כל בוקר מתחדשות המחשבות. מתחילים להתרגל לרעיון...
אולי אפילו נגיע מוקדם יותר משדימיינתי..
האמת שהיא שהפכתי קצת ברעיון של נעמה, ואבחר בו רק כשממש לא תהיה לי ברירה...
נראה שהדרך הכי הגיונית לנו כרגע היא לגור אצל אמי בהרצליה. שם גם הגן, כנראה.
מוותרת על הדירה לבנתיים. אגיע לזה כשתהיה לי משכורת קבועה.
נראה שהאתגר במעבר הזה הוא בעיקר אתגר כלכלי מאוד גדול. הילדים יסתגלו נראה לי, כל עוד אני מציגה עמדה חזקה ותומכת.
בנזוגי הוא מאייר, זה המקצוע שלו. וממנו אנחנו חיים כבר כמה שנים טובות. בעיקר אני זו שפתוחה לפרנסות אחרות.. הוא לא כל כך.
(בימים אלה אני שולחת מסמך עם המון דוגמאות של איורים שלי שעבדתי עליהם לאחרונה לכל המגזינים והלקוחות האפשריים..
זה מרגיש מעט מוזר לתקוף את שתי החזיתות האלה של מעבר פלוס מציאת עבודה בשוק המקומי... אבל ככה זה עכשיו).
הוא יכול להמשיך ולעסוק באיור שלו דרך המחשב כמובן. ואולי אפילו המעבר הזה תורם לאיזהשהוא פרויקט שבתכנון כרגע ויתקיים בארץ.
אם הפרויקט הזה יצא אל הפועל אפשר לומר שהמצב נראה טוב בהרבה.
אבל נכון לעכשיו, זה עדין לא ידוע. מה שאומר שאני באה עם הילדים לבד בנתיים עד שבנזוגי יסדר פה הכל.
אבל יש כמה יתרונות שנוספו לנו 1. כנראה שיהיה לי אוטו קטן כשאגיע מה שיעזור מאוד מאוד.
- נשכיר את החדרים הנותרים בדירהֿ עד שבנזוגי יצא ממנה.
וגם כיף לשוחח אתכן. אם הכל מסתדר על הצד הטוב אני אצלכן בגינה עוד חודש חודשיים שלושה.... אמן.
האבטיח עלי...