דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

כנראה שכאן המקום לציין- דף תמיכה

בימים אלו אני חושבת ברצינות גמורה על הגירה זמנית (שנתיים ברוטו) לצורך לימודים (תואר שני, פסיכולוגיה קלינית) למדינה אחרת (ככל הנראה- הונגריה).
מצד אחד, הלימודים האלו הם מה שאני רוצה, התוכנית נשמעת מוצלחת מאוד וכך גם החוויה של חיים לפרק זמן מוגבל במדינה אחרת. מצד שני, זה יהיה לגמרי לבד, בן הזוג ישאר בישראל ואני אצטרך להתמודד עם שינויים רבים, בשפה זרה ועם לימודים באנגלית.

אשמח לשמוע על התנסויות שונות שיכולות לעורר בי השראה או להרגיע אותי באמצעות ניסיונים של אחרים (עשו את זה קודם, לפניך, ושרדו) :-)
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

קודם כל דף תמיכה :-)

שנית, עשיתי את זה פעם, בתנאים אחרים, אבל גם כן בארץ שאינה דוברת אנגלית. לא מוצאת זמן עכשיו להרחיב אבל אכנס אח"כ.
מיכל_אמא_של_ליאור*
הודעות: 401
הצטרפות: 18 ספטמבר 2003, 12:14
דף אישי: הדף האישי של מיכל_אמא_של_ליאור*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי מיכל_אמא_של_ליאור* »

הי מחשבות ,
לא יודעת להגיד לך על ארץ אחרת ולבד ,
אבל יודעת להגיד לך שהמקצוע הזה קסום ומגדל ומשמח ומאפשר להיות בעלת זכות גדולה ללוות אנשים במצוקתם ולאפשר להם לגדול ולהשתנות ולשנות את מסלול חייהם . ( ושל ילדיהם ובני זוגם ובכלל ).
אז אם את מרגישה דומה בקשר לייעוד זה המקצועי , אז אני מבינה את המוטיבציה ללמוד בחו"ל , כי בארץ קשה מאד לעבור את המשוכות הקליניות .
בהצלחה .
מיכל
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

היי יעלפו,

אני עשיתי את זה ואני לא מתחרטת על אף רגע. בהתחלה היה קשה, אבל גם הרגעים הקשים זכורים לי כחוויות מעצבות ומעשירות. לגור בחו"ל, בשונה מטיול לזמן קצר, נותן לך פרספקטיבה שונה לחלוטין על המון דברים וזה פשוט מרתק.

עם זאת, אני חייבת לומר שלדעתי הנתק מבן הזוג עלול להרוס לך חלק גדול מהחוויה הזאת. זה כמובן מאוד תלוי בסוג הקשר שלכם ובאלף ואחד גורמים אישיים שאין לי שום מושג עליהם... אבל כעיקרון זה מאוד קשה. צריך לקחת בחשבון שמעבר מסוג כזה הוא לא פשוט בהתחלה והגעגועים לבן הזוג עלולים לגרום לך להינעל על תחושות קשות של בדידות ועצב ולמנוע ממך לראות את הטוב שבמקום החדש.

זה מאוד אישי וקשה לי לומר לך מה כדאי לבחור. אז רק ניסיתי להתייחס קצת לשני צדי המטבע... אם היית רווקה הייתי מיד אומרת לך "לכי על זה":)
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

יש לי קרוב משפחה שלמד בבודפשט רפואה. יש לי גם קרובת משפחה שגרה שם בעקבות בן זוגה שנסע ללימודים. אם את רוצה לקבל מידע ספציפי על החיים בעיר אני יכולה לקשר אותך אליהם. ממה שהתרשמתי מהם המעבר והחיים בעיר מאוד מהנים ונוחים.
הקושי האמיתי שנראה לי שאת עלולה להתמודד איתו הוא הנסיעה ללא בן הזוג. אני מקווה בשבילך שתמצאי לכך פתרון.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

תודה לכולן על התגובות. אני באמת מרגישה שזה מה שאני רוצה ללמוד ואני לא רוצה לחכות שנים, לשפר ציונים וכו' כדי להצליח להתקבל בארץ. הלימודים בהונגריה הם ברמה לא פחות טובה (ואולי להפך) מהלימודים בארץ ונחשבים כתקפים לכל דבר ועניין. אני מפחדת ברמה האישית, היומיומית. אני מפחדת שאני אקום בבוקר וארגיש כמו שהרגשתי כשהתעוררתי בבוקר יום ראשון לפני הצבא. מין חצי התעוררות בארבע לפנות בוקר, לוודא שעוד מוקדם, להאנח בהקלה ולחזור לישון. לקום כל כמה דקות, ודווקא ברגע שהשעון המעורר מצפצף, להיות עמוק באמצע חלום :-) לקום בקושי, להצליח לאסוף את עצמי בקושי, לדשדש אל האוטובוס, אולי אפילו להזיל כמה דמעות. כנראה שיש לי קושי בעיקר עם רגעי מעבר- מכאן לשם ומשם לכאן, כשאני כבר במקום מסויים, בלי המון זמן לחשוב, אני מסתדרת.
מצד שני, מאז שהייתי ילדה רציתי מאוד לחיות בארץ אחרת (ויעידו החברים החו"לניקים של ההורים שלי, שבכל טיסה חזרה לארצם כמעט נדחפתי להם לתוך המזוודה באופן לא מטאפורי בעליל). ואני חושבת, אם כבר אני יוצאת לכזו הרפתקאה, לפחות להנות ממנה. לא לספור ימים אחורה ולחכות שזה יסתיים. אירופה היא לא הצבא! :-P ואני לא בטוחה איך להפוך את זה למעשי. אשמח לקבל עצות...
אורי_יורמן*
הודעות: 3193
הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי אורי_יורמן* »

יעלפו
דף תמיכה

אשמח להיפגש איזה יום ולדבר (לתמוך אם צריך) על הנושא
נשמע כמו החלטה מאוד כבדה. הדבר שנשמע לי הכי בעייתי פה זה סוגיית בן הזוג בארץ (הנסיון של אנשים אחרים מראה שקשה להחזיק את הקשר, זה יכול לנתק ביניכם).

{@
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

פתאום הבנתי, שספטמבר זה במרחק חצי שנה מעכשיו! מדהים, הכל נראה כל כך קרוב. (שואפת נושפת שואפת נושפת וחושבת לעצמה- קשה להיות אדם חרדתי).
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

קיזי הילדה הצוענייה ובכלל, מי שעשה את זה פעם- אני אשמח אם תוכלו לספר איפה הייתם, למשך כמה זמן, באיזו מסגרת וכמובן חוויות, קשיים וכו', עד כמה שמתחשק לכם לחלוק איתי... :-)
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

אני עשיתי את זה ואני לא מתחרטת על אף רגע. בהתחלה היה קשה, אבל גם הרגעים הקשים זכורים לי כחוויות מעצבות ומעשירות. לגור בחו"ל, בשונה מטיול לזמן קצר, נותן לך פרספקטיבה שונה לחלוטין על המון דברים וזה פשוט מרתק.
מסכימה מאוד. אם כי כפי שכתבתי, אצלי התנאים היו אחרים מאוד . זו היתה הפעם הראשונה(!) שנסעתי לחו"ל בכלל (בגיל 24), וקצת לאחר שהגעתי ידעתי שכבר לא אחזור אחרי כמה שבועות כפי שתכננתי. זה לקח שנה עד שהחלטתי לחזור, אבל גם החלטה זו היתה מוקדמת מדי, ובסופו של דבר הייתי בסה"כ 4 שנים, רובן המכריע בבירתה הליברלית של ארץ אירופית חביבה וקרה.
למדתי המון על עצמי ועל אנשים, התנסיתי בכל מיני פרנסות מוזרות, חוויות חדשות ומפעימות, בילויים הזויים, התפתחות יצירתית ורוחנית... בכלל יצאתי המון וגם התהוללתי בלי חשבון. כל מיני דברים לספר לנכדים ;-) בימים נשארתי מעט יותר מהוגנת ועבדתי בעבודות שונות, מטיפול בילדים דרך לימוד עברית ועד חלוקת פלאיירים. הצלחתי ללמוד את השפה די מהר, בעזרת טלוויזיה ושיחות עם מי שהיה חברי דאז (בחור חמד מקומי). זה ידע חיוני אם רוצים להרגיש חלק מהמקום, ואני מאוד רציתי להרגיש חלק מהמקום (עד שהגעגועים לעברית שברו אותי...).

הרגעים הקשים שדובר בהם - אצלי כללו בעיקר בדידות, למרות שהיו לי המון חברים שם וגם בני זוג רומנטיים.
החלק השני של הקושי היה כספי - חייתי ממש מהיד לפה מפני שמעמדי לא היה ממש מוסדר שם, הכל היה במזומן והכל בזול או בחינם. למדתי אלפי דרכים להסתדר, כולל מציאת שטר של 50 בכיס המעיל מהחורף שעבר :-) והסתדרתי בעיקר בעזרת אנשים מקומיים שהיתה אתם כימיה. כמעט הכל היה דרך קשרים אישיים - דיור, עבודה...
עם ישראלים כמעט שלא התרועעתי, רק באופן נקודתי, עם אלה שהשתלבו בסצינה ה"בינלאומית". היה לי טוב עם הקוסמופוליטיות. הרגשתי שאני מתפתחת, משתכללת, חזרתי לארץ עם המון ידע והבנה והיכרות עם סגנונות חיים שאחרת לא היו לי.

מה שרלוונטי לך מכל זה, לדעתי - חשוב ללמוד את השפה באופן בסיסי.
חשוב להכיר מקומיים, זה עוזר - אבל זרים שגרים שם מהווים רשת תמיכה מצוינת, כיוון שיש להם אינטרסים דומים. המקומיים כבר שקועים בחייהם המוכרים, הזרים בונים אותם מחדש בכל רגע ופתוחים יותר להכיר ולהתחבר.
וגם מה שכתבו לך - אני חייבת לומר שלדעתי הנתק מבן הזוג עלול להרוס לך חלק גדול מהחוויה הזאת
זה תלוי כמובן מה טיב יחסיכם, איך תגדירו את הזמן הזה שתבלו בנפרד וכולי. עדיין, כאשר בן הזוג בראש מעיינייך, יהיה לך קשה ליהנות באופן פתוח משיחת נפש בשפה זרה בחצות הלילה, עם קבוצה של סטודנטים מקומיים, על ארוחת ערב והרבה יין :-) (עברתי הרבה כאלה).
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מצד אחד הלימודים והחוויה הבינלאומית יפתחו אותך מבינה רגשית אבל מצד שני תהיה פה פגיעה ברגשות שלך ובן זוגך. אז השאלה החשובה היא על מהות הזוגיות. אם היא הולכת למקום טוב, אולי חבל. מצד שני אם תישארי תמיד תשאלי את עצמך מה הפסדת.
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

אם תישארי תמיד תשאלי את עצמך מה הפסדת
זה בעצם עיקר הדילמה. מצד אחד, נראה לי מאוד טבעי שאני אלך וכל מה שכאן יישאר כאן ויחכה לי, אבל אני מניחה שזו טעות לחשוב ככה.
מצד שני, אני לא יכולה לתאר לעצמי מה אני אעשה פה כשלא אתקבל לתואר שני בארץ. לנסות שוב ועוד בזמן שאני מחזיקה במשרה מלאה נשמע כמו אבסורד (אני לא באמת אצליח לשפר ככה את הנתונים דורשי השיפור). אני אהיה עצובה רק לעבוד ובכלל נראה לי שאני אכנס לאיזה לופ תקיעות, בעיקר אם יעברו שנה שנתיים ואני כבר ארצה ילדים...
אור_נשי*
הודעות: 78
הצטרפות: 19 פברואר 2008, 16:52
דף אישי: הדף האישי של אור_נשי*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי אור_נשי* »

שלום לך, אני סיימתי לפני כשנה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בארץ שאינה דוברת אנגלית.

מלבד החוויות המעצבות ,המחזקות והמעשירות אין ספק שישנן בשהות ארוכה בארץ אחרת, אני ממליצה לך לקחת נשימה ארוכה ארוכה ולאסוף כוחות, (לי לא היה תמיד קל)...ישנם געגועים, רגעי בדידות וכאלה, ולכן ,הכי טוב שאני יכולה לייעץ לך , זה שתזכרי תמיד כשאת שם, שזה זמני, שימרי על הזהות האמיתית שלך וזיכרי שאת כמבקרת, אל תחששי להשאר את עצמך,השארי אוטנטית...(זה קורה לפעמים שאנשים בחו"ל, לא בבית שלהם,קצת מאבדים את הזהות בניסיון להשתייך).

ובקיצור ,"דעי מאיפה באת ולאן את הולכת" :-)
כול טוב @}
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

היי יעלפו, אם תרצי אני יכולה לספר לך יותר במייל. זה קצת אישי...:)
אילה_א*
הודעות: 3574
הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
דף אישי: הדף האישי של אילה_א*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי אילה_א* »

מחר מקסימום ביום ה אני אכתוב לך על השלוש שנים שגרתי בחוץ לארץ
ועל זה שגם בימים שהייתי הכי עצובה ובודדה ידעתי שאלא הימים הכי יפים בחיי
יעלפו_מהמושב*
הודעות: 1247
הצטרפות: 02 נובמבר 2007, 10:21
דף אישי: הדף האישי של יעלפו_מהמושב*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי יעלפו_מהמושב* »

היום הייתי בלימודים ואיכשהוא יצא שדיברתי עם מישהי שבדיוק עושה עכשיו תואר שני (למרבה הפלא, היא זו שהתחילה לדבר איתי). כשדיברתי איתה פתאום נפל לי האסימון והבנתי, שמה שאני מחכה לו כל כך - להיות בנקודה שבה אפשר להתחיל "לעשות"- זה משהו שלא מגיע בנקודת זמן ספציפית ומדוייקת. וברשותכן, דוגמא קטנטנה מתחום הסטטיסטיקה- בהתפלגות תמיד אפשר לחשב כמה אחוזים נמצאים בטווח מסויים, אבל אם שואלים על נקודה ספציפית אף פעם אין תשובה. (האם אני ברורה רק לעצמי? אני ומטאפורות הסטטיסטיקה שלי! :-P ).
השיחה איתה גרמה לי לחשוב על זה שבעצם הכל דרך. שהתואר הראשון הוא הדרך לתואר השני, שהתואר השני הוא הדרך להתמחות, שם צריך למצוא מדריך שיהיה בכיוון המחשבתי שלך וככה זה ממשיך. ומי שרוצה להמשיך ולהתפתח צריך גם להמשיך ולהתאמץ. וזה מרגש אותי אבל זה גם כל כך מפחיד. הלוואי שהייתה נקודה מסויימת, שיכולתי לשאוף אליה ובה לתקוע את הדגל ולומר- הגעתי, השגתי (ועכשיו מה? עכשיו לטפל).
ועוד חשבתי, שאני בעצם לא כל כך נהנת עכשיו. מבין שלל העיסוקים שלי (עבודה במשרה מלאה, לימודים, עוזרת מחקר) אני לא לגמרי בנפשי באף אחד מהדברים אלו. לאו דווקא בגלל הדברים עצמם, אותם אני אוהבת כולם ביחד וכל אחד לחוד. לא יודעת, זו איזו הרגשה שחסרה לי. להנות ממה שאני עושה...
קרן_שמש_מאוחרת*
הודעות: 669
הצטרפות: 14 מרץ 2007, 22:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_מאוחרת*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי קרן_שמש_מאוחרת* »

יעלפו, רק תמיכה יש לי להציע לך. עצות לא כל כך. אני עשיתי את המסלול בארץ. היום אני בגילך (נראה לי) אבל כשהתחבטתי בשאלה הזו בגיל 26 וחשבתי אולי לנסוע ללמוד בארה"ב, דווקא בגלל שלא היה לי בן זוג אז, השתפנתי ולא נסעתי ללמוד שם למרות שיש לי אזרחות אמריקאית. חששתי מהבדידות והניתוק ממשפחה וחברים. גם מפני שידעתי ששם הלימודים הם לדוקטוראט וזה לחמש שנים, זו היתה נראית לי החלטה גדולה מידי עלי בזמנו. בדיעבד, במבט לאחור אני חושבת שאולי חבל שלא נסעתי ולכן בא לי להגיד לך - לכי על זה! אבל אני מאוד מבינה לליבך וחששותייך. מה שלא יהיה, שיהיה בהצלחה.
נטע_ש*
הודעות: 733
הצטרפות: 04 אוקטובר 2001, 04:54
דף אישי: הדף האישי של נטע_ש*

דף תמיכה לגור לבד בארץ אחרת

שליחה על ידי נטע_ש* »

יעלפו, בסוף לא נסעת, נכון?
שליחת תגובה

חזור אל “הגירה”