המון שאלות לקראת לידה

האם אפשר לקחת אותו הביתה ובמקום כל הטיפול אור הזה פשוט להתהלך איתו ערום בבית מואר או מול השמש או לא יודעת מה
תלוי עד כמה תגיע הצהבת שלו. הבעיה היא שהבילירובין שוקע ברקמת המוח ודופק את הילד.
לא מספיק לחשוף לאור.
לדעתי לא יקרה כלום אם פעם בכמה שעות תןציאי אותו להנקה של חצי שעה. למיטב ידיעתי אין צורך ב- 24 שעות ביממה ומספיק פחות.
יש מנורות בילי שניתן לכוון (שמים אותן לאינקובטורים). אולי תנסי להציע לשבת ולהניק אותו בעירום (שלו) כי די חם עכשיו, ולכוון אל גבו את המנורה?

וחרדה מאד שהעסק יחזור על עצמו (50אחוז...),
איך עשית את החשבון הזה? מה סוג דמו של הראשון?

תודה לכולן, אני מוסיפה כאן את התשובה שקיבלתי מד"ר ליבוביץ' בפורום שלה:
"אוכל לענות כאן רק בקיצור -

צהבת מחוסר התאמת סוג דם יכולה לגרום לרמות בילירובין מאד מאד גבוהות, שעלולות להגיע להחלפת דם, ועלולות לגרום נזק. לכן חשוב ביותר להוריד אותן, וכמובן עדיף עם פוטו מאשר בהחלפת דם.

זו צהבת שונה לחלוטין מצהבת רגילה, ולכן דורשת טיפול שונה. אחד המאפייני, מלבד הרבמות הגבוהות של בילירובין שעלולות להתפתח היא הופעה מוןקדמת של הצהבת, במהלך היממה הראשונה לחיים.

לא הייתי מעיזה להמנע מטיפול מתאים בבית חולים.

רצוי לנסות להניק כמה שיותר, אך גם להיות מוכנה שאולי תדרש שאיבה ומתן בצורה אחרת, אם התינוק ישנוני לא יונק יעיל. באופן רגיל ניתן לחכות שתינוק יתחיל לינוק אחרי 24 שעות, אך במצב הזה, רצוי שיתחיל לקבל חלב מוקדם.

מקווה שתהיהו ב50% הנכונים!"

לשרון - אני לא יודעת מה סוג הדם של הראשון וגם לא ממש הצלחתי להבין מכל הרופאים סביבי עד כמה מעבר הדמים בינינו הוא משהו הכרחי או מקרי. בכל מקרה, מתשובתה של ד"ר ליבוביץ' אני מבינה שלא כדאי לנסות לשחק עם זה ולמרות רצון עז להיות צמודים מרקע הלידה, אני אדע לעשות את סדרי העדיפויות הנכונים עבור ילדיי...

שליחה על ידי שרון* » 14 יולי 2004, 17:52

בלידה ראשונה מה הסיכוי לסחוב עד שבוע 42 כרגע בשבוע 40 ומדוכאת עד השמים

לא יודעת בדיוק מה הסיכויים אבל שמעתי על הרבה נשים שסחבו מעבר לתאריך בלידה ראשונה. לרוב לא מדובר בהריון עודף אלא בטעות בחישוב גיל ההריון. אבל אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, בסוף הוא יצא וזה יקרה בדיוק בזמן שלו. בינתיים תהני מהעצמאות שבקרוב תילקח ממך בבת אחת. שיהיה במזל טוב והרבה הרבה נחת.

מסכימה עם פלוני אלמוני ורוצה עוד לעודד אותך, אני מאושרת מזה שילדי נודלו לאחר התאריך, הם נולדו דגולים ועמידים יותר וצריך להקשיב לילד שיחליט, יחד עם גופך, מתי הוא מוכן לצאת.
מה שעוד אפשר לעשות זה להתעניין אצל אמא שלך ו/או אחיות שלך אם יש לגבי איך זה היה אצלן. אנחנו גילינו שיש לנו נטיה משפחתית לאיחורים ואני בונה על זה מאד הפעם... (תכננו חופשה עם הילדים בשבוע 37...).
שיהיה בהצלחה, בקלות והמון המון מזל טוב.

פורעת חוב....

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=27175820

איזו נאמנות לדף
מזל טוב

שאלה שענו על חלקה אבל רציתי לחדד:-)
אם אני מבינה נכון? במצב בו לא קיבלו עירוי, ומניקים, אין צורך בפיטוצין כדי לכווץ את הרחם? האם זה גם במקרה שהשליה מתקשה לצאת?או שאין בכלל קשר לשלייה?בלידה שלי השליה ממש לא רצתה לצאת.זה היה החלק הבלתי צפוי באי נעימותו בכל הלידה:-( לא מבינה מדוע.

האם לבית החולים מותר לפי חוק לא לשחרר אותי לפני שעברו 6 שעות מהלידה? בפעם הקודמת ספרו לי ספורים שהתינוק חייב להשאר 32 שעות להשגחה. למרות שלא נתתי חיסוים או בדיקות.
מה החוק קובע?

בית חולים הוא לא בית כלא. אי אפשר להשאיר אותך שם בניגוד לרצונך, וגם לא את ילדך.

יש רופאים הרואים בחיוב שחרור מוקדם של האם והתינוק (אם הם בריאים, כמובן) למרות שאינם יכולים להמליץ על כך באופן פורמלי.

רופאים אחרים ינסו ללחוץ עלייך להשאר, למשל ע"י "פירוט" הדברים האיומים שיכולים לקרות לכם אם תשתחררו.
כאשר רופא מגיע אליך ושואל אם את רוצה להשתחרר (ויתכן שהוא יציג את השאלה כך שתשמע מאד מרתיעה - תתעלמי מזה) תעני בבירור שכן.

כשאת מבקשת להשתחרר מוקדם תתבקשי לחתום על טופס בו כתוב שאת משתחררת מרצונך, ומשחררת את בית החולים מאחריות לתוצאות אפשריות של השחרור המוקדם.

הערה אחת: כיוון שיש בעיות שהתינוק עלול לפתח יום או יומיים אחרי הלידה (למשל צהבת), כדאי שהוא יבדק ע"י רופא יומיים לאחר הלידה. (בלידת בית המיילדת מבצעת את הבדיקה.)

אינאני,
יש לנו נטיה מהרגע שנכנסנו לבית החולים להרגיש ש"אנחנו בידיהם" אבל כמו שגיא הד רשם - בית חולים הוא לא כלא.
בכל שלב של קבלת טיפול בבית החולים את יכולה להחליט לקום וללכת, עם התינוק שהוא שלך ולא של בית החולים (למרות שהם נוטים "לתפוס בעלות" על הטיפול בו).
בהדסה עין כרם ראיתי פעמיים יולדות שהחליטו לא להישאר, נתנו להן לנוח, להתקלח ולהתאושש בחדר הלידה עם התינוק, ורופא הילדים שבא "לשכנע" אותן להשאר בדק את התינוקות בחדר הלידה, על מיטתה של האם (זה לא במקום בדיקה נוספת בעוד כמה ימים)
אם תחליטי להשאר לכמה שעות ותעברי למחלקה ואז תרצי ללכת, יבקשו ממך אולי להתעכב קצת יותר - עד ביקור רופאים או שיחה עם רופא תורן, בכל מקרה, לפי רצונך את יכולה גם לזה לא להסכים.
בד"כ מבקשים באמת לחתום, אבל במידה שיש לך דחיפות גדולה לצאת משם - גם זה לא הכרחי.
בהצלחה

ואם אני לא טועה, אם תרצי לקבל מענק לידה , יש להישאר בבי"ח 12 שעות לאחר הלידה.
אחר כך אפשר ללכת.

לא מעניין אותי ה- 400 שקלים הללו. עם כל הכבוד לכסף. אגב, גם בבית החולים יש שעות מסויימות בהן המשרד פתוח ורק אז אפשר לקבל מענק לידה. ככה זה לפחות בסורוקה. בסורוקה מאד לא באו לקראתי מבחינת שחרור מוקדם. דווקא ללדת שם היה בסדר גמור אבל להשאר אחרי??? פשוט נורא. ואני חוששת שהם בכוונה יהיו איטיים ויגידו לי שעכשיו המשרד סגור וכן הלאה כדי לעכב אותי.

12 שעות זה רק אם ילדת מחוץ לבי"ח P-: מי שילדה בבי"ח, זכאית גם אם הלכה אחרי דקה. אם אין טפסים, אפשר להוריד מאתר בט"ל באינטרנט.
אינאני, למה את צריכה משרד, אם את מוותרת על מענק הלידה?

מתי ואיך נרשמים לסיורים בחדרי הלידה, ולמי פונים בשאלות קשות ונודניקיות?

אם פי 3, לשאלתך. ביום שהשתחררתי מבית החולים עלה בעלי למשרד לקחת את הצ'ק והיה סגור. היינו צריכים לחזור יום אחר בשעות שפתוח לקבל צ'ק. ככה זה עובד איתם.

בכל מקרה זה לא הכי משנה לי. יותר חשוב לי להשתחרר/לצאת מבית החולים מתי שבא לי יחד הם התינוק בלי להלחם באף אחד. ובלי שיטרטרו אותי בכוונה "אין עכשיו אף אחד במשרד תחכי עד שיחזרו כדי לחתום על שחרור מרצון" וכ'ו.

סמדר, פשוט תתקשרי לחדרי הלידה בבתי החולים השונים ותשאלי. ואחרי הסיור בחדר לידה, תעברי את הדלת ותציצי גם במחלקת יולדות ובתינוקיה -- הרי שם תבלי כנראה יותר זמן מאשר בחדר לידה.

סמדר, פשוט תתקשרי לחדרי הלידה בבתי החולים השונים ותשאלי. ואחרי הסיור בחדר לידה, תעברי את הדלת ותציצי גם במחלקת יולדות ובתינוקיה ? הרי שם תבלי כנראה יותר זמן מאשר בחדר לידה.
ותזכרי כל הזמן שיש פה מערכת שיווקית משומנת.
אי אפשר ללמוד מהסיור כמעט כלום על חווית הלידה המזומנת לך אצלם.

תחכי עד שיחזרו כדי לחתום על שחרור מרצון
אינאני, הטופס הזה לא קשור למשרד. כל רופא בכל שעה יחתים אותך. החתימה הזאת חשובה להם ולא לך, כי אם את מסתלקת בלי לחתום להם, מבחינתם את יכולה אחר כך לתבוע אותם על משהו. הטופס הזה משחרר אותם מתביעה עתידית שלך. הבנת?
אז מבחינתך, את יכולה לצאת מחדר הלידה עם התינוקת בידיים, ולהגיד: טוב, תודה על העזרה בלידה, ביי ביי, אנחנו הולכים הביתה עכשיו...
מובן שתרצי קודם בדיקת רופא ודברים כאלה, אבל תאמיני לי שאם הם רואים שאת הולכת ככה מייד, הם מביאים בטיל רופא שיבדוק, טופס להחתים אותך, וכל מה שנחוץ.
וכמובן, מזכירה שחשוב לקחת את היילוד לבדיקה גם שלושה ימים אחרי הלידה (בדיקות דם וכו'). את זה אפשר לעשות בקופת חולים או בכל מיני דרכים. אה, וכדאי לקחת מבית החולים טופס או שניים ל-PKU ולבדיקה השניה, כדי שכל אחות תוכל לעשות לכם ביום השלישי. אבל גם אפשר לחזור לבית החולים בשביל זה אם רוצים.

הרי שם תבלי כנראה יותר זמן מאשר בחדר לידה.
אני מקווה שהמצב יאפשר לי להיות מן המקדימות לברוח... אבל את צודקת, יונת -- כדאי לבדוק.

עוד משהו שנזכרתי בו- בפתח מחלקת יולדות עומד שומר/ת שצריכים להראות לו מכתב שחורור ובלי זה אי אפשר לצאת. כלא, כבר אמרתי?

זה אכן נשמע מוזר להראות טופס שחרור ,מזכיר את הסופר שמראים לשומר את החשבונית .וזאת לא השוואה מעוררת נעימות ....

שצריכים להראות לו מכתב שחורור ובלי זה אי אפשר לצאת
בא למנוע גניבת תינוקות. אני מאד שמחתי על כך תמיד.

משחרר אותם מתביעה עתידית שלך
לא משחרר ולא בטיח.
זה רק כיסוי תחת ראשוני שכזה.
אם אמא הלכה הביתה עם הילד וביום השני היה מתפרץ מום הלב המולד שלו והוא נפגע קשות - חתימה כזאת לא מכסה לי אפילו את קצה הישבן הימני.

זה רק כיסוי תחת ראשוני שכזה.
טוב, תיקון ניסוח:
כסת"ח ראשוני שבית החולים חושב שנחוץ לו.
בכל אופן, שרון ג, הנקודה שלי היא שהטופס לא חשוב להורים - הוא חשוב לבית החולים. לכן בית החולים יזדרז להציג אותו.

לגבי התינוקיה - טוב לדעת שמרגע שהורים עם תינוקם נכנסים לתינוקיה לאחר הלידה, יש שם שומר שלא ייתן להם לצאת עם תינוקם מהתינוקיה בלי מכתב שחרור! ממש אורווליאני...
מסקנה: אם ילדת ואת רוצה להסתלק מייד הביתה - לא להיכנס לתינוקיה...
לעמוד בחוץ ולהגיד "בי, אני הולכת"? שהרופא יבוא לחדר הלידה לבדוק?

כאילו - מה, השומר רואה את האמא והאבא והתינוק יוצאים מחדר הלידה, נכנסים לתינוקיה, ורגע אחרי זה הוא כולא אותם בפנים ולא נותן להם לצאת עם התינוק בלי לשלוף אקדח מולם בטענה שהם חוטפים תינוק של מישהו אחר? אין גבול?

בקיצור...ללדת בבית p-: אלא אם כן,כמו שבשמת מציעה-ללכת מייד מחדר הלידה ולא לעלות אפילו למחלקת יולדות. אבל זה נראה לי הזוי מידי...

השומר רואה את האמא והאבא והתינוק יוצאים מחדר הלידה, נכנסים לתינוקיה, ורגע אחרי זה הוא כולא אותם בפנים ולא נותן להם לצאת עם התינוק בלי לשלוף אקדח מולם בטענה שהם חוטפים תינוק של מישהו אחר?
בהתחשב בעובדה שתינוקיה היא, לעיתים, מקום הומה - אז כן. אני לא מצפה מהשומר שיזכור מי נכנס ומי יוצא. אני מצפה מהתינוקיה שתגן על התינוק שלי מפני מופרעים (ויש כאלה). אני משוכנעת שאם זוג הורים ירצה לצאת החוצה 5 דקות אחרי הלידה - יתנו להם גם אם אין להם מכתב שחרור. אף אחד לא "יכלא" אותם. מן הסתם יידרש לכך איש צוות שיסביר לשומר את הענינים, או לחילופין, מכתב שחרור מהיר (לא צריך יותר מ - 10 דקות לכתוב כזה מכתב אם הילד בסדר).

מפריעה לי מאד הדמוניזציה של התינוקיות כאן. זה לא בית כלא, ולא מעצר. כשיש הורים שרוצים ללכת עם התינוק - מנסים לשכנע אותם להשאר מן הסתם, אבל אם הם לא רוצים - אף אחד לא יחזיק אותם בכוח.
אף אחד לא ישלוף מולם אקדח.
אף אחד לא יכלא אותם.
סתם פנטזיות.

אם אמא הלכה הביתה עם הילד וביום השני היה מתפרץ מום הלב המולד שלו והוא נפגע קשות - חתימה כזאת לא מכסה לי אפילו את קצה הישבן הימני.
שרון, גם אם האם סירבה לבדיקת רופא קודם לכן? או לחלופין, חזרה לביתה והזמינה רופא הביתה?

כאילו - מה, השומר רואה את האמא והאבא והתינוק יוצאים מחדר הלידה, נכנסים לתינוקיה, ורגע אחרי זה הוא כולא אותם בפנים ולא נותן להם לצאת עם התינוק בלי לשלוף אקדח מולם בטענה שהם חוטפים תינוק של מישהו אחר? אין גבול?
יש גבול, והוא נמצא בדיוק במקום שיש חשש מחטיפות.
וגם אני לא אוהבת את התמונה בשחור-לבן שמצטיירת (כאן ובדפים אחרים): אנחנו (אנשי "באופן") הטובים, וכך השאר - הרעים. זה שקרי, ובעיקר ילדותי.

מה הקטע הזה שאם יש ירידת מיים אסור לשבת בג'קוזי\בריכה? האם באמת יש חשש לזיהום או שזה שטויות?

מפריעה לי מאד הדמוניזציה של התינוקיות כאן
אוקיי, אני צריכה להסביר (ששש, אני תיכף חוזרת למיטה, ששש): לי התיאור שלך נראה מוגזם. לכן עשיתי עליו פארודיה עם השומר שכולא בפנים.
מה, הוא לא רואה את ההורים נכנסים עם תינוקת אחרי לידה? מה, הוא לא ייתן להם לצאת כלעומת שבאו עם התינוקת שלהם?
גם נורא תלוי באיזה בית חולים. משגב לדך היה נורא קטן. אני לא זוכרת שומר.
אבל נדמה לי שהיה שומר באסף הרופא כשבאנו אחרי הלידה לבדיקה. אנחנו נכנסנו פנימה עם התינוק שלנו, אבל אני ממש לא זוכרת מה היה כשיצאנו משם. לא זוכרת מה הוא בדק, אם בכלל.

אנחנו (אנשי "באופן") הטובים, וכך השאר - הרעים
מה הקשר לאנשי באופן? מדובר בתינוקיות. כל אחת שבאה ללדת.
ומי שילדה, היא ותינוקה מסומנים. יש להם צמיד על היד. זה צריך להיות מספיק לשומר להבין שזאת אמא שילדה וזה התינוק שלה. הרי לתינוקיה לא נכנסים זרים, לא? מי שיש לו זכות להיכנס, מראש הם ההורים. האחרים רואים את התינוקות בחוץ.

בשמת, את מיתממת.
מה, הוא לא רואה את ההורים נכנסים עם תינוקת אחרי לידה?
באמת, בכל מקרה הוא רואה מי נכנס - וגם זוכר?

הרי לתינוקיה לא נכנסים זרים, לא?
אני לא מעודכנת, אבל האם באמת אפשר להיות בטוחים שלא נכנסים זרים?
כבר היו מקרים של חטיפת תינוק מתוך תינוקיה של בית חולים. את מעדיפה להסתכן באפשרות כזאת? אני לא.

מה הקשר לאנשי באופן?
הקשר הוא בהעמדת הדברים שחור-לבן -- בדף זה ובמקומות אחרים. ניחא, אולי לא אנשי "באופן" דווקא, אלא איזשהו "אנחנו" הטובים מול "האחרים" הרעים, בעיקר הממסד שכולו רעה חולה אחת.
מעניין, אני תמיד חשבתי שגם הממסד מורכב מבני-אדם, טובים ורעים, חכמים וטפשים, וכל דרגות הביניים והשילובים האפשריים.

<תודה, אש"י. בויכוחים על "הממסד המושחת" אני מרגישה תמיד כל כך לבד>

מי שיש לו זכות להיכנס, מראש הם ההורים
ואם מישהו "התפלח" פנימה (קורה לעיתים כשיש עומס עצום בכניסה) - לא כדאי לעשות double check? וגם - באסף הרופא, הכניסה מחדר לידה ליונקים היא מאחור. אני לא ראיתי הרבה יולדות שנכנסות דקה אחרי הלידה על שתי רגליהן עם התינוק ביד דרך הכניסה הראשית לתינוקיה. כך שאין סיכוי שהשומר בכלל ראה את היולדת.

מה הקטע הזה שאם יש ירידת מיים אסור לשבת בג'קוזי\בריכה? האם באמת יש חשש לזיהום או שזה שטויות?
ברגע שיש ירידת מים מן הסתם נבקע שק השפיר. בשלב זה ככל שבזמן עובר עולים הסיכויים לזיהום, ויש לנקוט אמצעים כנגדם (למשל - בדיקה בשימוש בכפפות סטריליות). אחד האמצעים הוא המנעות מישיבה בג'אקוזי. המים הם מדיום שמעביר טוב מאד מחלות. וחבל לקחת סיכון.

כבר היו מקרים של חטיפת תינוק מתוך תינוקיה של בית חולים. את מעדיפה להסתכן באפשרות כזאת? אני לא.
כמה כאלה היו? מעניין, בכלל לא חשבתי על זה. וכנראה גם בגלל זה עדיף לא להכניס בכלל תינוק לתינוקיה...
ובכלל לא מפני שיש בתינוקיה אנשים "רעים". מכל מה שאני קוראת ושומעת, זה מזכיר את בתי הספר הסטנדרטיים: לרוב האנשים שמפעילים אותם יש כוונות מאד טובות ונאצלות, אבל התנאים לא מאפשרים מימוש של הכוונות האלה. ואולי כשמתייאשים מהתנאים -- אז גם מנמיכים סטנדרטים ביחס לכוונות המקוריות, אם לא מוותרים עליהן כליל. זה לא בלתי סביר שאחיות עייפות יבחרו בפתרון הקל של לתת בקבוק לתינוק, ברור שאין מה לצפות מהשומר שיזכור מי נכנס ומי יצא, ואני נוטה לנחש שמי שיש לו כוונות אפלות לא יתקשה במיוחד לזייף טפסים וצמידים.
אבל נראה לי הגיוני שמביות מלא הרבה יותר קשה לחטוף תינוק. חבל שרוב בתי החולים לא מאפשרים זאת, ועוד יותר חבל שנדמה שרוב היולדות לא מבינות את החשיבות של העניין.

ראשית כל סליחה שעוררתי כזו מחלוקת כי בסך הכל ממש לא התכוונתי לתאר את הבית החולים כמקום איום ונורא כמו בית הכלא. אבל מצד שני לא דיברתי על התינוקיה. אני זוכרת בבירור שיצאנו מ מחלקת יולדות לא מהתינוקיה. ואני בטוחה שהשומרת שם היתה מאד חביבה ובקשה תעודות זהות עוד. פשוט כל הסיטואציה הזו, כל הקונספט-יוצר תחושה לא נעימה ולא ידידותית במיוחד. לאנשים שצריכים המון שקט והמון שלווה חיצנוית. במיוחד אחרי לידה. ודווקא זה חבל לי כי הלידה עצמה היתה בסד גמור בבית החולים. רק כל הסמטוחה של אחרי זה-מיותרת.

בתי החולים, בהם ממוקמים בתי היולדות (לצערי) משרתים, כידוע, קהל רחב ומגוון של בני אדם. ליוויתי נשים ללידה שהיו פרודות מבני זוגן וחששו חשש אמיתי מחטיפה. עצוב נורא אך מציאותי. בתי החולים חייבים להתאים את עצמם לתרחיש הגרוע הזה. שוב - לצערי הרב.

ומכיוון אחר לגמרי. אם בחרתם ללדת בבית חולים וללכת אחרי הלידה הביתה - זוהי ההחלטה הטובה לכם. למי יש כוח למאבקים ומלחמות אחרי לידה? נכון, האישה ותינוקה זקוקים לשקט ולשלווה, אך גם לשכב במיטה עוד שעתיים לא "הרג" אף יולדת... להפך. אפשר לנוח רגע, להרגע. לתת לדברים קצת בקצב שלהם. תנו לבעל להגן על פתח המערה ולעמוד מול הצוות. הם עושים את זה עם הרבה פחות רגשות לוחמניים מאתנו (לפחות כך נדמה לי). תזכרו שניצלתן את בית החולים לצרכיכן, מצויין! לחכות עוד חצי שעה נראה לי מחיר סביר על מנת להמשיך את התהליך ברוח טובה ובחיוך.

זכותכם המלאה לא להפרד מתינוקכם. גם אם האם זקוקה לטיפול כזה או אחר זכותכם לדרוש שהתינוק יישאר עם האב, או שהאב יתלווה לבדיקות כאלו ואחרות (אם נדרשות). אפשר באסטיביות בלי מלחמה. נראה לי "יותר עדיף".

ואחרון חביב - אם לא היו אתכם בסדר, אם לא אפשרו מלווה שני על אף שהבטיחו, אם לא אפשרו ביות וכו'... אל תשתקו! תכתבו. עוד טיפה, ועוד טיפה... לפני 30 שנה לא האמינו שיתנו לגברים להכנס לחדרי לידה...

אז גם לי המון שאלות שקשורות ללידה הקודמת:
למה זה לא טוב שהמיילדת "מושכת" ו"עוזרת" לתינוק לצאת אם הוא תקוע?
מה רע בסטריפינג אם נעשה במהלך לידה פעילה?
איך לוחצים "נכון"? לחצתי שעתיים-שעתיים וחצי. והמיילדת אמרה שלא לחצתי מהמקום הנכון. כולם מספרים שהם מרגישים הרגשה של לחץ ואני רק הרגשתי כאב ושום תחושה של "קקי" או משהו דומה.
האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"? לקח לי שבועיים בערך עד שהצלחתי לעשות את זה בלי שיתחשק לי לצרוח מכאב.
אני כל כך מנסה לשבור את הראש למה לקח כל כך הרבה זמן לתינוק לצאת. המיילדת הציעה שאולי אני מפחדת. והאמת - שלא פחדתי מהכאב כלל. הדבר היחיד שפחדתי בלידה מבחינה אימהית(כלומר חוץ מזה שהילד יהיה בריא שזה ברור) זה החתך........

מונו, לדעתי פחות קשור ל"למה לא טוב" ו"מה רע" - פשוט, בלידה רגילה, לא אמורות לעלות בכלל השאלות אם כן או לא למשוך/סטריפינג. אם נותנים ללידה להתקדם, בלי לחץ, בלי לבדוק כל חצי שעה מה קורה עם הפתיחה, ופשוט מחכים - התינוק יוצא. אני לא פוסלת את חשיבות בדיקת הדופק, אבל יותר מזה - מה היולדת מרגישה, ואיך היא נראית לסובבים אותה.
התערבות היא התערבות, ויש לעשות בה שימוש מושכל. מתן שתן - לא אמור להיות כרוך בכאבים! אני מנחשת שזה כרוך בלחיצות. אני יודעת שנהוג לעקוב אחרי מתן שתן אצל יולדת - לא יודעת למה. לפעמים יש פחות תחושה של שלפוחית מתמלאת, וכדאי שמישהו יזכיר לך ללכת לשירותים פעם בכמה זמן, ליתר ביטחון.

_מה הקטע הזה שאם יש ירידת מיים אסור לשבת בג'קוזי\בריכה? האם באמת יש חשש לזיהום או שזה שטויות?
ברגע שיש ירידת מים מן הסתם נבקע שק השפיר. בשלב זה ככל שבזמן עובר עולים הסיכויים לזיהום, ויש לנקוט אמצעים כנגדם (למשל - בדיקה בשימוש בכפפות סטריליות). אחד האמצעים הוא המנעות מישיבה בג'אקוזי. המים הם מדיום שמעביר טוב מאד מחלות. וחבל לקחת סיכון._

למיטב ידיעתי, מוטב לצמצם ככל האפשר בדיקות נרתיקיות (סליחה שרון, לא מסתדרת עם "לדניות"...) לאחר ירידת מים (בדיוק מהסיבה הזו, וברור שאם כן, אז רצוי סטרילי).
לגבי מים - עם מים זורמים בטוח אין בעיה. בסך הכל מדובר במסלול חד כיווני (לא כל פעם שאנחנו עושות אמבטיה הנרתיק שלנו מתמלא במים...). לגבי אמבטיה או ג'קוזי (כלומר, מים עומדים), אני לא לגמרי בטוחה. מתארת לעצמי שזו גם פונקציה של הזמן שעבר מאז ירידת המים - אם המים ירדו 30 שעות לפני התחלת הלידה, הייתי נזהרת יותר מאשר עם מים שירדו בשלב המעבר (פתיחה 7+)...

מוטב לצמצם ככל האפשר בדיקות נרתיקיות
נכון.

ג'קוזי (כלומר, מים עומדים)
ג'קוזי הוא חממה לגידול חיידקים. צריך ניטור הדוק מאד של המים. בקיצור לא הייתי לוקחת סיכון.
ברור שכשעושים אמבטיה חלק מהמים חודרים לנרתיק, אבל אני לא חושבת שממש מתמלאת במים. ואגינה היא מה שנקרא "חלל פונקציונלי". היא לא בעלת נפח כל הזמן אלא רק כשמשהו רוצה לצאת או להכנס דרכה. הרי מומלץ לא לבצע שטיפות ואגינליות שהורגות את הפלורה החיידקית הנורמלית, ואין איסור על שימוש באמבט לנשים (המממ... ומה קורה אם את משתכשכת באמבט בחברותא, והחלל הפונקציונלי מתחיל למלא את את אחת הפונקציות שלשמן נברא? אפשר לפתוח דף האם מותר להזד#$%_באמבטיה).
ובסופו של דבר - כששק השפיר קרוע - מתחילה ספירה לאחור. מעל ל- 18 שעות ההמלצה היא לתת אנטיביוטיקה ליילוד מחשש שמא הזדהם. וזאת בלי קשר להרגלי האמבט של האם. אני מניחה שבישיבה בג'אקוזי או אמבט הסיכון לזיהום עולה.

שרון אני גאה בך! כשכתבת להשתכשך בחברותא ישר חשבתי על הברווזון שלי , פרי בטני ואני מתרחצים. שכחתי מה עוד אחר אפשר לעשות באמבטיה. תודה!

זתומרת הלך על לידה במיים אם יש ירידת מיים....... עכשיו נותר לברר אם זה נכון שמי שהיתה לה ירידת מיים תהיה לה ירידת מיים כמבשרת תחילת תהליך הלידה בשאר הפעמים.

עדיין אשמח לשמוע עוד דעות על
למה זה לא טוב שהמיילדת "מושכת" ו"עוזרת" לתינוק לצאת אם הוא תקוע?
מה רע בסטריפינג אם נעשה במהלך לידה פעילה?
האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"? לקח לי שבועיים בערך עד שהצלחתי לעשות את זה בלי שיתחשק לי לצרוח מכאב.

אגב שהגעתי לתה"ש, המיילדת ה#%$& אמרה לי:"בכלל לא הייתה לך ירידת מיים" כאילו, דא? בסוף היא השתכנעה.עד רגע זה לא ברור לי איך הגיעה למסקנה המשונה הזו. (אני הייתי בטוחה שכן! העבדתי את בעלי בפרך,שמעתי קול פקיעה ואז שיטפון אדיר ואז כאבים איומים. פיפי לא הולך ככה. לפחות לא אצלי.)

האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"? לקח לי שבועיים בערך עד שהצלחתי לעשות את זה בלי שיתחשק לי לצרוח מכאב.

לא חייב להיות ככה בכלל.

את יודעת למה כאב לך? תפרים? קרע? פצע? בצקת?

<מנחשת>

נראה לי שאסור להשתמש בזה אם יש ירידת מיים:-D

היה לי קרע קטן ותפר ובצקת. הבנתי שגם "שיפשופים" בגלל שהתינוק עלה וירד כל ציר או משהו כזה. וכנראה בגלל זה , העסק שרף אימים.שלא לדבר על זה שפחדתי ללכת לשירותים....(הלכתי למקלחת. אבל הייתה לי תחושה משונה מאד באגן שנמשכה זמן רב)

מה רע בסטריפינג אם נעשה במהלך לידה פעילה?
אולי כמו שרע אקמול כשלא כואב הראש?

האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"?
לי לא הייתה בעיה לעשות באפחת מהלידות. והיו לי שלוש, כלחת שונה.

הבנתי שגם "שיפשופים" בגלל שהתינוק עלה וירד כל ציר או משהו כזה. וכנראה בגלל זה , העסק שרף אימים.
אבל הפיפי בכלל לא נוגע במקום בו יכול היה התינוק לשפשף, לא?

שמי שהיתה לה ירידת מיים תהיה לה ירידת מיים כמבשרת תחילת תהליך הלידה בשאר הפעמים.
אם אני מדגם מייצג - אז לא.

האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"?
בדקות הראשונות, עד שהאפידורל מתפוגג

(מותר לומר כאן אפידורל או שזה מאד לא PC?)

למה לקח כל כך הרבה זמן לתינוק לצאת.
בלידה שניה זה יותר מהר.

אם מותר להשתמש בביצת האהבה
אם מותר לקיים יחסי מין, אני מניחה שגם ביצה זה בסדר (אבל לא של תנובה).

מה רע בסטריפינג אם נעשה במהלך לידה פעילה?
זה שיבוש של קצב הדברים הטבעי, וקשה לדעת מה יהיו תוצאות הלוואי. למה כן לעשות סטריפינג? לדעתי, רק בגלל חוסר סבלנות.

האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"? לקח לי שבועיים בערך עד שהצלחתי לעשות את זה בלי שיתחשק לי לצרוח מכאב.
לי זה לא קרה, אז זה לא תמיד כך. נשמע לי שכדאי לשאול מיילדת.

ראשית - אחרי ירידת מים אסור להכניס שום דבר לנרתיק!!!!!! לגבי שימוש בהריון, כדאי לבדוק. בעקרון לא נראה לי בעייתי (מחדירים אפינו, פין, אצבעות של בודק/ת) למה לא ביצה? כמובן שיש לשמור על נקיון וכו'...

אני ממש מסתייגת ממה שנכתב על טבילה במים וירידת מים. את דניאל ילדתי בבריכת מים לאחר ירידת מים. אבל לא המקרה הפרטי הוא הגורם לקביעה. מחקרים שנעשו על לידות מים בארה"ב ובאירופה ממש לא מסכימים עם ההכרזה הגורפת.
בריכות לידה מצויידות בכיסוי חד פעמי, סטרילי. שימוש בג'קוזי או באמבטיה מחייב ניקוי קודם מילוי המים, לתת למים לזרום כמה דקות לפני שממלאים וזהו...
בבדיקות שנעשו לפני לידה ואחרי לידה בג'קוזי וכאלה לא נמצאה שום עלייה ברמת החיידקים.
יתרה מזאת - אפילו אם המים מקוניאלים אין הנחייה גורפת המונעת לידת מים, בודקים כמה מקוניום יש במים וכו'.

באופן אישי הייתי ממליצה לא לטבול מיד עם ירידת המים, שכן יכול להיות שיקח עוד זמן להתפתחות צירים ויש טענות נגד טבילה מוקדמת (האומרות שהיא מעקבת קצת פתיחה בשלבים הראשונים). להכין ולהשתמש כשהצירים כבר גורמים אי נוחות.

האם תמיד אחרי לידה קשה ל"עשות פיפי"?
האם ניקזו לך שתן במהלך הלידה בקטטר? זה יכול בהחלט לגרום נזקים שכאלה (סליחה אם פיספסתי וילדת בבית - שאז השאלה הזאת ממש לא במקום

)

תודה על התשובות
עשתה סטריפינג שהלידה לא הכי זזה. קטטר?לא, לא היה לי.
אבל הפיפי בכלל לא נוגע במקום בו יכול היה התינוק לשפשף, לא?
בחיי שאין לי מושג. לקח כמה שבועות אחרי הלידה עד שכל האיזור נרגע מהכאבים ויכולתי להבין מה נמצא איפה........ לא יכולתי לחשוב על להסתכל או לגעת .לא ידעתי מה קורה שם באיזור, הייתי בטוחה שזה נראה כמו אחרי מלחמה . בכל אופן זה הרגיש כך.
השאלה עם מי להתייעץ? אין לי חשק להיפגש ע ם מישהו שיגיד לי ש"ככה זה".

עם מי להתייעץ?
אורולוג או אורוגינקולוג. אבל אחד נחמד. אני לא הכרתי כאלה נחמדים.

אורולוג או אורוגינקולוג. אבל אחד נחמד. אני לא הכרתי כאלה נחמדים
זולי אורולוגית או אורוגניקולוגית?

ואז אני אגיע אליה, והיא תגיד לי: קחי אפידורל ותגמרי עניין. מה את שואלת כל כך הרבה. כל הX-לוג מבלבל. יש לי תור לאנדוקרינולוג, מספיק טוב?;-) בעצם לא, הוא לא כזה נחמד. בגל זה אני מבקרת אותי פעם בכמה שנים במקום לעיתים יותר קרובות:-P

מונו נוקי, אם את בצפון ובקופ"ח מאוחדת אז אני מכירה אורולוג ממש מקסים.
ד"ר דניאל קרפף (כרמיאל, מעלות, נהריה).

רונה -

(גם אני חשבתי ככה, אבל הצליחו לערער לי את הבטחון).

אני במרכז דנה, אבל תודה@}

בעניין דרכי השתן, אני ממליצה בחום, לפנות לפיזיוטרפיסטית המומחית בתחום רצפת אגן. אם את רוצה אני יכולה להשיג לך שם של מישהי באזור מגורייך. תכתבי לי למייל אם את רוצה ואיפה את גרה (או לדף הבית שלי) [email protected]
נראה לי פתרון יותר טוב מלפנות לרופא בשלב זה.

מה עם לשים מלח באמבט? מלח מחטא את המים. אז האם זה יעשה את בטוח לנשים אחרי פקיעת מים?

שרה,
במחקרים שנעשו לא נמצא הבדל ברמות החיידקים בבריכות לידה שהכילו מים מתוקים, מים מלוחים או חלב... גם לא נמצא הבדל ברמת החיידקים לפני ואחרי לידה...

בעיניי - מים רגילים הכי טוב. לתת להם לזרום קצת בצינורות וכו' לפני שמתחילים למלא. למים זורמים כוחות ניקוי משלהם. אולי להוסיף חותמ? יש כזה שמגביר את כושר הניקוי של המים, נכון?

בעניין הצריבה במתן שתן לאחר לידה.
שריטות וחיכוכים בחלק החיצוני יותר של הנרתיק טבעי שיצרבו ולכן אפשר לשפוך מים חמימים (אפשר עם תמצית קלנדולה) על האיזור בזמן ההשתנה. וכמובן שאפשר לטפל באיזור ע"מ לרפאו מהר יותר.
אם הצריבה היא יותר פנימית היא יכולה להיות קשורה לדלקת בדרכי השתן, ואת זה ניתן לבדוק בבדיקת שתן.

במחקרים שנעשו לא נמצא הבדל ברמות החיידקים בבריכות לידה שהכילו מים מתוקים, מים מלוחים או חלב... גם לא נמצא הבדל ברמת החיידקים לפני ואחרי לידה...
אז איך מי מלח מומלצים כמחטאים בשביל לגרגר במקרה של דלקות גרון?

לשרה - לא יודעת!

הנושא לחיצות בלידה היה נראה לי ראוי לדף משלו, אז פתחתי דף חדש. @}

סתם נקודה למחשבה: שתן ידוע כמחטא. שמתי לב שבהרבה מקרים שנשים יולדות, יש להן צורך חזק להטיל שתן לפני הלידה, ואם הן יולדות במים, הן כל הזמן צריכות לקום וללכת לשירותים כל ציר כדי לעשות פיפי. עד שבסוף לא יכולות לצאת מהמים וכנראה עושות פיפי לפני שיולדות (אבל לא מספרות על זה

)

שלום לכולם,

אתמול היינו בסיור בחדר לידה בהר-הצופים (כנראה לידת הבית תהיה בפעם הבאה),
השאלות שמציקות לי זה איך להשתחרר כמה שיותר מהר לאחר הלידה (במידה והתינוק ואני נרגיש טוב).
איך עושים את זה, לא רוצה מלחמות עם הרופאים, מצד שני אם הם יתחילו לאיים איך נדע שאנחנו באמת לא מזיקים לתינוק?
אשמח אם כאלה שהשתחרר מוקדם יגידו איך זה עובד מבחינת התהליך גם כאשר משתחררים ישר מהחדר לידה וגם אחרי שנכנסים כבר למח'. איזה רופאים אמורים לבדוק ועל מה חותמים.
אה, הבנתי שאם מחכים עם חיתוך חבל הטבור יש חשש לצהבת - אני לא יודעת מה לבקש, לא רוצה שישאירו אותנו שם בגלל צהבת.
אני יודעת שלחסן צהבת לא נחסן, ויטמין K כן.

תודה מראש על התשובות, וסליחה על הבילבול בניסוח (:

תגידו, מישהו שמע על מרכזי לידה כלשהם?
http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-134 ... 24,00.html

קצת למעלה כתבתי לגבי שחרור מוקדם. זו לא בעיה. אם רופא אומר שיש בעיה ספציפית שמונעת שחרור מוקדם (ולא סתם מאיים בכל מיני סיכונים אפשריים) אני הייתי שוקל את דבריו לעניין.

לא רוצה שישאירו אותנו שם בגלל צהבת.
לבן שלנו היתה צהבת קלה. הרופאה לא חשבה שזו סיבה לאישפוז, למרות שהמליצה על המשך מעכב, כלומר, לחזור לבית החולים לאחר יומיים לספירת בילירובין נוספת. אם מתפתחת צהבת חמורה אז יש כמובן מקום להתערבות רפואית ואישפוז.

הבנתי שאם מחכים עם חיתוך חבל הטבור יש חשש לצהבת
אני שמעתי את ההיפך - שאם חותכים את חבל הטבור מהר מדי הסיכוי לצהבת ילודים עולה. זה היה המקרה אצלנו. אולי צריך להפנות את השאלה ל שרון ג או רופא ילדים .

אני יודעת שדווקא אם לא חותכים יש סיכוי גדול יותר לצהבת.
אבל גם, העניין הזה של הצהבת הוא משפחתי. אופייני יותר באנשים שנושאים מצב שנקרא "ז'ילבר". אני לא רוצה לקרוא לזה מחלה, כי זה לא, אבל באופן רגיל אנשים כאלה מסתובבים עם רמות בילירובין מעט גבוהות מהנורמה, וזה עולה במצבי מחלה למיניהם. היתה בעבר עבודה (מירושלים, נדמה לי) שהראתה שרבים מבין הילודים הצהובים נושאים בעצם את הגן הזה.
באנגלית Gilbert.

שרון, את במקרה יודעת אם זה גן רצסיבי או דומיננטי?
האיש סיפר לי פעם שבבדיקת דם בצבא הוא התגלה כבעל "תסמונת Gilbert". הוא אפילו לא ידע לומר לי מה זה ובמה זה מתבטא...
אני פשוט בונה -- לפחות כרגע -- על הסתלקות מוקדמת מביה"ח, אם לא יהיו בעיות חריגות. אם יודעים מראש על קיומו של הגן הזה -- האם מתייחסים אחרת לערכי הבילירובין? הרי יציאה לאויר העולם אינה בהכרח בגדר מצבי מחלה למיניהם.

לגבי חיתוך חבל הטבור -- לא זוכרת איפה קראתי, אבל זה נחשב שנוי במחלוקת. יש הטוענים שחיתוך מהיר מדי מעלה את שכיחות הצהבת, ויש הטוענים שדווקא חיתוך מעוכב עושה כך. לא כל כך הבנתי את הטיעונים הענייניים של שני הצדדים.

אני יודעת שדווקא אם לא חותכים יש סיכוי גדול יותר לצהבת. לשלום שנולד בבית החולים חתכו את חבל הטבור מייד והיתה לו קצת צהבת. לציפי לעומת זאת, חתכתי שעתיים וחצי אחרי הלידה, ולא היה לה צהבת בכלל

שרה, זה אנקדוטלי.
לבכורים שחתכו את חבלם מיד - לא היה, ולצעיר, שנחתך רק דקות ארוכות אחרי הלידה (חצי שעה?) היתה צהבת קלה (שלא דרשה ולו בדיקת דם אחת, גם על דעת רופא הילדים). (גם זה אנקדוטלי, רק הפוך).
אני חושבת שיתרונות עיכוב חיתוך החבל מספיק משמעותיים בשביל לספוג גם את הסיכוי שזה קצת מעלה את ערכי הבילוריבין (אני די בטוחה שזה לא גורם לערכים קיצוניים).

זו התגובה שקיבלתי מזמנו מפרופ' ארתור אידלמן, מנהל החטיבה לילדים בבי"ח שערי צדק (ההערות בסוגריים הן שלי):

אין שום ספק שאם קושרים את חבל הטבור לפני שהוא מפסיק לפעום, בזמן שעדיין יש דופק וזרימת דם, תהליך האורך כדקה או קצת יותר לאחר הלידה, התינוק לא מקבל את הדם שלו שנשאר בשליה, בנפח משמעותי. הדם מכיל גם ברזל, ואצל תינוקות שנבדקו ארבעה-שישה חודשים לאחר הלידה (כשחבל הטבור נחתך מיד), היה סיכון גבוה יותר להתפתחות של אנמיה. אין צורך להגביה את השליה מעל לגובה התינוק ? גם עודף דם איננו רצוי (נדמה לי שזה הקשר לצהבת) (אם אני זוכרת נכון, צריך גם שהשליה לא תהיה נמוכה מן התינוק, כי אז הדם זורם חזרה לשליה).
לבטח יש עוד פירוט ב-gentlebirth.org.

מה, יש רופאים בתפקיד שמסכימים שעדיף לחתוך את חבל הטבור מאוחר? מפתיע...

סכנות קשירת חבל הטבור
לידת לוטוס

את במקרה יודעת אם זה גן רצסיבי או דומיננטי?
נדמה לי דומיננטי, אבל אני אבדוק.

דווקא list]כנראה רצסיבי uids[/po]=12198827

מה, יש רופאים בתפקיד שמסכימים שעדיף לחתוך את חבל הטבור מאוחר? מפתיע...
שיקים מפלגה עם הרופא שלך, שלא רוצה לשלוח לא"ס אשה בהריון? (-;
טוב, פרופ' אידלמן הוא רופא מיוחד מאוד, חבר באקדמיה לרפואת הנקה ומעורכי "מידע הנקה". ראית את הציטוט שלו ששמתי בתפוז, לגבי הנקה בזמן חיסון?

בקרוב אמא
השחרור המוקדם פשוט יותר בירוקרטית בחדר הלידה בד"כ, ולוקח פחות זמן. בהדסה עין כרם במקרה כזה - הילוד לא נלקח לבדיקות בתינוקיה אלא רופא הילדים מגיע לבדוק אותו בדיקה גופנית בחדר הלידה. זה במידה ואת לא רוצה את הדקירות הרוטיניות למינהם (חיסונים, בדיקות שגרתיות ושאר מטעמים) אשר מבצעים אותם רק בתינוקיה.לא מכירה לעומק את הר הצופים אבל שווה לשאול אותם איך נוהלי השחרור המוקדם שלהם.
כמובן שרצוי לא להכנס לעימותים, נראה לי טוב להגיע לבהירות למה יוצאים מוקדם ואז בהתאם לנסיבות ומצב התינוק לפעול.
הרופאים בכל מקום לא אוהבים את זה ויסבירו לך למה לדעתם שלושה ימי מעקב צמוד הם הכרחיים, את צריכה להיות מוכנה להפחדות, אך חשוב להבין בין המילים אם הם רואים בעיה ספציפית המצריכה מעקב או שרק ליתר ביטחון.
אני, למרות לידות הבית דואגת שהרופאה שלנו תבוא לביקורים בשבוע הראשון והיא עושה את כל המעקב.

עדי יותם
בענין השליה ועודף / חסר דם. החשש של רופאי הילדים (לא קשור לגניקולוגיה כבר...), לא מאושר ממש ע"י מחקרים למיטב ידיעתי, חיפשתי קצת, אם מצאת אני אודה לך אם תפני אותי למחקרים כאלו.
הטענה שהתינוק יאבד דם אם השליה יותר נמוכה (והיא יותר נמוכה מרגע שהתנתקה אם האמא יולדת בתנוחה אנכית, ומחזיקה את התינוק שרק יצא לאויר העולם), נשמעת לי קצת לא הגיונית ביחס לכל אותן אין סוף נשים בהיסטוריה שהיו יולדות בטבע, בחוץ, בתנוחה פיסיולוגית, "כלים שלובים" לא דווקא עובד בכל מערכות הגוף ובכל שלב.
הטענה שהוא יקבל יותר מדי - מכיוון שתהליך הלידה הוא כ"כ מושלם ומותאם בקפידה לצרכי האם והתינוק (הכוונה לדרך בה נברא גופנו וגוף התינוק) - נשמעת עוד פחות הגיונית - בתהליך המושלם השלייה מתנתקת בדיוק בזמן כדי שהתיוק יקבל בדיוק את כמות הדם שהוא צריך.

ועוד סיבה טובה, לחיתוך מאוחר של חבל הטבור, היא בעובדה שבדם הזה יש ערכים גבוהים מאוד של תאי גזע. היום יש חברה שמקפיאה ומשמרת את תאים אלה על מנת לאפשר ריפוי עתידני ממחלות ממאירות (כגון סרטן) ע"י תאים של האדם עצמו, שנאספו מחבל הטבור, מיד עם הוולדו. אף אחד לא שואל אם לא מגיע לתינוק לקבל אותם (הם שלו הרי...) אבל מאידך יש סיפורים מצמררים על הצלת אחים חולים דרך דם הטבור של אחיהם התינוקות.

למחשבה.

_אבל מאידך יש סיפורים מצמררים על הצלת אחים חולים דרך דם הטבור של אחיהם התינוקות.
למחשבה._
ואולי אותם אלו שחלו והיו צריכים הצלה לא היו חולים מלכתחילה אם הם בלידתם היו מקבלים את דם הטבור המוזרם מהשיליה שלהם ללא הפרעה?

באמת אולי... כמו שכתבתי, גם אני חושבת על כך לא מעט.

היום יש חברה שמקפיאה ומשמרת את תאים אלה על מנת לאפשר ריפוי עתידני ממחלות ממאירות (כגון סרטן) ע"י תאים של האדם עצמו

מיהי החברה הזו? זה מעניין אותי.

מיהי החברה הזו? זה מעניין אותי.
http://www.cci.co.il/index.asp

קראתי טענות שזו הולכת להיות אחת השערוריות הגדולות של המאה הזו. מה קורה אם יש הפסקת חשמל? מה קורה אם מתבלבלים במבחנות (ואם בבלבול הזה מעבירים מחלה חמורה או "סתם" מונעים מיכולת ההבראה, לאחר השקעת סכומי עתק?).
גם אני מעדיפה להשאיר את הדם לתינוק שזה שייך לו, למעט במצבים מיוחדים (כמו התינוק שדמו נלקח להצלת אחותו - אם ידוע כבר שיש אח חולה וזה מה שיציל אותו, זה שונה מאשר מצב פוטנציאלי של מחלה עתידית).

מה קורה אם יש הפסקת חשמל? מה קורה אם מתבלבלים במבחנות

אותן השאלות תקפות גם לגבי בנק הדם, בנק הזרע, מאגרי מח עצם, חיסונים וכל חומר ביולוגי שדורש שימור והקפאה.

אותן השאלות תקפות גם לגבי בנק הדם, בנק הזרע, מאגרי מח עצם, חיסונים וכל חומר ביולוגי שדורש שימור והקפאה
לא בדיוק.
דם, זרע, ואפילו מח עצם אפשר להביא עוד. גם לא שילמו עליהם מראש.
את הדם מהחבל שלי אי אפשר לשחזר.

חברה ילדה אחרי היפרדות שיליה- חלקית. אם יש דימום רציני מתפנים מלידת בית לבי"ח?
ועוד שאלה נוספת- במקרה של ירידת מיים ממושכת ללא צירים. כמה שעות ניתן לחכות? האם יש סכנה של ממש?בשיחה עם חברה אחרי 24 שעות עשו זירוז(שנגמר רע כמובן) האם יש אופציה אחרת?

אני לא מיילדת ואפילו עוד לא ילדתי, אבל לפי הספר של אילנה שמש בשני המצבים הללו בעצם מדובר על מעבר לבית חולים. כמובן שזה גם תלוי בך ובמיילדת. דימום רציני הוא סכנה לאם ולפעמים נותנים עירוי ובכל מקרה כדאי להיות בהשגחה (לא עלינו) של בית חולים.
במקרה של ירידת מיים יש סכנה של זיהום, לכן גם בבית יש הוראות מה מותר ואסור לעשות (למשל להמינע מסקס, שבדרך כלל ידוע דווקא כמעודד לידה, למשל למדוד חום ולשים לב שהוא לא עולה) ובדרך כלל אחרי 24 שעות אם לא התחילו צירים עוברים לבית חולים. אני מניחה שיש עוד דברים לעשות, אבל באמת במצב שתיארת אכן עוברים לבית חולים /-:

דם, זרע, ואפילו מח עצם אפשר להביא עוד. גם לא שילמו עליהם מראש.
ממש לא נכון
יש גברים שעומדים לעבור הקרנות בגלל סרטן האשכים, שמקפיאים זרע לפני ההקרנות. בלי הזרע הזה לא יוכלו להיות להם ילדים.
יש חולים בלוקמיה שמוציאים מהם מח עצם שעדיין לא נפגע, כדי להחזיר להם אותו במידת הצורך (וזו, כמובן, אופציה הרבה יותר טובה מאשר תרומה ממישהו אחר).

מונו נוקי
הפרדות שליה חלקית היא מצב מסוכן שלא מחכים איתו בבית. בביתת גם לא ניתן לזהות אם ההפרדות היא אכן חלקית (ועדיין השלייה מחוברת ברובה לדופן הרחם ומזינה את העובר), או מלאה לכן לא מחכים והטיפול בבי"ח הוא הכרחי.
מצב של ירידת מים הוא שונה.
בירידת מים ללא התפתחות של צירים יש שני סיכונים:
א. צניחת חבל טבור - אם הראש לא מבוסס באגן חבל הטבור עלול לצנוח ולרדת מתחת לראש וכך כשהראש יתבסס הוא ילחץ על החבל ויפריע לאספקת החמצן לעובר (החבל גם יכול להוולד לפני הראש - מצב שאם הוא קורה חייבים לפנות ולנתח. המניעה תהיה קודם כל לבדוק ביסוס של הראש - אם הראש מבוסס באגן בלידה ראשונה הוא בד"כ לא יצא כבר והסיכון יורד באופן משמעותי. בבי"ח ממליצים על שכיבה מוחלטת בירידת מים מה שמקשה על הלידה להתפתח...
ב. זיהום - חיידקים שיחדרו לרחם ויפגעו בעובר שאינו מוגן באופן הרמטי ע"י מי השפיר.
הפרוטוקולים בבי"ח משתנים ונעים בין 14 שעות ל- 24 - למתן אנטיביוטיקה ולזירוז לידה במקרה כזה. בבית יש מיילדות שמוכנות לחכות הרבה יותר וכמובן שזה תלוי בעיקר ביולדת - מה היא מרגישה. בכל מקרה מקפידים מאוד על הגיינה במצב כזה. לא עושים אמבטיות (גם לא ים או בריכה), לא מחדירים כלום לנרתיק (מינימום בדיקות) וכו'.

יש לנו חברים שבלידה ראשונה חיכו למרות כל ההמלצות של ביה"ח שלושה ימים עם ירידת מים. בסוף התחילו צירים והם ילדו בבית בשמחה ובששון, רק הקפידו לעשות אולטרה סאונד לביסוס האגן ומוניטור כל יום. כאמור הכל מסתכם בתחושת היולדת, אם היא מרגישה שהכל בסדר ושהיא והעובר יכולים ורוצים לחכות להתפתחות התהליך הטבעי.
בד"כ הצירים מגיעים תוך שעות ספורות ולא ימים.