הנקה אינסטינקטיבית

רק אני מעולם לא הינקתי תינוק שעה רצוף.
גם אצלי יונקים ממש מעט זמן.

_הכי הרשים אותי הצורך, שעלה כמה פעמים במהלך הסרטון הזה, לקרב במאמץ את התינוקת אל גוף האם, נגד כוח הכובד.
תשתדלו לשים לב, ולראות את תנועת שרירי הידיים של אמא - היא צריכה להחזיק באופן פעיל, לשאת את משקל נגד כוח הכובד, שרירי הידיים צריכים להיות אקטיביים ומיוצבים כל הזמן כדי לשמור על התנוחה הנכונה, ושהתינוקת לא תחליק._
נכון. אצלי זה התבטא בכאבי גב, שכמות וכתפיים שלא מהעולם הזה.

זה דף מכונן עבורי
מדהים.

שליחה על ידי שרון* » 20 מאי 2011, 01:53

אני ממש עייפה ואין לי כח לכתוב. אל אני פשוט חייבת!
מה שקורה כאן בדף מקביל בדיוק לתהליך שאני עברתי. מעיין "לראות את האור". אני מרגישה שאין מכאן דרך חזרה...
אני עדיין משתמשת בתנוחות "הרגילות" (זה מירכאות כי צריך לקרוא להן התנוחות המומצאות), אבל רק במקרים חריגים שדורשים התייחסות שונה.

בכל אופן, נכנסתי עם בשורה חדשה....
מתקיים החודש כנס הגולד- כנס אינטרנטי בנושא הנקה. הייתה הרצאה של ד"ר נילס ברגמן, שהוא רופא ניאונטולוג מדרום אפריקה ומייסד שיטת הקנגרו (טיפול עור לעור לפגים).
ההרצאה שלו הייתה על קיבולת הקיבה של תינוקות בתקופת החיים הראשונית- וזה מתקשר בדיוק לתהייה המוצדקת שהעלתן כאן בנוגע לישיבה רצופה באותה התנוחה.
גם אצלי ההנקות מההתחלה היו קצרצרות, בין חמש לעשר דקות, אבל צפופות מאד. לפחות 12 הנקות ביממה. כמובן שהבנות שלי היו עלי כמעט כל היום, במנשא או בשינה משותפת.
אצל חברות שלי לעומת זאת (וגם היום אצל נשים שאני פוגשת בעבודה), ההנקות תמיד יותר מרווחות, כל שלוש שעות בערך, ונמשכות כארבעים דקות בממוצע. כמובן שרוב התינוקות הסטנדרטיים , גם אם יונקים "לפי דרישה", מבלים בעגלה או בעריסה בין ההנקות, והרבה פעמים יקבלו מוצץ אם עברה רק שעה מההאכלה האחרונה.

בכל אופן נילס ברגמן טוען, ומראה את זה בצורה מאד מובנית, שקיבולת הקיבה של תינוקות - כפי שהודגמה במספר מחקרים- מצביעה בבירור על כך שתדירות הנקה צריכה להיות כל שעה !!!
כדי לשכנע אתכן, אני אפרט:
מצאו שקיבולת הקיבה, באופן טבעי, ללא שהורחבה בצורה מלאכותית ע"י האבסה, היא כעשרים מ"ל.
בולוס אחד של חלב (כמות החלב שמשתחררת בירידת חלב אחת) הוא כעשרים מ"ל.
תינוק בן שבוע אמור לצרוך כ450-500 מ"ל ביממה.
500 לחלק ל 20? כל שעה.
לחלב אם לוקח כשעה לעזוב את הקיבה.
רמות הסוכר בדם מתחילות לרדת אחרי כ-90 דק', כלומר, התינוק כבר היה צריך לאכול כדי לשמור על רמות סוכר מאוזנות.
<אוף, היה עוד משהו, אני לא זוכרת>

בקיצור, תינוקות אמורים להיות על הגוף של אמא, עדיף במגע עור לעור (לפחות בהתחלה), ולינוק הנקות קצרות מאד בתדירות גבוהה מאד. זה מתיישב כמובן עם מחקרים אנתרופולוגיים על חברות פרמיטיביות, שבהן דפוס ההנקה הוא כזה.

בהרצאה ברגמן נשאל איך אפשר לשכנע אמהות "לבזבז" כל כך הרבה זמן על הנקה ביממה. התשובה שלו היתה מאד פשוטה- להניק 8 פעמים, 40 דקות כל פעם= 320 דק', כלומרמעל חמש שעות.
להניק 24 פעמים ביממה, למשך חמש דקות, או אפילו עשר= הרבה פחות.

<באופן אישי, הרבה פעמים ניסיתי להחליט מה עדיף- מרווחים קצרים והנקות קצרות או ההפך, ובתור בן אדם עם הפרעת קשב, תמיד שמחתי שאני בצד הזה של הסקאלה... היום אני מבינה שחוץ מהסיבות האובייקטיבות (תינוק בריא, ערני, בלי בעיות מבניות, אמא בריאה, ללא הפרעות הורמונליות וכו' וכו' ), הרבה מהתנהגות היניקה שלנו היתה כתוצאה מההתנהלות שלי. סוף תובנה אישית>

עכשיו, כמובן שיש תינוקות שבאופן טבעי יפתחו מרווחים יותר גדולים (כל האמהות שעושות עור לעור במנשא והתינוק שלהן יונק כל שלוש שעות: לא להתחיל להעיר עכשיו!!! (-: ), אבל אני חושבת שהרבה קשור גם לאופן הלידה, ולהתנהלות בימים הראשונים- מחשבות שלי, לא מבוססות מחקרית. רוב התינוקות אמורים ורוצים לינוק תדירות הזו, רק שאנחנו כל כך רגילים לחשוב על הנקה במובנים של ארוחה: צריכה להיות באורך מסוים, בגודל מסוים וכו'.
אגב, מתכתב עם איזה דף אחר שעלה לפני כמה ימים על הנקה מצד אחד או שניים, אין לי כח לקשר במדויק.

זהו בקיצור. הרצאה מכוננת. אני מקווה מאד שתהיה לכולן זדמנות לשמוע אותו איכשהו. אי"ה בארץ...

אני ממש מתרגשת ממה שהדף הזה עשה לכמה מכן... תמשיכו לשתף.

יופי שרון עכשיו נסגר לי מעגל אם הדף על צד אחד או שניים ובכלל נפלו כמה אסימונים.
מצאו שקיבולת הקיבה, באופן טבעי, ללא שהורחבה בצורה מלאכותית ע"י האבסה, היא כעשרים מ"ל. עד איזה גיל?

ההגיון שלי אומר שהקיבה הולכת וגדלה יחד עם החלב שמגיע אחרי הקולוסטרום

בבירור על כך שתדירות הנקה צריכה להיות כל שעה !!!
לא יודעת. הבן שלי ינק כל שעה וחצי- שעתיים, כל הנקה היתה ארבעים דקות (לא על השעון, כן?) והוא סבל מהאבסה קשה. היה צמוד אלי נון- סטופ, וכל פעם שביקש ציצי קיבל. התוצאות לא היו להיט (הקאות, למשל)

בולוס אחד של חלב (כמות החלב שמשתחררת בירידת חלב אחת) הוא כעשרים מ"ל.
טוב, לא אוהבת את הקביעות האלה. יש לי חברות שהיו יוצאות להן שלוש טיפות בדקה, וחברות שהיית רואה שפריצים מטורפים כשהילד היה מעז לעזוב שניה את הפטמה. לכל אחת יש כמויות חלב שונות...
תינוק בן שבוע אמור לצרוך כ450-500 מ"ל ביממה.
לחלב אם לוקח כשעה לעזוב את הקיבה.
כל הקביעות האלה הן יותר מדי... קביעתיות (-: תינוק שנולד 2.5 קילו לא אמור ולא יצרוך את אותה כמות שצורך תינוק שנולד 4.5 קילו. לכל תינוק זמן עיכול שונה וכו'.

רק שאנחנו כל כך רגילים לחשוב על הנקה במובנים של ארוחה: צריכה להיות באורך מסוים, בגודל מסוים וכו'.
אבל זה בדיוק מה שאני מבינה מהדברים שהבאת: קביעות מדוייקות על מינוני חלב ושעות וקיבולת קיבה. סותר לגמרי הנקה אינסטינקטיבית.
למה לא פשוט להיניק ולראות מה מתאים לתינוקות שלנו?

כתבה החבקנית תוך כדי הנקה של עולל בן חודש שסרוח עליה בצורה שהיתה מזעזעת כל יועצת הנקה קונפורמיסטית מצויה
הי הי, בלי עלילות דם! אני ראיתי איך הוא סרוח - דווקא מצא חן בעיניי

רוני, אצלך הינקתי אותו באופן מאוד מאופק, לא הייתי בטריטוריה שלי...
הינקת פעם תוך כדי הקלדה על המחשב כשאת ממש ממש חייבת להשתמש בשתי ידיים ואת תומכת בראש התינוק עם הברך? תמיד הייתי טובה באלטורים.

שליחה על ידי שרון* » 21 מאי 2011, 17:42

פלונית... ברור לך שבכל דבר יש ממוצע, שישב בתוך הטווח הנורמלי... אי אפשר למצוא את החריגות אם לא מגדירים את הנורמל.
תמיד תהיה זו שתקפוץ ותגיד "התינוק שלי אכל רק תמ"ל והיה הרבה יותר בריא מהילד של השכנה שרק ינק!". נו, אז מה? כל הסטטיסטיקות מראות את ההפך, אבל תמיד יהיו סיפורים שלא מתאימים לכלל.
אמרתי מפורשות שיש השפעה לאופן הלידה, להתנהלות בימים הראשונים, לעובדה שהתינוק נולד בריא, ערני, במצב טוב ובלי בעיות מבניות. וכמובן שגם האמא היא צד בסיפור. אני מציעה לך לקרוא יותר בעיון.
הנקה היא דיאדה- מערכת יחסים בין שני אנשים. אם לתינוק ש לשון קשורה או חך גבוה ולאמא יש שחרור חלב בעייתי או ייצור מאתגר- נקבל הנקות ארוכות ולא יעילות. אם התינוק מאותגר אבל האמא משפריצה חלב- הכל יהיה בסדר.יותר ברור?
ברור שכל תינוק אמור לינוק כמו שיוצא ואז נרה איך מסתדר, אבל אנחנו כמובן מתעסקים במקרים שבהם יש בעיות. בכל זאת נעשו מחקרים רבים שלכולם היו תוצאות דומות וכך נקבע הטווח. התינוק הפרטי שלך לא נבחן בשום מחקר, אבל מן הסתם הוא נמצא איפשהו על הקשת. זה דומה לעקומות הגדילה של טיפ"ח. יש טווח נורמלי מאד גדול, ולא נצפה מתינוק עם פוטנציאל גנטי של מטר שישים, להיות באחוזון 90 בגובה.
כך גם נמצא שתינוק בגיל חודש מגיע לכמויות המקסימום של צריכת חלב שנעה בין 550 מ"ל ל1150 מ"ל ביממה. נכון שזה טווח חב מאד? אבל הממוצע הוא 800 מ"ל. וזה יהיה מדויק לחלוטין להגיד שהממוצע הוא 800! כמה תינוק ספציפי צריך לקבל? כל מקרה לגופו.

הינקת פעם תוך כדי הקלדה על המחשב כשאת ממש ממש חייבת להשתמש בשתי ידיים ואת תומכת בראש התינוק עם הברך? תמיד הייתי טובה באלטורים.
ברור שכן

אלתורים זה הכי, אחותי! מצד שני, עכשיו קראתי שוב את משפטך המקורי, בו נעלמה מעיניי המילה "קונפורמיסטית"... נו - לא אני

בכל אופן, זה כל העניין כאן - זה לא ממש משנה איזו סקיצה יש באיזה ספר-חובה-על-תנוחות-הנקה-לכל-יועצת-מתלמדת. מה שמשנה זה התינוק ואמו, ומה שעובד עבורם. עובד = נוח, מסתדר, מעביר חלב, לא כואב.

הינקת פעם תוך כדי הקלדה על המחשב כשאת ממש ממש חייבת להשתמש בשתי ידיים ואת תומכת בראש התינוק עם הברך? תמיד הייתי טובה באלתורים.
בטח!
(שרפרף נמוך, שולחן סלון ולפטופ היו מעולים לצורך העניין)

_אבל זה בדיוק מה שאני מבינה מהדברים שהבאת: קביעות מדוייקות על מינוני חלב ושעות וקיבולת קיבה. סותר לגמרי הנקה אינסטינקטיבית.
למה לא פשוט להיניק ולראות מה מתאים לתינוקות שלנו?_

אני נוטה להסכים עם פלונית.
מה גם שאצל התינוק שלי, זה היה הנקה כל שעתיים - לפעמים למשך חצי שעה או כמה. שלא לדבר על תקופת הקולוסטרום, שאז זו פשוט היתה יניקה כמעט רצופה במשך כל זמן הערות.
<עם פרצי צרחות באמצע: אהההה!!!! אההה!!! הצילווווו!!! העולם מתמוטט!!! אני הולך למות! הצילו!! הצי... מה הדבר הזה רוצה ממני? אה, זה עוד ציץ. או, גם ממנו יוצא חלב. וואללה. נו, שוין, אז נחליף צד... מנמנמנמנמנ... (אבל למה אני צריך לעבור דירה כל פעם??)>
אני חשבתי שזה שיא הנורמליות - כאילו, תינוק שהרגע יצא ממערכת רחמית של הזנה תוך-ורידית 24 שעות ביממה - ברור שבשבילו לישון בלי לינוק זה חידוש מסעיר, שינוי דרסטי באורח החיים, והוא ירצה לינוק כל זמן שהוא ער. מה, לא ככה?
(כן, שמעתי על התינוקות האלה שיונקים "פונקציונלי", גומרים הולכים. אולי פעם יבקר אותי אחד כזה

)

מאז ומעולם הנקתי שעות על גבי שעות. אין דבר שיותר מרגיע אותי, מ 'לתת ציצי'.

אני חושבת שהרבה אמהות מבוהלות מהנקה כזו אינטנסיבית בהתחלה וידיעת העניין הזה יכולה לעזור להן להתמודד עם כלמיני אחיות בית חולים ושאר נשמות טובות שיסבירו להן שאין להן מספיק חלב או שהתינוק רעב וחייב תוספת וכולי

חוט, נכון.
לכן אני אוהבת להזכיר למאהות חדשות ולהריוניות (למיילדות!), את המעבר הדרמטי מהזנה רציפה 24/7 לאכילה רק-בשעות-הערות. זה מכניס אותן לפרופורציות.

כן אכן מפתיע לשמוע מכל כך הרבה אמהות הוא פשוט כל הזמן יונק ממש כל שעה
ואני אומרת מה הן מצפות שיקח כרטיס אשראי וילך לפוצץ בכיכר המדינה ?
לכן ההסבר של שרון כל כך חשוב

גם אצלי היו הנקות קצרות אבל תכופות (כל שעה בממוצע). בלילה הנקתי רק בשכיבה, וביום הנקתי תוך כדי כמעט כל דבר אחר (הליכה, עבודה ואפילו נהיגה...). אני זוכרת שכשהפסקתי את ההנקה ביום והמשכתי להניק בעיקר בלילה, ממש נדהמתי מזה שאפשר לעשות דברים עם שתי ידיים אחרי שהתרגלתי שתמיד יד אחת תפוסה לי...

קראתי כמעט את כללללללל הדף, זה נפלא, אבל עדיין לא הבנתי -
איך אתן מארגנות לכן תנוחה כזו (בהנחה שאין בבית ערסל)?
ועוד שאלה - כשניסיתי, התינוקת שלי היתה צריכה די להתאמץ בשביל להחזיק את הראש של עצמה (כדי לא לטבוע בציצי ולהשאיר נתיב אויר )...
אז איך בערך אמורים להתמקם?
תודה רבה.

אופס גיליתי כאן תשובה לשאלה הראשונה שלי.
אז נשארה השאלה השניה...
איך התינוק נושם בתנוחה הזו?
איך הוא לא "טובע" בכן?

אני אוהבת להזכיר למאהות חדשות ולהריוניות (למיילדות!), את המעבר הדרמטי מהזנה רציפה 24/7 לאכילה רק-בשעות-הערות. זה מכניס אותן לפרופורציות.
לגמרי!!

היי, זקוקה לעזרתכן.

שואלת עבור חברה, כמובן

עצה איך ליישם הנקה אינסטינקטיבית.
הנתונים שלה הם:
תינוק בן שבוע, יונק טוב, תפיסה טובה, היה טיפה קשה בהתחלה (מגן פטמה) אבל הסתדר די מהר. כרגע אין בעיות מיוחדות.
חזה ג ד ו ל - היא לא יודעת בדיוק איך להסתדר אתו. כרגע מניקה בתנוחת המעבר, ראש התינוק ביד אחת והציץ קצת מורם ביד השניה - וזו לא תנוחה למרחקים ארוכים.
בעיות גב תחתון - היא לא יכולה להישען אחורה על כורסה או ספה רגילה, זה ימעך לה את הגב ולא יחזיק מעמד.
והיא נהיית קצרת רוח מההנקה די מהר, אין לה סבלנות להפסיחק הכל, "לשבת ולהניק". מצד שני, לשאוב ולתת למישהו אחר להאכיל אותו קל לה מאוד.

אני רוצה לעזור לה להגיע למצב שבו ההנקה קלה לה יותר...

אז הצעתי לה לנסות מנשא והיא אמרה שתנסה (יש לה בבית) כשהתינוק יגדל קצת.
אמרתי לה שתקנה בגדים רפויים יותר, כי כך כל כך הרבה יותר קל להניק בציבור, ובצנעה. לא צריך לסדר את הבגד, הוא פשוט נופל. היא מעכלת את הרעיון....

נדמה לי שהבעיה העיקרית היא שהיא חושבת שאם היא תתן לשד פשוט ליפול, אז גם יהיה לה קשה להחזיק את התינוק נמוך כל כך, וגם הוא "יטביע" את התינוק לחלוטין. ולי, בתור לובשת חזייה AAA, אין כל כך פרספקטיבה בנושא הזה!

לא בתור יועצת משום סוג אלא בתור לובשת חזיה H, הזמן וגדילת התינוק כנראה יעשו את שלהם, אני הייתי בטוחה שאצטרך לנצח להרחיק את השד מהאף של הגורה בשתי אצבעות והיום אני מניקה ביד אחת, תוך כדי הליכה או שינה או שניהם יחד.
לגבי הגב נראה לי שהנקה בשכיבה על הצד יכולה להוות פתרון לפחות בחלק מהמקרים.

מצטרפת לאום שלום- הנקה בשכיבה נשמעת לי פתרון נהדר ולא רק לעניין התנוחה אלא גם לעניין הסבלנות לשבת ולהניק.
לשכב ולהניק זה לא עול- זה פשוט פינוק! אני קראתי בערך עשרים ספרים בחודש הראשון לחי יערה. אם היא בקטע של טלויזיה, אז בכלל.
הקיצר, משכב לידה כשמו כן הוא- אחת ההזדמנויות המוצדקות הבודדות בחיינו(לפחות עם ילד ראשון) לשכב 6 שבועות תמימים.

משכב לידה כשמו כן הוא- אחת ההזדמנויות המוצדקות הבודדות בחיינו(לפחות עם ילד ראשון) לשכב 6 שבועות תמימים.

נכון נכון נכון - רק שאני לא חושבת שיש לה את האנרגיות לעשות את זה... אחרי הלידה הראשונה שלה היא אשכרה באה הביתה ושטפה את הרצפה.
(הבכור בן 3, ומן הסתם דורש את שלו)
בכל אופן, אני אציע לה טלויזיה

איך עושים קישור להודעה ספציפית, לשימוש מחוץ לאתר?

__לא בתור יועצת משום סוג אלא בתור אחת שמבינה בבעיות גב:
כשאני מניקה בישיבה אני שמה כרית קטנה וקשה בין הגב התחתון למשענת של הכיסא/כורסא/ספה, וזה מנטרל לי את הכאבים.
את רוב ההנקות שלי אני מניקה בשכיבה על הגב, כשמהשכמות ומעלה אני נשענת על כרית הנקה של מילגה, ששעונה על הקיר (ולפעמים מוסיפה כרית מאחורי הצוואר). זו תנוחה שאפשרה לי 7 חודשי הנקה נעימה ולא כואבת עד כה (והיד עוד נטוייה).

אם את רוצה עוד עצות לבעיות גב- אשמח לתת ו/או לפרט.
בחזה גדול אני לא מבינה....

עולם, תודה!

באמת דיברנו על כרית הנקה (היא רצתה לקנות אחת) אבל לא הייתי בטוחה אם אפשר להשתמש בה באופן הזה.

בטח שאשמח אם תפרטי! וגם על השימוש במנשא בהקשר של כאבי גב, אם את בעניין, כי גם בזה אין לי הרבה ניסיון...

שליחה על ידי שיר* » 13 יוני 2011, 17:09

וגם תנוחת צד יכולה להיות מאוד נוחה לנשים עם חזה גדול...

שליחה על ידי שיר* » 13 יוני 2011, 17:13

או שזה בעצם לא ממש אינסטנקטיבי להציע תנוחות? 9-:
והצהוב - "הכל נכון- גם פרשנות לקויה"

בטח שאשמח אם תפרטי! וגם על השימוש במנשא בהקשר של כאבי גב, אם את בעניין, כי גם בזה אין לי הרבה ניסיון...
לגבי מנשא- אני התחלתי עם לופי, שהכי פחות הכאיב לי מבין המנשאים לגיל 0. די מהר הקטנצ'יק נהיה גדול מידי וכבד, ועברתי ליאמו.
היאמו ממש טוב כי אפשר להנמיך את הרצועה התחתונה כך שהיא תשב על עצמות האגן, וככה יש פחות עומס על הגב. בנוסף- אפשר להדק את הרצועות עד שהן ממש צמודות לגוף, וזה מוריד מהכובד הכללי (אין לי מושג למה, אבל
זה נכון).
אבל האמת היא שימיי עם מנשא לא יהיו ארוכים, כי זכיתי בתינוק ענק, ואני מניחה שבשלב כלשהו לא אוכל להרים אותו (טוב שיש לו אבא שאוהב להחזיק אותו שעות על הידיים...).

עוד משהו לגבי הנקה- גיליתי שהרמה של הרגליים, כשיש מתחת לכל אורכן תמיכה (מזרון/כיסא) מנטרלת לי הכי הרבה כאבים.
בכאבי גב מסויימים (אני לא יודעת איזה יש לה) כרית מתחת לברכיים- שתומכת בכיפוף קל שלהן- עוזרת מאוד.

אני יכולה לפרט עוד, אבל אזדקק לשאלות מנחות...
(ואם זה לא כ"כ שייך לדף- אפשר להעביר לאיפשהו)
(-:

וגם תנוחת צד יכולה להיות מאוד נוחה לנשים עם חזה גדול...
שיר, למה את מתכוונת בתנוחת צד?

(כל הצעה היא טובה בתנאי שהיא מופיעה כהצעה ולא כהנחייה מלמעלה. זה ההבדל בין "מה דעתך על...." לבין "את צריכה לעשות את.....")

שליחה על ידי שיר* » 14 יוני 2011, 18:20

זאת התנוחה שקוראים לה גם פוטבול או דרבוקה, שהתינוק נמצא באזור הבית שחי של האמא, אפשר לחפש תמונות בגוגל.

שליחה על ידי קיטה* » 15 יוני 2011, 14:45

ניסיתי. אבל זה לא עבד.

ניסיתי מיד לאחר הלידה הסופר טבעית שלי. הוא רצה לינוק, אז נתתי לו לעשות את העבודה. התרווחתי על הספה, עור לעור, כל מה שצריך. הילד גדול, ההריון ארוךךך... הוא התחבר. אבל כל כך עקום שכאב לי

ניתקתי, ניסיתי שוב, ניתקתי וחיברתי בקלאסית

ניסיתי אחרי כמה ימים כשהחיבור הלא אידאלי גרם לי לפצעים (לשון קשורה אחורית? סתם רגישות שלי?). היועצת דיברה בשבח השיטה הזו, אני תהיתי למה לא לנסות, וניסיתי.
אבל זה לא שיפר את החיבור

מה ששיפר אותו זה אהמממ... להוביל את הילד, להחזיק את השד ולדייק מאוד בזוויות ובתזמון.

נו מילא, אז לא הכל מושלם

(כאן אני חדשה, אבל לא בפורומים אחרים, אז נעים להכיר את מי שעדיין לא הספקתי

)

יום אחר לידה. התינוק מתחבר אינסטינקטיבית, או עם קצת עזרה שלי אם נגמרת לו הסבלנות. מוצץ חזק מאוד מאוד, אבל נרא לי שתופס בעיקר את הפטמה ובקושי עטרה. כואב לי מאוד, אבל היתה לי רגישות רצינית בפטמות כל ההריון. לא בא לי להציק לו בתנוחות שונות ומשונות או לקרוא ליועצת הנקה (הנקתי 3 שנים, פאדיחה (-;) לדעתכן הכאב הוא חלק מהעניין בימים הראשונים? לחכות ולראות מה קורה? (חלב הוא בטוח מקבל- או יותר נכון קולסטרום. בהריון היה לי בשפע. והוא גם עשה קקי ופיפי).
כל כך כיף לי עם ההנקה האינסטינקטיבית ואני לא רוצה לחשוב אפילו על סיוט תנוחת המעבר!

שליחה על ידי מ* » 27 יוני 2011, 11:30

מזל טוב!!
לדעתכן הכאב הוא חלק מהעניין בימים הראשונים?
כמה כואב?
את יכולה להעריך כמה זמן הכאב נמשך? כל ההנקה? 20-30 שניות ועובר?
תסתכלי איך הפטמה נראה בשניה שהיא יוצאת מהפה שלו, כמו שהיא נכנסה?

שליחה על ידי מ* » 27 יוני 2011, 11:58

(הנקתי 3 שנים, פאדיחה
וחוץ מזה אני ממש לא חושבת שזה פדיחה, יש הבדל בין הנקת פעוט להנקה של תינוק בן יומו.

ממש לא פדיחה! אני הנקתי ארבע וחצי שנים והייתי בליווי אינטנסיבי חודש אחרי הלידה השניה
כמו שאומרת היועצת החביבה עלי - כל מקרה לגופו.

זו הייתי אני(-:

ומזל טוב!

כל כך כיף לי עם ההנקה האינסטינקטיבית ואני לא רוצה לחשוב אפילו על סיוט תנוחת המעבר!
אבל מה זה בעצם קשור?
נשמע שיש לך תינוק שקצת קשה לו לפתוח את הפה כמו שצריך, או להתחבר, או משהו דומה. האם יש לך סיבה לחשוב שבתנוחת המעבר הוא יתפוס יותר טוב? יפתח פה יותר גדול? את כותבת כאילו תצטרכי לעבור לתנוחת מעבר, כתוצאה מזה שהוא אולי לא תופס טוב, ואני לא כל כך מבינה את ההיגיון שבזה...

מזל טוב!!
להניק בשכיבה כבר ניסית? הרבה יותר נוח...

הנקתי 3 שנים, פאדיחה
פלפלת, אז מה אני אגיד, שלא רק שהינקתי 3 בנות (שהאחרונה מעל 3 שנים) אני אפילו יועצת הנקה, ועדיין עם הרביעי היו לי בעיות רציניות עם ההנקה? במו שדיי וללא שום קשר לדיפלומה ול-IBCLC נזקקתי לעזרה מקצועית, לתרומות חלב מנשים טובות למשך חודשים רבים, לצינורית לשם מתן התרומות, ועד היום (שנתיים ורבע) האפרוח עדיין לא יונק הכי נעים בעולם

שמעי. אם כואב לך נורא, והוא פוצע אותך, והכאב זה לא משהו של כמה שניות או חצי דקה עד שעובר אלא נמשך ומכאיב לאורך כל ההנקה - חבל שתסבלי. קחי לך עזרה. גם בהנקה אינסטינקטיבית, אפשר לעזור לך ולו לשפר תפיסה אם זו הבעיה. ואולי הבעיה אחרת וצריך בכלל עזרה מכיוון אחר (שהיועצת יכולה לתת, היא לא רק עוזרת בתפיסה, את יודעת...)

שליחה על ידי שרון* » 28 יוני 2011, 07:02

חוט, כפרה עליך...

פלפלת, שימי לב אם הוא לא "מחליק" ממך. כלומר, כשאת נשענת אחורה והוא עליך, האם יש לו מספיק תמיכה כדי להשאר במקום ולא "לנזול" ולאבד אחיזה בפטמה. כשזה קורה הרבה תינוקות פשוט נאחזים בשיניים...
תעשי מה שאת מרגישה שצריך כדי לתקן: תזוזי קצת, תזדקפי, תשעני, תזיזי אותו, תסדרי לו את השפתיים- בקיצור מה שמרגיש לך נכון. אל תפחדי לזוז.
וחוץ מזה, בדיוק כמו שכתבה רוני, מה אכפת לך שעין מקצועית תציץ עליו? יש עוד דברים חוץ מתפיסה.
מזל טוב!

הפאדיחה היתה בצחוק!!! (-:
תודה לכולכן על העזרה!

כמה כואב?
כמו אלפי סיכות שנתקעות בפטמה, כואב ככה שאני הולכת בלי חולצה, המים במקלחת מכאיבים לי, ואני צורחת/ נושכת את האצבע כדי לא לצרוח בתחילת כל הנקה...

את יכולה להעריך כמה זמן הכאב נמשך? כל ההנקה? 20-30 שניות ועובר?
לא נמשך לאורך כל ההנקה. בתחילת ההנקה, ואז עובר.

תסתכלי איך הפטמה נראה בשניה שהיא יוצאת מהפה שלו, כמו שהיא נכנסה?
לא, היא יוצאת גדולה יותר (יש לי פטמות קטנות, אולי זה רלוונטי)

ממה שאני רואה, הוא לא פותח פה מספיק גדול. מאז שכתבתי שיפרתי קצת את התנוחה (שמה אותו יותר לאורך הגוף שלי, וזה ממש עוזר) ואני מבקשת ממנו לפתוח פה גדול לפני ההנקה. זה עוזר. אבל בלילה, כשאני לא רואה כלום, והוא מתוך שינה, ואני עייפה בטירוף- זה מתפקשש לגמרי. ואז כשכבר מגיע הבוקר אני מתה מכאבים.
בלילה הוא יונק בשכיבה- זה מאוד כואב לי, כי הציצי מחליק לו מהפה ואז באמת הוא תופס ממקום לא טוב- ואם יש לי כוח לקום- בישיבה- זה יותר טוב אבל אני מותשת לחלוטין, כי הלילה הוא ינק כל שעה ולא נתן לי להשכיב אותו על המיטה לידי, כך שישנתי בישיבה והוא עלי. הישיבה זו ישיבה- שכיבה, ממש התנוחה האינסטינקטיבית שמתוארת כאן, שאין לי מילים פשוט לומר כמה היא הגיונית וגאונית- הרבה יותר קל לו להתחבר ככה והרבה פחות כואב לי.

לגבי יועצת הנקה: הסיבה האמיתית שאני מנסה להסתדר לבד זה שאני קצת בטראומה אחרי הלידה הזו, שהמובילה הישירה לה היא מיילדת הבית החביבה, והדבר האחרון שבא לי עכשיו זה להכניס הביתה עוד אישה זרה שתסתכל לי על הציצים. אלא אם נראה לאחת המבינות כאן שיש פה בעיה רצינית, אז אני אאלץ להתגבר על זה.

אגב, אחרי הלידה הראשונה סבלתי מאותם כאבים וחתכים בפטמות (אז היה גם גודש נוראי). העצות שקיבלתי מיועצות הנקה (שתיים) היו תנוחת מעבר (שהפכה כל הנקה לסיוט), שאיבה (שהחמירה את המצב), קונכיות של מדלה (לא נרשמה הקלה) ועוד שאר ירקות שבכלל נס שהנקתי את הילד שלי עד גיל שלוש ולא רצתי לסופר פארם הקרוב.

שליחה על ידי מ* » 28 יוני 2011, 09:45

_תסתכלי איך הפטמה נראה בשניה שהיא יוצאת מהפה שלו, כמו שהיא נכנסה?
לא, היא יוצאת גדולה יותר (יש לי פטמות קטנות, אולי זה רלוונטי)_
היא אמורה לצאת גדולה יותר (ארוכה יותר בעצם), השאלה אם היא יוצאת עגולה או קצת מעוכה, ואם היא יוצאת באותו צבע (או הרבה יותר בהירה)? ו
אולי אפשר לחכות עם הנקה בשכיבה עוד כמה ימים, עד שההנקה תסתדר, ואז לנסות שוב, אחרת כמו שכתבת בבוקר את קמה כאובה, ואני מניחה שעוד יותר מותשת.
אבל בלילה, כשאני לא רואה כלום, והוא מתוך שינה, - אפשר להשאיר אור קטן ליד המיטה ולהדליק במקרה הצורך.

נראה לי שבסך הכל את רואה את הדברים נכון, ויודעת מה לעשות ומה לבקש ממנו.
אני מקווה שאת מצליחה להתאושש מהלידה, ובבוא הזמן להתעסק איתה, וגם מבינה את הקושי הגדול להכניס אשת מקצוע הביתה במצב כזה.

אגב, אחרי הלידה הראשונה סבלתי מאותם כאבים וחתכים בפטמות
לא ציינת את זה קודם, יש לך פצעים בפטמות עכשיו?

הסיבה האמיתית שאני מנסה להסתדר לבד זה שאני קצת בטראומה אחרי הלידה הזו, שהמובילה הישירה לה היא מיילדת הבית החביבה,

אם תרצי לשתף יש כאן אוזן קשבת.

הסיבה האמיתית שאני מנסה להסתדר לבד זה שאני קצת בטראומה אחרי הלידה הזו, שהמובילה הישירה לה היא מיילדת הבית החביבה,

מקווה שהכל יסתדר בקלות ובקרוב.

שמתי לב שהכאבים של היום-יומיים-שלושה הראשונים, משתפרים מאוד אחרי שהחלב מגיע. יש הפוגות קצת יותר ארוכות בין ההנקות והחלב זורם בלי צורך במציצות מאוד חזקות. אולי זה מחר זה ישתפר.

השאלה אם היא יוצאת עגולה או קצת מעוכה, ואם היא יוצאת באותו צבע (או הרבה יותר בהירה)?
הרבה יותר בהירה. לגבי המעוכה- אני אסתכל בתשומת לב ואשיב.

לא ציינת את זה קודם, יש לך פצעים בפטמות עכשיו?
חתכים... אבל הם משתפרים.

אם תרצי לשתף יש כאן אוזן קשבת.
תודה. בהמשך בטוח אכתוב כאן, אפילו רק למען 'הדורות הבאים' (בדף אחר...). לא הייתי מאמינה שבמיילדת בית יכול להיות כל כך הרבה רוע וגסות. (בדיוק מהסיבה הזו אנחנו לא הולכות לבית חולים, לא?) אבל כרגע קצת קשה לי לפרט.

שליחה על ידי מ* » 28 יוני 2011, 20:20

הרבה יותר בהירה. לגבי המעוכה- אני אסתכל בתשומת לב ואשיב.
זה סימן כנראה לזה שהוא נושך את הפטמה (עם החניכיים). וזאת גם הסיבה כנראה שיש לך חתכים.
וזה כנראה אומר שעדיין ההיצמדות היא לא 100%.
(מצטערת על כל ה"כנראה" אני יכולה רק לשער לפי התיאורים שלך).
לחתכים כדאי לך לשים משחת לנולין (של לנסינו/מאמי קר/פיורלן של מדלה), אני יודעת שזה קצת מאבד מהאינסטנקטיביות של ההנקה- אבל במקרה שיש פצעים/חתכים הגוף מייצר גלד, ואז כל פעם שהתינוק יונק, הוא מוציא את הגלד (מה שיוצר כאב) והגוף צריך ליצור גלד חדש. אם נותנים לחתך להתאחות בסביבה לחה, האיחוי לא ייצור את הגלד, וזה בעצם מה שהלנולין עושה.
יכול להיות שיש אופציה "טבעית" יותר, אבל לצערי אני לא מכירה חומר שלא פוגע בהנקה- שלא יזיק לתינוק במידה ויכנס לפה שלו, ושלא ישאיר ריח על הפטמה שיפריע לתינוק להתקרב.
אשמח לשמוע אם מישהי אחרת מכירה.
חתכים... אבל הם משתפרים.
אם את רואה שהם משתפרים- את יכולה להניח להם, למרות שאולי יקח להם יותר זמן להתאחות.
מצטערת על כל הכמות של האינפורמציה.

אוי, פלפלת

... כשיבוא לך לשתף בנוגע ללידה ולמיילדת, אנחנו כאן כדי להקשיב.

משחת לנולין טהורה (טהורה בלבד! להקפיד! של לנסינו ופיורלן למשל, עד כמה שידוע לי. לגבי השלישית אין לי מושג) היא חומר טבעי לחלוטין.
היא לא מזיקה לתינוק או להנקה.
והיא אכן שומרת על איחוי בסביבה לחה, מה שחשוב מכל הסיבות שפירטת.
עוד יתרון שלה הוא שאין צורך להסיר אותה לפני ההנקה, מפני שהיא בטוחה לתינוק, וכך לא נפגעת הפיטמה גם מהסרת המשחה.
כדאי לשים שיכבה מאוד דקה, כדי לא להפריע לינוק.

שליחה על ידי מ* » 29 יוני 2011, 13:31

לגבי השלישית אין לי מושג
יחסית חדשה בשוק, שמעתי עליה דברים טובים.

אני משתמשת בלנסינו. המצב הרבה יותר טוב!! החתכים כבר החלימו כמעט לחלוטין. התפיסה יותר טובה, בלילה אני מקפידה להיניק בישיבה.. עכשיו יש את ההתמודדות עם הגודש, אבל כבר יותר קל. תודה לכל המסייעות (-:

שליחה על ידי מ* » 01 יולי 2011, 18:25

עכשיו יש את ההתמודדות עם הגודש
את לא יכולה לזרוק כזה משפט ולברוח...

אולי גם בזה נוכל לעזור...

אומרים שחמאת שיאה אורגנית גם עושה את העבודה. לא היו לי בעיות עם ההנקה כך שאיני יודעת, אני השתמשתי בה למרוח את העולל המתקלף מידי שלי, זה ממש כמו ורניקס.

לי מאוד מאוד עזר שמן זית. מיד אחרי שההנקה נגמרה, שמתי, וזה נספג תוך דקות.... לגבי הטעם... לא יודעת, אני אישית לא ניסיתי, אבל לתינוק לא היו טענות... ולי זה רק עזר. אם אני זוכרת נכון תוך כמה פעמים מעטות (3?4?...) זה עזר עם ההחלמה.
בהצלחה, ותהיו בריאים...

אה- ולגבי הגודש- עזר לי מאוד לעסות בשמן זית את הגודש, ואם היתה לי איזו סתימה (מקומית) גם, בצורה עגולה, אח"כ בצורת סחיטה החוצה- וגם, הצלחתי עם זה אחרי כמה פעמים... (כמובן שהכי עוזר זה שהם יונקים את זה, א שיש יונק בוגר יותר בסביבה...) אפילו תוך כדי הנקה - כשהתינוק קטן, אני הרגשתי שאני יכולה לכמה שניות להחזיק ביד אחת (כמובן, להתמך בכרית, ובישיבה או שכיבה) ולעסות, וזה עוזר לו לינוק, ומשחרר את הגוש.
תרגישו טוב

פלפלת - אם רלוונטי, אני נעזרתי ביועצת הנקה שהיא גם דולה פוסט פארטום והיתה הדבר הנכון בזמן הנכון (גם אחרי לידת בית טראומטית) מאוד מאוד מומלצת יעל וולף.

דחוף!!!!!
לא יודעת אם זה המקום, אבל מקריאת עידוד הנקה הוא לא עסק בזה ואני יודעת שהדף הזה פעיל מאוד בזמן האחרון

אחותי ילדה במוצ"ש , ילד ראשון.
היום היא כבר ביקשה מאמא שלי שתקנה לה בקבוק ומטרנה "כי כואב לה" "היא לא תחזיק מעמד" "קשה לה" ...
אמא שלי לא מעודדת הנקה ידועה.
והיא הלכה לקנות... (אמא שלי גם נגד ביות בכול צורה וכו'.)
אני זו עם הילדים הכי צעירים והמניקה למרחקים ארוכים יחסית במשפחה, אז מדברים על זה איתי.
מה להגיד לה? זה לא בדמה, והיא נורא צעירה! ובחורה אמוציונאלית מאוד, רואה בשחור לבן.
רוצה להגיד דברים נכונים, לעודד נכון.
עוד לא דיברתי איתה ישירות , היא נחה. אבל ממה שנאמר לי שהיא אמרה זה "כואב לי ואמרו לי שיקח 3 שבועות שיסתדר, אני אשבר"
אז אני זקוקה למילים מדויקות מעודדות ולא טרוריסטיות (יש לי נטייה לכאלה..)
ולשם של מדריכה טובה וסבלנית באיזור רחובות.
תודה!!!!!

ממליצה ליצור קשר עם שגית לב, היא יועצת הנקה מאזור גדרה.
באמת קשה ליצור "מקום תומך הנקה" כשהסביבה לא תומכת ולא מעודדת.
מאוד קל להתייאש ולקנות תמ"ל.
יש בן זוג בתמונה? מה הוא חושב?

פלונית כרגע ,
אולי לנסות לומר משהו כמו -- "להפסיק תמיד תוכלי, את לא צריכה להתחייב מראש לשום תקופת זמן. את כן יכולה לשאול את עצמך בכל הנקה -- האם את ההנקה האחת הזאת אני יכולה להחזיק מעמד? כל הנקה נוספת שאת נותנת לתינוק תורמת לו, וכל הנקה נוספת נותנת לשניכם הזדמנות להשתפר במיומנות של לינוק ולהיניק. קחי את ההנקות אחת-אחת"
(קצת כמו העצות של התמודדות עם צירים -- לא להתמקד ב "כמה שעות של צירים עוד יהיו לי וכמה זה יכאב" אלא בלנשום תוך כדי הציר, ולנוח אחריו, ליהנות מהמנוחה שבין לבין...)

מה דעתך?

מרפסת ולימונדה אהבתי, מקווה שאצליח להגיד את זה ולא להתדרדר למקום מתלהם.

יש בן זוג, לא יודעת כמה הוא תומך, היא הדומיננטית בינהם בהכול.
אמא שלו מאוד תומכת היא הניקה עד מאוחר וכו' אבל כמדומני שאחותי לא ממש סופרת אותה.
לא ברור לי טיב הקשר ביניהן.
הבדלי המנטליות בין המשפחות זה פשוט שמים וארץ.
אי"ה אני אדבר איתה הערב בטלפון. נראה מה קורה ולפי זה אחליט אם אני אסע מחר לאמא שלי.
זה לא הכי להיט בשבילי בצום אבל מילא.

זה שבן הזוג לא דומיננטי לא אומר שלא יתמוך... אם יש דרך איכשהו להעביר אליו את הקונספט של "להיניק את המיניקה" זה אולי יכול לעזור?
אני חושבת שחלק מהעניין בצד שלך הוא להיזכר בקושי, ובאמת להכיר בו -- ההנקה בהתחלה יכולה להיות באמת קשה וכואבת (סליחה שאני כותבת את זה בדף על הנקה אינסטינקטיבית....) והיא גם לא קורית בחלל ריק, אלא כחלק מהשינוי הענק בחיים עם לידת הילד הראשון. אישית עזר לי זה שאנשים מסביבי - אמא, בן הזוג וכו' - הכירו בזה שקשה לי, ולא ניסו לחלץ ממני התחייבויות והצהרות לעתיד אלא פשוט ניסו להקל עליי את הכאן והעכשיו (לא!! עם בקבוקי תמ"ל, אבל עם עזרה אמיתית בכל השאר)
מאז אני מניקה כבר יותר משבע שנים ברצף אז הגישה עבדה בשבילי

ברור שהנקה יכולה להיות קשה וכואבת בימים הראשונים! אפילו כשהכל הולך חלק יש עוד כאבים מהלידה, ורגישות הורמונלית בפטמות.
אני חושבת שהדבר הכי טוב הוא לתת לה פגישה עם יועצת הנקה, שלפחות בענין הכאבים תוכל לתת מענה. בענין המוטיבציה- הרבה פעמים כשמשוחחים עם אשת מקצוע מקבלים זוית אחרת ממה שאפשר לקבל מאנשים קרובים.
יש לי המלצה מצוינת ברחובות- נעה חן, עובדת בצורה מאד רכה ונעימה. 054-9984388.
בהצלחה

דיברתי איתה אתמול, והמצב השתפר מסתבר שיש לה פצעים על הפיטמה וזה מה שכואב אז היא מורחת לנסינו.
היום היא לא עונה, השתחררה מבי"ח והלכה לישון.
אמא שלי קבעה לה תור בטיפת חלב עם יועצת הנקה ובאותה נשימה אומרת שלא לכולם זה מתאים...
יהיה טוב

יהיה טוב

(ברשותך פלונית כרגע אני רוצה להעביר את הדיון הזה לדף מתאים יותר -- עידוד הנקה או לדף השאלות הדחופות בענייני הנקה, בסדר?)

שלום, הגעתי לדף הזה בטעות אבל כנראה שלא במקרה,
שרון, בשמת , רוני, מאוד נהנית לקרוא אותכן (מענייו, כשקוראים את הדף ברצף העברתן לי תחושה של צוות)
התחלתי החודש לימודים בדרך ללהיות יועצת הנקה ובהרצאה האחרונה זה בדיוק מה שדיברנו עליו....
אז גם לאלו ששאלו אם יש חומר כתוב בעברית אני חושבת שיעניין אתכן להיכנס למאמר שמופיע באתר של מועדון הנקה חלב אם
על הנקה אינסטינקטיבית שכתבו ג'ינה ויסמן (שאצלה אני לומדת ) ואורנה שפרון.
ויש שם גם קישורים לאתרים באנגלית של טינה סמיילי וסוזן קולסון.

אני לא בטוחה ש\זה המקום לכתוב, אם מישהי מרגישה שיש מקום ראוי יותר מוזמנת להעביר ולהודיע לי לאן בדף בית.
אני לקראת לידה שלישית.
שתי הלידות הקודמות שלי הסתכמו בנסיונות הנקה כושלים.
בגדול, התחושה שלי היא שאני לא יכולה להניק.
את הבכור הנקתי שבועיים וחצי ועברתי לבקבוק. הוא היה אוכל כמויות גדולות מאוד על ההתחלה ולפי מה שהיה נראה אני לא "סיפקתי את הסחורה". זאת ועוד, שהתביישתי להניק. זה היה נראה לי קצת מוזר, עד אז לא הייתי מעולם בחברת מניקות ולא נחשפתי יותר מידי לעניין. היה נראה לי הזוי להיות זמינה כל כך הרבה לתינוק שמבחינתו היה יושב על הציצי 24/7, או בוכה מרעב. לפי מה שאני זוכרת הייתי מניקה שעה ואז שעה הפסקה בלופ.
אני גם זוכרת שקניתי משאבה של מדלה וכמעט לא יצא כלום מה שהימם אותי והסביר לי למה התינוק כל הזמן רעב.
הוא היה מתחבר חזק מאוד, ממש רוטווילר כך שלא נראה לי שהיתה שם בעיה כשלהי.
הבקבוק הרגיע אותו והיה פתרון נוח לכולנו.
עם הילדה השניה, נלחמתי בכל כוחי על ההנקה.
כבר לא היו לי שטויות בראש, הייתי מוכנה למשכן את השינה ובלבד שאצליח להניק.
היה לי תיקון עצום בלידה שלה ומאוד רציתי להצליח להניק. כבר הייתי הרבה יותר בחברת מניקות, ראיתי המון אימהות שמניקות עד גיל 4 וכמהתי לתינוקת יונקת משלי.
חודש שלם הצלחתי להחזיק מעמד עד שזה נגמר. הילדה עלתה במשקל, אבל היתה בוכה ללא הרף. האמת, לא שקלתי אותה אבל היא גדלה והחלפתי מידה מניו בורן והיא היתה עושה פיפי קקי.
היו לחצים כלכליים באותה תקופה, ואימי היתה מאושפזת במצב לא טוב בביה"ח והייתי מבלה די הרבה זמן אצלה. הקטנה היתה יונקת כל זמן שיכלה, וכאילו לא הספיק לה. ניסיתי לשאוב בכמה משאבות שונות וכמעט לא יצא דבר. אולי 20, 30, אחרי כמעט חודש של הנקה מלאה. יום אחד, כשהקטנה בכתה בהיסטריה משך שעות ארוכות, התחברה וזרקה, התחברה וזרקה בעלי אמר שדי. הוא הולך לקנות מטרנה ומספיק עם השטויות. בכיתי וצעקתי והייתי חסרת אונים. כל הטענות שאולי כואבת לה הבטן נמחו באחת כאשר פסק בכעס "תגידי, מה קרה לך? את לא רואה שהיא רעבה?!!!".
אזל ממני הכוח.
הוא האכיל אותה והיא נרגעה מיד, וישנה שנת ישרים משך כמה שעות טובות. היתה מותשת. אני חוויתי את אחד המשברים הקשים של חיי.
אני לא יכולה להניק. זהו. אם לא תחליפי החלב ילדי היו מתים ברעב או שהייתה מגדלת אותם מינקת והם היו קוראים לה אמא במקום לי.
מיותר לומר שלא היו לה כל כאבי בטן ומאותו היום היתה תינוקת רגועה ונינוחה מאוד, ישנה טוב ואפילו לילה שלם בגיל חודשיים.
עכשיו אני עומדת ללדת שוב.
כולי חרדות שלא יהיה לי חלב, שהילד יהיה רעב ואני לעולם לא אצליח להניק כמו שצריך.
אני יודעת בוודאות שלא היה לי מספיק חלב עם השניה. ניסיתי חילבה וכל מיני חליטות ומה לא, כלום לא עזר.
מה יהיה הפעם?
איך אעבור את החודשים הראשונים?
כל התינוקות אוכלים כל כך הרבה או שלא כולם?
הילדים שלי הם מהגדולים יותר, לא מהעדינים אפשר לומר.
כל כך הייתי רוצה לנסות מיד אחרי הלידה את העניין הזה של הנקה אינסטינקטיבית, ולהצליח, כדי שאולי אאמין בעצמי, בנו, שאנו יכולים. מדבר אלי במקום הכי עמוק שאפשר. איך זה שאני רואה הרבה נשים סביבי וההנקה כל כך קלה להן...ללא מאמץ. שפע חלב, תינוקות רגועים, אידיליה. כאילו הן נולדו להניק, ואני, לא.

לדעתי, כדאי לך כבא עכשיו ליצור קשר עם יועצת הנקה.
למיעוט חלב יכולות להיות כל מיני סיבות. לפעמים (נדירות) יש שדיים לא מפותחים, שלא מסוגלים לייצר מספיק (ויועצת הנקה יכולה לאבחן).
ברוב המקרים זה קורה בגלל ניהול הנקה לא נכון, במיוחד ביומיים הראשונים. יש נשים שזה לא משנה להן - הן יכולות לא להניק 5 ימים ואז יש להן מספיק חלב, ולעומת זאת יש נשים שאם הן יניקו 6 פעמים ביממות הראשונות במקום 12, לא יהיה להן מספיק חלב אחר כך. לפעמים האמא מניקה מספיק פעמים, אבל התינוק לא יונק כמו שצריך, והשד לא מקבל איתות לייצר חלב. זה יכול לקרות בגלל לשון קשורה, תנוחה לא נכונה (והנקה אינסטינקטיבית פותרת חלק מהדברים האלו), פטמות שקועות שלתינוק קשה להתחבר אליהן ועוד כל מיני סיבות, שאת כולן יועצת הנקה יכולה לאבחן. כעקרון, אם יש לך ספק בימים הראשונים לגבי כמות החלב שעוברת לתינוק, כדאי לסחוט את השד, ולתת לתינוק בכפית סטרילית. הכי חשוב זה לפנות חלב מהשד ביממות הראשונות, וחשוב לזכור את זה כי כך התינוק מקבל אוכל וכך השד מקבל איתות לייצר, ולא תמיד יש יועצת זמינה בימים האלו.
שאיבה במשאבה היא לא תמיד אינדיקציה למה שקורה, אבל הסימנים מצביעים על איזושהי בעייה. התחברה וזרקה גם יכול להעיד על כל מיני קשיים שיש לתינוק, לפעמים עודף חלב, לפעמים מיעוט, לפעמים קושי בתפיסת הפטמה.
מה שכן, גם אם מגיעים למסקנה שאין לך מספיק חלב, ולא משנה הסיבה, אפשר לתת תוספת ולא חייבים להפסיק את ההנקה לגמרי. אפשר גם להניק עם צינורית, וכך התינוק מקבל חלב שלך ותמ"ל כשהוא יונק. זה לא פשוט, אבל יש לזה יתרונות. זה גם משהו שכדאי לעשות בליווי של יועצת.
סביר להניח שאם התינוקות שלך עד כה היו גדולים ואכלו הרבה, כך יהיה גם הפעם. אבל אפשר להתכונן לזה, להיערך לכל מיני מצבים ותרחישים.

אני יודעת בוודאות שלא היה לי מספיק חלב עם השניה.
לפי מה שאת כותבת - זה בכלל לא ודאי.
את יודעת שהיא לא הצליחה לינוק מספיק חלב - אבל ממה שכתבת אני לא רואה שום אינדיקציה ברורה שהבעיה היתה דווקא ביצור החלב. פלונית נתנה כמה דוגמאות לבעיות אחרות שיכולות להיות כמו תפיסה לא נכונה, לשון קשורה וכו'. לא חסרות סיבות להגיע למצב שתארת.
בשני סיפורי ההנקה שלך חסר השלב המתבקש של יעוץ מקצועי, שהיה עשוי לעשות את ההבדל... בהנקה הקרובה צריך יועצת הנקה בתמונה מההנקה הראשונה, כדי שאם תהיה בעיה, היא תאובחן ותטופל מיד.

בהנקה הקרובה צריך יועצת הנקה בתמונה מההנקה הראשונה, כדי שאם תהיה בעיה, היא תאובחן ותטופל מיד.
עדיף לפני ההנקה הראשונה, כדי שהיא תוכל להדריך ולתמוך, גם בהנקה הראשונה וגם אם היא לא תהיה אז שתדעי מה לעשות.
פרט לזה אני מסכימה עם התזמורת.

מסכימה עם מה שכתבו לפני.
הנקה היא לא שחור או לבן. בהרבה מקרים של הנקות בעיתיות אפשר להשתמש בתמ"ל כדי להשלים את מה שחסר (בהנחה שהבעיה איננה ניתנת לפתרון, או בשלבים בהם עובדים על אספקת החלב.) ואין צורך להפסיק את ההנקה לחלוטין. התינוק מקבל מחלב האם ומההנקה את מה שהוא צריך גם אם יש תוספת קלורית בדמות תמ"ל.
הפגשי עם יועצת הנקה, או לפחות דברי עם אחת בטלפון, עוד לפני הלידה.
יש הרבה מאד שאלות רלוונטיות כדי לנסות להבין את הבעיה. בריאות כללית שלך, מבנה השד, מבנה הפה של התינוק, מהלך הלידה, מהלך ההנקה בימים הראשונים ועוד.
אם תכתבי מאיזה איזור את, אוכל לנסות להמליץ לך על יועצת טובה וקרובה.
במקרים כאלו, חשוב מאד הליווי הקרוב והמעקב.
את יכולה גם במייל [email protected] ואשמח לדבר איתך יותר לעומק אם תרצי.

הי שרון, אני מאוד אשמח, אני מאיזור גדרה, תודה.

הבת שלי מתקרבת לגיל 6 חודשים. עד לחודש האחרון ניזונה מחלב אם בלבד. עולה יפה מאד במשקל. יונקת כל שלש-ארבע שעות. לפעמים גם הפסקות של חמש שעות. כאשר היא יונקת היא אוהבת להרדם ולינוק כאשר היא ישנה, ואז היא יונקת ויונקת ללא הפסקה. האם זה נובע מצורך להיות קרובה אלי?

בגדרה יש לך את קטי נחשון
עוד יועצות מעולות באזור- שגית לב בכפר מנחם, זיוה גילת ברחובות.

זיוה גילת לצערנו כבר לא עובדת כיועצת הנקה...

קטי לא עובדת בתור אחות טיפת חלב?

קטי לא עובדת בתור אחות טיפת חלב?
לא יודעת- בכל מקרה היא יועצת הנקה מוסמכת ויחסית ותיקה. מה שכן, היא בזמנו סרבה להגיע אלי לבי"ח, אז שווה לבדוק מי כן תגיע מהסביבה.

היה פה קישור לסרטון שמראה הנקה אינסטנקטיבית ואני רוצה לשלוח לחברה שלי שילדה אתמול, מישהיא יודעת איפה זה?

http://biologicalnurturing.com/. בלשונית for mothers יש סרטון.

תודה עדי אבל לא את זה חיפשתי...
אני מחפשת סרטון שהיה פה שבו ממש רואים תינוק בן יומו יורד ומחפש את השד ומתחיל לינוק? מישהי זוכרת?

תחפשי ביו טיוב. תמצאי המון. אני מצאתי ככה ולפני כשבועיים כשילדתי נתתי לקטנצ'יק למצוא לבד את הפטמה. הם מנקרים עד שנתפסים על משהו. זה ממש פשוט אבל לא היה לו נוח במיוחד כי חסם לו את האף והוא התאמץ מאוד. מאז תרגלנו עוד כמה פעמים והאמת שגיליתי שלא ממש משנה לו איך הוא יונק העיקר שמגיע אליו חלב. בכל מקרה, בגילאים מאוד מאוד קטנים חשוב להקפיד על פתחי הנשימה ולודא שלא נוצר חס וחלילה קושי.

אמנון ותמר, מה שלומך? את יכולה לעדכן?

זה? http://breastcrawl.org/

זה לא היה זה אבל גם זה נראה לי בסדר יחסית..

תודה!!!

הסרט מדהים.
מצד אחד - כל כך מרגש וחמוד התינוקת המנקרת עד הפטמה.
מצד שני - אפשר להשתגע מעצב על כך שמדובר בארץ שבטח הידע על הנקה היה נפוץ בה מאוד, לא כל כך הרבה דורות אחורה, והנה צריך ל"חנך מחדש"

הקולוניאליזם...
הקולוניאליזם...

האם יש צורך להוסיף לתינוק יונק בן כ-10 חודשים מי שתיה? האם בימי הקיץ החמים יש צורך בכך?

אלמונית - כשמתחילים לתת מוצקים, מציעים גם מים לצדם. לא צריך בקבוק, אפשר כוס פטנט, אפשר כמות קטנה במכסה של הבקבוק, אפשר ללמד לשתות מקש...

אני הנקתי את ביתי ממש טוב , הנקה בלעדית וקנאית , הנקתי על פי דרישתה , עד שאימי אמרה לי שזה בסדר אם היא ערה ולא על השד.(; לא הכנסתי לצינוקיה לרגע. ידעתי שכדי לבסס את ההנקה וכדי להגדיל את התנובה התינוקת צריכה להיות איתי תמיד כדי שאוכל להניקה בשניה שתצייץ. לא קיבלתי הדרכה משום אחות או יועצת. ידעתי שחשוב מאוד פה גדול , חשוב מאוד על פי דרישה וחשוב מאוד לא להכניס לפה שלה שום דבר שהוא לא הציצי שלי. כל זה היה לפני שעבדתי בצינוקיה. מניסיוני בעבודה אני רואה נשים שחסר להן ידע ובעיקר ביטחון. לפעמים יש מחלקה עמוסה ( 40 50 תינוקות על 3 4 אחיות) ועם כל הרצון הטוב אין לנו את הזמן להגיע לכל אחת. במחלקה שלנו יש תמיכה עצומה בהנקה על אף זמינות התחליפים. אני תמיד אומרת לאימהות ככה; ״ בימים הראשונים שאחרי הלידה יש מעט מאוד חלב וזה בסדר . מה שהשד שלך מייצר זה מספיק לתינוק, ככל שתניקי יותר יהיה לך יותר חלב והתינוק ואת תלמדו איך לעשות את זה יותר טוב. הכי הכי חשוב זה פה גדול , שהפטמה תהיה עמוק בתוך הפה של התינוק. תתחילי, בהצלחה, אני פה אם את צריכה אבל תתחילי ושוב הכי חשוב פה גדול״ הנקה אינסנקטיבית נשמעת מדהים. השאלה שלי אליכן היא כזאת; מה עושים אם הילוד לא פותח פה מספיק גדול? לפי מה שאני יודעת אם הוא לא פותח פה מספיק גדול הוא לא יונק נכון וזה גורם לבעיות הבאות; לא אוכל מספיק, פטמות פצועות, חוסר יצור מספק של חלב או לחלופין לא עלינו גודש. אז שוב; מה עושים אם בהנקה אינסטנקטיבית הילוד לא פותח פה גדול? אה ועוד משהו ; כשאני ממליצה על תנוחת המעבר אני מסבירה שזו תנוחה לא טבעית אבל שמאפשרת הרבה שליטה של המניקה ושבעתיד היא תניק בכל מצב זה רק עד שהתינוק ילמד איך לאכול עם פה גדול ושזה שהיא שולטת במצב עוזר לה ללמד אותו.

אחות.. ריגשת אותי. אני שולחת את אחותי ההריונית לקרוא את מה שכתבת.
איפה את עובדת?

שליחה על ידי ללו* » 18 דצמבר 2012, 09:06

גם אותי ריגשת ושימחת מאוד, נפלא לשמוע כמה את כן עושה לטובת ההנקה במסגרת התנאים הלא-פשוטים של עבודה בבית חולים.
לגבי המשפט בימים הראשונים שאחרי הלידה יש מעט מאוד חלב וזה בסדר. מה שהשד שלך מייצר זה מספיק לתינוק, ככל שתניקי יותר יהיה לך יותר חלב_ - הייתי משפצת קצת, כי למרות הכוונה הטובה, עדיין משתמע ממנו בטעות כאילו התינוק רק "איכשהו מסתדר" עם הייצור המועט בימים הראשונים, ומחכה לימים הבאים שיהיה יותר, או משהו כזה. זה מה שאני אישית הייתי מסיקה ממשפט כזה אם הייתי שומעת אותו כיולדת טרייה. לדעתי כדאי יותר להסביר ליולדת שהקיבה של התינוק שלה יכולה להכיל כרגע רק כ10 מ"ל, וצריכה של כמות גדולה יותר עלולה להזיק לו, והנה - נפלאות הבריאה - זו ממש הכמות שהגוף שלה מייצר לארוחה בשלב הזה. הבהרה כזאת חשובה בעיקר לצורך המציאות שהזכרת, של _זמינות התחליפים{{}}. במודע או שלא במודע, נשים משוות בין הכמויות שהן מייצרות לבין הבקבוקים הענקיים של 60 או 120 שמסתובבים במחלקה, וזה מייאש. אמירה שהנורמלי והאופטימלי הוא דווקא הייצור המועט ולא הבקבוק הענק - יכולה לשנות את התמונה.

ואם מותר, בירור קטן: האם מיושם אצלכם כרגע החוזר שהורה לתת לנשים אפשרות בחירה בין שני סוגי תמ"ל?

אני מעדיפה להשאר אלמונית.(; 10 מ״ל? הרבה פחות ... ביממה הראשונה זה 4 . כן, מיושם אצלנו שני סוגי תחליפים. אני מאוד מאוד תומכת בהנקה. אני לא מיסיונרית הנקה .יולדת שלא מעוניינת להניק לא תקבל ממני צקצוקים , הערות, מבטים או ניסיונות שכנוע. בנות לא עניתן לי לגבי פה גדול בהנקה אינסטנקטיבית.