גמילה ביתית ממתוקים

בהתחלה חשבתי ש רז בחליב מלוח זו פליטת מקלדת. עכשיו אני מבינה שזה השם העירקי של זה? מישהי עיראקית יכולה להסביר לרומניה כמוני מה זה ואיך מכינים (אם זה שווה כמובן)?

מדובר בדייסת אורז בחלב, אבל (אהמ) לא מתוקה.
במקומך הייתי נשארת עם הממליגה

דנה, בריא, זה לא

וגם ממש לא מתאים לדף!

אורז בחלב. אכלתי רק בילדות. אכן ארוס קון לצ'ה (אצל אישי שאמו מארגנטינה) מתוק ומזכיר דייסת סולת (גם אותה, אגב, קיבלנו במלח) בילדות ממש אהבתי. בבגרות הדבר היחיד שקצת הזכיר זה ריזוטו חלבי יותר מדי רטוב

האמת חייבת להאמר, שאנחנו לעתים מבשלים חלב קשיו (רק עבורי, שני האחרים לא פוזלים לצדדים) ויוצא מעולה. הלהיטים הביתיים הם בשמל קשיו (על חצילים ובשר טחון. יוצא מעדן...

) ופעמחת מזמן עשה לי ריזוטו על חלב קשיו. מגניב לאללה.

קרוטונית, תבית אני לא אוהבת, וגם לא קוסא מחשי. בכלל, אני תמיד הייתי מעריצה שרופה של האוכל הלובי מהצד השני ועל מרק קובה.

חורף!
נראה לי שכדאי שנפסיק עם המאכלים המנחמים לכאורה האלה ונדבר על מה רץ עכשיו טוב.
אז קודם כל רסק ירור חזר לככב במקומותינו. הנוכחי הוא תפוחים, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, ותמרים. נשלק בליטרים. בחצר גדלים חמציצים, סרפדים, כוכביות, וחובייזות. יהיה עם מה לגוון.
לסלטי הירקות הענקיים הצטרפו יותר ירקות שורש כמו גזר וסלק מגוררים יחד עם כרוב ועליים אחרים. מיזונה הולכת טוב מאד. במיוחד עם הרבה לימון, בצל סגול וסומק.
החורף הביא אותי להדגיש דווקא את הבשר הטחון. מזכיר את מאכלי הילדות. אפשר לטחון לבד בבית וגם עדיף (נתח יחיד ונקי מפרה אחת ולא אללה יוסתור מאלף פרות) הקטנה אוהבת קובנייה (קציצה חיה מתובלת) ואני יותר בולונז, סינייה, פשטידת רועים או לזנייה חצילים. מכינים הררי קרפצ'יו בבית. כרעיים עוף במחבת סגורה על אש נמוכה בלי כלום (מגיר מספיק שומן גם ככה) ביצים.
הרבה מיצי הדרים (הכי מגניב להקפיא בקרטיביות (תחדיש של בתי) יוצאת טקסטורה מושלמת וטעים טעים) עוד תחביב שלה? ברד קלמנטינות - מגלענים וזורקים לבלנדר עם הציפה ועם קרח. גלידת וניל קשיו זה אוכל ממש מחמם.
בקיצור, מה לנו כי נלין?

אז בענין הדגים - מה עדיף?
כספית?
בריכות?
מבחינת כספית - מה לגבי היכולת של הגוף להתנקות אם סך כל התזונה לא נורא?

היום התכוונתי להכין "עוגיות" בריאות(אני לא אוכלת לא סוכר ולא גלוטן) וריסקתי תפוחים. פתאום לא התחשק לי להוסיף להם קמח (כוסמת) או ביצים. נראה לי מת מדי. אז הוספתי להם מיץ מתפוז סחוט אחד, אפרסמון, בננה וכמה צימוקים ויצא יאמי ממש. הרגשתי ממש צורך בויטמינים חיים ולא במשהו אפוי.
אני רק כותבת על זה ויורד לי ריר.... ולצערי אני בעבודה ואין תפוח ירוק באופק..

אוי, את מזכירה לי כמה עוגיות חיות שעשינו בתקופה הזאת של השנה בארה"ב.
הראשונות הן בעצם קרקר פשתן פשוט פשוט שהשתמשתי ברסק תפוחים (מה שנשאר לי אחרי שסחטנו מיץ מתפוחים שלמים) במקום במים כדי להשרות. אח"כ ייבשנו במייבש, אבל אפשר כמובן גם בתנור בחום נמוך ועם דלת פתוחה. יצא מעדן.
השניות היו וריאציה על מתכון של ויקטוריה בוטנקו לעוגיות דלעת, פמפקין צ'יפ קוקיז נהדרות! טוחנים דלעת עם מיץ תפוזים וצימוקים בשביל המתיקות ואני כבר לא זוכרת מה עוד, אבל זה הכיוון ולא חושבת שצריך מעבר לזה, ואז מערבבים פנימה צימוקים, יוצרים גבעות על מגש ומייבשים. תענוג ממש.
<אני שונאת אפרסמונים ובננות וככל הנראה מאד רגישה אליהם... אבל נשמע ממש סבבה מה שהכנת!

>

לא ברור לי איך כל המאכלים העיראקיים אותו הדבר, כולם כוללים אורז שבושל למוות
תרשי לי למחות!
אכלתי בלא מעט בתים עיראקיים. יש המון מאכלים שלא כוללים אורז (זה מאחת שאוכלת עמבה בלי כלום, כן? אם היא אמיתית. אבל מודה שהיא מעלפת עם אורז P-: ).

ברור שלא כולם. הכוונה למעדנים המשובחים ביותר של אמא'שלי...

<בסמבוסק אין אורז. תודה לאל על הסמבוסק>

תודה לאל על הסמבוסק
אלוהים ישמור, בצק םע תפוחי אדמה זה שילוב כל כך מזעזע עם טעם כל כך פלגמטי שכל פעם אני מתפלאת שיש לזה ביקוש.

גם אני לא אוהבת סמבוסק, זה כמו לחם בפיתה! (מה שמזכיר לי שפעם אכלתי באיזה פאב אירי בחו"ל סנדביץ עם ספגטי בולונז

) מעדיפה אמפנדס, הורסיה הארגנטינאית (אבל לא אוכלת) גם סמוסה לא טעים לי. זה התיבול והמילוי שמבעסים.
לכל עם יש מאכל כזה כמעט... יש בורקס, סמוסה, גיוזה (שיש בה גם בישול אז היא יותר בקטגורית כיסונים עם קובה, טורטליני, ורניקס ואחרים...
כשהאתר בסדר הדף עולה לי סבבה. אני מציעה להפריד את הדיון העקרוני מדף התמיכה.

הרבה זמן לא נכנסתי לקרוא כאן כי הכל היה נפלא - 10 חודשים ללא סוכר - חלום ממש
אבל בשבועיים האחרונים אני אוכלת בלי הפסקה נכנסת לכל פיצוציה/ סופר/ מכולת/ מאפיה
בהתחלה האשמתי את חנוכה
אחר כך האשמתי את האירועים הרבים שהיו לנו וגרמו לי לאכול פחות מסודר
והיום באופן רשמי אני יכולה להאשים את ההריון שהתמקם לו בתוכי

בקיצור - אני מאושרת מאושרת ושמחה על ההריון החדש
אבל מה עושים בענייני תזונה, אסור פשוט לא הגיוני בעייני לחזור להרגלי הצריכה הישנים
חפשתי דפים מקבילים ולא מצאתי (יש רק על הנקה לא על הריון)
הושיעו אותי
אני לא יוכולה להוציא את כל המשכורת על גלידות ורוגלך (כבר התרגלתי לנצל את הכסף המיותר לעניינים אחרים)

קודם כל מברוכ!! שיהיה בשעה טובה, בכיף ובקלות @}
עכשיו, הריון? מצד אחד הזמן שבו הרגישויות התזונתיות הכי פרועות, מצד שני, דחפים הזויים ובלתי נשלטים.
באמתחתי שני הריונות שונים בתכלית מבחינת התחושה ומבחינת התזונה, ואני יכולה לחלוק איתך מעט תובנות שגיליתי עם הזמן שרלבנטיות להרבה מאד מאד נשים אחרות.
קודם כל, בהריונות שלי, הייתי רגישה למה שהילדים שלי לימים התגלו כרגישים אליו! בהריון עם בתי הקאתי רק למראה ביצה.. בהריון עם בני טרפתי שלוש ביום בהנאה גדולה. לימים הסתבר שהיא רגישה מאד לביצים. הוא, בינתיים לא אוכל אותן, אבל נראה לי שלא תהיה שום בעיה.
זה עקרון ששווה בחינה מדוקדקת. הגוף של האמא מסנן את כל מה שהעוברון פולט. הגיוני שיש איזה היזון ביניהם. אם מחברים את זה יחד עם רגישות גדולה לריחות, ורגישות פתאומית ומשתנה בין הריונות למרכיבי מזון, זו נהיית כמעט מסקנה מתבקשת.
קרייביינגז - אז בהריון השני אכלתי כמעט בלעדית אוכל חי ואורגני. להפתעתי הרבה לא סבלתי כמעט בכלל מבחילות (לעומת כל ההריון הראשון) בשליש השני "נפלתי" באורז, והבחילות הופיעו בענק! מרגע שהתנקיתי מזה, הבחילות נעלמו לבלי שוב! מרגע שאכלתי בתוך מסגרת תזונתית כזו (אצלי אין דחפים עזים מדי לפירות, אבל כן לירקות ולירוקים, הרבה בשר, טחינה, אגוזים וכו') גיליתי שבהחלט יש לי קרייבינגז והלכתי איתם. היתה תקופה של עוף בטחינה. בטונות. כנראה שהיה צורך בסידן (אני אפילו לא אומרת מחסור. פשוט יש כנראה שלבים שהסידן נדרש יותר מזמנים אחרים בהריון, ואז הייתי יכולה כמעט לשתות אמארה) היתה תקופה שלא יכולתי לראות טחינה, אבל פתאום רציתי נורא פטרוזיליה. מלפפונים חמוצים בכבישה ביתית קרה, כאלה. קרייבינגז של ממש. אבל בתוך המסגרת התזונתית, הם באמת שיקפו את הצורך הגופני וזרמתי איתם לגמרי, בכיף. כלומר, אלו דחפים מאזנים שמחזירים את הגוף שמעבד ומאבד חומרים מסויימים לטובת ההריון - לאיזון. מרגע שאוכלים בתוך מסגרת תזונתית שמכילה גם מרכיבים שהגוף הספציפי מכור אליהם, הדחפים הופכים להיות מרחיקים מאיזון ובתהליך של היזון-חוזר (פידבק) ההתרחקות רק מתעצמת. כלומר - אם נופלים ב - שוקולד/פיצה/גבינה/עוגות/קפה/<השלימי את הסטייה ההתמכרותית האישית שלך> הצורך רק גדל וגדל וגדל, הקשב לצרכים האמיתיים שעולים מן הגוף קטן, והפגיעה בגוף האמא (ועקב כך בגוף עוברה ר' תזונה ללידת תינוק בריא) גוברת. בכייה לדורות בעיניי.
אני מזכירה שוב את אלן קאר. תמיד תמיד תמיד יותר קל לעצור עכשיו מאשר אח"כ. אח"כ ההתמכרות גדולה יותר, הקושי להגמל גדול יותר.

וכל זה לא כדי להשמע מפחידה או מאיימת, להיפך! זה רק עניין פעוט של לחזור להיות על העגלה, ואז הכל יתחיל לתקתק לך יותר טוב.

ואם את רוצה גם מנה גדושה של אופטימיות, הא לך -
צריך לדעת שלכל תקופה של "החזקה" תהיה תקופה של "שחרור" ולדעת להיות סלחנים כלפי זה הופך את הפעם הבאה להרבה יותר זורמת וקלה והרבה הרבה פחות "מוחזקת".
הרגלים משנים לאט לאט ובצעדים קטנים.
10 חודשים זה טון זמן! הגוף שלך בטוח מודה לך. את המעט המעט שעשית בשבועיים האחרונים הוא יכול לשאת הרבה יותר בקלות כי נתת לו את המתנה הזאת של הכמעט-שנה האחרונה. כל הכבוד!

ולבסוף - חורף. חורף... חורף והריון. את צריכה לאכול המון קלוריות. רצוי שהן תהיינה מאוזנות (מזון חי וטרי הוא מאוזן באופן אינהרנטי, אין צורך לאזן אותו מבחוץ) ולא כמות גדולה של אנרגיה בלי כל ערך (פחמימות מדגנים/עמילנים/סוכרים מזוקקים) את זה כדאי להשיג עם הרבה אגוזים, טחינה, בשר/עוף אורגני (ברוב חנויות עדן ניתן לקנות בשר אורגני טרי ממחלבות הרדוף) קטניות ירוקות, וכמובן פירות חורף.

בקשר לכסף, אורגני זה יקר! אין לך כסף לרוגלך!

בקשר לכסף, אורגני זה יקר! אין לך כסף לרוגלך
צחקתי בקול
אורגני לא יהיה אצלנו בבית בגלל חילוקי דעות בין בני זוג
אבל ידעתי את התשובה והדחקתי - להקשיב לעצמי
אני מתחילה מהיום בצהרים (היום הבטחתי לעצמי כבר גלידה)

הולכת לקרוא את הדף שהמלצת מקווה לחזור חכמה יותר

תודה על התשובה הארוכה והמפורטת, כרגיל את נהדרת

New Year's Resolution
לחזור לדף הזה, בלי לפרט. יאללה גמילה. הכל מההתחלה.
אני אחרי (בעיצומה של) נפילה קשה ארוכה ועמוקה. שעושה לי כאבי בטן. אז די.
מהיום. מעכשיו. מבטיחה לעצמי.

סלט פירות , מצטרפת אלייך בהכנעה.
בדיוק כמוך, רק שאני בסוף הריון כך שגם ככה כבדה וגדולה ואשמה..
זקוקה לגוף שלי בחזרה. יאללה, שלוש ארבע ו...
מתחילים מחדש!

שליחה על ידי יול* » 02 ינואר 2010, 11:00

_אני אחרי (בעיצומה של) נפילה קשה ארוכה ועמוקה. שעושה לי כאבי בטן. אז די.
מהיום. מעכשיו. מבטיחה לעצמי._
מצטרפת, בתקווה. (וגם קצת בחשש מכשלון ידוע מראש...)

בהצלחה לכולן @}

גם קצת בחשש מכשלון ידוע מראש
מותק

. זה מחזור. מעלה מטה. העיקר המגמה! עכשיו עולים. נגיע יותר גבוה ויותר רחוק. לכשנרד, נהיה סלחניות ונדע ונשמח על העלייה הידועה מראש! נרד פחות נמוך.
כל עוד את יודעת מה הכיוון, ויותר מתמסרת מאשר נלחמת ומתייאשת, ככה גם תתקרבי לשם וגם תעשי את זה בהנאה ובשמחה

עלי השבת עברה בנעימים.
היה רצון למתוקים, אז בלעתי אפרסמון ועוד אחד ועוד אחד עד שעבר לי.
הגוף כבר יודע מה טוב לא, אני במגמת עליה (שמחונית, ברגע של עידוד עצמי)

שליחה על ידי יול* » 03 ינואר 2010, 10:00

ניצן, תודה!
אין לך מושג כמה המילים שלך טובות לי.
במיוחד זה: העיקר המגמה! עכשיו עולים. נגיע יותר גבוה ויותר רחוק. לכשנרד, נהיה סלחניות ונדע ונשמח על העלייה הידועה מראש!
גם לי היתה שבת סבירה, בעיקר ביחס לשבת שזו נקודת התורפה של השבוע, לא נגעתי בממתקים! ולא נגעתי בלחם!
עדיין לא מצליחה להתמודד עם ענין הקפה (שאצלי חייב לבוא גם עם חלב וסוכר).
כשרציתי משהו מתוק אכלתי תותים (יאמממי).
כשהתחשק לי משהו, אכלתי אבוקדו (יאמממממי, תודה לאל שעכשיו העונה).

שבוע טוב לכולן (יול ברגע של עידוד עצמי)

סילאן זה לא הרע במיעוטו. דבש עדיף.

ניצן כתבת את זה למעלה
אפשר הסבר?
זה סותר דברים אחרים שקראתי באתר!
על מי לסמוך??

גם הסברתי -
סילאן טבעי (ללא תוספת סוכר) הוא זיקוק של תמרים מבושלים. מבושלים בדומה לאגאבה ולמייפל, אבל סילאן הוא גם סחוט - כלומר מאבדים את הקליפה ועוד חלקים, וזה הופך את המזון ללא שלם, ואני אומרת "הופך את המזון לאוכל". ר"ל - אפשר לאכול את זה, אבל לא בהכרח כדאי
סילאן לא טבעי הוא בכלל מחוץ לתחום.

על מי לסמוך??
רק על עצמך.

אז השינוי התחיל ביום חמישי. והחלטתי שאני לא כותבת פה כל פעם שמתחשק לי משהו או אחרי כל יום שבו היו פיתויים. או בכלל להפוך את הדף ליומן דיאטה.
אבל אני חייבת לסכם את הסופש. (למרות שהוא עוד לא נגמר. 7 בערב פה).
כמעט ולא יצאנו מהבית כל הסופש הארוך הזה.
היום אירחנו עוד שתי משפחות לצהריים. משפחה אחת הביאה קינוח. פחזניות כאלה קטנות (כדורים קטנים ומפתים), תותים (לא אורגנים. אני לא נוגעת בלא אורגנים), היה אננס חתוך במקרר, ובראוניז בארון.
העניין הגדול בשבילי הוא שלא נגעתי בפחזניות. לפני שבוע הייתי טועמת אחת. ועוד אחת ועוד אחת. וגם אולי שופכת על זה מהרוטב תותים שהכנו (תותים, מיץ תפוזים וסוכר, מבושלים).
גם באננס לא נגעתי. אננס לא טוב לי.
הבראוניז עוד בארון (אחד האורחים רגיש לשוקולד, ולא היתה דרישה מצד אף אחד לדבר החום הזה.). שישארו שם.
שתיתי תה רויבוש ורק אח"כ הבנתי שהדחף למתוק אחרי הארוחה עבר יחד עם התה.

בימים אחרים בהם התחשק לי משהו, אכלתי חופן שקדים או אגוזים.
החלטתי שאם הסוויץ' לא יסתובב לבד, אני אסובב אותו בכוח. עד שהוא ישאר שם.

כל הכבוד סלט פירות!!
תה בחורף הוא תמיד הצלה עבורי- מרגיע וממלא, נותן אפשרות לחשוב לפני שאני מחליטה מה לאכול.
ועוד שטובים לי: אבוקדו, תפוזים, מיץ פירות וסלט פירות, דייסת קווקר (עם מים ושקדיה ומעט סילאן וקינמון), פיטריות, ארטישוק, סלט כרוב, אגוזי לוז ופיסטוק, שעועית ירוקה, טחינה עם כל דבר, טופו, תירס, מרקים..

< ג'מילה אופטימית אחרי יום אכילה, נדיר לאחרונה, מצויין >

מעניין אותי כמה תמרים הם די.

מעניין אותי כמה תמרים הם די.
גם אני תהיתי על העניין הזה לא מעט. יש ימים בהם אני אוכלת המון תמרים, ובהתחלה זה הטריד אותי. אבל אחרי ששמתי לב לאורך הזמן שזה בא והולך בגלים, ושזה לא פותח רצון לעוד מתוק מעבר, נרגעתי מהעניין. היום אני אוכלת כמה שבא לי.

אני לא יכולה יותר משניים. אם אני תוקעת אגוז באמצע אז זה עולה אפילו לעשרה. אם זה מעורבב עם דברים אחרים, אז אין לי מושג כמה

אבל גם מהדברים האחרים אנ'לא יכולה יותר מדי.
טוב, אבל מעולם לא הייתי פריקית של מתוק.
באמת מעניין אותי. אם נניח כל אחת היתה הולכת על מתוק טבעי אולטימטיבי כמו תמר לח ואוכלת ממנו כמה שהיא יכולה, חד פעמית, לטובת הניסוי... האם זה לא היה מוציא את החשק לראות תמרים עד קץ הימים...

אישית, תמרים מתוקים לי מדי. יותר משוקולד.
לפעמים אני אוכלת LARABAR והוא לא מתוק כמו מדג'הול אחד בלי כלום. (אלא אם זאת גרסאת הקשיו, שיותר מדי מתוקה לי גם).
וכשהיה לי חור בשן, ממש כאב לי לאכול תמרים. יותר משטויות אחרות שהכנסתי לפה. אז אולי עדיף להגביל.

אני ממש נגד להגביל. דווקא חשבתי להיפך. כמה שזה מדהים איך כשהאוכל בא טבעי ובלי קשקושים (יעני - שלם. מלא. מדוייק. מאוזן.) אז הגוף יודע מתי ואיך לעצור. וברגע שמתחילים לרקוח מרקחות ושיקויים וערבובים, אז בעצם מקבלים אוכל שמוציא מאיזון.
תמרים אכן מתוקים. לא יודעת אם יותר משוקולד (תלוי בשוקולד) מה שמשנה זה שמרגישים את המתיקות, והיא מספקת, מתישהו. נראה לי שעדיף ללכת על זה על פני להגביל את זה. להשאר עם מתוק מאוזן (מבחינת כל המרכיבים האחרים), והגוף יווסת את עצמו.

אני ממש נגד להגביל
לא התכוונתי בכוח או בצורה לא טבעית. כנראה שתמרים (כשהם לבד) הם מספיק מתוקים כדי לאכול מהם מעט.

מעניין אותי כמה תמרים הם די.
אם אני לוקחת דוגמה מהבן שלי, אז זה מאוד תלוי-יום.
בד"כ שניים מספיקים לו, אבל היו כמה ימים ספורים שהבטנו בו בתדהמה מחסל יותר מעשרה בלי למצמץ. כנראה היה צריך את זה.

כנראה היה צריך את זה.

(האפרוח הזה? עשרה? איפה נכנסים עשרה תמרים בתוך זה?

)

האם זה לא היה מוציא את החשק לראות תמרים עד קץ הימים
תמר לח? לעולם לא. אני יכולה לחסל חצי קילו בלי למצמץ. כלומר, את חצי ה{{}}קילו. אחר כך פשוט אין יותר, אז הלך הניסוי.

האפרוח הזה? עשרה? איפה נכנסים עשרה תמרים בתוך זה?
שאלה טובה D-: זה באמת היה די מפתיע לראות... שאלנו שוב ושוב אם הוא רוצה גם משהו אחר, והוא ענה "לא" והמשיך לאכול!

אם כבר ענייני די, אז כמה פירות זה די?
בשבוע האחרון אני מנסה להתגבר על השוקולד שחזר לחיינו, והפיתרון העכשווי - סלט פירות, בלי תוספת סוכר כמובן, בבוקר ובערב. זה עוזר מאוד, אבל מצד שני - אני אוכלת כמויות של פירות... 5-6 בננות, המון תותים, 2תפוחים, 2 אפרסמונים, 2 קיוי, לפעמים גם עוד כמה פירות במשך היום. זה לא יותר מדי?

נראה לי שפירות בכל כמות עדיפים על שוקולד. אולי אחרי שהכמיהה לשוקולד תיעלם, תוכלי להוריד את כמות הפירות ולהחליף בחלבונים למשל. אצלי בד"כ מתוק גורם לי לרצות עוד מתוק, וחלבונים גורמים לי להיות שבעה באמת. תנסי גם להתחיל את היום עם חלבונים ולא עם פחמימות (גם פירות לצורך העניין הם פחמימות).

זה לא יותר מדי?
נראה לי שפירות בכל כמות עדיפים על שוקולד. ובכלל כל מילה של דנה

אגב, היום הכנתי עוגת מוס שוקולד חיה עם תחתית פריכה וציפוי שוקולד, ללא סוכר, ללא חלב וללא גלוטן. יצאה נפלאה. המרכיבים? אגוזי מלך, שקדים, קשיו, תמרים, אגאבה, אבקת קקאו (בערך כף וחצי לכל העוגה), שמן קוקוס, קוקוס, גרדת תפוז, ומים.
אני יכולה לגלות איך, אבל אז אני אצטרך להרוג אתכן

טוב אז אל תגלי פשוט תכיני לנו;-)

באמת מעניין אותי. אם נניח כל אחת היתה הולכת על מתוק טבעי אולטימטיבי כמו תמר לח ואוכלת ממנו כמה שהיא יכולה, חד פעמית, לטובת הניסוי... האם זה לא היה מוציא את החשק לראות תמרים עד קץ הימים...
באמת מעניין, כי אני יכולה לאכול המון שוקולד (יכולה, אבל מתאפקת), אבל אם אני אוכלת תמר מג'הול אחד, אני מרגישה כמו גוש סוכר מתוק מידי.

שליחה על ידי ממ* » 08 ינואר 2010, 08:57

אבל אם אני אוכלת תמר מג'הול אחד, אני מרגישה כמו גוש סוכר מתוק מידי.
גם אני.

תמר לח? לעולם לא. אני יכולה לחסל חצי קילו בלי למצמץ. כלומר, את חצי הקילו. אחר כך פשוט אין יותר, אז הלך הניסוי.
גם אני. ומג'הול יבשים גם (אבל לא חצי קילו. נגיד 6-8 תמרים, כשאני אוכלת אותם עם קשיו).

ללי ואנד, בלי כלום? בלי איזה אגוז בפנים? קפה ליד? ככה? מוכנות להתנדב לניסוי?

ועוד שאלה, זה כשאתן לא נוגעות בשום שום סוכרים אחרים? מה לדעתכן יקרה אם תנסו את זה לאורך זמן? (לא לאכול כמויות, פשוט לאכול בלי הרבה הגבלה אבל רק את זה)
אני מאד סקרנית @} תודה על ההשתתפות.

אבל אם אני אוכלת תמר מג'הול אחד, אני מרגישה כמו גוש סוכר מתוק מידי.
אני חושבת שזה כי זה גוש סוכר מתוק. גם ממתקים זה גוש סוכר מתוק, אבל ההרכב לא טבעי ולא מאוזן אז נוצר בור שצריך למלא, והתמכרות. וכשההרכב מאוזן, אז זה מספק. וזה מרגיש מה שזה - מתוק. מתוק מתוק.

חוט'קה, תקבלי.

אבל רק את זה
כאילו, מבחינת מתוקים

לא לחיות על תמרים.

ניצן , תגלי את המתכון ,
אחר כך אברח מהר ולא תצליחי להרוג אותי , אבל כל כך רוצה את המתכון שמעיזה להסתכן

אני באמת לא יכולה לגלות כי התחתית היא סוד מדינה של חברה אחת והציפוי של איש אחר...
אז אני אעשה משהו יותר טוב, ואתן לך מתכון של ראסל ג'יימס שף בריטי שעושה עוגות חיות מאממות ובא לציון גואל

com]עוגת מוס שוקולד recipe[/po]&view=recipe&layout=defaults&rec=58
אפשר להחליף חמאת קוקוס בשבבים+שמן קוקוס.
com]עוד אחת recipe[/po]&view=recipe&layout=defaults&rec=57
בתאבון..

תודה,
טוב, לפחות הצלחתי להישאר בחיים D-:

וואו, העוגות נראות מעולה... אפשר אולי הסבר זריז למידות? מה הם c, t ו-T? ןלפעמים אין בכלל ציון כמות- למשל במרכיב קמח שיבולת שועל בעוגה השניה. מה זה אומר?

למיטב הבנתי:
t- כפית
T - כף
c- כוס.

תמרים יבשים מקסימום שלושה וחייבת שקד/אגוז לאיזון, אבל לחים? פיייי, בלי סוף. עם קפה ליד, כן, מומתק רק קצת. זה מבטל את הניסוי?

וחייבת שקד/אגוז לאיזון
אז זהו, שבלי. ככה, נקי.
לא מבטל, מבלבל

מה עם בלי? כמה אז?

ללי ואנד, בלי כלום? בלי איזה אגוז בפנים? קפה ליד? ככה? מוכנות להתנדב לניסוי?
תמרים לחים אני אוכלת סתם ככה, במשך היום בדרך כלל, לעתים די רחוקות. גיליתי אותם רק לא מזמן, והאמת היא שהם פחות טעימים לי מהיבשים. מג'הול יבשים אני תמיד אוכלת בערב, עם אגוזי קשיו בפנים, עם תה צמחים כלשהו ליד. זה הפינוק שלי של הערב. לא נוגעת בסוכר כבר 10 חודשים בערך, אוכלת הרבה פירות טריים ומידי פעם גם פירות יבשים אחרים. אבל תמרים הם בפירוש המתוק שלי. אני לא מגבילה את עצמי בכלל, אוכלת כמה מזה שבא לי (לפעמים פשוט נגמרים התמרים בבית

).
יש זמנים שאני מרגישה השתוקקות למתוק הזה ויכולה ממש להתבאס אם נגמרים לי פתאום, ויש תקופות שאני יכולה כן או לא לאכול את זה, איך שיוצא. לפעמים במשך היום כשאני ממש, ממש עייפה ואין לי אפשרות לנוח אני אוכל כמה תמרים בתור כדי לנסות להתעורר. ככה זה כשכבר לא שותים קפה....

מה לדעתכן יקרה אם תנסו את זה לאורך זמן?
זה מה שאני עושה בעצם

מייד אחרי הגמילה היה מאד ברור שזה התחליף שלי לסוכר וגם באמת הייתי אוכלת הרבה יותר מזה. היום זה כבר הרבה יותר מאוזן, וזה פשוט עוד משהו שטעים ובריא לי ואני אוהבת לאכול. וכמו עם כל דבר שאני אוכלת, הכמויות והתדירות משתנות בתקופות שונות.

איזה יופי! נשמע ממש מעולה. @}

שליחה על ידי ממ* » 09 ינואר 2010, 13:24

איזה יופי! נשמע ממש מעולה.
וגם מעניין.

לפעמים במשך היום כשאני ממש, ממש עייפה ואין לי אפשרות לנוח אני אוכל כמה תמרים בתור כדי לנסות להתעורר. ככה זה כשכבר לא שותים קפה....
גם אני כבר לא שותה קפה. כלומר, ספל אחד ביום עשוי מחצי כפית קפה שחור ומים רותחים בלי חלב ובלי סוכר. זהו. מי היה מאמין? הגמילה מאוד עוזרת באיזון של נחיתות אנרגיה. אבל גם הילדה שלי גדלה ואין לי תינוק בבית ( )-: ) , אז אני ישנה לא רע בלילה. כשיש לי נחיתת אנרגיה, אני עדיין אוכלת פרוסת לחם, או קצת יוגורט עם חצי כפית סוכר וקורנפלקס אורגני ללא סוכר. זה לא מדהים, אבל לא נורא. אולי אני אנסה באמת את התמרים עם האגוז בפנים.
אגב, מעניין, אגוזי מלך תמיד מוציאים אותי מאיזון. אני לא מסוגלת לאכול אחד או שניים. תמיד אני מחסלת אותם, ותמיד אני רוצה לערבב אותם עם קורנפלקס או משהו. הפסקתי להחזיק אותם בבית.

שליחה על ידי יול* » 09 ינואר 2010, 16:07

צימוקים זה כמו תמרים?
אני לא כל כך מתחברת לתמרים אבל צימוקים אני אוהבת.
אני מנסה עכשיו לאכול צימוקים במקום ג'אנק מתוק. זה עדיין לא תמיד מספק לי את הצורך במתוק, אבל לפעמים כבר כן (-:
זה שווה משהו או שאני סתם עובדת על עצמי ומחליפה מתוק אחד במתוק אחר? (זה אולי קצת פחות ג'אנקי אבל עדיין קיימת הזדקקות לסוכר.)

אגב, מעניין, אגוזי מלך תמיד מוציאים אותי מאיזון. אני לא מסוגלת לאכול אחד או שניים. תמיד אני מחסלת אותם, ותמיד אני רוצה לערבב אותם עם קורנפלקס או משהו. הפסקתי להחזיק אותם בבית.
באמת מעניין.

לי זה קורה עם בטטות אפויות. הן לא גורמות לי לרצות פחמימות אחרות, אבל אני לא יכולה להפסיק לאכול אותן.
יש לי גם כל מיני תהיות על עניין ההתמכרות לקמח / גלוטן, אבל אולי כדאי להקדיש לזה דף נפרד. הדף הזה כבר מאד כבד.

דיברנו פה הרבה על זה למעלה. הרבה פעמים כשיש רגישות למשהו הוא מוציא מאיזון במקום לאזן. בטטה זה די קלאסי (זו גם רגישות נפוצה למדי לדעתי.) יש הרבה אנשים שרגישים לאגוזים שונים, אז סה"כ הגיוני שאצל חלק מהם זה יתבטא בסחרור של צריכה.
לגבי דף נפרד, לדעתי כדאי להמשיך את השיחה והתמיכה בדף חדש ומתישהו לערוך את הדף הזה. גמילה ביתית ממתוקים 2?

שליחה על ידי ממ* » 09 ינואר 2010, 17:52

ש לי גם כל מיני תהיות על עניין ההתמכרות לקמח / גלוטן, אבל אולי כדאי להקדיש לזה דף נפרד
דף נפרד? הממ... אבל פה ניצן פרשה את ידיעותיה המופלאות על ענייני הגלוטן.

לי זה קורה עם בטטות אפויות. הן לא גורמות לי לרצות פחמימות אחרות, אבל אני לא יכולה להפסיק לאכול אותן.
פעם מכרה שהלכה לאכלנים אנונימיים סיפרה שמלמדים אותם שם לזהות את סוגי האוכל שהם לא יכולים להפסיק לאכול.
לי אין הרבה כאלה. אבל מה שיש, אני פשוט לא מחזיקה בבית. זה די קל לי, כי המצב הוא כזה שיש לי שליטה די גדולה על האוכל שבבית. אבל בתקופות אחרות, שבהן עוד מישהו צייד את הבית בממתקים שלו או דברים אחרים, זה היה ממש קשה.

שליחה על ידי ממ* » 09 ינואר 2010, 18:19

ניצן, רק עכשיו ראיתי שגם את הוספת תגובה... עד שבאופן מעלה את הדפים זה לוקח לפעמים זמן רב.
כשיש רגישות למשהו הוא מוציא מאיזון במקום לאזן.
אני כל הזמן מנסה להסביר את זה לאנשים שונים ולא מצליחה. זה בדיוק מה שאני טוענת בקשר לצריכת קפה אצלי. דווקא בגלל שקפה נמצא במשככים של כאבי ראש, אז זה אומר שמי שסובל מכאבי ראש מין הסתם רגיש לקפה ולקפאין.

החלטתי להגמל מקפה.
מצאתי את גמילה מקפאין אבל נראה לי שזה יותר קשור לפה, ועכשיו אני רואה שהתגובה האחרונה שמעלי היא בענייני קפה אז למה לא.

החלטתי כי יש לי הרגשה שזה חוסם לי את הגמילה ממתוקים. שזה מונע את הירידה במשקל, וההפך. ושהגעתי למצב שבעשר וחצי בבוקר אני שותה קפה שני ולא שתיתי כוס מים. ולא ברור לי איך הגעתי למצב הזה ולמה.
אז די.

הבעיה היא בתזמון, ובקיבעונות שיש לי בראש לגבי הקפה.
הקטנה שלי מוציאה ניבים, ויונקת המון בלילות. כלומר - אני עייפה. לאללה.
לא בטוח שזה זמן טוב להגמל מקפה.
אבל אני יודעת שזה מה שאני צריכה.

הבוקר לא שתיתי את האוטומט. לקחתי את הילדות לבי"ס ולגנים וחזרתי לעבוד. הכנתי משהו לאכול. אכלתי LARABAR (עם קקאו. כן.), ואז הייתי חייבת משהו חם אז שתיתי נטול.
נטול זה לא כמו לשתות תה צמחים. יש בזה קצת קפאין. אבל זה צעד גדול מבחינתי.
החם הבא יהיה תה צמחים - קמומיל או רויבוש.

ואני עדיין עייפה. אבל זה כי לא ישנתי בלילה.
איך מתעוררים?

איך מתעוררים?
אחרי שיוצאים מהמעגל של הקפאין אז יותר ערניים רוב הזמן, עם פחות עליות וירידות. לפחות מהניסיון שלי. ופרי מתוק יכול לעזור. וכנראה שאין תחליף לשינה, אני פשוט סמרטוט כשאני לא ישנה מספיק, ממש קשה להעביר ימים שלמים בעייפות כזאת.

ואני עדיין מתגעגעת לפעמים לטקס של שתיית קפה, לסמליות שהיתה בזה. אני מתענגת על הריח, אבל לא מסוגלת להכניס את זה לפה יותר... כבר שנה וקצת.

שליחה על ידי ממ* » 26 ינואר 2010, 11:44

איך מתעוררים?
גם אני, כמו אמא ללי, פחות סובלת מנחיתות של של אנרגיה מאז הגמילה (שותה חצי כוס ביום. פעם הייתי שותה שלוש וגם לוקחת משככי כאבים שמכילים קפאין, כמו רוקל, רוקסט, אקמול פוקוס ועוד).
אבל יחד עם זה, אין מעורר כמו קפה וצריך פשוט להתרגל לזה שאין משהו אחר שעושה את ה-PUSH הזה כמו קפה. קפאין זהו חומר מאוד ספציפי--זהו סם ממריץ משום שהוא גורם לשחרור של ההורמון אפינפרין (אדרנלין) ושל הנוירוטרנסמיטור דופמין. אלה ממריצים ומעלים את דפיקות הלב ואת לחץ הדם. אז זהו. אין חומר אחר טבעי שעושה את הפעולה הזאת.
אבל עדיין, לי הגמילה שווה ממש. כאבי הראש ירדו בחצי וגם נחיתות האנרגיה. אני מתעוררת פחות עייפה בבוקר. לפני הגמילה, תוך חצי שעה מההתעוררות היה לי כאב ראש אם לא שתיתי קפה ולחץ הדם שלי לא היה מתרומם. היום אני מתעוררת ממש בסדר בדרך כלל.

אמא ללי , למה נגמלת מקפה, ואיך? ומה היו תופעות הלוואי של הגמילה, לכמה זמן? ספרי (-:

מה שברור הוא
שאין תחליף לשינה
שינה עוזרת לגמילה מקפה, ממתוקים מהכל.

איזה דף מעורר השראה ומחזק! אני עוברת תהליכים דומים של כל פעם ליפול ולחטוא , להרגיש לא טוב ולהתנקות שוב ולאכול רק מה שטוב לי ואז ההרגשה נהדרת ובאמת אי אפשר כבר לגעת בדברים שפעם היו נחשקים.
רציתי להבין מה הבעיה עם אורז? אני אוכלת הרבה אורז מלא וזה נורא טעים לי, איך יודעים אם אני רגישה או לא?

שליחה על ידי ממ* » 26 ינואר 2010, 16:43

איך יודעים אם אני רגישה או לא?
אין בעיה עם אורז מלא באופן כללי. זהו דגן סביר ללא גלוטן.
כדי לבדוק אם את רגישה למשהו שימי לב אם הוא גורם לך לעייפות, אם את משמינה כשאת אוכלת אותו, אם את לא יכולה לאכול רק קצת ממנו, והוא פותח את הסכר לאכילה ללא שליטה.

תודה, כנראה שאני לא רגישהלאורז. לחיטה אני רגישה אבל נדמה שבזמנים שונים, בעיקר בערב ואולי קצת בבוקר. אז זה ממש מנפח אותי, בעוד שבצהריים זהעובר יותר טוב, אולי כי אני קצת מצפה שזו תהיה ארוחה ממלאת ומנפחת( בדרך כלל אני לא אוכלת חיטה בכלל)

אמא ללי , למה נגמלת מקפה, ואיך? ומה היו תופעות הלוואי של הגמילה, לכמה זמן? ספרי
נדמה לי שזה כבר היה אחרי כמה ניסיונות גמילה מסוכר, ואחרי תקופה שבה אכלתי בעיקר אורגני (אני מציינת את זה כי אני חושבת שזה קשור, למרות שלא יודעת להסביר בדיוק איך). לא התכוונתי בכלל להיגמל, אבל יום אחד הרגשתי שאני לא מסוגלת לשתות קפה, וככה זה נגמר. באמת שאין לי שום הסבר... בגלל שזאת לא היתה גמילה מתוכננת אז כל הזמן המשכתי לבדוק, אולי במקרה יבוא לי, אבל זה לא קרה. חודש ומשהו אחר כך ניסיתי לשתות אבל היה לי ממש לא טעים, הטעם היה מתכתי כזה. וכל זה קרה בערך בנובמבר לפני שנה ומשהו.
לא היו לי ממש תופעות גמילה, אבל כן הייתי צריכה למצוא משהו אחר בכל פעם שהיה "בא לי משהו", כי תה צמחים ממש לא נותן את אותו אפקט. אני חושבת שזה היה שונה מהגמילה שאנחנו מדברות עליה כאן בדף כי זה הגיע לגמרי מהגוף ולא מהחלטה. עם סוכר למשל היו לי הרבה מאד תופעות גמילה וכמה גלים של נפילות עד שהתייצבתי.
כמו שכתבתי, אני עדיין נהנית מהריח (נגיד כשבעלי שותה), אבל כל פעם שאני אפילו חושבת על לטעום את זה, אני מקבלת מסר כל כך ברור מהגוף שלי שאין מצב, שלא נותרת לי ממש ברירה. דווקא הייתי שמחה לשתות קפה פעם בכמה זמן, אבל בגדול זה כן שינוי שאני מברכת עליו.

אבל כן הייתי צריכה למצוא משהו אחר בכל פעם שהיה "בא לי משהו"
ומה מצאת?

מחרה מחזיקה -
אחרי שיוצאים מהמעגל של הקפאין אז יותר ערניים רוב הזמן
וגם אין תחליף לשינה
התחלתי בגיל 27, נפלתי חזק מאד, הפסקתי וחיי חזרו להיות כתקנם. כשמכורים לקפאין, הגוף כבר מתכונן למנה בנחיתת אנרגיה לפני זמן השתיה. אז הקפה לא באמת מעורר יותר אלא רק מעייף... ואז מחזיר לרמת ערנות רגילה. זה מה שצריך להבין בנוגע לחומרים ממכרים - הם עושים בדיוק את ההיפך ממה שחושבים!! כי בהתחלה יש השפעה "חיובית" אבל מהר מאד הגוף לומד עם מי יש עסק ומפסיק את הייצור של החומרים הטבעיים. זה תהליך שנקרא אינהיביציה.

בקשר לאורז, אני מצטערת, אבל איפה בשמת שתספר כמה שאורז הוא בעצם דגן סופר מעובד ומהונדס?? אז נכון שאין בו גלוטן, אבל הוא עדיין צרה די צרורה... אם קשה מאד בלי דגנים אז מומלץ לאכול קינואה (לבדוק קודם אם רגישים, אני רגישה) או כוסמת (לא ממכרת, לא דגן, ללא גלוטן) בבישול כמו פסטה עושה את העבודה לגמרי.

לגבי חיטה בשעות שונות של היום, זה מעניין. יכול להיות שיש אפקט שבצהריים יש יותר ערנות, אבל בד"כ חיטה מפילה קשה במובן הזה. האם יכול להיות שמה שאת אוכלת בבוקר בצהריים ובערב שונה? (נניח, בבוקר קרואסון, בצהריים פסטה ובערב סנדויץ'? בראשון סוכרים ושומנים, באחרון גם שמרים וכו'?) יותר סביר (מתאורך הקצר) שאת רגישה לחיטה אבל יש זמנים שהגוף יותר משתיק את זה, מאשר שאת לא רגישה ואיך-לפעמים את כן. אם את יורדת לסוף דעתי.

שלום יקירות, אני ממליצה בחום על אואי (אכלני יתר אנונימיים, לפי השיטה של 12 הצעדים). זה שינה את חיי, וההתייחסות שם לנושא האוכל היא מקיפה, וכוללת גם את הפן הרגשי והרוחני. ההשתתפות בקבוצות היא בעלות סמלית, ומתקיימות קבוצות בכל רחבי הארץ. תיכנסו לאתר oa israel ותבדקו היכן יש קבוצה קרובה. למי שחשה את חוסר האונים מול האוכל והאכילה הכפייתית מומלץ לפחות לנסות את הפגישות. ותהיו סבלניות, כי זה נראה מוזר בהתחלה (כמו פארודיה על קבוצות תמיכה), אבל זה חזק מאוד.
מכורה בהחלמה

מה יהיה עם החורף הזה?
אני כל כך מחכה לפירות הקיץ ובנתיים- קרואסון עם חלבה...

תפוחים, תפוזים, אגסים, פומלות, פירות יבשים, בננות, אגוזים, טחינה (לוקח חלבה)

הו, ניצן, אני צריכה אותך דרך קבע על כתפי הימנית (או על בטני ההריונית המתרחבת)

לא בטוחה אם זה המקום המתאים, השאיפה העיקרית כרגע היא להפחית בקמח לבן ובסוכר לבן...

ההריון הזה (שבוע 22) שינה באופן דרמטי את מאפייני האכילה שלי, בעיקר את הצורה- אני מוכרחה לאכול בתדירות של כל שעתיים-שלוש. אם אני לא אוכלת מיד כשאני מתעוררת, או בתדירות הזו במהלך היום אני מרגישה גרוע- הבטן מתכווצת וכואבת ואם אני ממשיכה להשתהות אני פשוט מקיאה (וזה לא כיף). אז בניגוד לעבר, כשנהגתי לאכול פעמיים או שלוש ביום ואולי לנשנש עוד קצת מסביב, עכשיו אני צריכה לאכול משהו ממשי בתדירות גבוהה.

לגבי תוכן המזון- אין לי (עדין?) צרבות ואני אוכלת הכל. העניין הוא שאני מרגישה שפירות וירקות, שנהגו לתפוס מקום נכבד בתזונה שלי, פשוט לא ממלאים אותי כמו שצריך. אני לא לגמרי יודעת להסביר את התחושה הזו. כאילו פירות וירקות לא יושבים לי בבטן ומסוגלים להחזיק אותי לשלוש השעות הבאות (או אפילו לשעה אחת). למעשה, לפעמים פירות (בעיקר תפוח, בעיקר על בטן ריקה), ממש עושים לי בחילה.

אני מנסה להבין מה הרע במיעוטו ובימים האחרונים מכינה לעצמי שייק מלון-תמרים-שקדים-קרח, זה טעים מאוד, אבל כאמור לא "מחזיק" אותי שבעה לפרק זמן הגיוני. (וכמובן, שיש את שעות העבודה/לימודים האינסופיות מחוץ לבית).

אשמח לכל תובנה שיש לכן להציע...

מצטרפת מחדש.

אשמח לכל תובנה שיש לכן להציע...
את אוכלת מספיק חלבונים?

גם לי תפוח על בטן ריקה היה עושה בחילה מטורפת בהריון, והאמת היא שגם לא בהריון זה לא יותר מידי טוב לי. בננה בדרך כלל מאד עוזרת לי לתחושת מלאות. אבל הייתי קודם כל בודקת את הכיוון של החלבונים (אני זוכרת נכון? את צמחונית או שאני מתבלבלת?)
וגם מזל טוב על ההריון

אמא ללי, תודה

יכול מאוד להיות שאני לא אוכלת מספיק חלבונים. הייתי צמחונית לפני ההריון, והתחלתי לאכול בשר בתחילתו. אני לא אוכלת המון בשר (לא אוכלת נקניקים, ולבשל בשר לא יוצא לי על בסיס יומיומי). איזה חלבונים כדאי לאכול? גבינה לבנה נחשבת?

יעלפו, כמי שבשלושת ההריונות שלה, יכלה לאכול פסטה שלוש פעמים ביום, אני מאוד מזדהה. הרע במיעוטו בעיני - קינואה, קטניות, כוסמת - שהם פחמימתיים, אבל נטולי גלוטן. ואם ירקות טריים לא עושים לך טוב, נסי לבשל או לאדות אותם.
לשייק - אולי תוסיפי חופן אגוזים? זה הופך אותו להרבה יותר כבד וממלא בעיני.

אה, אני רואה שכתבת שאת שמה שקדים בשייק. אני מוצאת שחופן אגוזים, כתוספת למשהו או סתם כנשנוש, ממלאים לי היטב את הבטן. עכשיו אני חזק באגוזי מלך (או כמו שקטנתי אומרת, פקאנים מלך). ארוחת הבוקר שלי, שמחזיקה אותי 2-3 שעות בכל בוקר, לאחרונה, היא 2-3 פירות חתכוים, כולל בננה, חופן אגוזי מלך שאני שוברת קצת בידיים, וגביע יוגורט - הכל מעורבב בקערית, כמובן. באופן מעניין, הגרנולה ממש לא חסרה לי שם.

אני אנסה את עניין הקינואה. בארוחת החג השני טעמתי לראשונה (כן, כן, לראשונה) קינואה שממש אהבתי. אבקש את המתכון מאבא של הבעל.
חוץ מזה, שאלה- כשאת כותבת חופן, למה בדיוק את מתכוונת? לכמות האגוזים שנכנסת לכף יד אחת? (אני שמה בערך 10 שקדים).

תודה!

גם אני מקווה לחזור למוטב אחרי השבועות המטורפים של החג ( האמת שהתחלתי לחפף גם קצת לפני...). היום אכלתי רוב היום פירות, ולארוחת צהריים לחמניה מחיטה מלאה עם חמאה. לארוחת ערב מתוכננת פשטידת ברוקולי (על בסיס ביצים ומיונז) וסלט ענק. השוקולד שקרץ לי מהמטבח זכה להתעלמות גורפת!

יעלפו - מה עם טחינה, אבוקדו, ביצים, חמאה, קטניות כמו עדשים וחומוס? המון חלבונים! את אוכלת מאלו?

אשמח לכל תובנה שיש לכן להציע...
גם אני חושבת שחלבונים. עוף וביצים. עכשיו אביב אז אפשר ורצוי לאכול הרבה ביצים ביום

כדי להתמלא אחרי הסלטים והשייקים הירוקים והעוף והבשר פה ושם, החזיקי לך צנצנת עם תערובת של אגוזים שונים עם פירות מיובשים שונים. אפשר לייבש בבית תפוחים, וגם בננות אם קודם משרים אותן במיץ הדרים כלשהו. למה להגביל ל"חופן" בדיוק? אם לא אוכלים דגנים ומחממים שומנים (כלומר אגוזים וגרעינים לא קלויים) אני לא רואה סיבה להגביל כמות, במיוחד לא בהריון. בכלל, הגבלת כמויות היא מתכון בטוח לכשלון בכל דרך תזונתית לדעתי.
מציינת גם להזהר עם הקינואה, יש הרבה הרבה אנשים שרגישים אליה ולא יודעים ויש נטיה לאכול ממנה הרבה כי היא מנסה להכנס במקום הרבה קלוריות אחרות.

מעדכנת- עברתי דרך ניצת הדובדבן בדרך הביתה, ורכשתי בננות, עגבניות, תפוחים (שעלו פחות או יותר כמשקלם בזהב), בצל, גזרים, קינואה, שקדיה, שקדים, חמוציות וזהו זה. הגעתי הביתה והכנסתי חלב בננה (בננה, מים, קרח, שתי כפיות שקדיה). יצא טעים אך דליל להפליא.

היום אכלתי- בבוקר שייק מלון (חצי מלון קטן, שני תמרים, חופן שקדים, מים- בבלנדר), אחר כך לחמניה מקמח מלא עם גבינה לבנה, עגבניה וחצי אבוקדו. שחיתי חצי שעה, גיליתי שאין היום לימודים באוניברסיטה למרות שאני כבר שם, שתיתי הרבה מים, אכלתי בננה בדרך הביתה ואת חלב הבננה המדובר ממש עכשיו. בתוכנית- להכין קינואה.

ש י ר י, באופן מפתיע (?) אין לי שום חשק לטחינה בחודשים האחרונים, אפילו לא לטחינה האלוהית שאמא שלי מכינה (אני כמובן לא עומדת בפיתוי מול הטחינה של האמא, אבל אין לי חשק להכין). אבוקדו אני אוכלת, אנחנו גרים במטע אבוקדו, אז יש אספקה תמידית. גם לביצים באופן מפתיע (?) אין לי חשק וחמאה אף פעם לא אהבתי. אני צריכה להכין עדשים וחומוס, התווסף לרשימה, תודה!
(סימני השאלה כי אני לא יודעת אם זה באמת מפתיע או לא ומה המשמעות של זה, אותי זה הפתיע, כי אלו מאכלים שבדרך כלל אני נוטה לאכול מהם).

יעלפו, מכירה את תזונה ללידת תינוק בריא? הרבה בשר...

קראתי את הדף ההוא, אבל לא הצלחתי למצוא עקרונות ממשיים להאחז בהם. חיפשתי תפריט ומצאתי משהו שלא כל כך רלוונטי לישראל של 2010. מכיוון שהייתי צמחונית עד ממש לא מזמן, גם אין לי הבנה מינימלית בבשר. אשמח לעצות גם בעניין הזה...

באופן מפתיע (?) אין לי שום חשק לטחינה בחודשים האחרונים,
זה בא והולך, את יודעת. זה טוב לא ללכת נגד החשקים, מצד שני לזכור שהתמכרויות מערבבות את החשקים.

חיפשתי תפריט ומצאתי משהו שלא כל כך רלוונטי לישראל של 2010
אמנם הייתי בארה"ב אבל הצלחתי לא רע בתפריט. טוב, יש שם חלב לא מפוסטר ועוד פרפראות שאין להשיג פה.
מה שכתבת נשמע מעט, ונשמע חסר. אני חוזרת ומציעה עוף, ולהגדיל את הכמויות של הירקות והפירות _{ולהפטר מהלחמניה ומהגבינה}

טוב, קבלו ביטול על השוקולד... P-:
למה אני לא לומדת שאם זה בבית זה בסוף יגיע לי לפה???

אני כמובן לא עומדת בפיתוי מול הטחינה של האמא, אבל אין לי חשק להכין
אולי לבקש מאמא אספקה של הטחינה, למקרה שיבוא לך? נראה לי שהיא תשמח לתרום לבטן המתעגלת...

עשיתי מעשה היום.
חיסלתי את כל השוקולד שהיה.
בשביל שאוכל להגמל, כמובן:-D
ממחר אין שוקולד למריחה/לסופלה בבית...

עכשיו אביב אז אפשר ורצוי לאכול הרבה ביצים ביום yummy
אשמח לקבל הסבר

ובכלל, ביצים זה טוב לנו?

חופן - נראה לי שאני שמה משהו כמו 10 חצאי אגוז מלך. אני פשוט גורפת באצבעות מהצנצנת, יוצא פחות מאשר אגרוף יכול להכיל, מן הסתם.

שקדים ותמרים- זה מתוקים. להגמל דורש שאמנע לגמרי ממתוק לפני שאוסיף אותם. נכון?

אני חוזרת ומציעה עוף
ניצן, איזה עוף את קונה בארץ? אורגני? טבעוף?
האורגני יקר, קפוא ולא טעים לי, טבעוף קצת יותר טעים לי אבל גם הוא יקר וחוץ מזה אני יודעת שהוא טבעבלוף אבל לא יודעת בדיוק למה. ובאופן כללי קצת מגעיל אותי להתעסק עם עוף, אבל אני מרגישה שזה חיוני לתזונה שלי ושל המשפחה (לפחות כל עוד 250 גרם ליום לאדם של סטייק פילה אורגני טרי מפרה אוכלת עשב אינם בהישג ידנו).

גם אנחנו בענייני עוף וביצים, וגם הודו מידי פעם (בקר לעתים רחוקות). אני קונה בשר רגיל, אם כי מקצב ולא בסופר, כי זה מה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.

שקדים ותמרים- זה מתוקים. להגמל דורש שאמנע לגמרי ממתוק לפני שאוסיף אותם. נכון?
לדעתי דווקא להיפך... פשוט לפנות אליהם בכל פעם שבא לך מתוק, במקום למתוקים הסינטתיים. עם הזמן זה יתאזן והכמויות תרדנה.

רגע, אז עדיף בשר מהסופר על קצב? ולמה לוקחים לי 120 שקל לקילו כל פעם שאני קונה סטייק בסופר?