גברת פלפלת

[ארני_ש*]

הי , אורית אמרה לי שאת זו את ,
מצטערת שהייתי צריכה ללכת , היה לי נעים מאוד להכיר , ואת מוזמנת , על טפך לקפוץ אלי איזה בוקר .

[ארני_ש*]

רק עכשיו ראיתי שכתבת לי אתמול בערב.
אז לא הייתי צריכה לשאול את אורית...אמרתי לה שנדלקתי עלייך ואני רוצה להזמין אותך והיא אמרה לי מה הניק שלך .
את מאוד מאוד מוזמנת .

לגבי הסיר:

בתקופה שהיה בגיל של הבן שלך כבר לא הסכים בכלל לתנוחת הפשפוש
הושבתי אותו על הסיר , בלי קשר לפיפי והקראתי לו סיפורים ושיחקנו , מכיוון שהוא היה ערום מדי פעם יצא לו בסיר כי ישב עליו כל פעם איזה חצי שעה . רק אחרי שממש התרגל לשבת , התחלתי לקשר את זה לפיפי וכל פעם שחשבתי שהוא צריך הושבתי אותו במקום להחזיק בתנוחת פשפוש .
זה,א גב לא קשור לגמילה, האחריות עדיין אצלי |(גמילה זה שהילד לוקח אחריות ומבקש בעצמו)
הגמילה באה אולי שנה אחרי זה .

.

[אום_שלום*]

מורה ליוגה נשית באיזורך נסי right]כאן menu fix[/po]

[ורד*]

לגבי היוגה -
מורה נהדרת ,שמה - חיה שודריך,
מלמדת בגבעת ברנר,גדרה מזכרת בתיה,טלפון: 054-5524409
בהצלחה!

[נורית_מאור_שביט*]

היי, מתי בסוף תהיה המכירה בניצן? (בבקשה בבקשה לא ביום רביעי! )
מזל ששאלת (למרות שאני כבר הולכת לפרסם בככר) המכירה בחמישי הקרוב, בשעות 21:00 - 18:00

יש לך שמלות להנקה במידות קטנות לנמוכות ורזות? אה, באמת לא שאלתי, אבל לא רק לגבי שמלות אלא בכלל מידה 36...
אין לי מידה 36.
זו המידה שלך? אחרי שחיכית כל כך הרבה זמן?...
תשמעי, אולי משהו מהמידה הקטנה שלי יתאים לך, כי השמלות והחולצות החדשות מתאימות גם לקטנות יותר, אבל בער, כשעוד עקבתי, המידה הקטנה שלי היתה 38-40.

מקווה להתראות @}

[אם_אוהבת*]

תודה לך. דיברתי עם מזכירות רידמן בכדי לוודא שאכן אפשר להזדכות בהעברה לתלמיד אחר והם לא נותנים זיכוי מלא אלא לתלמיד שלמד ורוצה קורס אחר. כך שלא מאפשרים לי לקבל את הכסף ששילמתי בתמורה. נאלצתי לבחור בהחזר ולא בזיכוי ומקווה שיבואו לקראתי. בינתיים זה בבדיקה.

[הדס*]

הי פלפלת
באתי בצניעות למכור את מרכולתי בפנייך..
כלומר להציע את טיפולי הגוף (ע"ע מסאג'..)
אני מגיעה לתת טיפולים באזור גדרה (עד לא מזמן גרתי באזור)
אשמח לתת לך עוד פרטים אם תהיי מעוניינת
(בשישי הקרוב אני מטפלת באזור)
הדס 0523666556 [email protected]
לילטוב וכלטוב.. תודה הדס

[חגית_שיח*]

מחפשת מקום ליוגה באיזור גדרה?
http://www.darmayoga.co.il
דארמה -המקום ליוגה ברחובות
מגוון טכניקות יוגה: אשטנגה, איינגר, ויני, flow, יוגה-מדיטציה
יוגה להריון, בייבי יוגה ועיסוי תינוקות, יוגה לילדים

[אמת_וצדק*]

יש לי את החוברת הנפלאה "הנקה באופן טבעי". אשמח לסרוק ולשלוח לך באימייל, בתנאי שהמערכת (משפחות כשר ושפרון) יאשרו שזו לא הפרה של איזושהי זכות יוצרים. את מעוניינת?
<אני מאוד בעד להפיץ את החוברת ברבים, כי יש לה פוטנציאל עצום של קירוב לבבות להנקה, אפילו בקרב נשים שלגמרי רחוקות מ{{}}באופן טבעי>

[ענת_גיגר*]

אני למדתי אצל יעל מקידרון. אבל מה, אני לא זוכרת את שם המשפחה שלה. יש לה סטודיו מקסים בבית עץ בחצר....

[עפרה_עדין*]

ברוכה המצטרפת
בבקשה- שלחי "אלי מייל"[email protected] כדי שאשלח אליך עדכונים וכתובת.

[ארני_ש*]

יש פה יוגה נפלא בגבעת ברנר , אם את מתעניינת , גם בשעות מגוונות .
חוץ מזה אני מפנה אותך להודעה של קרן מרי בככר השוק ובדף שלה.לגבי חוג ריקוד שהיא מפעילה פה , יש ביום שישי שיעור ניסיון ואני רוקדת אצלה כבר שנה ומאוד ממליצה (כמובן אבוא גם השנה)

אבל בכלל נכנסתי לפה לכתוב לגבי הפשפושים :
גם אצלי ניב לא הבין את עניין הסיר אך כשהיה יוצא לו שם בטעות שמחתי ועודדתי אותו עד שהבין שזו הכוונה.
הוא בשלב הזה כבר לא הסכים שאחזיק אותו בתנוחת פשפוש , אז אצלכם זה שונה .
תנסי שרפרפים וצורות ישיבה שונות כדי להקל על עצמך , ותשימי לו את הסיר בין הרגליים בכל פשפוש (זה עוזר בעיקר ללא נימולים , אבל בכל מיקרה יוצר הקשר פשפושי לסיר .
לגבי סירים :ככל שהסיר קטן יותר הישיבה עליו דומה יותר לכריעה , הרגליים קרובות יותר לבטן , אז גם זה משהו שאפשר לבדוק , אם כי חבל להוציא כספים

[גברת_פלפלת*]

תודה לכל המסייעות (-:

[ארני_ש*]

בכל זאת מוזמנת לריקוד עם קרן ,וכמובן לקבוצת המשחק .

[אם_אוהבת*]

יש לי זיכוי על סך 900 ש"ח מה שאומר שצריכה להוסיף עוד שתי שליש בערך על קורס שנחשב זול. אין לי אפשרות כרגע להשקיע במשהו סתם בשביל הכיף ועל מנת לעשות שימוש בזיכוי. דברים אחרים שמעניינים אותי הם דווקא אלו שיקרים יותר וגם מורכבים מכמה קורסים. חבל. זה לא בסדר מצידם.

[אמת_וצדק*]

כן, דברי עם מי שצריך לאשר את זה (לא יודעת מי בדיוק ממשפחות כשר / שפרון) ושלחי לי את כתובת האימייל שלך. או אז אשלח לך את החוברת הסרוקה בשמחה רבה.

[נורית_מאור_שביט*]

_תיכננתי למלא את הארון בבגדי סופעונה לקיץ הבא!
אז מה עושים? ומה זה הבגדים החדשים (חורף?)_
הבגדים החדשים הם חורף.
אז בואי למלא את הארון בבגדי הקיץ שיהיו ב- 50% הנחה.

ובנימה אופטימית: יום חמישי דווקא מתאים לי יללה!!!

[רקפת_ב*]

יש לי חלק מהספרים שאת מעוניינת בהם. אני יכולה להשאיל לך אותם אם את רוצה.
אני מגדרה.
[email protected]

[ענת_גיגר*]

ואללה! תמסרי לה ד"ש מענת שגרה (פעם) בשדמה.

[אם_אוהבת*]

עניתי לך אצלי בטעות.

[ארני_ש*]

התבלבלתי בימים
אם את רוצה לבוא היום תתקשרי
(וכמובן גם אם ביום אחר)
050-7561696

[אמת_וצדק*]

רוצה שאני אשאל את מי שצריך? אשמח לעשות זאת, רק לא יודעת את מי ממשפחות כשר / שפרון צריך לשאול. יש לך מושג?

[גברת_האריס*]

תראי מה מצאתי לך!
kK]שיר הפתיחה של גברת פלפלת VMEzbEKY[/po]&feature=related

תהני!

[פלוני_אלמונית*]

אם את עדיין מעוניינת בגיליונות ישנים של באופן טבעי, מוזמנת ליצור "קשר"[email protected].
עדי יותם

[אמת_וצדק*]

אה כן, אני רואה עכשיו את שאלתך לאורנה.
נורא בא לי לשלוח לך, רק חייבת לוודא שאני לא מפרה זכויות...

[תזמורת_הים*]

הי
כל הזמן רוצה להרים טלפון ולא מגיעה לזה...
הצילומים הסתיימו בסופו של דבר בהצלחה בעזרתה האדיבה של ילדונת מקסימה בת שנתיים (!) שהסכימה אפילו להתערסל (כי שכחתי לצלם תנוחת ערסול אחת כשהיו הקטנים יותר...).
אבל הסרטונים עדיין בעריכה ויהיו מוכנים רק אחרי החגים...

אני מרגישה הרבה יותר טוב, פיסית- הברזל עושה את העבודה יופי. לא לוקחת את הטיפות כי מספיק קשה לי לזכור כל יום את הברזל והבי 12... מילא אם היית אומרת פעם ביום אבל 4 לגמרי גדול עלי. בכל אופן העייפות התמידית נעלמה, הבחילות וכל התופעות. גם אוכלת יותר טוב כמצוותך

[אמא_נמש*]

הי פלפלפת
אם את עדיין רוצה את השיבה לילדות אשמח להחליף איתך תמורת ספר אחר
אפשר גם בדואר - אני בפרדס חנה

[ארני_ש*]

הי
כתבת איפהשהו על הליכת בוקר ושיפור פעילות בלוטת התריס .
קראתי יישמתי וזה עובד!
את יכולה להרחיב על זה .

[ארני_ש*]

ריחפתי כשנתתי לך עודף , אני חייבת לך 5 ש"ח.

חוץ מזה כמובן היה כיף לפגוש אותכם .

[רוניתה_פיתה*]

יש את החווה של דנדן ולילך בולוטין ליד נתיבות, הם מצילים חיות פצועות.

[ענבל_מזכרון_יעקב*]

חיות - היה מקום, בדיוק כמו שאת מתארת, בקיבוץ עין שמר שעל יד צומת כרכור. משום מה איני מוצאת פרסומים עליו. אולי נסגר? שווה לברר איתם. יש לקיבוץ אתר באינטרנט.

[מיה_גל*]

קצת שונה וצריךלפעמים קיבה חזקה בשביל להיות שם, אבם יש במושב גן-יאשיה שבעמק חפר, בית מחסה לחמורים
כשמו כן הוא - הם מצילים חמורים שהתעללו בהם ונותנים להם בית חם, מזון וטיפול רפואי עד אחרית חייהם.
יש שם מעל 100 חמורים וכמה סוסים, מאד מרגש!
כשגרנו קרוב יותר לשם, בתי, שהיתה אז בת שלוש לערך, ואני היינו הולכות לשם אחת לשבוע ומסרקות את החמורים. יש להם מברשות מיוחדות לשם כך ומסתבר שזהו אחד התענוגות הגדולים של החמורים הם ממש היו נעמדים בתור ומחכים לתורם
היה שם אז גם חמור-תינוק אחד שהיא האכילה בבקבוק.
צריך לקחת בחשבון שיש שם דברים לא נעימים לעין, כמו חמורים ללא כף רגל (כי קושרים אותם לעמוד בקרסול ואז נוצר נמק וצריך לכרות...) או חמורים פצועים במידה זו או אחרת.
בכל זאת - עבורה ועבורי זו היתה חוויה חיובית מאד ועד היום היא רוצה שוב...

[כוח_האמונה*]

מקום נחמד עם חיות- גן גורים בגני יהודה (ליד קרית אונו, סביון) לצערי בחורף הם פתוחים רק בשישי ושבת. מומלץ.

[שלולית_י*]

גן החיות באבו כביר בת"א ענה בדיוק להגדרה הזאת עד לפני כמה שנים.
החליפו שם הנהלה אז אני לא יודעת מה קורה עכשיו.
פעם הם איכלסו חיות פצועות מביה"ח לחיות הסמוך אליהם

[גלית*]

הי. קראתי הודעה שלך ממרץ בדף מציצת אצבע ויש לי בדיוק את אותה בעיה(רק שבמקום הקאות יש בכי היסטרי שכלום לא עוזר) ומענין אותי איך הבעיה נפתרה אצלכם, כבר עבר הרבה זמן מאז....

[גברת_פלפלת*]

אגב, חיפשתי בדף מציצת אצבע ולא מצאתי הודעה שלי. את כנראה מתכוונת לדף אחר..?

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

תודה רבה על התשובה ועל הצעת העזרה @} רשמתי אצלי את פרטי ההתקשרות

[אחת_עשרה*]

הי גל, זו אני עם ה- sms מלפני כמה ימים.
אהה, זו את.... יפה.
קניתי ממך במבוזל אחד שלקח לו שנה להגיע ואגב, מסתבר שהבן שלי אלרגי לבד הזה, זה עשה לו פריחה ונפיחות איומים.
אני אבדוק עם היבואנית אם ניתן לעשות משהו בעניין הזה. מעניין מה עורר לו את האלרגיה.
בסוף לא הצלחנו להגיע לת"א וקנינו חיתולים מעדן בפעם הבאה
סבבה
בינתיים אשמח לדעת מה ההבדל בין החיתולים של העודפים לבין הרגילים?
ההבדלים בעיקר אסטתיים - לפעמים שקית קרועה, לפעמים הציורים נמחקו.
לעתים רחוקות יש חיתול או שניים פגומים. מעבר לזה אני מזכה או מחליפה את החבילה.
האם ניתן לכבס את נייר האורז, או לשטוף אותו במים במקרה שהיה רק פיפי
אין שום בעיה לכבס. אנחנו היינו מכבסים לפעמים פעמיים-שלוש את אותו נייר. באמת חבל לזרוק אם אין קקי.

[פלוני_אלמונית*]

אכן זו אני מדארמה יוגה

[אחת_עשרה*]

היי, אנחנו לא גרים קרוב לאוניברסיטה.
אני מציעה שנדבר בטלפון ונראה מה אפשר לארגן.

[גברת_האריס*]

חייבת לשאול משהו שנורא נורא מעניין אותי. מהו שמך הפרטי?(אם אפשר כמובן)

[גברת_האריס*]

גמאני. מצחיק נכון?

[גברת_האריס*]

כתבתי לך אצלי@}

[גברת_האריס*]

לצערי לא אוכל לענות על שאלתך, על גבי הרשת.
רוצה לכתוב לי אימייל שלך? אכתוב לך שם.

[ענת_קדם*]

תודה על התגובה הכנה. אשמח לדעת לדף בית או למייל שלי מה גרם לך להרגיש פחד ואם היו גם תחושות אחרות. [email protected]

[ליהי_פאי_תפוחים*]

היי אני אשמח להפגש. אני בתל אביב. [email protected]

[ענת_קדם*]

שלתי לך מייל.

[ליהי_פאי_תפוחים*]

איזו מקסימה שחשבת עלינו תודה. אני אברר אוטובוסים ואם לא מסובך נורא נבוא בהחלט.

[ההולכת_בדרכים*]

הי פלפלת @}
אני יכולה לעזור לך עם כאבי הגב (בעזרת עבודה בשיטת גרינברג), ואני נמצאת באיזור שלך...
אני אמורה להגיע למפגש בגדרה היום, אז נוכל לדבר על זה שם אם תרצי

[שיר_ה*]

בקשר לכאבי הגב-ענת קריבין טלפון:08-9430014
נייד: 052-2500581
[email protected]
שיטת פלדנקרייז (אישי, לא בקבוצה). בהצלחה

[ריחות_של_יסמין*]

בקשר לכאבי הגב -ממליצה מאד על שיטת פלדנקרייז - אצלי עושה פלאים- אני באמצע שמיני ואין כמעט כאבי גב...חוץ משבוע שהזנחתי את עצמי ולא עשיתי שיעורים
אני ממליצה לחפש את האתר של אוגדת המורים, לא מכירה שם של מורה ספציפי/ת מומלצת באיזור שלך,אבל אני יכולה לשאול ולחזור אליך

[דניאל_של_מורן_וענבר*]

יש לנו חברים בראשון כך שאנחנו מגיעים.


יש לך רשימה של ספרי הילדים?

[תזמורת_הים*]

הי
יש לי מחשב, אבל עם מערכת הפעלה של לינוקס.
זה לא נורא נורא נורא מסובך להפעיל אותו... אם היא מעונינת, אמסור בשמחה.

[ריחות_של_יסמין*]

בשמחה! ראיתי שכבר קיבלת המלצה מעל ההודעה הקודמת שלי... עוד לא הספקתי לשאול את הבנזוג אם הוא מכיר מישהו ספציפי באיזור...אני אשאל ואחזור אליך!

[תזמורת_הים*]

זו פשוט מערכת הפעלה שונה. לא חלונות. כל מיני הבדלים קטנים. לאדם מבוגר שרגיל לחלונות, לא בטוחה שיתאים להסתגל למערכת חדשה...

[דניאל_של_מורן_וענבר*]

לא ראיתי משהו מהספרים שאנחנו צריכים. רוצה לקנות?

[HILLA_KR*]

הי,
אין לי מושג לגבי היריד יד שנייה בסתריה, העתקתי הודעה שהתפרסמה כאן.
ודיסקים אפשר לקנות אצלי, לא צריך יריד בשביל זה

[שריתה_ראני*]

הי,
בדיוק נפטרת מהמחשב שלי. אשמח לתרום.
הוא תקין וחזק רק ישן מאוד , כך שעולה עליו רק windows 98 ולא דברים חדשים יותר... בפועל זה מתבטא באינטרנט איטי שנתקע לפעמים.
אבל כאמור- תקין (אני משתמשת בו כרגע). אני נמצאת באזור בנימינה . אפשר לבוא לאסוף.

[אנונימי]

אני גרה בנצר סירני, עובדת בקפלן (רחובות-בילו).
שולחת בדואר במעטפת פצפצים בתוספת 5 ש"ח.
מחיר לדיסק בודד 40 ש"ח, מחיר למארז המכיל את שניהם 70.
שמחה שאהבת

[פלוני_אלמונית*]

הי פלפלת,
קוראים לי מיכל גז, אני גרה בגדרה.
בכל מקרה,
שמחה לשמוע שיש כאן עוד אנשים "שפויים"...
אני מטפלת ברפואה סינית ויש לי קליניקה, אם בא לך את מוזמנת 050-2201185

[שריתה_ראני*]

לא התייאשתי ממך! שבוע הבא עולה לירושלים, בסופ"ש אולי לאזור לטרון.
זה עוזר? לאן המחשב צריך להגיע?

[גברת_פלפלת*]

משהו מעניין:

• כשמגבילים וכופים כל הזמן, מה שזה עושה לילד - בין היתר - זו החסרה כלפיו. מחסירים ממנו, מקטינים אותו, מצמצמים אותו, מנמיכים אותו. משפילים - גם במובן הכי מילולי (שפל = נמוך).

כדי לא להתרסק מזה טוטאלית, הילד מנסה לאזן, על-ידי הגדלת עצמו, הפרזת עצמו. מה ז"א? הדוגמא הכי פשוטה - מחאה קולנית. הוא עושה רעש גדול, וכך הוא מרגיש "יותר". רגשות לגיטימיים כגון כעס מצטבר וחוזר, שככל שהילד גדל - מתפתח (אותו רגש כגון כעס) ולובש צורות שונות, כגון תוקפנות (לא חדפעמית אלא כתכונת אופי, אם תרצי). אצל ילדים גדולים יותר רואים הרבה פעמים גאוותנות, "שוויצריוּת", או שתלטנות - כל מיני התנהוגויות שבאות להגדיל את העצמי באופן מופרז כדי לפצות על חסרים
מחשבה שמוליכה למסקנה, שהרבה תכונות אופי, התנהגויות או הרגלים נפסדים שלנו כמבוגרים (אני לדוגמא, נוטה להיות מאוד קולנית כשהדברים לא מתנהלים כמו שאני רוצה, וזה סתם מיותר ומעכיר את האווירה) היו יכולים "להיחסך" אילולא הוקטַנּוּ בילדות, בין היתר תוך כדי חינוך המבוסס על כפייה - וגם סתם ככה מחוסר-חום-הורי (ועם זאת, ברור שכל אחד יכול לתקן את עצמו בדיעבד אם הוא רוצה מספיק)*

[צביה_גולד*]

ב"ה
שלום,
גם אני ראיתי את ההודעה שלך באיחור...
ביום שני המעגל נפתח שוב.
פרטים בדף הבית שלי.
להתראות!

[תפוח_אדמה*]

הי פלפלת,
האם יש עדיין מפגשים בגדרה? אם כן, האם אפשר להצטרף? אני עם ילד בן 3 ותינוק.

[תזמורת_הים*]

אחלה, אתקשר אליך מחר בבוקר...

[גינת_שמש*]

הי,
מה זה סתימות אמלגם ומה הסכנות שבהן? יש רופאים שמסירים אותם ושמים סוג אחר במקום? איזה סוג הם שמים?
מאד אשמח לדעת!

[אגס_ותפוח*]

תודה רבה:)

[גברת_פלפלת*]

אני מאוד ממליצה לנשים הרות לשוחח עם עוברן. זאת חוויה נפלאה שמקפלת בתוכה חיבור נפלא לא רק לאדם שהוא אלא גם למי שאתן. אחת הדרכים שנוח לי לעשות זאת היא תוך כדי מדיטציה. דרך נפלאה שלמדתי מאילנה אילן באחת מסדנאותיה הנהדרות היא: לשבת בנוחות, לנשום, ולדמיין את הרחם שלכן גדל לאט לאט עד שהוא כולל אותכן בתוכו. ושם, בתוך הרחם פשוט לפגוש אותו/אותה, ולשוחח.

[ענת*]

אתה לא חייב לחבק אף אחד, אבל זה כבר נראה לי בטל בשישים.)
לדעתי זה לא בטל בשישים. את הפגנת הסתייגות מהאירוע והוא בטוח קלט.

בפעם הבאה בטוח תגיבי יותר לשביעות רצונך. (צחוק, מה פתאום, אנחנו לא מחבקים ולא הולכים...)
הוא כולה בן שנתיים וקצת, לא היו לך הרבה הזדמנויות לתרגל "מתקפות" כאלה ותגובות הולמות עליהן, ועם זאת סיפקת את הסחורה ואמרת לו את האמת הפשוטה: אתה לא חייב לחבק אף אחד.

[גברת_פלפלת*]

מעניין:
_ראיתי אבא שכשהבן שלו חוטף לילד צעצוע אז הוא אומר לילד שלו" לא לחטוף" בלי כעס ובלי האשמה ומיד אחרי זה מלטף לו את הראש. אז מה המסר?
אני חושבת שאומרים "לא" זה כן צריך להיות בטון חזק ורציני מהרגיל ולעיתים גם כועס
אני אגיד לך מה דעתי:
אני בעד האבא הזה. כל הכבוד לו.
המסר שלו הוא: ההתנהגות הזאת לא מקובלת. אני אוהב אותך.

טון חזק וכועס? אני אגיד לך מה המסר: אתה ילד רע!!!!
ילדים מאוד רגישים לטון. את רוצה שהילד יפסיק לעשות דברים לא מתאימים - למה לכעוס על תינוק בן שלוש שמתנהג שלא כשורה? רק מפני שככה עשו לנו כשהיינו קטנים? אני קוראת תגר על ההתנהגות ההורית הזאת. היא לא מקובלת עלי מכל וכל.
אני לא טלית שכולה תכלת, שתביני שבהחלט אפשר לתפוס אותי בשגיאות אידיוטיות כאלה, ועדיין אלה שגיאות אידיוטיות. אין מקום לכעס, וכשאני כועסת על ילד קטן בגלל התנהגויות לא מתאימות, זה מפני שאני מגיבה ממקום ילדותי ולא מפוקס שלי, לא מתוך תפיסה בוגרת או חכמה tongue

טון חזק ורציני מהרגיל ולעתים גם כועס - משפיל את הילד, והאמת? גורם אצלו לכעס! זה גורם לאלימות. באמת. נסי ותראי. הילד מרגיש שהוא חווה נזיפה, ואין מקום פה לנזיפה.
יש מקום לכיוון. עדין. לכן השתמשתי בכוונה במלים "להדריך ולכוון". כמו שתגידי לו "עכשיו ימינה". ככה תגידי לו "אנחנו לא דוחפים את החבר, כי זה לא נעים לחבר". בטון נעים ואוהב. הכוונה לכוון אותו לצד הנגדי מהתנהגות לא ראויה, ולכיוון ההתנהגות החברתית הראויה בעיניו. לכוון ולא לנזוף. להדריך ולא לכעוס.
הם עומדים בסתירה.

סליחה שאני מדברת כל כך הרבה, אבל אני מרגישה שההבחנה הזאת קשה לרובנו, ולכן אני מנסה איכשהו להאיר אותה מכמה זויות. מקווה שהובן.

היא מעירה לו בטון רגוע. היא אומרת לו להפסיק . זה מפריע לה שהוא מרביץ או חוטף אך ההערות לא אפקיטיביות.
היא מעירה לו באותו טון גם על דברים אחרים
הערות בלבד, לא עוזרות בגיל הזה.
לכן חשוב לשתף אותה.
אי אפשר שאמא תישאר לשבת בצד ותשגר מרחוק פקודת-תיקון-התנהגות לילד. זה פשוט לא עובד, ואת רואה שהתוצאה הפוכה. הילד מרגיש ש"מעירים לו", כלומר מרגיש נזוף ומושפל, וזה רק גורם לו להגביר את האלימות שלו sad
מה שצריך לעשות הוא לקום פיזית, ולגשת פיזית אל הילד, להרחיק אותו אחורה או לחיבוק עם האמא, ואז להגיד, אנחנו לא עושים X כי זה מאוד לא נעים לחבר.
נכון, לא בא לה לקום. היא עייפה ורוצה רק לנוח. אבל אי אפשר לנוח! בעסה, אבל סליחה, הילד שלך מתנהג באלימות מסלימה - טפלי בזה.
אם את רוצה לטפל בזה לבד, אז בכל מקרה של התחלת אלימות את חייבת לקום בעצמך, להתקרב פיזית, לקחת אחורה ולחבק את הילד שלך, להגיד לו שזה היה לא נעים, אם יש מצב אז לעצור את הילד השני, לראות אם זה היה משהו ראשוני ואפשר לנסות להמשיך לשחק אז להישאר בקשב, אם זה היה ממש משהו אלים (דחף אותו, הכה אותו) - פשוט לקחת את הילד שלך וללכת משם, כשאת אומרת "זה לא נעים שדוחפים אותך, אנחנו הולכים".
הילד שמתנהג באלימות יקבל תגובה עקבית, שכל פעם שהוא פוגע - מתרחקים ממנו מייד.
הילד שלך - ירגיש מוגן ומוכל. שמבינים אותו, ומגוננים עליו מפני אלימות.
וגם יקבל מסר נוסף, והוא: מאלימות מתרחקים מייד.
ולא לכעוס על אף אחד מהילדים.

לפעמים אני חושבת על זה בדימוי הבא:
נגיד שתינוק גמול בן שנה וחצי הולך עירום לידכם בדשא, איפה שאתם יושבים, ופתאום את קולטת שעוד שניה הוא משתין ממש עליכם! (קורה במפגשי חינוך ביתי happy ). את תכעסי עליו? מה פתאום! הוא תינוק ומי שצריך היה להשגיח איפה בדיוק הוא מתכונן לעשות פיפי, זה ההורים שלו, והם במקרה לא קלטו מה הוא עושה... אז מה תעשי? תמשיכי לשבת שם? בטח שלא! ישר תקומי ותקחי את הדברים שלך ותעברי מקום, נכון? כי ממש לא מתאים לך שישתינו עליכם... נכון?
אז ככה אלימות בגיל שלוש. זה תינוק שעושה פיפי. מישהו צריך לכוון אותו, סליחה, עושים ליד עץ, לא על אנשים - ואת צריכה לדאוג לעצמך ולילדייך, שזה לא ייצא עליהם... blink_

[גברת_פלפלת*]

וגם:
_ראיתי אבא שכשהבן שלו חוטף לילד צעצוע אז הוא אומר לילד שלו" לא לחטוף" בלי כעס ובלי האשמה ומיד אחרי זה מלטף לו את הראש. אז מה המסר?
אני חושבת שאומרים "לא" זה כן צריך להיות בטון חזק ורציני מהרגיל ולעיתים גם כועס
את יודעת מה, קראתי שוב, וראיתי שבעצם בפעם הראשונה הגבתי רק על השאלה הספציפית שלך - "אז מה המסר"? ולכיוון שלך: שטענת שחשוב להגיד את זה בטון חזק או כועס.
רק לזה התייחסתי, כי אני לא מסכימה שצריך להיות טון חזק או כועס, ואני מאוד מסכימה לליטוף הראש.
אבל!!!
רק עכשיו תפסתי איפה הכשל פה.
שימי לב:
גם את רואה את פתרון הבעיה רק באיזה תחום מילולי (איך להגיד לילד "לא לחטוף", האם עם כעס או בלי כעס),
בזמן שאני ואחרות טוענות פה בתוקף שהדרך לטפל היא בכלל לא מילולית!
כן, חשוב להגיד איזה שתי מלים.
אבל המעשים יותר חשובים!
הבן שלו חטף לילד אחר צעצוע? והאבא רק אמר לא לחטוף? איפה הצעצוע? האם הילד החזיר אותו למי שהוא חטף ממנו? האם היה איזשהו דיבור או הדרכה עם הילד? עם שני הילדים? מה זה השטויות האלה? רק אמר "לא לחטוף"? אז מה כן?
את מבינה, הבעיה לא נעוצה בזה שהוא לא אמר לו בקול תקיף מספיק או שהוא לא כועס (לפחות זה! רק חסר לנו שגם היה כועס על הילד המסכן וגם ממשיך להשאיר אותו בלי שום כלים!) או בזה שהוא ליטף לו את הראש.
אין פה הדרכה!
יש פה הזנחה הורית מכל הכיוונים!
מה אתם רוצים מהילדים? איך הילד יבין משהו?
ניחוש שלי:
ילד א' שיחק בצעצוע. ילד ב' רצה גם הוא לשחק בצעצוע. כיוון שאף אחד לא לימד אותו שום כלים, הוא פשוט רואה

רוצה

חוטף!
מה אנחנו עושות במקרה כזה? (אנחנו - אני, החברות שלי, האמהות במפגשים שאני משתתפת בהן, אני ואחותי, ועוד)
קודם כל באות.
מנחמות את הילד שחטפו לו, ומאשרות את הרגשתו שנעשה משהו לא נעים.
מדברות עם הילד שחטף, בדרך כלל משהו בסגנון "גם אתה רצית לשחק בצעצוע?" (מחכים לתשובה, בדרך כלל עונה שכן, ואז אומרים לו:) "בטח שרצית, זה צעצוע נחמד. אבל עכשיו א' משחק בו. תיכף א' יגמור לשחק בו, ואז יגיע התור שלך. ואז אתה תשחק בצעצוע, וכשתגמור תחזיר לא" וכן הלאה.
מכוונות בעדינות את הילד החוטף להחזיר בעצמו את הצעצוע לנחטף
(מאוד מאוד משתדלים להקפיד לעולם לא לחטוף לילד משהו מהיד!
אי אפשר ללמד אי אלימות ואי אפשר ללמד לא לחטוף, אם המבוגרים בעצמם מוציאים בכוח צעצוע מהיד של הילד! זה משהו שנעשה רק במקרה חירום)

אחרי שהכל עבר, החוטף החזיר את הצעצוע, הנחטף משחק בו ...
(או וריאציה אחרת. לפעמים מדובר בצעצוע שאפשר לשחק בו ביחד. למשל, כדור. ואז אפשר ללמד את הילדים למסור את הכדור זה לזה. הכל תלוי בסיבת הריב - נורא חשוב לדובב את הילדים ולגלות מה כל אחד רצה, להבהיר להם שהרצון לגיטימי והרגשות שלהם טובים אבל בעיקרון יש דרכים לעשות דברים ויש דרכים שלא נוקטים. "את זה אנחנו לא עושים" צריך להיות תמיד צמוד ל"ואת זה אנחנו כן עושים", או "ככה אנחנו עושים את זה" או "אפשר ככה ואפשר ככה").
אז אחרי שהכל עבר - ההורים חייבים להישאר שם! להמשיך לבדוק. להמשיך לעקוב. פיזית! בתשומת לב לילדים! אם הסברנו להם שהם יעשו תורות - תפקידנו כהורים להמשיך לדאוג לתורות. לדאוג לכך שכל אחד מהם יקבל פחות או יותר זמן שווה (יש טריקים לזה, למשל לספור עד 10, למשל למדוד זמן, ועוד), לדאוג לכך שהם אמנם מקיימים את חלקם כהלכה. הם יעשו את זה עם ליווי אוהב ורגוע שמדריך אותם.
שוב אני שמה דגש על תפקיד המבוגרים כמדריכים שמכוונים את ההתנהגות. בעדינות. בקשב.

לתפיסתי, אי אפשר להשאיר אותם להסתדר לבד אם התוצאה היא אלימות.
אפשר להשאיר אותם להסתדר לבד אם יש ריב מילולי קטן, או אם רואים שזה לא מכות אלא שני גורים מתגוששים.
אבל אם מתחילה אלימות (לתת מכות, לחטוף, לזרוק אבן או חפצים על ילדים, לקלל וכו') אז לדעתי זו הזנחה הורית לא להתערב. חובה לעזור לילדים ולעצור התנהגויות כאלה כשהן עוד קטנות.
יש ילדים שלוקח להם הרבה זמן ויש שלוקח להם מעט זמן.
יש ילדים שבאים עם תיסכול והתנהגויות אלימות מהבית (לא כל הבתים רגועים ולא כל ההורים מתייחסים בכבוד לילד, ואת אף פעם לא יודעת כמה משקף מה שאת רואה במפגש) ואז יהיה להם צורך ביותר עזרה, ויש ילדים שבאים מהבית עם יכולת לשתף ולתקשר.
בכל מקרה, גם אם אמא רוצה מנוחת אחריות במפגש, אז אני מצטערת, אם הילד שלה מתנהג באלימות או סובל מאלימות, אין לה. היא צריכה לתפקד. אם אין לה כוח, שתוותר מראש על המפגש. אבל אי אפשר לבוא למפגש עם עוד משפחות וילדים, ואז לא לטפל באלימות.
העבר | מחק | קישורניצן אמ (15.03.2009 10:04):
המסר שלו הוא: ההתנהגות הזאת לא מקובלת. אני אוהב אותך
אולי במקום להעביר מסרים תת הכרתיים אפשר לומר את זה ישירות? ומעבר למילים גם לתת דוגמה אישית? לחבק? לנסות לפתור את הצורך שמתחת לדברים?
ברמת המילים במקום לומר "לא X" אפשר לומר - "זו התנהגות לא נעימה. אתה אהוב (לחבק?) איך אפשר לעזור לך לקבל את מבוקשך האמיתי?" (לרדת לגובה העיניים, לנסות להבין את הצורך של הילד.)
כמו שאני רואה את זה, ילדים שמתנהגים בפעמים הראשונות בצורה קיצונית אז או שלא קיבלו את הכלים להתנהג אחרת בסיטואציה שבה הם זקוקים למשהו (כלומר הם רמוסים ממילא. רחמנות. sad) או שהם נאלצים להגיע לאסקלציה כדי להעביר איזה מסר של הצליחו להעביר בצורה יותר עדינה. (כלומר יש איזו בעיה בהבנת התקשורת שלהם, הלא מילולית)
כלומר, או שלא קיבלו דוגמה טובה לאיך לקבל את מבוקשם ולספק את רצונם, או שנסיונות שלווים ולא אלימים לקבל את צרכיהם לא קשובים אליו. (כמו הקשב לרפלקס רוטינג על פני הגעה לבכי כדי להגיד "אני רעב." זו האנאלוגיה שעולה לי בראש.)

אם תופסים את זה על ההתחלה וגם אומרים שזה לא נעים, וגם מחפשים בעצמנו איפה לא היינו קשובים לילדים באותו הרגע (עם מלא סלחנות, באמאשלכן, אנחנו לא סופרמנים, ועייפות היא מנת חלקנו היומיומית.) וגם מנסים לפתור את הצורך, אני מאמינה ורואה במו עיניי איך ההתנהגויות האלה דועכות כמעט מיד. להחשף כולם נחשפים מתישהו. וזה עצוב ממש. אבל יותר עצוב שלא מספקים להם את הכלים לאמפתיה.

אני חושבת שילדים מטופלים מרגישים "לא נעים לי, אבל אני מטופל. בפעם הבאה לא צריך להרחיק כל כך כדי שצרכיי יסופקו." <זה נכון גם לצד הפוגע וגם לצד הנפגע. לדעתי הם היינו הך. ילד בריא ונורמלי, אני לא יודעת איך הוא ילמד אלימות שלא על ידי להיות חשוף לה.>

<אני לא יודעת איך לתקן מצבים קשים באמת. אני מנסה פשוט לא להגיע לשם. גם לא למצבים קלים.>_

[מיה_גל*]

היי פלפלת,
אם תארגני קבוצת נשים - נגיע בשמחה

[מיה_גל*]

בהנחה שאנחנו לא צריכות לשלם על המקום, נגבה על הערב 1,600 ש"ח כולל נסיעות.
ממליצה שיהיו לכל הפחות 10 נשים כדי ליצור אנרגיה של קבוצה.

[פלונית_אלמונית*]

_עוד פטנט שאני לא יודעת אם לקרוא לו אנרגטי אבל הוא "חושי", קשור למה שהמסעדה דיברה עליו בדף אחר: לראות אותו כאדם שלם, במקום להתמקד בהתנהגות האחת (כל פעם התנהגות אחת ) המכעיסה.
הפטנט שלמדתי לפני הרבה שנים היה: להתבונן בו כאילו מרחוק, ולהקפיד לראות את כולו.
כי אם תשימו לב, כשעולים רגשות כמו כעס, פחד, חרדה, כאב וכדומה בהקשר של מישהו, מתברר (אני מסתמכת פה על מחקרי פרצפציה שנעשו על בני אדם) שהרגשות הקשים כרוכים בראייה חלקית של גוף האדם הקשור באותו פחד.
לדוגמא:
אני ילד, ושברתי כוס במטבח. אמא נכנסת למטבח. נגיד שאני מפחד מאמא, כי מנסיוני היא תצעק עלי ותרביץ לי בגלל הכוס. אז אני אראה רק את הבטן של אמא או רק את היד של אמא. אני לא אראה את אמא "כולה".
אני אמא, והילד שלי שבר עכשיו כוס במטבח. אני נכנסת למטבח. נגיד שאני כועסת על הילד, כי "אלף פעמים אמרתי לו" להיזהר עם הכוסות האלה. אז אני אראה רק את האף של הילד, או את כפות הרגליים שלו. אני לא אראה את הילד "כולו".

אם אני אעצור את עצמי, ודבר ראשון אתפוס מרחק ראייה (עוברים למין הסתכלות כזאת שבה כאילו תופסים מרחק מהאדם השני ורואים אותו כאילו דרך עדשה של מצלמה כאשר אנחנו מנסים לתפוס את כולו בתמונה) - ואסתכל בילד כולו ובאופן מכוון לא בחלק מגופו, מה יקרה?

יקרה שאני אראה מולי ילד קטן מפוחד ועצוב, בגלל ששבר הרגע כוס והוא מפחד מהתגובה שלי.

וזה יגדיל את הסיכויים שאני אראה "ילד קטן מפוחד ועצוב" - ולא כוס שבורה או משהו שנעשה "נגדי".

וזה יגדיל את הסיכויים שאני אגיב לילד "קטן מפוחד ועצוב".
וזאת האהבה.
וזאת החמלה.
וזה תמיד עדיף על ראיית הכוס השבורה.
ולזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אנשים יותר חשובים מחפצים"._

[מעבר_לקשת*]

הי פלפלת,
יש לי את הספר "טבעי ללדת", יכולה להשאיל לך,
אני בת"א, איפה את? יש מישהו שאת יכולה להעביר איתו?
בלי קשר, אני מחפשת את "לידה פעילה", אם במקררה יש לך...

[קרן_קיימת*]

גם אני אשמח להשאיל לך את הספר ושיהיה בשעה טובה . אפס חמש ארבע 5501535.

[מעבר_לקשת*]

סבבה (-:

[הילהלה_לנד*]

היי פלפלת,
גם לי יש את הספר ואשאיל לך אותו בשמחה אם תצטרכי,אני מצפון הנגב ומגיעה הרבה גם לירושלים,ובכלל-אפשר לשלוח בדואר.

[אמא_נמש*]

גם לי יש ואשמח להשאיל, הספר בפרדס חנה

[ענת_קדם*]

גם לי יש ואני מהוד השרון.

[בשמת_א*]

נכון שיש לך המייל שלי המעודכן? (זה שהוא שמי דוט קום?) תכתבי לי? שאוכל לשאול אותך משהו.

[טרה_רוסה*]

דברי עם מיכל בונשטיין.

[טרה_רוסה*]

הייתי בלידה שהיא היתה המילדת.
לא הייתי אומרת שהיא התערבה. אפילו לא בדקה פתיחה.
עזרה כשצריך, אבל היולדת לא הגדירה מראש שהיא לא רוצה שיתערבו. אז זה תלוי מה היולדת מבקשת.

[לילך_רוכל*]

רציתי להגיד לך משהו, אם זה אישי מידי - אז תמחקי...
כתבת שאת מחפשת מיילדת פחות התערבותית כדי שהפעם יהיה שונה מהלידה הקודמת.
עלתה מהמילים תחושה של התעסקות בעבר ועומס משם (בלי שיפוטיות - אני אלופת הנכחת העבר. לא קראתי את סיפור הלידה שלך).
אני מאמינה שההריון והלידה מספקים חלון הזדמנויות לגוע וגם לתקן. ("אור מאיר גם לאחור" אמר לי פעם מישהו חכם)
זה לא שאת היית "לא בסדר" וצריכה ללמוד להשלים עם זה וגם לא אומר שהמיילדת היתה "לא בסדר". היא בטוח לא ממש היתה קשובה אלייך אם כי יכול להיות שהיו לה 'סיבות מיילדותיות' או שלא
אבל זה לא העניין -
(גם לידה 'טובה' ומעצימה ובריאה ושמחה יכולה להותיר רגשות בולעניים אפילו ממילה או מגע יחיד לא מותאמים. וזה כמובן בגלל האיכות הפלאית של הלידה שבה החוץ נגיש למרכז הפנימי החשוף של האישה.)
מגיעה לך חוויה נקייה ושייכת להווה של ההריון הייחודי הזה והלידה הזאת ויש לך הזדמנות. לראות מה היה בסיטואציה הזאת, מה מוכר מה זר,איך אפשר להגיע למצב שהלידה ההיא לא דומיננטית ותובענית גם בלידה הזאת.
יש כמה נשים נפלאות שעוסקות גם בזה - עיבוד חוויות לידה. זה תהליך מרגש, אישי ומרתק. אני ממליצה לך.
ושיהיה נכון ונפלא
לילך

[כאן_ועכשיו*]

באתי גם אני להמליץ על מיכל בונשטיין !! שמחה לראות שהקדימו אותי.. כפי שנאמר, הלך הדברים זורם על פי רצונה של היולדת..
היא מיילדת בחסד, וניסיתי בעבר לידה עם מיילדת אחרת והתאהבתי במיכל..
המלצתי עליה לאחר הלידה בדף הבית שלי, אם תרצי להציץ..
כך או כך, שיהיה בבריאות ובשמחה

[שיר_ה*]

ילדתי בבית עם מיכל בונשטיין והיה מצויין. בשניה רציתי בלי מיילדת. המיילדת שלי הייתה ענת תל אורן. היא ליוותה אותי באופן נהדר במהלך ההריון. כשדברתי אתה על האפשרות שאקרא לה והיא פשוט תשב באוטו ותמתין, היא בהחלט קבלה את זה. ללידה עצמה, קראתי לה פשוט בשלב מתקדם. היא הגיעה כשעה אחרי שהוא כבר היה בחוץ. היה נפלא. תהני. אם את רוצה עוד מידע אני ב shirabetnua בג'ימייל.

[בשמת_א*]

אני ילדתי עם מיכל בונשטיין. היא היתה מקסימה, תומכת ונפלאה.
לא זוכרת שום התערבותיות. תוכלי לתאר מה זה "התערבות"?
היא כן בדקה פתיחה פעם אחת, כשהגיעה אלי הביתה.
הדבר היחיד שאני רציתי היה עזרה בפרינאום כשהראש יוצא, ושתתפוס את התינוק, כי אותי זה מפחיד.

[כאן_ועכשיו*]

מצטטת מדף ביתי:

להריוניות ושאר מתעניינות:
את בתי השניה ילדתי לפני כשבועיים עם המיילדת מיכל בונשטיין והאנרגיה המופלאה שלה מלווה אותי בהתרגשות בכל יום מאז.
לא אלאה אתכן בפרטים, אני פשוט שמחה כל כך על מפגש זה שלי עמה בלידת בתי שחשתי צורך להעביר זאת הלאה..
היא אשה נפלאה, מיילדת בכל רמ'ח איבריה, מקצועית, אחראית, זורמת, קשובה ונעימה.
חברה יקרה אמרה עליה בעבר שהיא מפזרת סביבה אוקסיטוצין (הורמון האהבה) -
וזה אכן כך
מאחלת לידה בריאה ומחזקת,

[טרה_רוסה*]

קראתי שוב את ההודעה הקודמת שלי והיא דיי לא משתפכת..אז כל מה שכאן ועכשיו אמרה, נכון. היא מקסימה!

[קרן_קיימת*]

תודה על האזהרה