גוגוס, אם מתחשק לך, אני אשמח לשמוע על התזונה של הילדים שלך
קרה לך פעם ששאלת אותי משהו על הילדים שלי ולא התחשק לי?
![:D :-D](./images/smilies/hilarious.gif)
בטח מתחשק. אבל... השאלה שלך כמובן תופסת אותי בדיוק בדיוק באמצע של התבוננות במה שהם אוכלים ובתהיות האם זה מוצא חן בעיניי. אז אני אגיד לך מה... מאחר ואני מעריכה אותך מאוד אני פשוט אשתף אותך בהתלבטות ונראה לאן זה יוביל. מתאים?
מה שהילדים שלי אוכלים היום זה: בבוקר חצי ליטר שייק ירוק (כולל אגוזים, ולא המון עלים מהסוג שדורש הסתגלות, יעני, לא שייק ירוק למתקדמים). בסביבות עשר, על רקע בקשה שלהם לאכול (אני אוהבת לחכות שהם יבקשו) כמה פירות ולפעמים קצת אגוזים. בצהריים המוקדמים, סביבות שתיים עשרה או וחצי (שוב, מחכה שהם יבקשו) ערימה נאה של ירקות, פירות ואם מתחשק אז קצת אגוזים או כמה פירות יבשים. בסביבות ארבע סלט גדול עם המון ירקות ועלים, מתובל עם שפע שמן זית. בסביבות חמש וחצי שוב רעבים אז אנחנו אוכלים משהו חם וקצת יותר כבד, כמעט תמיד צמחוני. למשל, בטטות בתנור או אפונים עם ברוקולי או ברוקולי עם כרובית וכו'. יש לנו הרבה אפשרויות כאלה. בדרך כלל אני מקפיצה קצת את הירקות ומוסיפה שמן זית או חמאה וטיפה מלח. לזה אפשר להוסיף קצת צנוברים או אננס. כל פעם משהו נחמד אחר.
אם מישהו עוד רעב יותר מאוחר (מה שלא קורה כמעט כי בשבע אצלנו במיטות ובשבע וחצי כבר נוחרים) אז אנחנו אוכלים עוד פרי או קצת אגוזים, מה שמתחשק. בעיקרון אני מעדיפה להרגיל אותם שאוכלים עד השקיעה ושלא הולכים לישון על בטן מלאה אלא להפך.
זו הנורמה. יש חריגות. למשל, כשבאים חברים לרוב אני מכינה פופקורן ביתי וזה קורה לפחות פעם בשבוע. בנוסף, פעם בשבוע בערך או שבועיים מכינים משהו בשרי, נגיד רוטב בולונז על תפוחי אדמה או סלט עם קרעי עוף וענבים (מתכון של המרכזי שלי שעשוי להיות שף יום אחד). לפעמים אוכלים פסטה כוסמין בסלט או קונים קרקרים כוסמין. לפעמים פנקייק מקמח טף, בימי ראשון גרנולה משובחת עם חלב שקדים ופירות. לעתים רחוקות אני מכינה פולנטה מקמח תירס. זהו פחות או יותר. יש לנו לקינוח כמעט תמיד כדורי כוח מסוג כלשהו, על בסיס קקאו נא או קוקוס או משהו כזה ויש תמיד שפע פירות יבשים אורגניים.
חריגות מבאסות יותר יש אם חוגגים משהו או אוכלים אצל אחרים או מחוץ לבית. אני מודה שעל רקע כלל התזונה שלהם זה לא מזיז לי בכלל.
חשוב לציין שלמרות שלעולם אין לדעת וטפו טפו טפו, הילדים שלי בריאים כמו שור. הם לא עייפים באופן מיוחד, הבנים מאוד ספורטיביים ואתלטיים (הקטנה עוד לא, אנחנו עובדים על זה). אין אצלנו מחלות אף פעם. לא דלקות, לא נזלת, לא שפעות חורף, לא כלום. בעצם... כל השלושה לא ראו מימיהם רופא ילדים בשביל הדברים הרגילים של רפואת ילדים. הקטנה שברה פעם את הרגל והמרכזי והבכור התמלאו פעם בליחה שסתמה לאחד את האוזניים ולשני מילאה את הריאות. תיקנו את התזונה וזה נעלם ולא חזר. זה גורם לי להניח שעל אף שאני חריגה מאוד ביחס לעולם אני כנראה עושה משהו בסדר.
עכשיו, את בטח תוהה, איפה ההתלבטות? ההתלבטות היא למה בעצם אנחנו אוכלים מבושל כל יום ולמה אנחנו אוכלים בכלל בשר פעם ב...
הילדים היו מחליפים בשמחה רבה את המבושל בעוד פירות ורק המרכזי שלי אוהב בעלי חיים מתים בצלחת. את הבכור צריך לשדל וגם הקטנה היתה מוותרת ממש בשמחה. וגם לגבי המרכזי אני תוהה... נגיד שהייתי מגישה לו את הבשר בלי כלום. בלי רוטב או מלח, האם גם אז הוא היה שמח כל כך לאכול אותו? אני לא חושבת. אז למה בעצם? למה לא לתת להם את מה שהם רוצים ושמחים לאכול ושגם בעיניי בריא ומזין? אני חוששת שמעצם היותי בעולם הזה יש לי ספקות קטנים כאלה שעדיין תקועים לי ולא מניחים לי לעשות מה שאני לגמרי לגמרי מאמינה בו ועושה בשביל עצמי.
כל זה מתחבר לספר 80/10/10 שאני קוראת עכשיו. הוא מאוד מאוד משכנע וזה בדיוק הכיוון שלו. כמה שיותר פירות, אפשר ירקות שהם בעצם פירות בוטניים (עגבניה, פלפל, מלפפון, קישוא וחציל) אבל עדיף כמה שיותר מתוק, עלים ירוקים אבל רק הרכים והטעימים (לא אלו שדורשים טעם נרכש) ומעט מאוד שומן, עדיף לא של אגוזים אלא אבוקדו, קוקוס, זיתים וכו'. זה הכיוון שלי עצמי ואני תוהה אם כמו בכל הסבבים הקודמים כדאי לי למשוך אחרי את הילדים. הם בטוח יהיו מבסוטים והאיש לרוב מקשיב בסבלנות, שואל שאלות חכמות ומסכים איתי.
בנוסף, מאחר ואצל הילדים יותר קל לחרוג זה גם משאיר מן פתח מילוט כזה. כאמור, אני בדיוק בהתלבטות וחושבת על זה הרבה.
אחת האפשרויות היא לתת לזה צ'אנס לשבוע שבועיים ולקבל החלטה יותר מוצקה אחרי זה.