הורים מרעילים ושתלטנים

[שמש_מדברית*]

ההולכת
קיבלתי חמה שתלטנית, זה קצת יותר קל כי אין היסטוריה. אבל אחרי שנים של פיצוצים ביני ובין בעלי ויסורים מסוגים שונים למדתי שיטה (באמצעות ימימה ומגירות) המזכירה לי במצבים קשים כי היא רק שליחה שלי "להגדיל את עצמי במקום הזה" זאת אומרת שאם זאת לא היא זה יהיה מישהו אחר במקומה מסמן לי את אותה חולשה. בכל פיצוץ הקשבתי לעצמי ושאלתי מה באמת קורה?
גיליתי למשל בסיטואציה אחת שהיא היתה ממש תוקפנית וחזירה כלפי שהיא משחקת על הרצון שלי להיות "ילדה טובה"
ברגע שהבנתי את זה עשיתי משהו ממש מקומם, בהגדרת הילדה רעה (משהו שטותי כמו לומר אני לא רוצה כי לא בא לי)
היא היתה בשוק - אבל הפסיקה להציק
אני הלכתי משם עם תחושה של חופש כי תמיד אני אדע לזהות את התכונה הזאת שלי לרצות להיות ילדה טובה ולתת לכל העולם לרכב עליי.
תנסי לומר לאמא שלך כשהיא מאיימת עלייך, (האם זה אמירה של אני יותר חזקה ותעשי מה שאני אגיד) בואי תרביצי לי ואחר כך כשאני אהיה מלאה פנסים בעיניים אני בטח אוכל לעשות רק כל מה שאת אומרת
או אולי תשקפי לה את דבריה
את אומרת ששאם אני לא אעשה.... את תבואי ותהרגי אותי.

[טרה_רוסה*]

הורים מרעילים כתבה מהארץ

[איפה_הגבול*]

אמא שלי אף פעם לא הרביצה לי. היא לא ניבלה את הפה וקראה לי בשמות. את טיפות הרעל שלה היא נותנת לי בדרך אלגנטית ושקטה, כמעט בלתי נראית לעין. היא כן טענה פעם שאהפוך למזרון שכונתי, וכן לא דיברה איתי שבועות כשגילתה שאני מקיימת יחסי מין עם חבר שלי בגיל 16. היא טוענת עד היום שככה נקמתי בה.

כיום היא לא מחמיצה אף הזדמנות לבקר אותי ולהראות לי כמה אני לא בסדר בתור אמא, רעיה, עקרת בית וכו. היא ממשיכה ומזכירה כמה הבחירות שאני עושה בחיים הן מוטעות. בקשר לחינוך ילדיי(חינוך ביתי) וכו'.

היא לא מפסיקה להעיר לי על הלבוש שלי, על הדרך בה אני מסדרת גבות, על כך שתמיד טוב לעשות דיאטה, ואיזה יופי שירדתי כמה קילוגרמים.
כשהייתי בת 17 הפכתי לבולמית ועד היום אני גוררת שאריות של הפרעת אכילה.

העניין הוא שאני כל כך מדהה עם הלופ הזה של ההולכת באתרים- הרצון לקבלה משבש לי את ההגיון. הרי בחיים בחיים היא לא תקבל אותי כמו שאני, ואני מתה שהיא תקבל אותי, אז אני כל הזמן משתפת אותה בדברים שאני כל כך רוצה לקבל בהם תמיכה ואהדה, וחוטפת מפחי נפש איומים.

אני יודעת היום שהנזקים שהיא גרמה לי מעכבים אותי מבחינה אישית וחברתית. אני לא מעריכה את עצמי בשיט, אני רדופת רגשי נחיתות, אני לא מאמינה בעצמי. אני לעד אחשוב שאני שמנה, גם אם אהיה הכי רזה בעולם.

זהו, נראה לי שמיציתי את הסיפור האישי. ההולכת באתרים- קבלי חיבוק חזק ומאמץ. היי חזקה ונאמנה לעצמך.

[ההולכת_באתרים*]

אני יודעת היום שהנזקים שהיא גרמה לי מעכבים אותי מבחינה אישית וחברתית. אני לא מעריכה את עצמי בשיט, אני רדופת רגשי נחיתות, אני לא מאמינה בעצמי
כמה נכון

[אלמונית_עכשיו*]

אני ממליצה בחום על קבוצות קוד"א- קבוצות תמיכה לתלויי יתר, לפי תכנית 12 הצעדים. ואם מעורבת אכילת יתר בענין, קבוצות או.איי - אכלני יתר אנונימיים ,נגישות הרבה יותר.
הפגישות הן ללא תשלום חובה או דמי חברות. כדי למצוא פגישה, יש לכתוב בגוגל " תלויי יתר דף פגישות", או משהו בסגנון..
קבוצות 12 הצעדים הצילו את חיי..
חיבוק לכן ובהצלחה

[אלמונית_עכשיו*]

http://communa.tapuz.co.il/CommunaLinks ... atid=19985
זה הלינק לפגישות קוד"א

[אלמונית_עכשיו*]

כדאי להתקשר לאיש הקשר באזור, ולשאול על פגישות שמתקיימות כיום, כי הדף קצת ישן. אני בטוחה שישמחו לעזור..

[קנ_גורה*]

הולכת יקרה שלום,

קודם כל חיבוק גדול מאד! כל הכבוד שהתחלת לכתוב פה! דורש אומץ וגם נותן המון ומחזק (לדעתי).
האם יצא לך לראות את הסרט precius?
(לינק עם הסבר באנגלית על הסרט: http://www.imdb.com/title/tt0929632)

סרט מופלא על נערה שיוצאת ממעגל התעללויות משפחתי מאד דומה לזה שאת מתארת.
אחד הדברים שעוזרים לה היא דמות משמעותית (המורה שלה), שמאמינה ותומכת בה,
ומאפשרת לה להשתחרר מהתפיסות העצמיות אשר השאירו אותה "תקועה" בתוך מערכת היחסים ההרסנית עם אימה.

עצתי: מצאי לך דמות נשית משמעותית שתלווה אותך במסעך אל מחוץ לממלכת הסבל והכאב.
יש נשים חכמות, חזקות, בעלות נסיון שתוכלנה לעשות זאת. צריך רק למצוא אותן, הן שם!
חלקן נשות מקצוע (מטפלות או מרפאות) וחלקן לא. חלקן דורשות תשלום על "שירותיהן", ומאלה, רובן תסתפקנה בתשלום שתהיי מסוגלת לעמוד בו.
אם הייתי את, הייתי מכוונת את תפילותיי למציאת המדריכה-מרפאה-מורה רוחנית, זו שתחבר אותך לכוחותייך, כאישה, כבת, כבת-זוג, כאם, וכ...מה שעוד תרצי להיות בחייך.

שוב מחבקת ומחזקת,
אירה.

[ההולכת_באתרים*]

תודה אבל לסרט הנ"ל אין נגיעה אלי. זו בכלל בכלל לא אותה סיטואציה. רחוק מאוד.

[קנ_גורה*]

שמחה לשמוע! מצטערת עם פגעתי!
עצתי עדיין תקפה, בכל מקרה, לכל אישה.

[ההולכת_באתרים*]

שמחה לשמוע! מצטערת עם פגעתי!
לא פגעת להיפך, תודה אני פשוט מאוד רחוקה הן מהגיל של הילדה והן ממצבה הפיזי והכלכלי. גם התעללות מינית מעולם לא היתה.

[פלוני_אלמונית*]

גם לי היו הורים כאלה. סבלתי נורא.

[פלוני_אלמונית*]

אף פעם לא אהבתי אותם וכמובן גם היום. הלוואי שיענשו על מה שעשו. הורים מרעילים, שנואים עליי. חבל שהם הוריי. רק סבל ידעתי. סבל, סבל, וסבל

[תמרוש_רוש]

זקוקה לעזרה.
יש לי חברה (דוברת אנגלית בלבד) עם הורים מרעילים שחבל על הזמן.
עכשיו נולד לה ילד שני, היא בדיכאון, "לא מתמודדת", ואומרת לי "אבל כל כך הרבה אנשים אחרים מתמודדים מצוין, מה הבעיה שלי"
(נו, בטח! כל כך הרבה אנשים אחרים לא חיים תחת טרור מתמיד בן שלושים שנה!)
היא בקשר עם יועץ (מטפל רגשי) כבר שנים, ולמרות שהוא טוב לה מבחינות מסוימות, לא נראה לי שהוא מבין את עומק הבעיה הזאת. הוא אף פעם לא דיבר אתה על דפוסים של התעללות, למשל (ואוי, יש כל כך הרבה מהם...)
אנחנו דיברנו על הנושא לפני שנה בערך, באופן מתמשך, אבל תכלס לא היה הרבה שינוי.
דיברנו עכשיו, והיא אמרה לי שהיא רק רוצה לשמור מרחק מההורים שלה. חזרתי על המנטרה שעליה להגן על עצמה ושמגיע לה להרגיש בטוחה רגשית.

אז עכשיו:

• נתתי לה את האתר של ד"ר איירין, והיא הולכת להדפיס את רשימת הסימנים. כבר הצבעתי לה על כמה התנהגויות מתעללות של אמא שלה, דברים שהיא סיפרה לי ממש היום (למען השם, היא מפחדת לנתק קשרים עם ההורים או להתרחק כי היא אומרת שאמא שלה תסית נגדה את הבת שלה! בת שלוש!!! והיא תאבד את הבת שלה! היא גם יודעת שאם היא תתנתק קטגורית מההורים, הם יסיתו את כל שר המשפחה נגדה - אולי חוץ מאשר אחותה. איך מתמודדים עם דבר כזה...)
• מצאתי ברשת את הספר Toxic parents. בשמת, זה הספר שהמלצת עליו בתחילת הדף, "הורים מרעילים"?

https://www.amazon.com/Toxic-Parents-Ov ... 0553381407
אני הולכת להמליץ לה עליו.

• בנוגע ליועץ שלה, אמרתי לה שבאופן כללי, הרבה יועצים / פסיכולוגים שלא מתמחים ביחסים מתעללים, לא יזהו סימני התעללות שיושבים להם מתחת לאף, ועלולים לגרום נזק ממשי. ושאני לא בטוחה, ממה שהיא מספרת לי, שהיועץ שלה בקיא בנושא. (למרות שהוא מעולה מבחינות אחרות). ועודדתי אותה לחשוב אולי על איש מקצוע אחר שיותר יתאים.
• הזכרתי לה שוב איזה מופלא זה שעם הורים כאלה היא הצליחה לגדול ולהיות כזאת חבקנית מופלאה. יש לה חיבוקים נהדרים.
• גם הצבעתי לה על התנהגויות אוהבות שלה-עצמה כלפי הבת שלה (כי אם אני אומרת לה משהו על ההתנהגויות של אמא שלה כלפיה, תיכף היא משליכה מזה ואומרת שככה בעצם גם היא מתנהגת כלפי בתה. דא עקא, שאמא שלה מאיימת עליה שתשלול ממנה אהבה וקשרים משפחתיים אם היא לא תרצה אותה מעל ומעבר, והיא "מאיימת" על בתה שלא תקבל תותים לפני שהיא אוכלת את ארוחת הערב. אמרתי לה שיש איזשהו הבדל דקיק בין שלילת תותים לשלילת אהבה )
• וגם הצבעתי לה על התנהגויות אוהבות של חמיה (הם עברו לגור אצלו עכשיו בשביל לקבל תמיכה), איך שהוא מחזיק את התינוק על הידיים כמעט בכל זמן שהיא לא מיניקה). והיא אמרה לי שהוא באמת אוהב.

זקוקה לתמיכה מורלית ועידוד. ואם יש עוד משהו שאפשר לעשות....
אתן לא יודעות איזו אשה יקרה היא @} איזה נשמה.

[תמרוש_רוש]

אה, כן:
תוכלו לספר לי קצת על הספר "הורים מרעילים" ולמה הוא טוב?

[תמרוש_רוש]

(מקפיצה ל מה חדש)

[יולי_קו]

אני אסתכל עוד מעט על שם הספר באנגלית. הוא על השולחן שלי בסלון

אמא שלי היא בת לאמא מתעללת. היא אומרת שהספר הזה הוא חובה לכל אדם מבוגר. אני התחלתי לקרוא בו לפני כחודש, והסיפורים בו כל כך בכמה קטגוריות שונים ממה שקורה בחיים שלי עם הורי, והחיים שלי כל כך עמוסים כרגע, שהוא מחכה לשובי עוד שבועיים.
אמא שלי אמרה שהספר הזה הראה לה מה לא תקין ביחסים (היא הרגישה, אבל לא היו לה מילים מדוייקות. הספר דייק לה).
בהמשך היא נתקה קשר פיזי עם אמה, ועשתה עוד המון דברים ויצאה מזה ממש טוב (אם כי זה תהליך בלתי מסתיים והיא ממשיכה לטפח את עצמה כל הזמן ולקצור פירות נאים על עמלה).

[יולי_קו]

תמרוש,

כן. זה הספר. נכתב באנגלית בשם
Toxic parents
על ידי
Dr. Susan Forward

[בשמת_א*]

בשמת, זה הספר שהמלצת עליו בתחילת הדף, "הורים מרעילים"?
כן

[בשמת_א*]

למה לקרוא אותו?
כדי שהאסימונים יפלו.
היא חייבת ללכת למישהו שמבין בהתעללות. כל תמונת העולם מעוותת כשאתה גדל עם התעללות כזאת כאילו זה הנורמלי.
(אגב, אני נותנת קודם כל את התותים (-: כי זה מלא ויטמין C וכל דקה שהתותים מחכים הויטמין הזה בורח). אבל אני קונה תותים אורגניים בלבד, סלסלה קטנה שמחירה כמחיר הזהב, ומעודדת את הילדה לחסל את כל הסלסלה מייד.

[יולי_קו]

בשמת,
כל מלה- הספר והתותים.

[תמרוש_רוש]

וואו, יוליקי, התרגשתי מהסיפור שלך, ומאמא שלך.
תודה

היא חייבת ללכת למישהו שמבין בהתעללות. כל תמונת העולם מעוותת כשאתה גדל עם התעללות כזאת כאילו זה הנורמלי.
כן. אמרתי לה, אבל לא דייקתי עד כדי כך.

מה שחשוב עכשיו, מבחינת התפקיד שלי, זה לעקוב ולעודד מקרוב, לא לתת לה להיעלם (אלא אם כן היא רוצה להיעלם) ורק עוד שבועיים לגלות מה קורה.
גילויי אהבה יומיומיים ולא תובעניים.
מזל שיש סמארטפון מאוד מקל על העבודה.

[תמרוש_רוש]

צריכה שוב עזרה ותמיכה.
נפגשתי אתה היום והמצב לא משהו.
ההורים שלה מתעללים-רגשית לפי הספר. כל סעיף.
הם מציגים חזות של ההורים המושלמים, המעורבים והדואגים ואנשים מושלמים בכלל. אין להם אף פעם קונפליקטים עם אף אחד - חוץ מהקונפליקטים שיש להם אתה, שבהם היא זו שאשמה, כמובן. הם גם אף פעם לא רבו זה עם זו. (בטח, אמרתי לה פעם, הם רק דרכו ברגל גסה על הילדים שלהם!)
היא מרגישה מאוד בודדה ומבודדת, וגם מפחדת. כל תכנית פעולה אפשרית - היא מפחדת מההשלכות השליליות בעקבות תגובות סנקציוניות של ההורים שלה.
היא ומשפחתה עברו לגור עם אבא של בעלה כדי לקבל תמיכה סדירה, ונכון לעעכשיו זה עובד היטב. חמיה עוזר המון עם הילדים, וגם גיסה (אח של בעלה) שבא לבקר ולעזור.
הכי היא רוצה לנתק מגע עם ההורים לכמה חודשים טובים. היא אומרת לי "ניתקתי אתם מגע לשבועיים וממש לא הרגשתי בחסרונם!"
דאאאאא.... :-\
אממה - ניתוק מגע מאוד קשה, היא אמרה להם במפורש שלא תוכל להיות בקשר שבועיים, נתנה סיבה סבירה (בגלל הילדים, תקופה אינטנסיבית) ובתקופה הזאת הם התקשרו לנייד שלה שלוש פעמים, ואחר כך גם התחילו עם הטלפון הביתי.
בסוף היא דיברה עם אמא שלה, שאמרה לה "נכון אמרת שאת רוצה שניפגש יותר? אז חשבתי לבוא אלייך כמה פעמים ושנצא להליכות ביחד". והיא אומרת לי, בפרצוף "בחיים לא אמרתי דבר כזה לאמא שלי!"
אם היא לא עונה לטלפונים, ההורים שלה מתחילים לכתוש את בעלה ומהר מאוד יתחילו להפעיל לחץ על אחותה ועל חמיה, שתתקשר כבר.
ועוד ועוד ועוד.....

אז הפחדים שלה הם בעיקר שאם היא תנתק מגע:
א. הם יסכסכו בינה לבין כל המשפחה המורחבת וכולם ינתקו קשר
ב. הם יסיתו נגדה את הבת שלה.
וזה פחד אמיתי, היא בדמעות כשהיא חושבת על זה. באמת באמת תמפוחדת. טרור.

והיא ביקשה ממני עצות פרקטיות, שהרגשתי שגדולות עלי כי אני לא מכירה אישית ולא יודעת איך להתנהל עם הסיטואציה.

כן אמרתי לה:
א. שהיא זקוקה להגנה מפני ההורים שלה, זקוקה לניתוק מגע שיאפשר לה להשתקם רגשית.
ב. שניתוק כזה צריך להיעשות במהרה, אבל גם כדאי לתכנן אותו בתבונה (השתמשתי במילה "אסטרטגי") כדי שיהיה קל יותר לבצע אותו.
ג. לדבר עם אחותה (היחידה) לפני הניתוק, להגיד לה שזה הולך לקרות ולמה. לא לבקש במפורש את תמיכתה (כי אחותה היא הבת המושלמת והמרצה, וזה עלול להכניס אותה למכבש דרכים, בינה לבין ההורים שלהן), אבל כן להזהיר את אחותה שזה מה שהיא עומדת לעשות ולעודד את אחותה לפתח אסטרטגיה משלה כדי לא לעמוד מול לחצים בלתי אפפשריים מההורים. בקיצור - כמו שחברתי תעשה את זה כדי להגן על עצמה מהרעל, ככה היא תעודד את אחותה להגן על עצמה מהרעל האקסטרה שעומד לבוא בעקבות הניתוק.
ד. לדבר עם בני משפחה נוספים - אך ורק כאלה שהיא סומכת עליהם ומרגישה בטוחה אתם רגשית. ליצור בריתות ורשת תמיכה שתעקוף את ההורים שלה.
ה. לסמוך על האינטואיציה והקול הפנימי שלה. יש לה אינטואיציה חזקה - היא בעצמה אומרת ככה - הבעיה היא שלא תמיד היא מקשיבה לה. עודדתי אותה לעצור ולשאול את הקול הפנימי שאלות פשוטות, שוב ושוב (למשל: האם נכון לבטוח באדם X? האם נכון כרגע לדבר על המצב עם אדם Y?), וללכת על התשובות.
ו. להמשיך לחנך את בעלה ואבא של בעלה, שלא מבינים את עומק ההתעללות. בעלה אומר דברים כמו "התעללות זו מילה חזקה מדי", וחמיה אומר דברים כמו "כשהם יזדקנו וימותו את תתחרטי על הניתוק" (לא, היא לא). אמרתי לה גם לגייס לחינוך הזה את גיסה, אחי-בעלה, שמבין בדיוק מה קורה.
ז. חצי המשפחה שלה היא כמובן עם דפוסים מתעללים, ואבא שלה כנראה מתעלל רגשית באמא שלה, די דורס אותה ושולט בה, הוריה לכאורה לא מתעללים בחותה, אבל הם תמיד מתייחסים אליה כאל הבת המושלמת והנפלאה שאף פעם אין אתה שום בעיות. הצבעתי על כך שאנחנו לא יודעות איזה מחיר נורא נדרש מאחותה כדי לשמור על העמדה הזאת...
גם גיליתי היום שיש לה דודה, אשתו של אח-של-אמא-שלה, שניסתה לדבר אתה בזמנו ולהגיד לה שאמא שלה משתלטת ומנסה לשלוט בה. מסתבר שלאשה הזאת יש רקע של להיות קרבן להתעללות מינית במשפחתה שלה, והיא עברה הכשרה כמטפלת בטראומה. נשמע שהיא ניסתה לעזור לה בזמנו לראות את המציאות דרך התעתוע. היא היססה בזמנו לסמוך עליה כי היא אמרה "האשה הזאת פגועה מדי". אני אמרתי לה שאולי דווקא בגלל זה היא תוכל לעזור - היא מכירה אישית את הדפוסים ותוכל לתת לה תמיכה אמיתית. ואם לא - אולי תוכל להפנות אותה הלאה לתמיכה טובה יותר. עכשיו אני פתאום לא בטוחה - אולי האשה הזאת עדיין לא עיבדה היטב את הטראומה שלה, למרות ההכשרה המקצועית וכל זה, ועלולה להזיק יותר מאשר להועיל? איך יודעים?
ח. למצוא תמיכה ספציפית טובה, למשל קבוצת תמיכה של א/נשים במערכות יחסים מתעללות. און-ליין או פנים אל פנים. הבטחתי לה שאחפש ואמצא לה משהו. היא אמרה שבלתי אפשרי לה להיות בטלפון =אינטרנט כשהבת שלה בסביבה, כי זה מחרפן אותה ברמות. הסכמתי אתה ואמרתי לה שאולי זה יהיה טוב רק לזמנים כשהילדונת בגן (שלושה ימים בשבוע)

דרך אגב, הילדה שלה היתה במצב מאוד נפיץ מאז הלידה, המון פליקים ונשיכות ודחיפות כלפי התינוק, אבל היא מאוד נרגעה, הרבה יותר עדינה כלפיו ופחות אגרסיבית.

העזרה שאני זקוקה לה היא כזאת

• האם על פניו נתתי לה את העצות הנכונות? האם צריך שיפור? האם אני בדרך הנכונה?
• מה אפשר עוד להציע?
• אילו אסטרטגיות טובות יש לניתוק מעשי מהורים לכמה חודשים?

בינתיים אני ממשיכה עם סיגנלים של אהבה ודאגה. הלוואי ויכולתי לעשות את זה יומיומי, אבל אני שולחת לה מסרים מעודדים ולא תובעניים שלוש-ארבע פעמים בשבוע. שירים שנותנים מרווח נשימה, סיפורונים קטנים, אמרות שפר, לבבות וכאלה. היום עזרתי פיזית עם התינוק וגם נתתי לה מרק.

היא אמרה לי היום שלפעמים היא לא רוצה לראות אותי כי אני אומרת דברים מעמתים שהיא עוד לא מוכנה לשמוע, ולפעמים היא כועסת עלי כי אני אומרת לה אותם.
אמרתי לה שהיא צודקת: אני באמת אומרת דברים קשים ("את צריכה להגן על עצמך מפני אמא שלך", בעיני זו אמירה קשה ברמות), בלי מכבסות מילים ובלי בלבולי ביצים.
היא אמרה ל ישבזה אני בדיוק ההיפך הגמור מהוריה, כי אצלם הכל זה בלבולי ביצים.
עודדתי אותה לכעוס עלי בקול רם, ואמרתי לה שגם אם היא תכעס עלי אני אוהבת אותה בדיוק אותו דבר, ואם היא זקוקה להפסקה ממני - שתעשה את זה, אני אמשיך לאהוב אותה בדיוק באותה מידה.
גם אמרתי לה שהיא לא היחידה שמאותגרת ממני, וסיפרתי לה איך לאחרונה הייתי אצל אחד המטפלים שלי, ולקראת סוף הפגישה שאלתי אם יש זמן לעוד משהו, והוא אמר "כן, אבל בבקשה שזה לא יהיה מאתגר מדי" וצנח ברעש עם הראש על השולחן. היא צחקה מאוד. גם אני

אשמח לפידבקים

[אופיר*]

אני חושבת שאת חברה מדהימה כי מעבר לזה שאת אומרת את האמת המאוד קשה את נשארת שם לתמוך.
לדעתי צריך להיות ליווי מקצועי של איש מקצוע שמומחה בהתעללות , טראומה או משהו כזה.
לגבי הפחד שההורים יסיתו את הילדה נגדה- אני מניחה שניתוק קשר מהם אומר גם ניתוק של הנכדים מהם ואז אין פתח להסתה.

[בשמת_א*]

כמו אופיר, אני לא מבינה איך האמא יכולה להסית נגד חברתך את הילדה בת השלוש אם יש ניתוק קשר. תסבירי? יש להם דרך חתרנית לחטוף את הילדה?

לגבי אבא של בעלה - הוא לא צריך להבין מה קורה. הוא רק צריך לתמוך בה. היא צריכה להגיד, הם אומרים שאם לא אעשה מה שהם רוצים או לא אדבר איתם מינימום שיחות בשבוע הם יסיתו אותך נגדי. זה נכון???

מי אלה "המשפחה המורחבת"? אם יש לה בעל וגיס שמבינים אותה, חמיה תומך בה (גם אם לא מבין וחושב שהיא צריכה לשמור על קשר עם ההורים), אחותה בעדה, ויש לה אפילו דודה שמבינה אותה היטב - אז במי מדובר בכלל? את מי היא תסית? אנשים שהיא איתם בקשר כל הזמן? אנשים שאוהבים אותה?

במקומה הייתי מחליפה את מספר הנייד, ולא עונה לגמרי לטלפון בבית. פשוט לא עונה. אם מישהו אחר עונה לטלפון ומבקשים אותה, אומרים באופן קבוע "רותי לא כאן כרגע" (נכון, היא בדיוק בחדר אחר). לא עונים על חקירות. לא נותנים תשובות. לא יודעים איפה היא, לאן הלכה, מתי תחזור. היא מאוד עסוקה.

אני ניתקתי קשר באופן זמני, כי הבנתי ששיחות מאמא שלי מפריעות לי להכנס להריון. הודעתי לאבא שלי שלא אגיע ולא אענה לשיחות, שפשוט ימלא פיו מים. הודעתי לאחותי וגיסי שלא נגיע לארוחות בימי שישי ושאני לא עונה לטלפונים בבית (זה היה לפני עידן הטלפון הנייד) כי היא עושה לי את המוות בעניין האין-הריון ואני צריכה לנשום, וזהו. האיש ענה על הטלפון ואני תמיד "לא הייתי בבית" בדיוק כשהיא חיפשה אותי.
לאמא שלי לא אמרתי כלום.
לא נכנסתי לשום ויכוח.
פשוט לא הייתי זמינה כי לא עניתי אף פעם לטלפונים, ולא הגעתי אליהם. זהו. בלי הו-הא וחרם. פשוט להיות בלתי זמינה לחלוטין.

[לב_שומע*]

ליבי איתה.
הכי היא רוצה לנתק מגע - כפנטזיה או רצון שרוצה להתממש?
היא רוצה שתהיי אמפתית איתה עם המקום שרוצה אבל מאמין שאי אפשר, או יודעת שהיא רוצה ומוכנה לשאת במחירים אם יהיו ורוצה עזרה לחשוב פרקטית איך לעשות את זה?

אני בעד לאט.
ובייחוד כשמדובר ההורים.
דווקא מתוך מה שחוויתי, שהיו בו החלטות דרמטיות וטיפוסים על פסגות הרים, ומהמחיר שהיה למסעות הטיפוס הללו, אני בעד לאט.

אם היא רוצה רק שיסתכלו איתה על זה, בעיני זה שלב חשוב ומועיל עד מאוד.
יש דברים שאפשר רק לאט.
את יכולה להסתכל איתה על האבסורדיות המכאיבה בלי שהיא תתחייב לצעד מעשי.
או, אם היא כבר במקום שרוצה צעד מעשי, לתמוך בה שם.

[תמרוש_רוש]

תודה, יקרות תודה על כל מילה
קראתי בעיון ואגיב מאוחר יותר

[לב_שומע*]