אני מעתיקה עדכון מפורום אחר. זה ארוך, אפשר לערוך. רוצה לעדכן ולהגיד תודה למי שעזרה וגם לספר מה עזר לי:
לפני שבוע כתבתי פה על קשיים בהנקה ובשאיבה אצלי ואצל התינוק, בן חמישה חודשים. את השאלה שיגרתי לארבעה פורומים, ומכל אחד למדתי משהו. אני רוצה לספר מה למדתי, ובעיקר רוצה לספר מה עברתי - כי (איך לא) זה השיעור הכי חשוב.
היום הייתי אצל ד"ר ליבוביץ', ויצאתי ממנה עם מצב רוח מרומם. אבל זה הסוף. ולהתחלה:
כבר לפחות שבועיים שלושה שהוא מתפתל על הציצי. לא הרבה זמן אחר כך הפסקתי להצליח לשאוב. לפני שבוע כתבתי פה הודעה כי מלאי החלב השאוב הלך ואזל ובעיקר כי הוא קם בבוקר וסירב לינוק אחרי לילה שבו גם סירב לינוק.
המשבר שלנו (שלי ושל בנזוגי) היה בעיקר כי ממש רצינו להצליח להזין אותו עם חלב אם עד גיל ששה חודשים. ופתאום ראינו איך זה קורס לנו מול העיניים. וגם היינו שם בעבר עם הגדולה, ופחדנו שגם הוא הולך להפסיק לינוק.
בחוויה שלנו היתה בעיה אחת - פחות חלב, שגרם להתפלויות שלו, לחוסר הרצון לינוק ולהפסקת ההצלחה בשאיבה. למדנו הרבה בשבוע הזה, ואני אכתוב מה לפרטים בסוף, אבל משהו אחד למדתי לעומק:
שהעץ שטיפסנו עליו היה העץ הלא נכון. ושמה שהכי הכי חשוב לי כרגע זה לא שהוא יהיה מוזן בלעדית מחלב אם עד גיל חצי שנה. ברור שהייתי מתים שזה יקרה. אבל זה לא הדבר החשוב ביותר. הדבר הבאמת חשוב הוא שההנקה תהיה בטוחה עבור שנינו. לא בסימן שאלה. היא מובנת מאליה. ואותה צריך לחזק. לעטוף. לאהוב.
אז הייתי היום אצל ד"ר ליבוביץ' שאמרה לי כך (נוסח חופשי): תראי איזה תינוק רגוע ומבסוט יש לך. נראה לך שיש לו בעיות בחיים?! הוא כולו אומר שטוב לו בחיים. אז הוא לא רוצה לינוק עכשיו?! תעשי איתו משהו אחר. הוא מתפתל?! צאי לטייל, שתי מים, תני לאבא, תעשי מה שבא לך. לא יוצא חלב?! עוד מעט יצא. הוא רעב?! יכול להיות שהוא רעב קצת, אבל תראי אותו - הוא לא תינוק בן יומו, הוא בריא, הוא שוקל, הוא כולו מבסוט - כשהוא יהיה רעב הוא יאכל.
או בקיצור - לזרום איתו בלי לחץ. וזה הכי אני בדרך כלל. ככה למדתי שהכי טוב לכולם. ככה השתכללתי עם שני ילדים. זה גם הכי אנחנו כזוג. אבל כאן לא רק שהייתי בעין הסערה, הייתי הסערה עצמה. ומשם קשה לראות החוצה. ובעצם - זה כל כך נכון. כשהיא אמרה את זה כמעט אמרתי לעצמי - איך לא חשבתי על זה קודם?!
את הרגיעה הזאת, הזרימה הזאת, אני יכולה לקבל רק אם אוריד את הלחץ מנושא השאיבות. אם התמ"ל לא יהווה תמרור אדום. זה לא אומר להפסיק לשאוב, בכלל לא. זה אומר שכרגע המטרה שלנו היא לחזק את ההנקה, את הבטחון בהנקה. וכפועל יוצא אני מקווה גם את כל מה שמסביב. פרה פרה (וכאן מדובר בפרה שלא היתה עוברת מבחני כניסה לתנובה:-( ). גם ד"ר ליבוביץ' הפרידה את הבעיה לשתיים: הנקה ושאיבה. ממש כמו שהרגשתי היא חיזקה את האינטואציה להשקיע בהנקה (או בעצם לא להשקיע, אלא פשוט להיניק), ולשאוב כמה שאפשר מתוך ידיעה שמקסימום הוא יקבל בקבוק תמ"ל כשאני לא בבית. בגילו אפשר להתחיל עם מוצקים, אם רוצים להימנע מתמ"ל, כי בסך הכל רוב הזמן הוא יונק ויהיו גם שאיבות בכל זאת. וננסה את זה בימים הקרובים.
השבוע האחרון היה "נס פך השמן" - כל יום איכשהו הספיק החלב השאוב לעוד יום. ואז נהייתי חולה לגמרי בסינוסיטיס ונשארתי בבית לכמה ימים, מה שחיזק את ההנקה. והיום נסעתי לעבודה, ובנזוגי נתן לו סימילאק כשנגמר השאוב. הוא לא השתגע על זה ואכל ממש מעט. ואז גילינו בערב שהיה עוד חלב שאוב נסתר במקפיא. נס פך השמן בהפוכה.
מה למדתי:
- זה סלוגן וצריך לשנן אותו: רק ריקון השד גורם ליצור חלב חדש. את זה למדתי בעזרתה של אסתר גרוניס בתפוז. אני המצאתי מין שיטה שבלילה אני מניקה רק מציצי אחד ושואבת את השני בבוקר - זה פגע לי בטווח הארוך ביצור החלב.
- מאותו המקום - רק ריקון השד גורם ליצור חלב חדש - כדאי לשאוב בעבודה. אפילו אם זה כמויות קטנות. אני עד היום לא שאבתי בעבודה בגלל חוסר נוחות של המקום שבו אני עובדת. אז מישהי הכי הכי הכי מקסימה שעובדת איתי שמה וילון היום על החלון שלה ותפנה לי את החדר לשאיבה מתי שארצה.
- power pumping - רק ריקון החלב גורם ליצור חלב חדש - לשאוב כל 45 דקות, עד לריקון השד, לסירוגין פעמיים מכל צד. בעצתה של אסתר גרוניס. עשיתי את זה , אני לא יודעת כמה עזר, אבל זה עוד נשק בארסנל.
- עוד נשק בארסנל?! לרדת ממלחמות. מלחמה זה לא טוב. הנקה זה טוב:-) ללכת עם זה בטוב. זה קיים, זה ישנו. רק אהבה מביאה אהבה (וחלב)...
- הרבה פעמים משהו הופך לדרמטי כשהופכים אותו לדרמטי. אני בנאדם רגוע בדרך כלל, אבל פעם ב.. צריכה לפרוק איזה דרמה. ואיך לא דרמה?! זה התינוק שלי, זה האוכל שלו, זה אני כאמא, זה קומפלקס רגשי אחו-שילינג. צריך לפעמים מישהו שיסתכל מבחוץ.
- מישהו יסתכל מבחוץ? ממליצה בחום על ד"ר ליבוביץ'.
- לגבי שאיבות, עדי מ"באופן טבעי" הזכירה לי לנסות לשאוב מציץ אחד בזמן הוא יונק מהשני. זה היה די מהמם, כי יכולתי לעצום עיניים ולדעת מתי מתחיל לצאת חלב לבקבוק של המשאבה - זה היה תמיד ברגע שהוא התחיל לינוק באפקטיביות. הוא יכול היה להיות דקות ארוכות על הציצי לעשות את עצמו יונק או להתפתל, אבל רק כשהוא התחיל והרגשתי את זה, יצא חלב גם בשני. ד"ר ליבוביץ' הסבירה את זה יפה היום - החלב משתחרר כתוצאה מהפרשת הורמון (אוקסיטוצין?). הוא משתחרר בו מזנית בשני הציצים, ולכן ההרמוניה הזו.
- חילבה. לי זה טעים, בשביל הרוב זה מגעיל. אומרים שזה עוזר להגביר את יצור החלב. יש גם בכמוסות. אני לא יודעת אם זה עזר לי, אבל כדאי לנסות.
- יש גם תרופות להגברת יצור חלב. ד"ר ליבוביץ' נתנה לי מרשם. אבל שתינו הסכמנו שכרגע לא. קודם ננסה את השיטה הגאונית פרי מחקר של מאות שנים - להירגע.
- לקבל את זה שיש שוני פיזיולוגי בין אימהות, בין ציצים, בין תינוקות, בין הנקות... you win some, you lose some. שמחה בחלקי על הדברים שבאים בקלות (ויש לא מעט) לא כועסת על הדברים שבאים בפחות.
אז כרגע אני במצב רוח מעולה, וגם החלמתי מהמחלה. משננת את המשפט של ד"ר ליבוביץ': תראי איזה תינוק מבסוט יש לך... צודקת:-)
תודה! עפרה
). מה עם נשים שניזונות ממזון בריא ומלא לעומת נשים שניזונות בעיקר מדיאטת מערבית ג'אנקית של הכל מעובד, לבן, משומר, מתוסף וכו'? האם בדקו את זה? כי אם אני מבינה נכון החלב הוא המרה מהדם של האם ואם זה עשיר יותר בחומרים חיוניים, כמו יותר ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן וכו' הרי זה ודאי יעבור גם לחלב, לא? לעומת דם שיש בו את היחידות הבסיסיות של אבות המזון, אבל מאיכות נמוכה יותר ועם פחות מלווים (בעיקר ויטמינים, מינרלים ואנזימים). מעניין לדעת, לא?
... אולי כתבת בעבר ואני לא זוכרת - באיזו משאבה את משתמשת? ניסית אולי גם לסחוט ידנית? או לשאוב בזמן שהתינוק יונק מהצד השני?
