דיון על בקשה למשרד החינוך

שרית הרעיון שלך לא יכול לעבוד כי ישנם נהלים שהמשרד רוצה שכולם ימלאו. המשרד לא רואה אותך כעצמאית ומבחינתו היוזמה היא אחת. כאן בדיוק הבעיה של הפיכה למשהו אחיד.ההחמרה של כתיבת הנוהל הייתה גורפת תוך כיוון המפקחים כלומר כאן אם עד עכשיו היה לך פשוט להגיש הרי שעכשיו את תצטרכי גם להסביר ולעמוד ביעדים ובציפיות למה כי את חלק מ.. את כבר לא פרט בודד. וראי ילדים חריגים כמה בעיות יש להם וכדי לקבל משהו הם צריכים להוכיח .וזה בדיוק מה שיקרה לך .

פלונית אלמונית
א- אני נגד כל המהלך וציינתי שעד כה היה לי טוב עם משרד החינוך וכמו ביחסים ברגע ששלישי מצטרף הכל מתחרבש (-: כך גם כאן
ב- אבל...זו כבר מציאות והשאלה איך מתמודדים איתה שכמה שפחות היא תפריע/תפגע/תהווה עבורי מטרד
ג- אני מנסה לא לעצור את הבחירה של האחר, אלא לקבל, אך לנסות ולידע שאני לא אהיה חלק
ד - אולי יש מקום שכל המתנגדים לא יהססו וישלחו כיחידים או כקבוצה מכתב למשרד החינוך בו יביעו עמדתם ואת רצונם לא להיות חלק
משרד החינוך חייב לדעת שאנחנו לא מקשה אחת כדי שלא נהיה "כפופים" לנהלים שיכולו עליהם.

המשרד לא רואה אותך כעצמאית ומבחינתו היוזמה היא אחת.
לא מדויק בעניין היוזמה.
התנהלות משרד החינוך איננה קשורה ביוזמות והוא פועל על דעת עצמו בכל מקרה.
כלומר, גם אם פקידו מסתמכים על דעות או הצעות שבאות מאנשי החינוך הביתי אלה או אלה או אלה, זה לא בעקבות היוזמה של אנשי החינוך הביתי, אלא, הרצון לאחד את המקרים נובע מעוורונו של משרד החינוך לגבי כל הנושא.

ומכאן, דווקא הטענה המשפטית המפרידה בין מקרה למקרה עשויה להצליח למרות שעשויה להיות גם היא לרועץ.

ראו, בכל מקרה העניין הוא פרטני, הדבר נכון לכל היבט שקשור בחינוך הביתי.
גם הבג"ץ וגם כל התארגנות אחרת לא ישנו את זה, גם אם משרד החינוך נוהג כך או כך או כך.

כאן למרות התנהלות משרד החינוך - בכל מקרה ההתייחסות היא אישית, תלויית נחישות המשפחה, מיקום המשפחה, במובן של ראש מועצה או ראש עיריה שיכולים להשפיע כאן רבות, ואין כל חשש ממשרד החינוך - למי ששלם עם דרך החינוך הביתי.
מי שמבקש להישען על משרד החינוך, בכל צורה, כסף או עזרה אחרת, זה כבר סיפור אחר, ולדעתי הפרטית, עד שלא יהיה שינוי חוקתי, כלומר עד שלא יחקק חוק ספציפי - אין מה לפנות שם, אלא אם רוצים לעבוד בעבור משרד החינוך במקום בעבור המשפחה והילדים.
אבל זו רק דעתי הפרטית, ואיננה מחייבת אף אחד כמובן.
תודות.

איך הפסדתי את כל האקשן!
כמה ימים לא הייתי בבית, ואני רואה שהספקתם לכתוב המון. קראתי הכל. אנסה לענות, ואני מקווה שתנסו לקרוא מתוך הקשבה אמיתית. העלתם כאן הרבה נושאים, וכדי להתייחס להכל אני צריכה לכתוב תשובה ארוכה. אז בבקשה תמשיכו לקרוא עד הסוף.

אני אתחיל בסקירת המצב, כי אני רואה שכתובים כאן כמה דברים מטעים.

לפני כמה שנים משרד החינוך הכניס מערכת ממוחשבת לכל נושא רישום התלמידים, שאיפשרה לו בין השאר להשוות את הרישומים שלו למרשם האוכלוסין של משרד הפנים. המערכת הזו מאפשרת מעקב טוב הרבה יותר אחרי מי רשום לאן ומי לא רשום. מאז, כל כמה זמן המחשב בוחר מדגם מקרי של תלמידים ומוציא פלט עם תלמידים שיש בעיות ברישום שלהם: רשומים ליותר ממוסד לימוד אחד, רשומים מחוץ לאזור הרישום, לא רשומים לאף מוסד, וכן הלאה. את הפלט הזה מעבירים למחלקות החינוך במועצות והעיריות, והן חייבות לדווח למשרד החינוך מה קורה עם כל התלמידים האלה, ולתקן את הרישומים.

במסגרת הפעילות המשרדית הזו, משרד החינוך מאתר עוד ועוד משפחות חינוך ביתי שקודם לכן היו "מתחת לראדאר". אין לזה כל קשר לפעילות או לחוסר פעילות של אנשי החינוך הביתי. אתם מוזמנים לפנות למחלקת החינוך המקומית שלכם בשביל לשמוע מהם את הסיפור.

נושא שני הוא השפעת העתירה לבג"ץ. כאן חשוב להבחין בין כמה תקופות:

התקופה שלפני השימוש בבג"ץ כדי להתנגד לחלק מפעולות משרד החינוך.
התקופה של הטיפול בעתירה.
התקופה האחרונה (מאז אפריל) שאחרי משיכת העתירה.

לפני העתירה המדיניות של משרד החינוך היתה לא אחידה, גם מבחינת אזורים שונים בארץ, גם מבחינת השינויים במדיניות לאורך השנים.

אחר כך, בתקופת הטיפול בעתירה, ראינו שיפורים עקביים במדיניות משרד החינוך גם במעשים וגם בדיבורים (כולל הכרזות בתקשורת שמשרד החינוך מקבל את הלגיטימיות של unschooling). חלק מזה נובע מעצם האיום של הבג"ץ, חלק נובע מלמידה של האנשים שעוסקים בנושא במשרד החינוך, וחלק כנראה נובע משינויים זמניים ביחסי הכוח בתוך המשרד. ברור שהשיפורים האלה ממש לא מספיקים ושיש עוד דרך ארוכה לעשות, אבל המגמה היתה לטובתנו.
אז כל מי שמספר כמה טוב וכיף לדבר עם אנשי משרד החינוך בשנים האחרונות, ראוי שידע שלפחות חלק מזה בזכות העתירה לבג"ץ.

מאז הסרת העתירה לבג"ץ באפריל, כנראה שמרגישים במשרד החינוך שהם לא צריכים יותר להיזהר מאיתנו והם מרשים לעצמם דברים שהם לא עשו קודם. אחד הדברים האלה הוא ההחלטה המפורשת (והלא מנומקת) למנוע השתתפות של ילדי חינוך ביתי בתוכניות למחוננים. לצערי, אני חושדת שזו רק סנונית ראשונה, ושאם נישאר שאננים נראה גזירות אחרות בהמשך.

אני רוצה להדגיש: הגזירות הן לא בעקבות העתירה לבג"ץ, אלא בעקבות הסרת העתירה. כל עוד העתירה היתה בטיפול הם לא העיזו לעשות את זה.

לגבי הנהלים החדשים:
מי שטרח לקרוא אותם, ראה ודאי שהיו בהם כמה וכמה שיפורים, כולל במיוחד הכרה מפורשת ב-unschooling, הכרח לנמק דחיה של בקשה, ונוהל ברור לערעור. היו שני דברים שנראים כהחמרה:

הדרישה לתצלומי תעודות הזהות של שני ההורים. עדיין לא ברור לי אם זו סתם בירוקרטיה חסרת דעת או שזה ניסיון להקשות עוד יותר על משפחות חד-הוריות.

הדרישה לחשוף את הילדים ל-55% מתוכנית הליבה. מי שמעורה בנעשה במשרד החינוך ודאי זיהה שזו אותה דרישה המוצבת בפני כל מי שמקבל פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, כולל בתי ספר חרדיים. ומי שקרא את תוכנית הליבה ודאי מבין שאין דרך להימנע מלחשוף את הילדים להרבה יותר מאשר 55% ממנה, אלא אם כן אתם חרדים ממאה שערים או בדואים מהנגב. ומכאן גם די ברור שהדרישה הזו נועדה להיות נגד דתיים ובדואים, והיא לא באמת משפיעה על אף אחד מאלה שקוראים כאן.

עד כאן תיקון הטעיות שהופיעו כאן.

עכשיו לגבי הפעילות.
כל האנשים שהיו מעורבים בבג"צ לא עוסקים עכשיו בשום פעילות חדשה. סליחה. אנחנו עסוקים מעל הראש בדברים אחרים.

יחד עם זאת, בגלל שעכשיו אין יותר בג"ץ שירסן את משרד החינוך, כן נדרשת פעילות. ולכן כתבנו רעיונות לפעילות כזאת ב- בג''צ חינוך ביתי (2009-04-01T10:47:50) ובדואל (שהופץ גם לאנשי רחובות-גזר) וביקשנו מתנדבים. נענו כמה אנשים, ומכל הרעיונות שהצענו היחיד שהתחיל להראות סימנים של התגשמות הוא הרעיון לכתיבת בקשה ל-unschooling שתקבל אישור מראש. זה קצת חבל לי, כי אני חושבת שהרעיונות האחרים הם לא פחות חשובים.

כתיבת הבקשה היא לא משהו שמנהלים בחדרי חדרים ושמישהו מושך בחוטים שלה. זה רעיון שעלה, שכמה אנשים התנדבו לעזור בו, ושעוד לא נעשה בו הרבה מלבד לרכז כמה בקשות שקיבלו אישורים בעבר. בלה ואילה פנו לעוד אנשים שיעזרו, ובתגובה קיבלו מקלחת קרה או חצים לוהטים (עוד לא החלטתי מה התיאור המתאים יותר... אולי פשוט אגרוף בבטן הרכה).

אני תוהה במיוחד על כל אותם אנשים שמנסים להסביר לנו מה זה unschooling ולמה אי אפשר לכתוב לו תוכניות לימוד. אתם באמת חושבים שמישהו מאיתנו לא יודע?
אולי תנסו לרגע להיפתח לאפשרות שיש דרך לכתוב משהו שגם יהיה מקובל על משרד החינוך (אן לפחות על דנילוב) וגם יתאים לחלק מספיק גדול מהמשפחות ב-unschooling? הרי אם תניחו מראש שזה בלתי אפשרי -- לא תוכלו לגלות איך לעשות את זה.

ענו כבר יפה לפני לגבי זה שאף אחד לא מנסה לייצג אף אחד אחר, או לחייב אף אחד אחר בשום דבר, או להגדיר אף אחד. אני לא אחזור על כך.
ובכל זאת, יש כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם ספציפית:

לימור כתבה:
_בשביל מה להציע נוסח של בקשה שיהיה מקובל על משרד החינוך??
אפשר לעשות בינינו הצעה או כמה הצעות וכל אחד ייקח את מה שמתאים לו או יכתוב בעצמו....
למה צריך להגיש את זה למשרד החינוך בצורה כללית כזו??_

כי אותה בקשה בדיוק יכולה לקבל אישור במחוז אחד ולהידחות במחוז אחר.
כרגע דנילוב (שאחראית על הנושא במשרד החינוך) פתוחה לנושא של unschooling, ולכן אפשר לנסות לקבל אישור ישירות ממנה לבקשה סטנדרטית (או כמה טיפוסים של בקשות סטנדרטיות), כדי שגם אנשים במחוזות פחות נוחים יוכלו לקבל אישור. אני לא יודעת כמה זמן היא תישאר בתפקיד, וכמה זמן תישאר בידה הסמכות לאשר בקשה כזאת. אני חושבת שכדאי לנצל עכשיו את חלון ההזדמנויות.

לילך,
אני רוצה רק להוסיף בקשר לזה, שבתחומים אחרים שהנהלים נעשו מוסדרים ושקופים, זה בהחלט הרע את המצב על מי שרוצה להשתמש בהם, כמו בלידות בית למשל. לפעמים התחום האפור הוא קל יותר להתנהלות. בדרך כלל שדברים מוסדרים על ידי הממסד הם נוטים יותר לטובת הממסד והשקפותיו מאשר לטובת האנשים שנזקקים לו.

מסכימה. למרבה הצער, אין לנו בחירה בנושא הזה: משרד החינוך הוא זה שיזם את הנהלים, בלי לשאול אותנו אם אנחנו רוצים שינהלו אותנו או לא. העתירה שהגשנו נגד הנהלים לא הצליחה. אבל את מוזמנת לנסות להסיר אותם בדרך אחרת ולהחזיר את התחום האפור.

גם לדעתי נאיבי לחשוב שמשרד החינוך לא ישתמש בזה כדי להפוך את זה לבקשה הרשמית שכולם ייאלצו לעמוד בה. זה יהיה להם נוח מאוד לעבוד כך.

לדעתי נאיבי לחשוב שאם משרד החינוך ירצה לכפות על כולנו תוכנית לימודים אחידה הוא יבחר דווקא בתוכנית שאנחנו כותבים. למשרד החינוך יש תוכנית לימודים משלו, ואם הוא יכפה משהו זה את התוכנית שלו.

למה העזרה ההדדית שלנו צריכה לעבור דרך משרד החינוך.

בהחלט לא צריכה. מזמינה אותך לעזור גם בדרכים הישירות, כפי שהצענו מיד לאחר הדיון בבג"ץ.

מי כל כתבה,
למה לא פועלים באותו האופן בו פעלו לפני מספר שנים מי שארגנו את הפניה לבג"ץ?

זה פשוט השקעה אדירה של זמן ומאמץ. כרגע אין מי שיעשה את ההשקעה הזו. אבל את יכולה להיות זו שתתחיל.

ולכל אלה שרוצים לשתוק ולהשתיק, אני רוצה להזכיר מה כתב ברטולד ברכט:

קודם לקחו את הקומוניסטים, ושתקתי, כי לא הייתי קומוניסט.
אחר כך לקחו את היהודים, ושתקתי, כי לא הייתי יהודי.
אחר כך לקחו את האיגודים, ושתקתי, כי לא הייתי בשום איגוד.
אחר כך לקחו את הכמרים, ושתקתי, כי לא הייתי דתי.
וכשבאו לקחת אותי – כבר לא נותר מי שישמיע קול.

היי צפריר .

אני לא מצליח להבין מדוע אתה חושב שזה טוב ונכון לתת לקומץ של אנשים לנהל הידברות מול משרד החינוך מבלי להקשיב לרחשי לבם של שאר המשפחות.

תוצאות ההידברות כבר משפיעות על המצב ובטוח שישפיעו יותר בטווח הרחוק.

משפחות החינוך הביתי הם סוג של קהילה למרות השוני הרב בין משפחה למשפחה הרעיון הבסיסי זהה.

אני חושב שצריך לנהל הידברות בתוך הקהילה על דרכי הפעולה ,המטרות ורק לאחר גיבוש תכנית פעולה ויעדים להשגה (שיהיו מקובלים על אחוז גבוהה של משפחות חינוך ביתי)
יהיה נכון לנהל הידברות מול משרד החינוך.

לי אישית נוח מאוד המצב הקיים ואני אישית לא מכיר אפילו משפחה אחת שעשו לה בעיות . אני חושב שבמידה והמצב הולך להשתנות מין הראוי שלפחות יקשיבו לדעתי ולדעת אחרים לפני שפונים
למשרד החינוך ומשנים את המצב הקיים.

מוזר לי לקרוא את הדברים שכתבת , אתה מציג את המציאות מהיבט חוקי נטו.

במדינה שלנו אשר לאורך כל השנים רומסת זכויות בסיסיות של זקנים,נכים,ניצולי שואה,אוטיסטים,חולי סרטן וכל שאר מיעוטים באשר הם קשה להאמין שאפשר לשנות לטובה....

המלאכה להשגת שינוי לטובה היא מרובה .צריך לגייס כמה שיותר אנשים לטובת העניין ולא לבצע סוג של מהלך "אנרכיסטי" כהגדרתך שבו קומץ בודד פועל על פי דעתו ומשנה מציאות של רבים אחרים.

זו כמובן דעתי האישית ואני מקווה שבעתיד הקרוב יתנהל דיאלוג בין כמה שיותר משפחות.

ולסיום גילוי נאות בשנת 2003 כאשר יונתן בני הבכור הגיע לגיל חובה היית אתה זה שחיזק אותי בדרכי והדריך אותי במיילים מפורטים כיצד להתמודד מול הקב"ס ואיך לפעול בנושא.

בגדול כתבת לי שכל עוד אני מאמין בדרכי אני אצליח ואף אחד לא יוכל לעצור אותי .הדברים אכן הסתדרו על הצד הטוב ביותר .מאז ראיתי בך סוג של מודל לחיקוי ,של אחד שהצליח לחנך חינוך ביתי מבלי לתת דין חשבון לאף אחד.

היום אנחנו מחנכים שלושה ילדים בבית ואני מאוד מאמין בדרכי. לכן חשוב לי לשמוע את דעתך ולנסות להבין אותה

תודה וימים טובים צביקה יוטה

צביקה,
_אני לא מצליח להבין מדוע אתה חושב שזה טוב ונכון לתת לקומץ של אנשים לנהל הידברות מול משרד החינוך מבלי להקשיב לרחשי לבם של שאר המשפחות.
תוצאות ההידברות כבר משפיעות על המצב ובטוח שישפיעו יותר בטווח הרחוק._
איני חושב שזה טוב או לא טוב.
אני יודע שהאמירה ש זה נכון לתת_ היא לא רלוונטית.
ראה,
דרך החינוך הביתי היא אישית וכל אחד פועל בה למיטב הבנתו, וזו זכותו המלאה.
אי אפשר לא לתת למישהו לעשות משהו.
למרות הדאגה שמא כאשר קומץ משפחות או אפילו התארגנות גדולה ירעו את המצב, אין מה לעשות בקשר לזה, במובן הפרקטי.

להפך, כל ניסיון לעצור יוזמה - רק מחזק אותה.

זה הבסיס לכל דברי.
גם אם נדמה לנו שאפשר ליצור כאן דמוקרטיה והגיע להסכמות לגבי איך ומה, הדבר לא מחייב את משרד החינוך או אף אחד.

_אני חושב שצריך לנהל הידברות בתוך הקהילה על דרכי הפעולה ,המטרות ורק לאחר גיבוש תכנית פעולה ויעדים להשגה (שיהיו מקובלים על אחוז גבוהה של משפחות חינוך ביתי)
יהיה נכון לנהל הידברות מול משרד החינוך._
פעל לשם כך, נסה להשיג מטרותיך, אבל אין לך כל דרך לכפות את דעתך על מישהו שחושב אחרת ממך או פועל בניגוד לעמדתך.

אי אפשר לכפות ארגון או התאגדות בנושא החינוך הביתי.

בגדול כתבת לי שכל עוד אני מאמין בדרכי אני אצליח ואף אחד לא יוכל לעצור אותי .הדברים אכן הסתדרו על הצד הטוב ביותר .מאז ראיתי בך סוג של מודל לחיקוי ,של אחד שהצליח לחנך חינוך ביתי מבלי לתת דין חשבון לאף אחד.
וזה מה שאני כותב כאן לכולם.
וכל אחד בדרכו, אין דרך אחת, אין מתכון. אין תפריט.
רק היות שלם עם הדרך.

תודות.

דיברתי עכשיו בטלפון עם יהודית שפמן. (תודה על הצלצול, יהודית!)
אמנם קריאת המציאות שלנו שונה בכמה נקודות, אבל יש כמה דברים מהותיים שאנחנו מסכימות לגביהם: שתינו רואות שהתנהגות המפקחים החמירה בזמן האחרון (לדעתי זה בגלל שהם כבר לא חוששים מהבג"ץ) ושתינו חושבות שכדאי לעשות משהו בעניין כדי למנוע החמרה נוספת.

העלנו בשיחה כמה רעיונות לדברים שאפשר לעשות, אבל בסופו של דבר חשוב שהרעיונות יבואו מכמה שיותר אנשים, שסיעור המוחות לגבי הנושא יכלול כמה שיותר מוחות. אז הייתי רוצה להרחיב את הדיון לנושא הרחב יותר: מה כדאי לעשות עכשיו? מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? מה אנחנו מוכנים לעשות עכשיו?

אני חושבת שכדאי לפתוח דף חדש לכבוד זה, אבל לא עולה בדעתי כותרת מתאימה כרגע ואני חייבת לרוץ לארוחת ערב... אז מי שחושב על שם דף מתאים מוזמן לפתוח את הדף.

_אני לא מצליח להבין מדוע אתה חושב שזה טוב ונכון לתת לקומץ של אנשים לנהל הידברות מול משרד החינוך מבלי להקשיב לרחשי לבם של שאר המשפחות.
תוצאות ההידברות כבר משפיעות על המצב ובטוח שישפיעו יותר בטווח הרחוק._
להבנתי זה אינו קומץ אלא מספר גדול מאד של אנשים - כל מי שהיה שותף לבג"ץ - בגלוי או בתמיכה לא פורמלית. אני לא זוכר כמה - אבל על הבג"ץ היתה רשימה די ארוכה של משיבים פורמליים שכללה מספר גדול של משפחות. אני חושב שהקומץ והמיעוט (הקולני) הוא של אלו שמתנגדים למהלך - וסיבותיהם עמהם. לפניה לבג"ץ קדמו הכנות מרובות שרבים רבים היו שותפים ומודעים להם. וצל"ש לרועי שרון שהגיע אל באר שבע הרחוקה לדבר ולהסביר ולהתייעץ ולסער את המוחות. אז, כמו גם עכשיו, חשבתי שזה דבר נכון וחשוב, ורבים מאד חשבו כמוני, מסתבר.
היות ואני חושב שאני חלק מהמדינה הזאת בזכות מלאה וגם בחובה מלאה, חשוב לי מאד להיות אזרח שומר חוק, ולפעול לשינוי החוק כשאני חושב שהוא יוצר עוולה. אני לא רוצה להתחמק מהחוק כשהחוק לא מתאים לי, אלא להתמודד עם הקשיים במסגרת החוק. לכן אני רואה חשיבות גדולה מאד להדברות כקבוצה עם משרד החינוך. לכן אני רואה חשיבות גדולה לבקש אישור לפטור מחוק חינוך חובה, ולשמוח שקיבלתי אותו. לכן אני חושב שהדבר הנכון הוא להכניס את החינוך הביתי לגווניו אל מסגרת החוק, ולא לפעול כיחידים באפלה. יותר מזה - אני חושב שהדבר הנכון הוא לפעול במסגרת עמותה שתמסד את כל הפעילות מול משרד החינוך. זה גם יועיל לגיוס כספים ולפיתוח יוזמות חינוכיות וחוקיות-חוקתיות למען חינוך טוב יותר. ואל תשכחו שבבסיס הבסיסי, כל הדברים האלו נעשים למען חינוך ילדינו. לחיות במחתרת ולהתנגד לממסד רק כי הוא הממסד - אלו חיים לא חינוכיים. אני רוצה לחנך את ילדי להיות אזרחים טובים ותורמים למדינה ולחברה, לכן אני חושב שזכותנו - וחובתנו - לפעול במסגרות הממלכתיות. join him לא כי אי אפשר to bit him, אלא כי אלו המסגרות הנכונות. הדמוקרטיה כוללת לא רק עריצות של המוני הנבערים, אלא גם קבלת העריצות הזאת והתמודדות איתה במסגרת כללי המשחק. קשה? נכון. אבל בוגר ואחראי. ובעיקר - לא אגואיסטי.
במדינה שלנו אשר לאורך כל השנים רומסת זכויות בסיסיות של זקנים,נכים,ניצולי שואה,אוטיסטים,חולי סרטן וכל שאר מיעוטים באשר הם קשה להאמין שאפשר לשנות לטובה....
אני מתקומם כנגד הקביעה הזאת וחושב שגישה תבוסתנית כזאת רק מגבירה את רמיסת הזכויות. ה"מדינה" היא כל אחד מאיתנו, ואם משהו נראה חשוב - אפשר לפעול ולעשות מעשה. לעמוד בצד ולקטר בלי לנקוט פעולה זה גרוע כמו להיות אחד מהרומסים. כל אחד ואחת יכול לשנות משהו - אם זה חשוב לו/לה מספיק. ויונת ציטטה כבר קודם את ברכט האלמותי, לכן לא אחזור.

חינוך ביתי הוא מעשה אישי ופרטני, ויש מי שיגדירו אנרכיסטי
אני חייב לכתוב שיש לי תחושה לא נעימה מכל הדיון הזה ומעוד הרבה טענות שמופנות כאן לכל מיני כוונים. הרושם הוא שיש מספר אנשים שנותרו אנרכיסטים בנשמתם גם לאחר שהתבגרו. האנרכיזם מתבטא בחוסר הרצון לקבל את מרות המדינה עליהם ולשבור את הכלים כשזה לא מתאים להם. אם למשרד החינוך יש נהלים - התגובה הפבלובית היא להתנגד להם, כי חייבים להיות מחוץ למסגרת בכל מחיר. בעיני זו גישה של מתבגר בן ארבע-עשרה, ולא של מבוגר רציונלי. חינוך ביתי הוא בעיני מעשה אישי, פרטני, נכון וחיובי, אבל לא אנרכיסטי, אלא חלק מהממסד. ואם עוד לא לגמרי - בואו נעשה שיהיה כך.

(זהו, תם המניפסט. התעצבנתי, אז באתי)

שליחה על ידי בלה* » 18 יולי 2009, 21:52

פתחתי דף:
סיעור מוחות עבודה עם משרד החינוך

מוזמנים

יובל,
אין לנו ויכוח.
עדיין, חינוך ביתי הוא מעשה אישי ופרטני.
זה שהוא מוגדר בשל כך לעתים כאנרכיסטי לא אומר שהוא חייב להיות כזה.
כאן, בגדול, על מנת לשנות את הילך הרוח של המדינה על אנשי החינוך הביתי להוות משקל פוליטי, ולעשות מעשים פוליטיים.
לדעתי האישית, ושוב זו אינה מחייבת אף אחד, עדיין לא הבשיל החינוך הביתי להיות לכוח פוליטי או לנהוג פוליטיקה.

תודות.

יונת, כתבת:
אני רוצה להדגיש: הגזירות הן לא בעקבות העתירה לבג"ץ, אלא בעקבות הסרת העתירה. כל עוד העתירה היתה בטיפול הם לא העיזו לעשות את זה.
יונת, זה מצחיק שאת כותבת את זה. הסרת העתירה הגיעה פשוט כי השופטות נפנפו אותנו, והיה עדיף להסיר את העתירה מאשר להפסיד בה. והסרת העתירה לא היתה קורית אלמלא היתה עתירה. אז כן נכון להגיד שבראיה רחבה הגזירות הגיעו בעקבות כל המהלך של הבג"צ.
אני לא נגד המהלך שקרה, אבל אני חושב שחשוב לדייק בקריאת המפה.

עודד, סביר שלולא הגשת העתירה הגזירות האלה היו מוטלות עוד קודם. העתירה גרמה לפקידי משרד החינוך לפעול בזהירות, עד להסרתה. כך שהעתירה לא הביאה לגזירות אלא לדחייתן.

בלה,
צר לי על הרגשות הקשים שעוררתי בך. האם תוכלי לראות את הרגשות הקשים שהביאו אותי לכתוב מה שכתבתי? את התסכול, העלבון ותחושת חוסר האונים שחשתי למראה ההתעלמות מהמחאה שלנו? את החשש הפרנואידי והמוגזם קצת, אני מסכימה, שמשהו פה מכוון?
אז כן, כתבתי פרובוקטיבי, כי הרגשתי רע.
מעז יצא מתוק והפרובוקציה אכן הצליחה ליצור כאן דיון אמיתי בנושא שלשמו נתכנסנו.

יובל, שלום.
אני באופן אישי מעדיפה לפעול במישור הפרטי והקהילתי. זה האופי שלי ואלו גם המישורים שאני מאמינה שיש להם השפעה עמוקה ביותר על המציאות. כך בנושא האקולוגי וכך גם בחינוך הביתי.
בשני התחומים האלה אתה מאמין בפעילות רחבה יותר, במישור הארצי ומול הממסד. זה בסדר. שתי הדרכים והאמונות שלנו יכולות להתקיים זו לצד זו ואולי אפילו להשלים זו את זו.
אין צורך לכנות אותי אנרכיסטית בת 14. אני לא חושבת שאני אזרחית פחות טובה ממך או מחנכת פחות טובה לילדיי.

יש הבדל קטן בעובדה שהפעילות שלך משפיעה עליי גם בניגוד לרצוני, בעוד הפעילות שלי משפיעה רק על מי שרוצה להיות מושפע ממנה.
אני מסייעת כל הזמן בטלפון, במייל ובע"פ למשפחות באזור שלנו שיש להן קשיים מול משרד החינוך, אם זה באוזן קשבת ותמיכה ואם בהפניה לאנשי מקצוע ואנשים אחרים שיכולים לסייע במקרים ספציפיים.
אני פעילה בקהילה שלנו ומארגנת ימי חוגים, מפגשים, מסיבות ואירועים (שאגב, נכנסים חופשי לתוכניות הלימודים ואף לכתבי הגנה משפטיים של אנשי הקהילה).
הפעולות שלי לא פוגעות באיש.

הפעולות במישור הציבורי, לדעתי, יכולות מאוד להועיל, אך בהחלט יכולות גם לגרום נזק. לכן הייתי ניגשת אליהן בזהירות רבה, ומתוך מחשבה מעמיקה, סימון מטרות ברור והתייעצות עם כמה שיותר מהנוגעים בדבר.
דהיינו, הציבור שבשמו ולמענו מבקשים לפעול במישור הציבורי, ואשר עליו הפעילות הזו תשפיע.

לא לחינם לאחר דחיית הבג"צ יצאה כאן הרוח מהמפרשים ורוב האנשים לא נענו לחידוש הפעילות.
אני מבינה את הצורך של חלק מהאנשים לפעול במישור הזה, ואני באמת מקווה שיהיה דיון ענייני בדף שבלה פתחה.
לי באופן אישי אין צורך או רצון לפעול במישור הזה כרגע.
אך כמי שהפעילות הזו משפיעה עליה, אני מבקשת להיות קשובים גם לדעתי ולדעת אחרים שאינם רוצים בהכרח להיות פעילים בה, ולשקול היטב את הצעדים בטרם פועלים.

אני מקווה שנצליח להגיע להבנות ולפעול זה לצד זה בנחת ובלי לפגוע זה בזה.

אי פעילות משפיעה לא פחות מאשר פעילות.

היי לילה טוב

אנו תומכים ומחזקים כל מילה שכתבת ומרגישים בליבנו את אותן התחושות בדיוק.

כמשפחת חינוך ביתי שהיא חלק מקבוצת רחובות גזר תמיד זכינו לקבל עזרה תמיכה ויעוץ לגבי מגוון נושאים .

אנו חושבים שכל משפחה בקהילת החינוך הביתי יכולה לבקש עזרה ויעוץ במגוון נושאים ובמיוחד בהתמודדות מול משרד החינוך.

נשמח לעזור,לתמוך ולקחת חלק בכל הנושא של ההתמודדות מול משרד החינוך ובטוח שיש עוד משפחות שמוכנות לעזור.

בהצלחה לכולם ושבוע טוב

משפחת יוטה

שתי שאלות-ראי:

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול להיפגע מהפעילות מול משרד החינוך?
האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול לפגוע בפעילות מול משרד החינוך?

תודה.

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול להיפגע מהפעילות מול משרד החינוך?
כן

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול לפגוע בפעילות מול משרד החינוך?
לא

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול להיפגע מהפעילות מול משרד החינוך?
זה תלוי רק במידה בה משרד החינוך מחפש אנשים, ויכול למצוא אותם.
אני יודעת שאצלינו, הרשות המקומית מאוד מסודרת, ולכן לא ניתן לחמוק.

_האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול להיפגע מהפעילות מול משרד החינוך?
האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול לפגוע בפעילות מול משרד החינוך?_
בשני המקרים לא.

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול להיפגע מהפעילות מול משרד החינוך?
לא מהפעילות שלנו, אבל כן מהפעילות של מחלקת המיחשוב של משרד החינוך (שהיא לא תלויה בנו). לאט-לאט הם מאתרים עוד ועוד משפחות.

האם לדעתכם מי שלא רוצה לבקש אישור עלול לפגוע בפעילות מול משרד החינוך?
לא רואה איך.

שליחה על ידי שאלה* » 19 יולי 2009, 19:32

מה היחס של פקידי משרד החינוך לגבי משפחות שלא מבקשות אישור? (הרי יש משפחות שידוע לרבים שאין להן אישור - איך זה אכן מסתדר?)
ועוד שאלה - האם משפחה שנמצאת בקשר עם משפחה ללא אישור עלולה להיפגע מכך כאשר יוודא הדבר למשרד החינוך?

האם משפחה שנמצאת בקשר עם משפחה ללא אישור עלולה להיפגע מכך כאשר יוודא הדבר למשרד החינוך?
מה פתאום!
ולגמרי ברור לי שאני לא "מסגירה" לפקידים שמות של משפחות שמתחת לרדאר.

עד היום זו לא היתה בעיה. הפקידים עובדים לפי תיקים: אם נפתח תיק על משפחה, אז הם צריכים לטפל בו ולדאוג שהיא תקבל אישור או תלך לבי"ס. אם לא נפתח תיק, רובם לא יפתחו אותו מיוזמתם.

עינין של 'הסגרת' משפחות קורה ממקום לא צפוי.
ברור שאנחנו ההורים לא נרצה לעשות את זה לחברים שלנו.
אבל...
אם המפקחת שואלת בביקור בית את הילדים עם מי הם נפגשים ,הם ינקבו בשמות כמצופה מהם.

לי זה נראה מאוד לא נוח שיתקשרו אליי ויגידו לי :'גברת עוברת על חוק .. סעיף.. '.זו הסיבה שאני שלחתי בקשה.
יש מי שמצידו זה בכלל לא עינין.

הפעילות עם משרד החינוך , אם תגרום לאיזה שינויים שאנחנו לא יכולים לצפות אותם בנהל,עלולה להביא לכל מני תוצאות.
כמובן שלא היינו רוצים לפגוע באף אחד.
מצידנו,כמי שאין לו שום אחריות חוץ מעל עצמנו,אנחנו סבורים שאנשים בוחרים את הבחירות שלהם.אבל מהצד השני יושבים פקידים שצריכים להצדיק את התפקיד האחראי שלהם והמשכורת.
אבל זה הגיוני שאם משרד החינוך יתפוס משפחה עכשיו,כשהנהלים ברורים ופורסמו ולא עשתה שום דבר כדי לפעול לפיהם, אולי זה יהיה לא נעים.

כמה דברים מהילי,שעוברת דירה ובכל זאת רוצה למסור:

נוכחות אנשים בביקור בית בנוסף למשפחה:רעיון גדול ונהדר מניסיון.

לעזור עם ילדים קטנים,לתת למפקחת רושם של רשת תמיכה חברתית וחיות.

כייף לכתוב תוכניות לימודים ,זה מראה לי פתאום כמה אני עושה.מוכנה בשמחה לעזור לנסח תוכניות .

להקציב לביקור הבית שעה ולא יותר.שלא יתנחלו לכם בבית.

תצינו שיש לכם מחויבות כל שהיא: סבתא שמחכה ,חוג, מפגש רעים..בנוסף, נותן הרגשה של חיות ופעילות.

רוצה להעלות שוב את הבקשה להחתים את המסכימים עם היוזמה
במהלך היום ניסתי ליצור קשר עם יונת כדי להעלות בקשה זו, אך לא תפסתי אותה.
לכן חוזרת ומבקשת בכדי שצעדכם לא יכפו עלי "כאילו" אני חלק
אנא החתימו את המעונינים ובכך יובהר שמי שלא חתום הוא לא חלק מזה.
אגב קיבלתי מספר טלפונים שהביעו את הסכמתם עם ההצעה
אז אנא התיחסו איליה בכובד ראש ות כבו את המקום של המשפחות שלא מעונינות להיות חלק מהיוזמה..
תודה
שרית

אבל זה הגיוני שאם משרד החינוך יתפוס משפחה עכשיו,כשהנהלים ברורים ופורסמו ולא עשתה שום דבר כדי לפעול לפיהם, אולי זה יהיה לא נעים
אילה, אני רוצה להבין: האם לדעתך עכשיו זה יותר בעייתי מקודם לא לבקש אישור? האם יש פה משפחות שלא מבקשות אישור וחושבות ככה?
אגב, אני לא בטוחה שיש לי בעיה עקרונית, אידיאולוגית, לבקש אישור. אני פשוט מעדיפה לא להכניס עוד בירוקרטיה לחיים שלי. ואני לא חושבת שזה בדיוק עבירה כמו לא לשלם מס הכנסה, למשל.
אבל אולי מישהו יכול להפנות אותי לדף מתאים יותר כדי להתלבט בסוגיות האלה, נדמה לי שפה זה לא המקום.

אם המפקחת שואלת בביקור בית את הילדים עם מי הם נפגשים ,הם ינקבו בשמות כמצופה מהם.
אם את נותנת למפקחת להיפגש עם הילדים ולשאול אותם שאלות ללא נוכחותך.

לא יעלה על הדעת שהיא תשאל דבר כזה ואת לא תתערבי ותעמידי אותה במקום, על פיו אין לה כל זכות לתחקר ילדים עם מי הם משחקים במובן של שמות.

וזה לא קשור למשפחות האחרות, זה בלב העניין.

תודות.

שרית,
מתחילים לרדת מהעניין של ה"בקשה הסטנדרטית" ...ולפעול בדרך של פעילות בתוך הקהילה,
אז אין צורך בחתימות וכו....
ראי סיעור מוחות עבודה עם משרד החינוך

רגע, לפני שיורדים:
אני חושבת שבכל מקרה כדאי להמשיך לאסוף בקשות שקיבלו אישור, וכדאי גם לנסות לסדר אותן בצורה נגישה כדי שיהיה קל להשתמש בחלקים מהן כדי להרכיב בקשה חדשה. הויכוח כרגע, למיטב הבנתי, הוא רק לגבי השאלה אם כדאי ללכת עם זה לדנילוב ולבקש ממנה שתאשר מראש חלק מהקומבינציות האלה.

אני חושבת שבכל מקרה כדאי להמשיך לאסוף בקשות שקיבלו אישור, וכדאי גם לנסות לסדר אותן בצורה נגישה כדי שיהיה קל להשתמש בחלקים מהן כדי להרכיב בקשה חדשה. הויכוח כרגע, למיטב הבנתי, הוא רק לגבי השאלה אם כדאי ללכת עם זה לדנילוב ולבקש ממנה שתאשר מראש חלק מהקומבינציות האלה.
כמשקיפה מהצד שעדיין רחוקה מלהתעסק באישורים בעצמי:
אני חושבת שכדאי שכל מי שקבל אישור על בקשה ברוח האנסקולינג יכניס אותה למאגר (כמובן ללא פרטים מזהים) ואם משפחה אחרת תשתמש באותו נוסח או נוסח מאד דומה, ולא תקבל אישור, אפשר יהיה בערעור לברר נקודתית מדוע במחוז א' אישרו את הבקשה ובמחוז ב' לא. כלומר להפגיש את משרד החינוך עם מאגר הבקשות רק במקרה הצורך ולא מראש.
אם השימוש במאגר תכניות מאושרות יניב את התוצאה המבוקשת- חיים קלים יותר למשפחות שמגישות בקשות, ואישורים מהירים יותר מצד משרד החינוך, לא יהיה צורך לקחת את זה הלאה ולבקש אישור מראש על נוסח מסוים (ולהתמודד עם השלכות אפשריות של מהלך מהסוג הזה).

מסכימה עם תזמורת.

גם אני מסכימה עם תזמורת הים,ועם לילה טוב,

כלומר להפגיש את משרד החינוך עם מאגר הבקשות רק במקרה הצורך ולא מראש.

לא יהיה צורך לקחת את זה הלאה ולבקש אישור

מראש על נוסח מסוים (ולהתמודד עם השלכות אפשריות של מהלך מהסוג הזה).

אם משפחה אחרת תשתמש באותו נוסח או נוסח מאד דומה, ולא תקבל אישור, אפשר יהיה בערעור לברר נקודתית מדוע במחוז א' אישרו את הבקשה ובמחוז ב' לא
כמובן שאז יש סיכוי שיגידו למשפחה במחוז א' שאישרו להם בטעות...
לעומת זאת, אם מקבלים אישור מראש על תוכניות מסוימות -- אין סיכון כזה.

לאט-לאט הם מאתרים עוד ועוד משפחות
לאט מאוד. הילדים שלי בבית ספר דמוקרטי, לא רשומים לשום בית ספר, ומבחינת משרד החינוך והעיריות הם מתחת לראדאר. כמוהם 140 תלמידים נוספים באזור השרון הדרומי. אף משפחה לא קיבלה פניה משום גורם ממסדי לגבי השאלה היכן ילדיה, גם בני 12 ו-14. אז מי שרוצה להיות מתחת לראדאר, יש אפשרות כנראה לעשות את זה עד גיל 18. מהצבא כבר יותר קשה להתחמק

אם מקבלים אישור מראש על תוכניות מסוימות
אולי אין סיכון לדחית בקשה לאישור, אבל יש סיכוי שיופעל לחץ מסיבי על כל משפחות החינוך הביתי ליישר קו עם התוכנית המאושרת מראש.
אני חושבת שצריך להבין את הראש של משרד החינוך. ברגע שיש תוכנית מאושרת מראש, היא הופכת לנוקשה כצור. גם אם המשפט הפותח הוא שהתוכנית גמישה ומותאמת אינדיבידואלית לכל ילד. ואז מתיחסים אליה כאל מיטת סדום שיש לדחוס לתוכה את כל הילדים, לקצץ גפיים ולמתוח איברים כדי שהילדים יתאימו לתוכנית, ולא להפך. כך בבתי ספר, וכך בחינוך ביתי. מה שנראה כשיתוף פעולה ועבודה משותפת עלול להפוך לחרב פיפיות.
לעולם הציפיה של אנשי משרד החינוך תהיה שהילד יתאים עצמו למערכת, ולא ההפך. גם כשהמערכת היא תוכנית unschooling.

זאת, מידע פנימי מעבודה של שנתיים עם ומול המערכת הזאת. (איפה יש כאן אייקון של ראש דופק בקיר?)

שליחה על ידי שאלה* » 21 יולי 2009, 02:37

_האם משפחה שנמצאת בקשר עם משפחה ללא אישור עלולה להיפגע מכך כאשר יוודא הדבר למשרד החינוך?
מה פתאום!_
ואולי כן?
ולגמרי ברור לי שאני לא "מסגירה" לפקידים שמות של משפחות שמתחת לרדאר.
ברור, ברור - אני אוהבת את החברים שלנו...(עם או בלי אהבה - בשום מקרה לא הייתי עושה דבר כזה).

_עינין של 'הסגרת' משפחות קורה ממקום לא צפוי.
ברור שאנחנו ההורים לא נרצה לעשות את זה לחברים שלנו.
אבל...
אם המפקחת שואלת בביקור בית את הילדים עם מי הם נפגשים ,הם ינקבו בשמות כמצופה מהם._
או למשל אם לילד/ה יש רק חברים שאין להם אישור,
לא קרה לנו אבל אולי במקרה שמפקח/ת שואל/ת כמה חברים יש לך? והילדים עונים במתיקות ובכנות ופשוט משתפים באופן טבעי (יש ילדים פטפטניים...).
ועלולות להיות גם פליטות פה לא צפויות...

אבל זה הגיוני שאם משרד החינוך יתפוס משפחה עכשיו,כשהנהלים ברורים ופורסמו ולא עשתה שום דבר כדי לפעול לפיהם, אולי זה יהיה לא נעים.
גם אני חושבת כך.

אני פשוט מעדיפה לא להכניס עוד בירוקרטיה לחיים שלי. ואני לא חושבת שזה בדיוק עבירה כמו לא לשלם מס הכנסה, למשל.
עלולים להסתבך עם החוק.

_אם המפקחת שואלת בביקור בית את הילדים עם מי הם נפגשים ,הם ינקבו בשמות כמצופה מהם.
אם את נותנת למפקחת להיפגש עם הילדים ולשאול אותם שאלות ללא נוכחותך_.
על פי הנהלים החדשים מותר להם לשוחח עם הילדים בנוכחות או שלא בנוכחות ההורים (וגם על פי הנהלים הישנים הם דיברו קצת עם הילדים).

לא יעלה על הדעת שהיא תשאל דבר כזה ואת לא תתערבי ותעמידי אותה במקום, על פיו אין לה כל זכות לתחקר ילדים עם מי הם משחקים במובן של שמות.
לפני הביקור שכחתי להסביר לילדים את המצב הרגיש, ובמזל, הם דיברו באופן כללי על החברים שלהם - בגישה הזו אני מתכוונת להמשיך גם הלאה. (פתאום חששתי קצת מההשלכות שאולי עלולות להיות מכך ובכל מקרה ברור שלא אפגע בחברים/מכרים).
וברור שצריכה להיות הכנה בכל מיני נושאים לפני הביקור וברור שאתערב ולא אאפשר כל שאלה.
<בסך הכל הרבה דברים ברורים אבל יחד עם זאת יש קצת חשש>

על פי הנהלים החדשים מותר להם לשוחח עם הילדים בנוכחות או שלא בנוכחות ההורים (וגם על פי הנהלים הישנים הם דיברו קצת עם הילדים).
לא נראה לי הגיוני בכלל! אין מצב שיש להם אישור לדבר עם קטין שלא בנוכחות הוריו ללא הסכמתם. זה נראה לי לא חוקי בעליל.
וגם הבנתי שלאחרונה הם בוחנים בקריאה וכתיבה את המבקשים החדשים. שזה גם נראה לי מוזר לחלוטין.
אוף!!! אני כ"כ כועסת עכשיו...

רציתי לכתוב את זה קודם ,אבל נראה לי מיותר.בגלל ששאלו , אז בבקשה,
שני דברים שאני חושבת שלא מתאים לי לעשות:

להכין את הילדים על מה כן ועל מה לא לדבר.

אני לא רוצה להכניס אותם לסרט של שוטרים וגנבים ולהלחיץ אותם.הביקור הזה צריך לעבור בלי שום השקעת אנרגיה מצידם.כמה שהם יראו לחוצים ככה הביקור יעבור פחות טוב.

אני מסוגלת בהחלט לציין ששאלה מסוימת היא לא במקום ואני לא מוכנה שהילדים יתעמתו איתה, העינין הוא שצריך לברר עם חברים אם באמת זה קריטי עבורם.

להכניס עוד בירוקרטיה לחיים?
זו שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו.

לי נראה שהבירוקרטיה הזו לא דורשת ממני משהו שלא סביר.
אני חושבת שמדינה אמורה לקיים איזה מנגנון של פיקוח על ילדים ואני מוכנה להראות לפיקוח הזה שיש הבדל גדול בין הילדים שלי :שמקבלים חיים כמו של נסיכים לעומת ילדים שזרוקים בהזנחה ,בדלות ועליבות,מסובכים באלימות וכ'
שלא יכניסו אותנו לאותה סטטיסטיקה ושיטפלו ויטפחו את מי שזקוק לזה.
זה מה שזה אומר מבחינתי.

ההמלצה שלי לגבי הבקשות:
לאסוף אותן.
אפשר לשלוח אליי:
ayalla.d שטרודל בגימייל.

תהיה לאנשים שצריכים גישה אליהן.

לגבי דנילוב, להמלצתי, לחכות שנה או פרק זמן מסויים ולראות מה הקהילה צריכה ואיך אפשר לעשות את זה תוך כדי שיתוף ושקיפות.
סה"כ זה נוהל חדש .

כמו כן, לקדם את הפעילות של העזרה ההדית בתוך הקהילה.מתנדבים מוזמנים לכתוב למייל שלי.

שליחה על ידי שאלה* » 21 יולי 2009, 11:06

_על פי הנהלים החדשים מותר להם לשוחח עם הילדים בנוכחות או שלא בנוכחות ההורים (וגם על פי הנהלים הישנים הם דיברו קצת עם הילדים).
לא נראה לי הגיוני בכלל! אין מצב שיש להם אישור לדבר עם קטין שלא בנוכחות הוריו ללא הסכמתם. זה נראה לי לא חוקי בעליל.
וגם הבנתי שלאחרונה הם בוחנים בקריאה וכתיבה את המבקשים החדשים. שזה גם נראה לי מוזר לחלוטין._
מתוך הנהלים (מופיע בנספח ב') -
"ביקור במקום שמתקיימים בו הלימודים -
אישור בקשה לחינוך מותנה ביקור של המפקח הרפרנט או נציגו, הרשאים לצרף לביקור חברי וועדה נוספים, במקום שבו הלימודים מתקיימים ובקיום שיחה עם ההורים ועם הילד (בנוכחות ההורים או בלעדיהם) כפי שיתואם עם ההורים.
מטרת הביקור לתת הזדמנות להורים להראות מה הילד יודע ומה הם הישיגיו עד אותו זמן ולתאר את הצעדים שיינקטו כדי לכסות תחומים שיש צורך להקדיש להם תשומת לב נוספת וכן כדי להעלות נושאים שההורים מבקשים לדון בהם."
כפי שיתואם עם ההורים - הרי זה כל כך תלוי באופי של המפקחת.
לדעתי, אם יהיה מאגר של רשמים מתוך ביקורי בית, (מוכנה לעזור בהקמתו), נוכל לדעת איך לנהוג מול מפקחת.

_שני דברים שאני חושבת שלא מתאים לי לעשות:

להכין את הילדים על מה כן ועל מה לא לדבר.

אני לא רוצה להכניס אותם לסרט של שוטרים וגנבים ולהלחיץ אותם_
גם אני לא מעוניינת בכך,
הכוונה בלהכין אותם לביקור (עם הילדים הגדולים) - לשמור על פרטיות, לא חייבים לענות על כל שאלה, אפשר לשתוק או לענות באופן כללי (למשל לסכם מראש שלא אומרים שמות של משפחות או כל דבר אחר שלא מעוניינים לפרט אותו).

כפי שיתואם עם ההורים.
אוקיי .תדה. המשפט הזה מאוד חשוב. הם יכולים לדבר איתם בנוכחות ההורה או לא, רק בתאום (אני מפרשת את זה כהסכמה?) עם ההורים.

_שני דברים שאני חושבת שלא מתאים לי לעשות:

להכין את הילדים על מה כן ועל מה לא לדבר.

אני לא רוצה להכניס אותם לסרט של שוטרים וגנבים ולהלחיץ אותם
גם אני לא מעוניינת בכך,
הכוונה בלהכין אותם לביקור (עם הילדים הגדולים) - לשמור על פרטיות, לא חייבים לענות על כל שאלה, אפשר לשתוק או לענות באופן כללי (למשל לסכם מראש שלא אומרים שמות של משפחות או כל דבר אחר שלא מעוניינים לפרט אותו)._

באותו נושא. אפשר לא לתת להם לדבר עם הילדים בכלל. אני מזדהה עם דבריו של ' ' במעלה הדף.

שליחה על ידי שאלה* » 21 יולי 2009, 11:39

אפשר לא לתת להם לדבר עם הילדים בכלל.
לפי הבנתי אין אפשרות כזאת,
המקום והזמן יתואם עם ההורים - הכוונה שלא יהיו ביקורים ללא תיאום.

ובקיום שיחה עם ההורים ועם הילד (בנוכחות ההורים או בלעדיהם) כפי שיתואם עם ההורים.
אם אני מבינה את הנוהל, הוא מתכוון להשיג הסכמת הורים לשיחה עם הילד.
זה נוהל. לא חוק. חוקים עומדים מעל נוהל. ואכן, לפי החוק, ההורה הוא האפוטרופוס על הילד ויכול לקבוע עם מי הילד ידבר ועם מי לא, ואם זה יהיה בנוכחותו או לא. ויותר מזה, גורם מקצועי שרוצה לשוחח עם ילד ללא נוכחות הורה, חייב להחתים את שני ההורים על טופס הסכמה.
גורם מקצועי שרוצה לשוחח עם ילד ללא נוכחות הוריו, והוריו מסרבים, צריך להשיג צו בית משפט (או הוראת פק"ס המוסמכת לעניין מטעם בית המשפט בכלל זה).

אז אם מבקשים לשוחח עם הילדים ללא נוכחות הורה, אין שום בעיה לסרב. בנימוס, אך באסרטיביות.
אם נתקלים במפקחת שסבורה שנהלי משרד החינוך הפנימיים ניצבים מעל החוק, שתתכבד ותתקשר לממונה עליה ותברר את תחום וגבולות סמכויותיה.

בדיוק.

יש לי הצעה קצת שונה.
מישהי מהקבוצה שלנו שנמצאת בארה"ב. יידעה אותנו לגבי קיומו של המוסד הזה: http://www.westriveracademy.com/
היא כתבה : "זהו מין בי"ס וירטואלי שנועד בפועל לספק מפלט למשפחות חינוך ביתי,
בעיקר אנסקולינגיות, שצריכות לעמוד בתנאים ממשלתיים שאינן מעונינות בה

אני לאיודעת איך הרשמה לדבר כזה יתקבל בארץ,
אבל הם כותבים שם שגם במדינות שבהן אסור חינוך ביתי כמו גרמניה יש להם הצלחה

נכון, זה עולה 325$ לשנה,
אבל אם זה מספק שקט מוחלט מכיוון משרד החינוך
ובלי הצורך לשבור את הראש בהתחנפות בתכנית הלימודים למשרד החינוך,
בלי ביקורי בית וועדות.. אולי זה שווה"

א. שווה לראות אם דבר כזה יכול לעבור הכרה מבחינת משרד החינוך בארץ.
ב. ואם לא. אולי אפשר לנתב את כל המאמצים שלנו. להקים מוסד כזה. להכניס בו חומרי לימוד והרצאות. ולפעול לאישורו על בסיס המודל בחו"ל.

מה אתם אומרים/ות ?

אם הייתי רוצה שבלונות אז לא הייתי כאן

תודה ורד. זה מה שאני מרגישה למקרא הדף הזה ואין לי אלא להסכים עמכן בהתנגדות ל"מיסוד" החינוך הביתי. אחת הסיבות שאנחנו מתנתקים מבתי הספר ועוברים לחינוך ביתי, היא הרצון להתנער מהמיסוד והשבלונה.

וכן, הם מקשים על מבקשים חדשים ועל המוציאים מבתי הספר. מאוד.

מה אתם אומרים/ות ?
גאוני, וכלכלי מאוד לאקדמיה הזו...דבר כזה לא יצליח בארץ, כי צריך להיות מוסד מוכר ע"י משרד החינוך. אבל הרעיון- פנטסטי.

זה מאוד פשוט.
הציעי לבית הספר שבו אתם רשומים סכום פעוט של 325 דולרים לשנה לילד, בכדי שהילד יחשב כ"מבקר בבית הספר סדיר" בעודו למעשה "עושה חינוך ביתי".
בסוף השנה בית הספר ינפיק לילד תעודה וסלאמאת. כולם מרוצים. בית הספר, הילד, ונותני האישורים...

הי אוסנת,
חשבתי על מה שהצעת.
בעצם, מה שרצינו לעשות עם התוכניות לימוד : לאסוף כמה שיותר רעיונות לתכנים שאנשים מהקהילה עושים/מלמדים/לומדים עם ילדיהם ולקבל על זה אישור.
למעשה יש מעט מאוד חומר שאנחנו מעבירים באופן פרונטלי(הרצאות מצולמות,למרות שזה יכול להתאים לשעה של מסך כשעיפים) וכרגע הילדים שלי לא מתרגלים כל כך.כמו שאת מכירה אותנו עינין המשמעת מאוד לא חזק אצלנו, אנחנו אוהבים ריגושים וחויות יום יום,טרי טרי.
בדף שפתחתי על מידע למתחנכי הבית :
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... 7%F0%EB%E9[/u]%E4%E1%E9%FA

נשאר מיותם .אני גם לא ממש התמדתי בו.
כרגע , לא משנה.

אני חושבת שזה רעיון נפלא אם אפשר לצלם או לכתוב תוכניות לפעיליות.
באופן אישי , אני מרגישה שהייתי שמחה לדעת יותר על איך אפשר ללמוד כל מני תחומים וגם לשאול יותר כל מני מומחים(נניח אתמול דיברנו על פלסטיק ועל סוגיו השונים,אבל איזה סוגים?)

לא התעמקתי באתר האמריקאי, כי אין לי סבלנות לקרוא באנגלית.
אני לא מאמינה שלמישהו פה יהיה אנרגיה לעשות ב"יס מקוון.זה דורש המון .
לנו יש את האתר שלנו (לע"מ)ולפתח אותו ולפתוח עוד דפים וכ' זה השקעה עצומה.גם של רעיונות (שאפשר לומר שזה הצד היותר קל , כי כל יום עם הילדים מספק עוד רעיונות)וגם טכנית.(זמן של אמיר מאוד יקר,כי צריך גם להתפרנס איכשהו)

כן נראה לי הרעיון של לחלוק בינינו רעיונות, לשתף ולברטר בהתיעצות בכל מני תחומים.

כמו שסיכמנו תהיה 'ספריה ' של תוכניות לימוד .מי שמעונין לשלוח לעינין זה רעיונות ,יכול לשלוח אלי .כשיתחיל להתאסף חומר ,אוכל לשלוח במייל תוכניות לאנשי הקהילה שמביעים עינין.
לא רצו שהתוכניות יהיו באינטרנט.

בכל אופן, ההתנגדות שהיתה לעינין התוכניות , אם אני הבנתי נכון היא שאנשים מתנגדים לכך שהיה עליהם להתחייב למשהו מסויים ולתכנים מוגדרים.תקני אותי אם אני טועה.

הי אילה,
דווקא שווה לקרוא את הטקסט באנגלית, הוא לא ארוך, אם את רוצה להבין במה מדובר.
זהו "ארגון מטריה".
הם לא מייצרים תכנים. בכלל. זה מה שגאוני באמת. רק את מייצרת תכנים - איזה שבא לך, רק תני לזה שם ראוי, בסוף השנה את צריכה לכתוב להם דו"ח לפי הכללים הפשוטים והנוחים שלהם ואת מקבלת תעודה.
הם לא מכתיבים שום כלום מלבד איך יכתב הדו"ח. הקורסים הרשומים שם זה רק דוגמאות לשמות שלדעתם כדאי לתת לדוחות שלך .
זה מאד שונה מאוסף תכניות לימוד, כי אין סיכוי שמה שאת עושה יחייב אי פעם מישהו, כולל את עצמך לשנה הבאה.
הם כותבים במוצהר שזו המטרה - להקל על החיים של האנסקולרים.

להקל על החיים של האנסקולרים זו מטרה ממש יפה.מצד שני: איך הם יודעים למי הם נותנים תעודה?
זה קצת מזכיר לי את המוסדות המפוקפקים שאנשים מפוקפקים (פוליטיקאים, נניח)שולחים להם איזו בוחטה ומקבלים תואר אקדמי.
לא ממש הבנתי ,או שאולי באמת זה לא מענין אותם ב'ווסט ריבר' .לדעתי זו אחריות כבדה ,לשלוח במייל תעודה לכל משלם.

נכון, להקל על חיי האנסקולרים זו מטרה יפה ואף נעלה, בעיקר במקומות שמקשים עליהם - וישראל בדרך לשם.
בעניין התעודה - ובבתי-ספר אונליין אחרים יודעים למי נותנים..?
בסה"כ באמת שולחים תעודה לכל משלם (העומד בתנאים המאד גמישים שלהם), וטוב שכך!
הם כותבים במפורש באתר שהם סומכים על ההורים, ואני בטוחה שמבחינת אחריות משפטית, כמוסד שקיים כבר כמה שנים בארה"ב, הם מכוסים לחלוטין.
אם השאלה היא מוסרית, גם כאן - מה הבעייה? - אם היו שיעורים און-ליין מסודרים ע"פ תכנית לימוד מוכתבת מראש - האם אי אפשר לרמות אם רוצים? -הלוא גם בתי הספר הרגילים וגם האונבירסיטאות (למשל כמו בדוגמא שהבאת, וגם בתוך המוסד עצמו) - כידוע לכולנו - הם בית גידול לרמאויות אקדמיות. אז מה הבעיה לשלוח תעודה לכל משלם?
נושא האחריות הוא באמת לב העניין, וזו בדיוק מהות האנסקולינג - היכולת לסמוך לחלוטין על הילד שלך לגלות את דרכו בהנאה - וגם לסמוך על ההורים שהם מסוגלים לאפשר זאת.