המסע אליך ילדי

[אנונימי]

דף בלוג

[גלה*]

היום אני מתחילה את המסע, או אולי אתמול הוא החל ברגע שהתבסס הצורך בליבי, בגופי, והחלטתי שהגיע הזמן לילד נוסף, ואולי מסעי החל בכלל לפני ארבע שנים כשהתחלנו לנסות להרות, בידיעה שהסיכויים לא לטובתנו, או לפני שנתיים כשהתחלנו את טיפולי ה IVF, לפני שנה ושלושה חודשים כשנולדה המלאכית שלנו?
אני חושבת שהמסע האמיתי שלי החל כשהחלו המחשבות על ילד נוסף, הפעם זה כבר לא כל-כך פשוט, ישנה המלאכית הקטנה ואני צריכה לחשוב עליה. למען האמת זה לא טראגי כמו שאני מציגה, אבל אני פשוט לא רוצה להפסיק להניק אותה וכדי להתחיל בטיפולי ההפריה אני אצטרך להפסיק להניק.
אז החלטתי שהפעם אני לא מוותרת לעצמי בקלות הפעם, אני לוקחת את הסיכוי הקלוש שיש לי להריון ספונטני ומחבקת אותו בשתי ידי, אני אפנה לרפואה הטבעית ולגופי, לשחלותי ולרחמי אצא לדרך ואקווה לטוב ביותר.
אני מקווה למסע קצר, אך בליבי מוכנה למסע ארוך, יודעת שלחיים קצב משלהם ושלכל דבר יש סיבה, גם לדברים הרעים יש הרבה פעמים סיבות רציונליות שבזמן אמת אין לנו את היכולת לראות ורק הזמן מפזר את העננים ומבהיר בכל.

אז זהו ילד שלי אני עוד מעט מגיעה, אמא בדרך רק קצת סבלנות ונהיה ביחד, אשיר לך שירים, אכיר לך את משפחתך האוהבת ואת עולמך הקט.

(למען האמת יש לי תחושות חזקות שמחכה לי ילדה נוספת ולא בן, אבל מי יודע...)

---

יומן מסע

המסע הזה מוקצב בזמן, חלקו בכל אופן, בהחלטה משוטפת, קבענו אני והאיש שננסה להיקלט בדרכים הטבעיות עד שהמלאכית תהיה בת שנתיים, כלומר עוד 9 חודשים, אח"כ כבר נפנה חזרה לטיפולים הקונבנציונלים, כלומר ל- IVF (עוד על הפריה חוץ גופית

אתמול ישבתי על המחשב הוצאתי המלצות על מטפלים שהיו להם הצלחות עם בעיות פריון, רציתי כבר אתמול להתקשר לקבוע עם שניים מהם, האחד מרפא סיני והשנייה נטורופתית, בסוף לא יצא לי, כבר התחלתי לחייג אבל המלאכית הייתה זקוקה לי. למען האמת ככה אני תמיד דוחה דברים, אני רוצה להאמין שלא מדובר ב דחיינות כרונית (כמו שאמא שלי תמיד טוענת), אלא בצורך להתבשל עם הדברים ולהפנים כל דבר טוב לפני שאני עושה (גם אם מדובר בקיפול הכביסה )

[לי_אורה*]

שיהיה בהצלחה!
ושמעתי שגם רייקי מאוד עוזר להיקלט להריון.

[מיכל_שץ*]

ושמעתי שגם רייקי מאוד עוזר להיקלט להריון.
מאוד מאוד - מנסיון!
אני יכולה להמליץ לך על מישהי אם את רוצה (בכל מקרה - חשוב לפנות למאסטר בכיר).
דבר יפה נוסף ברייקי - הוא לא נוגד שיטות טיפול אחרות, ואם נורא רוצים הוא גם יכול להיות עצמי ויומיומי (מה שמקטין את התלות במטפל)
שיהיה המון בהצלחה!

[גלה*]

תודה לכן יקירותי, אשמח לכל המלצה על כל מטפל.
שבוע טוב, פורה ומאושר

[עיר_ואם*]

בהצלחה

[גלה*]

צעד ראשון
התקשרתי הים לשני מטפלים, אחד- מרפאת נשים טבעית, לא עובדת ביום ראשון, השני- מטפל סיני- מדקר. מצד אחד תופחת לעצמי על השכם, לא התמהמתי ומיהרתי לקבוע תור, מצד שני עם ההחלטיות עולים גם היסוסים. המטפל נשמע נחמד, הרגשתי איתו בנוח במהלך השיחה, רק מה, הוא הודיע לי שברגע ויש הריון (בעזרת השם שיהיה, טפו טפו, חמסה חמסה ) אני צריכה מיד להפסיק להניק, הוא לא המליץ על כך, הוא פשוט הודיע לי, אז מה עשינו פה??? הרי כל נקודת המוצא שלי היא שאני לא רוצה להפסיק להניק, לא מעוניינת לגמול את המלאכית באופן חד צדדי, אני רוצה לתת לה את היכולת לבחור לבד מתי להיגמל.
חוץ מזה הוא מדבר על תהליך ארוך ויקר, על טיפול כל שבוע ולפעמים גם פעמיים בשבוע, אני לא בטוחה שנוכל לעמוד בכך כלכלית.
בכל אופן, קבעתי איתו לשבוע הבא בתקווה שאצא יותר מעודדת מהטיפול.
אה, ועוד דבר, הוא אמר שצריך לטפל גם באישי כדי לתקוף את הנושא מכל הכיוונים, נראה איך זה יעבור אצלו, אני צופה להתנגדויות מצד האיש, מקווה לטוב.

< מיכל- אני אשמח להמלצה על מטפל ברייקי, אם את מכירה משהו מאיזור המרכז >

הולכת ללבוש בגד ים (קררררררררר) ויוצאת עם המלאכית לפעילות בבריכה

[לי_אורה*]

הנה לינק לאתר "בית הרייקי" ובו יש המון מאמרים והסברים על הנושא
http://www.reiki-home.co.il

מנהל האתר הוא גם מנהל פורומים לרייקי, מורה לרייקי ומטפל ברייקי, והוא פועל במרכז הארץ. כאן את יכולה לקרוא עליו
http://www.reiki-home.co.il/k53.htm

באתר שלו מופיע מס' הטלפון שלו: 03-5532124 והאימייל שלו:
[email protected]

הנה מאמר שכתב על הריון, לידה ורייקי


ואם את מעוניינת, את יכולה לקבל רייקי מרחוק ובחינם פעם בשבוע. ההרשמה כאן
http://idan-hadli.ath.cx/[po]web articles[/po]/web categoriesGrid.php?category id=17

וכאן הסבר, ובסופו כל הפרטים האישיים שלו
http://idan-hadli.ath.cx/[po]web articles[/po]/web articles show.php?article id=707&category id=17&s article header=&

בהצלחה!!

[מיכל_שץ*]

אה, ועוד דבר, הוא אמר שצריך לטפל גם באישי כדי לתקוף את הנושא מכל הכיוונים
צודק, אין מה להגיד... אבל את זה אני באופן אישי מעדיפה לעשות באופן ישיר - ע"י שיחות עם מטפל כלשהו שמתחברים אליו.
לגבי המלצה - תכתבי לי מייל ואני אעביר לך פרטים (היא מאוד עמוסה וביקשה לא לפרסם את הפרטים שלה באינטרנט)

[ציפציף*]

שיהיה בהצלחה ושהמסע אל הילד הנכסף יהיה קצר ונעים.

[גלה*]

החלטתי לבטל את התור למדקר, הוא לא מתאים לי, אני צריכה משהו שמבין את השקפתי ורצונותי ומכבד אותם, גם אם הוא לא מסכים איתם. בכל אופן בינתיים נשים מדהימות ומעצימות הציעו את עזרתן, האחת תבוא ותתן לי המלצות בפנג-שוואי, השנייה הציעה לעשות לי טיפולי רייקי, והשלישית המליצה על כמה מטפלים טובים שיכולים לעזור ובכלל נותנת הרבה עיצות תזונתיות טובות והרבה חום ואהדה.
תודה לכן חברות טובות, אני אוהבת אתכן
< זה מדהים עד כמה המדיה הזה מאפשר להיפתח ולהביע, אני לעולם לא הייתי מסוגלת להביע רגשות שכאלה, ועוד בבטחון שכזה ישרות בפני אדם, וכאן זה יוצא ממני, כל כך עוצמתי, וכל כך מה- >

---

קצת קשה לי עם המלאכית בימים האחרונים, עובר עליה משהו, והיא יונקת כאילו אין מחר, כל המצב קצת מערער אותי וגורם לי להסס קצת ברצוני ובצורך שיש לי בך ילדי כבר עכשיו, כל כך מהר. פתאום המלאכית נראית לי ממש פצפונת, הפעוטה שלי ניראית לי כמו תינוקת שלא משאירה מקום אצלי לאף נפש נוספת.
היום היינו אצל חברה, היו שם תינוקות קטנים ממנה, היא באה וליטפה ברוח ובעדינות, מיששה ובחנה, כאילו היא יודעת, היא כבר מרגישה אותך מגיע, יודעת שאתה מתוק שלי יושב ומחכה לאמא שתקרא לך לבוא, שתרצה באמת. היא כבר יודעת המלאכית הקטנה שלי שזמנך מתקרב ובא והיא מתכוננת לבואך.
ילדה יפה שלי, אני כל כך אוהבת אותך, קשה לי המחשבה על כך שיבוא מישהו אחר (תינוק חדש) ויכנס בנינו, יפריע לנו, לא יאפשר לי לתת לך את כל זמני, כל אהבתי...

[זוהר_אור*]

שיהיה בהצלחה ושהמסע אל הילד הנכסף יהיה קצר ונעים

רוצה להוסיף עוד משהו, מקווה שיתקבל בצורה חיובית - אין לי אינפורמציה סטטיסטית רפואית, רק את מה שאני רואה מסביב אצל חברותי, ומה שראיתי הוא שאשה שעדיין מיניקה, והיא רק שנה ו- 3 חודשים אחרי לידה, פעמים רבות אינה נכנסת להריון גם אם היא מאוד פוריה מטבעה. אני לא מתכוונת בכך לרפות את ידיך, או להגיד שהדרך שבחרת לא טובה, רק חושבת שכדאי להיות ריאלית בציפיותיך, ואולי לשקול לחכות קצת יותר זמן עד שניגשים לטיפולי IVF.

שוב מאחלת בהצלחה גם במימוש המשאלה, וגם במסע הרוחני לקראת הפיכתך לאמא ל- 2

[ארני_ש*]

_
הי נכנסתי לפה בעקבות בעיות פוריות אז קודם כל בהצלחה .
דבר שני תקשיבי לזה : פתאום המלאכית נראית לי ממש פצפונת, הפעוטה שלי ניראית לי כמו תינוקת שלא משאירה מקום אצלי לאף נפש נוספת._
היא , הבת שלך מעבירה לך מסר מעצמך
יש עוד רמז למסר הזה בהחלטה שלכם ללכת על האלטרנטיבי עד שתהיה בת שנתיים ואז , אם לא יהיה הריון לפנות להפריות .

[ארני_ש*]

בינתיים אם אתם רוצים ללקט אנשי מקצוע אלטרנטיביים , יש באתר מישהי בשם עדי ברן שאמורה להיות מומחית בתחום ואני אעביר עוד המלצות אם אשמע .
נדמה לי שלהדס יש איזו קרובת משפחה בשם זוהר שמתעסקת בזה .

[החולמת*]

יש לי המלצה על מטפל ממש טוב שעזר לי להיכנס להריון אחרי שעברתי כמה וכמה מטפלים.אם את מעוניינת כיתבי לי למייל:[email protected]

[פלוני_אלמונית*]

אני ממשיכה ללקט לך .
תכנסי לכתובת
WWW.METAPLIM.CO.IL/NASHIM-GLUYOT

[ארני_ש*]

ההודעה מעלי זו אני ממחשב חדש.

[יהללוך_מלאכים*]

נכנסתי במקרה
והבנתי )-:
מותק אני כל כך מצטערת לשמוע
יבוא עוד אחד ב"ה
אם את צריכה משהו רק תגידי

[גלה*]

לקח לי קצת זמן, אבל הנה אני שוב כאן,
אני לא רוצה לדוש במה שהיה כי זה באמת כבר מאחורי ופניי קדימה אל העתיד, אל החיים והצמיחה, רק אספר שההפלה לשמחתי הייתה טבעית (מאוד קשה גם פיזית וגם נפשית...), אני חזרתי לעצמי וכוחותי שבו אלי

---

אני נותנת לבלוג הזה תפנית קלה ומתחילה לספר על ההווה ועל על העתיד הצפוי לבוא, אני רוצה לעסוק בהתמודדיות היום יומיות שלי עם לולי ובשינויים שאני מנסה לערוך בשגרת יומי בכדי להקל את שגרת יומה.
ומה זה קשור לרצון שלי בילד נוסף??? חוויית ההריון האחרון שלי הביאה אותי להבנה שגופי כבר מוכן לקבל תינוק נוסף אבל רוחי (נפשי) כנראה שעדין לא, כנראה שיש לי עוד כמה דברים ללמוד על האמא ש אני רוצה להיות, ועוד כמה רעיונות ליישם, ושגרת חיים לבנות, שגרה בריאה נינוחה ונכונה להביא לתוכה נשמה נוספת.
כנראה שלמרות הכל עדין לא הייתי מוכנה לקלוט את ילדי, אז עכשיו אני מתחילה להתכונן לבואו, ואני יודעת שכשאני אהיה מוכנה הוא ידע זאת לפני ויבוא.

[יהללוך_מלאכים*]

את אמא מדהימה ללולי
וכיף יהיה לילד הבא <ב"ה>
שיזכה באמא כמוך
נשיקות

[גלה*]

החודש המחזור אחר להגיע, הייתי בטוחה, אבל במליון אחוז שאני בהריון, התחלתי להתעורר בלילה עם שלפוחית לוחצת ולקום להשתין, השבוע כבר הרגשתי את העייפות, ואפילו ביום שישי התעוררתי באמצע הלילה והרחתי שהשארתי סיר מרק בחוץ (כמובן שקמתי להכניס אותו למקרר), תגידו לי אתם זה לא הריון??? הייתי כל כך בטוחה בכך שהחלטתי שאני אפילו לא צריכה לבדוק את זה ושאחכה עוד שבועיים ואלך כבר לעשות אולטר'.
אבל היום בבוקר הופיע המחזור... חבל

[נהר_זורם_ביניהם*]

הי חמודה,
ודרך אגב היה ממש ממש כיף אתמול,
שלושתנו מאוד מאוד נהננו,
ואני מקווה שגם את (בין כל ההתארגנויות) הצלחת להנות
ולראות כמה כיף וטעים לכולם.

כנראה שלמרות הכל עדין לא הייתי מוכנה לקלוט את ילדי, אז עכשיו אני מתחילה להתכונן לבואו, ואני יודעת שכשאני אהיה מוכנה הוא ידע זאת לפני ויבוא.
אני בטוחה שכך יהיה וכששניכם תהיו מוכנים, את כאמא וילדך כשיגיע זמנו להתגשם, תיפגשו.
יכול להיות שגם הוא צריך לעבור כברת דרך בעצמו כדי להיות מוכן לחזור ולהתגשם.

להית' בקרוב,
נהר

[ענת_קדם*]

קודם כל את נשמעת אדם מדהים ומיוחד. איזה מסע מרתק ומופלא את עוברת וכמה יפה לקרוא לכל התהליך הזה מסע בכלל.
אבל היום בבוקר הופיע המחזור... חבל
את בטוחה שזה מחזור? לא שאני מפקפקת בך פשוט לי היה דימומים בהריון שחשבתי בהתחלה שזה מחזור ואז כשהוא לא נגמר אחרי שבועיים הבנתי שזה אולי משהו אחר.. ואכן זה היה הריון לישות מדהימה.

[גלה*]

בהתחלה כשהופיע הדימום, קיוויתי גם אני שאולי זה לא מחזור, אבל הדימום די חזק וכאבי המחזור גם כן.
אבל לא נורא באמת שלא, זה עוד יגיע, בזמן המתאים והנכון, אני בטוחה בכך.
לבינתיים אני משקמת ובונה את יחסיי עם האיש, שנפגמו באופן טבעי מאז לידת המלאכית שלנו, ומתמודדת עם השינויים אצל הקטנה, שמספקת לי שיעורים בלתי פוסקים עליי כאם וכאדם.

[גלה*]

אתמול ראיתי בתחתונית כתם בצבע חום בהיר, זה מצחיק (או אולי עצוב) אבל הדבר הראשון שחשבתי עליו היה- אולי בכל זאת אני בהריון ויש לי סתם הפרשות... וזה אחרי שאני יודעת בברור שהיה לי מחזור, זה היה מחזור לכל דבר, עם הכאבים והדימומים הרבים.
מצד אחד אני לא ממש לחוצה להיכנס עכשיו ומייד להריון, מצד שני הייתי מאוד שמחה אם כן.

השבוע ישבנו אני והאיש ודיברנו קצת על המצב הכלכלי ומה לעתיד, יכול מאוד להיות (הלוואי) שבקרוב יכנס לנו הרבה מאוד כסף, אמרתי לו שאם זה יקרה אנחנו נוסעים להודו עד להודעה חדשה, כלומר לא חוזרים עד שאין לי בטן להתפאר בה. ואתם יודעים מה עובר לי בראש כל הזמן? שאם זה באמת יסתדר והכסף יגיע אז בטוח אני כבר אהיה בהריון ואז לא נוכל לנסוע, מן חוק מרפי שכזה
המרגיעון אומר: אפשר להזמין הזדמנויות, אז אני מזמינה הזדמנות להיות בהריון.

בקבוצת המפגשים שלנו יש גל הריוניות עכשיו, שזה משמח ומבורך, ולא רק בקבוצה, נראה שכל מי שסביבי נכנסת עכשיו להריון, קרובות משפחה, חברות, ורק אני לא. אני שמחה עבור כולן באמת טבתמים, אבל בדקות הראשונו לאחר שאי שומעת כל בשורה הבלב שלי נחמץ- למה לא אני, כך היה גם כשהייתי בטיפולים לפני ההריון עם המלאכית. זה גורם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי חוסר היכולת שלי לפרגן ישר ומיידית.

טוב הפצפונת התעוררה ודורשת את תשומת ליבי

[יהללוך_מלאכים*]

מחזיקה לך אצבעות
ומחבקת

[גלה*]

בביקור היום אצל אבא שלי אישתו פתאום שאלה "מה זאת הבטן הזאת את בהריון???" (כן כן "נשמה טובה"), אבל לפני שהספקתי להעלב מחוסר הטקט ישר נצתה בי התקווה, אולי בכל זאת...
זה מדהים עד כמה הרצון עולה על ההגיון.

[ענת_קדם*]

יכול מאוד להיות (הלוואי) שבקרוב יכנס לנו הרבה מאוד כסף, אמרתי לו שאם זה יקרה אנחנו נוסעים להודו עד להודעה חדשה
נפלא!
הלוואי- סעו להודו עד להודעה חדשה...טוב זה בטוח יהיה וגם משחרר.
לפעמים מרוב שרוצים (וזה ממש לא חייב להיות המקרה שלך) הרצון יוצר איזה חסימה. וברגע שקצת מרפים מפנים את החשיבה לדבר אחר פתאום הפתעה מקבלים את מה שרצינו כל הזמן.
יש לי דוגמא שקצת מפחיתה אולי מהנושא אבל היא עוזרת להבין ובינינו למי זה לא קרה?- נניח אני חושקת בבן זוג מסויים ,מתקשרת, מכתבים ואולי אפילו רק חושבת עליו בלי הפסק. רוב הסיכויים שהבן זוג ימנע מלחזור אלינו או להגיב לפניותינו והנה רק לרגע מרפים אם בגלל שמחליטים כי די ואם כי אולי נכנסת דמות אחרת לתמונה ופתאום טלפון או מפגש עם האדם ההוא.
תמיד עולה השאלה- איפה הוא היה כשרציתי כל כך?!
אולי טוב יהיה לך אם תצליחי להתמקד בדבר המופלא שצומח באהבה רבה תחת ידייך וקצת לשחרר...
<קל להגיד קשה לעשות>

נפלאה היכולת שלך לשתף בכל התחושות שאת עוברת
<צריך להמציא אייקון של מחזיקה אצבעות>

[ארני_ש*]

קפצתי לראות מה נשמע פה , מחזיקה לך אצבעות , הסיפור כל כך כל כך מזכיר את שלי .

(אצלי הסוף היה שאחרי ההריון הספונטני שהסתיים בהפלה החלטתי בכל זאת על טיפולים, כי נורא רציתי ועבר המון זמן, עברתי הזרעה קשה במיוחד , ואחריה החלטתי , שוב ,להרפות , לנוח ומיד נכנסתי להריון ספונטני....)

[גלה*]

תודה לכן על ההקשבה.
ענת קדם, אני בהחלט מסכימה איתך ומודעת להשפעה של גורם הלחץ והרצון העז ולכן אני משתדלת לנטרל את הלחץ מהרצון שלי לילד נוסף (מקווה מאוד שאני מצליחה).
האמת היא שהמלאכית שלי לאחרונה מאתגרת אותי כאדם וכאם ומעסיקה אותי בגידול שלה מאוד, כך שאני בעצם מייסמת את:
להתמקד בדבר המופלא שצומח באהבה רבה תחת ידייך וקצת לשחרר...

ארני יקרה
(הייתי שמחה להיפגש ולשוחח קצת, יש סיכוי שנזכה לראות אותך באורות?)
האמת שמזה בדיוק אני מפחדת, שיקח זמן רב ואני לא אצליח להיכנס שוב להריון ונמצא את עצמנו שוב פונים לטיפולים, ואני ממש אבל ממש לא רוצה בזה
בכל אופן אני די (אפילו מאוד) אופטימית, יהיה טוב

[ארני_ש*]

משתדלת לנטרל את הלחץ מהרצון שלי לילד נוסף (מקווה מאוד שאני מצליחה).

לגבי עצמי אני לא חושבת שאפשר לנטרל לחץ , הלחץ קיים ונוכח , אם רוצים ואם לא .
ניטרול הלחץ קורה מעצמו , למשל אצלי ,לאחר חווית כאב גופני שמאוד סבלתי הלחץ ירד מה שהביא אותי למסקנה שכניראה שיש בי איזו תבנית מחשבתית של שכר ועונש או תגמולים (זוהי תבנית מחשבתית שמופיע הרבה ביהדות או בנצרות)
וכאילו סבלתי מספיק כדי לזכות בפרס הנכסף .
אצלך , תיארת
אני החלטתי להניח לדברים לעת עתה, לשחרר קצת את הלחץ ולתת לגוף להתחזק. אפילו הפסקתי לרשום את תאריכי המחזור החודשי

זאת אומרת שגם אצלך קרה משהו שגרם לך לשנות את הדפוס ומיד נכנסת להריון .
לא בטוח שאת יודעת מה זה היה אבל משהו קרה שם .
בינתיים את יכולה להתנחם בעובדה שהגוף שלך בריא ותקין , ומסוגל להכנס להריון .
(לא יזיק לומר את זה לעצמי בקול מדי פעם , אומרים שמחשבות יוצרות מציאות .)

לגבי עצמי גם עכשיו אני רוצה להכנס להריון , בלי לחץ כי כבר יש לי שני ילדים אבל בתוכי אני מאוד רוצה , ונראה לי שהתבנית הפנימית שלי לא השתנתה על אף כל הידע והעבודה העצמית , מה שאני מרגישה כרגע זה שכל התשובות נמצאות בפנים ושאני לא רוצה להעזר בטיפולים , לא קונבנציאונליים ולא אחרים .
מאוד יכול להיות שבעוד שנה או שנתיים , אני אחזור לטיפולים כל שהם , בטח גם אז יקרה אותו דבר, אנסה , אתייאש ואז אכנס להריון ספונטני , כשאחליט לנוח מלנסות ...
אולי זה מה שיהיה , אני מקבלת את זה , כי אין לי ברירה אחרת , אולי ככה זה עובד בשבילי .
(יצא לי נורא ארוך , אנ כותבת לך , אבל אולי בעצם כותבת לעצמי . תקראי ובהזדמנות אני אמחק את זה מפה )

[גלה*]

את מוזמנת בשמחה להשאיר כאן את דבריך, הם יפים ומעשירים (אלא אם כן את רוצה למחוק מסיבות אישיות) @}

[מאמא_מאוהבת*]

יקירתי,
רק אתמול קראתי את הדף הזה.
הלוואי והייתי קוראת אותו קודם... כדי שתהיה לי הזדמנות להיות שם יותר בשבילך.
מחזקת אותך ואוהבת אותך מאוד.

[אמא_מתחדשת*]

עכשיו קראתי את כל הדף .
חיוך גדול האיר לי את הפנים כשכתבת על ההריון הספונטני.
ואז...
אנחנחו במקום דומה .אצלי הראשונה היתה ללא טיפולים אבל אם איקקלומין.
עד היום אני שואלת את עצמי למה בכלל רשמו לי את זה. הייתי בסה"כ נשואה 7 חודשים אבל לחוצה וחוששת.כשהקטנה היתה בת שנה הריתי בחסדי ה' שוב- ללא מחזור(הנקה)
והפלתי.
ממש באותם ימים בהם את עברת את ההפלה שלך.
עברו 5 חודשים ואני מצפה ומצפה...
היום אני במקום אחר .לא לחוצה ומאמינה בגוף שלי שיודע להרות ויודע ללדת.
מאמינה שכאשר ה' ישלח לנו נשמה חדשה יהיה הריון,אבל יש לפעמים ספקות.
למה אצל אחרות זה קורה בחודש נראשון ואצלי לא?
וידעת שצריך להרפות.
לא לנסות ולתכנן.ילדים הם ברכת שמים.
אני כותבת בשביל לחזק את עצמי ,מקווה שהדברים נוגעים גם בך.
שתהיה שנה ברוכה .

[גלה*]

הרבה זמן שלא כתבתי, חוסר האנונימיות מקשה עלי להיפתח ולשפוך את ליבי, מפחדת מ"עין רעה" - למרות שעין רעה זה ממש לא הסגנון שלי .
לפני חדשיים שלושה, אני לא לגמרי בטוחה, נכנסתי שוב להריון, ביום הראשון לאיחור כבר ידעתי שאני בהריון, הרגשתי את זה בכל איברי גופי, החלטתי שהפעם אני לא רצה להיבדק, אני אמתין קצת ואלך לעשות אולטר' כשיגיע הזמן.
אבל ה"זמן" הגיע מוקדם משציפתי, בלילה החלו כאבים חזקים בצד שמאל ומושכים למטה, לא יכולתי לשכב או לשבת, כאבים ממש חזקים. הבנתי שמשהו לא בסדר עם ההריון, הרדמתי את הקטנה (זה לקח הרבה זמן, היא ראתה שכואב לי) התקשרתי לאחותי וביקשתי שתבוא לקחת אותי למוקד, היא הגיעה וישר נסענו, הגענו למוקד שתי דקות מאוחר מידי (אבל ממש שתי דקות) ולא איפשרו לנו להיכנס, אני רגשתי יותר טוב ורציתי לנסוע הביתה אבל אחותי התעקשה שניסה למיון.
במיון אישרו שאני בהריון, אבל אמרו שמשהו נראה לא תקין ושאני צריכה להתאשפז לבדיקות נוספות , היה כבר ממש מאוחר - לפנות בוקר, ואני רק רציתי ללכת הביתה, דאגתי מה יהיה עם לולי שלי, היא אף פעם לא התעוררה בלעדיי, הרופא שעכנע אותי שזה יכול להיות מסוכן מידי כי הוא חושב שזה הריון מחוץ לרחם (נו טוב את זה באמת עוד לא היה לי, למה לא לאמץ לי גם כזה...) ואני יכולה ברגע לאבד את השחלה.
בקיצור כל העניין הזה גרר 4 לילות בבי"ח, הפלה חצוצרתית טבעית (הגוף שלי אוהב לסבך את העניינים אבל הוא בהחלט יודע לנקות את הבלגן של עצמו), ימים לא קלים לי וללולי שנאלצה להסתדר בלי אמא כמה ימים, או יותר נכון חצאי ימים- כל יום היו מביאים לי אותה בצהריים היא הייתה "מבלה" איתי את היום, ובערב אני הייתי מניקה אותה ומרדימה אותה, ובעלי היה לוקח אותה ישנה הביתה.

אני משתדלת לקבל הכל באהבה, כבר פחות קשה לי לשמוע על הריוניות סביבי (אולי זה בגלל שכבר כולן אבל כל מי שאני מכירה בהריון ) מאוד מאוד רוצה עוד ילד, מאמינה שיהיה בסדר, כך או אחרת, בסוף יהיה לי עוד ילד (שניים או שלושה...).
כרגע מטפולת אצל הומיאופת שאני מאוד מאמינה בו והו מאמין ביכולתי להרות וללדת שוב באופן ספונטני.
וממש ממש עכשיו במחזור די קשה ומתיש, מאוד עייפה, רוצה להאמין שזה הגוף שמכין עצמו לבאות.
מקווה כתוב שוב בקרוב - רק דברים טובים

[אמא_נמרה*]

רק דברים טובים

אמן.

[נהר_זורם_ביניהם*]

מגיע לך רק דברים טובים

באהבה רבה שולחת אליך הרבה אנרגיות טובות.

בסוף יהיה לי עוד ילד (שניים או שלושה...). בטוח!!!

[גלה*]

אני כבר משתגעת, רוצה תינוק ורוצה אותו עכשיו נמאס לי לחכות, לא רוצה יותר, את החששות האלה שלפני המחזור, את הצפייה ואת , את כל זה , כל מה שאני חווה עכשיו.
אני כבר מוכנה לגמרי לקראתך ילד שלי, בזרועות פתוחות ולב חם ואוהב, רק שתגיע. גם המלאכית הקטנה שלי כבר כל כך מחכה לך, אני רואה את זה, אני מרגישה. כל תינוק שאני לוקחת היא באה מלטפת, אוהבת. מבקשת לינוק ובידה מלטפת את ראשו. גם היא מאוד רוצה כל כך מתהווה.
אז למה אתה לא מגיע? אם הכל כבר מוכן ואנחנו כבר כל כך אוהבים אותך, בלי שאפילו הספקנו להכיר אותך...
המרגיעון אומר- "מותר לכעוס" אז אני כועסת, כועסת על היקום שנותן לי לצפות ולקוות וכל חודש מחדש נותן לי להתאכזב ולהתאבל על בטני הריקה (שאמנם קצת השמינה לאחרונה...) שכל כך צמאה לחיים ולצמיחה, כל כך רוצה לשמור ולהגן על פרי קטן ומושלם.
מקווה מחר לקום ולהרגיש טוב יותר, שדם המחזור ישטוף את האכזבה וייסתום את החור הצורב שבואו הזמין לי שוב.

[יהללוך_מלאכים*]

חיבוקים, חיבוקים, חיבוקים
הוא קרוב מאד הוא אוטוטו אצלך
עוד קצת סבלנות

[ציפ_ציף*]

אולי תנסי כמו בסרט ה סוד לזמן את התינוק החדש אליך.

תחשבי טוב ויהיה טוב בע"ה...@}