בלוג פשושי בלי חיתולים

הי, חזרת! ברוכה השבה. עוד לא קראתי מה כתבת אבל מחר...

כבר כמה זמן
דווקא די הרבה
הוא מודיע
לא תמיד, אבל בד"כ
וזה גם משהו, נכון?
מושך במכנסיים, ו"נאנח"
ואם הוא מתאםק שלא יברח לו, יש ממש מבט כזה מעורפל, מבולבל
חמודי כזה...

פתאום שמתי לב
שעוברים הימים
עם מכנס אחד
מקסימום שניים
פתאום אני מרגישה שכל המאמץ משתלם

חברה שלי שאלה אותי- בשביל מה כל המאמץ, אם הוא לא הולך לבד, ולא מודיע לי
אמרתי שזה קודם כל בשביל לכבד אתוו, ושיהיה בלי חיתול, ולנסות להבין בעצמי
אז אני לא מושלמת, ולא תמיד מבינה, לא תמיד תופסת בזמן
אבל לפחות הוא לא מרוח....
חוצמזה, הנה
בגיל שנה ו4 הוא נותן לי יד, הולך איתי לסיר, ועושה. ומרוצה.
לא שווה את זה?

לפי דעתי - ב ה ח ל ט !

אוי נחת של אמא!

עברנו איזה כמה ימים מאוד קשים
התוצאה היתה שלשולים, הוא אמנם יכול היה להתאפק עד שנגיע, אבל הרבה פעמים "ברח" לו קצת-קצת, (ממש טיפונת)
והיציאה היתה ממש מים... ואיך הוא רזה, מסכנצ'יק.....
הלכנו לאבחון וטיפול באייפק (ממליצה בחום!) אצל ידידה של חברים, שעלתה על מקורות הטראומה, וגם על טראומה שלי שמשפיעה עליו (מההריון, כמובן) ופתרנו את העניין.
אבל השלשול עוד לא עבר.
ואז עלינו על אלרגיה למזונות, שמה אני אגיד לכם... ממש תמוהים...
החלמון של הביצה
מלפפון
וגבינה צהובה- אבל רק כשהיא מותכת... יעני, תני לו פרוסה, הכל סבבה, תני לו פיצה, ותתחרטי על זה יומיים....
ואיך עליתי על זה-
כי היה עושה לפנות בוקר, מתוך שינה שלשול, לא מאוד נוזלי, אבל בכל זאת-
בלילה (בדרך-כלל לפנות בוקר ככה....) מתוך שינה (!!!) ולא מתעורר מזה.... וגם לא מהעובדה שהמכנס שלו מלא....
אז ישנו עם חיתול (ח"פ... כן, ח"פ \-: )
והתקשרנו לגברת אייפק שוב
ועלינו על זה.
ומאז, טפו טפו טפו אין לו שלשול. לפחות לא בלילה, ולפחות לא נוזלי.
והוא עלה במשקל.... ב"ה.
מזל שהוא אוהב לעשות בסיר, ולא צריך להחזיק אותו מעל האסלה (אוי, הגב....), ועכשיו,
הוא כבר באמת ילד גדול, והרבה פעמים ממש הולך מעצמו לשירותים, ומסתכל עליי מצפה שאצטרף, ובא ונעמד עם הגב לסיר, מחכה שנוריד תחתון ומכנס, ומתיישב....
ולפעמים (ככה הוא אוהב ללכת לסיר) הוא הולך, לא עושה כלום, וקם לבדוק, ועושה כזה פרצוף תמה של "אין....?" עם התנועה הזאתי של היד, שהוא עושה כשנגמר האוכל מהצלחת.....
איזה קטע איתו, הא?
נכון פשושי?
<מי אומרת שלא.... נראה אותכם עם ביצים....>
>רק בלי הצהוב, כן?<

עוברים עלינו ימים קצת מוזרים-
יום אחד, כל הפעמים הוא קורא לי לשירותים, ועושה בסיר
יום אחר (כמו היום \-:) הוא מסתכל עליי, ועושה במכנסיים
או לחילופין כשאני מציעה ללכת לשירותים מסרב נחרצות
ודקה אח"כ....
עושה במכנסיים....
פפפפפפפפפפפפפפפפףףףףףףףף.

אולי זה כי הוא מצונן, אפשר האמת לראות שעובר עליו משהו...
נקווה שיעבור.

צריך בלוג חדש
פשושי וגוזלי מתפשפשים, או משהו כזה...
נשתמע@}

וואו!!!
שנתיים אחרי, אני עם שלושה, תודה לה', וחודש וחצי אחרי הלידה, התחלתי לפשפש ביתר רצינות...
מדהים...
אני בשוק קצת מעצמי...
האמת שהפעם חשבתי לוותר, אולי להשאר עם חיתולים וזהו, ואז אמרתי לעצמי- נו, אז עכשיו אני מוותרת, ואז בגיל 3 ללמד אותו מה שאני יכולה לעשות עכשיו, ולחסוך לעצמי התמכרות משותפת לחיתולים (שלו ושלי), ולילות רטובים בגיל 3 או יותר.....?
אז יאללה, אני עושה את זה וזהו...
והוא קם יבש.... מחכה שאקח אותו (לפעמים מחכה שאקח אותו, לא עושה, ואז אחרי שאני מתיישבת.... אני חושבת שהעיקר הכוונה...)
בטח אפחד לא קורא, אבל לעצמי לכתוב זה נחמד.
הולכת לישון... (עד שיעירו אותי ....)

בטח אפחד לא קורא
דווקא כן (-:
שיהיה(עוד) מסע מוצלח, שליו ויבש.
מזל טוב @}

באופן טבעי

באופן טבעי