בלגן בבית איך יוצאים מזה

מברשת-חלמון-למאפים נמצאת אצלי במגירת "אפיה". יש שם תבניות, כוסות וכפות מדידה, מריות, וכו' וכו'. וגם המברשת הנ"ל.

במגירת "אפיה".
גאוני.
(מה חבל שיש לי רק מגירה אחת באזור ה"חם" של העבודה במטבח. שאר המגירות רחוקות יחסית ולכן מוקדשות לדברים פחות דחופים (מגבות, שקיות...). אולי שווה להקדיש אחת מהן ל"אפייה".

כל הפיצ'עפקעס במגירת הסכו"ם
אצלנו הדברים שבשימוש שוטף עומדים ב"כוס" גדולה (כלומר מיכל כזה) על השיש. לא אידיאלי לשיש קטן.

מקפיצה. כי הבלאגן חזר לבית.

מקפיצה. כי הבלאגן חזר לבית.

המרגיעון אומר:
"ללא חולמים - לעולם לא תהא מנוחה לעולם".

ובכן - מאז שקראתי והתכתבתי עמכן כאן, גיליתי שמשהו קטן השתנה: פתאום נכנסה לתודעה האפשרות להקדיש כמה דקות ולארגן פינה אחת.
אמנם קראתי בעבר את הפליי-לידי, אבל איכשהו זה לא נקלט. ועכשיו כן.
אז - מדי פעם אני פשוט מחליטה להקדיש כמה דקות לפינה אחת (סידור השולחן שליד המחשב, סידור השידה בכניסה, וכן הלאה).
המחשבה לסדר ה-כ-ל פשוט מייאשת, אבל השיטה הזו, ב"ביסים" קטנים, מאפשרת לאסוף נצחונות קטנים.
ראיתי גם שיש תחומים שבהם הצלחתי (פחות או יותר) למסד הרגל בשנים האחרונות (כמו - להשתדל להשאיר את המטבח נקי באופן בסיסי אחרי כל ארוחה = לשטוף כלים ולנקות את השיש). עכשיו - מצאתי כוח להתחיל לשדרג את ההרגל (ולנסות גם להעביר סמרטוט על הרצפה או הכיריים אחרי הניקוי הבסיסי).

אז - נטע - עצה אחת שאולי תעבוד -
בצעדים קטנים... אל יאוש.

תודה נווה מדבר.
הקפצתי כי העמוד הזה באמת עוזר! ותודה לכל מי שתרם לקיומו.
אני הולכת בצעדים קטנים. כרגע המטבח מסודר ( כיור נקי) והמיטה מסודרת. וגם האמבטיה. אבל בגדול עדיין יש המון בלאגן.תיכף אקום לעשות ביכול ממוקד לאיזה פינה.

אני מגלה שיש תחומים בתחזוקת הבית שקשה לי יותר להכניס לשגרה, וכאלה שיותר קל...
למשל - ניקוי הרצפה הוא ממש "תיק" עבורי.
לעומת זאת, ניקוי המטבח הבסיסי נכנס די בקלות לשגרה.
לא יודעת למה אני "עושה עניין" מזה, ולא מזה...
אולי למישהו יש רעיונות כיצד לפשט את המסובך, ולעגל את הריבוע?

בטח שלנקות את הרצפה זה תיק.
אי אפשר לעשות את זה בישיבה (כמו שעושים עם איזה מגירה),

אולי בבתים שיש בהם שטיח מקיר לקיר /פרקט אפשר לעשות רק קצת. מי שהבית שלה צריך את שיטת בספונג'ה -בשבילה זה תיק.

אני למדתי לכבד את התיק הזה:
להכין מים משטיפת הכלים/כביסת יד/רחצה
לשים מוסיקה/חברה בספיקר בטלפון,
ילדים עם מגב לכל פועל ומגפים
לעשות את זה כשמתאים לי ויש לי כוח וחשק ולא בסוף יום גדוש ומעייף.

לגבי ה"ספונג'ה"-
אני מטאטאה באופן קבוע (פחות או יותר

) ואם נשפך משהו נוזלי אני מנקה בסמרטוט נקודתית, ואז הבית נשמר פחות או יותר נקי- מתאים למי שמוותרת על הפרפקציוניזם ש"הכל יבריק"...
ופעם ב... כשנחה עלי הרוח אני ממש עושה ספונג'ה (בד"כ מבקשת מהבעל...)

תודה לכן.
אודליה - אכן. מודעת לכך, אך צריך להכניס לשגרה.... עומדת לנסות (-:

ממליצה אולי לאחד את הדיון כאן עם:
מאותגרת אירגון הבית

לגבי אגירת חפצים - קטע נחמד מהרצאה שהעבירה חברה שלי:

http://www.youtube.com/watch?v=zoWohS9rys8

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לסייע ולעזור חני הרוש מאמנת אישית בהתמחות בשיטה האדלריאנית 0505076879 (האימון מוזל 12 מפגשים ב-500 ש"ח נותרו עוד 2 מקומות)

איך מסדרים תחתונים

איך מסדרים תחתונים

אצלי יש מגרה גדולה לגרביים אחת לכל בן משפחה. בתוך המגרה הזו שמתי סלסילת פלסטיק מרובעת בגובה שמתאים (שנכנס למגרה ולא מפריע לה להיסגר) ובתוכה התחתונים. כך הגרביים לא מתערבבים עם התחתונים וניתן למצוא אותם. כשלא היו לי מגרות זה היה בסלסילות פלסטיק בארון הבגדים במדף.

אני מקפלת את התחתונים ומניחה על המדף בערמה או שתיים.
אם מקפלים שליש ימין על השליש האמצעי, ואז שליש שמאל על שניהם, ואת המשולש התחתון כלפי מעלה על שלושתם, כך שנוצר מעין ריבוע, אפשר לערום אותם זה על זה והם מחזיקים מעמד יפה מאוד.
(התחתונים שלי רחבים ובגזרה נוחה. לא חוטיני)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קיפול תחתונים הוא נגד הדת שלי.
ציטוט מאחותי, שהמירה גם אותי. מזמן.

איך מסדרים תחתונים
מניחים אותם בערמה זה על זה.
או בבלגן בסלסלה.
או אם הם בוקסר, אז מקפלים לשניים, ובערמה.
או מספרים להם משהו ממש הזוי. הם די תמימים, אלה.

כל הכבוד לכל מקפלות התחתונים, מה זה , סוג של תרפיה??
למה לקפל תחתונים?
(כי חולצה ומכנסיים דווקא יש סיבה)

שליחה על ידי Paolina* » 31 יולי 2013, 08:01

קוראת ומבינה שמצבי לא כל כך נורא.
מבולגנת ואגרנית. בת של מבולגנת ואגרנית. נשואה לאגרן די אדיש.
התוצאה היא בית מטונף ומבולגן.
זה מפריע לי מאוד ומצד שני אין לי את הכלים הנכונים לשנות את זה. אני לא באמת יודעת איך לסדר ולנקות את הדברים כדי שזה יהיה.
אז החלטתי ששוטפת כלים פעם אחת ביום. כביסה עושה בערך פעמיים בשבוע ואז גם מקפלת ומפזרת בארונות. גם הם לא באמת מסודרים.

שליחה על ידי Paolina* » 31 יולי 2013, 08:03

רק התחתונים של בעלי מקופלים. גם שלי וגם של הילד פשוט מונחים בסלסלה.

שליחה על ידי Paolina* » 31 יולי 2013, 08:31

סיימתי לסדר ולרוקן 90% מהשולחן במטבח. לנקות את הארונית חיצונית את הארונית שמתחת למיקרוגל ולטאטא מאחוריה ולנקות את הכיריים לא כולל החלקים של המבערים

פאולינה,
לכי על זה, תמיד אחרי זה יש כזו תחושת הקלה ותחושה נעימה וביתית יותר.
נדמה לי שבתים מאוד מאוד נקיים ומסודרים ברמת השערה - לא משרים אווירה של בית וגם בתים מבורדקים ומלוכלכים לא משרים אווירה של בית, זה צריך להיות נקי ומסודר ברמה שפויה (-:
וטיפ שבת משפחה נתנה לי :את הפיג'מות אנחנו שמים בפינת החדר בסלסילה וככה הן לא מתגלגלות כל היום. בבוקר קצת אחרי שקמתי והמיטה קצת התאווררה אני מותחת סדין, דופקת את הכרית ופורסת את השמיכות יפה על המיטות. זה נותן הרגשה מאוד טובה אחר כך להיכנס לחדר שינה. בסלון- כל ערב, מפסיקה כל פעילות בבית ואני וילדיי מסדרים את כל הבית , בפרט את הסלון. כשמסיימים- כל אחד יכול לחזור לענייניו. ככה קמים בבוקר לבית במצב סביר ונעים}

אני לא מתווכחת עם אנשים מאמינים, אבל לי יש הרגשה הרבה יותר טובה וביתית כשהם מקופלים. זה לא סיפור גדול, בערך שתי שניות לכל תחתון.
(וגיהוץ זה נגד הדת שלי)

אני החלטתי להפסיק לקפל תחתונים, מי צריך את זה?
הצלחתי בדיוק פעם אחת..היה לי יותר קשה לא לקפל מאשר כבר לקפל וזהו...

ואוו, רק עבורי קיפול כביסה הוא סוג של רגיעה מכל מטלות היום ?!?!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

(וגיהוץ זה נגד הדת שלי)
גם שלי. נראה לי שאלו מצוות לא-תעשה היחידות שיש לי, הנוגעות לכביסה (אני התחלתי פה עם הדיון התיאולוגי.)
ואוו, רק עבורי קיפול כביסה הוא סוג של רגיעה מכל מטלות היום ?!?!
אני דוקא גם מוצאת שזה מרגיע. חוץ מקיפול תחתונים וגיהוץ. (וזיווג גרביים, אבל נדמה לי שיש דף שלם רק על זה אז לא נתחיל פה)

בסלון- כל ערב, מפסיקה כל פעילות בבית ואני וילדיי מסדרים את כל הבית , בפרט את הסלון. כשמסיימים- כל אחד יכול לחזור לענייניו. ככה קמים בבוקר לבית במצב סביר ונעים

נקודות ורודות אגדיות,

נתת לי השראה

שליחה על ידי Paolina* » 31 יולי 2013, 20:18

אז סיימתי לנקות את החלקים של הכיריים, הפעלתי קיפלתי פיזרתי ותליתי כביסה.
הייתי בים עם חברות ונחתי צהריים.
זה היה ההספק שלן מאז הבוקר
חשוב לציין שלא מה לי חשק לרחוץ כלים ולהרכיב חזרה את הכיריים

גם אני נרגעת בקיפול כביסה ואף בגיהוץ אבל-
מתעבת שטיפת כלים, ניקוי כיריים, שטיפת ריצפה (בעיקר הכלים) ועושה זאת תמיד בחוסר חשק בולט, בגלל שגרה בדירות שכורות לא קונה מדיח. )-:
מאמינה בטוב - שווה לנסות, גם קצת חינוך על הדרך... הם שואלים הרבה פעמים המון שאלות, לפעמים זה בגלל חוסר החשק שלהם אז הם כאילו מנסים להקשות עלי, אז אני עונה בסבלנות ולא מתפתה לאמר - "טוב עזבי, אני אעשה". הם מבקשים הנחיות.
@}

תודה, נקודות....

באיזה יום של סידורים גיליתי את המקל נוצות הזה שמסירים איתו אבק. דבר שמעולם אני לא משתמשת בו וקניתי אותו פעם כדי לנקות את המאווררי תיקרה בבית.
ובכן לקחתי אותו ועברתי על כל הבית: מעל הדלתות , מעל הפנלים, מעל אדן החלון למעלה, מעל הספרים אשר במדפים, מעל המדפים, מעל ארוניות, מעל השלטרים, מעל המחשב,מעל הטלויזיה ועוד עוד - וואו זה דבר ממש פלאי!! מנקה מאוד מהר. לא צריך להזיז כלום פשוט ככה לעבור ומהכל יורד האבק תוך שניות- מאוד ממליצה .

איפה מצאת?? מנוצות ממש או סיבים פלסטיים?

לגמרי סיבים פלסטים

או מספרים להם משהו ממש הזוי. הם די תמימים, אלה

מעולה תבשיל קדרה

איפה מצאת?? מנוצות ממש או סיבים פלסטיים?

והיום בחנות ראיתי ב-16 שח מקל ארוך עטוף לכל אורכו עם הרבה שוונצים כמו של קיפוד מבד רך וסופח שניתן לנקות איתם מקומות גבוהים ומשטחים רחבים ואח"כ לשלוף ולכבס. לא קניתי מטעמי קמצנות, חשבתיש אם כזה זול בטח לא משהו אבל נקנה בפעם הבאה.

בעקבות מה שהיה כתוב כאן בדף ניסיתי לעבוד עם מגב (לפעמים מעט רטוב אך גם יבש) והרי זה פלא! גורף הכל, מנקה הכל! הגעתי למסקנה שמטאטא זה פשוט מכשיר מיותר (לפחות עבורי): כל הלכלוכים מכל הסוגים דבקים ומסתבכים בתוך שיערותיו, בייחוד שיער. אחרי שהוא מתלכלך, צריך לנקות אותו... לעומת זאת, במגב לא דבק לכלוך, לא שיער. אה-מחיה

בקיצור, המגב שולטטטטטטטטט (או כמו שקראו לו בצבא: ספונג'דור)

ליאורה
אני עם ניסיון הפוך משלך - הטאטוא מקל באופן משמעותי על השטיפה וצריך פחות לשטוף את הסמרטוט. אבל כל אחד והעדפותיו (-:

אני עם ניסיון הפוך משלך - הטאטוא מקל באופן משמעותי על השטיפה וצריך פחות לשטוף את הסמרטוט
נקודות, נדמה לי שלא הבנת את לי אורה.
היא לא דיברה על שטיפה לעומת טאטוא.
היא דיברה על טאטוא במגב לעומת טאטוא במטאטא.
אני מצטרפת לעניין המגב. גם אני מעדיפה לטאטא במגב, לפעמים ביבש (ממש הרגע) ולפעמים ברטוב. מאותן סיבות.

אההה טוב, כניראה שבאמת לא הבנתי...

ואני אומרת, שואב אבק.
גיליתי את זה כאן בגולה, היכן ששטיפת רצפות אינה אפשרית (בגלל פרקט\למינציה\אין לאן להוציא את המיים\בן הזוג יתעלף מבזבוז המיים) ומגבים אין בנמצא.
שואבים את הריצפה, ופעם ב... (לפי מידת הצורך והעצלנות) מעבירים סמרטוט.

היא דיברה על טאטוא במגב לעומת טאטוא במטאטא
בדיוק!
ואם אני זוכרת נכון, למדתי את הטריק הזה מאחת מההודעות שלך בדף זה עצמו

למדתי את הטריק הזה מאחת מההודעות שלך בדף זה עצמו
חחח אז לא סתם באתי להסכים איתך D-:

D-:
זה מתחיל להזכיר לי את המיילים שרצים בין אמא שלי והחברים שלה עוד פעם ועוד פעם ....
גם לי קורה לא אחת ,שאני נכנסת לדף מתוך עניין ואז כשעולה למעלה , אני מגלה שכבר נכנסתי לדף הזה פעם ואפילו כתבתי בו....

נקודות - שגרת סידור הערב עם הילדים לפני או אחרי ארוחת ערב, מקלחות וכו׳?

זה נורא תלוי בבית ובמשפחה, בגילאים של הילדים וכו'.
ברוב המשפחות, מה שעובד יותר טוב הוא:

סידור הבית וכיבוי האורות בכל החדרים שמעכשיו לא נמצאים בהם
ארוחת ערב
מקלחות
פיג'מות והשכבה

זה סדר הגיוני, קודם לאכול ואחר כך להתקלח וללכת משם ישר למיטה, נקיים.

אני אוהבת לעשות מקלחות לפני ארוחת ערב.
כשיושבים לארוחת ערב לפני המקלחות, אני נוטה להלחיץ אותם לסיים. כי יש לי עוד הרבה מה לעשות הערב.
בד"כ אצלי : מתקלחים. אוכלים. כשהילדים אוכלים, אני מסדרת את רוב הבלגן של אחר הצהרים.
ואז הולכים לישון.
אצלי יש גם גדולים יותר.
בד"כ כשהקטנים נרדמים נכנסים הגדולים ו...מתחיל סרט חדש...

הבית שלי קטן

אומרים לאמא אם היא היא יכולה לעזור לי אם לא שואלים את האחים אם זה גם לא אז אוספים כוחות ואחרי כל שני דברים לעצור

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבית שלי נראה בלגן
ואני לא יודע איך להשתלת על בלגן

יש למשפחה שלי הרבה כביסה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איזה כיף היה לקרא את כל מה שכתבתן והצעתן.
אצלי הבית קטן עם ערמות אינסופיות של משחקים וניירת...ומגיעה מאוחר מהעבודה ועייפה ושומרת את עניין הסדר והניקיון לסופ"ש. כשמגיע סופ"ש מתבאסת שמבזבזת אותו על ניקיון ויוצאת עם הילדים וחוזר חלילה...והבלאגן רק מתעצם...ממש נדרשת לסיוע......
הייתי שמחה לפיתרון....
בכל מקרה, מבוסט המוטיבציה שהענקתן לי עכשיו קמה לנקות ולסדר חחח

נורית,
מכירה את הדפוס של לדחות את הסדר והניקיון לסופ"ש.
זה לא הולך

כדי להתגבר על זה, אני הכנתי לי טבלה של ימות השבוע ותליתי אותה במטבח. לכל יום הקציתי אזור אחר בבית: חדר השינה, חדר הילדים, הסלון, האמבטיה והמטבח. והמטרה שלי היתה, שבכל יום מימות השבוע (ראשון עד שישי), אני עושה דבר אחד באזור הנדון.
תוך כמה שבועות, ההבדל היה עצום

בכוונה יום שישי היה היום של הסלון, כי הוא הכי משפיע על המצברוח שלי. והסלון הוא המקום שבו אנחנו עושים קבלות שבת.
בסופי שבוע עשיתי את מה שנשאר, והמוטיבציה היתה גדולה יותר, והמטלה היתה קטנה יותר ומתישה פחות.

ערמות אינסופיות של משחקים וניירת
בשביל זה שווה לקחת יום חופש מהעבודה, על חשבון החופשה השנתית שלך (כן!) או יום מחלה, ולעשות מסיבת תיוק. למיין את הניירת, לזרוק את כל מה שלא צריך, ולסדר את השאר באופן נוח ונגיש.
חשוב להתייחס לזה כאל מסיבה: לבחור מוסיקה טובה שתעשה לך מצברוח טוב ונכון למשימה, ולהכין קערה של פירות חתוכים או פופקורן או כל דבר אחר טעים לנשנש תוך כדי עבודה.
אחר כך, בטבלת הימים השבועית שלך, תדאגי לכך שיום אחד יהיו מוקדש לניירת. כל שבוע תתייקי מסמך אחד, גג שניים. זה ייקח שניות, ואני מבטיחה לך שתרגישי את ההבדל.

ובסופשבוע אחר, למיין באופן חסר פשרות את ערימת הצעצועים ולזרוק את מה שלא באמת באמת באמת משובח, אהוב ומתפקד.
(לחילופין, בחודשיים הקרובים תכניסי את הקטגוריה "צעצועים" לטבלת הימים שלך, וכך כל שבוע תזרקי שני צעצועים שאינם באמת-באמת-באמת אהובים, איכותיים ומתפקדים. תוך חודשיים המקום יהיה הרבה יותר נקי ופנוי)

לי יש בית לא גדול, ואני תחמתי באופן נוקשה את המרחב שמיועד לצעצועים. מה שלא נכנס בכוננית, חייב לצאת. ואם מקבלים משחק גדול חדש, אז משהו אחר גם חייב לצאת... זה פותר המון בעיות, ההגבלה הזאת.
היו גם כמה וכמה ימי הולדת שבהם ביקשתי במפורש מאנשים שלא יביאו מתנות, כי הבית כבר מלא. הרבה אנשים נורא שמחו להיפטר מהמטלה המעיקה, ואלה שבאמת רצו, הביאו משהו איכותי וטוב. פעם שלוש חברות התאחדו וקנו מתנה אחת יקרה ויפה, שקלעה לטעם של הילד. גיליתי שהילדים שלי שמחים גם אם הם מקבלים שלוש מתנות ביומולדת. לא צריך עשר.

אפשר גם לעודד אנשים לתת מתנה שאיננה חפץ, למשל כרטיס לסרט.

כמה דברים שמועילים לי בשוטף כשאני עייפה ומגיעה לדברים רק בערב:

1- לנצל את הזמן שהן באמבטיה לקיפול כביסה. ולמדוד זמן. כשאני רואה שאני מספיקה לקפל מכונה ב10 דקות, זה מעודד אותי איכשהו. כאילו השד לא נורא כמו שדמיינתי
2- להסתכל על החדר, כל חדר, לפני שאני עוזבת אותו ולעשות דבר אחד שישפר את מצבו "על הדרך"- לקחת גרב מהסלון למקום, לתלות מגבת, לפנות משהו מהשיש וכו. זה מצטבר להמון.
3- לסעיף 2, יש לי מטלית בכל חדר כמעט ליד הדלת.

במצבי יאוש מחתיכות של פאזל/לגו/ניירות אני פשוט לוקחת את הסל הגדול הזמין (הכביסה, אם קיפלתי והחזרתי למקום) ודוחפת את הכל לשם. בסופש נותר למיין, לא להתכופף. זה גם עובד כשאני ממש רוצה לנקות את הבית אבלהר הצעצועים נראה בלתי סביר

העניין עם המבט לאחור הוא הרגל משמעותי בדרך לשינוי. כי לסדר לא לוקח הרבה זמן בפועל אלא רק מנטלית.

לסדר יכול לקחת ה מ ו ן זמן ... תלוי מה מפלס הבאלאגן.
הכל יחסי....

לסדר יכול לקחת ה מ ו ן זמן ... תלוי מה מפלס הבאלאגן.
אם שואפים לבסס הרגל של לסדר אזור אחד כל יום, פריט אחד כל פעם שיוצאים מהחדר ושלושה פריטים כל פעם שיוצאים מהבית - מפלס הבלגן יורד משמעותית. ואז גם כשמסדרים "הכל" - זה כבר לא לוקח כזה הרבה זמן.

תודה לך תמרוש רוש. אנסה, למרות שאני חוששת מכך שלא אצליח להתמיד וגם מעומס הבאלאגן. פשוט לא יאומן.

לסדר יכול לקחת ה מ ו ן זמן ... תלוי מה מפלס הבאלאגן
מזדהה.
השיטה שלי אומרת כך - קודם כל הסדר הוא באחריות כולם ולא רק באחריותי. כל מי שיכול להחזיר חתיכת לגו למקום משתתף.
כך, זה לגיטימי שבשעה מסוימת בערב כולם עוצרים מה שהם עושים ופשוט מסדרים, כדי שלא יצטבר בלגאן נוראי וכדי שלכולנו יהיה יותר נעים למחרת בבוקר.
במהלך השבוע אנחנו מסדרים קצת. זה בעצם יוצר חללים גדולים נטולי בלגאן גדול, כאשר חלק מהברדק נדחק לפינות ייעודיות.
בסופי השבוע אנחנו מסדרים גם את הפינות הללו.
אז בימי השבוע יש סידור מרפרף, ובסוף השבוע כשכאילו מגיע הזמן לפרוייקט הגדול אז אין כל כך הרבה בעצם. יש כיסי התנגדות ואנחנו מחלקים בין כולנו את המשימות ומסדרים.

לי אישית הכי עזר להיפטר לחלוטין מהלך המחשבה שבו המשימה הזו היא שלי. אני מוכנה בחוסר חשק לנהל אותה, להכריז שכעת הזמן, לשמוע את התלונות על זה שמישהו רצה לסדר את הסלון אבל נתקע עם חדר הנעליים וכו' וכו'.
אבל אין יותר מצב שבו ארגון הבית הוא אחריות בלעדית שלי. כולם עוצרים ביחד בזמן שנראה מתאים לכולם, כולם מסדרים (לפעמים תחת עיקום אף, גם זה בסדר, גם לי לא תמיד מתחשק לסדר), כולם אחר כך מסתכלים בסיפוק על הבית הנעים.

ואם המפלס כרגע מאיים מאוד אז אפשר לקחת את ההצעה המעולה של תמרוש ליום חופש, ו/או להזמין אליך ליום אחד מישהי שסידור וארגון זו ההתמחות שלה ולהתחיל שם מחדש.

רגע חח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פשוט תענוג גדול לקרא את כל האשכול. אחרי שהתגלגלתי מצחוק החלטתי לאמץ את סידור המיטה, גילוח השיש והשולחן ו... נראה מחר בבוקר מה עוד.

אז אני כותבת כאן למען הנצחת המצב הקיים, ועם קצת מזל אחזור בעוד כמה חודשים להשוות את המצב:

כל בוקר מתחילה בסידור המיטה של הילדון ושלי (לא משהו מרשים, סתם פורשת את השמיכה על המיטה).
שטיפת כלים+מעבר על השיש והשולחן בסמרטוט+מעבר על הבחוץ של ארונות המטבח לפני זריקת הסמרטוט לכביסה.
השקיית צמחים.
כביסה בכל פעם שמתלה הכביסה מתרוקן (הורדת כביסה+קיפול+החזרה למקום זה התפקיד של הבנזוג), בדכ שמה טיימר ללילה ותולה בבוקר.
ילדון ואני מסדרים צעצועים בתוך הבית בכל פעם שגומר לשחק ולפני שעובר למשהו אחר.
שואבת את כל רצפת הבית כפעם בשבוע.

לא מצליחה:
לשטוף את הרצפה פעם בשבועיים.
לנקות מדפים פתוחים במטבח (דורש ריקון כל צנצנות היבשים מהמדפים והחזרתם למקום).
לנקות חלונות (אנחנו פה שלוש שנים, רוב החלונות לא נוקו מעולם).
להתמיד בסידור שולחן העבודה.
להתמיד בסידור שולחן התפירה.
לסדר את הגינה מאלפי ניסויים שילדון עושה במשך היום.
להשלים "פרוייקטים" (מטבח לילדון, שטיח שהתחלתי לסרוג, כלמיני דברים שמסתובבים בבית ובחוץ חצי גמורים).

כל הניירות החשבונותיים עוברים לרוח וחוזרים אלי כעבור שנתיים מסודרים ומתוייקים בקלסר

הלכתי לצחצח שיניים ומצבם המזוויע של השירותים הזכיר לי.

מייחלת לנקות באופן סדיר את כל השירותים בבית ואת השיש של האמבטיות.

או. תודה שהזכרת לי. הולכת לנקות שירותים.

(ואני מסתכלת על השעון ותוהה, מה, בעשר בלילה היא הולכת לנקות את השירותים?)

(-: אז הודות לתזכורת שלך ניקיתי (בעשר בבוקר כמובן) את השירותים, את הכיור, וכמובן את הרצפה באמבטיה ובמטבח (אחרי טאטוא יסודי) כי השיטה שלי לניקוי יסודי של השירותים היא לשטוף את הסבון באמצעות טוש עם מים חמים. ואז המים הרותחים עם הסבון נוזלים כמובן על הרצפה, ואני אוספת אותם ושוטפת כבר את הרצפות. איזה כיף (-:

אוי, אני רק מדמיינת את זה וכולי עור ברווז. השנה, בעזרת הילד חובב ניסויי המים, גיליתי שיש לי איזו אלרגיה בלתי מוסברת למים מתבזבזים או מושפרצים.
אולי אזכור את ההודעה שלך עד שהילד יישן ותשאר לי איזו מוטיבציה לנקות את השיש באמבטיה...

(רגע, את מרטיבה את הרצפה עם הדוש, ואז מטאטאה? או קודם מטאטאה ואז מרטיבה הכל...)

מעט מאוד מים...
קודם מטאטאה היטב הכל.
אחר כך מנקה בסבון אקולוגי את השירותים.
מכינה מראש את הדלי בפתח האמבטיה, סמרטוט רצפה או שניים שיספגו את המים באמצע רצפת האמבטיה, ומגב.
אחר כך לוקחת את הטוש מהאמבטיה (הצמודה לאסלה) ושוטפת בעזרת מים חמים את האסלה, יסודי אך מהיר. אין חלקים מסובכים.
ואז אוספת את המים וסוחטת לדלי, עד שלא נשארות שלוליות על הרצפה, ואז מעבירה את הסמרטוט לפיניש על הרצפה ויוצאת.

בדרך כלל זה חלק מניקוי הבית, בחלק הסיום, ובמקרה כזה כבר טאטאתי וכבר שטפתי את הרצפה שם שטיפה ראשונית.

טוב, זה נשמע מושקע על.
זה יכול לעבוד בשירותים אחד אצלנו, אבל בשירותים האחרים יש בידה חשמלי. פחות מוצלח להרטיב אותו...
אבל אולי נעשה שניים במחיר אחד, סתם ארטיב את הרצפה עם הדוש, בלי קשר לשירותים. גם אנקה את הרצפה וגם אפטר מהאובססיה הבלתי מוסברת לשפריצים.

זרח ואפשר גם לקנות מגבונים לניקוי רצפות. להעביר מגבון קודם על הכיור באמבטיה הוא מנקה ומבריק מיידית אחכ את אותו אחד - על האמבטיה עצמה, אחכ על האסלה מבחוץ ובסוף להרטיב במעט מים ולנגב את הריצפה של חדר האמבטיה והשירותים ולפח. אחכ אני שוטפת בדוש את הכיור ואמבטיה להוציא שיירי חומר ניקוי שהשאירו המגבונים ובאסלה מנגבת בנייר טאולט. את האסלה אני תמיד משרה במה שלא יהיה שזמין לי ומצחצחת במברשת וזהו.
ממש חוסר את הבאסה בהתעסקות בסמרטוט שמצריך ניקוי בעצמו וסחיטה ותלייה וייבוש...

משרה במה שלא יהיה שזמין לי ומצחצחת במברשת וזהו.
הגיעו אלי שמפואים ישנים שלא מתאימים כבר לחפיפה. אני כל פעם מוזגת קצת לאסלה, משפשפת במברשת וזהו. זה ככה בשוטף... וגם משאיר ריח טוב (-:
פליי ליידי אומרת: סבון הוא סבון.
והכוונה: כל דבר שנועד לנקות (סבון ידיים, שמפו, נוזל כלים, לא חשוב מה) ינקה. לא חייבים דווקא חומר מיוחד לניקוי אסלות. היא בעד מינימום חומרי ניקוי.

ולפח.
אני? לפח? חד פעמי?

אנחנו זורקים זבל פעם בעשרה ימים...

יש לי דלי סמרטוטים במרפסת, שם אוגרת לאט לאט את כל הסמרטוטים, וכשמתמלא עושה כביסת סמרטוטים

עם השנים הפכתי מטורללת אפס פסולת. אנחנו שומרים אפילו את המים של האמבטיות, ובהם משקים את הגינה.

(סליחה, זה אולי יוצא יותר אגרסיבי ממה שהתכוונתי, אני פשוט מתפלצת מכל החד פעמיות שמתרחשת בעולמנו)

לפח לפח לפח לפח אחרי פעמים שתזרקו דברים שאתם מתלבטים לגביהם, אתם תבחינו שזה הולך ונהיה קל יותר לשחרר ואפילו נהנים מזה, בתור אגרנית לשעבר, הייתי אוספת מהרחוב, שומרת מהדואר, ומשאירה שטויות שמה נזדקק במסווה של אקו\ירוק וכדו'... למדתי לשחרר, לא לאגור ובטח לא להקשר לדברים חומריים. קשה בהתחלה קל ומשחרר בהמשך

רוני שמש,
שמחתי על הכינוי אגרנית לשעבר.
יש לך עצות איך להתקדם לשלב הזה של לזרוק לפח

הרעיון מובן אבל לא יוצא לפועל

פלונית היי, נסי לקבל תחושת שיחרור בכל פעם שאת זורקת/מוציאה את הזבל מהבית, ממש תרגישי איך הבית נהיה מקום מרווח ונקי יותר, אח"כ את יכולה לחפש עמדות תרומה של בגדים ברחוב, גם לספרים יש ביקוש ברחוב. חשוב שכל פעם שאת מוציאה משהו מהבית ממש תנשמי לרווחה, מפה לשם גרמת לי לחשוב ולהעריך מחדש את השיחרור מהאגרנות.