געגועים לעברית אמיתית
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
לא הבנתי איזה רובד חסר ולמה.
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
געגועים לעברית אמיתית
לא הבנתי איזה רובד חסר ולמה.
אם הבנתי נכון, הכוונה לרובד "ביניים" בין העברית המדוברת לבין העברית המליצית הספרותית. לי באופן אישי נדמה שאכן קיימת בעייה כזאת, מן הסתם כתוצאה מההחייאה המאוחרת של השפה. מה דעתך?
אם הבנתי נכון, הכוונה לרובד "ביניים" בין העברית המדוברת לבין העברית המליצית הספרותית. לי באופן אישי נדמה שאכן קיימת בעייה כזאת, מן הסתם כתוצאה מההחייאה המאוחרת של השפה. מה דעתך?
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 26 מאי 2008, 17:01
געגועים לעברית אמיתית
את העברית התרגומית הקלוקלת של "הארי פוטר" לומדים בשיעורי תרגום ועריכה, לידיעתך אז זהו, שלא. עוד אגדה שמסתובבת. בשיעורים אלה מטהרים את שם המתרגמת המוכשרת מהביוש שעשו לה בתקשורת.
שהשפה העשירה והאינטיליגנטית של ראולינג משוטחת ומרודדת. רואולינג, אנשים. השם הוא רואולינג. רוֹ-אוּ-לינג.
שהשפה העשירה והאינטיליגנטית של ראולינג משוטחת ומרודדת. רואולינג, אנשים. השם הוא רואולינג. רוֹ-אוּ-לינג.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
געגועים לעברית אמיתית
עזבו את היומרות לעברית "נכונה". אפשר לתפוס שגיאות אצל כל מי שכתבו כאן (או להמציא חוקים עבריים חדשים שכולם עוברים עליהם ולאכוף אותם רטרואקטיבית על גדולי הסופרים, כמנהג האקדמיה ללשון העברית מימים ימימה). זה כמעט כמו הזמנה, התרסה וקריאת תיגר שרק נתפוס אתכן בקלקלתכן. ידוע אגב שהיומרה הזו נפוצה יותר בקרב נשים - הנחיתות החברתית היא המוטיבציה.
הבה נסתפק בעברית בהירה ועשירה בבאופן, ובבניין ציון ננוחם.
הבה נסתפק בעברית בהירה ועשירה בבאופן, ובבניין ציון ננוחם.
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
געגועים לעברית אמיתית
זה כמעט כמו הזמנה, התרסה וקריאת תיגר שרק נתפוס אתכן בקלקלתכן. ידוע אגב שהיומרה הזו נפוצה יותר בקרב נשים - הנחיתות החברתית היא המוטיבציה.
מה...??
אפשר לתפוס שגיאות אצל כל מי שכתבו כאן
נכון, אבל לא על זה מדובר. יש הבדל בין שפה כתובה של פורום באינטרנט ובין שפה ספרותית.
מה...??
אפשר לתפוס שגיאות אצל כל מי שכתבו כאן
נכון, אבל לא על זה מדובר. יש הבדל בין שפה כתובה של פורום באינטרנט ובין שפה ספרותית.
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
געגועים לעברית אמיתית
_ממליצה על הספר גלגולי לשון מאת גיא דויטשר
במיוחד למקוננים על הדרדרות השפה._ גם אני. אחרי שקראתי את הספר הזה, הרגשתי תחושת שחרור נפלאה מעול הדאגה על קלקול השפה ועל החלק שאני נוטלת בקלקולה (בכך שיש שגיאות שאני עושה באופן יומיומי ומודע כי נראה לי לא הגיוני לדבר ככה. כמו לומר "אינני יודעת". סבתא שלי היתה אומרת "אינני יודעת", "אינני שומעת" - זה היה מקסים בעיני, ועדיין איני מסוגלת לדבר ככה).
במיוחד למקוננים על הדרדרות השפה._ גם אני. אחרי שקראתי את הספר הזה, הרגשתי תחושת שחרור נפלאה מעול הדאגה על קלקול השפה ועל החלק שאני נוטלת בקלקולה (בכך שיש שגיאות שאני עושה באופן יומיומי ומודע כי נראה לי לא הגיוני לדבר ככה. כמו לומר "אינני יודעת". סבתא שלי היתה אומרת "אינני יודעת", "אינני שומעת" - זה היה מקסים בעיני, ועדיין איני מסוגלת לדבר ככה).
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
געגועים לעברית אמיתית
דיון דומה - עוד טעויות נפוצות בעברית (החל מהודעתה של מי מה ב-24.07.2007 13:39).
היא גם לא אמרה "סיימתי" - מלה שנהפכה (ולא "הפכה"! תחשבו על זה בעברית רגע) לתועבה בעיני בגלל השימוש המופרז בה על חשבון "גמרתי" הישן והטוב.
וגם:
"ידיד" - מה רע ב"חבר"?
"שירותים". למה, בית שימוש לא מספיק טוב? (האחיינים שלי כבר אומרים "להתפנות". הכאמריקה נדמינו? הלאה היופמיזם!)
היא גם לא אמרה "סיימתי" - מלה שנהפכה (ולא "הפכה"! תחשבו על זה בעברית רגע) לתועבה בעיני בגלל השימוש המופרז בה על חשבון "גמרתי" הישן והטוב.
וגם:
"ידיד" - מה רע ב"חבר"?
"שירותים". למה, בית שימוש לא מספיק טוב? (האחיינים שלי כבר אומרים "להתפנות". הכאמריקה נדמינו? הלאה היופמיזם!)
-
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
געגועים לעברית אמיתית
הלאה היופמיזם!
מה זה?
מה זה?
געגועים לעברית אמיתית
"יופמיזם" = לשון נקיה.
ראי הסבר מפורט כאן
ראי הסבר מפורט כאן
-
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
געגועים לעברית אמיתית
"יופמיזם" = לשון נקיה.
טוב, זה לא ממש שייך לדף, אבל אני לא אוהבת לראות באתר שאנשים כותבים דברים כמו לה*דיין, במקום פשוט להזדיין.
זו נראית לי צניעות מעושה ומיותרת.
דווקא הצנזורה במילים אלו הופכת אותן למשהו שהוא לכאורה לא טבעי, או שצריך להתבייש בו וכד'. ולא היא.
לדעתי אין שום רע במילה להזדיין או בכל מילה אחרת, ולא צריך להתחיל לעשות צנזורות בכל מיני מקומות שהחברה לכאורה מצפה לצנזורה בהם.
כדאי היה שנתייחס למילים אלו כמו לכל מילה אחרת.
(אני כרגע מדברת על שיחות כמו שיש באתר, לא על ספרות. שָם, זה תלוי...)
הלאה היופמיזם!
טוב, זה לא ממש שייך לדף, אבל אני לא אוהבת לראות באתר שאנשים כותבים דברים כמו לה*דיין, במקום פשוט להזדיין.
זו נראית לי צניעות מעושה ומיותרת.
דווקא הצנזורה במילים אלו הופכת אותן למשהו שהוא לכאורה לא טבעי, או שצריך להתבייש בו וכד'. ולא היא.
לדעתי אין שום רע במילה להזדיין או בכל מילה אחרת, ולא צריך להתחיל לעשות צנזורות בכל מיני מקומות שהחברה לכאורה מצפה לצנזורה בהם.
כדאי היה שנתייחס למילים אלו כמו לכל מילה אחרת.
(אני כרגע מדברת על שיחות כמו שיש באתר, לא על ספרות. שָם, זה תלוי...)
הלאה היופמיזם!
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
געגועים לעברית אמיתית
_את העברית התרגומית הקלוקלת של "הארי פוטר" לומדים בשיעורי תרגום ועריכה, לידיעתך
אז זהו, שלא. עוד אגדה שמסתובבת_
אז זהו שכן. אם להיות אישית לרגע, אני למדתי משפטים מהספר הנ"ל בקורס עריכה ותרגום כדוגמה לתרגום גרוע שזקוק לעריכה כבדה. ולמדתי עם עורכות ומתרגמות נחשבות וחשובות.
בשיעורים אלה מטהרים את שם המתרגמת המוכשרת מהביוש שעשו לה בתקשורת.
תשמעי, אני בטח לא אשמיץ אותה. קטונתי. אני בטוחה שהיא מוכשרת ואני יודעת שהיא עבדה בתנאים קשים ובלחץ עצום (וגם הרתה וילדה מתישהו בין "אבן החכמים" ל"אוצרות המוות"). אבל קראתי ספר שהיא תרגמה להוצאה אחרת (כתר) וערכה אותו עורכת טובה (למה לא לפרגן כשאפשר: רבקה פנדריך). גם הוא ספר נוער, גם אותו כתבה סופרת מוכשרת, אם כי לא מיליונרית. והתרגום של הספר הזה נדמה הרבה יותר טוב. המסקנה שלי, בעין מקצועית: העריכה טובה יותר. למתרגמים יש סגנון, כשהוא טוב וכשהוא רע, גם כשהם מתרגמים ספרים אחרים לגמרי זה מזה. במקרה כזה אפשר לפחות לשער שהבדלים ברמת התרגום תלויים בעורך/ת.
אז זהו, שלא. עוד אגדה שמסתובבת_
אז זהו שכן. אם להיות אישית לרגע, אני למדתי משפטים מהספר הנ"ל בקורס עריכה ותרגום כדוגמה לתרגום גרוע שזקוק לעריכה כבדה. ולמדתי עם עורכות ומתרגמות נחשבות וחשובות.
בשיעורים אלה מטהרים את שם המתרגמת המוכשרת מהביוש שעשו לה בתקשורת.
תשמעי, אני בטח לא אשמיץ אותה. קטונתי. אני בטוחה שהיא מוכשרת ואני יודעת שהיא עבדה בתנאים קשים ובלחץ עצום (וגם הרתה וילדה מתישהו בין "אבן החכמים" ל"אוצרות המוות"). אבל קראתי ספר שהיא תרגמה להוצאה אחרת (כתר) וערכה אותו עורכת טובה (למה לא לפרגן כשאפשר: רבקה פנדריך). גם הוא ספר נוער, גם אותו כתבה סופרת מוכשרת, אם כי לא מיליונרית. והתרגום של הספר הזה נדמה הרבה יותר טוב. המסקנה שלי, בעין מקצועית: העריכה טובה יותר. למתרגמים יש סגנון, כשהוא טוב וכשהוא רע, גם כשהם מתרגמים ספרים אחרים לגמרי זה מזה. במקרה כזה אפשר לפחות לשער שהבדלים ברמת התרגום תלויים בעורך/ת.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
געגועים לעברית אמיתית
אצלנו הכל בא מאבא, שעדיין אומר אלונטית, מוז, שלחופה, אסקופה, ושלל מילים "של פסיכומטרי" שאצלו פשוט בלכסיקון.
וכשאני הייתי בגן הילדים, הגננת שלי קראה לכיבוד של קבלת שבת "מִינֵי תַרגִימָא". מאז לא שמעתי את הביטוי הזה.
וכשאני הייתי בגן הילדים, הגננת שלי קראה לכיבוד של קבלת שבת "מִינֵי תַרגִימָא". מאז לא שמעתי את הביטוי הזה.
געגועים לעברית אמיתית
דווקא הצנזורה במילים אלו הופכת אותן למשהו שהוא לכאורה לא טבעי, או שצריך להתבייש בו וכד'. ולא היא.
על פני לכאורה לא טבעי - צנוע. על פני להתבייש - להצניע.
שפה יפה - יפה לה שתכובד בדרך ארץ.
כלומר, אני מכבדת את כל מי שחושב שונה ממני, אבל ראוי היה לדעת שיש אנשים, כמוני, שמאד מביך אותם שבן שיחם משתף אותם במילים כאלו.
על פני לכאורה לא טבעי - צנוע. על פני להתבייש - להצניע.
שפה יפה - יפה לה שתכובד בדרך ארץ.
כלומר, אני מכבדת את כל מי שחושב שונה ממני, אבל ראוי היה לדעת שיש אנשים, כמוני, שמאד מביך אותם שבן שיחם משתף אותם במילים כאלו.
-
- הודעות: 770
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*
געגועים לעברית אמיתית
"מִינֵי תַרגִימָא"
בחוג החברים שלי לפעמים משתמשים בה כשבקשים מהאורחים להביא כיבוד (-:
בחוג החברים שלי לפעמים משתמשים בה כשבקשים מהאורחים להביא כיבוד (-:
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
געגועים לעברית אמיתית
"עוץ לי גוץ לי" (שלונסקי) פשוט כתוב בעברית כל כך יפה!
לפעמים אני מוצאת את עצמי אומרת: "ככי-ככה".
לפעמים אני מוצאת את עצמי אומרת: "ככי-ככה".
געגועים לעברית אמיתית
"המנצח על העבודה היה הישיש, האדון אברהם לב. הוא בא לארץ-ישראל זקן, לאחר שחיסל את כל מסחריו הגדולים ברוסיה. מיד השקיע עצמו בענייני ציבור. כיון שהיה אדם חביב, טוב-מזג ונבון בהלכות החיים, נעשה בועד השכונה לאדם שהכל היו פונים אליו...
...אני אומר גיבור; וכידוע, לא כל גיבור הוא בעל-גוף וגבה-קומה. אכן, בגופו הקל, האוירי, של הישיש לב היה חן של אגדת-קסמים, שהכל מסתיים בה בדרך הפלא, בכי טוב, ללא עונשים ומלחמת ידיים, כי אם הצדק מעצמו עולה וצף כמו הפקק על המים. כולם היו נושמים בקלות."
נחום גוטמן מספר (ומצייר) את ימיה הראשונים של תל אביב בספר "שביל קליפות התפוזים" (עמ' 43). סתם, תשורת שבת למתגעגעים הנאוים שנאספו כאן
...אני אומר גיבור; וכידוע, לא כל גיבור הוא בעל-גוף וגבה-קומה. אכן, בגופו הקל, האוירי, של הישיש לב היה חן של אגדת-קסמים, שהכל מסתיים בה בדרך הפלא, בכי טוב, ללא עונשים ומלחמת ידיים, כי אם הצדק מעצמו עולה וצף כמו הפקק על המים. כולם היו נושמים בקלות."
נחום גוטמן מספר (ומצייר) את ימיה הראשונים של תל אביב בספר "שביל קליפות התפוזים" (עמ' 43). סתם, תשורת שבת למתגעגעים הנאוים שנאספו כאן
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
געגועים לעברית אמיתית
אתמול למשל ענתה לי בתה של אחת מאושיות האתר שהיא נולדה בשלושה (בחודש מסוים). כמעט התעלפתי. מההלם והקנאה.
גם אמא שלה (כמו סוסת פרא?) ידעה פעם את "ודייק" בעל פה, ואפילו כתבה על הספר עבודה סמינריונית... (-:
עורכת הלשון הבכירה בהוצאת הספרים האחרונה שעבדתי בה (שלימדה אותי הרבה יותר מכל מה שלמדתי עד אז) אומרת, בצדק, שחסר לנו רובד בעברית הכתובה, רובד שהיה מאפשר לנו לתרגם ספרי נוער וסתם ספרים שכתובים באנגלית טובה ועשירה, מעצם היותה אנגלית, במשלב מקביל.
שני דברים:
אחד, העניין של החסר ברובד כבר מדובר משנות השבעים ע"י המומחים בבלשנות השוואתית ובתורת התרגום וכו'.
הבעיה נוצרה כתוצאה מההיסטוריה של השפה: שפה ספרותית גבוהה ומודלים נמלצים היו קיימים בעברית כל עוד היתה בעיקר שפה ספרותית או לשון קודש, ומתחיית הלשון, במיוחד כלשון דיבור יומיומית בארץ ישראל, התגבש ונוצר בה רובד של לשון דיבור. אבל הרובד הנייטראלי שביניהן עדיין לא התגבש.
הבעיה קיימת גם בערבית, אם כי אפשר כבר לראות את "לשון המשכילים הערבים" בחלק מארצות ערב (במיוחד במצריים) כדגם, כמודל, להיווצרות של לשון כזו. עם זאת, היא לא תהיה מתאימה לתרגום של טקסטים ספרותיים.
השני, יש בעיה מובנית בתרגום מאנגלית, כי המודלים של הספרות האנגלית זרים בתכלית למודלים של העברית החדשה, שהושפעו יותר מאלה של מרכז ומזרח אירופה (קרי: ממודלים ספרותיים של הגרמנית והרוסית). קל לי לאין ערוך לתרגם משבדית, שהמודלים שלה קשורים למודלים הגרמניים (לשונית), מאשר לתרגם מאנגלית.
לצערי, האנגלית היא הלינגואה פראנקה בדורנו, וזה לא הופך את חיינו כמתרגמים לקלים...
"מִינֵי תַרגִימָא". מאז לא שמעתי את הביטוי הזה.
אצלנו במשפחה אוהבים להשתמש בו לפעמים. יש בו משהו כל כך חמוד! וגם ב"מגדנות".
_דווקא הצנזורה במילים אלו הופכת אותן למשהו שהוא לכאורה לא טבעי, או שצריך להתבייש בו וכד'. ולא היא.
על פני לכאורה לא טבעי - צנוע. על פני להתבייש - להצניע._
אני מסכימה. לא נעים לי לקרוא דיבור גס. בלי אאופמיזם. אפשר להשתמש במלה עדינה יותר.
גם אמא שלה (כמו סוסת פרא?) ידעה פעם את "ודייק" בעל פה, ואפילו כתבה על הספר עבודה סמינריונית... (-:
עורכת הלשון הבכירה בהוצאת הספרים האחרונה שעבדתי בה (שלימדה אותי הרבה יותר מכל מה שלמדתי עד אז) אומרת, בצדק, שחסר לנו רובד בעברית הכתובה, רובד שהיה מאפשר לנו לתרגם ספרי נוער וסתם ספרים שכתובים באנגלית טובה ועשירה, מעצם היותה אנגלית, במשלב מקביל.
שני דברים:
אחד, העניין של החסר ברובד כבר מדובר משנות השבעים ע"י המומחים בבלשנות השוואתית ובתורת התרגום וכו'.
הבעיה נוצרה כתוצאה מההיסטוריה של השפה: שפה ספרותית גבוהה ומודלים נמלצים היו קיימים בעברית כל עוד היתה בעיקר שפה ספרותית או לשון קודש, ומתחיית הלשון, במיוחד כלשון דיבור יומיומית בארץ ישראל, התגבש ונוצר בה רובד של לשון דיבור. אבל הרובד הנייטראלי שביניהן עדיין לא התגבש.
הבעיה קיימת גם בערבית, אם כי אפשר כבר לראות את "לשון המשכילים הערבים" בחלק מארצות ערב (במיוחד במצריים) כדגם, כמודל, להיווצרות של לשון כזו. עם זאת, היא לא תהיה מתאימה לתרגום של טקסטים ספרותיים.
השני, יש בעיה מובנית בתרגום מאנגלית, כי המודלים של הספרות האנגלית זרים בתכלית למודלים של העברית החדשה, שהושפעו יותר מאלה של מרכז ומזרח אירופה (קרי: ממודלים ספרותיים של הגרמנית והרוסית). קל לי לאין ערוך לתרגם משבדית, שהמודלים שלה קשורים למודלים הגרמניים (לשונית), מאשר לתרגם מאנגלית.
לצערי, האנגלית היא הלינגואה פראנקה בדורנו, וזה לא הופך את חיינו כמתרגמים לקלים...
"מִינֵי תַרגִימָא". מאז לא שמעתי את הביטוי הזה.
אצלנו במשפחה אוהבים להשתמש בו לפעמים. יש בו משהו כל כך חמוד! וגם ב"מגדנות".
_דווקא הצנזורה במילים אלו הופכת אותן למשהו שהוא לכאורה לא טבעי, או שצריך להתבייש בו וכד'. ולא היא.
על פני לכאורה לא טבעי - צנוע. על פני להתבייש - להצניע._
אני מסכימה. לא נעים לי לקרוא דיבור גס. בלי אאופמיזם. אפשר להשתמש במלה עדינה יותר.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
געגועים לעברית אמיתית
וגם ב"מגדנות".
בספר לפעוטות "צילי וגילי" של דיק ברונה, כתוב "שתו מיץ מתוק ואכלו מגדנות".
בספר לפעוטות "צילי וגילי" של דיק ברונה, כתוב "שתו מיץ מתוק ואכלו מגדנות".
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
געגועים לעברית אמיתית
בספר לפעוטות "צילי וגילי" של דיק ברונה, כתוב "שתו מיץ מתוק ואכלו מגדנות".
אני מכירה רק את ספרי "נינה" שלו. מה זה "צילי וגילי"?
ואצלנו מריעים לפעמים בקול גדול, "...המגדנות, הפשטידות!" (מ"עוץ לי גוץ לי", כמובן. אגב, פתחתי את הספר לבדוק אם קודם מגדנות או קודם פשטידות, וגיליתי שבעצם זה "המגדנות הדורונות"... נראה שבקאמרי עִברתו את הטקסט השלונסקאי לטובת הדור הצעיר).
בכלל, "עוץ לי גוץ לי" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מעשירים להפליא את שפתם של ילדינו (ואת שפתנו שלנו). היופי בהקשבה לתקליט (בגרסאות הישנות) או בדיסק (בגרסאות העכשוויות) הוא שהיא (הבכורה, הקטן עוד קטן) באמת מקשיבה ופחות עסוקה בעלילה ובהסחות הדעת הוויזואליות של ההצגה. חוץ מזה יש פה אפקט של שינון ולמידה בעל פה, וכשמדובר בטקסטים קלאסיים בלשון משובחת זה אוצר שמתיישב אצלנו בראש ולא אובד אף פעם (נוכחתי בזה כשהתחלתי לשמוע מחדש את "עוץ לי גוץ לי", בגללה, והכל חזר אלי).
מסקנה: להלחין את התנ"ך.
אני מכירה רק את ספרי "נינה" שלו. מה זה "צילי וגילי"?
ואצלנו מריעים לפעמים בקול גדול, "...המגדנות, הפשטידות!" (מ"עוץ לי גוץ לי", כמובן. אגב, פתחתי את הספר לבדוק אם קודם מגדנות או קודם פשטידות, וגיליתי שבעצם זה "המגדנות הדורונות"... נראה שבקאמרי עִברתו את הטקסט השלונסקאי לטובת הדור הצעיר).
בכלל, "עוץ לי גוץ לי" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מעשירים להפליא את שפתם של ילדינו (ואת שפתנו שלנו). היופי בהקשבה לתקליט (בגרסאות הישנות) או בדיסק (בגרסאות העכשוויות) הוא שהיא (הבכורה, הקטן עוד קטן) באמת מקשיבה ופחות עסוקה בעלילה ובהסחות הדעת הוויזואליות של ההצגה. חוץ מזה יש פה אפקט של שינון ולמידה בעל פה, וכשמדובר בטקסטים קלאסיים בלשון משובחת זה אוצר שמתיישב אצלנו בראש ולא אובד אף פעם (נוכחתי בזה כשהתחלתי לשמוע מחדש את "עוץ לי גוץ לי", בגללה, והכל חזר אלי).
מסקנה: להלחין את התנ"ך.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
געגועים לעברית אמיתית
מסקנה: להלחין את התנ"ך.
גם בתי משננת יומם ולילה.
ושלא כיאה לנינה של מנצח מהולל מפראג, החוש המוזיקלי שלה, אפס, לוקה בחסר...
גם בתי משננת יומם ולילה.
ושלא כיאה לנינה של מנצח מהולל מפראג, החוש המוזיקלי שלה, אפס, לוקה בחסר...
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
געגועים לעברית אמיתית
החוש המוזיקלי שלה, אפס, לוקה בחסר
למיטב ידיעתי, שמיעה מוזיקלית אינה מתבטאת בהכרח בשליטה במיתרי הקול. בטח לא בגיל צעיר. הקשר העיקרי ביניהם, לדעתי, הוא הצער שהגרון המזייף גורם לאוזן הרגישה לזיוף שיוצא מהפה הקרוב ביותר אליה.
לילה טוב (הפעם אני באמת הולכת).
למיטב ידיעתי, שמיעה מוזיקלית אינה מתבטאת בהכרח בשליטה במיתרי הקול. בטח לא בגיל צעיר. הקשר העיקרי ביניהם, לדעתי, הוא הצער שהגרון המזייף גורם לאוזן הרגישה לזיוף שיוצא מהפה הקרוב ביותר אליה.
לילה טוב (הפעם אני באמת הולכת).
-
- הודעות: 770
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*
געגועים לעברית אמיתית
שמיעה מוזיקלית אינה מתבטאת בהכרח בשליטה במיתרי הקול
זה נכון, מניסיון בליווי תלמידות שירה ונגינה. גם בנות 10 עם כישרון מוזיקלי מוכח ומפעים מזייפות המון בלי לשים לב.
זה נכון, מניסיון בליווי תלמידות שירה ונגינה. גם בנות 10 עם כישרון מוזיקלי מוכח ומפעים מזייפות המון בלי לשים לב.
-
- הודעות: 770
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*
געגועים לעברית אמיתית
אה, ובעניין הידרדרות השפה וההשפעות הזרות, מה שבשמת כתבה הזכיר לי כמה ביטויים גרמניים שנכנסו לעברית בלי שום תלונות, כמו
הכל כשורה
הכל בסדר
גן ילדים
ועוד רבים שעכשיו שכחתי (פרולקטין? קשב לתינוקת נטולת חיתול שיושבת לי על הברכיים? סניליות?)
הכל כשורה
הכל בסדר
גן ילדים
ועוד רבים שעכשיו שכחתי (פרולקטין? קשב לתינוקת נטולת חיתול שיושבת לי על הברכיים? סניליות?)
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
געגועים לעברית אמיתית
מסקנה: להלחין את התנ"ך.
הולחן כבר, רק צריך (אולי) לתרגם לתווים מודרניים.
הולחן כבר, רק צריך (אולי) לתרגם לתווים מודרניים.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
געגועים לעברית אמיתית
_מסקנה: להלחין את התנ"ך.
הולחן כבר, רק צריך (אולי) לתרגם לתווים מודרניים_
לחלק ל"שירים" ולהוציא דיסק (-:
הולחן כבר, רק צריך (אולי) לתרגם לתווים מודרניים_
לחלק ל"שירים" ולהוציא דיסק (-:
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
געגועים לעברית אמיתית
לחלק ל"שירים" ולהוציא דיסק
אני נרשמת להזמנה מוקדמת!
אני נרשמת להזמנה מוקדמת!
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
געגועים לעברית אמיתית
לא את המפיקה D-: ??
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 06 יוני 2008, 16:59
- דף אישי: הדף האישי של מיכאלה_אבן*
געגועים לעברית אמיתית
זאת בעיה. מצד אחד, אם יכתבו או יתרגמו היום ספר עם מילים "של פסיכומטרי" - הילדים פשוט יוותרו עליו ויחפשו את הסרט. מצד שני, נמאס לי לקרוא ספרים ישראלים שכתובים בשפת דיבור עם מילות סלנג ועברית קלוקלת במתכוון. בזמן האחרון אני רואה יותר ויותר ספרים שמשתייכים לקטגוריה הזו. נראה לי שזה התחיל כגימיק ספרותי, הפך לטרנד, ואז נמשך סתם משיקולי עצלות וחנופה לנוער. חייבים למצוא איזושהי דרך ביניים של שפה שהיא עשירה מצד אחד ונגישה מצד שני.
במקביל, חייבים, לדעתי, להנחיל אוצר מילים גדול יותר לילדים שלנו. אם ילד ידבר בשפה "יפה" בבית - הוא לא ירגיש מאוים כלכך כשיקרא אותה בספר.
במקביל, חייבים, לדעתי, להנחיל אוצר מילים גדול יותר לילדים שלנו. אם ילד ידבר בשפה "יפה" בבית - הוא לא ירגיש מאוים כלכך כשיקרא אותה בספר.
-
- הודעות: 770
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*
געגועים לעברית אמיתית
אם ילד ידבר בשפה "יפה" בבית - הוא לא ירגיש מאוים כלכך כשיקרא אותה בספר.
אני דווקא הבחנתי שגם ילדים שהולכים לגן מסגלים להם משם שפה יפה ועשירה, ואחר כך משליכים אותה בסביבות גיל 6.
האם זו השפעה נוספת של בית הספר? ואולי בגלל שאז מתחילים לנסות להיות מגניבים? ואולי כי רוב המבוגרים מדברים כך?
אני זוכרת שכילדה לעתים קרובות דיברתי בשפה "ילדותית" כדי להתאים את עצמי P-: על אף שהיה לי אוצר מלים עשיר מאוד של תולעת ספרים אמיתית, וכשרציתי השתמשתי בו - ועוד איך!
אני דווקא הבחנתי שגם ילדים שהולכים לגן מסגלים להם משם שפה יפה ועשירה, ואחר כך משליכים אותה בסביבות גיל 6.
האם זו השפעה נוספת של בית הספר? ואולי בגלל שאז מתחילים לנסות להיות מגניבים? ואולי כי רוב המבוגרים מדברים כך?
אני זוכרת שכילדה לעתים קרובות דיברתי בשפה "ילדותית" כדי להתאים את עצמי P-: על אף שהיה לי אוצר מלים עשיר מאוד של תולעת ספרים אמיתית, וכשרציתי השתמשתי בו - ועוד איך!
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
געגועים לעברית אמיתית
שגם ילדים שהולכים לגן מסגלים להם משם שפה יפה ועשירה,
האם הם מסגלים להם אותה מהגן - או אולי מהבית? הרי לא לכל הילדים שהולכים לגן יש שפה יפה ועשירה.
האם הם מסגלים להם אותה מהגן - או אולי מהבית? הרי לא לכל הילדים שהולכים לגן יש שפה יפה ועשירה.
-
- הודעות: 770
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 12:57
- דף אישי: הדף האישי של קלמנ_טינה*
געגועים לעברית אמיתית
האם הם מסגלים להם אותה מהגן - או אולי מהבית?
אולי. לי נדמה שהדיבור ה"חינוכי" של רבות מהגננות משמש מודל גם לילדים שהוריהם מדברים כאחד האדם.
מכל מקום, קשה לי לחשוב על דרך מכובדת להוכיח את הסברה הזאת בלי מחקר על הנורמות הלשוניות שנהוגות בכל הבתים, ואת זה לצערי אין לי פנאי לעשות.
אותי דווקא יותר מעניין לעקוב אחר החלק הבא של התהליך, שבו בוחרים במשלב נמוך יותר.
גם נראה לי שהיה דף שדן בזה באריכות, עם כמה טענות שכדאי לקרוא לא?
אולי. לי נדמה שהדיבור ה"חינוכי" של רבות מהגננות משמש מודל גם לילדים שהוריהם מדברים כאחד האדם.
מכל מקום, קשה לי לחשוב על דרך מכובדת להוכיח את הסברה הזאת בלי מחקר על הנורמות הלשוניות שנהוגות בכל הבתים, ואת זה לצערי אין לי פנאי לעשות.
אותי דווקא יותר מעניין לעקוב אחר החלק הבא של התהליך, שבו בוחרים במשלב נמוך יותר.
גם נראה לי שהיה דף שדן בזה באריכות, עם כמה טענות שכדאי לקרוא לא?
-
- הודעות: 500
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
- דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*
געגועים לעברית אמיתית
דא"ג, קראתי לאחרונה ספר בלשי המתרחש במאה ה-19 ומתורגם מרוסית לעברית מענגת - 'עזאזל' מתוך הסידרה 'תיבת פנדורין'.
-
- הודעות: 6
- הצטרפות: 06 יוני 2008, 16:59
- דף אישי: הדף האישי של מיכאלה_אבן*
געגועים לעברית אמיתית
האם הם מסגלים להם אותה מהגן - או אולי מהבית?
כשכתבתי בבית התכוונתי גם בגן, כלומר, באופן כללי - ששפת הדיבור משליכה על שפת הכתיבה.
אגב, הילד שלי מדבר כרגע בעברית מאוד יפה שלמד בגן, אבל נראה לי שאם השנים הוא יתאים את עצמו לצורת הדיבור שלי ושל הסביבה. הרי חיקוי של הסביבה הוא חלק מההתפתחות התקינה של ילד, לא? אז כרגע הוא מחקה את העברית היפה של הגננת ובשנה הבאה כשתהיה לו גננת אחרת, אולי עם עברית פחות יפה - אני מניחה שהוא יעבור לחקות אותה.
כשכתבתי בבית התכוונתי גם בגן, כלומר, באופן כללי - ששפת הדיבור משליכה על שפת הכתיבה.
אגב, הילד שלי מדבר כרגע בעברית מאוד יפה שלמד בגן, אבל נראה לי שאם השנים הוא יתאים את עצמו לצורת הדיבור שלי ושל הסביבה. הרי חיקוי של הסביבה הוא חלק מההתפתחות התקינה של ילד, לא? אז כרגע הוא מחקה את העברית היפה של הגננת ובשנה הבאה כשתהיה לו גננת אחרת, אולי עם עברית פחות יפה - אני מניחה שהוא יעבור לחקות אותה.
-
- הודעות: 977
- הצטרפות: 12 מאי 2005, 22:58
- דף אישי: הדף האישי של חוה_בת_חיים*
געגועים לעברית אמיתית
אני רואה את זה כך:
בתוך השפה יש שפות-משנה. בדיוק כפי ש 'בכל אדם המבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה' (כך אומר לי המרגיעון) , כך בתוך השפה יש 'מחלקות' אשר משקפות תקופות בחיים.
רואים המון פעמים ילדים בערך בגיל 6-7 אשר מדברים בעת משחק 'כמו תינוקות' . כלומר הם משקפים בכך את ההבדל שהם מוצאים בין מצבם הנוכחי -שיש לו שפה משלו , לבין מצבו של 'התינוק' שיש לו שפה משלו .
ידוע לכל הצורך של 'מתבגרים' להמציא סלנג כמעט פרטי אשר משקף את ההזדהות עם 'קבוצת השוים' .
פחות ידוע הוא הצורך של מבוגרים להתבטא בעומק שכלי ורגשי אשר בא עם נכונות לוותר על הסלנג של גיל הנעורים . אולי געגועים לעברית אמיתית משקף צורך זה .
קצת פתיטי לראות 'מזדקנים' אשר מנסים להתהדר בסלנג של בני הנעורים -על אף שיש כאלה שעושים זאת בחן רב .
מעניין להכנס לעומק החוויות של החיים ואז לשוב ממש לעומק השפה ולגלות את מכמניה .
בתוך השפה יש שפות-משנה. בדיוק כפי ש 'בכל אדם המבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה' (כך אומר לי המרגיעון) , כך בתוך השפה יש 'מחלקות' אשר משקפות תקופות בחיים.
רואים המון פעמים ילדים בערך בגיל 6-7 אשר מדברים בעת משחק 'כמו תינוקות' . כלומר הם משקפים בכך את ההבדל שהם מוצאים בין מצבם הנוכחי -שיש לו שפה משלו , לבין מצבו של 'התינוק' שיש לו שפה משלו .
ידוע לכל הצורך של 'מתבגרים' להמציא סלנג כמעט פרטי אשר משקף את ההזדהות עם 'קבוצת השוים' .
פחות ידוע הוא הצורך של מבוגרים להתבטא בעומק שכלי ורגשי אשר בא עם נכונות לוותר על הסלנג של גיל הנעורים . אולי געגועים לעברית אמיתית משקף צורך זה .
קצת פתיטי לראות 'מזדקנים' אשר מנסים להתהדר בסלנג של בני הנעורים -על אף שיש כאלה שעושים זאת בחן רב .
מעניין להכנס לעומק החוויות של החיים ואז לשוב ממש לעומק השפה ולגלות את מכמניה .
-
- הודעות: 896
- הצטרפות: 12 דצמבר 2004, 15:51
- דף אישי: הדף האישי של א_ל_א_ן*
געגועים לעברית אמיתית
מחפשת מידע על נקדן.
איזו תוכנה הכי כדאי להתקין במחשב?
איזו תוכנה הכי כדאי להתקין במחשב?
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
_מחפשת מידע על נקדן.
איזו תוכנה הכי כדאי להתקין במחשב?_
ככל הידוע לי יש 3 נקדנים בשוק:
"נקדן" של מלינגו,
"דגש-פרו"
ו"סנופי".
הם שונים זה מזה לגמרי.
"נקדן" הוא יישום רשת בתשלום פר סימני דפוס (לא זוכרת כמה זה עולה, אבל הרבה. זה יוצא הכי יקר). הוא מעולה.
"דגש-פרו" הוא מעבד תמלילים שמותקן על המחשב, הכולל גם כלי ניקוד אוטומטי מדויק מאוד ומקיף מאוד (בערך ברמה של הנקדן של מלינגו, קצת פחות טוב). הבעיה אתו היא הממשק שלו (לא נוח בלשון המעטה). הוא די יקר למי שלא מתפרנס מזה - כ-700 ש"ח.
"סנופי" הוא תוספת שמותקנת על תכנת word. הממשק שלו נהדר אבל הוא מלא טעויות כרימון (טעויות מזעזעות ממש). אי אפשר לסמוך עליו בשום אופן. הוא עולה כ-350 ש"ח כמדומתני.
הבעיה של שלושת הנקדנים היא, שאי אפשר להפיק מהם ניקוד מדויק ואמין של מסמך בלי לדעת לנקד בעצמך.
לכי תבחרי את האופציה הנכונה לכל מלה במשפט הבא:
פעם אבי גנב שולחן
פָּעַם (קמץ, פתח) או פַּעַם (פתח, פתח)?
אָבֲי (קמץ, חיריק) או אֲבֲי (חטף פתח, חיריק)?
גַּנָּב (פתח, דגש חזק, קמץ) או גָּנַב (קמץ, פתח)?
שֻׁלְחָן (ח' קמוצה) או שֻׁלְחַן (ח' פתוחה)?
גם האפשרויות שלא מתאימות למשפט הזה קיימות ומתאימות בהקשרים אחרים, ואף תכנה לא יכולה לנחש את ההקשר... (האמת שמלינגו דווקא עובדים קצת בכיוון, אבל רמת הניחוש של הנקדן שלהם לא משמעותית)
איזו תוכנה הכי כדאי להתקין במחשב?_
ככל הידוע לי יש 3 נקדנים בשוק:
"נקדן" של מלינגו,
"דגש-פרו"
ו"סנופי".
הם שונים זה מזה לגמרי.
"נקדן" הוא יישום רשת בתשלום פר סימני דפוס (לא זוכרת כמה זה עולה, אבל הרבה. זה יוצא הכי יקר). הוא מעולה.
"דגש-פרו" הוא מעבד תמלילים שמותקן על המחשב, הכולל גם כלי ניקוד אוטומטי מדויק מאוד ומקיף מאוד (בערך ברמה של הנקדן של מלינגו, קצת פחות טוב). הבעיה אתו היא הממשק שלו (לא נוח בלשון המעטה). הוא די יקר למי שלא מתפרנס מזה - כ-700 ש"ח.
"סנופי" הוא תוספת שמותקנת על תכנת word. הממשק שלו נהדר אבל הוא מלא טעויות כרימון (טעויות מזעזעות ממש). אי אפשר לסמוך עליו בשום אופן. הוא עולה כ-350 ש"ח כמדומתני.
הבעיה של שלושת הנקדנים היא, שאי אפשר להפיק מהם ניקוד מדויק ואמין של מסמך בלי לדעת לנקד בעצמך.
לכי תבחרי את האופציה הנכונה לכל מלה במשפט הבא:
פעם אבי גנב שולחן
פָּעַם (קמץ, פתח) או פַּעַם (פתח, פתח)?
אָבֲי (קמץ, חיריק) או אֲבֲי (חטף פתח, חיריק)?
גַּנָּב (פתח, דגש חזק, קמץ) או גָּנַב (קמץ, פתח)?
שֻׁלְחָן (ח' קמוצה) או שֻׁלְחַן (ח' פתוחה)?
גם האפשרויות שלא מתאימות למשפט הזה קיימות ומתאימות בהקשרים אחרים, ואף תכנה לא יכולה לנחש את ההקשר... (האמת שמלינגו דווקא עובדים קצת בכיוון, אבל רמת הניחוש של הנקדן שלהם לא משמעותית)
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
(סימני הניקוד לא נראים היטב... חלק מהקמצים נראים כמו פתחים. מזל שפירטתי )
-
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
געגועים לעברית אמיתית
אני מנסה את כוחי:
פַּעַם (פתח, פתח) אָבִי (קמץ, חיריק) גָּנַב (קמץ, פתח) שֻלְחָן (ח' קמוצה)
נכון? הצליח לי?
לעומת זאת, משמעות המילים האחרות, לפי מה שאני יודעת:
פָּעַם (קמץ, פתח) - הכוונה לפועל 'פעם', כמו 'הלב פעם בחוזקה', לעומת 'פַּעַם' (פתח, פתח) - שהכוונה כמו ב'פעם אחת'.
אֲבֲי (חטף פתח, חיריק) - בזה אני לא בטוחה. האם הקמץ הופך לחטף פתח כאשר יש סמיכות, למשל 'אבי-הילד'?
גַּנָּב (פתח, דגש חזק, קמץ) - זה שם העצם 'גנב'. למשל 'הגנב הצליח לברוח'. לעומת גָּנַב (קמץ, פתח) - שזה הפועל, 'הוא גנב לך כסף'.
שֻׁלְחַן (ח' פתוחה) - גם כאן אני לא בטוחה. נדמה לי שבמילה המקורית 'שלחן' צריך לבוא בקמץ ב-ח'. האם הסיבה לפתח ב-ח', היא כאשר המילה הזו באה בסמיכות, כגון 'שלחן-האוכל'?
פַּעַם (פתח, פתח) אָבִי (קמץ, חיריק) גָּנַב (קמץ, פתח) שֻלְחָן (ח' קמוצה)
נכון? הצליח לי?
לעומת זאת, משמעות המילים האחרות, לפי מה שאני יודעת:
פָּעַם (קמץ, פתח) - הכוונה לפועל 'פעם', כמו 'הלב פעם בחוזקה', לעומת 'פַּעַם' (פתח, פתח) - שהכוונה כמו ב'פעם אחת'.
אֲבֲי (חטף פתח, חיריק) - בזה אני לא בטוחה. האם הקמץ הופך לחטף פתח כאשר יש סמיכות, למשל 'אבי-הילד'?
גַּנָּב (פתח, דגש חזק, קמץ) - זה שם העצם 'גנב'. למשל 'הגנב הצליח לברוח'. לעומת גָּנַב (קמץ, פתח) - שזה הפועל, 'הוא גנב לך כסף'.
שֻׁלְחַן (ח' פתוחה) - גם כאן אני לא בטוחה. נדמה לי שבמילה המקורית 'שלחן' צריך לבוא בקמץ ב-ח'. האם הסיבה לפתח ב-ח', היא כאשר המילה הזו באה בסמיכות, כגון 'שלחן-האוכל'?
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
צדקת בכולם.
-
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
געגועים לעברית אמיתית
צדקת בכולם.
איזה כיף !
נראה לי היה כדאי לפתוח באתר דף התייעצות על ניקוד או איך מנקדים או משו כזה, ושם מי שמתלבט באיזו מילה יוכל לשאול...
או בכלל להתייעץ על כללי ניקוד באופן כללי.
מה דעתך?
איזה כיף !
נראה לי היה כדאי לפתוח באתר דף התייעצות על ניקוד או איך מנקדים או משו כזה, ושם מי שמתלבט באיזו מילה יוכל לשאול...
או בכלל להתייעץ על כללי ניקוד באופן כללי.
מה דעתך?
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
דף מיוחד לזה נראה לי מיותר. איך אומרים בעברית יכול לענות על הצורך הזה.
וכמובן, ישנו הדף איך מוסיפים ניקוד. אפשר לשנות לו את השם ל-איך מנקדים, לערוך אותו כך שהעניין הטכני (הפשוט ביותר) מוסבר בהתחלה (יכול להיות שהוא כבר ערוך, לא זוכרת), מתחת לזה לסכם סיקור של תכנות ניקוד אוטומטיות, ובדיון לייעץ בענייני ניקוד ממש.
לא צופה שהדף יהיה חם במיוחד
וכמובן, ישנו הדף איך מוסיפים ניקוד. אפשר לשנות לו את השם ל-איך מנקדים, לערוך אותו כך שהעניין הטכני (הפשוט ביותר) מוסבר בהתחלה (יכול להיות שהוא כבר ערוך, לא זוכרת), מתחת לזה לסכם סיקור של תכנות ניקוד אוטומטיות, ובדיון לייעץ בענייני ניקוד ממש.
לא צופה שהדף יהיה חם במיוחד
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
געגועים לעברית אמיתית
אני חושבת שהנושא שייך מאד לדף הזה.
אני חושבת עוד שאותם אנשים, בעלי הגעגוע לעברית העשירה והסמיכה, אוהבים גם לקרוא שירה ולהכיר את כללי הניקוד.. (כזאת אנוכי, בכל אופן )
(איזה פחד לכתוב בדף הזה, אני בודקת שוב ושוב שלא עשיתי שום טעות כתיב או דקדוק... )
אני חושבת עוד שאותם אנשים, בעלי הגעגוע לעברית העשירה והסמיכה, אוהבים גם לקרוא שירה ולהכיר את כללי הניקוד.. (כזאת אנוכי, בכל אופן )
(איזה פחד לכתוב בדף הזה, אני בודקת שוב ושוב שלא עשיתי שום טעות כתיב או דקדוק... )
-
- הודעות: 896
- הצטרפות: 12 דצמבר 2004, 15:51
- דף אישי: הדף האישי של א_ל_א_ן*
געגועים לעברית אמיתית
בינתיים, בשביל מילים נבחרות (שמשתמעות לפעמים לשני פנים) הורדתי בחינם סרגל ניקוד.
תודה על המידע, אבדיק אחרי שאתיאש מסרגל הניקוד.
תודה על המידע, אבדיק אחרי שאתיאש מסרגל הניקוד.
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
געגועים לעברית אמיתית
רוצה לשתף בגאווה שאחד הספרים האהובים על אוריה לפני השינה הוא "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת ביאליק (יש לנו מהדורה עם איורים ססגוניים נהדרים שקנינו פעם בשיקשוק בשני שקלים).
איזה תענוג.
זו אפילו לא עברית, זו לשון הקודש ממש. אין משפט שלא מתכתב עם איזה פסוק.
לדוגמה:
"...הלא אתה קֻפַּת המדע וְאֹסֶם הבּינה, / ואיך לא תדע את הבצל ירק הגינה, / והוא פרי מפרי האדמה, / יֵדָעֵהוּ כל עֶבֶד וכל אמה, / פרי עז ומר ואכזרי, / מבני חריף למשפחת מְרָרִי, / עודנו בְּאִבּו ילבש מכנסיים, / עומד על ראשו ורגליו לשמַיִם, / כמתהדר: 'ראו, כמה גדולים מעשַׂי / וכמה ירוקים מכנסַי!' / וּבְגָמְלוֹ יֵצֵא בתכריך זהבו, / והנחש מקנן בלבבו, / ובשרו פְּצָלוֹת פצלות לבנות, / כמעשֵי הַכֻּתֳּנוֹת בתוך הכתנות, / מהן לבנות כולן ומהן לבנות ותכלת, / וטעמו כטעם הַחֶלְבְּנָה וְהַשְּׁחֵלֶת, / כל אוכלו חי יצעק: הושענא! / מר לי מר, הרוַני לענה! -- / והמפשיטו והמפלחו דָמֹעַ תדמע עינו; / על כן לא יאכלוהו השועים בעינו, / כי מאכל דמעה לאביוניהם יתנוהו,/ הם בְּפִתָּם על מרוריו יאכלוהו. / ואשר יאכלנו חי לתיאבון וּלְכֹסֶף, / יאכל ממנו כזית ואל יוסף, / פן יעמוד טעמו בפיו וריחו לא יֵאָסֶף. / ואולם חי מלכי אם יש כַּבָּצָל בכל הַיָּרָק / נותן טעם לשבח בַּמָּרָק, / וכי יֻתַּן ממנו בִּצְלִי אש -- / וְעָרַב הַצָּלִי על אחת שש; / כי כן משפט הפרי הזה וכן דתו: / מר הוא בחייו ומתוק במיתתו..."
איזה תענוג.
זו אפילו לא עברית, זו לשון הקודש ממש. אין משפט שלא מתכתב עם איזה פסוק.
לדוגמה:
"...הלא אתה קֻפַּת המדע וְאֹסֶם הבּינה, / ואיך לא תדע את הבצל ירק הגינה, / והוא פרי מפרי האדמה, / יֵדָעֵהוּ כל עֶבֶד וכל אמה, / פרי עז ומר ואכזרי, / מבני חריף למשפחת מְרָרִי, / עודנו בְּאִבּו ילבש מכנסיים, / עומד על ראשו ורגליו לשמַיִם, / כמתהדר: 'ראו, כמה גדולים מעשַׂי / וכמה ירוקים מכנסַי!' / וּבְגָמְלוֹ יֵצֵא בתכריך זהבו, / והנחש מקנן בלבבו, / ובשרו פְּצָלוֹת פצלות לבנות, / כמעשֵי הַכֻּתֳּנוֹת בתוך הכתנות, / מהן לבנות כולן ומהן לבנות ותכלת, / וטעמו כטעם הַחֶלְבְּנָה וְהַשְּׁחֵלֶת, / כל אוכלו חי יצעק: הושענא! / מר לי מר, הרוַני לענה! -- / והמפשיטו והמפלחו דָמֹעַ תדמע עינו; / על כן לא יאכלוהו השועים בעינו, / כי מאכל דמעה לאביוניהם יתנוהו,/ הם בְּפִתָּם על מרוריו יאכלוהו. / ואשר יאכלנו חי לתיאבון וּלְכֹסֶף, / יאכל ממנו כזית ואל יוסף, / פן יעמוד טעמו בפיו וריחו לא יֵאָסֶף. / ואולם חי מלכי אם יש כַּבָּצָל בכל הַיָּרָק / נותן טעם לשבח בַּמָּרָק, / וכי יֻתַּן ממנו בִּצְלִי אש -- / וְעָרַב הַצָּלִי על אחת שש; / כי כן משפט הפרי הזה וכן דתו: / מר הוא בחייו ומתוק במיתתו..."
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 25 אפריל 2003, 09:37
- דף אישי: הדף האישי של בועז_חן*
געגועים לעברית אמיתית
מוזר, העיניים עוברות על הטקסט ובראש אני שומע את אלכס אנסקי מקריא.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
געגועים לעברית אמיתית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שלחופה
שלחופה
געגועים לעברית אמיתית
עברית שפה מתחדשת, אחת המילים הכי שימושיות שפגשתי לאחרונה. הַסְגַּבְרָה mansplaining - מצב שבו גבר מנסה להסביר לאישה דבר מה באופן מתנשא.