במי אתם בוחרים דף זמני

זה על גבול הבלתי אפשרי - בארץ....
זאת הבעיה בטענה שלך על כך שעוני הוא באשמת האנשים עצמם (סליחה אם אני מנסחת לא נכון והתכוונת לניסוח שונה)
בארץ אין מרווח נשימה.
בכבישים יש מושג של "כביש סלחני" - כביש שגם אם עשית טעות או אם את לא נהגת הכי טובה או שאת עייפה - שנכון, זה הכל באשמתך! - עדיין הוא יעזור לך לא לעשות תאונה. למשל עם התיקתקים האלה שמרעישים אם את יוצאת מהנתיב.
אז החיים בארץ הם מאוד לא סלחניים. זה נכון שאם שני בני זוג עובדים, ושניהם בריאים וגם הילדים שלהם בריאים, ויש להם השכלה פיננסית, והם מחשבים כל אגורה, ולא קונים דירה, ונוסעים באופניים, וכו' כו' - אז נכון שהם יסתדרו איכשהו גם עם שכר מינימום.
עם מחיר כבד מבחינת איכות חיים ביחס למדינות מערביות אחרות, כי הדירה שהם שוכרים יכולה להתייקר ב 25% משנה לשנה (לדעתי ברוב המדינות המערביות אסור) וכי הניידות שלהם תהיה מאוד מוגבלת, אבל בסדר, הם יסתדרו.
הבעיה מה קורה עם את טיפה סוטה מהמסלול? או שמלתחילה אין לך את המשאבים להכנס למסלול?
בארץ את מהר מאוד במסלול של תאונה, וזה לא חייב להיות ככה.

אפשר לחזור לנושא המקורי של הדף? במי אתם בוחרים דף זמני:
גיליתי שבמקום לקרוא מצע של מפלגה, יותר מתאים לי לקרוא על ח"כים. אולי אבחר ע"פ אותו אחד שמקומו ברשימה מתנדנד, ואנסה להשפיע על כך שיכנס לכנסת.
אז אשמח לשמוע המלצות על ח"כים שכדאי לקרוא עליהם.
(אין מצב שאצביע שמאל קיצוני...)

יש במשפחה הורה אחד והוא עובד? והוא עני? אני מניחה שהבעיה היא מראש בתכנון המשפחה
שיואו כמה שיפוטיות.
כל האמהות היחידניות בחרו לעשות את זה?
לא מתאלמנות (ומתאלמנים)? לא נעזבות לאנחות (ונעזבים? כן כן עם הילדים. מכירה איש מקסים שאשתו היפנית ברחה חזרה ליפן והשאירה אותו עם שני תינוקות)? ויש גם משפחות שבהן אחד ההורים נאסר מאחורי סורג ובריח (הפלא ופלא, דווקא באותם חלקים בחברה שגם יש בהם הרבה עניים ומעט הזדמנויות). האמנם תכנון לקוי של ההורה השני על שבחר בנזוג בעל פוטנציאל לעבריינות?
ויש גם אנשים שלא עובדים ואין להם זמן "לעשות דברים" או להיטלטל בתחבורה ציבורית, כי הם נכים, או חולים, או מטופלים בילדים נכים או חולים.

הבעיה היא הרבה פעמים בתכנון (המשפחתי, הכלכלי ובכלל).
אבל כמו שאמרתי, זו לא כל התמונה.
לחיים יש נטייה כזאת לחרבש תכנונים.
סליחה אם אני אשמע מתנשאת עכשיו: בגילך גם אני עוד לא הפנמתי את העניין הזה.
החיים זה לא מה שחשבנו. מאחלת לך שתגלי את זה רק בטוב.

_החיים בארץ הם מאוד לא סלחניים. זה נכון שאם שני בני זוג עובדים, ושניהם בריאים וגם הילדים שלהם בריאים, ויש להם השכלה פיננסית, והם מחשבים כל אגורה, ולא קונים דירה, ונוסעים באופניים, וכו' כו' - אז נכון שהם יסתדרו איכשהו גם עם שכר מינימום.
עם מחיר כבד מבחינת איכות חיים ביחס למדינות מערביות אחרות, כי הדירה שהם שוכרים יכולה להתייקר ב 25% משנה לשנה (לדעתי ברוב המדינות המערביות אסור) וכי הניידות שלהם תהיה מאוד מוגבלת, אבל בסדר, הם יסתדרו.
הבעיה מה קורה עם את טיפה סוטה מהמסלול? או שמלתחילה אין לך את המשאבים להכנס למסלול?
בארץ את מהר מאוד במסלול של תאונה, וזה לא חייב להיות ככה._

ב-ד-י-ו-ק

_החיים בארץ הם מאוד לא סלחניים. זה נכון שאם שני בני זוג עובדים, ושניהם בריאים וגם הילדים שלהם בריאים, ויש להם השכלה פיננסית, והם מחשבים כל אגורה, ולא קונים דירה, ונוסעים באופניים, וכו' כו' - אז נכון שהם יסתדרו איכשהו גם עם שכר מינימום.
עם מחיר כבד מבחינת איכות חיים ביחס למדינות מערביות אחרות, כי הדירה שהם שוכרים יכולה להתייקר ב 25% משנה לשנה (לדעתי ברוב המדינות המערביות אסור) וכי הניידות שלהם תהיה מאוד מוגבלת, אבל בסדר, הם יסתדרו.
הבעיה מה קורה עם את טיפה סוטה מהמסלול? או שמלתחילה אין לך את המשאבים להכנס למסלול?
בארץ את מהר מאוד במסלול של תאונה, וזה לא חייב להיות ככה._
כל מילה.
ובהקשר הפוליטי: אני רוצה לחיות במדינה שמספקת רשת הגנה כזו מפני תאונות.
ומוכנה לשלם מסים בהתאם.
כרגע המצב הוא שאין הרבה תמורה למסים שאני כן משלמת.
במדינות רווחה האזרחים משלמים מס ישיר מאוד גבוה, ולרובם אין בעיה עם זה, הם מרגישים המדינה מנצלת את המסים ושהם נהנים מהתמורה

_הבעיה מה קורה עם את טיפה סוטה מהמסלול? או שמלתחילה אין לך את המשאבים להכנס למסלול?
בארץ את מהר מאוד במסלול של תאונה, וזה לא חייב להיות ככה.
למשל טיפול שיניים, כתר או שתל. כמה אלפי שקלים שפוף, עפים לשמיים ומכניסים לסחרור.

אם הגבר עובד במשרה מלאה והאישה לא עובדת זה בעייתי
נתקלת בעקרת בית שלא עובדת? מבשלת, מנקה, מכבסת, קונה... ואם יש לה ילדים אז עוד כמה מטלות "קטנות".
התכוונת כנראה שהגבר מקבל כסף עבור פעילותו והאישה לא.
ואז, הדרך לשינוי היא דרך חקיקת חוקים של המדינה כדי שגם פעילות האישה תוכר כשוות כסף. (בדקתי את זה פעם לפי תוכן המטלה במחיר השוק כפול מס' השעות ויצא המון כסף)

הדרך לשינוי היא דרך חקיקת חוקים של המדינה כדי שגם פעילות האישה תוכר כשוות כסף.
ומי ישלם ? "המדינה" ?

ומי ישלם ? "המדינה" ?
למדינה יש רצון בגידול האוכלוסיה? אז כן, שתשלם.
למדינה יש רצון באזרחים מחונכים, שבעים ,נינוחים ומביאים תועלת? אז כן, שתשלם.
למדינה אין רצון לשלם על עודף מחלות, פשיעה וטרור? אז שתשלם למי שמגדל את הילדים, ולמי שילמד את ההורים שצריכים, איך לגדל לתוצאות מבורכות.
ומי זאת המדינה? אנחנו, כל האזרחים והתושבים. אנחנו רוצים לחיות בטריטוריה שבה אנשים מתנהגים כבני אדם אחד לשני ולא על חשבון השני. במקום לממן עוד בית חולים- לממן חינוך לבריאות רגועה המבוססת על הבנה ולא היסטריה (אנטיביוטיקה וריצות לחדרי מיון). במקום לממן עוד בתי סוהר,שוטרים וחיילים- לממן חינוך לגידול ילדים נורמטיבים ואוהבי שלום(כלומר, לא פושעים וטרוריסטים).
וכל תשלום מיועד להורים לצורך זה, ועדיין במיוחד לאמהות שהן המגדלות הראשיות, הרי זה מבורך.

מוקדם יותר לא היה לי זמן להגיב על הכל אז חוזרת רגע לזה:
ומה עם הליכה? ואופניים?
עם ילדים זה לעתים קרובות לא רלוונטי.
מחוץ לעיר זה לעתים קרובות לא רלוונטי.
אני שוב חוזרת לדוגמה של משפחה עם ילדים שגרה בחור בפריפריה. נגיד שהאמא צריכה לקחת את הילד בן ה-7 לרופא. ונגיד שזה לא רופא משפחה, שאולי יש לה ביישוב או ביישוב השכן, אלא רופא מקצועי שיש רק בעיר הקרובה. מרחק של חצי שעה ברכב פרטי. ונגיד שיש לה גם ילד בן 5, ואין לה עם מי להשאיר אותו (אבא בעבודה, וגם השכנה) והיא צריכה לקחת אותו אתם. בגילו הוא כבר משלם מחיר מלא בתחב"צ.
אז קודם כל אני מקווה בשבילה שהיא הצליחה לקבוע לרופא תור שמתאים איכשהו לשעות של האוטובוס שעוצר ביישוב שלה רק 4 פעמים ביום. אז היא צריכה לנסוע עם שני הילדים כ-45 דקות באוטובוס, לשלם על זה בסביבות 50 שקל, לרדת בתחנה בעיר, ואם אין לה מזל והמרפאה לא נורא קרובה, או שהילד חולה מכדי ללכת ברגל, היא צריכה לעלות עם שני הילדים גם על אוטובוס בתוך העיר, ולשלם על זה כמעט 20 שקל. (המחירים לכיוון אחד, מבוססים על היכרות שלי עם מחירים של אגד, הבנתי שבקווים ובמטרופולין המצב יותר סביר)
אגב, לאותה עיר היא צריכה להגיע גם בשביל לערוך קניות, כי בעיר יש סופרמרקט זול וביישוב רק צרכנייה יקרה. אם היא עובדת במשך היום, ואין לה כסף לצהרונים, אז יוצא שגם את הקניות היא צריכה לעשות עם הילדים בתחב"צ (יופי, יהיה מי שיעזור לה לסחוב מהסופר לתחנה ומהתחנה הביתה).
את מתחילה להבין כמה מהר ההוצאה על תחב"צ מחורבנת לא מצדיקה את עצמה ביחס להוצאה על רכב?
ואגב, אם עושים רק ביטוח חובה ולא מקיף, ונוסעים רק נסיעות הכרחיות, ולאוטו יש מנוע קטן ולא זללן - ממש לא צריך להגיע להוצאה של 1000 ₪ בחודש על רכב (מאיפה הנתון הזה?)

_אני שוב חוזרת לדוגמה של משפחה עם ילדים שגרה בחור בפריפריה. נגיד שהאמא צריכה לקחת את הילד בן ה-7 לרופא. ונגיד שזה לא רופא משפחה, שאולי יש לה ביישוב או ביישוב השכן, אלא רופא מקצועי שיש רק בעיר הקרובה. מרחק של חצי שעה ברכב פרטי. ונגיד שיש לה גם ילד בן 5, ואין לה עם מי להשאיר אותו (אבא בעבודה, וגם השכנה) והיא צריכה לקחת אותו אתם. בגילו הוא כבר משלם מחיר מלא בתחב"צ.
אז קודם כל אני מקווה בשבילה שהיא הצליחה לקבוע לרופא תור שמתאים איכשהו לשעות של האוטובוס שעוצר ביישוב שלה רק 4 פעמים ביום. אז היא צריכה לנסוע עם שני הילדים כ-45 דקות באוטובוס, לשלם על זה בסביבות 50 שקל, לרדת בתחנה בעיר, ואם אין לה מזל והמרפאה לא נורא קרובה, או שהילד חולה מכדי ללכת ברגל, היא צריכה לעלות עם שני הילדים גם על אוטובוס בתוך העיר, ולשלם על זה כמעט 20 שקל. (המחירים לכיוון אחד, מבוססים על היכרות שלי עם מחירים של אגד, הבנתי שבקווים ובמטרופולין המצב יותר סביר)
אגב, לאותה עיר היא צריכה להגיע גם בשביל לערוך קניות, כי בעיר יש סופרמרקט זול וביישוב רק צרכנייה יקרה. אם היא עובדת במשך היום, ואין לה כסף לצהרונים, אז יוצא שגם את הקניות היא צריכה לעשות עם הילדים בתחב"צ (יופי, יהיה מי שיעזור לה לסחוב מהסופר לתחנה ומהתחנה הביתה).
את מתחילה להבין כמה מהר ההוצאה על תחב"צ מחורבנת לא מצדיקה את עצמה ביחס להוצאה על רכב?_
כל הדוגמה הזו מזכירה לי תמיד כמה זה מקומם בעיניי שדורשים מעניים לוותר על רווחה מינימלית.
גם אם נניח שזה יותר משתלם לעשות את כל מה שתיארת בתחבורה ציבורית אז:

הפער בהוצאות לא כזה מובהק כפי שציינת.
חראם על האישה והילדים. זה סיוט, זה בזבוז זמן, זה קשה פיזית ומנטלית. נכון שזה שיקול שאי אפשר לכמת אותו, אבל הוא לגיטימי בעיניי לא פחות משיקולי עלות-תועלת טהורים, ואפילו הגיוני שייכלל בהם

אגב, אם עושים רק ביטוח חובה ולא מקיף, ונוסעים רק נסיעות הכרחיות, ולאוטו יש מנוע קטן ולא זללן - ממש לא צריך להגיע להוצאה של 1000 ₪ בחודש על רכב (מאיפה הנתון הזה?)
אני מניחה שזה נתון שכולל בתוכו גם טיפולים שנתיים לאוטו, חידוש רשיון וכמובן ביטוחים (גם הבסיסיים לא זולים)

אני מניחה שזה נתון שכולל בתוכו גם טיפולים שנתיים לאוטו, חידוש רשיון וכמובן ביטוחים (גם הבסיסיים לא זולים)
כן יש מצב, במיוחד אם קונים רכב "יד אחרונה" ב-5000 ₪ ומטה...

נכון שרכב הוא עניין יקר ויותר זול ללכת ברגל או להשתמש באופניים זה נכון אבל לא כל אחד יכול, למשל כשהייתי בהריון ואחרי הלידה היתה לי בעיה בריאותית כלשהי ולא יכולתי ללכת יותר מכמה צעים ברגל ובטח שלא להשתמש באופניים עד שהבעיה חלפה, על מנת להגיע למקומות שהייתי צריכה להגיע. יש אנשים שזקוקים לרכב וקשה להם ללכת הרבה ברגל כתוצאה מבעיות בריאותיות או נכויות והתחבורה הציבורית בהרבה מקומות עוד יותר גרועה בשבילם כי לא תמיד יש מקומות ישיבה, התחנה יכולה להיות רחוקה מהבית וכו'. בין העניים יש גם אנשים שבריאותם לקויה, לא כולם צעירים ובריאים. הרבה שנים חייתי בלי רכב ואני אישה שחיה בצניעות מבחירה ולא נוסעת כמעט בכלל לחופשות, אבל עם השנים ועם הקמת המשפחה זה הפך להיות סיוט במיוחד כשאחד מילדיי סבל מבעיה כלשהי והיה מאוד קשה להתנייד איתו באותה תקופה בתחבורה הציבורית

סליחה שאני חוזרת לזה
יש במשפחה הורה אחד והוא עובד? והוא עני? אני מניחה שהבעיה היא מראש בתכנון המשפחה. ולמען האמת, אני אומנם בעד זכותן של נשים להיות אמהות יחידניות, אבל אני חושבת שזה לא ממש אפשרי לעשות זאת ולחיות ברווחה. מילא שאין שבט, אבל להסתדר לבד? זה על גבול הבלתי אפשרי.
אבל תגידי, את באמת חושבת ככה? רוב החד הוריות בישראל הן לא יחידניות מבחירה. למעשה רובן גרושות ( במקרה הטוב. במקרה הרע הן עגונות...). יש הרבה גרושות עם מזונות מינימליים או בלי מזונות בכלל. היום הן יכולות לקבל מזונות דרך ביטוח לאומי, אבל זה לא עוזר הרבה, בפרט אם יש להן ילדים קטנים שכל האחריות עליהן, דבר שמקשה עד מאד למצוא עבודה. אז מה? עניים לא אמורים להקים משפחה? או שאנשים לא אמורים להקים משפחה כי הבעל עלול לנטוש, או שאחד מבני הזוג יאבד את כושר עבודה או בעסה אחרת?
למעשה, רוב היחידניות, מכיוון שהן בוחרות בחד הוריות בדעה צלולה, הן משכילות ויכולות להשתכר (אם כי אני מכירה כמה שחיות מאד מאד בצניעות מבחירה).

אפשר לחזור לנושא המקורי של הדף?
_אז אשמח לשמוע המלצות על ח"כים שכדאי לקרוא עליהם.
(אין מצב שאצביע שמאל קיצוני...)_
מה זה שמאל קיצוני ? מניסיוני, זה כל אחד שלא חושב כמוני... כלומר, עבור מצביעי בנט זה כל דבר מהמחנה הציוני ושמאלה, עבור מצביעי "המחנה הציוני" כל דבר ממרצ ושמאלה ועבור מצביעי מרצ- נו, ברור, נכון?

ובעצם נכנסתי כדי להדביק כאן משהו שקראתי בפייסבוק, למקרה שאושה עדיין מתלבטת מאוד למי לבחור ולא בטוחה מי מהשרים והמפלגות מייצג אנשים כמוני ולכן שואלת ואשמח לשמוע דעתכם, איזו מפלגה מייצגת לדעתכם הגולשים באתר את מי שחי פחות או יותר לפי העקרונות של הנושאים כאן כמו חינוך ביתי, חקלאות אורגנית, איכות הסביבה וכד'? מי לדעתכם יקדם עקרונות אלו ומי לא, ומי מכם שמעוניין לשתף, למי תצביעו בבחירות הקרובות?
"אני מצביע מרצ מפני שהיא המפלגה היחידה שכל חבריה הם ליברלים ושכל חבריה יפעלו ללא לאות לקידום ערכים ליברלים. זכויות נשים, חופש דת, זכויות להט"ב, זכויות סוציאליות, חופש הביטוי, שוויון הזדמנויות, צמצום פערים. אני בטוח לחלוטין שכל מועמדי מרצ לכנסת מחוייבים לחלוטין לכל אלה, וקידום כל האפיקים האלה חשוב לי מאוד. מרצ אינה מפלגה מושלמת ואני בהחלט מודע לחסרונותיה ומגרעותיה. עם זאת אלה לדעתי לא מהותיים, ואין לי בעיה להצביע למפלגה לא מושלמת אם חבריה מחוייבים לקידום ערכים שחשובים לי."

<אני כנראה לא אצביע מרצ, אבל זה חוזר שוב על מה שכתבתי פעם מזמן ו אשה במסע הזכירה לי
אני לא מחפשת את "מפלגת החינוך הבייתי", או "מפלגת לידה טבעית" או "מפלגת הפמניסטיות" וכן הלאה. אני הולכת אחר המפלגה שהנחת המוצא שלה היא זכויות האדם_ _אני מאמינה שמפלגה שמקדמת תפיסות כאלה, ממילא תגן על זכותי לחיות את חיי >

נראה שאני בסוף בוחרת מרץ. הייתה נקודת זמן בה התלבטתי בין הבית היהודי למרץ. כי מרץ שומרת על כל זכויות האזרח שלי שלא קשורות לרכוש, אבל רוצה לשדוד אותי ולהגביל את הבחירה שלי ולחנך אותי, והבית היהודי מבטיח למשל לבטל את חוק הסופרים, ולתת לי לבחור בעצמי בלי לנהוג כלפיי בפטרונות, אבל לא שומר על שאר זכויות האדם שלי <והוא גם ימני>.

לו הייתי ימנית אולי הייתי מצביעה לבית היהודי.

לצערי כי רב הוא, מםלגות ליברליות-שמאלניות שמקדמות זכויות אדם לעיתים קרובות מגבילות את האפשרות של הורם לבחור את החינוך שלילדיהם, או את שירותי הבריאות, ונוטות יות להוציא ילדים מביתם בגלל שהם מחות למיינסטרים. אירופה היא הדוגמא הטובה לכך. המדינות הסקנדנביות הן אות ומופת לסוציאליזם, אבל מי שירצה לצאת מהמיינסטרים עלול לגלות שהמחירים על כך גבוהים מאוד, ובגרמניה חינוך ביתי לא חוקי.

אני רוצה להעלות שתי סוגיות,
למה צריך לשלם מיסים (ולמה מיסים פרוגרסיבים צודקים יותר)
הטענה הקפיטליסטית שמי שעובד, משקיע, מתאמץ, ומשיג פירות - מרויח יותר, היא טענה מעושה מעט. כי כמעט כל בעלי ההון שעשו הון, (וגם אם ירשו הון, אבותיהם עשו הון), הכסף הגיע אליהם לא מהעבודה שלהם, אלא מהעבודה הקשה של עובדים אחרים שהם העסיקו ושילמו להם שכר זעום. כמעט ובלתי אפשרי להרויח הרבה כסף בלי לנצל אחרים. (אני לא נגד ניצול, כי כל דבר יכול להיכנס לגדר ניצול).
יש מעט מאוד בני אדם "שיודעים לעשות כסף". רובנו המוחלט לא מסוגלים לנהל עסקים, ומעדיפים להיות שכירים. פירוש הדבר שאנחנו עובדים כדי שבעלי העסק ירויחו. זה לא פסול. במגבלות מסויימות של חוקי עבודה, גם אי אפשר למנוע מעובדים לעבוד בשכר נמוך וממעסיקים להעסיק עובדים בשכר נמוך. לכן, זה לגמרי צודק שמי שיכול שירויח הרבה כסף. רק שזה לגמרי צודק שהוא יחזיר חלק ממנו לחברה בצורת מיסים. כי הכסף שהוא עשה, זה רק פרוסה שמנה יותר מהעוגה של כולנו, שהוא הצליח לקחת, כשאנחנו לא הספקנו להושיט יד לצלחת והעוגה נגמרה.

הרגולציה - למה המדינה צריכה להתערב.
לדעתי, רוב בני האדם חלשים במידה שונה ומצבים שונים. אם מוסכם על כולם, כי על ילדים צריך להגן. ואם מוסכם על כולם שעל נכים צריך להגן. ואם מוסכם על כולם שגם על נשים צריך להגן במצבים וסיטואציות שנשים בלתי מוגנות בהם, ברור שצריכה להיות רגולציה. השאלה היא רק על עד כמה ולאן היא צריכה לפלוש. כי גם על עובדים שכירים צריך להגן. וגם על צרכנים צריך להגן. ועוד.

בישראל יש הרבה חוקים של רגולציה, אבל רגולציה בפועל כמעט ואין.
מי שניסה להיעזר בחוקי הגנת הצרכן, בודאי נוכח עד כמה הם לא ישימים.
מי שניסה להתלונן במשטרה על גניבה פריצה וכדומה, נוכח עד כמה המשטרה לא עושה כלום. התיק נסגר כבר למחרת בבוקר כשהוא מגיע ל"טיפולו|" של השוטר האחראי. וגם מטיפול בפשעים חמורים יותר היא מתחמקת.

אני יודע שהסוציאליזם צבר תדמית שלילית עצומה. מעטים מעזים להגיד משהו בזכות הסוציאליזם, למרות שכמעט כל הפוליטיקאים היום מתאמצים להיראות חברתיים, ולהדגיש שהמפלגה שלהם היא חברתית. רק לא המילה הלועזית הבזוייה הזו. אז אספר קוריוז לסיום. כל אחד יכול היום לפתוח עיתון ולראות מודעות עם הצעות מפתות. כל אחד גם שמע על כאלה שנפלו בפח ונעקצו. פעם לפני הרבה הרבה שנים, בדור הקודם, שנות החמישים של המאה הקודמת, היה כאן מעט סוציאליזם. במשטרה היה קצין שתפקידו לסקור את העיתונים, לקרוא את המודעות, ולדוג נוכלים שפרסמו מודעות עוקץ. נשמע כמו פנטזיה, אבל המשטרה השתדלה להגן על האזרח התמים שלא יפול בפח. עוד לפני שהפשע בוצע.
היום, כולם בורחים מהסוציאליזם, אז זה מה שקרה לי. ערב אחד, ישבתי בבית קפה באחד הקניונים. כמו בכל קניון, בכל פינה יש מצלמת אבטחה. ברגע של היסח דעת, גנבו לי את התיק ובו כל המסמכים, כרטיסי אשראי, כסף, ועוד פריטים חשובים, שעבורי הם יקרי ערך. בלי שום ספק שהגניבה תועדה בכל המצלמות שהיו בסביבה. כל מה שהמשטרה צריכה לעשות, זה להביט בתיעוד מצלמות האבטחה ולתפוס את הגנב. חקירה שכל ילד בן 10 יכול לעשות. השוטר שרשם את תלונתי, חייך מתחת לשפם שאין לו, כשאמרתי לו שיש מצלמות אבטחה, וקל לתפוס את הגנב. וכבר למחרת ב 10:00 בבוקר כשהגעתי למשטרה להגיד היכן מוצבות מצלמות האבטחה, התיק היה סגור. ניסיונותי לעשות משהו, נענו בטענה שהמצלמות לא פעלו.

אל תהיו סוציאליסטים. תעשו הרבה כסף. באמת. תחיו טוב, תבלו, תהנו. אבל אל תשכחו שגם מי שלא יודע לעשות כסף הוא בן אדם שצריך להשאיר לו כמה פירורים מהעוגה.

מושיק - הקפיטליסט הסוציאליסטי

אני מאוד קרובה לאנרכיזם, ולכן אני מאמינה שעסקאות שנעשות וולנטורית הן הוגנות, ושמיסים זה לא צודק באופן כללי, אבל רע הכרחי כשמדובר בצבא, משטרה ומשפט <לפחות לעת עתה. כבר ראיתי מודל ממש ממש מפתה של מערכות משפט פרטיות, והייתי שמחה לכמה כאלו כאן, אבל זה לא ריאליסטי כרגע>.

מנקודת המבט הזו - למה יש בכלל חוב לחברה? נניח לרגע שאני אשת עסקים <ואני לא> ואני מעסיקה אותך. אתה מרוויח מזה שאני מעסיקה אותך! אחרת היית נאלץ להפוך לאיש עסקים בעצמך. למה שאצטרך להחזיר חוב לחברה, אם אנשים מרוויחים מפעילויותיי?
אם הם לא היו מרוויחים, הם יכלו לבחור להיות עצמאיים בעצמם.

אם מוסכם על כולם, כי על ילדים צריך להגן. ואם מוסכם על כולם שעל נכים צריך להגן

לא, לא מוסכם. ההגנה של המדינה על ילדים גורמת ליותר נזק מתועלת, ואני מעדיפה לוותר על הגנת המדינה ולהחזיר אותה לקהילה. זה לא אידיאלי, אבל זה עדיף על המצב בו המדינה משתמשת בכוחה כדי לאיים על מי שיוצא מהמיינסטרים, ועל החלשים.
כנ"ל לגביי נכים.

אני בעד להחזיר למסגרת הקהילה הרבה דברים שהמדינה לקחה לעצמה והרסה בדרך. לדעתי זה מתאים מאוד לחיים באופן טבעי.

ואני ממש ל אמסכימה שעל עובדים וצרכנים צריך להגן. אני צרכנית, ובתקווה בקרוב גם עובדת, ואני ממש ממש לא רוצה שיגנו עליי. הרי מה זה להגן עליי? להחליט שיש מישהו שיודע יותר טוב ממני מה טוב לי, ולתת לו להחליט בשבילי. כמו האיסור על עבודה בשבת שמחרפן סטודנטים אתאיסטים יהודים. אם הם מעדיפים לנוח ביום ראשון, לעבוד בשבת, ולהרוויח הרבה יותר כסף? אני בכלל נגד כפיית יום מנוחה (נניח אני צריכה כסף בשביל שהילד שלי ישרוד. אני אעדיף לעבוד יותר בתנאים "נצלניים" אבל שהילד שלי יחייה, והמחוקק אוסר עליי, והילד שלי מת. תודה באמת, הגנתם עליי היטב... אומנם אין לי ילדים, אבל יש מספיק ילדים שמתים ממחלות שאולי ההורים יכלו לשלם על טיפלים רפואיים מתקדמים בחול לו עבדו יותר.) אבל בתור צעד ראשון אפשר לתת לאנשים לקבוע לבד מתי הם רוצים לנוח, במקוםלקבוע לאנשים שהם חייביםלנוח לפי דתם, תוך התעלמות מכל החילונים.

ואיך שכחתי - מי מפריע לך להשקיע במניות? אם את הלא יכול לעשות עסקים מסיבה כלשהי, תשקיע במניות, והנה - אתה קפיטליסט ובעל חלק מחברה.

עדיין מתלבטת בין מרצ לעבודה...

שליחה על ידי יעלי* » 16 מרץ 2015, 15:33

נסי לבדוק את עצמך באתר הזה: http://www.azlemi.org.il/

אולי גם זה יעזור:
תמיכה במרצ היא בעקיפין גם תמיכה בעבודה, כי כרגע זו המפלגה היחידה שמצהירה שתמליץ על הרצוג להרכבת הממשלה.
לעומת זאת תמיכה בעבודה אינה תמיכה במרצ, שעלולה לא לעבור את אחוז החסימה.

שליחה על ידי צפריר* » 16 מרץ 2015, 16:42

גם בגלל המצע שלהם -

הפסקת הפללת ורדיפת צרכני הקנאביס, הסדרת שוק הקנאביס בחוק וקידום ופיתוח ענף הקנאביס הרפואי.
חוק משאלי עם ביוזמת העם - 100 אלף חתימות עולות להצבעה במשאל עם אחת לשנתיים, זאת לאחר בחינה מדוקדקת על ידי וועדת מומחים ועמידה בתנאים ואל מול חוקי היסוד של מדינת ישראל.
הקמת מערכת חינוך אינטרנטית לתלמידי תיכון ואוניברסיטה - המאפשרת רכישת השכלה בשפת האם (עברית, אנגלית, ערבית, רוסית, אמהרית) ללא תלות בכסף או בהגעה למוסד בזמן ובמקום מסוים - בהתבסס על מודלים מודרניים שכבר פועלים כגון Coursera ,Kahn Academy וכדומה.

מדויק: עצמאות; דמוקרטיה; השכלה.

עלה ירוק - תסתכלו קולורדו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ב

שליחה על ידי נמרצת* » 16 מרץ 2015, 18:28

עדיין מתלבטת בין מרצ לעבודה..
היי, אני מצביעה מרצ כי אחרת לא יהיה שמאל ובמרצ יש חברי כנסת מעולים כמו אילן גילאון ומיכל רוזין. את יכולה להתלבט עם המועמד שלהם ברשימה, אבי דבוש ( הלוואי וייכנס).
הוא כתב בפייסבוק שמי שמתלבט מוזמן לדבר איתו. אבי דבוש: 0525345923
https://www.facebook.com/DabushMeretz?fref=ts
בהצלחה : )

שליחה על ידי למ* » 16 מרץ 2015, 19:25

החיים בארץ הם מאוד לא סלחניים. זה נכון שאם שני בני זוג עובדים, ושניהם בריאים וגם הילדים שלהם בריאים, ויש להם השכלה פיננסית, והם מחשבים כל אגורה, ולא קונים דירה, ונוסעים באופניים, וכו' כו' - אז נכון שהם יסתדרו איכשהו גם עם שכר מינימום.
עם מחיר כבד מבחינת איכות חיים ביחס למדינות מערביות אחרות, כי הדירה שהם שוכרים יכולה להתייקר ב 25% משנה לשנה (לדעתי ברוב המדינות המערביות אסור) וכי הניידות שלהם תהיה מאוד מוגבלת, אבל בסדר, הם יסתדרו.
הבעיה מה קורה עם את טיפה סוטה מהמסלול? או שמלתחילה אין לך את המשאבים להכנס למסלול?
בארץ את מהר מאוד במסלול של תאונה, וזה לא חייב להיות ככה._

רק לציין שבארצות הברית החיים הרבה פחות סלחניים .
סיפורים שאני מכירה אישית:
בסופה שהייתה נהרס הבית של בן דודי. גרו במרתף של חברים חודשים רבים.
קיבלו מהביטוח סכום קטן ביותר.
המדינה לא "דאגה להם". אם היה בארץ אז קיטורים מכאן ועד פתח תקווה.

עוד קרובי משפחה. האב חלה. אין קופת חולים. איבדו את כל כספם כולל בית המגורים בטיפול רפואי בו והוא נפטר. עלו לארץ.

יחסית בארץ יש איזו רשת ביטחון. אפשר להסתדר בהחלט כשבריאים ועובדים ( ולעשות ביטוח למקרה שלא) והאבטלה נמוכה.
כן תמיד החיים יכולים להפיל. בכל מקום.
המדינה לא יכולה להיות תחליף אלוהים ולדאוג לכל.

ברור שיש עוד המון מה לעשות ולקדם כמו תחבורה ציבורית וכו אבל הנהי הבלתי נפסק באמצעי התקשורת הוא בלתי נסבל.

בבחירות הקודמות, 2013, החלטתי להצביע לליברמן. נמאס לי מההתנהגות של הממשלות שלנו, שמשכו וטחנו מים במשא ומתן "לשלום" עאלק. כל האנשים הטובים שניהלו משא ומתן - ציפי לבני, שלמה בן עמי, שמעון פרס, ועוד, שמשו עלה תאנה לראשי ממשלה ימנים קיצונים וימנים קיצוניים ביותר שלא היתה להם כוונה להגיע להסדר עם ערבים. כולל אהוד ברק שהוליך שולל את מפלגת העבודה ונבחר מטעמה, וגם לו לא היתה שום כוונה להגיע לאיזשהו הסדר.
אז החלטתי שהכי טוב לבחור דוקא בימני קיצוני, שאומר בגלוי את עמדותיו ושהכריז שבכוונתו להפציץ את טהרן ואסואן. שסוף סוף העולם יתפכח מהאשליות של הסדר שלום במשא ומתן, ויחליטו מה לעשות עם המשוגעים של המזרח התיכון - האחים התאומים אנחנו והפלסטינים. ליברמן איכזב, ומיתן את עמדותיו כשהתמנה לשר החוץ. יחד עם ציפי לבני אפשרו לביביבנט להונות את העולם כולו. הפעם היה ברור לי שאצביע למפלגה היחידה שלא תצטרף לממשלה של ביבי - למר"צ. אבל אז מתברר לי שזה אולי קול אבוד ומר"צ לא תעבור את אחוז החסימה. כאן מתחזקות אצלי המחשבות להצביע לרשימה הערבית המשותפת. למרות הבחילה שגורמת לי זועבי, ותחושת הקבס שגורמת לי התנועה האיסלמית. אז למה אצביע להם? אם הרשימה הערבית תצליח להכניס 18 - 20 חברי כנסת, (ואם לא בבחירות האלה זה יקרה בבחירות הבאות), היא תזעזע את אמות הסיפים במדינה.
היתה לנו רעידת אדמה ב 1973, והיא עברה ונשכחה. היתה רעידת אדמה ב 1995 והיא נשכחה והשמאל לא למד את הלקח, אבל הימין למד ועוד איך, שהם יכולים להסית לשסות להשפיל וגם לפגוע, והשמאל ממשיך בתרדמת כדי "לאחות את הקרעים בעם". הפשיזם רק מתגבר. אבל אם הרשימה הערבית תהיה הסיעה הגדולה בכנסת, אי אפשר יהיה להתעלם. גם הערבים עצמם, יבינו שהם צריכים לעשות משהו. שהם לא יכולים להמשיך כמו שהיה, ומפעם לפעם פיגועים. רק כך יש סיכוי שאנשים כמו איימן עודה או מוחמד דחלן יקחו את ההנהגה לידיהם, וישימו סוף לסכסוך.

אולי זו מחשבה קצת עקומה, אבל מתי בפעם האחרונה היתה כאן מחשבה ישרה? - ב 1967. מאז הכל עקום.

אם עד מחר בצהרים אף אחד לא ישכנע אותי שאני טועה, זה מה שאעשה.

שליחה על ידי נמרצת* » 16 מרץ 2015, 21:02

הפעם היה ברור לי שאצביע למפלגה היחידה שלא תצטרף לממשלה של ביבי - למר"צ. אבל אז מתברר לי שזה אולי קול אבוד ומר"צ לא תעבור את אחוז החסימה
היא תעבור את אחוז החסימה, לפי הסקרים האחרונים. לא מצביעה לרשימה המשותפת כי יש בה לאומנים ערבים ואני יהודיה. במרצ אין לאומנים, יהודים או ערבים.
יש מספיק ערבים לשמחתי ( ללא ציניות) שיצביעו עבור המשותפת.

שליחה על ידי יעלי* » 16 מרץ 2015, 21:15

_היא תעבור את אחוז החסימה, לפי הסקרים האחרונים. לא מצביעה לרשימה המשותפת כי יש בה לאומנים ערבים ואני יהודיה. במרצ אין לאומנים, יהודים או ערבים.
יש מספיק ערבים לשמחתי ( ללא ציניות) שיצביעו עבור המשותפת._
כל מילה.
ואני דווקא כן מחזיקה מהלאום שלי ערך חשוב. (זה מין ניסוח כזה כי בכל זאת קשה לי להגיד על עצמי "לאומנית", למרות שאם נסובב את זה מספיק בסוף נגיע לשם.)
אני לא יכולה להעלות על דעתי להצביע בעצמי לרשימה המשותפת, אבל זאת הצבעה לא בלתי ראויה בעיניי. קודם כל כי היא מחזקת את הסיכוי לקואליציה שהייתי רוצה לראות. וגם כי זה מגזר משמעותי, שייצוג משמעותי שלו בכנסת נראה לי חשוב אם לא חיוני לדמוקרטיה.
מרצ עוברת. ואם יש סיכוי קטנטן שלא, זו סיבה מצוינת בעיניי להצביע להם. לא הייתי רוצה לראות את הכנסת בלעדיהם.

_ה מגזר משמעותי, שייצוג משמעותי שלו בכנסת נראה לי חשוב אם לא חיוני לדמוקרטיה.
מרצ עוברת. ואם יש סיכוי קטנטן שלא, זו סיבה מצוינת בעיניי להצביע להם. לא הייתי רוצה לראות את הכנסת בלעדיהם._
בדיוק!

אירופה היא הדוגמא הטובה לכך. המדינות הסקנדנביות הן אות ומופת לסוציאליזם, אבל מי שירצה לצאת מהמיינסטרים עלול לגלות שהמחירים על כך גבוהים מאוד, ובגרמניה חינוך ביתי לא חוקי.
לא בטוחה שזה נכון, וממילא זה לא משנה. אנחנו חיים בישראל. אף מודל סוציאליסטי ממדינות סקנדינביה אינו ריאלי כאן.
מרצ אינה מפלגה סוציאליסטית (לצערי, זו אחת החולשות שלה, לטעמי), אלא ליבראלית.
בנט אולי רוצה לבטל את חוק הסופרים (איפה שמעת על כך?),אבל מגביל אותך בכל דבר אחר: אורח חיים, מקומות בילוי, תח"צ בשבת (שהעדרה משפיע מאוד על כך שבמשך השבוע היא כ"כ ירודה), כך שלפחות לגבי השאלה יזו מפלגה מייצגת לדעתכם הגולשים באתר את מי שחי פחות או יותר לפי העקרונות של הנושאים כאן כמו חינוך ביתי, חקלאות אורגנית, איכות הסביבה וכד'? מי לדעתכם יקדם עקרונות אלו ומי לא, הוא לא עונה.
לדעתי, כמובן, הוא לא מתאים בגלל עמדותיו המדיניות, הכלכליות והמוסריות.

שליחה על ידי אחת* » 17 מרץ 2015, 06:57

נו באמת , איזו שאלה, איזו מן מדינה אנחנו בלי מרצ?

פעמיים כי טוב!

מרצ. אבל מעולם לא התלבטתי. עוד לא הייתה מערכת בחירות שלא הצבעתי מרצ. (בעצם התלבטתי בקטנה בינם לבין הרשימה המאוחדת, אבל ברגע שהתחילו לדבר על זה שמרצ אולי לא תעבור את אחוז החסימה, נסתיימו התלבטותיי.)

שליחה על ידי נמרצת* » 17 מרץ 2015, 07:32

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_ואני דווקא כן מחזיקה מהלאום שלי ערך חשוב. (זה מין ניסוח כזה כי בכל זאת קשה לי להגיד על עצמי "לאומנית", למרות שאם נסובב את זה מספיק בסוף נגיע לשם.)
אני לא יכולה להעלות על דעתי להצביע בעצמי לרשימה המשותפת, אבל זאת הצבעה לא בלתי ראויה בעיניי. קודם כל כי היא מחזקת את הסיכוי לקואליציה שהייתי רוצה לראות. וגם כי זה מגזר משמעותי, שייצוג משמעותי שלו בכנסת נראה לי חשוב אם לא חיוני לדמוקרטיה.
מרצ עוברת. ואם יש סיכוי קטנטן שלא, זו סיבה מצוינת בעיניי להצביע להם. לא הייתי רוצה לראות את הכנסת בלעדיהם._
כמעט כול מילה : )
לא יכולה לומר שאני לאומנית אבל בהחלט קשורה ליהדותי וחשוב לי שלמדינה יהיה צביון יהודי.

עלה ירוק.
בחיי.
(מאחר ופייגלין לא בתמונה הפעם)

שליחה על ידי יעלי* » 17 מרץ 2015, 10:31

גם מרצ בעד לגליזציה (או דה-קרימינליזציה)

שליחה על ידי צפריר* » 17 מרץ 2015, 10:51

גם מרצ בעד לגליזציה (או דה-קרימינליזציה)
כאחד שמצביע לעלה ירוק אני נשאל לא מעט - ולא אכפת לך שהם לא ייכנסו?
שאתה מבזבז את קולך.

בעבורי יום הבחירות אינו יום שבו אני הופך לפוליטיקאי ומשחק את משחקי הכס.
אלא, היום שבו אני יכול לומר את דעתי הפרטית בתוך ים הדעות הכללי.
ואם זה יביא את ביבי להיות ראש ממשלה, או את בוז'י להיות ראש ממשלה או את ליברמן - זה לא יהיה בזכותי או בגללי - זה יהיה בחירה פחות או יותר דמוקרטית של העם הזה היושב בציון.
ואם זה יכניס את עלה ירוק לכנסת או שלא יכניס אותה זה גם לא בגללי ולא בזכותי.
שאיני מוכן לשחק את משחקי הכס, ומי שמעוניין להיות בעל מרפקים ליום אחד בשנתיים ולשחק משחקי כדאיות פוליטיים - שיהיה לו לבריאות.

ואם אני כסיל בעיני האחר, הרי שזה מה שאני, תמים בכוונותיי מבחירה - להביע דעה על פני להשפיע על תוצאה.
העדר הוא עדר.
וגם אם אני בתוכו, דעתי או התבוננותי או תפיסתי - ראויות להשתלשל לתיבת התהודה הדמוקרטית.
לא תחכומי האלקטורלי או הפוליטי.

טרדות

שליחה על ידי הי* » 17 מרץ 2015, 12:45

מרץ

שליחה על ידי היהי* » 17 מרץ 2015, 13:01

ומה היית בוחר לו הבחירות היו באפריל?

שליחה על ידי דידי* » 17 מרץ 2015, 15:41

צפריר, אהבתי מה שכתבת, אני הצבעתי למפלגה אחרת מזו שהצבעת אבל העקרונות והשיקולים שתיארת להצבעה שלך וההתיחסות לשאלה "ולא אכפת לך שהם לא יכנסו" כפי שהסברת אותם זהים לשלי, לדעתי ככה אנשים צריכים לבחור ואלו גם העקרונות שמנחים גם אותי בהחלטה שלי במי לבחור

בסוף ראיתי את הנוכחות שלהם ברחובות, והצבעתי מר"צ. ועדיין, יש לי 4 שעות לחשוב שאולי זה רק "מדינת תל אביב".

קשה לי להגיד על עצמי "לאומנית"
פעם היתה הבחנה בין לאומיים לבין לאומנים.
כל המפלגות הציוניות היו לאומיות. חרות היתה לאומנית, מק"י היתה אנטי ציונית.
בין המפלגות הציוניות לאומי היה מושג חיובי, ואילו לאומני - מלת גנאי.

שליחה על ידי יעלי* » 17 מרץ 2015, 19:48

אבל תכלס, מה באמת ההבדל? (שאלה רצינית לגמרי ולא רטורית כלל וכלל)

שליחה על ידי פלונה* » 17 מרץ 2015, 20:27

זו לאומיות
וזו לאומנות
מה מהן מתאים לך יותר?

שליחה על ידי יעלי* » 17 מרץ 2015, 21:09

רוב ההיבטים של לאומנות כפי שהיא מוגדרת שם - פסולים בעיניי מכול מכול.
אבל ההגדרה של לאומיות לא ממצה מבחינתי.
אני כנראה איפשהו ביניהן, אבל קרובה ללאומיות הרבה יותר מאשר ללאומנות.

כל המפלגות הציוניות היו לאומיות. חרות היתה לאומנית, מק"י היתה אנטי ציונית.
מק"י חתמה על מגילת העצמאות. זה אנטיציונות?
חרות לא חתמה על מגילת העצמאות!, (כי הציונות - המדינה ויתרה על ירדן. מה שנקרא בלשונה, עבר הירדן המזרחי)

גם אני הצבעתי מרצ ומשום מה תוצאות המדגם ממש מדכאות אותי.
עוד פעם ביבי? זוועות.

רק לציין שבארצות הברית החיים הרבה פחות סלחניים .
זה אמנם נכון, אין שם מינימום של מנגנוני רווחה.
מצד שני, מבחינה כלכלית החיים הרבה הרבה יותר קלים: הכל זול יחסית (זול בצורה משמעותית מהארץ. אוכל ודלק זולים באופן שערורייתי) ומרוויחים לא רע.
גם בשכר מנימום אפשר להתקיים, שלא כמו בארץ

גם בשכר מינימום אפשר להתקיים, שלא כמו בארץ
עד שאתה חולה...

ואיך באנגליה? (שאלה אמיתית, אם מתאים לך לכתוב קצת)

באנגליה יש מערכת בריאות ציבורית טובה מאוד, עם נקודת חולשה אחת - אורך התורים.
מצד שני, תמיד אפשר כאן להגיע לבית החולים כשזה באמת מקרה חירום ולא קונסים על זה או מחייבים הפנייה.
למרבה הצער, תחת הממשלה השמרנית (שאני מקווה שתוחלף במאי), הכיוון דומה לזה הישראלי - רוח של הפרטה ושל שירותים לעשירים. זה לא כיוון טוב ויש עוד זמן לעצור אותו.

החיים די קלים, אבל מסיבה אחרת שלא כולם כאן שותפים לה - יש לנו כאן הרבה פחות צורך ב"פינוקים". הורדנו לגמרי ארוחות במסעדות, חופשות ועוד כל מיני, שבישראל הרגשנו זקוקים להם מאוד. שלוות הנפש שיש לנו כאן מקלה מאוד לחיות חיים פשוטים יותר, מה שמאפשר להסתפק בהרבה פחות כסף, לעבוד פחות וכו'...
אין לנו כאן שום הוצאות בריאות. אין לנו שום הוצאות חינוך.
החינוך כאן משובח ממש והוא חינם עד רמת המחברות והעפרונות.
המיסים כאן יותר נמוכים והמשכורות גבוהות יותר.
הוצאות רכב כאן דומות מאוד והוצאה על הדיור גבוהה יחסית, אבל היא אותו חלק מהמשכורת בערך, אם משווים את התנאים.
המזון פה זול יותר, אבל זה תלוי מה קונים. לנו הוא יקר יותר, אבל גם ברמה הרבה יותר גבוהה אז לא צר לי על הכסף.

אמהות יחידניות כאן חיות ממש בסדר וממומנות לא רע בכלל על ידי הממשלה ובעיקרון יכולות להרשות לעצמן לא לעבוד אפילו עם שני ילדים.

אני מניחה שקלות החיים תלויה מאוד במי שאתה ובתנאי חייך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה ציל צול .
אני מאוד אוהבת לשמוע על חיים במקומות אחרים. זה נותן פרספקטיבה מאוד חשובה לדעתי.
(וגם המצברוח לא משהו אחרי תוצאות הבחירות האלה, והמחשבות נודדות להן ברחבי הגלובוס)

מבינה אותך לגמרי.
אנחנו עשינו פה עם הילדים חגיגת דמוקרטיה בערב כי זה שודר אצלנו בשמונה, שעתיים אחורה, וחמי הוא קמיל פוקס.
חשבנו שיהיה להם נחמד לראות את סבא ואת כל העסק והסברנו קצת איך זה מתנהל ומה אנחנו מעדיפים שיקרה ומה היינו מצביעים לו היינו.
הלכנו לישון עם תקווה כלשהי בשביל הישראלים וקמנו לתוך משהו אחר לגמרי.
הסברתי לילדים מה קרה בלילה ואחד שאל: אז הוא לא ניצח?
ואני עניתי: לא, הוא ממש ממש הפסיד.
אז השני שאל: אז מי בעצם רצינו שינצח?
נאנחתי. די, אני כבר לא בישראל. ובכל זאת, כזו כבדות ירדה עלי ועל האיש.

שנינו מצביעי מרצ וותיקים ומכירים אישית את זהבה גלאון, שהיא פרלמנטרית מעולה בעיניי בלי קשר לדעות שלה. מה שקרה שם פשוט מתסכל מאוד.
יש תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה בכל המישורים וזה פשוט קיבל ביטוי מובהק.
לא חושבת שיש לי בעיה עקרונית לחיות תחת ממשל ימני. זה מה שיש כרגע גם באנגליה. הקושי שלי הוא עם השנאה וההסתה.
ולדעתי הבחירות האלה פשוט הפכו אותם למהלך לגיטימי. בשבילי זה יותר מדי.

את מוזמנת לנדוד לכאן. יש אחלה חדר אורחים בכפר פסטורלי ומתוק מאד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את מוזמנת לנדוד לכאן. יש אחלה חדר אורחים בכפר פסטורלי ומתוק מאד.
את מתוקה מאוד @} וגם חמך נראה כך (-:

_לא חושבת שיש לי בעיה עקרונית לחיות תחת ממשל ימני. זה מה שיש כרגע גם באנגליה. הקושי שלי הוא עם השנאה וההסתה.
ולדעתי הבחירות האלה פשוט הפכו אותם למהלך לגיטימי. בשבילי זה יותר מדי._
מזדהה מאוד. וגם - הבעיה שלי היא לא עקרונית, כי ברור שככה זה בדמוקרטיה וכו'. פעם אפילו ממש סלדתי מאמירות כאלה, בסגנון של אם הימין ניצח אז אין מה לחפש פה יותר.
אבל מהבחינה הפרקטית קשה לי מאוד עם הכיוון שבו דברים הולכים, ואני חושבת שהבחירות האלה רק משקפות מגמה שביום יום קל לשכוח בסביבתי החברתית, והיא שזה לא פעם ככה ופעם ככה, אלא תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה .

שליחה על ידי נמרצת* » 18 מרץ 2015, 12:45

_לא חושבת שיש לי בעיה עקרונית לחיות תחת ממשל ימני. זה מה שיש כרגע גם באנגליה. הקושי שלי הוא עם השנאה וההסתה.
ולדעתי הבחירות האלה פשוט הפכו אותם למהלך לגיטימי. בשבילי זה יותר מדי.
מזדהה מאוד. וגם - הבעיה שלי היא לא עקרונית, כי ברור שככה זה בדמוקרטיה וכו'. פעם אפילו ממש סלדתי מאמירות כאלה, בסגנון של אם הימין ניצח אז אין מה לחפש פה יותר.
אבל מהבחינה הפרקטית קשה לי מאוד עם הכיוון שבו דברים הולכים, ואני חושבת שהבחירות האלה רק משקפות מגמה שביום יום קל לשכוח בסביבתי החברתית, והיא שזה לא פעם ככה ופעם ככה, אלא תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה ._

ואני חושבת שהבחירות האלה רק משקפות מגמה שביום יום קל לשכוח בסביבתי החברתית, והיא שזה לא פעם ככה ופעם ככה, אלא תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה .
אכן. וזה עצוב ומפחיד. וזה כבר מזמן לא נוגע רק לשאלות מהתחום המדיני בטחוני.

פעם הייתי מאד בעד השיח של תנועת האל-הורות. חשבתי שהם מנכיחים אפשרות חשובה, כך שמי שמביא ילדים לעולם יעשה זאת תוך מחשבה ומתוך רצון עמוק, ולא כמצוות אנשים מלומדה.
אבל התזוזה הזו של השנים האחרונות גורמת לי להרהור שני. השיח הזה של "ילדים כבחירה" הוא נחלתן של קבוצות ליברליות בעיקר. ועם השנים, בדרך הטבע, הוא מקטין מספרית את הקבוצות האלה לעומת אחרות. אין לי פתרון -- כאמור, ממש לא בא לי שאנשים יביאו ילדים לעולם מתוך איזשהו רצון לנצח במירוץ דמוגרפי -- אבל אני חושבת שה תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה כאן כדי להישאר, ומאד מפחיד אותי לחשוב באיזו חברה יחיו (ארבעת) ילדי (כן, יש לנו אזרחויות זרות וכו' וכו', אבל זה לא באמת פתרון. בחרנו לחיות כאן).

שליחה על ידי יעלי* » 18 מרץ 2015, 13:38

אבל התזוזה הזו של השנים האחרונות גורמת לי להרהור שני. השיח הזה של "ילדים כבחירה" הוא נחלתן של קבוצות ליברליות בעיקר. ועם השנים, בדרך הטבע, הוא מקטין מספרית את הקבוצות האלה לעומת אחרות. אין לי פתרון – כאמור, ממש לא בא לי שאנשים יביאו ילדים לעולם מתוך איזשהו רצון לנצח במירוץ דמוגרפי – אבל אני חושבת שה תזוזה מאוד חזקה ומתמשכת ימינה כאן כדי להישאר, ומאד מפחיד אותי לחשוב באיזו חברה יחיו (ארבעת) ילדי (כן, יש לנו אזרחויות זרות וכו' וכו', אבל זה לא באמת פתרון. בחרנו לחיות כאן).
ואני הרהרתי היום בעובדה שמבחירות לבחירות, יותר ויותר שמאלנים חיים בחו"ל.

שליחה על ידי פלונה* » 18 מרץ 2015, 13:50

אני בכלל לא מאוכזבת, בפעם הראשונה נדמה לי.
יש בישראל אבסורד מתמשך. העשירים והאמידים מצביעים למפלגת העבודה שדורשת העלאת מיסים בשביל יותר רווחה ל...עניים. כלומר, העשירים מסכימים לקבל על עצמם יותר מיסים בשביל העניים אבל העניים לא רוצים שנשלם יותר. להיפך, הם רוצים ממשלה שדואגת לעשירים על חשבון העניים (שלא משלמים מס הכנסה אבל גם לא מקבלים שירותים כמו שצריך).
אז מה אכפת לי? אמשיך לשלם מעט מס ואחיה טוב תחת כנפי התאצ'ריסט.
ובעניין הכיבוש וההסכמים? ההיסטוריה מראה שאי אפשר לדעת מראש מי יעשה הסכמים ומי ייצא למלחמה. אין קשר בין שמאל לימין.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואני הרהרתי היום בעובדה שמבחירות לבחירות, יותר ויותר שמאלנים חיים בחו"ל.
אכן קצת שאלה של ביצה ותרנגולת.
מצד שני, לא בטוח שזה קשור למגמות של התחזקות הימין בכלל, כי סטטיסטית יש יותר שמאלנים בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות וההשכלה הגבוהה, שיש להם בדרך כלל גם יותר אפשרויות בכלל לעבור לחו"ל (ואולי גם יותר פנאי בכלל להטריד את עצמם בשאלה איפה הם רוצים לחיות).
פלונה, לי אישית אין בעיה כזו גדולה עם ענייני רווחה. אני גם לא בטוחה שהשמאל באמת היה נוהג באופן סוציאליסטי יותר.
קשה לי מאוד עם התחום המדיני. למרות שאכן לא תמיד יש קשר לשמאל/ימין, אני חושבת שמי שעומד לפני קדנציה רביעית כראש ממשלה, כן יש בסיס טוב לצפות איך הוא יפעל במישור הזה.
וגם קשה לי עם תחום הדת/מדינה ועם הגישה של רבים בימין כלפי בית המשפט העליון.
ובלי קשר לתוצאות, האופן שבו נוהל קמפיין הבחירות של מפלגות רבות (לא רק מימין) היה פשוט מדכא..

ייאוש
אם אחרי כל מה שאנחנו יודעים על המלך והמלכה, בחרו בו עם עוד 29 גמדים שיכרכרו סביב המלכה כדי שלא תשנא אותם, אז כל מה שאנחנו יודעים על דמוקרטיה על הגיון, על חופש בחירה, על הסברה על אידיאולוגיה ועל תעמולת בחירות, כל מה שאנחנו יודעים זה 0. כבר לא אכפת לי מה יהיה כאן, כי לא משנה מה אכפת לי.

קיבלתי במייל משהו עם הכותרת "פרופורציות"

בחירות 2013
הליכוד+ישראל ביתנו 31
בית יהודי 12
גוש ימין 43
יש עתיד 19
קדימה 2
גוש מרכז 21
ש״ס 11
יהדות התורה 7
גוש חרדי 18
העבודה 15
התנועה 6
מרץ 6
גוש שמאל 27
מאוחדת+חד״ש+בל״ד 11

בחירות 2015
ליכוד 30
בית יהודי 8
ישראל ביתנו 6
גוש ימין 44
יש עתיד 11
כולנו 10
גוש מרכז 21
ש״ס 7
יהדות התורה 6
גוש חרדי 13
העבודה+התנועה 24
מרץ 4
גוש שמאל 28
הרשימה המשותפת 14

כלומר, בחישובי מנדטים, מצביעי שמאל ליברלים אמורים להיות מרוצים כי מצבם הוטב.
פשוט קיוו למשהו אחר לגמרי, אבל המצב לא הורע מבחינת מספר הנציגים בכנסת אלא הוטב.

מצד שני, ההצבעה הזו היא סוג של הצבעת אמון ומתן לגיטימציה במה שכבר היה ולכן יש סיכוי שהיא תחזק מגמות ולא רק תשמור על הקיים.
ימים יגידו...

אויש, יצא לי שיר בגלל השורות הקצרות. מקווה שהפואנטה הובנה גם ככה.

נחמד! גם אני לא הייתי מדוכאת. הייתי מבואסת קצת כי אתמול נתנו יותר מנדטים לשמאל והיום בבוקר המצב השתנה, אבל מבחינה עקרונית המצב באמת לדעתי רק השתפר. אולי מקס פריי צודקת כשהיא אומרת שתקוה היא רגש מטופש? או שהדבר המטופש הוא לצפות?

ערכתי כדי להפוך את השיר למעין טבלה.

תודה, יונת. כבר התכוונתי לעשות בעצמי אבל חטפתי ייאוש מזה

כלומר, בחישובי מנדטים, מצביעי שמאל ליברלים אמורים להיות מרוצים כי מצבם הוטב.
בל"ד רחוקים מאוד משמאל! זועבי וזחאלקה הם הזאב אלקין ויריב לוין של הערבים. והתנועה האיסלמית לא פחות קיצונית מאגודה וש"ס. אולי אפילו יותר.
התרגלנו להתייחס לערבים כיחידה אחת. אבל זה כמו להגיד גוש המפלגות היהודיות ולאחד את יאיר גרבוז ואלי ישי.
עם תוצאות הבחירות האלה נגמרה האכפתיות שלי למה שיקרה במדינה. מצידי שביבי יקבל מינוי לכל החיים. חבל על הכסף ועל האנרגיות. לפחות לא נשמע כל הזמן שאנחנו (השמאלנים) בוגדים. שרה תוכל לאסוף בקבוקים כרצונה במקום אברג'יל ואלפרון, ותעשה בדוכסות שלה כרצונה. כמעט מיליון איש הצביעו ביבי, למרות כל מה שאנחנו יודעים עליו, ולמרות כל מעשיו ומחדליו. אז הגיעה העת לאפסן את התקווה בהמנון, ולשכוח מהכל.

וזה עלה לנו שני מיליארד.
נו שויין!

זועבי וזחאלקה הם הזאב אלקין ויריב לוין של הערבים.
על זה אפשר להתווכח. בכל מקרה, הסוגיות שבהן הם, אחמד טיבי, -- ואפילו רע"מ -- נבדלים מהשמאל הציוני ומחד"ש לא על הפרק בכל מקרה. כך שבניתוח הזה, אכן מצבו של גוש המרכז-שמאל הוטב.
מצד שני, ההטבה הזאת רשומה רובה ככולה על שמם של ליברמן ושל אלי ישי. היא לא משקפת שינוי אמיתי בהלך הרוח הציבורי.

>ובהישארות זהבה ננוחם<

_גם בשכר מינימום אפשר להתקיים, שלא כמו בארץ
עד שאתה חולה..._
אכן )-:

_תודה רבה ציל צול .
אני מאוד אוהבת לשמוע על חיים במקומות אחרים. זה נותן פרספקטיבה מאוד חשובה לדעתי._

אני מאוד אוהבת לשמוע על חיים במקומות אחרים
אבל רק אם הם טובים יותר משלי. מזכיר לי לא לחשוב שמה שיש לי הוא איזו נורמה, ושבעצם - אפשר לשאוף ליותר, בין אם זה בשינוי המסגרת הקיימת ובין אם במקום אחר.
את הדיכאון שיש במקומות אחרים לרוב אין לי סבלנות של ממש לשמוע. סתם מתסכל, ולרוב מעלה מחשבות על הרשעות השלטונית והקמצנות הציבורית. ברוב המדינות יש כסף, הוא פשוט מתועל למקומות הלא נכונים.

_זה עלה לנו שני מיליארד.
נו שויין!_
בדיוק מה שמרגיז גם אותי.
אני מכבדת את הבחירה הדמוקרטית מבחינה מעשית, גם אם אני מזדעזעת מהתוצאות מבחינה ערכית,
אבל מרגיז אותי שהבנאדם פירק את הממשלה והלך לבחירות שעלו לנו הון פשוט כדי להעיף מהממשלה את יש עתיד, שהפריעה לו לנהל את המדינה כרצונו.
זו לא אמורה להיות אפשרות בממשל תקין, ראש הממשלה לא אמור לפרק ממשלות כרצונו ובעיתוי המתאים לו

זו לא אמורה להיות אפשרות בממשל תקין, ראש הממשלה לא אמור לפרק ממשלות כרצונו ובעיתוי המתאים לו
אין חוק בנידון. וכמאמר שופט עליו אמריקאי - no law means no law

יאיר לפיד אחראי לבחירות האלו בדיוק כמו נתניהו, אם לא יותר.

ויתור על החוק הטיפשי של מע"מ 0 הי מונע אותן.

ובאמת אני לא מבינה את הזעזוע. אכזבה כן, אבל זעזוע? השמאל הלך בקמפיין "רק לא" בלי להציע שום דבר רציני מהצד השני. ניסו לשכנע אנשים לא להצביע לביבי, אבל נתנו סיסמאות מטופשות והבטחות ריקות.

הבעיה הגדולה של השמאל היא שלא כל כך רע כאן, ושאנשים יותר פוחדים לחזור ולהתפוצץ באוטובוסים מאשר ממחירי הדירות.
תנסו להוריד את שטיפת המוח שנעשית כאן בשנים האחרונות, תחשבו בעצמיכם, בעיניים פקוחות- ותראו שביבי ראש ממשלה סביר בהחלט, קל וחומר לעומת האופציה.

תנסו להוריד את שטיפת המוח שנעשית כאן בשנים האחרונות, תחשבו בעצמיכם, בעיניים פקוחות- ותראו שביבי ראש ממשלה סביר בהחלט, קל וחומר לעומת האופציה.
איזו התנשאות.
אני לא שטופת מוח יותר או פחות ממך, הדעות שלי מבוססות על תפיסת עולם וערכים, לא על ספינים תקשורתיים.
באמת אני לא מבינה את הזעזוע. אכזבה כן, אבל זעזוע?
דווקא אכזבה אין כי לא היו לי ציפיות, אני טיפוס מפוכח.
הזעזוע אינו מהתוצאות אלא מהבחירה ההמונית בדרך שהיא בעיניי אלימה, מדירה, מסיתה וגזענית ובעיקר - לא נותנת תקווה אלא מבטיחה הנצחה של מצב קיים.
לא כל כך רע כאן
בעיניי רע כאן מאוד. מלחמה על שנה שנתיים, לא בדיוק החלום הרטוב שלי.
וזה בלי להזכיר אספקטים אחרים.

אנשים יותר פוחדים לחזור ולהתפוצץ באוטובוסים מאשר ממחירי הדירות
מדויק יותר לומר שהם מעדיפים מוות במלחמות תקופתיות

השמאל הלך בקמפיין "רק לא" בלי להציע שום דבר רציני מהצד השני.
מסכים לגמרי. זה שמאל זה? אין להם אומץ להגיד בקול רם וצלול - חייבים להגיע להסדר! חייבים. שפירוק התנחלויות זה לא מחיר ולא ויתור. זה הבנה שהתנחלות זו טעות.
זה לא אומר שצריך לפרק את כל ההתנחלויות. ליברמן צודק, הקו הירוק לא קדוש.

תנסו להוריד את שטיפת המוח שנעשית כאן בשנים האחרונות, תחשבו בעצמיכם, בעיניים פקוחות - ותראו שביבי ראש ממשלה סביר בהחלט,
כל מה שלא תלוי בו, התנהל כאן באופן סביר, ובחלקו טוב.
כל מה שהיה תלוי בו, התחרבש.
אם נוריד את שטיפת המוח, נגלה את האמת. שאין לנו ראש ממשלה.
מסתירה את זה שטיפת מוח מסיבית של אדלסון עם מאות המיליונים שלו. הכסף שלו הביא גם לשליטה זוחלת בקול ישראל בטלביזיה החינוכית, וצנזורה עצמית של ערוץ 10 וערוץ 2. זה לא כולל את מי שמוכנים שאפילו דחליל יהיה בתפקיד ראש ממשלה, אם הוא מביא קולות. העיקר שלא תהיה ממשלה שנקראת שמאלנית.

"שמוכנים שאפילו דחליל יהיה בתפקיד ראש ממשלה, אם הוא מביא קולות. העיקר שלא תהיה ממשלה שנקראת שמאלנית"

ימנית אתה מתכוון. כי זה בדיוק מה שעשה השמאל.

חיה פוליטית, כל אחד חושב שדעותיו מבוססות על תפיסת עולם וערכים ולא על ספינים פוליטים.

חייבים להגיע להסדר- קו המחשבה הזה, שהכל תלוי בנו- אם רק נרצה יהיה פה שלום, פשוט לא נכון בעיני רוב העם. וגם בעיני כמובן. לשלום צריך שני צדים. למלחמה מספיק אחד. קלישאתי אבל נכון.

חיה פוליטית, כל אחד חושב שדעותיו מבוססות על תפיסת עולם וערכים ולא על ספינים פוליטים.
לא הבנתי. כל אחד חושב ככה אבל כולם טועים? או רק שמאלנים?

קו המחשבה הזה, שהכל תלוי בנו- אם רק נרצה יהיה פה שלום
רק דבר אחד ודי. אני הרי לא אשכנע אף אחד, ואף אחד לא ישכנע אותי. אז רק קצת חומר למחשבה מאדם לא מציאותי.
נניח שאני טועה כמו כל השמאלנים. נניח שזה ממש לא תלוי בנו. (למרות שמקרה גולדה-דיין וסאדאת הוכיח ההיפך). זה ממש לא משנה אם הערבים רוצים אותנו פה או אם הם לא רוצים אותנו פה. וגם נעזוב את השלום. שלום יכול להיות אשליה לא רק כאן. גם בין רוסיה ואמריקה. בין סין ורוסיה. דיברתי על הסדר. האינטרס החשוב והקיומי שלנו, (ודגש על 'הקיומי שלנו'), שנגיע להסדר. כי אם לא יהיה הסדר, ונחיה על החרב, זה לא יהיה לנצח! לא ייתכן, פשוט לא יתכן שכל הזמן ננצח. מצרים יצאה מהתמונה, וסוריה יצאה בינתיים מהתמונה. אבל איראן נכנסה. ומי יודע מה בדרך. עם כל גיבורי המלחמה שלנו, כיפת ברזל או כיפת פלדה, לא נעמוד מול צבאות של מיליונים ומיליציות של מיליונים, והם בדרך להיות מיליונים. יש להם עורף אזרחי של עשרות ומאות מיליונים. רק בעלי ההזיות מאמינים שזה אפשרי, ואני ממש מתפלא שאנשים הגיוניים מדחיקים ומתכחשים לזה. ולא צריך לאהוב ערבים, ולא צריך לרצות שלום, כדי לחשוב על זה. המוסלמים בדרך לכבוש את אירופה, אז ישראל זה דבר קטן עבורם.
בקיצור - חכם אחד החליט להוכיח תיאוריה, שגם אם יקפוץ מראש המגדל הגבוה בעולם, הוא יגיע לקרקע בשלום. תוך כדי הנפילה, כשעבר בקומה ה 40, שאלו אותו "מה נשמע"? "בינתיים הכל בסדר", ענה. זה מצבנו.

_קו המחשבה הזה, שהכל תלוי בנו- אם רק נרצה יהיה פה שלום
רק דבר אחד ודי. אני הרי לא אשכנע אף אחד, ואף אחד לא ישכנע אותי. אז רק קצת חומר למחשבה מאדם לא מציאותי.
נניח שאני טועה כמו כל השמאלנים. נניח שזה ממש לא תלוי בנו. (למרות שמקרה גולדה-דיין וסאדאת הוכיח ההיפך). זה ממש לא משנה אם הערבים רוצים אותנו פה או אם הם לא רוצים אותנו פה. וגם נעזוב את השלום. שלום יכול להיות אשליה לא רק כאן. גם בין רוסיה ואמריקה. בין סין ורוסיה. דיברתי על הסדר. האינטרס החשוב והקיומי שלנו, (ודגש על 'הקיומי שלנו'), שנגיע להסדר. כי אם לא יהיה הסדר, ונחיה על החרב, זה לא יהיה לנצח! לא ייתכן, פשוט לא יתכן שכל הזמן ננצח. מצרים יצאה מהתמונה, וסוריה יצאה בינתיים מהתמונה. אבל איראן נכנסה. ומי יודע מה בדרך. עם כל גיבורי המלחמה שלנו, כיפת ברזל או כיפת פלדה, לא נעמוד מול צבאות של מיליונים ומיליציות של מיליונים, והם בדרך להיות מיליונים. יש להם עורף אזרחי של עשרות ומאות מיליונים. רק בעלי ההזיות מאמינים שזה אפשרי, ואני ממש מתפלא שאנשים הגיוניים מדחיקים ומתכחשים לזה. ולא צריך לאהוב ערבים, ולא צריך לרצות שלום, כדי לחשוב על זה. המוסלמים בדרך לכבוש את אירופה, אז ישראל זה דבר קטן עבורם.
בקיצור - חכם אחד החליט להוכיח תיאוריה, שגם אם יקפוץ מראש המגדל הגבוה בעולם, הוא יגיע לקרקע בשלום. תוך כדי הנפילה, כשעבר בקומה ה 40, שאלו אותו "מה נשמע"? "בינתיים הכל בסדר", ענה. זה מצבנו._
מסכימה. ומוסיפה הערה: אין לי יומרות לשלום, רק להסדר שיביא שקט שנמשך יותר משנה-שנתיים.
אין לי רצון להתחתן ולהתחבק עם הפלסטינים, אסתפק בגירושין.
הימין במשך שנים התריע שהשלום עם מצרים לא אמיתי כי הוא "שלום קר" ושיום אחד נתעורר כשכל המצרים על הגדרות.
אז אני מקבלת בברכה שלום קר, וגם אם מחר המצרים יתקפו, בכל זאת קנינו לנו עשרות שנים של שקט יחסי. עדיף על מלחמה.

אבל גם אני רוצה הסדר! וחיה פוליטית, לא תאמיני אבל גם אני לא רוצה למות. לא במלחמה, לא בפיגוע ולא בכלל.

רק מה לעשות, אני לא מאמינה שחתיכת נייר תעזור מול המיליונים המתוארים למעלה.
ושלש שנים נראות לי מעט מדי זמן, כדי לסכן בשבילו כל כך הרבה.

השלום עם מצריים מתאים בדיוק לבדיחה שלך, רק מהצד ההפוך. כרגע יש לנו שם ידיד, היה גם בעבר, אבל לתקופה מסויימת לא היה. תאר לך שלא מובארק הי עולה במצריים, אלא הגרסה דאז של האחים המוסלמים. ההסכם היה בטל מהר מאוד.
אז מה אני מנסה להגיד? שוב, שלא הכל בידיים שלנו, שיש הרבה עניין של מזל, ורצויה גם צניעות.
אני מאמינה לכם, שאתם רוצים חיים טובים ושלום, גם אם הדרך אינה זהה לשלי. למה, חיה פוליטית, את מאמינה שאני רוצה למות?

ודבר שני, שאין אליו התייחסות כלל- הערבים בשטחים. מהכרות - אנשים טובים ונחמדים. לא מגיע להם לחיות במדינה הפלסטינית שתקום. (והם גם לא רוצים) מגיעה להם, כמו לנו, מדינה דמוקרטית, עם שירותי בריאות ותעסוקה.
אנחנו הבאנו עליהם את ערפאת ומדיניותו הרצחנית, ולפיכך נושאים באחריות לאיכות חייהם. ומה אנחנו עושים? ממשיכים לשתף פעולה עם הרשות המושחתת והרוצחת.

שליחה על ידי יעלי* » 26 מרץ 2015, 12:13

פלוניה אלמוניה, אז מה את מציעה בשבילם? מדינה דו-לאומית עם אזרחים סוג א' וסוג ב' (למשל, עלייה כן שיבה לא)? שוויון זכויות מלא ובכך ויתור על מדינת לאום? אני שואלת בעניין כי גם אני לא חושבת שאפשר להסתדר אתם, אבל איך יוצאים מהמצב הזה?

למה, חיה פוליטית, את מאמינה שאני רוצה למות?
O-:
לא זכור לי שטענתי כזה דבר. זה לא סביר כי אני גם לא חושבת ככה.
אני כן חושבת שיש מי שמעדיפים לחיות על החרב לטובת הגשמת האידאולוגיה שלהם, אבל אין לי מושג אם את אחת מהם.
אם התכוונת לזה מדויק יותר לומר שהם מעדיפים מוות במלחמות תקופתיות
אז הכוונה שלי לא הייתה לטעון שאנשים רוצים למות, אלא שהם משלים את עצמם שבמצב הנוכחי אין מוות, בניגוד לתקופות של פיגועים.
אני טוענת שזה לא משנה לי אם המוות הוא במלחמה או בפיגועים - בכל מקרה הוא כאן.
קצת קשה לטעון שלא מתים כאן בגלל הסכסוך, לאור הקיץ האחרון - שהוא כמובן רק דוגמה אחת מיני רבים.
כך שמבחינתי המחיר של הסכסוך מספיק גבוה גם ככה, לא מבינה למה הסכם יותר מסוכן ממלחמה מתמשכת.

דבר שני, שאין אליו התייחסות כלל- הערבים בשטחים. מהכרות - אנשים טובים ונחמדים. לא מגיע להם לחיות במדינה הפלסטינית שתקום.
גם לא מגיע להם לחיות תחת כיבוש.
ובכלל - הייתי נותנת להם להחליט מה הם מעדיפים ולא מחליטה בשבילם.
אני מניחה שהם רוצים עצמאות, כמו שגם אנחנו רצינו

השלום עם מצריים מתאים בדיוק לבדיחה שלך
לא הבנתי איזו בדיחה

לא מבינה למה הסכם יותר מסוכן ממלחמה מתמשכת.
מה שמסוכן הוא
1 - ויתור על שטחים באופן כללי.
2 - ויתור על שטחים שמהוים את המהות של הזכות שלנו לחיות כאן (כלומר לב הטיעון הציוני הוא שחזרת היהודים לארץ ישראל מבוססת על ההיסטוריה של קיום ממלכה יהודית בעבר בשטחים אלו וכן על הכמיהה המתמשכת של היהודים במשך אלפיים שנה לחזור לכאן. ויתור על איזורי ירושלים ואזורי יהודה ושומרון ממוטט את הטיעון ההיסטורי והופך אותנו לנוודים נרדפים שחיפשו מקום להתישב בו. בחרו איזור כלשהו, גירשו את התושבים וממשיכים להחזיק בו באמצעות הכוח בלבד).

לימון כבוש

אני, בתור מי שנוטה לשמאל, לא מתייחסת בכלל לטיעון ההיסטורי. הוא לחלוטין לא רלוונטי לדעתי. כל הארצות בערך כבשו מישהו, כל שמבחינתי אולי הטיעון היה רלוונטי כשהיה צריך להקים מדינה, ברגע שהיא קיימת קיומה לא צריך הצדקה.
כרגע טענות הנגד לקיום היהודי <מצד אירופה. את הערבים הטיעון ההיסטורי גם ככה לא מעניין> הן בגלל חוסר המוסר של התנהלותנו בהווה. המהות של זכות הקיום <שלנו כאן ושל אנשים באופן כללי> היא התנהלותנו המוסרית. ובמקרה שלנו ההתנהלות לא ממש מוסרית, זו הבעיה.

אולי אם לא היה הסכם שלום עם מצרים, היתה שם גדר ולא היו אצלנו המוני פליטים מאפריקה.

גם עם סוריה אין הסכם שלום, אבל בינתיים עברו כבר 40 שנה בערך שלא היתה איתם מלחמה ישירה. עד לבעיות הפנימיות האחרונות אזרחי ישראל מהכפרים בגולן היו נוסעים ללמוד בדמשק, נושאים כלות סוריות ועוד. גם אנשי או״ם עוברים. בלי הסכם ובלי יחסים רשמיים.

גם עם סוריה אין הסכם שלום, אבל בינתיים עברו כבר 40 שנה בערך שלא היתה איתם מלחמה ישירה. עד לבעיות הפנימיות האחרונות אזרחי ישראל מהכפרים בגולן היו נוסעים ללמוד בדמשק, נושאים כלות סוריות ועוד. גם אנשי או״ם עוברים. בלי הסכם ובלי יחסים רשמיים.
כן אבל בסוריה אנחנו לא מחזיקים אוכלוסיה כבושה ולכן לא מתמרדים כנגדנו.
כמו שאמרתי, לא מעניין אותי השלום ואפילו לא ההסכם עצמו, אלא השקט.

_אני, בתור מי שנוטה לשמאל, לא מתייחסת בכלל לטיעון ההיסטורי. הוא לחלוטין לא רלוונטי לדעתי. כל הארצות בערך כבשו מישהו, כל שמבחינתי אולי הטיעון היה רלוונטי כשהיה צריך להקים מדינה, ברגע שהיא קיימת קיומה לא צריך הצדקה.

כרגע טענות הנגד לקיום היהודי <מצד אירופה. את הערבים הטיעון ההיסטורי גם ככה לא מעניין> הן בגלל חוסר המוסר של התנהלותנו בהווה. המהות של זכות הקיום <שלנו כאן ושל אנשים באופן כללי> היא התנהלותנו המוסרית. ובמקרה שלנו ההתנהלות לא ממש מוסרית, זו הבעיה._
מסכימה מאוד.
לדעתי על כך הקרע הגדול בעם - בין מי שמאמינים בזכות הדתית-היסטורית ובין מי שמאמינים שיש לנו זכות להיות כאן גם בלעדיה