הנקה ועששת

אנונימי

המלצות להורים עם פעוט יונק (נכתבות מתוך נסיון מר של ילד בן שלוש וחודשיים שינק עד לפני שבוע גם בלילות והיום הפה שלו על הפנים וכל השיניים שלו רקובות לאללה):

לצחצח לו שיניים בעצמכם, כמו שצריך, פעמיים ביום, ורק אז לתת לו לנסות בעצמו.
מרגע שהשיניים בוקעות להפסיק להניק בלילה ! זה בדיוק כמו ללכת לישון עם בקבוק פטל בין השיניים.
לתת לו לגעת בציצי, אבל לא לינוק.

ליאת, זה לא כל כך פשוט. יש הרבה מחלוקת בתחום, והיום יש דווקא נטייה לא להאשים את ההנקה, אלא את הנטייה המשפחתית, בעיקר, במצב של עששת אצל קטנטנים.
לינוק זה ממש לא כמו בקבוק פטל. בחלב יש גם חומרים אנטי בקטריאליים.
בנוסף, הבקבוק מטפטף בלי שליטה, החלב יוצא רק עם מציצה.
החלב גם ניתז עמוק יותר לתוך הפה, כך שבד"כ לא נוצרת שלולית לרווחת החיידקים.
ולהנקה יש יתרונות גם בלילה.
נורא מתסכל שילד צריך לעבור טיפול קשה כזה, שלא לדבר על הטיפול הקשה בחשבון הבנק. אבל אין שום תעודת ביטוח שאם בנך לא היה יונק בלילה, זה לא היה קורה.
צריך להיות במעקב אצל רופא שיניים מגיל צעיר, או לפחות לבקש מאחות טיפת חלב שתסתכל בשיניים - הן אמורות לזהות - לא יודעת איך - מי מועד יותר מאחרים.
הנה מה שמצאתי באתר של LLL בנושא:
http://www.lalecheleague.org/NB/NBMarApr94.tod.html
נדמה לי שהיה עוד משהו ב New Beginnings לפני כמה חודשים.

ליאת, להוסיף לדבריה הנכונים של המסעדה הניידת:

להדגיש: ההנקה היא גורם מונע עששת.
עם זאת, רופאים רבים עדיין לא יודעים זאת, ומחוסר ידיעה ומחוסר הבנה בהנקה, הם חושבים שחלב אם והנקה הם בדיוק כמו בקבוק. ההיפך הוא הנכון.
אין קשר להנקה בלילה. יש קשר לשאריות מזון בפה בלילה.

ילד בן שלוש וחודשיים בוודאי אכל משהו מתישהו, פרט להנקה?

מה שצריך לעשות:
מעקב שיניים מגיל צעיר, במיוחד להורים שהיתה להם בעיית עששת.
ניקוי השיניים בבד גזה.
אכילת תפוחים, במיוחד לפני השינה.
המעטה בסוכרים, ולעולם לא לתת משקה שאיננו מים בבקבוק, במיוחד לא לפני השינה.
מומלץ גם לאכול את הדברים המתוקים לפני האוכל, כדי שלא השאריות שלהם יישארו בפה אחריו... (פירה מזיק הרבה פחות מעוגה).

האחרונה היא המלצה של רפואת שיניים, והיא אינה עולה בקנה אחד עם המלצות של תזונאים, שמפחדים שהמתוק יבוא על חשבון האוכל...

יהונתן בן 6+ ואני עדיין מצחצחת לו את השיניים
הוא ינק עד גיל 4.5 גם בלילה, הרבה בלילה
וגם, הוא הוציא שיניים בגיל 4 חודשים כך שבגיל שנה הפה היה די מלא
וגם, לא צחצחנו עד גיל שנתיים כמעט
וגם, לא נתתי פלואוריד

טפו טפו טפו!!!
אין לו אפילו חור אחד
פעם הוא עשה טובה לאיזה רופא ופתח את הפה (לא על הכיסא)
והרופא אמר שהשיניים בריאות

שפע (בני) בן חצי שנה ולפני שבוע בערך התחיל לאכול אוכל מוצק (יותר נכון לטרוף) יש לו כבר 4 שיניים , הוא גם יונק ואני ממש לא יודעת מתי ואיך להתחיל לצחצח לו שיניים ,אשמח לעצות
גם לגבי אוכל מוצק מה מומלץ

הרופאים ממליצים "לצחצח" עם האצבע שלך, בשלב זה
ברוב משחות השיניים יש חומר רעיל ומסרטן בשם: SLS
ותינוקות נוהגים לאכול / לבלוע את המשחה אז כדאי לבדוק אם את רוצה להשתמש במשחה
בעיקרון, לא דחוף המשחה, האצבע מספיקה לדעתם
רעיון אחר: תפ"ע - סיימי כל ערב עם תפ"ע והוא ינקה את השיניים (לא צריך את כל התפוח! כמה ביסים זה מספיק)
שילוב של השניים ייתן לדעתי הגנה מלאה

מה בדיוק מגן על השיניים בתפוח? עצם הלעיסה או חומרים בו?
האם נשמע לכם סביר לוותר על משחת השיניים בגיל שלוש וחצי? אני מצליחה לצחצח לגאיה הרבה יותר טוב בלי משחה.(כשיש משחה זה נהיה טקס מציצת המברשת ,שטיפת הפה כל שניה ואני לא מצליחה להחזיק לה את המברשת חמש שניות בתוך הפה.)
ומה בקשר למחלוקות על כדורי פלואור לילדים (בהנחה שהמים לא מופלרים אצלינו) ?
שמעתי שגם פיסת גבינת קממבר מומלצת מאד כתחזוקה שוטפת לשיניים לאחר הארוחה.מישהו יודע על כך משהו?

תפוח עץ נרראה לי בעייתי לתינוק בן חצי שנה שעוד לא ממש בטוח שהוא לועס. למעשה גם בגיל שנה+ אכילת תפוח גרמה אצלנו להקאות זמן מה אחרי האכילה - כי נשארו חתיכות גדולות מדי.
אפשר לצחצח עם חיתול בד או גזה על האצבע שלך.
אנחנו התחלנו להקפיד ממש על צחצוח רק מיציאת השיניים הטוחנות, שלהן משטח עקמומי וכולא-פירורים.

משרד הבריאות שינה לפני כשנה את ההמלצה לגבי כדורי פלואור, ועכשיו לא נותנים אותם כשגרה גם במקומות שבהם המים לא מופלרים, אלא רק בהמלצת רופא שיניים, לפי המצאות בקבוצות סיכון/מצב השיניים

אנחנו התחלנו לצחצח רק בגיל שנתיים פלוס וזה למרות שליהונתן היו שיניים כבר בגיל 4 חודשים
אין לו עששת עד היום (גיל 6 ו- 3 חודשים)
אבל... רק לאחרונה אני נותנת לו להתמודד באמת עם צחצוח לבד (יענו, סומכת עליו)
עדיין אני מצחצחת לו הרבה
אבל זו לא חכמה, לי היו שיניים מאוד בעייתיות

פלואור לא נתתי לו, גם לא ברזל או A+D

לגבי התפוח, מישהו הזכיר ואני חושבת שזה בגלל המרקם שלו
הוא פשוט מנקה את השיניים מהפלאק ומעסה את החניכיים
אז בחצי שנה, או שנה, מספיק לנגוס, לא צריך ממש לאכול

לנו יש עוד פטנט
נבו מאד אוהב לשחק במברשת השיניים, אז הוא פשוט מסתובב איתה כל הזמן ביד ורוב הזמן בפה ונושך אותה ומסובב אותה בפה.
אני בטוחה שזה מנקה מצויין.
לגדולים יותר אני ממליצה בחום על המברשות החשמליות. אני לא יודעת מה המצב בישראל אבל פה אפשר לקנות כאלו בחמישה או שישה דולר, פשוטות על בטריות בדמויות שהילדים אוהבים והן מנקות מעולה, השערות רכות והראש של המברשת מספיק קטן לפה של ילד.

מאיזה גיל אפשר להשתמש במברשת חשמלית?
כי יובל נהיה פתאום סרבן צחצוח וזה נשמע רעיון טוב....

לדברי השיננית לילדים: הכי מומלץ לצחצח בגזה, ולהוסיף עליה מברשת שיניים כשהילד מסכים.
רופא השיניים שלי אמר לי, שהמשחה היא רק תוספת קוסמטית. מה שעושה את העבודה הוא הציחצוח. והוא דיבר על מבוגרים, כך שלגבי ילדים, העלולים גם לבלוע את כל החומרים האלה, על אחת כמה וכמה.

חגית
אני חושבת שפשוט תנסי, אם המברשת לא מפחידה אותו והוא לא ניתע מה"דיגדוג" סימן שזה בסדר.

זהירות עם ילדים שמסתובבים עם מברשת בפה... אם לא שמים לב ונופלים, המברשת יכולה להיתקע בצורה מאוד לא נעימה. וסליחה שלא הפנמתי את כל עקרון הרצף (-;

ההמלצה כרגע (מאוגוסט 2001) היא לא לתת פלואור לתינוקות וילדים. ההמלצה ניתנת גם בטיפות חלב וגם אצל רופאי שיניים (מעודכנים).
אורתודנטית מסויימת, שאליה מגיעים ילדים עם שיניים קבועות, רואה את הנזקים של הפלואור שמתבטא בנקודות לבנות על השיניים.
שימו לב הורים!

שגית, זו לא המלצה גורפת, שאסור לתת פלואור לאף אחד, אם אני מבינה נכון. צריך שמישהו מוסמך יראה את הילד, ישאל על ההיסטוריה המשפחתית, ולפי זה ימליץ אם לתת או לא לתת.
במקרה שלנו, כשבגיל חמש פתאום הגיעו חמישה חורים בשיניים, אצל ילדה מצחצחת ואוכלת מעט מאוד מתוקים, אני התחלתי לתת, ובקרוב אתייעץ - נראה לי שייתכן מאוד שעדיף שגם בן השנה וחצי יקבל משהו.

המסעדה הניידת, את צודקת, פשוט צריך להימנע ולהיזהר מהמלצה גורפת כמו זו של אחות טיפת חלב. כדאי ורצוי להתייעץ אפילו בגיל 6 חודשים אצל רופא שיניים לילדים רק כדי לברר את ההיסטוריה המשפחתית.
אין ספק שסיפור כמו של בכורתך מקבל משמעות אחרת מאשר השיניים של הילדים שלי כולל השיניים שלנו. מעניין אם מתן פלואור היה מונע את חמשת החורים עכשיו. אי אפשר לדעת...

אופס סליחה, היא בת חמש (למעשה, נולדה בלילה שאחרי ליל הסדר, אם מדברים על תאריך עברי!) אבל החורים הם ארבעה.
מה שכן, לפני שבוע פתאום נשברה לה חתיכה קטנה מאחד הניבים. אז אני מתלבטת אם לעשות איטום חריצים, ואשמח לשמוע דיעות ומידע - סה"כ מדובר בשיני חלב, אבל יש רופאים שחושבים שכדאי.
ועוד: הלכנו כמה פעמים לרופא/ה (רופאי שיניים שמתמחים בילדים, ונורא נחמדים, אבל היא לא מסכימה לשתף פעולה. כנראה שלא נותרה ברירה אלא לתת לה תרופה מרגיעה (סוג של ואליום, ברוב המקרים), במרפאת השיניים לילדים באיכילוב. אני נורא לא רוצה, אבל באמת שניסינו את כל שאר האופציות. היא מסרבת לנשום את גאז הצחוק, למעשה כבר מסרבת (נכון להיום) בכלל לעלות על הכיסא, למרות שעשינו סימולציות בבית, שכללו את זה שהיא יושבת/שוכבת על אחד ההורים. ניסינו את שני ההורים, ניסינו שני רופאים שונים... למישהו יש מידע או דעה בעניין תרופת ההרגעה?
יש לי זיכרון מעורפל על דף אחר על רופאי שיניים, אבל אין לי כוח כרגע לחפש אותו ולהעביר.

המסעדה הניידת, אנחנו הלכנו למרפאת שיניים לילדים נורא יקרה (ד"ר רקוץ' ועוד רופאים) ליד כיכר המדינה בת"א, רק מפני ששמעתי שהוא מצויין ושיש להם גישה לילדים. בתי, שלא נותנת לאיש לגעת בה, התנהגה שם למופת בלי בעיות! לתדהמתנו.

עשינו איטום חריצים, כי שמעתי על זה עוד בעבר (בפורום של עקרון הרצף), וגם מפני שההורים של בתי רוצים לחסוך ממנה את גורל השיניים שלהם...

בעקבות "טיפ" מג'ינה (למי שמכיר...) הגעתי לאתר מעולה של רופא שיניים בשם בריאן פאלמר, עם שורה של מאמרים מאוד מעניינים על תרומת ההנקה (לא סתם חלב אם, ההנקה באמצעות השד) לבריאות השיניים - גם בנוגע לעששת, גם בנוגע להתפתחות הפה והלסת, גם בנוגע לנשימה (ומניעת מוות בעריסה ובעיית הפסקות נשימה בשינה) ועוד.
מומלץ בחום להיכנס ולקרוא, וכן להדפיס את המאמרים עם הרשימות הביבליוגרפיות, לתת לרופא/ת השיניים שלכם (זה מה שאני אעשה). שימו לב במיוחד למחקרי מפתח בתחום: של מרים לאבוק, וכן המחקר של אוגארד, לארסון ולינדסטן.
http://www.brianpalmerdds.com

תיתי, רופאת השיניים לילדים של פורום "אומנות הלידה" כתבה כמה פעמים שלמרבה הצער גם הנקת לילה יכולה לגרום ל"עששת הבקבוק".

לגבי עששת בקבוק, היא יכולה להיות תלויה בהרבה דברים אחרים - ובראשם צחצוח נכון פעמיים ביום לפחות, והיסטוריה משפחתית (חידקים משפחתיים). לא סתם קוראים לה עששת בקבוק. אצל ילדים שלא שותים רק מים וחלב אם, אם ההורים נותנים להם לשתות פטלים למיניהם, קולה וכו', יש סיכוי טוב לעששת.
ואפילו אם נגרמת עששת בקבוק כתוצאה מהנקה (מה שנדיר, אבל קורה) - ישנה טענה שנראית לי נכונה, שהרבה יותר קל לטפל בשיניים מאשר בנפש, ואצל חלק מהתינוקות היניקה בלילה היא צורך נפשי כמו גם גופני.

תיתי היא רופאת שיניים, אבל לא יועצת הנקה.
ג'ינה הסבירה לי (לחברים: רופאת שיניים ויועצת הנקה IBCLC בעת ובעונה אחת) שהמחקרים הראו, שאין עששת כתוצאה מהנקה.
יש מקרים נדירים שבהם התינוק לא קיבל דבר מלבד הנקה, ולמרות זאת התפתחה אצלו עששת.
הסיבה היא, שיש הרבה סיבות לעששת וביניהן תורשה גרועה, המצאות חיידקים בפה ממגע אחר עם ההורים, כך שחיידקי העששת של ההורים עברו לתינוק, דברים שקרו בזמן ההריון וגרמו לבעיות שיניים אצל התינוק (בעיה מסוימת ששכחתי מה היא ממש גורמת לרקבון כל השיניים אצל התינוק), וכן הלאה.
בחלב האם יש חומרים שמגינים על השיניים ו מונעים עששת, אבל, כפי שג'ינה הסבירה, הם לא יצליחו תמיד להגן במצבים שבהם העששת חזקה יותר.
אבל חלב האם עצמו לא גורם לעששת.

לאמהות המניקות ,
כמומחה לרפואת שיניים לילדים אני מבקש להבהיר כי התפתחות העששת בשינייהם של הפעוטות היא פועל יוצא משילוב מספר גורמים:

רמת ההיגיינה(ניקוי שאריות המזון/חלב אם מעל פני השיניים יקטין משמעותית את כמות רובד החיידקים על פני השיניים)
סוג החיידקים ,מידת תוקפנותם וכמותם ( ההורים ובמיוחד האמהות הן המדביקות , ככל שרמת ההיגינה האורלית שלהן נמוכה יותר,ככל שהן סובלות יותר מעששת ודלקות חניכיים - הסיכוי להדבקה ותחלואה בפעוט גדולה יותר).
זמני האכלה-הנקה ,ככל שההאכלה צמודה לשעות שינה , שעות בהן פעילות בלוטות הרוק נמוכה יותר ומנח השכיבה מצמיד את השפתיים והלחיים אל פני השיניים ולא נותן למשטחים אלו להשטף, הסיכוי לפתח עששת גבוה יותר.
ככל שהמזון עשיר יותר בסוכרים ובעל פוטנציאל חומצי - סיכויו להיות קרקע מזון עשיר לחיידקים גבוה יותר, גם חלב אם הוא פוטנציאלי לפתוח עששת!!!!.

ובמיוחד האמהות הן המדביקות
איך? האם תוכל לפרט?

החיידקים של העששת עוברים בהדבקה מפה-לפה.
למשל - ללעוס אגוז בשביל הילד.

וגם - אצבע של הילד שנכנסת לפה של אמא ואח"כ לשלו, אמהות ש"מנקות" מוצץ שנפל בפיהן וכד'.
ועדיין, הטענה היא שבחלב אם, בניגוד לחלב אחר ומזונות אחרים המכילים סוכרים, יש חומרים (אני לא רוצה להסתכן ולקרוא להם בשם לא נכון, אז שישאר כך) הנוגדים את העששת, ומקטינים את הסיכוי לה.
אגב תיתי - היא עצמה מיניקה פעוט(ה?) גם בלילה, למרות שהיא טוענת שגם הנקה עלולה לגרום לעששת בקבוק. אהבתי את ההגדרה של מסעדה לגבי כך שעדיף לטפל בשיניים לילד בריא נפשית, מאשר להיפך.

תודה אם פי 3, אבל זה לא שלי - נדמה לי שזה של ד"ר ג'ק ניומן לא מצאתי בלינק את המאמר הספציפי, אבל יש שם אוסף של המאמרים הטובים שלו בכל נושא אפשרי אחרי בהנקה (-:

יש מחקר שבדק השפעת חלב אם על שיני חלב במעבדה, והסיכום שלו הוא שחלב אם אינו גורם עששת, וגם לא מוריד חומציות בפה, והשפעתו על החומציות היא כמו של מים. בדיוק כמו שג'ינה אמרה - יש תינוקות שלמרות ההנקה מקבלים עששת, ולא בגלל ההנקה.
בעבר צררו יחד במחקרים ילדים שינקו וילדים שקיבלו בקבוקים בלילה , תחת הכותרת "ילדים שמקבלים חלב בלילה", ואז היה הרושם שגם הנקה גורמת עששת, אך במחקרים חדשים יותר נמצא שקיים הבדל משמעותי בין בקבוק עם חלב, מיץ וכד' ובין הנקה. בניגוד לבקבוק, חלב אם גם לא נוזל חופשי לפה, אלא יוצא רק כשהתינוק (ילד) יונק, וזורם ישר ללוע - כלומר משתהה הרבה פחות בפה ועל השיניים. כמובן שגם לילד יונק יש להקפיד על צחצוח שיניים והיגיינת פה, כי כאשר יש לכלוכים אחרים בפה החלב נדבק אליהם, ויחד הם כן יכולים לגרום עששת.
מי שרוצה - יש לי את המאמר שהזכרתי תחילה.

רציתי לשאול מי מכם מאיזה גיל הילדים שלכם התחילו לצחצח שיניים?
כי לבני יש כמעט את כול שיני החלב כבר מגיל שנה ואני מתחילה לדאוג.
וחוצמזה איזה שיטות לצחצוח יש עם פעוטות?

ל אמא ל 5 ,
אני מניחה שכוונתך רק טובה, אבל אני חושבת שקריאת המאמרים שלך בנושא כנראה מאד סלקטיבית ואולי לא מספיק ביקורתית. הנקה בלילה יכולה לגרום לעששת. אולי בשעת יום, בגלל באמת צורת היניקה משד, ההשפעה בטלה, אבל בחלב אם יש לקטוז. בלילה יש ירידה בהפרשת הרוק ועליה בסיכון לעששת. אני גם חושבת שאם נעשה מחקר קטן בקרב חברותנו שכותבים כאן ומניקות בלילה והילד אינו ניזון משום מאכל אחר, נראה שהמצב אינו אופטימלי גם בלי לקרוא את כל המאמרים ב pubmed.
ההנקה עצמה לא גורמת לעששת אלא שילוב של ההגיינה האורלית (לא מצחצחים אחרי הנקת לילה) וחומציות חלב האם ובורות בנושא .

יעל, אני מרימה את הכפפה שלך - בואי נעשה סקר קטן.
אצלי שניהם ינקו בלילה עד גיל שנה וחצי-שנתיים, אוכלים די טוב אבל גם ממתקים פה ושם, צחצוח לא מי יודע מה קפדני, בוקר וערב. אף פעם לא אחרי הנקת לילה (כי אז היינו צריכים לצחצח כל חצי שעה, כנראה).
אצל הבכורה התגלתה עששת בשיניים האחוריות בגיל חמש בערך (אין לי כוח לחפש כאן תאריך מדויק), שנתיים אחרי שנגמלה. והיה ברור שזה משאריות קורנפלקס שנתקעו בחריצים עמוקים במיוחד.
הקטנצ'יק בן שלוש, בינתיים טפו X 3 - אין חורים.

טפו טפו טפו, הבכורה בת 6 ינקה עד נגיד 4.5 (ההמשך לא נחשב). אין חורים.
הינוקא בן שנה וקצת, יונק מלא, אוכל עלים, אבנים ודשא. אין חורים.

אצלינו - בקבוקים (תמ"ל), בעיקר בלילה.
שן אחורית, שנתיים וחצי.

צר לי לא לשתף פעולה עם הסקר, כי

ההענות של מי שאין אצלו תהיה שונה מההענות של מי שיש אצלו (מבחינת החשק לספר)
צריך גם להשוות צחצוח (או ליתר דיוק הגיינה), ולהשוות שתי קבוצות בהן רמת ההגיינה (מבחינה אובייקטיבית) זהה.

צר לי לא לשתף פעולה עם הסקר
טוב, יעל, אבל הסקר היה רעיון שלך...:
אני גם חושבת שאם נעשה מחקר קטן בקרב חברותנו שכותבים כאן ומניקות בלילה והילד אינו ניזון משום מאכל אחר, נראה שהמצב אינו אופטימלי גם בלי לקרוא את כל המאמרים ב pubmed.

אני חייבת לציין שבשנים שאני גולשת כאן אנשים התביישו לספר די מעט דברים... וגם כתבו ספציפית על עששת בקבוק כאן - ליאת בן אדיבה, הורים נואשים ואולי עוד.
בשיטוט בפורומים אחרים של הנקה/הורים וממפגשים אחרים עם אמהות מיניקות, ודי הרבה תינוקות שיונקים לאורך כל הלילה - לא נתקלתי עדיין (טפו X 3) במקרים של עששת בקבוק.
לא, זה לא מחקר בכלים מדעיים סטטיסטיים.

בן 5, עד עכשיו ינק. נאדה. טפו3X
בן 6, ינק עד גיל 9.5 חודשים, התחלה קטנה של חור, מלפני חודשיים. לא משהו מדאיג, מצריך רק מעקב.

טוב, אני אאזן את זה ואומר שאני מכירה שלושה ילדים עם "עששת בקבוק". תסלחו לי שאני משאירה את זהותם חסויה, אבל לא נראה לי לפתוח תיקים רפואיים פה ברשת.

יונת - רק צייני אם יונקים או לא...

יונקים, בטח יונקים. לא יודעת לגבי צחצוח.

חברים טובים, הורים לילד בן שנתיים. ילד מקסים ויונק סדרתי (מממ...נשמע לי מוכר) = כל שעתיים בלילה - יונק. לפני זמן לא רב החלו שיניו הקדמיות להתפורר. הדיאגנוזה - עששת בשיניים. התוצאה - שני כתרים.
רופאת השיניים אמרה שתינוקות ( גם יונקים) שיניהם צוברת סוכר (שיש בחלב אם), בעיקר בלילה, מתפתחת עששת, והעולל המתוק מקבל שיניים מכורסמות.....לכן יש לשטוף את השיניים לאחר האוכל...
אני נאלצת לקצר (הזולל הביתי מאיים על שלום המקלדת...). זקוקה לדעותיכם/ן.

הדברים נכונים, אך לדעתי ולצערי הרב - ההמלצה בלתי מעשית (לפחות לגבי שעות הלילה).

זה לא מדויק.
הנקה ועששת, אאל"ט

בת שנה וחמישה חודשים יונקת, אוכלת הכל, ומצחצחת (בלי משחה) פעמיים ביום (טפו טפו טפו...)
האם מותר להשתמש במשחת שיניים טיבעית (וולדה) בגיל כזה? האם כדאי? באיזה גיל הם מצליחים לשטוף לירוק את המישחה ולא לבלוע?

בהחלט, משחת שיניים וולדה לילדים נועדה בדיוק לזה.

ילד בן שנתיים ותשעה עובר טיפול שיניים שבו עושים לו כתרים בכל הפה (מסכנצ'יק). אמו קיבלה התקפה משפחתית מקיפה שזה נגרם בגלל ההנקה, שהוא אמנם מצחצח שיניים לפני השינה אבל נרדם בעוונותיו עם ציצי ו הסוכרים שבחלב הרקיבו לו את השיניים ...
אין לי מושג אם רופא השיניים טען את זה או האם זוהי דעתם המלומדת של המשפחה , אבל אני די התפלצתי כששמעתי את זה.
מה דעתך? יש לך איזה הסבר מחץ להלוות לי?
תודה

תמר - הנה תשובה שלד"ר איל בוצר - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=36155019

אם את רוצה הסבר מחץ, אז הנה:
בחלב אם יש חומרים שמגינים מפני עששת.
לכן, הצעיר קיבל עששת לא בגלל ההנקה אלא למרות ההנקה.
ושיסלחו לי המשפחה הזאת, אבל ילד בן כמעט שלוש לא אכל שום דבר חוץ מהנקה עד להופעת העששת? ובחיים לא קיבל במבה, שוקולד, עוגה או מזון כלשהו עם קמח לבן וסוכר לבן? אני בטוחה שכן. אז מה הקשר להנקה?
ועוד דבר: גם מי שנרדם בהנקה, זה לא כמו עם בקבוק. השד הוא לא בקבוק.
בניגוד לבקבוק שממנו מטפטף חלב גם לתוך הפה של ילד ישן - מהשד לא מטפטף חלב סתם ככה. הילד צריך לינוק בשביל שייצא חלב.
מקווה שעזרתי לך.

לא מסכימה עם ד"ר בוצר.
מנוגד למה שאני קראתי, וברשותי דווקא מחקרים עדכניים ברפואת הנקה.
הייתי שמחה לשמוע מד"ר ליבוביץ למשל, שיש אצלה בוודאי חומר עדכני עוד יותר משלי.

הוא אומר "זו גם ההנקה". אני אומרת: זה רק מה שמסביב להנקה.

את יכולה להביא ציטוטים ממחקרים?
שואלות בנות בפורום בתפוז, ואין כלום לומר פרט לבוצר (אחד מרופאי השיניים היחידים שלא אומר לגמול מיניקת לילה, אלא רק לצחצח היטב לפני השינה).

הלכתי וחיפשתי ואני מחזיקה בדעתי. ודעתי מבוססת גם על גורמים נוספים, שהצגתי בדפים על התזונה (שכזכור, התחילו גם הם ממחקריו של רופא שיניים).

בשמת - אם עדיין לא הספקת לחפש - אז עששת זה caries באנגלית.
ועכשיו עשיתי חיפוש בגוגל עם breastfeeding ו caries כדי למצוא מאמרים בנושא.
אין לי כל כך זמן להתעמק כרגע במאמרים, אבל הנה לפחות מאמר אחד שתומך בדעה שהנקה לא גורמת לעששת.
bfeed]Breastfeeding and Infant Caries: No Connection caries[/po].htm

בשמת,
הנה תוצאות החיפוש (קראתי את המסקנות הכלליות של חלק מהמאמרים).
עששת והנקה

יעל, על המאמר שציינת התבססתי, עליו ועל עוד כמה. אני מפנה אליו בדף על הנקה ועששת.

שכחתי לציין: המאמר הזה שכותרתו "אין קשר" הוא מאת רופא השיניים בריאן פאלמר, ויש לו אתר שלם ומצויין שבו הוא בעצם מסביר את הקריטיות של ההנקה להתפתחות התינוק מהרבה בחינות, לא רק השיניים - והדגש על הנקה , לא רק חלב אם, כי זה נובע גם מהצורה הפיזיולוגית של ההנקה ומה שהתינוק עושה בפה ובלשון ובאף בהנקה. אתר מעולה ומומלץ. נתתי קישור לאתר בדפים הרלבנטיים (עששת והנקה ועוד אחד או שניים).

בשמת, לא הכרתי את הדף הנקה ועששת כאן באתר. @}

לא מסכימה עם ד"ר בוצר.

מפליא אותי, כי הוא למעשה אומר משהו שאת יודעת :

סוכר גורם לעששת + בחלב אם יש סוכר => יש לצחצח שינים גם בילדים יונקים.

מותר לאמר שיש להתייחס לגורמים שונים בהנקה (למשל בצורך לצחצח שיניים או לנקותם עם גזה לאחר הנקת לילה) מבלי להתנגח עם היתרונות שלה. הנקה (וגם עישון) הם קונצנזוס רפואי. אף אחד מתווכח עם יתרונות ההנקה. מציינים שיש בחלב אם סוכרים, ושללא צחצוח יש סיכוי סביר יותר שתגרם עששת.

תנסי להוציא את מכלול המאמרים והלינקים את אלו שהם מדויקים במידה הרבה ביותר ואמינים כמה שיותר, כפי שאת בוודאי מנסה לעשות בתחום בו את עובדת.

אם את רוצה, אני אשמח למיין בשבילך את הלינקים.

סוכר גורם לעששת
ובכן, זה בכלל לא בטוח כשזה מנוסח כך.
קבוצות רבות של בני אדם אכלו במשך 2 מליון שנים שפע מזונות המכילים סוכר (למשל, חלב אם, פירות) ללא כל עששת.
יש ערימות של גולגלות ממקומות שונים בעולם, מתקופות קודמות, עם שיניים ללא כל סימן לעששת.
יש מחקרים שנעשו אפילו על חברות אדם במאה העשרים ללא כל סימן לעששת.
מכאן, שהטענה "סוכר גורם לעששת" דורשת מחקר נוסף - באילו תנאים, ואיזה סוכר באופן ספציפי גורם לעששת.
לסיכום:
לא כל סוכר גורם לעששת.
לאו דווקא הסוכר גורם לעששת.
יש יותר יסוד להניח, שהגורם לעששת הוא חסר במינרלים כגון סידן, זרחן ועוד, ובויטמינים כגון ויטמין A, D ועוד.

ושללא צחצוח יש סיכוי סביר יותר שתגרם עששת.
ואני מזכירה לך עוד, שכל אותן חברות לאורך מאות אלפי שנים לא שמעו מעולם לא על צחצוח שיניים ולא על משחת שיניים. אלה המצאות מודרניות בתכלית.

סוכר גורם לעששת
קיבלתי - הניסוח הנכון הוא שסוכר הוא אחד הגורמים לעששת (החיידקים ניזונים ממנו, ומפרישים מנגד חומצה שממוססת את השן. זו למעשה העששת - מינרל שהתמוסס). בנוסף אליו ישנם גם החיידקים והסביבה.

ערימות של גולגלות ממקומות שונים בעולם, מתקופות קודמות, עם שיניים ללא כל סימן לעששת.
בדיוק - אבל התזונה שלהם הייתה פחות קריוגנית ( = גורמת לעששת).

יש מחקרים שנעשו אפילו על חברות אדם במאה העשרים ללא כל סימן לעששת.
כנ"ל - ישנן אוכלובסיות (למשל באפריקה שאינן ניזונות מסוכר)

שהגורם לעששת הוא חסר במינרלים כגון סידן, זרחן ועוד, ובויטמינים כגון ויטמין A, D ועוד
אלו הם ללא ספק גורמי סיכון, ומעלים את הסבירות. אך לא הגורם הישיר. כאשר המינרל של השן חלש יותר, יהיה קל יותר למוסס אותו.

לא שמעו מעולם לא על צחצוח שיניים
אולי לא על צחצוח עם oral B, אבל על צחצוח דווקא שמעו. במדינות עולם שלישי מצחצחים עם צמח הפצלת (נדמה לי שקוראים לו ככה). מפצלים אותו והוא הופך למעין מברשת. קראתי כאן באתר על משהי שעושה זאת. גם חסכוני וגם יעיל.

ישנם מחקרים רבים המראים ששינוי בתזונה לבדו גורם לעששת. דוגמא קרובה - האוכלוסיה שעלתה מאתיופיה לארצנו הגיעה במצב דנטלי סביר. נתנו להם לחם לבן, פחמימות, סוכר וכו' ולא לימדו אותם לצחצח והנה כמה שנים אחרי עלו ממדי העששת שלהם ( DFMT) במאות אחוזים.

שליחה על ידי אור* » 20 אפריל 2005, 01:31

בני בן שנתיים יונק המון ובעיקר בלילה- יש לו כנראה עששת בשתי השיניים העליונות- אני רואה אבל עוד לא הלכתי איתן לרופא.
אני לא בטוחה בקשר להנקה- כן גורמת, לא גורמת , מה שבטוח מאז שגיליתי אני שוטפת לו קצת את הפה עם מיים ממזרק לאחר שהוא יונק בלילה, וגם מנסה להפחית את מספר ההנקות ומשך הזמן
זה יותר קשה כי הוא מאוד עקשן אבל אני מנסה וקצת מצליחה להפריד את ההנקה מההרדמות- הגיע הזמן . אני מסבירה לו שילדים גדולים יונקים רק קצת ואחר כך שותים קצת מיים ונרדמים
הוא מתחיל להסכים
בנוסף -יש לי יסורי מצפון על כך שהזנחתי את שיני וזו כנראה הסיבה העיקרית לתחילת העששת אצלו

שליחה על ידי אסתי* » 03 יוני 2005, 11:02

קניתי לבת שלי, בת ה-7 חודשים, מברשת שיניים קטנה ורכה, והיא הפכה להיות המשחק החביב עליה, לפעמים היא משחקת איתה 10 דקות רצוף, ואני גם משתדלת לצחצח שיניים לידה אז כל נושא הציחצוח הופך להיות מרתק וחיובי.
באופן אישי אני מצחצחת ללא משחת שיניים, כי הטעם מגעיל אותי. אז יש לנו סשן ציחצוח של רבע שעה מול הטלויזיה בסה"כ חוויה נעימה.

שליחה על ידי חגית* » 11 יולי 2005, 13:06

למי שכן רוצה לצחצח שיניים, יש משחת שיניים שלא מכילה SLS ו- PG , היא כמובן יקרה יותר אבל זה בהחלט שווה , גם למבוגרים ובעיקר לילדים ופעוטות, זה של חברת ניווויז, למי שמעוניין, אשמח לתת פרטים נוספים ( אני נטורופטית ומשתמשת במוצר כמס' שנים ומאוד מרוצה )

הקטנה בת שנה ויש לה 8 שיניים. התחתונות האמצעיות צמודות אחת לשנייה, ובחיבור שלהן הן משחירות.. היא לועסת את מברשת השיניים אבל לא נותנת לי ממש לצחצח לה. אוכלת הכול ויונקת ביום ובלילה. האם יש סיבה לדאגה (בקשר להשחרה)? ואיך לנקות?

אולי זה רק כתמים שחורים שאינם מזיקים ויש כאלה!
ואולי זו תחילתה של "ידידות נפלאה" עם עששת
את צריכה לבדוק את זה !!

אנונימי

בד"כ, כתמים שחורים (לא חומים אלא שחורים, כן?)
הם סוג של חיידקים שלא מזיקים לשן, למעט זה שהם מכערים אותה, ובד"כ, כשהם קיימים בפה ועל השינים, אז אין עששת.
בכל מקרה, ביקור אצל רופא שיניים ידידותי לילדים, יכול להועיל באבחנה.

ליאת ודביבונית, תודה על התגובות.
_בד"כ, כתמים שחורים (לא חומים אלא שחורים, כן?)
הם סוג של חיידקים שלא מזיקים לשן, למעט זה שהם מכערים אותה,_
גם לי היו פעם כאלה כתמים כאלה וזה מה שרופאת השיניים אמרה לי. ומעולם לא הייתה לי עששת.
במה מתבטאה עששת? איך זה נראה? מה זה עושה?...

אנונימי

עששת היא יותר כתמים חומים. בהירים יותר מהכתמים השחורים, צבע לא אחיד.
מה עושים - שאלת השאלות
בד"כ, ביקור אצל רופא שיניים והוא מחליט מה חומרת המצב ולפי זה מה הטיפול הנדרש (ניקוי, סתימה, איטום, עקירה וכו').
אם אין תלונות על כאבים, יש נטיה לא לטפל. אם זו עששת, אני חושבת (לא בטוחה!) שכדאי ללכת לרופא ולשמוע את חוות דעתו. יכול להיות שזה בשלב מוקדם ואפשר לעצור אותה ולהמשיך רק עם טיפול מניעתי ולא צריך סתימות וטיפולים יותר חודרניים מכאיבים ויקרים.

אם זה החיידק השחור שלא מזיק, אפשר לנקות אותו אצל הרופא, אבל לא חייבים. לקטנטנים כאלה, לפעמים עדיף להניח וזהו. לחכות לגיל 2 ואפילו 3.

כן, זה מזכיר לי שגם לי בנעורי היו נקודות שחורות על השיניים החותכות. מכוער למדי, אבל בפי עד היום (טפו עין חמסה) רק סתימה אחת מכיתה ו בערך. נרעה לי שהתבססות של אוכלוסיית חידקים אחת מונעת התבססות של אחרת, במקרה זה חידקי עששת.

הילדון שלי בן השנה ו8 חוד' יונק המון במשך יום וגם בלילה. הגענו למצב שיש לו עששת חמורה שלא ניתן לטפל בה וצריך לעקור את ה4 שיניים קדמיות. הילד שותה מים בלבד, לא אוכל הרבה וגם אם כן לא אוכל חטיפים ומעט מאוד ממתקים, לכן אני מאמינה שזה כתוצאה מהנקת הלילה.
שמעתי משהו על רפואת שיניים הוליסטית שבודקת את השיניים במקביל למצב הנפשי. מישהו מכיר את השיטה הזו? יכול להמליץ לי על רופא הוליסטי? יש טעם לנסות בכלל?

מציעה בהחלט לקבל דיעה שניה לפני שעושים טיפולים דרסטיים. אפילו מרופא רגיל.
עששת יכולה להגרם גם מהדבקות מאדם אחר (למשל ממך או מבעלך) ו/או מנטייה גנטית וזה בעצם הגורם הכי סביר כשמדובר בילד בגיל כזה שבעיקר יונק.
אצל הילד שלי התחילה עששת בגיל שנה וקצת (כנראה נדבק ממני) וצחצוח מסודר+פלואוריד שהרופא מרח פעמיים באופן נקודתי עצרו את ההתפשטות שלה (הילד עדיין יונק, גם בלילה, ובכל זאת יש שיפור משמעותי).
לא יודעת על רפואת שיניים הוליסטית אבל מצרפת קישור למרכז לרפואת פה ביולוגית

תזמורת הים,אנחנו היינו אצל רופא מומחה מבי"ח פוריה וגם נוסעים לירושלים לקבל עוד חוות דעת בבי"ח הדסה.
לפי דעתי לא לי ולא לבעלי יש עששת (אם הייתה, היינו יודעים,לא?).
גנטיקה - בהחלט יש לנו הסטורייה בעייתית במשפחה אבל עדיין נשמע לי צעיר מדי בשביל להיות מושפע מהגנטיקה.
מיד בודקת את הקישור ששלחת לי.

היי. דניאל בן חמישה וחצי חודשים, ואתמול צצה לו שן ראשונה

האם אני אמורה כבר להתחיל לנקות אותה בגזה? בערב הוא נרדם תוך כדי הנקה. האם יש למישהי מכן ניסיון טוב בלנקות את השן ישר אחרי ההנקה, כשהוא כבר ישן? ומה עם הנקות לילה? או להתחיל לצחצח רק כשהוא מתחיל עם המוצקים?

מישמיש, תזמורת, אפשר לדעת איך ידעתן בגיל כה צעיר שהילדים סובלים מעששת?

רואים. זה התחיל מכתמים חומים והיום זה נראה כאילו הן שבורות בצדדים והן נראות חלשות.

בהתחלה כתם צהבהב שהופך לחום שהופך לשחור. אצלינו התחיל בטוחנות.

מיש מיש, אני הייתי מבהירה לרופא הבא שאתם הולכים אליו , וגם מדברת שוב עם המומחה מפוריה, ואומרת שמוכנה לעשות הכל כדי להציל את השיניים. לפעמים יש פתרונות, רק שהם יקרים או מורכבים או שההצלחה לא מובטחת. להיות עד גיל 5-6 בלי שיניים קדמיות, זה מבאס. אולי אפשר להציל חלק מהשן? לבת שלי היתה שן קדמית שכולם המליצו לעקור וכשראו שאנחנו מוכנים לקחת צ'אנס עשו איזה טיפול מיוחד שהיה יקר ואחוזי ההצלחה שלו נמוכים, ובינתיים טפו טפו עברו שנתיים וחצי וזה בסדר עדיין (השן נראית שחורה כזאת, אבל עדיף מכלום, לדעתי.)

גם אם הילד נדבק מההורים בעששת, ההנקה כל הלילה מספקת לחיידקים כר פורה. עדיף שלפחות בלילה הפה יהיה נקי. לדעתי.
גם אנחנו אכלנו אותה עם עששת, ובגלל שבתי מעולם לא קיבלה שתיה ממותקת, אפילו לא תה עם דבש, לא אכלה ממתקים, חטיפים, עוגות, עוגיות, אפילו לא הרשיתי לאכול פירות יבשים, ממש ממש כלום. לא האכלתי אותה מפה לפה ולא כלום, ועדיין בגיל שנתיים היתה לה עששת נוראית. מה שכן, לא צחצחנו לה בצורה מסודרת, כי היא לא הסכימה בשום פנים ואופן, ולא הייתי מסוגלת לצחצח לה בכוח, אפילו שניסיתי גם את זה. גם רופאי שיניים בקושי הצליחו להסתכל בתוך הפה שלה. את הבת השניה שלי גמלתי מהנקת לילה בגיל שנה וחודשיים.

הבן שלי דווקא כן אוכל מתוק (במידה כמובן) אבל אני כן התעקשתי על צחצוח, גם כשלא היתה ברירה אלא לצחצח בכוח, וזה השתלם- מצב העששת השתפר פלאים, ובסופו של דבר הילד התחיל לשתף פעולה עם הצחצוח ואפשר לצחצח לו בכיף פעמיים ביום בלי בעיות.

העששת אובחנה ע"י רופא שיניים שהלכתי אליו כדי לודא שהכל בסדר כי לא הצלחתי לצחצח לילד בכלל. הסתבר שלא בסדר ואז התחלתי להתעקש על צחצוח.

כן, חייבים להתעקש ולהתמיד. אין ברירה. זה בטוח עדיף על שמונה חורים בהרדמה מלאה ופחות 5000 שח' .

בדיוק

http://pediatrics.aappublications.org/c ... 120/4/e944
לא יודעת אם כבר קישרו כאן למאמר, אבל זה מחקר שמראה שאין קשר בין הנקה ועששת. <לעומת זאת נמצא קשר בין עוני, מוצא, ועישון של האם>

קראתי את כל הדף אך עדיין אני מתלבטת..
לבתי שירה בת השנה ושלושה חודשים נשברה חתיכה מהשן והיום לקחתי אותה לרופאת השיניים שלנו.
הרופאה אמרה שיש לה חורים בכל ארבעת השיניים הקידמיות, שהשיניים שלה חלשות ולכן נשברה לה שן ושזה עששת הנקה.
כדי לעצור את התפשטות העששת עלינו לעשות מס' דברים:

להפסיק הנקה לגמרי (כשראתה את פרצופי התפשרה כרגע על הפסקת הנקת הלילה)
לצחצח שיניים (עשינו היום פעם ראשונה והיא די התנגדה)
מרחה לה מן פלואוריד כזה.
לבוא לביקורת בעוד שלושה חודשים.

ושוב לאחר שקראתי כל הדף עדיין לא בטוחה מה עליי לעשות (הגנטיקה של רפואת השיניים במשפחתנו לא טובה בסה"כ)
לבני בן החמש וחצי היה טיפול ראשון בגיל שנתיים וחצי ומאז היו לו עוד מס' טיפולים (ינק עד גיל שנה וחצי)
נלחצתי מזה שהיא אמרה שנדיר לראות ילד בגיל שלה שמצב השיניים שלו כזה חמור (ואין לה עדיין גוון חום)
השאלה היא האם כדי לעצור את העששת וכדי לא להחמיר אותה עוד יותר אני באמת חייבת להפסיק עם ההנקה או לפחות עם ההנקת לילה?

תודה מראש!

השאלה היא האם כדי לעצור את העששת וכדי לא להחמיר אותה עוד יותר אני באמת חייבת להפסיק עם ההנקה או לפחות עם ההנקת לילה?

אני יכולה לספר לך מה היה אצלנו. כתבתי הודעה למעלה.
כשהילד שלי היה בן שנה ו8 חוד' גילינו אצלו עששת והיא הייתה במצב כ"כ חמור שלא היה מנוס מלעקור לו את 4 השיניים הקדמיות.
הרופאים כמובן המליצו לנו קודם כל להפסיק הנקה לילית וזה מה שעשינו. האם זה עצר את העששת? ממש לא!!!
אחרי כמה חודשים גילינו עוד התפתחות של עששת בשיניים אחרות. למזלנו הפעם זה היה בשלב התחלתי שעדיין ניתן לטפל בו. אז היום אנחנו מאוד מקפידים על צחצוח ובנוסף פעמיים בשבוע מצחצחים עם ג'ל פלואוריד מיוחד. עוד חודשיים יש לנו ביקרות נוספת ואז נדע אם העששת נעצרה או ממשיכה להתפתח.

אין לי המלצה בשבילך או עצה כי אני לא רוצה לקחת אחריות, אבל זה הסיפור שלנו.
האמת שלי גם די התאים באותה תקופה לעשות גמ"ל אחרי שהפסקתי לישון בלילות בגלל ההנקה.

תודה! את יכולה הגיד לי את שם הג'ל פלואוריד הזה? אולי כדאי שאקנה אותו.

??? הלו הני באדי הום?... (-;

תודה! את יכולה הגיד לי את שם הג'ל פלואוריד הזה? אולי כדאי שאקנה אותו.

זה ג'ל שניתן לקנות אותו רק ע"י מרשם רופא.

תודה, אנסה לבדוק זאת עם רופא המשפחה שלנו.

אבל עדיין נשמע לי צעיר מדי בשביל להיות מושפע מהגנטיקה.

מה ז"א? גנטיקה זה מרגע שנוצרים, לא?

הקטנה בת שנתיים, עם עששת בקבוק בלי בקבוק. אומרת '(כו)אב (שי)ניים' ומצביעה איפה.
רופאה מקסימה אומרת שצריך להפסיק הנקת לילה כדי לעשות טיפול. שחייבים לצחצח היטב השיניים, מה שלא עשינו עד עכשיו, משום שלגדולות אין חורים למרות שינקו שנים.
הבכורה, בת 12 בלי חורים וזה למרות שינקה עד כמעט גיל 5, כולל לילות, אבל היא גם קיבלה תזונה טובה ומנעו ממנה ג'אנקים עד אותו גיל. עם השנייה הג'אנק כבר התחיל בגיל 3.5 וטיפול שורש בגיל 4 והקטנה כבר בשנה וחצי עם מתוקים וכד'.
מסתבר שהקטנה קיבלה את הגנים של אמא, שהוציאו לי את כל השיניים בגיל שנתיים וחצי כי אני הייתי מחוברת לבקבוק של תה עם חלב. ואולי זה גם מפני שאין לה מספיק ויטמינים טובים בגוף. לצחצח לא ציחצחנו כמו שצריך.
עכשיו אנחנו כמעט מתלבטים בין הרדמה ובין טשטוש, עם העדפה ברורה לטשטוש, רק שאז צריך לבוא 4 פעמים ולהחזיק אותה חזק בזמן הטיפול במקום בפעם אחת.
ממה שקראתי עד עכשיו, אני לא לגמרי בטוחה להפסיק הנקת לילה, למרות שבתחילת היום היה לי ברור שמפסיקים וזהו וכבר אמרתי לה שלאכול ציצי בלילה עושה כאב שיניים.
אני ממש גרועה בענייני גמילה ואצלי הן עקשניות סופר שכל דבר כרוך במלחמה ארוכת צווחות ובכפול ומשולש זמן מילדים אחרים.
לא שהייתי מתנגדת לישון בלילה.

סול בת שנה וחצי. במכבי דנט המליצו על טיפול ניקיון מעששת עם הרדמה כללי. הלכתי כבר ל3 רופאים שאמרו פחות או יותר אותו הדבר. הרופא הרביעי הוא דוקטור קלוד חייט מירושלים. הוא טוען שלא צריך לעשות כלום.הוא נבעת מהרעיון ששולחים ילדים כל כך קטנים לטיפול בהרדמה כללית ושהוא שומע על כך לדאבון ליבו יותר ויותר. האם יש כאן אנשים שמכירים תינוקות בגיל שנה וחצי פחות או יותר עם עששת מתקדמת, שלא טופלו בכלל ומה קרה עם זה? אני לא רוצה לשתף פעולה עם מסע הפחדות. עם זאת לא רוצה שיגדלו לה אחר כך שיניים קבועות עקומות. הפחידו אותי שזה מה שהולך לקרות, בין השאר. בקיצור מה לעשות? רוצה לשמוע את כל הדעות לפני שאני מחליטה.

אני לא יודעת מה את צריכה לעשות, אבל יכולה להגיד לך מנסיוני, שאם לא עושים כלום הבעיה רק מחמירה ובסופו של דבר א כל שן שתבקע תדבק בעששת ובסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לעשות טיפול בהרדמה כללית, רק שיהיו יותר שיניים ויותר כתרים, על כל הטוחנות.
יכול להיות שיש אפשרות לעשות את אותו טיפול ללא הרדמה כללית? אולי רק בטשטוש?
האם התייעצת ברופאים שאינם מכבידנט? היכן מבוצע הטיפול בהרדמה כללית?
בכל מקרה חייבים להקפיד מאוד על הצחצוח. וכדאי לעשות גמילת לילה להנקה.

אחרי שבדקו את הילדה בעוד מקום ובעוד מקום ובעוד מקום הגענו לבסוף למרפאה פרטית והחלטנו על טיפול בהרדמה כללית, כשאנחנו נוכחים. למרות שאחת הסבתות מאוד נלחצה מזה, אבל בהחלט יש יתרון לגמור את זה בפעם אחת ולא לעבור את הסיוט הזה 4 פעמים בסדציה, מה גם שהם מוכנים שנבוא בשש בבוקר.
עדיין נשארה לנו בעיית הציצי לפני - שנראית לי לגמרי לא פתירה כי אני אפילו לא זוכרת מתי היא מתחברת ואיך וכנראה אני אצטרך לישון במקום אחר כדי שהיא לא תתחבר ואז היא כבר תתעורר בצווחות בטח בארבע או שלוש וצריך חמש שעות צום לפני הטיפול, שזה אומר לפחות מאחת בלילה.

אז את מבינה שאנחנו החלטנו לא לתת לזה להמשך שנים, מה גם שהיא מתלוננת שכואב לה. גם לי היה ריקבון בכ-ל השיניים שלי והוציאו לי את כולן בגיל שנתיים וחצי, אז את יכולה להבין לאן זה יכול להגיע ללא טיפול.