האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
בנתיים ממליצה על המסלול של השבוע מבחינתי - שביל הפיסגה המעגלי במירון לקטנים, הרחבה ממנו לחירבת בק וחזרה לגילאי הביניים והמשך עד לחניון העיקול (שניה וחצי ברגל לפני קבר הרשב"י לחובבי קברי הצדיקים) לחובבי ההליכה - מסלול די ארוך אבל לא קשה פיזית. פריחה מדהימה, חיות בר קופצות בדרך לביקור אם נשארים שקטים ובעלי מזל, פריחה יפיפיה, מעיין מקסים מתחת לאלון במסלול הארוך ושתי נקודות לראות ראשני טריטונים אם יוצאים ממש בימים אלו (אחת בשביל הפיסגה, אחת בחרבת בק) המעיין כבר בדרך לחניון העיקול.
אלה לי לה תודה לא ידעתי שיש אפשרות להרחיב את המסלול המעגלי של הר מירון. אני מחפשת מסלולים שמתאימים לילדים גדולים שיכולים להעביר לנו בין שעתיים עד חצי יום...
מישהו מכיר את פארק השרון ויכול לספר לי על מסלול כייפי של כשעתיים? צריכה הסבר להדיוטות מוחלטים - מאיפה באים, היכן משאירים את האוטו, וכל פרט אפשרי אחר
המון תודה מראש
לא מכירה את הפארק, אבל data]כאן card[/po].php?U=no&SiteName=parks&ItemID=407162391&ValuePage=Card1 מתואר הפארק ומסלול טיול בו, וגם track]כאן info[/po].asp?track id=41.
אמש"י,
לא הייתי בימים האחרונים, אבל בירור מהיר אצל פקח רשות מקומי העלה SMS בלשון
"נשאר אבל לא לאורך זמן."
ממליץ בחום לנסות מחר בביס"ש הר הנגב, או בזה של מדרשת בן גוריון.
מה שכן, אתמול דיווח על פריחה של אירוסים בירוחם, מעבר לשיא אך מרשימה.
תודה לאמא של יונת. בסוף היינו. למי שגר במרכז ויש לא יותר מחצי יום - פארק השרון מומלץ בימים אלה. המון פרחים, ודיונות קטנות של חול כייפי, ועצים לצל של פיקניק, ושלולית שלא הספקנו להתקרב אליה אבל נראה לי שיש בה ראשנים. הייתה תחושה של טבע אמיתי בלי נסיעה מאמצת...
אפשר לקבל המלצות למצפה רמון?
אנחנו נוסעים לשם בסוף השבוע הקרוב - יש חשש לשטפונות.
איפה אפשר לטייל בצורה בטיחותית וגם להינות ממזג האויר?
חלק מהזמן נטייל עם ילדה בת 4 ותינוק כבד במנשא וחלק מהזמן רק שלושה מבוגרים. אולי לרגע גם יהיה לי 4X4 אבל רוב הזמן שני רכבים פרטיים.
אשמח להמלצות
מוזכרות לעיל מספר אופציות.
הטיילת , כשעה לפני שקיעה.
המינסרה והחולות הצבעוניים עם האגם. אחד ליד השני.
קיר האמוניטים, קצר וקל.
4X4 - לעלות אל הר גוונים.
עין סהרונים.
נחל ארדון, הדייקים, גבעת חרוט, עשינו עם ילדה בגיל4 ותינוק במנשא. תינוק לא קל, לא קל.
חצי שעה ממיצפה - בורות לוץ, בורות עם מים, אלות, מסלול חצי יום ומסלול קצר.
אם יהיה שיטפון -וכרגע צפוי גשם רק בשבת וגם זה בד"כ לא נגמר בשיטפון- להתלבש בסוודר ומעיל ולרכב על ערכת קפה לגשר הרמון, 10 דק' מהעיירה. רק המחשבה על קנאת השכנים תחמם אתכם.
טיפ - במזג אויר קר ורוחני, עדיף המכתש על פני הלמעלה.
תהנו!
לראשונה אנו יוצאים לטייל בחג 2-5 באפריל ,בדר"כ מטיילים בשאר ימי השנה.
נלון באיזור צמח בכינרת, קצת חוששים מכל ההמולה.
קראתי את ההמלצות בדף זה, נשמח לקבל המלצות למסלולים/אטרקציות באיזור הפחות מוכרים לכולם, יש כאלו?
תודה וחג שמח.
אפשר לקבל המלצות למצפה רמון?
בסוף ירד עלינו המון גשם. ניסינו לטייל בעין עבדת ודי מהר הפקח הוציא אותנו כי הוא חשש משטפונות.
ביקרנו במנסרה ובאגם המקסים שליד, עלינו על הר סהרונים, ראינו את נחל רמון שוטף, עליתי על הר קטום (אולי זה לא השם הנכון), טיילנו גם בבורות לוץ - הבורות מלאים מים ויש שם המון המון פריחה בכל הצבעים, ראינו גם צבעונים.
נשמח להמלצה למקום יפה ללינת שטח ליד מים בצפון הצפוני ,עם גישה קרובה לרכב אבל שקט, לא המוני
נשמח להתוודע לאיזו פינת חמד חדשה שעדיין לא מכירים
מוזמנים להצטרף אגב, מראשון בצהריים עד שלישי בבוקר, אני עם הילדים...
אם עדיין מדובר בירושלמים בני 20+ ממליצה על ההרודיון.
החשיפות בתקופה האחרונה פשוט מרתקות בעיני.
ממליצה לקחת את הסיור המודרך של רשות הטבע והגנים ואח"כ להמשיך (לפי מזג האוויר) באיזור גוש עציון
(פוטנציאל לשלג וקל"ב...מעניין.)
הר צפחות
בריכות הפלמינגו
הר יואש (גם מסלול, וגם - בנפרד - תצפית נהדרת)
נחל נטפים
נחל בת-שבע ("מפלים") מעגלי קצר (מלמטה)
קניון שחורת מעגלי/גיא אבוד
עמודי עמרם
פארק תמנע (בתשלום, אבל שווה)
חברים, שמטו מיד מידיכם כל מה שאפשר ורוצו לטייל!!!
הכל פורח וזה מדהים!
אבל במיוחד ללכת מחוף הבונים עד חוף דור.
יפה עד דמעות.
חוף מדהים ומרשים גם ככה, כעת יש שם שמיכה של תערובת צבעים על רקע ירוק שלא נשמע כדבר הזה.
אפשר גם לטייל במסלול מעגלי בחוף הבונים ויצאתם ידי חובתכם, אבל אם בא לכם ללכת בניחותא כשעה וחצי,
ממשיכים עד חוף דור.
תחבורה? מרוב אושר פשוט תרחפו בחזרה.
מתאים לילדים קטנים, כניסה תמורת מס לרשות שמורות הטבע, במקרה של סתירה בין הרשום כאן לתקנון התקנון קובע
זקוקה לעזרה
נוסעים לצפון, גליל עליון לכמה ימים
עם המשפחה המורחבת- מגוון גילאים, דעות ואופי...
מחפשת רעיון לעצירה בדרך (חוץ מנ. הקיבוצים, עין מודע וכו'...) כי המים מעולים, אבל מניחה שיהיה עמוס להפליא.
תוהה מה יקרה עם ניסע דרך הכרמל- נ. נשר, פארק נשר
ובנוסף רעיונות לגליל העליון עצמו, מסלולי הליכה ברמות שונות ואורכים שונים , כנראה שניתפצל בחלק מהימים למטיבי לכת ולמסלולים רגועים יותר- 3 שעות.
תודה רבה!
לא מצליחה לגבש כיוון! איך זה שתמיד מפילים עלי את ההחלטות ואז מקטרים..
אם אתם באזור הכרמל נחמד ללכת לנחל השופט- מוצל, רגוע, מים ומתאים לילדים ומבוגרים.
בגליל העליון- שביל הפסגה בהר מירון מקסים, לא קשה, וגם לא ארוך. בכלל בהר מירון יש הרבה אופציות. ירידה עם שביל ישראל מהפסגה עד למרגלות קבר הרשב"י, ועוד.
נחל עמוד- יש מסלול רגיל מעגלי אבל מיטיבי לכת יכולים להמשיך מבריכות שכוי עד לעליה תלולה לכיוון צפת. החלק הזה של הנחל הוא פשוט מדהים ביופיו ובמימיו.
אגב, שווה להיעזר באתר "טיולי".
תודה על ההצעות, אבל לא הייתי מספיק מדויקת,
לנים באצבע הגליל..
והר מירון בקיץ? הייתי שם תמיד רק סביב פריחה.
ונחל הקיבוצים בשביל עצירת ביניים בהלוך, עמוס להפליא, נכון?
עין יזרעאל
מסלולון מתל יזרעאל עד לבריכה המוצלת אקליפטוסיה.
יש שם ניקבה קטנה ונהדרת ללכת בה שפופים וגישה ברכב גם לתל וגם לעין.
תוהה מה יקרה עם ניסע דרך הכרמל- נ. נשר, פארק נשר אל תעברי ב"דרך צלחה" ואסור לך לאסוף 200 ל"י.
בניאס כדוגמא - שילוב של מסלולים מסיור גריאטרי קצר בין עתיקות ועד למסלול של יום מלא ומהנה. הגריאטרים יוכלו לעצור באתר/מסלולון נוסף ולפגוש עם הרכבים את לוחמי הסיירת. (סליחה, גדלתי בארץ עם אוריינטציה מיליטריסטית)
סיור בקלעת נמרוד והמיטיבי-לכת יורדים בכיוון הבניאס, עוד אפשרות.
לאורך הירדן, נחלי הגולן - הזוויתן, היהודיה, המשושים... והר מירון בקיץ? סיבוב על הפסגה, מחמש אחה"צ.
תצפית מחרשים לפני השקיעה.
טוב, יותר לנצל את המדיום כדי שתקנאו מאשר ממש המלצה.
פה על ההר הגבוה בנגב המלחמה היא רעיון מופשט שמתרחש - לפי מקורות המידע המפוקפקים כגון: האינטערנעט - בארצות הצפון הרחוקות, באר שבע והלאה בואכה אירופה (ראשל"צ וגוש דן).
החדשות שפשטו בין ההורים כשבאו לקחת את מה שהפקידו בבוקר בגן היו על השיטפון הסודי במכתש.
בצהרים הרעימו רעמים מעל ראשינו - בדיוק סידרתי עם הצוויליכית את העץ של הקמין והערתי שבמזרח חורף ובמערב קיץ - אבל מי חשב על גשם מי.
לאחר שהאכלנו את הילדים בשאריות החמין ובפשטידת הגבינה המלוחה שנשארו מהשבת לקחנו קצת פרי ודהרנו המכתשה. הצוויליכית השתפנה ונשארה בבית. בדרך אספנו את החברה של הגדולה.
בגשר של כביש 40 מעל נחל רמון לא היה שום כלום. הפקח של המכתש הסכים לגלות - אחרי הפעלת לחץ (שאלנו אותו) - שהזרימה נמשכת היכן שהנחל חוצה את ציר הנפט ושכבר נאספה שם חבורה מכובדת.
דרך הכורכר, בפיתולי אותו מסלול מוכר, רכה מהגשם שהשאיר את הגוונים המשגעים נקיים מהאבק ומבריקים בשמש, מביאה אותנו דרך כמה שלוליות חומות אל כנופית ילדים ואל מלחמת בוץ בתוך מחזה מרהיב של מים זורמים.
קולות פכפוך מהיר וצווחות שמחה, כלבים נובחים וקששששששש של גזיות, היה שם הכל, הסיפור של דרמת הזרימה בבוץ החרסית החלק, בעקבות הילדים בבוץ, השמיים האפורים-מתכת מעל המצוק המואר של הר ארדון, העננים הכרסתניים במערב והמסע הרגלי עם הטכנאי הצעיר לאורך הזרם בעקבות חבורת הילדים שנעלמה בין השיחים - חשבנו שהגדולה וחברתה דישדשו איתם.
מסתבר שלא! חזרנו לאורך דרך הג'יפים, הטכנאי על הכתפיים ושנינו עושים מיקס מגולי-גולית ואצל הדודה והדוד בקולי קולות. אצל הדודה והדוד, הם פחדו ממנו כמו מפיל!
בשלולית השניה לפני שהגענו חזרה למכונית חיכו לנו הבנות, רטובות וזוהרות, עם ידיים על המותניים כדי לנזוף בנו על בינתנו הדלה.
מזל שלא הספקתי להוציא מהבגאז' (למה בבגאז'?) את הבגדים לכביסה שהחזרתי מממזרח הרמון. הגדולה עם הפליס הבורדו (אתה לא מקפל לי את השרוולים!).
רוב הכנופיה כבר התפזרה נגוזה ואנחנו שתינו קפה אחרון עם השורדים וטסנו על השלוליות חזרה אל ההר להספיק לחוג מחול של הבנות.
בעודנו מפרפרים דרך הבוץ בכניסה הישנה למחצבות הדלקתי רדיו - צבע אדום שם ושם ושם.... צבע אדום! צרחו הבנות, איזה כיףףףף! החברה העירה, גייסו את אבא שלי.
אולי גייסו את אריה גם? שאלה הגדולה. למה את חושבת? שאלתי חזרה. כי אולי גייסו אותו. היא דואגת. שלא יקרה לו משהו. אני מתקשר אל אריה שתראה שהכל בסדר ונותן לה לדבר איתו.
נו מה, גייסו אותו.
קצת אחרי שנגמר כביש 6 - ק"מ אחד או שניים - יהיה שלט חום מימין לשמורת פורה. נכנסים עם האוטו לחניון והולכים עם סימון לבן-כחול-כתום (שביל ישראל) עד האגם העונתי, כ-800 מ' אאל"ט, שם פיקניק.
משם דרומה על כביש 40, אפשר לעצור בחניון הרועה מול תחנת התדלוק שליד שדה בוקר, שם צל ומתקני משחקים, או לעצור במדרשת בן-גוריון, במבואה לשמורה, שם יש נוף מדהים וארטיקים וקבר של איש קטן גדול, להכניס בילדים מורשת. בככר ימינה.
או
במיצפה רמון מבקרים בחי-רמון ורואים דורבנים ונחשים וחרקים - נחמד! ואפשר לפקנק בחורשת קק"ל - שמאלה בככר - או להמשיך קצת על דרך הכורכר ולבחור אחד מפסלי האבן שליד המצוק לשבת עליו/תחתיו/לידו.
או
מבקרים בבור החרסית הענק עם מי התהום שבמכתש (הוראות דרך המייל)
או
מביאים מסננות, כמה כלי פלסטיק, בקבוקי זכוכית ריקים ויבשים ופלסטלינה, ועוצרים בחולות הצבעוניים בסוף הירידות למכתש ליצור בקבוקי חול יפים. אפשר גם פשוט להביא 7-8 כלי פלסטיק סגירים, לסנן חולות ולמלא בקבוקים באילת כשמצ'עמם.
שחיתות - יוטבתה - שפל מוסרי, נזק כלכלי, בתוך עמנו אנו חיים. פייס איט (-: .
או
בצ. שיזפון ממשיכים ישר, חולפים ע"פ נאות סמדר ונווה חריף, ואז נוסעים מ-מ-ש לאט כדי לא לפספס - יש אנטנה גדולה מימין, ואחרי סיבוב חד יש כשביל גישה ימינה אל בסיס קטן - בתחילתו יש חניה לתצפית מדהימה מעל הערבה. הפתעה מגניבה. אפשר לראות את ההרים של ירדן ואת הכפרים ואת כביש הערבה שלהם ולספר שירדן נוסעת צפונה יחסית אלינו ושיש קו שבר בינינו.
תהנו בדרך.......