בלי חיתולים עם פספוסים

[תבשיל_קדרה*]

האם פשפוש סרק גרוע יותר מפספוס, או להפך? אם אני בספק - לפשפש? לחכות עוד דקה? לעזוב?
גם היום היו לי כמה כאלה של "דקה אחרי", ואחרים של "ידעתי, ראיתי, ולא האמנתי לעצמי די - לא עשיתי כלום, וחטפתי את הפיפי".

[יעל*]

אולי ננסה לחשוב על מינוח אחר. פספוס הוא מונח מגמתי וטעון. הוא מרמז על כשלון ועל החמצה. כן, אני מפתחת אמביציה לא לפספס וכך מפספסת אותו במקום בו הוא נמצא. פשפוש סרק הוא בעיני דואלי - מחד - איך נלמד אם לא נטעה. מאידך אני מרגישה את הפיתוי שבלפתור כל קיטור לא ברור בפיפי. שני הצדדים של אותו מטבע. זה לא משנה. לא משנה לפספס ולא משנה לפשפש סרק. משנה עצם העשיה המשותפת. והיא משנה מאד מאד! (ועדיין אני לא אוהבת פשפושי סרק...)

[בשמת_א*]

כשאני מיניקה מול המחשב
חחחח! זה קורה לי ולבעלי עד היום (בן שנה וחודש)! הינוקא מודיע: "אהה, אז ניתקתם את חוט ההקשבה ואתם שוב במחשב הגזלן הזה? הנה לכם!"

[אנונימי]

מדור בלי חיתולים

כשמנסים לגדל ילדים בלי חיתולים יש גם פספוסים ופשפושי סרק... זה חלק מתהליך הלמידה; כל פספוס כזה עוזר להגיע לסינכרון בין דפוס דפוס היציאות של התינוק לתחושות של מי שמטפל בו.

בהתחלה כדאי להחזיק חיתול בד (טטרה) מקופל מתחת התינוק כדי לקלוט את הפספוסים.

פיפי של תינוק יונק הוא סטרילי ולא מסריח, ככה שאפשר לייבש בשמש או במייבש שיער או מעל התנור. חוץ מזה, החומרים שבפיפי מסיסים במים, לכן מספיק לשטוף את פספוסי הפיפי במים. קקי זה סיפור אחר...

בדרך כלל אם תינוק מתרוקן בפספוס אז הוא מוציא רק קצת -- כמה שבורח לו. לכן כדאי לנסות לפשפש אותו שוב כמה דקות אחרי הפספוס.

תרמו: בשמת א, תבשיל קדרה, יונת שרון.

[תבשיל_קדרה*]

שאלה שנשאלתי אתמול:
גמילה "רגילה" מחיתולים כוללת, בד"כ, לילות רטובים לאורך זמן, ולפעמים - עוד פספוסים פה ושם מאוחר יותר.
ישנה גם הסוגיה של רגרסיה בגמילה (בעיקר בלילה) עקב אירועים שונים - נורמליים או טראומתיים.
איך זה עם בלי חיתולים?

[בשמת_א*]

הינוקא כבר גמול בלילות מגיל חודשיים וחצי - וכשיש פתאום פיפי "מתוך שינה" זו עדות ברורה לאלרגיה חריפה.
כלומר, זה תחת הסעיף "מחלה קשה". אחרת השליטה שלו מלאה.
עוד לא פתרתי את הסוגיה, איך זה שיש תגובה אלרגית שמובילה בבוקר לשלשול אבל לא גורמת לפיספוס בלילה, ותגובה אחרת שמשפיעה על השלפוחית ולא גורמת לשלשול, ועוד כאלה דקויות.

[אביב_חדש*]

בנוסף לבשמת, גם אצלנו, כאשר יש בריחת פיפי בלילה (אתמול למשל, אחרי 9 חודשים שלא היה, וגם אז בעקבות Jetleg) זה סימן למחלה או חולשה. צמיחת שיניים, או אתמול פשוט זה סימן לדגירה על האבעבועות.
כשהיא חולה ויש חולשה של הגוף, היא פשוט מרוכזת במשהו אחר, כלומר במחלה, בהתגברות של הגוף. למדתי לקבל את זה כמו שזה. עובדה.

[בשמת_א*]

שמתי לב, שכאשר הינוקא היה מאוד אלרגי, היו לו "בריחות קקי" בלי שליטה. בגיל צעיר, זה התבטא לרוב בהכתמות ולא בקקי בכמות, אבל גם אחרים שניסו בלי חיתולים עם תינוקות אלרגיים שמו לב לתופעה הזאת.
אז אולי כדאי לשים לב אם יש קשר בין פספוסי קקי לבין חשיפה למשהו - משהו שאת אוכלת, משהו בריחות, משהו סביבתי (סתם, למשל, היום שהשכנים פותחים את הממטרות, יום שיש סופת אבק, כל מיני). בדרך כלל באלרגיה למזון זה בא כ-8 שעות אחרי שאת אכלת. פחות, אם היא אכלה.

[בשמת_א*]

היום פגשתי אמא בלי חיתולים. היא אמרה, ברגע שראיתי שאני מכבסת בסך הכל 5-6 חיתולים בשבוע - הפסקתי לגמרי עם החיתולים. כבר עדיף 6 זוגות מכנסיים מפושפשים בשבוע, ושהיא תהיה בלי חיתולים בכלל.
שימי לב לתחושה שעולה מהדברים שלה: היא מקבלת כדבר טבעי ומובן מאליו שלילדה יש 5-6 פיספוסים בשבוע וזה נראה לה לגמרי בסדר, היא פשוט חושבת שעדיף במצב כזה שהפספוסים (הצפויים, הטבעיים) יהיו בבגדים סתם, והילדה לא תצטרך להיות בחיתולים.
אז עוד תזכורת:
זה גידול ילדים בלי חיתולים.
לא גידול ילדים בלי פספוסים P-:

[ר_ו_ב_י_נ_א*]

לקטנצ'יק שלנו יש טריק חדש. הוא התחיל עכשיו לזחול ולשבת על הברכיים ולהעמד על רהיטים אז הוא מזדקף, משתין, מסתובב ומתרחק מהשלולית כמעט בלי להרטב!!!

[ר_ו_ב_י_נ_א*]

רובינונה מעדיפה לנגב שלולית מאשר להחליף בגדים....

[אמאלה_3_ילדים*]

היא מקבלת כדבר טבעי ומובן מאליו שלילדה יש 5-6 פיספוסים בשבוע
אצלי אני מפספסת 5-6 פעמים ביום האם זה "נורמלי" (התחלנו לפני שבוע)

[חבקנית_עצים*]

אמאלה, ברור שזה בסדר. לא ציינת בן/בת כמה. יש תקופות גם ל"ותיקים" עם פספוסים איומים. בכלל, כמו שאמרו פה הרבה לפני, בלי חיתולים זה לא בלי פספוסים. אני חושבת שפספוסים אצלנו הפכו מצרך נדיר רק אחרי גיל שנה, עד אז בכלל לא התייחסתי לזה כאל פספוס ובכלל מלבד להגיד "פיפי..." ולנגב לא עשיתי כלום וקיבלתי את זה באהבה והבנה (ועדיין מקבלת כרגע פצפון בן שלושה וחצי חודשים עם ענייני שיניים מתפספס לו בלי היניד עפעף).
ושבוע זה כלום.
תהנו, זה הכי שווה בעולם. לא מבינה איך אפשר אחרת.

[בקצב_הלב*]

מצטרפת לחבקנית.. אחרי תקופה ארוכה שכמעט ולא היו פיספוסים הגענו לגיל הכמעט שנה ולמרד הפישפושים....יש שינויים כל הזמן אבל קיץ עכשיו וזה הופך את כל העניין להרבה יותר קל ( רק המחשבה על חיתול בחום הזה ...)! ושבוע זה באמת כלום...

[אמאלה_3_ילדים*]

הקטנטונת בת 4 שבועות מחר, אבל העניין הוא שאני לא מצליחה למצוא סימנים למרות שהיא עלי רוב הזמן,
אני מבינה גם שהפספוסים הם פה להישאר, אני רק רוצה לדעת שיהיה יותר טוב ושכמות הפספוסים תרד (אתמול כשכתבתי הייתי כבר ממש מיואשת).

בכל מקרה יש לי עוד שאלה על פספוסים, יש ברבה פעמים מן בריחות קטנות של קקי שהן מן מריחות כאלה ולא ממש קקי שהיא עושה, וזה לא אומר שיש לה...
זה גם משהו שקורה?
תודה על התגובות המהירות

[חבקנית_עצים*]

סימנים בגיל כל כך צעיר הם בדרך כלל מאוד פשוטים, אצלנו זה התבטא בדרך כלל ביניקה לא נינוחה, התינוקות כאילו רצו לינוק אבל בכל פעם שהתחילו ירקו את הפטמה, בליעת המון אויר גם אפיינה את המצב. כשהם ינקו רע זה היה סימן שיש פיפי או קקי, אגב, גם היום בן השלושה וחצי חודשים שלי מסמן בול ככה בזמן הנקה (הבעיה היא בזמנים אחרים...), גם תנועות כמו חיפושית תקועה על הגב מאוד מאפיינות רצון לפשפוש. אלו בכל אופן הסימונים הקלאסיים לגיל הזה, שבוע זה ממש טרי בכדי ללמוד.
באשר לקקי, יהיו כאלו שיאמרו שמדובר ב הכתמת קקי בזמנו גם לבן שלי היו כאלו ודי נלחצתי, הורדתי כל כך הרבה רכיבים ומאכלים ודי חייתי על קינואה עד שלבסוף נמאס לי כי דבר לא הועיל. בגיל 3 חודשים בערך זה נעלם כלא היה.
אני מפרשת את זה ככה, אם זה לא מלווה בשום תופעות לואי נוספות אז זה פשוט אי בשלות של המעיים, לפעמים זה מעיד על כך שיש קקי ולא רוצים/מוכנים עדיין לעשות, קקי אצל תינוקות, בדיוק כמו אצל מבוגרים דורש הבשלה וריכוז, אם אין את התנאים המתאימים הוא פשוט לא יוצא.
אם יהיו לך עוד שאלות אשמח מאוד לעזור, אני מפשפשת סיבוב 3.

[גינת_שמש*]

אני עברתי לתחתונים ומכנסיים מגיל8חודשים. נהניתי כל כך לראות תינוק בתחתונים! את הפספוסים ספגו התחתונים והמכנסיים במקום חיתול טטרה או רב פעמי.

[אמא_אוהבת*]

שלום, יש לי בת (ראשונה) מתוקה:) כמעט שמונה חודשים.
היום גיליתי שלא צריך לחכות עד שהיא תתחיל ללכת בשביל לחיות בלי חיתולים.
הנה הנתונים:

• עכשיו חורף.
• היא עוד לא זוחלת אבל מראה סימנים של ממש בקרוב.
• כל פעם שהיא מתעוררת החיתול מלא בפיפי.
• קקי היא עושה לרוב בבוקר מיד אחרי ההנקה ולפעמים שוב בשעה הקרובה. ולפעמים גם במהלך היום - קשה לי עדיין להגדיר מתי בדיוק.
• היא מניקה כל שלוש שעות, גם בלילה... ולפעמים גם באמצע השלוש שעות.
• יש לנו שן אחת בחוץ אבל עוד לא בגודל מלא.
• התחלתנו לאכול ארוחה אחת ביום שהיא לא חלב.
• אני אומרת לה שהיא עשתה קקי או פיפי כל פעם שאני מורידה חיתול, תלוי מה גיליתי שם.

אז חשבתי שבנתיים להשכיב לישון עדיין בחיתולים.
אבל בשאר שעות היום לנסות לפשפש אותה...
חשבתי לתפור שעוונית על המזרון שיש לנו על הרצפה - וכך זה יגן עליה מהקור ויחסוך ממני מזרון מלא בפיפי...

היום ניסיתי לתת לה להיות בלי חיתול. ונראה לי שהיא הרגישה לא בנוח - חשופה מדי... אז אפשר לשים מכנסיים ושהיא תרטיב אותם. קראתי כאן מלא טיפים בנושא:)
היו לנו כמה פישפושי סרק - אבל זה נראה לי בעיקר שהיא עוד לא מבינה מה אני רוצה ממנה.

אני יודעת שאני שואלת ועונה לעצמי.
אבל בגלל שהכל חדש לי - חשבתי לשאול - אולי אתן מכירות מישהי בירושלים
שיכולה להפגש ולהדריך בנושא? אני מתכוונת להביא את הקטנה שלי למשפחתון רק בספטמבר הבא
ועד אז לנסות לגמול אותה. ואני צריכה עזרה בלתכנן איך לעשות את זה.
או שאני סתם נלחצת?

תודה נראש

[אמא_אוהבת*]

האמת בכלל לא מצליח לי. לפעמים נדמה לי שהיא רוצה לעשות קקי ואני מפחדת להפריע לה...

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי,
מכירה את הדף: בלי חיתולים התחלה מאוחרת?
ומלבד זה - התחלת לפני כמה ימים?
יש לי עוד כמה דברים לכתוב, אנסה בהמשך היום.

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי,
היו לנו כמה פישפושי סרק - אבל זה נראה לי בעיקר שהיא עוד לא מבינה מה אני רוצה ממנה.
את יכולה להתחיל בלקחת אותה במועדים מסוימים בהם נראה לך שהיא צריכה פיפי ושבהם גם יש סבירות גבוהה שזהו אכן המצב - למשל, כשהיא מתעוררת משינה, או יונקת ולא נינוחה. .

אני אומרת לה שהיא עשתה קקי או פיפי כל פעם שאני מורידה חיתול, תלוי מה גיליתי שם.
נראה לי שעדיף לאמר תוך כדי עשייה או מיד בסמוך. אם גילית בחיתול משהו שנמצא שם כבר הרבה זמן (נניח - שעה או שעתיים), אני לא בטוחה שזה מספיק סמוך כדי ליצור אצלה צמידות וקשר בין התגליות בחיתול לבין המעשה.

האמת בכלל לא מצליח לי.
רק התחלת? תני לעצמכן זמן. ממליצה על הדף שהזכרתי קודם, כדי לראות את הדרך שעשו אמהות נוספות. תוך מספר ימים מניחה שתוכלי לזהות דפוסים שיסייעו לך לפשפש.
בהצלחה@}.

[אמא_אוהבת*]

תודה רבה אנסה

[אמא_של_ילדת_ג'ונגל*]

הי
לא מצאתי דף בנושא אבל אולי תוכלו להפנות אותי?!

SOS... הבת שלי בת 8 חודשים. אנחנו מתנסים בבלי חיתולים בערך מ4 חודשים, הרבה פספוסים אבל גם קליעות ושילוב של חיתולים רב פעמיים.

בחודש פלוס האחרון הילדה גילתה שהגוף שלה מוציא 'דברים' לתוך הסיר והיא שולחת ידיים, מתפלשת, מכניסה צעצועים ומנסה להוציא אותם, ואת הצואה....

זה עוד יותר גרוע כשפספוס של קקי על הרצפה (קורה יותר מידי לצערי ואז מעבירים אותה לסיר... היא מידי תזוזתית לא יושבת עליו יותר מידי...) אז היא תופסת משחקת ואלוקים ישמור... מכניסה לפה....
הצילו....
זה נורמלי? לא מצאתי לזה התייחסות בשום מקום... ואיך פותרים את זה???

כל הרעיון של בלי חיתולים הוא כבוד האדם התינוק , הגיינה, שלא ישרה בצרכים של עצמו... ופה היא מתפלשת... ואני די מתפלצת...

תודה רבה

[תמרוש_רוש]

היא מתפלשת כי היא בתקופה של להתפלש בכל דבר מעניין ולגעת וללוש ולהכניס לפה ולחקור ולמעוך ולמשוך ולהתחרע על העולם.
נורמלי לגמרי
כמובן שלא תאפשרי את זה, אבל אין טעם להתפלץ. פשוט תגידי לה, בעדינות ובעקביות "לא", תנסי להסיח את דעתה למשהו אחר, ואם היא כבר נגעה ושיחקה - טוף, נו. מנגבים וממשיכים הלאה
אם היא זזה מדי על הסיר, אולי יהיה פתרון טוב להחזיק אותה בחיקך בתנוחת פשפוש מעל לסיר, כמו תינוק קטן יותר, ולדבר אתה או לשיר לה תוך כדי.
(אם היא לא אוהבת את זה, אז אין טעם לריב אתה. בטח תמצאי איזה פטנט אחר)

הבן שלי בגיל הזה היה מלקק סוליות של נעליים, ומורח את עצמו באוכל מכף רגל ועד ראש.

[פלוני_אלמונית*]

גם הגדולה שלי היתה עושה את זה. אני כבר לא ממש זוכרת איך פתרתי את זה. נראה לי שבעיקר ניסיתי לתפוס את זה בזמן, ומתישהו זה פשוט עבר.
מעניין, לשני אחיה הקטנים יש ממש סלידה מהקקי, האמצעית אפילו היתה מרימה את רגליה בשאת נפש כששטפתי לה את הטוסיק בכיור כדי ששום דבר לא יגע. ואם עשתה על הרצפה היתה בורחת כל עוד נפשה בה...
כל אחד והצרכים שלו (-;

[אמא_של_ילדת_ג'ונגל*]

תודה לאומות!

סוליות נעליים הן הדבר האהוב עליה שחבל"ז וגם אוכל מכף רגל עד ראש רני די סבבה (כל עוד לא מגיע לשטיח או אני בהיכון. ..כן?:))
רק הקקי הרגיש לי כישלון שלי על חשבון ההגיינה שלה...
חשבתי שהטבע הם אמורים להבין שלא נוגעים בזה... כמו שחיות לא עושות בתוך ה'מיטה' שלהם. ולא ראיתי כלב משחק בקקי (אבל לא היה לי אפפעם כלב...)
אז אתן אומרות שזה טבעי ועובר... טווווףף. .. נחזיק מעמד..

תודה!!

[יולי_קו]

גם אצלנו אחת הילדות ניסתה נואשות לטעום מהחום-חום הזה. נאלצתי להיות עירנית ביותר. זה עבר לה. היום היא יותר גבוהה ממני בהרבה, ולא מריחים שפעם אחת הצליח לה.

[פלוני_אלמונית*]

דרך אגב, יש כלבים שאוכלים קקי בתאווה.

[תמרוש_רוש]

יש כלבים שאוכלים קקי בתאווה.
ניצן אמ כתבה על זה פעם קטע היסטרי באחד הדפים שלה. בכיתי מרוב צחוק.

היום היא יותר גבוהה ממני בהרבה, ולא מריחים שפעם אחת הצליח לה.
כנ"ל :-D

[אי_ננה*]

כלבים שאוכלים קקי בתאווה, אלו כלבים שיש להם תולעים וטפילים במעיים, לחלוטין לא כלבים בריאים

לגורי הומוסאפיינס אין רתיעה מהפרשות, אבל זה לא אומר שצריך לתת להם להתפלש בזה...
וכן, זה לחלוטין עניין של אופי מולד.

[זרח_הפרח*]

רגע מסייגת לעניין הכלבים (כי האישיות האנאלית שלי לא נותנת לי לחלוף על פני זה בלי לזרוק מילה).
כלבים יכולים לאכול קקי גם בגלל תולעים, אבל גם מסיבות התנהגותיות (למשל, שהם למדו לקשר חזרה הביתה של האנשים לערימת קקי בבית, ולמדו להעלים ראיות. או, כלבים קשורים שלא מוציאים לטיולים ונאלצים לעשות במרבץ של עצמם, ורוצים מרבץ נקי).
אבל גם יכולים בכייף לאכול, למשל, קקי של חתולים. פשוט כי זה טעים

אני שמעתי המון סיפורים על ילדות שמתפלשות או טועמות קקי, וחלק מהן גם הפכו להתנהגותיים, כי האמא נתנה ככ הרבה יחס בכל פעם שזה קרה...
במקרים שהאמא הגיבה עניינית זה נעלם די מהר, כפי ששמעתי (אצלנו רק נשנש אוכל של הכלבה וגלגלים של עגלות, אז מספרת מנסיונן של אחרות...).

[פלוני_אלמונית*]

מקווה שאת חוזרת לקרוא פה מדי פעם. הנה סיפור מהבוקר, כדי שלא תרגישי לבד.
בעודי נכנסת לסלון לאחר דקות ארוכות של מיון כביסה בחדר האמבטיה, אני רואה את בן השנתיים יושב בתוך שלולית ענקית של פיפי וטובל אפונה קפואה (האוכל האהוב עליו), אחת אחת, בתוך הפיפי, וזולל.