכנסו לשגרה מאז הילדות - הרבה יותר קשה לי להכניס לאוטומט (כאילו קשה לי לתפוס שזה תפקידי). (-:

אצלי תמיד מבולגן. אני בכלל לא מצליחה להתעלות מעל הכלים והכביסה. פעם בא אלי טכנאי המחשבים והעיר משהו על הכיריים...
ניירות מהבנק? לטפל בדואר? הצחקתם אותי. לפעמים יוצא לי לפתוח מכתבים שנה אחרי שהגיעו או שאני מחליטה לעבוד על איזו ערימה 15 דקות ואז אני פשוט זורקת את כל הדואר הזה בלי לפתוח או עם לפתוח, רק שזה חצי שנה ומעלה אחרי שהוא הגיע.
בקשר לדיסקים אני מוחה, העטיפה מאד חשובה. לפעמים אני רוצה לדעת מה מילות השיר, או מי כתב את הלחן ונראה לי מאוס להיכנס לאינטרנט בשביל זה אם אני עם הדיסק ביד. זה כמו שישימו לי עכשיו את כל הספרים בלי כריכה. אצלי הם דווקא באלבום כי הם בדרך כלל באוטו, אבל יש לי את העטיפות שלהם, ברור.

אני שומרת בתוך האלבום את העטיפות והדיסקים
רק הפלסטיק נזרק
בעניין ההחזרות לקבוע יום לטפל בהם אני למשל כל יום שלישי לוקחת כ20 בקבוקי מים למתקן המיחזור של המים
כל מוצאי שבת אם יש לי בקבוקים קטנים אני מניחה אותם במקום שעוברים בו הומלסים
אולי תחליטי שבשבת הבאה את מבצעת 3 החזרןת תבדקי איזה הכי פחות מאוסות מעצבנות איזה הכי דחופות ותבצעי רק אותן

לגבי החזרות- יושב אצלי באוטו. גם שם לפעמים יכול לשבת תקופה, אבל לפחות לא מבלגן את הבית...
או, לחילופין- לפנות מקום (מדף בארון מטבח, למשל) שיכיל את הדברים האלה, ולעבוד לפי "FIFO" וכל פעם להוציא חפץ אחד לאוטו. בלגן בתוך ארון לא נחשב

ואם גם שמים את הדברים בצורה מסודרת, אז בכלל...

ואגב השיש- אני השבוע שמתי מדף מעל לשיש- כל הסכו"ם (שאצלי אין לו מקום בארונות כי המטבח ממש קטן אז יושב במתלה כזה)- עלה, דגני בוקר וכו'- וגם הסלסלאות- אחת לפיצ'פקס שמצטברים, ופעם ב... כשנחה עלי הרוח אני מפנה מהסלסלה ישר למקום, ואחת למפתחות\ פלאפונים וכו' שעושים בלגן בעיניים כשהם סתם מסתובבים על השולחן.
ולגבי הדואר דבר ראשון זורקים מעטפות זה מוריד חצי מהנפח של הערמה... אח"כ יש לי מן מגשים כאלה שאחד מהם לתיוק, השני לטיפול והשלישי לכל מיני כלי כתיבה שתמיד מחפשים כשצריך ולא מוצאים... אבל כאן זה נתקע

המגשים כבר מפוצצים...
לוקחת בשתי ידיים את ההצעה של הקונצרנטינה מלמעלה, אולי ככה המגש לתיוק יתפנה כבר..

אולי תחליטי שבשבת הבאה את מבצעת 3 החזרןת תבדקי איזה הכי פחות מאוסות מעצבנות איזה הכי דחופות ותבצעי רק אותן
הולכת לנסות את זה.

בלגן בתוך ארון לא נחשב
(-:
(גם ערמה מסודרת לא?).

שליחה על ידי נטע* » 20 דצמבר 2009, 10:42

אתמול שמתי טיימר לשעה וחצי והתנפלתי על המטבח. כל דבר חזר למקומו השיש הקטן שלי פנוי לחלוטין. ואפילו כיבדתי את הרצפות כראוי.
עוד נשאר לי זמן אז העברתי סמרטוט בסלון אבל אז נמאס לי. עצרתי אחרי שעה ורבע עם מטבח מצוחצח וכל כך הרבה סיפוק.

כמה זמן אתן שומרות ניירת אחורה? תלושי משכורת? חשבונות מהדירה הקודמת וכדומה?
חושבת שבטח אני כבר יכולה להעיף די הרבה ניירת שם..
( אוהבת לזרוק ניירת. כמובן למחזור)

לא מסוגלת לשמור הרגלים משום סוג ליותר מנגיד שבוע. גם אם הם נותנים הרגשה טובה...
אני טובעת בבלגן עד שאי אפשר יותר ואז אני נותנת לעצמי משימות מאוד מאוד ברורות- במקום לכבס את כל הבגדים אני עושה עכשיו מכונה שחורה.. אח"כ שוב אני עושה עכשיו מכונה של תחתונים וכו'
במקום לסדר את החדר - לפנות את הדברים מהכיסא ולשים כל אחד במקום... ככה אני ממש יעילה ולא מפחדת ממה שצריך לעשות
זה עוזר לסדר פעם באבל ביעילות.. הרעיון של זמן קצוב גם מרגיע אותי מאוד
אבל כמו כל בלגנסטית מילדות ההשראה הזו, מלאת המוטבציה והרצון, באה רק לעיתים רחוקות

והכי טוב זה שיש לי בן זוג יעיל ומסודר
אבל הבלגן מפריע לו הרבה יותר וקשה לו עם זה שהוא עושה יותר ממני
איפה מוצאים את הרצון הזה לשיהיה מסודר בכלל?

טוב, שאלה קטנה וקטנונית: כל הפיצ'עפקעס במגירת הסכו"ם - קולפן, סכינים שונות ומשונות, מרית, תרוודים, צ'ופסטיקס... איך אתן מסדרות אותם?

יש לי רק מגירה אחת רלוונטית לנושא זה. ובה כבר יש 3 או 4 "סלסלות" קשיחות לסוגי הסכו"ם השונים, אבל כאן מדובר בדברים החריגים. לכל אחד מהם צורה אחרת וגודל אחר, את רובם אי אפשר לתלות לנוי. האם לעד אצטרך לנבור 5 דקות בערימת השרצים הזו כדי לדוג מברשת-חלמון למאפים?

האם לעד אצטרך לנבור 5 דקות בערימת השרצים הזו כדי לדוג מברשת-חלמון למאפים?
כן. את לפחות מוצאת בסוף

כמה זמן אתן שומרות ניירת אחורה? תלושי משכורת? חשבונות מהדירה הקודמת וכדומה?
תלושי משכורת - לנצח.
חשוב לביטוח לאומי, למס הכנסה ולפנסיה.

חשבונות מהדירה הקודמת - תלוי מה. ותלוי אם הכל בסדר.

שליחה על ידי נטע* » 21 דצמבר 2009, 08:25

תודה בשמת

כל הפיצ'עפקעס במגירת הסכו"ם
שאלה מעולה. גם אני אשמח לשיפורים בעניין.
אצלי כל הסכום (קטן וגדול) נמצא בשתי מגירות.
ראישת - כדאי למיין ולזרוק מה שלא צריך (האם באמת צריך שלוש כפות משוננות לפסטה?)
שנית - הקטנים (כמו קולפן תפוחי האדמה) במגרה אחת (יחד עם הסכו"מ הרגיל) והגדולים (תרוודים, סכינים גדולים) בשניה.
(אז במגרה אחת - אולי את יכולה להקצות אזור מצד שמאל לקטנים, ומימין לגדולים?)
הצ'ופסטיקס נמים אצלי יחד עם הכפיות - הם כל כך שונים שהם לא מפריעים זה לזה (-:

לגבי ניירות -
בינתיים אני שומרת הכל.
שיטת הקונצרטינה יוצרת יעילות גדולה וחסכון במקום (כל הניירת השנתית נכנסת אצלי לעובי של קלסר).