דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית

את קצרת שיער או לא ארוך. (‎הִי הִי הִי, ולא אוסיף)
ואת, יערת...? הממ.
את לא גבוהה, דקת גו, שיער מתולתל דבש (!), ועדינה. פעם אספת מכתבִיוֹת. ומחקים ריחניים.
בהירה. פרקי ידיים דקים. שותה תה צמחים, אבל לא בוחלת בהשתוללות הגונה.
בקיץ: סנדלי אצבע. ים. תיק/ארנק עדין עם שרוך שנושאים באלכסון. הודו. גליל. תחנת רכבת מרכז.

(מה בכלל נכלל במראֶה / דמות? או, אם לתפוס טרמפ על שייקספיר: ?What's in a name )

טוב, אז הבנתי ששערך שופע וגולש.
אבל לא בוחלת בהשתוללות הגונה. -גיאוני!!
אני אכן במהפכת האוכל הבריא, תה צמחים- רק מעלים אמיתיים או יבשים, למשל. אבל ממש לא בוחלת בהשתוללות.

מה שכן, גם לך וגם ליאיר, אני אומרת- השתוללויות אצלי נושאות תוצאות. למה אני אומרת את זה? כי אתם חושבים שאני רזונת כזאת.. זהו שלא. (אם כי אוכל בריא זו הדרך היחידה שאני מכירה לצמצום הצמיגים).
מעניין- מקשרים "צעירוּת" ורווקות עם רזון וקלילות.

המממ.... הייתי מתולתלת דבש (!) אך עכשיו אני ערומת-שיער כמעט (עשית לי להתגעגע).

הרוב די קולע, חוץ מעדינה. היא מסתתרת עמוק במסדרונות נפשי ובחוץ לא ממש.
לא יודעת, בעצם, מה רואים. אולי פעם תגידי לי (כשנבוא שתינו עמוסות ילדים למפגשי באופן).

ואני ? (יערה ,ששש לא לגלות !) ולמי שראה איך דימיינתם לפני ?

יערת - את מתכוונת לאנשים מאותגרים רוחבית, לא?
ארני - גם מצליל קולך (חלק מהדמות הוירטואלית או הממשית?), את מקרינה איזה חום ושלווה פנימית, מן אמהות עוטפת כזאת, אז אני מנחשת שאת בגובה ממוצע +, שער חום כהה גלי כזה, עיינים חומות או אולי ירוקות? - בטוח לא כחולות! מבנה גוף שופע כזה, מאוד נשי. חיוך קטן כזה תמיד על השפתיים.
אני מַזֶה גרועה בזה, בטח קלעתי בול ההפך ואת בלונדינית דקיקה וגבוהה...

ומשהו מעניין - מרגע שראיתי את השם יערת דבש התחלתי לראות אותה בדמותה של איזה יערה שפעם הכרתי שאיכשהו מזכירה לי אותה גם בתפיסת העולם, מין שאנטי כזאת, אז ככה את נראית, כמו ההיא... גבוהה, רזה, שער שטני ארוך, מבט חולמני, תווי פנים מעוצבים להפליא, תמיד יחפה.

לי ארני נראית תום-בוי כזאת עם שיער קצר וחום, גוף צעיר כזה.

יערת דבש - נראית לי דווקא שמנמונת, ציצים גדולים בכל אופן, שיער חלק וארוך.

יונת באמת הצטיירה לי מחמירה כזאת, מישקפיים ושיער קצר.

יאיר - לא ידעתי שעם כיפה אז לא ראיתי אותה, אבל משקפיים במסגרת כהה ועגלגל-שמנמן למדי - מדושן, דודי שמחה כזה.

חבצלת נראית לי לא רזה (הרבה הריונות, לא?) עם שיער נוטה לבהיר.

צפריר - תמיד דמיינתי אותו רזה וגבוה עד שהגעתי למסקנה שאני בטח טועה והוא לא נורא גבוה ושמנמן ואת אורנה גם כבר אחרי ההיריונות לא כ"כ רזה אבל לא שמנה גם.

בשמת נתנה תיאור שלה, רק חשבתי ששיערה כהה.

את המיסעדה, גביש, מיץ פטל ממש קשה לי לדמיין.

עודד ליבנה נראה לי בחור ממושקף וכתום.

וכדי לא להדיר שינה מעיניכם - אני 158.5, שיער חום בינוני וחלק אסוף תמיד בקוקו, 54 קילו (רק 8 חודשים עברו מהלידה), עיניים גדולות חום-ירוק ואף ישר ושפיצי - שווה, אבל מודל ישן.

בחיי חגית את לא רעה בכלל. לא הכל קולע אבל את ממש טובה בזה. יש לך הרבה "פגיעות" וגם כמה "בולים".
איך את מדמיינת אותי?

אני נדהמתי כשראיתי את גילה, אבל לא את בעלה והילדים. איכשהו בגלל שקוראים לה גילה והיא עם שלושה ילדים בבית, חשבתי שהיא כמו אמהות בסרטים של שנות ה70.
במציאות גילה נראית כמו סטודנטית:-)

0-:
זה רק כי למדנו יחד (-;

לגבי אמא שלי, ( אורנה שפרון ) כבר מזמן אני התחלתי להעביר לה את המכנסיים שקטנים עליי. (בגלל שהיא מאוד רזה, לא בגלל שאני מאוד שמנה...)

תמיד רציתי ציצים גדולים,
תמשיכי, תמשיכי לדמיין, חגית ל
(אומרים שדמיון יוצר מציאות)

בשמת א , אם את קוראת,
אותך אני מדמיינת ע"פ מס' נתונים שהשתרבבו לכל מני דפים.
עכשיו כשקראתי קצת בדף הזה ,גיליתי, שיש לי תמונה די שלמה, וזאת בלי שאי פעם ראיתי תיאור של צבע עורך (סקנדינבי?? הייתכן) ושערך, ומבנה פרצופך וגודל ציצך. אבל יש לי את כל אילו בדמיון-
נזכרתי, שהפגישה ה-1 שלי עם אנשי האתר, היתה בתקופה שהייתי מאד סקרנית, ונורא חיפשתי דמויות מפורסמות מהאתר.
היתה שם מישהי, שהיא לא את, אבל בעלת קוים דומים למעט שידעתי עליך- מאז את זאת היא, והיא כל כך דומה לך!
אפילו היה לה תינוק קטן.
אז בטח שכשאראה אותך ,אני לא אזהה אותך מרוב שהשתנית...

טוב, למי שלא ראה אותי אני אגלה סוד:
בכלל לא חשובים הפרטים הטכניים של איך שאני נראית. זה גם משתנה (למשל, במשך כמה שנים היה לי שיער ארוך, לפני שנה קצצתי לתספורת קצרה).
מי שיגיד לי "וואו, רזית!" בטוח יצדק. (איך עושים את הפרצוף ההוא עם הלשון בצד?)
אני מאבדת קילוגרמים בסיטונות. ואני לא נעלבת, אף על פי שאשמח לקבל תרומות מאנשים שרוצים לרזות, אם ימצאו דרך להעביר לי.

מה כן בולט, לדעת כמה אנשים שראו אותי?

החיוך. תשאלו את ענת ג , למשל.

בניגוד מוחלט למצטייר מדמותי הוירטואלית, דמותי הממשית פשוט מחייכת.
המון.
ובמיוחד במפגשים עם אנשי "באופן". במיוחד עם גומות. במיוחד עם צחוק בעיניים.

חמודה, בשמת.
בקשר להיא שנתפסה בדמיוני כאת,
ארני אומרת שזאת אמא גמדים , יכול להיות?

וגם- לתרומות קילוגרמים, פני אלי בדף הבית האישי שלי.

_וכך סגרנו מעגל עם השפם של מייק
זהו, נגמר הדף?_
לא מי אמר שנגמר, רק שסגרנו מעגל. אני אוהבת לסגור מעגלים...
בשמת באמת מחייכת המון

מיכל והאמת, איך זה שאת מכירה אותי ואני לא מכירה אותך?

בשמת, נפגשנו בגבעת האירוסים,(בסוף, ליד האוטו, לא בהריון) לא הייתי מתיימרת להגיד שאני מכירה אותך. פגשתי אותך ואכן התרשמתי מחיוכך הרחב!

אני לא מצליחה לדמיין את בקי לוין.

רזה וחיוורת משהו?

לא ממש.

אני מצליח

נו אז איך אני?
><בקי סוחטת מחמאות

>

מעל ומעבר

> שרון מנסה לדלג בין הפח לפחת < }

פתאום קלטתי שאני גם מדמיינת את שי איתן (אתה אוכל וגדל!!)

בקי, אני אהמר: גבוהה, כתפיים רחבות, שער חום בהיר ארוך, חלק/גלי, בד"כ אסוף ומגולגל בזריזות למעלה בסיכה. עיניים בהירות ומרוחקות זו מזו. בדרך כלל בג'ינס, בחורף נעליים שחורות, בקיץ בירקנשטוק.

לא רע בכלל.
חוץ מהבירקנשטוק והג'ינס

><בקי לא אוהבת שדוחסים אותה לתוך דברים>

אוקיי, אבל לא טרנינגים ושרוואלים. אולי מכנסיים מתרחבים כאלה, לא עם מותן נמוך.
בקיץ: לק אדום על ציפורני הרגליים.

חגית -

158 ס"מ 54 קילו?! אני בכמה סנטימ' פחות ובעשר קילו יותר...

השער שלי נטה לבהיר כשהלכתי בלי כובע, הוא היה מין שאטני כזה. עכשיו הוא כהה מאוד, ועד כאן הפרטים הסודיים...

חבצלת, אני רק פעמיים הייתי בהיריון אז לכל דבר יש את היתרונות שלו והחסרונות שלו. ולשאת את הקטנה לכל מקום זה יופי של תרגיל הורדת קלוריות. וחוץ מזה שאנחנו טבעונים ולא אוכלים המון דברים שאחרים אוכלים. וחוץ מזה שעדיין יש מה להוריד, אבל זה לא בראש מעייני. כייף לי בשמנמנותי.

הי, תחזירי לי את חצי הס"מ שלי! בגובה שלי הוא משמעותי מאוד

אני מוכנה להפריש מס' סנטימטרים לכל מי שחסר לה בתמורה להעברת הקילוגרמים הכרוכים בהם.

<בקי אף פעם לא סיפרה כמה היא שוקלת כי זה מביך.>
<אם אני מסתכלת בטבלאות של הגברים זה דווקא מסתדר לי יופי>

שליחה על ידי נועה* » 02 מרץ 2004, 20:39

ואני חשבתי שרק אני לא מכירה כאן אף אחד ובטח לא יודעת איך אתם נראים

בקי, גם אני חשבתי שאת מאוד גבוהה... מממ מעניין מה זה אומר על הפער,
יאיר?

אופס... פיספסתי אותך.
איזה פער?
ואני באמת מאד גבוהה.

אני קוראת את הפורום כמעט מהקמתו ב 2001, ואני זוכרת את השמות ה"אמיתיים" של המון מהמשתתפות, טרם החליפו את שמן לניקים אכילים וצבעוניים...
לאורך הזמן הרבה גם תיארו את עצמן, כמו בקי ובשמת, וחלק קטן גם פגשתי פעם...

ותמיד רציתי לשאול ולא העזתי - אז איך אתם חושבים שאני נראית?
(אני מוכנה גם לגלות אח"כ)

שזה בעצם, הסוואה לשאלה האמיתית - איך אתם רואים ותופסים אותי?
ההתעסקות ב"איך אחרים רואים אותי" היתה דומיננטית בחיים שלי, ועדיין אינה נטולת משקל. לפעמים נדמה לי שזה בגלל שאני לא הייתי יכולה לראות את עצמי, אלא דרך העיניים והדברים של אחרים.
טוב, דברים השתנו קצת, אבל התחושה הבסיסית, או השאריות שלה, עוד קיימות.

אני מנסה לדמיין אותך.
גובה ממוצע, אבל בצד הגבוה של הממוצע. משהו בסביבות ה 1.70.
שיער מסופר עם נטיה לתלתלים בגוון שאטני.
אוהבת להתלבש מושקע. לאו דווקא יקר אבל תמיד בשילובים מענינים. בשכבות, חובבת נעלים מענינות.
בבית את נשמעת לי אשה של טריקו לגרביים.
פנים: עדינות, אף עדין ועור חלק, בהיר. עינים כחולות עם ריסים כהים.
תמיד אני מדמיינת אותך עם חצי חיוך.

את מאד נעימה בעיני.

קרוב!
גובה ממוצע, אבל בצד הגבוה של הממוצע גובה ממוצע, ואני נראית גבוהה יותר ממה שאני באמת - או ככה לפחות אומרים לי.
שער מתולתל חום-שחור, תסרוקת קארה קצרה.
אוהבת להתלבש - סגנון פשוט, קוים נקיים. אוהבת קטיפה ובדים רכים, אוהבת שמלות ארוכות. אני נראית בהן כמו נסיכה.
לבית - טרנינג, או שמלת בית פשוטה.
חובבת נעלים מענינות - לא, זו לא אני. הנעליים שלי הן הדבר הבנאלי ביותר בעולם, ואני לובשת אותן עד שהן מתפוררות.
פנים: עדינות, אף עדין ועור חלק, בהיר. עינים כחולות עם ריסים כהים ממש אני, עם עיניים חומות בהירות.

ולשאת את הקטנה לכל מקום זה יופי של תרגיל הורדת קלוריות עליי זה לא עובד. אני נושאת את הקטן המון המון והוא כבר 11-12 קילו, ואני עוד עם 15 הקילו שמיותרים.
וגם אחרי שתי לידות לא הייתי יותר רזה ממה שאני עכשיו.
כך שהפרחתי לך את כל התיאוריה.
טבעונית אני לא, אבל מנסה להקפיד לאכול כמה שיותר בריא.

בתור מישהי שמכירה את עין הסערה צריך לציין שהיא יפה מאוד, בעלת קול רך ועדין ומקרינה שלווה אינסופית.

אביגיל

את הכרת אותי בימים שהייתי מגיעה לעבודה אחרי שעה של טאי-צי בבוקר בפארק הירקון. בטח שהקרנתי שלווה אינסופית

אני מאד מתגעגעת לימים היפים של אז

יערתה - לבקשתך.
קומה - בינונית ( 165).
שיער (כבר קראתי שעכשיו הוא כוסח אבל בהוויה - ) חלק, שאטני (דבשי משהו). פנים בהירות עם רמז לנמש.
לא מיניאטורה. במובן של - למרות שנמוכה ממני אני לא ארגיש שאני עלולה לדרוס אותך בטעות (זה קורה לי הרבה עם נמוכות ודקות ממני).
עוד בקשר ללא מיניאטורה - מין מוצקות למרות שלא מלאה. גודל כזה שהוא רך מצד אחד אבל מוצק מצד שני. והחזה גורם לך להראות גדולה יותר (D כזה)

><עכשיו בבקשה להחזיר כי אני סקרנית>

שליחה על ידי אש''א* » 07 מרץ 2004, 01:40

סתם פתאום מענין אותי- איך אני נראית בעיניכן?

כמה דברים כל כך קולעים, שזה נראה אפילו שאי אפשר היה להגדיר אותם.
עוד בקשר ללא מיניאטורה - מין מוצקות למרות שלא מלאה. גודל כזה שהוא רך מצד אחד אבל מוצק מצד שני.
זה כל כך נכון! אמאלה.. (קיבלת דווח??)
ו-כן, המטר נכון בערך, וזה שאי אפשר לפספס אותי בטעות על אף גובהי הלא רב.
רק מה... D זה לא בדיוק הגודל שלי. גם לא צריך! (הייתי מסתפקת ב C. אבל אין לי.נראה מה יהיה כשהוא יהיה עמוס חלב).

שום דיווח. (והייתי מוסיפה -

אבל זה כבר הסטוריה. לא?)
ולגבי גודל החזה - כל חיי הסתובבתי עם C ואז עם ההריון פתאום נהייתי D והרגשתי פאמלה אנדרסון. ועכשיו אני שוב במידות הקודמות שלי ומרגישה שיש לי פיצקים...

רגע, התכוונת "להחזיר", כלומר - לתת תיאור שלך?
ראיתי תמונות שלך ברשת,
ולפני כן דמיינתי אותך דומה מאד.
טוב, ללא גומות.
וחשבתי על גובה ממוצע פלוס, אבל כעת זה נשמע שהוא פלוס-פלוס.
?

לגמרי לא פלוס פלוס. רק מעל הממוצע ולכן נתקלת הרבה בנמוכות ממני וממש מעט בגבוהות ממני.
משהו קצת מעל המטר שבעים (אולי 1.72)
חוצמזה התמונות שראית הן אחרי הדיאטה הנוראית של ההנקה שאז הייתי ממש צנומה יחסית לעכשיו
<עוגיה מנמיכה ציפיות>

מ י כ ל, אני רוצה לדעת אם גם בחיים האמיתיים את כזו מצחיקה ותזזיתית, או שכאן פשוט הכל יוצא החוצה.

נכון.

עוגית,
בכל אופן,את מצטיירת לי כיפה, תמירה- כלומר בעלת מראה גאה כזה, זקוף, בעלת שיער שופע ונעים למשמוש שאסוף ברשלנות-שיקית.

אש"א, אני מתקשה עם יתר הפרטים, אבל את בטוח הולכת עם כיפות עבודת יד כאלה...

אש"א - פנים עגולות, שיער חום בהיר קצר או כמעט קצר, גבוהה (170), מבנה גוף מוצק.
קרוב?

כשאני קוראת את הדף הזה אני לא יכולה שלא לחשוב על הפגישות העיוורות שהיו לי עם בחורים בגיל העשרה.
כל היום הייתי יושבת וחושבת איך הוא נראה? ורק שלא אתאכזב.. ואולי הוא יתאכזב ממני...
המון חששות ופחדים..ודמיון שובב.
אז....??
גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??

שיט, לי עדיין יש בליינדייטים.
אני ממש צריכה, עם דמיון מפותח כמו שלי, להמנע בכלל מלדמיין.
או מבליינדייטים.

עוגית,
היום חשבתי שגם אני מדמיינת את שפת הגוף שלך.
טוב, זאת לא חוכמה שאני ככה מתקדמת איתך, יש לי עוד שלב בין הוירטואלי ובין זה הממשי, משום ששמעתי את קולך!

גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??
לא. ממש לא.

_גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??
לא. ממש לא._
גם אני לא.

שליחה על ידי אש''א* » 15 מרץ 2004, 15:36

רחלי, כמעט נכון- חוץ מהמוצק... וגם השיער כבר לא כ"כ בהיר מאז הכיסוי.
חבצלת ג"כ נכון אבל זה לא חוכמה - את הרי יודעת שזה מה שהולך היום

צחקתי לקרא כאן

ממש נחמד
אני מכירה הרבה כך שאין לי צורך לדמיין הרבה אבל נחמד לקרא.

הצפריר היחיד שאני הכרתי בחיים שלי למד איתי בליפתא, היה רזה וגרום עם שיער עד הכתפיים. לא כך אני מדמה את צפריר.

צפריר רזה ויש לו קוקו...

אלא אם הוא הסתפר מאז ההופעה ב"לשבת לקום".

אפשר למצוא את תמונתו של צפריר במודעת הפרסום שלו בסוף באופן האחרון.

_לצד הדברים -
(ובדיוק בפער שבין דף זה ובין גרפולוגיה וירטואלית)
נשאלת השאלה - איך זה שיש (לעיתים) פערים כה גדולים כשמשווים את דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית?_

נשאל על ידי תבשיל קדרה בדף "אסרטיביות למתקדמים" שנמחק לאחר שנערך לתוך אסרטיביות או חוצפה

גילה,
שככל שהפער גדול יותר, כך מייצג אותו אדם את ריבוי פניו או כמגשר או מאחד את ריבוי פניו.
שאם כתיבתו "רזה" והוא "שמן", מייצג אם כן את כל הקשת שמגשרת בין שני אלה. וככל שהאדם יותר פעיל בכתיבתו, או בדיבורו, כך נמצא חושף עצמו לעוד ועוד פנים שעולים מתוכו, ומתייצגים החוצה ממנו באופן וירטואלי לפחות, ולחילופין עולים מולו בעולמו הפנימי. במקביל עולים בעולמו הפנימי גם אותם שנמצא בדיאלוג אתם, כפי שעולים בדמיונו.

לכן, הפערים אם כן נובעים הן מתפישת המדמיין את הדמות הנדרשת לעמוד מאחורי הדברים, והן מריבוי פניו של הכותב או צמצום פניו לייחודם.
כאן, דמויות ארכיטיפיות כן מקבלות איזו תבנית אחידה, כך לפחות על פי יונג, האם הגדולה או לילית או הקדוש או הצדיק, ולעתים זהו הפער. ועדיין - פער זה מצביע אם כך על התרחבות הנפש והבשלתה. הן במובן האישי, זה הפרטי, הן במובן הקהילתי במובן הזה באופן טבעי, והן במובן הזה של הנפש האנושית הכללית.

תודה.
לקרוא עוד כמה פעמים, כדי להבין (-:

ובכל פעם את מוזמנת לקרוא מתוך פן אחר שלך, עד שריבוי פנייך יתממש דרך ההסבר הפשוט הזה.

טושים, כשלון האתר, דמותנו. מה זה פה? העמותה להשבת להיטי-עבר מן השאול בהנהגת שוש עטרי?

שליחה על ידי יעל_צ* » 11 מאי 2004, 10:11

אינני בטוחה אם השאלה שלי מתאימה לכאן, אבל אנסה.

ניסיתי להבין מדוע כמה פעמים כשכתבתי כאן באתר השתמשתי בכינוי פלונית או אלמונית וכדו'.
זה לא היה דווקא לצורך אמירת דברים פרובוקטיביים במיוחד, ובכל זאת, השתפנתי.
יש כאן איזה אבסורד. הרי בכל מקרה אני משתמשת בניק, ואף אחד לא יודע כנראה, מי אני.
אז מה מפחיד אותי? למה יש דברים שאני מסוגלת לכתוב תחת ניק "רשמי" ויש דברים
שאני מעדיפה לומר אותם תחת כינוי כמו פלונית?
האם זה אומר שדווקא תחת הכינוי פלונית חשפתי, במודע או לא במודע, דברים יותר עמוקים,
או אולי לא רציתי לחשוף איזה פן הקיים ב אמא של אנ"נ כדי לא 'לפגום' בדמותה הוירטואלית ממילא?

אני מסתבכת קצת.

אמא,
זה עניין שבינך לבינך. לעתים את מעדיפה להסתיר מבטך מעצמך.
שאת היא מי שאת, וכך את מוכרת בסביבה של חייך ברובד הפיזי.
ואת גם אמא של אנ"נ - שזו כבר דמות שמציגה פנים יותר יפות או יותר מתאימות למי שאת חושבת שאת היא.
ולפעמים כאשר עולה בך עוד פן, נאמר, פן שמעוניין לעצבן או כזה שמראה את חולשותייך, את מוודאת שיהיה זה תחת השם פלונית.
כאן, יש גם מנגנון הגנה כפול. שהרי אם יחשף הניק שלך בעתיד, והוא הרי ייחשף לפחות בפני חבר/ה קרוב/ה, עדיין אותן פנים ניתן לומר "אפלות" מבחינתך, או אותן פנים שאת מעדיפה שישארו באפלולית, אכן ישארו שם, ולא תתגלי במערומייך.

ועצם העלאת העניין כאן מצביע על כנות ואומץ.
ועל כך, יישר כוח.

שליחה על ידי יעל_צ* » 11 מאי 2004, 11:15

צפריר,

תודה על התשובה.
ואת גם אמא של אנ"נ - שזו כבר דמות שמציגה פנים יותר יפות או יותר מתאימות למי שאת חושבת שאת היא.

אם אני מנסה להתעמק במשפט הזה קצת - הרי שזו הדמות שאמורה להיות הכי פחות וירטואלית אצלי.
אני חושבת שהיא הדמות שרוצה להשתתף ברבדים העמוקים והרציניים יותר של הפורום, אולי לא תמיד בהצלחה.
ייתכן שכשהיא מגיעה לעומק ממש, היא נבהלת ושולחת את פלונית לייצג אותה?

<אמרה אמא של אנ"נ וכנראה יודעת את התשובה בעצמה>

אנונימי

_{ראו גם: ניקים שמבלבלים אותי, הסבר את הניק}

_{וגם: קלסתרון הקהילה}

איזה כיף שנפגשנו סוף סוף!
שמתן לב שאף אחד לא נראה כמו שחשבנו (לא דמיינתי אתכן, ובכל זאת הייתן לא כמו שחשבתי)?

היי בשמת,
סופסוף ראיתי אותך במציאות הלא וירטואלית! וגם את שי שאני חושבת עליו הרבה (מתוקי אמיתי). לא התעדכנתי הרבה זמן בדף שלך של בקשה - אבל אני ממשיכה לשלוח לו אנרגיות

מאוד רציתי לשמוע את ההרצאה שלך אבל לא התאפשר לי כל כך.
בכל מקרה, עכשיו אני יכולה לקשר בין מה שאת כותבת לדמות ממשית - אף על פי שאני עדיין מנסה לעכל איך כ"כ הרבה עוצמה וכוח וכנות נכנסים לגוף כ"כ קטן (-: (בבקשה אל תעלבי, זו מחמאה!)

לא דמיינתי אתכן, ובכל זאת הייתן לא כמו שחשבתי
אוי, כמה שהמשפט הזה נכון! הייתי מעמידה אותו ככותרת בראש דף דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית .

למרות, שאותך כן דמיינתי ונתבדיתי כליל.
<נערה עם גומות חן? נערה?? גומות חן???>
<זהו, את כבר לא יכולה להפחיד

>

בדף דיון על אתר באופן טבעי שווה תשלום, כתבתי בתור שתי דמויות, אפילו התייחסתי לעצמי.
בכך הייתה לי כביכול הסכמה של שניים.
עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי, אך גם נצלתי זאת כדי לכתוב יותר (בתור שתי דמויות אפשר לכתוב כפול).
האם זה נראה לא אתי או האם זה מקובל?

לכתוב כשתי דמויות זה ממש מקובל, אבל גם להתייחס לעצמך זה פשוט יצירתי !

האם זה לא אתי?
כן.

האם זה מקובל?
כן.

טרה, תודה (כנראה שאחרי הכל רוב האנשים פה מאוד נחמדים...

)

_האם זה לא אתי?
כן.
האם זה מקובל?
כן._
למה התכוונת שאמרת שזה מקובל, האם שהרבה אנשים עושים את זה או שזה מקובל על אנשים שאחרים יעשו את זה?
אם זה מקובל על אנשים שיעשו את זה, אז מדוע זה לא אתי? אנשים מראש מסכימים לתופעה הזו.

אה. התכוונתי בצחוק.
(גם אני לרוב נחמד. באמת. והיום בכלל.)
(אולי אני לוקה בבשמתיזם? כותב חביב אבל נקרא לא?)

סליחה, בכל אופן. זה בהחלט בסדר.

חס וחלילה תוספות יוםטוב, לרגע לא התכוונתי שטרה נחמדה בניגוד אליך, גם אתה נחמד, @}
אני פשוט מגיע מרקע נעלב מאוד בדף דיון על אתר באופן טבעי שווה תשלום, שם חטפתי "מחמאות" מרובות.

לא מכירה את כללי האתיקה...
אבל יהיה מעניין לשמוע מה עשתה לך ההתנסות הזו. אם היה שווה, מה יצא לך מזה וכו'.
כתבת עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי, ובסוף חשפת.
יש כאן אנשים שמחליפים ניקים (ברוח היתולית/שנינותית וברוח 'שאלות עומק מפחידות'- ראה דבריה האחרונים של אמא של אנ"נ למעלה). כבר פעמיים מאז שנכנסתי לאתר הזה הרהרתי באפשרות לעשות את זה בעצמי ובשתיהן פסלתי על הסף.
המאיר שלך שנעלב הוא גם המאיר שהעליב לא?

לשאלתך, כולם עושים את זה.

_אבל יהיה מעניין לשמוע מה עשתה לך ההתנסות הזו. אם היה שווה, מה יצא לך מזה וכו'.
כתבת עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי, ובסוף חשפת._
נכון, אבל לא הייתי חייב לחשוף, ולא ידעתי מראש שבסוף אחשוף, אז הרגשתי הרבה יותר חופשי כאשר כתבתי.
האמת היא שרציתי להגיב לעצמי קצת יותר, אבל חשבתי שזה יהיה מוגזם.

המאיר שלך שנעלב הוא גם המאיר שהעליב לא?
באמת לא חשבתי שהעלבתי אף אחד, כל הזמן הרגשתי שמעליבים אותי ולא העלבתי. אני שוב מתנצל אם מי שהוא נפגע, אבל מאוד התאמצתי לא לעשות זאת.
אשמח אם תגידי לי מה היה מעליב, שאוכל ללמוד.

לשאלתך, כולם עושים את זה.
לא נכון!

<טרה, מה קורה? עד עכשיו היינו בהסכמה...

>

עשב,
נצלתי זאת כדי לכתוב יותר_ ו- _שרציתי להגיב לעצמי קצת יותר, אבל חשבתי שזה יהיה מוגזם
אני לא נכנסת לסוגיות אתיקה (עזוב, נושא כאוב), אבל לי זה נראה בעיקר מצחיק. למה? הנה למה - אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה), ואז אתה יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש אתה בעצמך קבעת.
אתה מבין את המילכוד?

אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה),
האמת היא שחטפתי הערה מאוד מעליבה על כך שאני מדבר יותר מדי.

ואז אתה יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש אתה בעצמך קבעת.
לא יצרתי דמות נוספת כדי לכתוב יותר, יצרתי כדי לא לחשוף את זהותי, וניצלתי זאת כדי לדבר יותר, מבלי לקבל הערות כמו שקיבלתי.

עזוב, אמרתי לך כבר, דרכת שם על כפתור שהיה דרוך עוד קודם. נפלת לבור שאחרים כרו.
סתם.
עזוב זה.
לך לדפים נורמליים ולא לדף המוטרף ההוא.

אשמח אם תגידי לי מה היה מעליב, שאוכל ללמוד.
לא, האמת היא שלא נראה לי שבאמת העלבת מישהו, בכלל העלבויות זה עניין לא רלוונטי כל-כך בעיני, יותר מעניין למה לא יכולת להגיד את כל מה שאמרת בדף ההוא עם ה עשב בשדך שלך ואיך זה שבסוף החלטת לחזור לשדך שלך.

עשב, אני חושבת שזה עניין של מידה, וגם עניין של כוונה. דוגמה קיצונית: יש טיפוס שמסתובב באתרים חופשיים וכותב בכמה זהויות בשביל לחזק את המסר (וגם עושה עוד כל מיני דברים אחרים). יש אתרים שהחרימו אותו, אחרים שמוחקים כל מה שהוא כותב, ומעטים שמתעלמים או מנסים לדבר איתו. למי שמתעניין, אפשר לקרוא את Robert]הסיפר המלא על רוברט ארביטול Abitbol[/po]. כמובן שמה שאתה עשית לא מתקרב אפילו למקרה ההוא.

לדעתי יש גם הבדל בין שינוי ניק כדי "לפתוח דף חדש", שזה מאוד לגיטימי בעיני, לבין נסיון מכוון להטעות את הקוראים כדי לגרום להם להשתכנע ממספר הכותבים במקום מתוכן הכתוב. זה יכול להיות פתרון טוב בשביל לצאת מהתנגחות אישית ולחזור לדיון ענייני ע"י החלפת האישיות, אבל אם מדובר בדרך לחזק טיעון, הרי שהיא נראית לי לא טובה ולא יעילה.

יותר מעניין למה לא יכולת להגיד את כל מה שאמרת בדף ההוא עם ה עשב בשדך שלך ואיך זה שבסוף החלטת לחזור לשדך שלך.
לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בכל מקרה, כך הרגשתי.
האמת היא שאני לא ממש יודע למה אח"כ היה בסדר. לא יודע. נראה לי שהרגשתי יותר טוב. ברור לי שאם הדיון היה מסתיים באמצעו, לא הייתי חושף את זהותי.

_אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה),
האמת היא שחטפתי הערה מאוד מעליבה על כך שאני מדבר יותר מדי_
התכוונתי ל כותב יותר מדי, וההערה הייתה באותו הדף (נמחקה).
באמת אשמח לשמוע האם באמת אורך כתיבה ראוי, או שכל המרבה הרי זה משובח. אני מניח שתלוי מה אומרים ואת מי שואלים, אבל בכל זאת אשמח לשמוע.
בכל מקרה האם יש לי לחשוש מתגובות כאלה, אולי בעצם זה שמחקו אותה מעיד שרוב חברי האתר מתנגדים להערות כאלה.

יונת, אני מסכים עם כל מילה.

לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל.
<מסייגת דברי כמתייחסים לתגובה לדברי אחר, ולא למצב בו ברצוני לחלוק או לדון בעיה בעלת אופי אישי>

את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי.
אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?

עזוב, אמרתי לך כבר, דרכת שם על כפתור שהיה דרוך עוד קודם. נפלת לבור שאחרים כרו.
בדיוק.
ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול.
אני כותבת כאן לעתים נדירות כפלונית כשבא לי להכנס לדיון לא כאני עצמי. אולי מתוך היכרות עם מי שכתב ובלי רצון להכנס לנימה אישית, אולי כי "לא בא לי שיזכרו לי את זה". צביעות שכזו, אולי. עדיין לא עניתי לעצמי (-: אבל זו אפשרות לא רעה ואכן יצירתית !

חן? לזה את קוראת חן? תתביישו כולכם ובעיקר את..
סוף סוף מקום שחשבתי שאפשר לסמוך בו על האנשים, שיהיו עם קצת אינטגריטי וקצת כבוד לזולתם.

פתאום קלטתי שלפעמים כשאני קוראת את ורד לב אני חושבת שהיא יונת שרון וגם ההיפך.

בתפיסה הוירטואלית שלי הן מאוד דומות! גם באופי וגם ביופי...

יש דברים בגו או שזה רק בראש שלי?

ולעשב,
לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמשהו יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
קורה לי דווקא.

את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו....