הנקה השיעור שלי

מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

בהשראת הדף ''קחי יילוד שלא רוצה לינוק'' החלטתי לספר סיפור שלי.
זהו דף תמיכה
דף סיפור לידה
דף סיפור הנקה (עצוב)

קודם כל רוצה להודות לאתר המדהים הזה ולאנשים מקסימים שכותבים וקוראים באתר.תודה שאתם קיימים{@

גיליתי את האתר הזה בחודש שמיני להריון, כשעשיתי חיפוש באינטרנט על לידה בלי אפידורל ונשאבתי לתוך האתר קראתי כמעט הכל ...חוץ ממדור הנקה.
למה עשיתי את זה? פחדתי מעין הרע (לא נעים לי להודות בזה, אך זאת אמת) והרי הנקה זה תהליך טבעי שמסתדר בעצמו. חייבת לציין שאני בא ממקצוע פרא רפואי, רציתי להניק, ידעתי על יתרונות של הנקה, אפילו עבדתי פעם עם תינוקות ולמרות הכול לא הצלחתי בהנקה.

אתחיל מהכנה ללידה. הרגשתי שאני לא ממש צריכה הכנה ללידה, הרי אני יודעת הכול.זה היה לא כל כך אחראי.לקחנו קורס של טיפת חלב קרוב לבית, בעיקר עשיתי את זה בשביל בן זוגי שלא היה לו מושג בלידה וכל מה שקשור לזה. הקורס לא תרם לי הרבה. מפגש שהיה מוקדש להנקה פיספסתי.

אני זוכרת שבאותה תקופה התעסקתי הרבה עם בחירת חדר לידה. רציתי ללדת לידה טבעית, אך לא התכוננתי ללידה טבעית. בסופו של דבר החלטנו ללדת בליס, עקב חדר לידה טבעי באווירה ביתית ועקב מלונית "בייבי ליס".

בשבוע 41+ נסעתי למיון של ליס, לבדיקה שגרתית ושם הרופאה בלי להודיע מראש עשתה לי סטריפינג. לא הייתי צריכה להרשות לה לבדוק אותי.
המשך יבואZZZ

מרגיעון:התשמע קולי, באשר הנך
נהר_זורם_ביניהם*
הודעות: 165
הצטרפות: 13 מאי 2006, 07:46
דף אישי: הדף האישי של נהר_זורם_ביניהם*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי נהר_זורם_ביניהם* »

אני איתך, קוראת אותך ושולחת כבר (()) מראש.

מחכה להמשך...

בוקר טוב.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

נהר, תודה על החיבוק{@
אני ממשיכה.

באותו ערב התחילו צירים, ניסיתי להסתובב בדירה, עשיתי אמבטיה. הצירים היו נסבלים, לקראת הלילה החלטנו לנסוע לליס (כבר לא זוכרת למה). בדרך לב"ח אספנו את חמותי (אל תתעלפו). מסתבר שזאת היתה טעות - נוכחותה הפריעה לי בלידה. החלטתי לצרף אותה לטובת בן זוגי, כדי שתהיה לו תמיכה ולא חשבתי מספיק על עצמי:-(

מהמיון בליס יש לי חוויות לא כל כך טובות - היתה לי הרגשה של בית חרושת, שאני בורג קטן במערכת משומנת. לדעתי, המעבר עצמו לבית חולים מאד עיכב לי את הלידה. נבדקתי במיון - היתה לי פתיחה 4 ועליתי לחדר לידה. חדר לידה טבעי היה תפוס, אז התמקמנו בחדר לידה רגיל. מיילדת הציעה לעשות לי חוקן ואני הסכמתי, כי לא רציתי שיצאו לי יציאות בלידה. נכנסנו לשירותים היא הכניסה לי חוקן לפי הטבעת והתחילה להזרים לשם נוזל. לא הצלחתי להחזיק אותו בפנים והנוזל השפריץ על המדים שלה. הרגשתי שהיא כועסת עלי והיה לי מאד לא נעים.

אני שואלת את עצמי: "למה לא יכולתי לעשות חוקן לבד, הרי עשיתי את זה לאנשים אחרים כמה פעמים?"
אני עונה לעצמי:"באתי לבית חולים בתור מטופלת ו לא רציתי לקחת אחראיות לא על עצמי לא על דברים אחרים שעושים לי". המשפט הזה יחזור על עצמו עוד הרבה פעמים בסיפור לידה וסיפור ההנקה שלי.

בינתיים השעות עוברות והפתיחה לא מתקדמת, עברתי לחדר טבעי, נכנסתי לאמבטיה והפתיחה לא מתקדמת. הצירים נסבלים ובכלל הכאב לא היה אישו בשבילי.
נשברתי אחרי הרבה שעות שהפתיחה לא התקדמה, הייתי מותשת, כבר לא היתה לי סבלנת כמו שאני יודעת עכשיו בלידה ובהנקה צריך הרבה סובלנת ואורך רוח.ביקשתי בעצמי זירוז ואפידורל ופה התחילו כל הצרות.

העבירו אותי לחדר רגיל וקיבלתי מיילדת נוראית: גזענית, רשלנית, אטומה. הייתי צריכה להחליף אותה,אך לא עשיתי את זה וגם המלווים שלי לא נתנו לי הגנה.
המרדים ואחות שהרכיבו לי אפידורל, צחקו וריכלו ביניהם בזמן שבכיתי מאכזבה ,מהבנה שלא אזכה ללידה טבעית, שעליה חלמתי. כל כך הרבה אטימות ואכזריות ברגעים כל כך רגישים!

אחרי שחיברו אפידורל, המיילדת היתה צריכה להוציא לי את השתן עם קטטר, כל כמה זמן. היא לא עשתה את זה, היא בכלל בקושי נכנסה לחדר שלי. לדעתי, היא רצתה שאני אגיע לניתוח קיסרי. הפתיחה לא התקדמה ראש של העובר לא התקדם גם, כי שלפוחית השתן המלאה לא נתנה לו להתקדם. אני שתקתי - לא אמרתי לה להוציא לי שתן, כי בכלל לא חשבתי על זה, שכחתי כל מה שלמדתי.

אני משתדלת לסלוח לעצמי ולאחרים על כל הדברים האלה. הגבול בין לקיחת אחראיות ורגשי אשמה כל כך דק.

בינתיים התחילו לדבר על ניתוח קיסרי ואני בשוק, חושבת לעצמי:" חלמתי על לידה טבעית ועוד מעט יעשו לי ניתוח. איך הגעתי לזה?" פעם ראשונה החלטתי לקחת אחראיות - התחלתי להתפלל מכל הלב, התחלתי לבקש מסבתא שלי ז"ל שתעזור לי לצאת מהמצב הזה.

אלוהים שמע את התפילה שלי. המשמרת התחלפה והגיעה מיילדת רעיה גרינברג למשמרת ועוד מיילדת צעירה, שאני לא זוכרת את שמה.שתיהן מאד מקצעיות ואני מודה להן מקרב לב.


,
שוכנת_הצוק*
הודעות: 323
הצטרפות: 11 מרץ 2007, 14:47

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי שוכנת_הצוק* »

עוקבת ומחכה להמשך
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

תודה אום ותודה ליידי {@
מאוד מחמם את הלב.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

אני ממשיכה.

המיילדות החדשות הגיעו ואני בכיתי ואמרתי להם: "אני לא רוצה קיסרי, אין סיבה שיהיה לי ניתוח!" רעיה בדקה אותי ואמרה:"את תלדי לידה רגילה".
הם התחילו להוציא לי שתן ונראה לי שהוציאו כמה ליטרים של שתן.
התחילו לשנות לי תנוחות - הפתיחה התקדמה, בסופו של דבר ילדתי לידה נרתיקית, אפילו בלי אפיזיוטומי וקרעים!

ברוך השם, הבן שלי נולד בריא. ניסיתי להניק אותו בחדר לידה, אך זה היה קצר מדי וחמותי התערבה והפריעה לי וגם הצוות.
הייתי מותשת נפשית ופיזית ואז עשיתי טעות נוספת - הרשתי לקחת את הבן שלי, את האוצר שלי לצינוקיה לכל הלילה (ילדתי ב2 בלילה). רציתי לנוח, אך כמובן שלא עצמתי עין מרוב התרגשות.
בן זוגי וחמותי חזרו הביתה לישון ואני לא יכולתי להרדם.

אני מאד מסכימה עם הגישה, שאומרת שהפרדה מהתינוק אחרי הלידה מפעילה איכשהו תגובה של אבל, כי בטבע אין מצב שנפרדים מהתינוק, אם הוא חי!
הרגשתי את זה על בשרי. עד היום אני לא מבינה, האם הייתי בדיכאון אחרי לידה או שזה היה דכדוך שנמשך הרבה חודשים.

בבוקר כשהלכתי לראות אותו בתינוקיה, לא מצאתי אתו והרגשתי פחד:"איפה התינוק שלי?" מצאתי אותו בחדר אחר. לקחתי אותו אלי לחדר וניסיתי להניק אותו עם הדרכת אחות. הוא היה ישנוני וקצת הקיא. אחות אמרה, שכנראה בלע מי שפיר זה נורמלי, שהוא לא יונק.

עברנו למלונית "בייבי ליס" - הבן שלי ישן, אני גם הייתי גמורה מעייפות, אך לא הצלחתי לישון, כי הגיעו קרובי משפחה של בעלי וישבו הרבה זמן(עוד טעות).
הסבתא של בעלי:"מה עם הנקה? התחלת לשאוב?"
לא ידעתי מה להגיד, הייתי מבולבלת.

מתישהו בהמשך הבן שלי התעורר ונתתי לו לינוק. הרגשתי שמשהו לא בסדר, לא כאב לי, אך כנראה התפיסה ותנוחה שבה החזקתי לא היו נכונות.
ביקשתי מכל אחות שראיתי עזרה, כל אחות אמרה לי משהו אחר.
אסתר גרוניס ראתה אותי כמה דקות ורק אז הרגשתי נכון, אך אבדתי את זה.
הלילות היו כל כך קשים.ניסיתי לישון איתו במיטה, אך לא הצלחתי להרדם, פחדתי להתגלגל עליו.
צרה נוספת - צהבת - משאירים אותו באישפוז לעוד יומיים בתינוקיה אני במלונית.
אמא_אום*
הודעות: 90
הצטרפות: 15 מרץ 2006, 09:24
דף אישי: הדף האישי של אמא_אום*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אמא_אום* »

עוקבת תוך צמרמורת. התיאור של הלידה מעורר אצלי הזדהות עמוקה.
<חיבוק>
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

מקשיבה... ומחכה שתמשיכי לספר (())
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

אמא אום, תודה לך. סיקרנת אותי, דרך אגב הבן שלי גם יליד יוני 2005. מעניין...

ההולכת בדרכים תודה על ההקשבה.לא קל להיזכר ולספר, אך אני צריכה את זה ואולי זה יעזור למישהו.
אז אני ממשיכה.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

בלילה הלכתי ממלונית לתינוקיה כל שעה, שעה וחצי להניק את הבן. הייתי גמורה מעייפות, גם לא ידעתי בדיוק מה לעשות, איך להחזיק אותו.
כך עברו עוד יומיים ואז השתחררנו הביתה עם דרישה לעקוב על ערכים של בילירובין.

חייבת לציין שההורים שלי לא גרים בארץ.שיחה עם אמא שלי, כשהייתי בהריון:
אמא : "נו, מתי את רוצה שנבוא?"
אני:"לא יודעת, מתי שנוח לכם."
אמא:"יש לך את המשפחה של בעלך.הם אנשים טובים, הם יעזרו לך אחרי לידה"
אני:"בסדר"

זו היתה טעות גורלית - לא לבקש מאמא שלי לבוא ישר אחרי לידה.

המשפחה של בעלי הם באמת אנשים טובים ולמרות שגרתי אצלם תקופה ארוכה מאד, לא הרגשתי איתם לגמרי חופשי, במיוחד עם סבתא של בעלי שהיא אשה מאד כריזמטית, חזקה ושתלטנית.
היא היתה מגיעה אלי כל יום, כדי "לעזור" לי ועשתה מה שהיא רצתה. ברור לי שאני הרשתי לה את זה ע"י התנהגות שלי וחוסר הצבת גבולות. היא חטפה לי תינוק מהידיים, כדי להרגיע אותו כי "יש לה חוש לילדים". היא מאד שיבשה לי את ההקשרות לבן שלי. הרגשתי שאני אמא לא מספיק טובה, לא מיומנת ושהיא
הרבה יותר טובה ממני.היא כאילו ניסתה בתת מודע בכל כוחה לתפוס את מקומי. כמובן היו לה סיבות משלה וסיפור טרגי משלה (שני בנים שלה מתו סמוך ללידה), אך ברור לי שאני בעצמי נתתי לה כוח , כי לא רציתי לקחת אחראיות על התינוק והיא הרגישה את זה מצויין ותפסה את מקומי. עכשיו אני מבינה שהיא היתה כמו ראי בשבילי.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

אחזור לעיניין הצהבת.
הלכנו למרפאה לעשות לתינוקי בדיקת דם - בילירובין.

הייתי מותשת, הרגשתי באפיסת כוחות. הנקתי את הבן כל שעה - שעה וחצי בערך ביום ובלילה. הוא ישן במיטה שלו ליד המיטה שלנו.היה כל כך מתיש לקום בלילה, לקחת אותו מהמיטה, להתיישב להניק, לשים אותו בחזרה ולהרדם בחזרה. ביום גם לא הצלחתי להרדם למרפאה והסתובבתי כמו זומבי.

במצב כזה הגעתי למרפאה. אחות לקחה לבן שלי דם ואחות אחרת שאלה אותי על הנקה והציגה את עצמה כיועצת הנקה (בדיעבד אני מבינה שבטוח היא לא היתה יועצת הנקה מוסמכת) ואני פרצתי בבכי. היא ראתה, איך אני מניקה ואמרה שהכל בסדר ושאפשר שפעם בשבוע בן זוגי יתן לבן שלי בקבוק עם חלב שאוב, כדי שאני אוכל לישון.
זה היה תחילת סוף ההנקה. :'(
המשך מחר.
לילה טוב.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

לא קל להיזכר ולספר
אני בטוחה שזה יעשה לך טוב- להשלים את המעגל הזה, לתת לפצע להגליד, להעמיק את הלמידה ממה שקרה.
היית מאמינה שהמרגיעון אומר כרגע "אני המראה שלך"? :-)
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

מחכה במתח לסוף הסיפור
אמא_אום*
הודעות: 90
הצטרפות: 15 מרץ 2006, 09:24
דף אישי: הדף האישי של אמא_אום*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אמא_אום* »

אמא אום, תודה לך. סיקרנת אותי , סליחה על כך שלא פירטתי יותר. הלידה היתה דומה מאוד. מעט מאוד שליטה, הרבה מאוד הפחדות. ניתוח קיסרי שהביא איתו אכזבה גדולה. החמצה.
לא התכוונתי בהכרח שהמשך הסיפור דומה (יונק במרץ גם היום).
עוקבת אחרי הסיפור שלך במתח ושולחת לך חיבוק.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

תודה לכל המגיבות{@
תודה שאתם קוראות ועוקבות
אמשיך ואסיים את הסיפור, רק לא היום...
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

אם אל קיצקיצ, תודה{@
כנראה הגעתי לחלק הכי קשה בסיפור, לכן לא יוצא לי לסיים אותו, אך אני רוצה לסיים לפני שאגיע לגיל 30 (בעוד 11 ימים).
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

אני ממשיכה.
כבר באותו היום קנינו בקבוקים משאבה מיני אלקטריק (מסתבר שהיא לא כל כך יעילה להגברת יצור חלב).
באותו לילה הבן שלי קיבל את הבקבוק הראשון.:-( אני ישנתי בחדר נפרד ומאז התחילה הדרדרות - הבן שלי כבר לא כל כך רוצה לינוק בכה ליד השד.
סבתא של בעלי: "הוא רעב, תני לו בקבוק". היא היתה מגיעה אלינו כל יום -מתערבת בכל דבר, חוטפת לי את הבן מהידיים כשהוא בכה, בטענה שהיא יודעת להרגיעה את התינוקות.
איך, לעזעזל, נתתי לכל זה לקרות?!! כמעת איבדתי את הקשר עם הבן שלי! לא הרגשתי שהוא שלי בכלל, שאני ילדתי אותו! איך נתתי לזה לקרות?

דבר הכי גרוע שאחרי שהבנתי שסבתא של בעלי בכל זאת תתערב לנו בחיים, החלטתי לעבור אליהם!!! טעות מאד חמורה. ביקשתי מהם שהם ישמרו לי עליו כמה שעות בלילה (הם הולכים לישון מאוחר מאד), כדי שאוכל לישון כמה שעות רצוף בלילה.איך יכולתי להיות כזאת אנוכית? ברור שהייתי עייפה בצורה קיצונית אחרי לידה גם פיזית וגם נפשית, אך כולן עייפות אחרי לידה.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

בסופו של דבר גרנו אצל הורים של בעלי כשלושה חודשים. בני כמעט ולא ינק - אני שאבתי (מעט) ורוב הארוחות שלו קיבל תמ"ל:-(
אחרי חודשיים התייבש לי החלב בעצמו - בלי גודש ובלי בעיות. קשה לי לכתוב על זה, אך זו האמת המרה.

כרגע חושבת על ילד נוסף וכל כך רוצה להניק אותו/אותה לפחות עד גיל שנתיים :-), אך יש לי חששות - האם הפעם אהיה מספיק חזקה לעמוד מול כל האתגרים אחרי הלידה? הגעתי לכמה מסקנות בעקבות הכישלון שלי בהנקה:
  • חייבים ללמוד על הנקה לפני לידה
  • לראות נשים מניקות
  • לעשות הכנה להנקה אצל יועצת הנקה מוסמכת ולהיות איתה בקשר אחרי לידה
  • להרחיק את כל ה"נשמות הטובות"
  • לקחת עזרה בתשלום לעבודות בית , כדי להקדיש כל תשומת לב לתינוק ולהנקה
אני מרגישה אשמה שהבן שלי לא זכה להנקה ואת זה לעולם לא אוכל לתקן.
משתדלת לתת לו אהבה בדרכים אחרת: אני איתו בבית, מחבקת אותו ומנשקת אותו הרבה, מכבדת אותו, מנסה להיות בן אדם יותר שלם.

אני למדתי מטעיות שלי ולא אחזור עליהם בעתיד, אך בנושא ההנקה לבן שלי זה כבר לא יעזור.
נתי_של_דוגי*
הודעות: 46
הצטרפות: 21 מרץ 2007, 21:42
דף אישי: הדף האישי של נתי_של_דוגי*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי נתי_של_דוגי* »

הי מאמא ,
אני כל כך מבינה אותך , גם אני לא מניקה ומידי פעם חושבת מה יכולתי לעשות טוב יותר כדי למנוע את המצב... אני שואבת לו ויודעת שזה הכי קרוב להנקה אך בכל זאת מרגישה מעין בושה בכך , כאילו אני לא בסדר. ואני יודעת שאני עשיתי הכי הרבה שיכולתי לעשות , אומנם לא את המקסימום אך הכי טוב שיכולתי ובכל זאת אוכלת את עצמי...
גם אני הגעתי לאותן מסקנות כמו שלך (חוץ מלראות נשים מניקות , זה ממש לא עוזר לפי דעתי ומנסיוני) ובעיני הכי חשוב - להשקיע ביועצת הנקה טובה מיד לאחר הלידה!
נראה שאת ממש אכולת רגשי אשמה וזה כואב לקרוא את זה - אני בטוחה שעשית הכי טוב שיכלת בזמנו , היו לך בעיות שבגללן לא הצליחה ההנקה וחבל מאוד על כך אבל לפחות למדת מכך.
הנקה זה חשוב מאוד (ואין לך מושג כמה שאני מצטערת שזה לא הצליח וכמה שקשה לי להפסיק לשאוב למרות שזה ממש כואב לי להמשיך) אבל לא הכי חשוב בחיים והעובדה שאת אמא טובה ואוהבת חשובה גם כן אז תתחזקי מכך ותתעודדי.
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

_מסקנות בעקבות הכישלון שלי בהנקה:
  • חייבים ללמוד על הנקה לפני לידה
  • לראות נשים מניקות
  • לעשות הכנה להנקה אצל יועצת הנקה מוסמכת ולהיות איתה בקשר אחרי לידה
  • להרחיק את כל ה"נשמות הטובות"
  • לקחת עזרה בתשלום לעבודות בית , כדי להקדיש כל תשומת לב לתינוק ולהנקה_
איכשהו אני לא מבינה את הקשר בין הסיפור למסקנות. הרי עד לאותו לילה בו בעלך נתן בקבוק לא הבנתי ממך שהיו בעיות בהנקה עצמה, רק עייפות שלך. לא הבנתי שהילד לא עלה במשקל, או שכאב לך נורא, או שהוא היה רעב כל הזמן (למרות שזה מה שהסבתא אמרה).
מה שהבנתי שקרה זה שהיה בקבוק ראשון בעקבות עצת האחות בטיפת חלב ומשם היתה התדרדרות בגלל העייפות שלך שאפשרה עוד ועוד בקבוקים. איכשהו נראה לי שבאמת איבוד ההנקה קשור לתחושה של חוסר אונים בטיפול בילד, תחושה שאת לא מסתדרת בטיפול בו וזה הקרין על ההנקה והוציא לך את הביטחון שאת מסוגלת להזין את הילד ושכל מה שיוצא ממך (חלב) זה לגמרי מספיק בשבילו. כי כשמניקים אין דרך לדעת כמה חלב יצא באמת ואז אם אין לך ביטחון שאת מספיקה בשביל הילד את עלולה לפחד שהוא לא אוכל מספיק ואז, מהפתח הזה נכנסות כל הנשמות הטובות. זה ממש מקומם לשמוע על ההתערבות הגסה של הסבתא. חוצפה!
בקיצור, מקריאה של כל הסיפור שלך אני מגיעה למסקנות אחרות משלך לגבי למה נכשלה ההנקה, כי לא הבנתי ממך שהיו בעיות טכניות עם ההנקה עצמה (אולי לא הבנתי נכון) אלא פשוט איזושהי בהלה מסויימת סביב הטיפול בתינוק, שהקרינה גם על ההנקה. אני בטוחה שזה לא יקרה בילד הבא, כי מה שבטוח זה שבילד הבא כבר יהיה לך המון ביטחון לגבי תפקוד עם תינוק.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

נתי של דוגי
תודה לך על השיטוף ועידוד.
אני מעריצה אותך על העובדה שאת שואבת, למראות הקשיים. לדעתי, זה הרבה יותר קשה מלהניק.

אום אל קיצקיצ
תודה לך על תגובתך ותשומת לב לפרטים של הסיפור.

והוציא לך את הביטחון שאת מסוגלת להזין את הילד ושכל מה שיוצא ממך (חלב) זה לגמרי מספיק בשבילו

עלית על הנקודה מאד חשובה.

בכלל לא היה לי בטחון שאני מסוגלת להזין את הילד, פחדתי נורא שהכל תלוי בי ואף אחד אחר לא יכול להחליף אותי בזה! וזה לא קשור כל כך לטיפול בילד, כי דוקא יש לי נסיון בעבודה עם תינוקות ואפילו פגים.
על התחושה העמוקה הזאת ש"אני לא מספיק טובה, כדי להזין את התינוק" התווספו גם חוסר ידע, שגם הוריד בטחון, חוסר תמיכה וחוסר יעוץ מקצועי.
לא ידעתי, איך להחזיק נכון את התינוק בהנקה, איך להגיש לו את השד, לא ידעתי דברים בסיסיים מאד וחשובים להצלחת ההנקה, לכן כתבתי את המסקנות שפירטת.

לגבי ילד הבא.

אני רוצה להניק ואעשה הכל, כדי להצליח, אך יש לי חשש שהאמונה העמוקה שלי לא השתנתה, שאני עדיין לא חושבת שאני טובה מספיק, כדי להזין את הילד.
אני גם פוחדת מהאחריות הטוטלית שיש בהנקה. אהיה האחראית הבלעדית לתזונה של התינוק, פירושו של דבר - אחראיות בלעדית על החיים שלו!
ופה אני נתקעת - לא יודעת לאן להתקדם עם זה, רוצה לעבוד על זה.
.
אשמח לתובנות ועצות שלכם.
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

אני רוצה להניק ואעשה הכל, כדי להצליח, אך יש לי חשש שהאמונה העמוקה שלי לא השתנתה, שאני עדיין לא חושבת שאני טובה מספיק, כדי להזין את הילד.
אם כך זהו השעור שאת צריכה ללמוד. זהו הדבר האמיתי שעליו את צריכה לעבוד כבר מעכשו למען הצלחת ההנקה הבאה, יותר ממחשבות על ללמוד להניק לפני הלידה (לא נראה לי שבכלל אפשר ללמוד להניק על יבש). עשי עם עצמך עבודה נפשית עמוקה, תביני מאיפה זה בא והגיעי ללידה הבאה עם תחושה שאת מספיק טובה. האם הילד הנוכחי עלה במשקל בתוקפה שהיה בהנקה בלעדית? אם כן, זה כבר מקום להתחיל ממנו. אם לא, היו לזה סיבות אחרות ולא שאת לא מספיקה כי אין דבר כזה. נשים בעולם השלישי עם מקורות מזון דלים בהרבה משלך מניקות באופן בלעדי בלי בכלל לדעת שיש אפשרות אחרת.
נתי_של_דוגי*
הודעות: 46
הצטרפות: 21 מרץ 2007, 21:42
דף אישי: הדף האישי של נתי_של_דוגי*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי נתי_של_דוגי* »

אני גם פוחדת מאחריות טוטלית שיש בהנקה. אהיה האחראית הבלעדית לתזונה של התינוק, פירושו של דבר - אחראיות בלעדית על החיים שלו!
אני גם למדתי שיעור חשוב מאי ההנקה שלי...
אני ממש פחדתי לפני הלידה מלהניק , זה היה נראה לי כזה מסובך ומפחיד , שלא לדבר כמובן על כך שלא אדע אם הוא אוכל מספיק. עקב הקשיים שלנו היינו בדי הרבה ייעוץ הנקה וכך למדתי שזה לא כל כך מסובך , שאני יכולה לסמוך על עצמי ושאני מחברת מעולה לשד אפילו תינוק גדול , חזק , אסרטיבי וממש רעב.
הבנתי שיש דרכים לדעת אם הוא אוכל מספיק (כך הבנתי סופית אצלי שהוא יונק ממש גרוע , עלה 150 גרם ב-3 שבועות... עקב לשון קשורה)
הבנתי שהחלב שלי הוא הכי טוב לבן שלי בהנקה (אני די מרחמת עליו כשהוא מקבל מטרנה בלילה) ולכן זה מעולה שאני אחראית בלעדית לתזונה שלו אך שאפשר גם לתת תחליפים (ומי שרוצה לסקול אותי מוזמנת :-)) או לשאוב ולכן אם ההנקה ממש לא מצליחה אז הוא לא ימות מרעב!
והבנתי שהנקה זה כל כך הרבה יותר נוח מלתת תחליף ובטח ובטח מלשאוב אפילו שהתינוק תלוי לגמרי באם ושאין תמיד מקום נוח להניק בו , תאמיני לי שלמצוא מקום לשאוב בו ולסחוב משאבה עם כל חלקיה ובקבוקים מלאי חלב שאת פוחדת שיתקלקל לכל מקום זה יותר מתסכל... וגם להתחיל להכין תמ"ל מחוץ לבית זה לא כיף גדול :-)
בקיצור , פעם הבאה - רק הנקה!
שוכנת_הצוק*
הודעות: 323
הצטרפות: 11 מרץ 2007, 14:47

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי שוכנת_הצוק* »

אני גם פוחדת מאחריות טוטלית שיש בהנקה. אהיה האחראית הבלעדית לתזונה של התינוק, פירושו של דבר - אחראיות בלעדית על החיים שלו! ופה אני נתקעת - לא יודעת לאן להתקדם עם זה, רוצה לעבוד על זה.

אולי חלק מזה קשור לרקע - באיזה גיל ומצב ילדת? מי מקיף אותך - משפחה, חברים.. אני מתארת לעצמי שהסבתא גם עזרה, לא רק הזיקה - האם היא ובעלך האנשים היחידים שהיו שם אחרי הלידה לעזור?
לאו דווקא לענות כאן. אולי מה שהיה עוזר זה רשת חברתית גדולה יותר, עם דוגמאות חיות של נשים מיניקות בטוחות בעצמן. מעין תחליף שבט?
@} מאוד מזדהה עם הרצון לשנות בעתיד.


@} @} @}
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

תודה לכל המגיבות {@
אם אל קיצקיצ

עשי עם עצמך עבודה נפשית עמוקה, תביני מאיפה זה בא והגיעי ללידה הבאה עם תחושה שאת מספיק טובה.

את צודקת, אני צריכה לעשות את העבודה נפשית, אך צריכה את קצה החוט. ממה מתחילים?

האם הילד הנוכחי עלה במשקל בתוקפה שהיה בהנקה בלעדית?
אני צריכה לבדוק את זה, תודה על הרעיון. פשוט תקופה של הנקה בלעדית היתה כל כך קצרה:-(, נדמה לי שבוע.

נתי של דוגי
תודה לך על השיתוף ומאחלת לך מכל הלב
פעם הבאה - רק הנקה! |תינוק|

שוכנת הצוק שאלת שאלות מדוייקות מאד. אתייחס אליהם בפירוט יותר מאוחר.
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

פשוט תקופה של הנקה בלעדית היתה כל כך קצרה, נדמה לי שבוע.
מה ששוב מוכיח שהבעיה האמיתית היתה פשוט שנלחצת מכל הנושא של ההנקה ולא משהו אחר.
מיניקה_ועוד*
הודעות: 3
הצטרפות: 07 אפריל 2007, 17:32

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מיניקה_ועוד* »

אימהות מדברות הרבה על הצורך בהכנה להנקה לפני הלידה.ברכישת ידע.
אני פוגשת הרבה נשים לפני לידה.בעדינות,מציעה להן לעבור את ההכנה הזאת.לקרוא קצת.לא צריך לעשות דוקטורט.רק לקבל ידע בסיסי כדי לצלוח את הימים הראשונים לאחר הלידה.משם כבר הכל הרבה יותר קל,באופן יחסי.
מדהים אותי כל פעם מחדש,חוסר הרצון לעבור את ההכנה הזו. מין יהירות או אטימות ריגשית.קשה לי אפילו למצוא את המילה הנכונה שתגדיר את ההתנהלות הזו.בדיעבד,אותן נשים מצטערות שלא קיבלו את ההצעה להכנה.שלא עשו מאמץ קטן,באמת קטן,כדי להתכונן.רק בדיעבד הן מבינות כמה הן טעו.
אני אומרת את זה בצער,לא בשמחה.אני כבר יודעת לזהות את אותן אילו שלא יצליחו להניק.הן פשוט שמות מין מסך עשן על העיניים כשנדברים איתן על הנקה לפני הלידה. הן "נורא רוצות להניק ותעשנה הכל כדי להצליח" אבל זה מסתכם באמירה הזו.לא בשום פעולה ממשית לפני. ואחרי אני פוגשת אותן נאבקות,לחוצות,טרוטות ומרוטות עצבים.וגם כועסות.ובעצם,תמיד נראה לי שהכעס הוא על עצמן בסופו של דבר.
חבל לי שהשיעור שלהן הוא כל כך קשה ריגשית אחר כך.אבל מצד שני,חשוב לי גם להראות את הצד השני של השיעור הזה.למען כל מי שתכנס לכאן ותקרא והיא לפני לידה ראשונה.
מיניקה_ועוד*
הודעות: 3
הצטרפות: 07 אפריל 2007, 17:32

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מיניקה_ועוד* »

את צודקת, אני צריכה לעשות את העבודה נפשית, אך צריכה את קצה החוט. ממה מתחילים?
מללמוד לסמוך על על האינטואיציות שלך. כאישה,כאמא.
כשאישה סומכת על עצמה היא תדע שהיא תניק "לפי הספר" ושאם משהו בתחושת הבטן שלה יגיד לה שמשהו לא בסדר-היא תבדוק את זה עם מי שמבין.מי שלמד. מי שמוסמך לייעץ לה.
לא שכנה,לא חברה שהיא "יועצת הנקה",אפילו לא אחות טיפת חלב.
יש מדריכות הנקה מעולות ויועצות הנקה מעולות.הן הסמכות הבלעדית בנושא הזה.
כשאישה סומכת על האינטואיציה שלה,הכל הרבה יותר קל בחיים.לא רק בהנקה.
ולכן לדעתי,זה קצה החוט.מודעות עצמית מאד גבוהה.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

חבל לי שהשיעור שלהן הוא כל כך קשה ריגשית אחר כך.אבל מצד שני,חשוב לי גם להראות את הצד השני של השיעור הזה.למען כל מי שתכנס לכאן ותקרא והיא לפני לידה ראשונה.

מאד מקווה שהדף הזה יעזור לנשים אחרות.

ולכן לדעתי,זה קצה החוט.מודעות עצמית מאד גבוהה.

מסכימה איתך. השאלה איך מפתחים את זה, כשיש חוסר בטחון עמוק וחוסר אמון ביכולות פנימיות?
מיניקה_ועוד*
הודעות: 3
הצטרפות: 07 אפריל 2007, 17:32

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מיניקה_ועוד* »

השאלה איך מפתחים את זה, כשיש חוסר בטחון עמוק וחוסר אמון ביכולות פנימיות?
לומדים מאפס.כמו תינוק שלומד לצעוד.לומדים לאהוב את עצמך.לסמוך על עצמך.להיות החברה הכי טובה של עצמך.
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי חגית_ל* »

סיפור מאוד עצוב ((-))
אני מקווה שתמצאי בקרוב את הנכונות שלך לאחריות לחייך ולחיי ילדייך, למרות שזה תהליך שלוקח את הזמן שלו. אין מה לעשות, הבכור הוא הילד שמתאמנים עליו :-) לכן יש לו גם זכויות. אין ספק שההריונות הבאים יהיו טובים לך יותר. רובינו מתפתחות ולומדות תוך כדי ההורות והנה את ,שיעור גדול כבר הפנמת.
מאחלת לכם רק טוב, בריאות ושמחה תמיד.
וכמו שראיתי מנאווה פרנס : "מי שלא יודע להגיד לא חושף את עצמו לפגיעה".
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

השאלה איך מפתחים את זה, כשיש חוסר בטחון עמוק וחוסר אמון ביכולות פנימיות?
פה באתר אנשים יכולים להציע לך כל מיני סוגים של טיפולים מאוד מעניינים. אני יכולה לספר על משהו קטן שתרגלתי לפני הלידה ועזר לי ללדת לידה טבעית. קראתי את הספר "כוחו של התת מודע" (לא זוכרת מי כתב, די מפורסם) ועבדתי עם דמיון מודרך. אמרתי לעצמי שוב ושוב שהגוף שלי יודע ללדת ושהלידה תהיה פשוטה וטבעית עד שהאמנתי בזה בלי צל של ספק. גם במהלך הלידה נשארתי עם אותה תחושה. לעבודה הזאת יש אפקט מאוד חזק. אפשר לעשות אותו דבר גם עם הנקה.
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

תודה לכל המגיבות. אתן מאד עוזרות לי{@
שוכנת הצוק:

אולי חלק מזה קשור לרקע - באיזה גיל ומצב ילדת?
ילדתי בגיל 28

מי מקיף אותך - משפחה, חברים..
בתקופה לפני ואחרי לידה רק משפחה של בן זוגי.

האם היא ובעלך האנשים היחידים שהיו שם אחרי הלידה לעזור?
כן,רק סבתא של בעלי היתה שם ובעלי עזר כשחזר מעבודה.

אולי מה שהיה עוזר זה רשת חברתית גדולה יותר, עם דוגמאות חיות של נשים מיניקות בטוחות בעצמן. מעין תחליף שבט?
מאד מסכימה איתך. אני רוצה צמאה לחברות עם נשים "שבטיות":-)

מאחלת לך מכל הלב לשנות בעתיד{@|תינוק|
מאמא*
הודעות: 55
הצטרפות: 19 דצמבר 2002, 11:34

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי מאמא* »

חגית ל

תודה לך על התמיכה
אין מה לעשות, הבכור הוא הילד שמתאמנים עליו לכן יש לו גם זכויות
גם אני חושבת כך{@

אום אל קיצקיצ

מאד עזרת לי עם השיתוף בניסיון שלך. כבר מצאתי את הספר "כוחו של התת מודע" של ג'וזף מרפי והתחלתי לקרוא אותו.:-)
סוף_מעגל*
הודעות: 642
הצטרפות: 14 יולי 2002, 18:09
דף אישי: הדף האישי של סוף_מעגל*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי סוף_מעגל* »

_אני רוצה להניק ואעשה הכל, כדי להצליח, אך יש לי חשש שהאמונה העמוקה שלי לא השתנתה, שאני עדיין לא חושבת שאני טובה מספיק, כדי להזין את הילד.
אני גם פוחדת מאחריות טוטלית שיש בהנקה. אהיה האחראית הבלעדית לתזונה של התינוק, פירושו של דבר - אחראיות בלעדית על החיים שלו!
ופה אני נתקעת - לא יודעת לאן להתקדם עם זה, רוצה לעבוד על זה.
אשמח לתובנות ועצות שלכם._

את מוזמנת לקרוא את סיפורי הלידה שלי (שני סיפורי לידה אמא אחת) ולראות שגם כשתשיגי ביטחון ביכולת שלך להזין את התינוק, עדיין דברים יכולים להשתבש.
אני לא כותבת את זה בכדי לרפות את ידיך אלא להפך, בכדי לתת לך את קצה החוט.
לתפיסתי כל העצות בנוסח "לימדי לסמוך על עצמך" הן יפות אך לא פרקטיות.

אז מאיפה מתחילים ?
שתי עצות :
  1. לרצות להניק. בלי כח רצון כלום לא יעזור.
  2. להכין מראש יועצת הנקה טובה שתקבלי עליה המלצות מכאלה שכן הצליחו להניק, שתהיה זמינה אחרי הלידה.
סוף_מעגל*
הודעות: 642
הצטרפות: 14 יולי 2002, 18:09
דף אישי: הדף האישי של סוף_מעגל*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי סוף_מעגל* »

ועוד דבר :

יועצת הנקה טובה
הדגשתי טובה וחשוב לי שתביני את המשמעות של ההדגשה.
כמו בקרב בעלי מקצוע אחרים, גם יועצות הנקה יש מליגה א', ב', ג', ו- ז'.
אם מתייחסים להנקה ברצינות, יוצרים קשר עם יועצת הנקה רצינית, ולא עם כל אחת שקוראת לעצמה ככה.
(אגב, בניגוד לתחומים אחרים, אני לא חושבת שהפרשי העלויות בין יועצות הנקה הם עצומים כמו בקרב בעלי מקצוע אחרים.)
שוכנת_הצוק*
הודעות: 323
הצטרפות: 11 מרץ 2007, 14:47

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי שוכנת_הצוק* »

מאמא החמודה,
את יודעת, יש לי דימוי מאוד חי של הסבתא - אישה מבוגרת, מנוסה, שעברה חיים לא קלים, שמלאה באהבה ורצון טוב לטפל ולעזור, אבל גם די שתלטנית. מין סבתא שמבשלת, נותנת עצות, וגם ניגשת לסדר לך מחדש את הצלחות בארון.. לא קל להתמודד עם אדם כזה במצב של חולשה. אם מתעמתים איתה ישירות, היא בטח תיעלב ואפילו תבכה. אז פוחדים להגיד מילה לידה. בעיקר שאת לא הנכדה שלה.

אולי תדברי עם בן-זוגך על אובדן ההנקה, מה המשמעות והחשיבות בשבילך, בשביל ילדכם. שאת מצפה שייתן לך גיבוי גם מול משפחתו. הוא לא חייב לריב איתם בשביל זה. לו יותר קל לדבר עם סבתא שלו, ולהעביר לה את המסר שאת האמא של התינוק, ושהכי חשוב לו כרגע שאת תהיי איתו. ואיכשהו לרמוז לה ולשאר המשפחה שאפשר לעזור בעוד דברים (וכשעוזרים לכם עם כביסה, קניות, בישול וכו', לומר המון תודה, ולחזק את ההרגשה שלהם שהם תורמים).

בכלל, אחרי הלידה, בן-הזוג הוא בתפקיד הדיפלומט, והנציג שלך ושל התינוק מול כל העולם - כל הנודניקים שרוצים לבקר את היולדת ביקורים ארוכים, כל הנשמות הטובות וכל העצות. תפקיד קשה, אולי הפעם הוא לא התכונן.
מאחלת לך שבפעם/פעמים הבאות תהיו מתואמים, ומוכנים ותתמודדו עם כל הלחצים החיצוניים. אולי בעיית ההנקה נבעה מהסביבה המיידית שלך - וכאשר המצב ישתפר, יועצת הנקה ודאי תוכל לעזור מאוד. אולי היא תוכל אפילו לשוחח עם הסבתא (רצוי בשפתה), עם הרבה אסרטיביות מקצועית. כך שזה לא בא ממך, בתור אמא צעירה וחלשה אחרי לידה ראשונה, אלא מאדם בעל סמכות רפואית.

בכל מקרה, מאחלת לך הרבה אושר עם ה- |תינוק| . ואיחול חזק-חזק שתמצאי לך תחליף שבט, אנשים שיתמכו בך ובקשר שלך עם ילדייך. (())
יער_נורווגי*
הודעות: 572
הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 08:01
דף אישי: הדף האישי של יער_נורווגי*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי יער_נורווגי* »

תודה על הסיפור שלך. אני עומדת בפני לידה שניה, בראשונה הייתי מבועתת מ.. מהכל בעצם. מהעובדה שנולדו לי תאומים, מהרעיון ההזוי שהם יגדלו רק מהחלב שלי - שאבתי אמנם 4 חודשים וחצי, אבל מדי פעם נתתי להם תוספת תמ"ל כדי "להיות רגועה" שאכלו מספיק, וכל פעם שניסיתי להניק ממש אח"כ לא היה לי חלב לשאוב מרוב לחץ שהם לא אכלו טוב.
הפעם לא מוכנה לתת לזה לקרות, למרות שיש לי המון פחדים כי בעצם אני לא יודעת להניק בכלל. מדהים כמה הפחדים שלנו והדעות שלנו מנהלים אותנו והרבה פעמים דופקים לנו את התכניות.אני כבר קבעתי עם יועצת הנקה, ומקוה שהפעם זה יעבור בשלום..
אשה_לומדת*
הודעות: 144
הצטרפות: 30 יוני 2006, 23:02
דף אישי: הדף האישי של אשה_לומדת*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אשה_לומדת* »

סוף מעגל

קראתי את הסיפורי לידה שלך ואני מתפעלת מכח רצון שלך גם בלידה וגם בהנקה {@
את נשמעת מאד חזקה
_שתי עצות :

לרצות להניק. בלי כח רצון כלום לא יעזור.
להכין מראש יועצת הנקה טובה שתקבלי עליה המלצות מכאלה שכן הצליחו להניק, שתהיה זמינה אחרי הלידה._

בקשר לעצה הראשונה- אעבוד על זה (לפעמים אני מוותרת על המאמץ בקלות)
וכמובן יש גם חשיבות עליונה ליועצת הנקה טובה באמת ואני הרגשתי את זה על בשרי, כשיהיה רלוונטי אבקש המלצות כאן באתר.
אשה_לומדת*
הודעות: 144
הצטרפות: 30 יוני 2006, 23:02
דף אישי: הדף האישי של אשה_לומדת*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אשה_לומדת* »

שוכנת הצוק


את יודעת, יש לי דימוי מאוד חי של הסבתא - אישה מבוגרת, מנוסה, שעברה חיים לא קלים, שמלאה באהבה ורצון טוב לטפל ולעזור, אבל גם די שתלטנית. מין סבתא שמבשלת, נותנת עצות, וגם ניגשת לסדר לך מחדש את הצלחות בארון..

את מכירה אותה? ;-)
כשהייתי הריון ושטפתי את הרצפה היא היתה בא למחרת ושוטפת הכל מחדש.אוף...>:(

אם מתעמתים איתה ישירות, היא בטח תיעלב ואפילו תבכה. אז פוחדים להגיד מילה לידה. בעיקר שאת לא הנכדה שלה.

את בטוח מכירה אותה. פעם אחת אמרתי לה רק משפט אחד בטון עצבני :"את תמיד צודקת" והיא התחילה לבכות ולהאשים אותי וכו'. אחרי זה היא לא באה חודש!
המשך יבוא...
אשה_לומדת*
הודעות: 144
הצטרפות: 30 יוני 2006, 23:02
דף אישי: הדף האישי של אשה_לומדת*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי אשה_לומדת* »

אופס...
יצאתי מהמחתרת
סוף_מעגל*
הודעות: 642
הצטרפות: 14 יולי 2002, 18:09
דף אישי: הדף האישי של סוף_מעגל*

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי סוף_מעגל* »

את נשמעת מאד חזקה
תודה :-]
בסך הכל רציתי לחזור הבייתה בשלום :-)
שוכנת_הצוק*
הודעות: 323
הצטרפות: 11 מרץ 2007, 14:47

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי שוכנת_הצוק* »

_אופס...
יצאתי מהמחתרת_

כן, תני לי רגע להבין... את מאמא. נו שוין. כולנו מאמאז. :-)

לגבי הסבתא - מכירה את הטיפוס (לא מקרוב מדי. תודה לאל.) אכן לא קל. היא גם זוכרת כל דבר - עלבונות, חובות, מתנות שהיא נתנה ואנחנו לא החזרנו, וכו'.
אבל אולי אנרגיה מסוג כמו שלה אפשר דווקא לרתום לטובת ההנקה, במקום נגדה (צריך לחשוב איך).
שוכנת_הצוק*
הודעות: 323
הצטרפות: 11 מרץ 2007, 14:47

הנקה השיעור שלי

שליחה על ידי שוכנת_הצוק* »

כשהייתי הריון ושטפתי את הרצפה היא היתה בא למחרת ושוטפת הכל מחדש.אוף...

היא צדקה. אישה בהריון מתקדם לא צריכה לשטוף ריצפה בכלל. בעיקר אם מישהו מוכן לעשות את זה במקומה! ;-)
שליחת תגובה

חזור אל “התפתחות התינוק”