הנקה כל שעה

[במבי_ק*]

אני לא ישנה כמו שצריך ונורא עייפה. גם נראה לי שחשוב שילד יישן יותר שעות, לא?

אני הייתי מיניקה מתוך שינה. ניסית את זה? הם היו ישנים עלי חצי לילה...

[חגית_ל*]

אני לא מצליחה לישון בהנקה. ממש לא. באסה.

[חוט_השני*]

אני לא מצליחה לישון בהנקה
את יודעת לזהות למה לא?
אני השתמשתי בכרית סובה(קטנה וקשה יחסית) לתמיכה בגב, כך יכולתי להשען טיפ טיפה אחורה ולהיות "מונחת" לגמרי, ללא האי נוחות שבלהחזיק את הגוף ועדיין להגיש ארוחות במזנון פתוח לרווחה:-).
חוץ מזה אם איזה גמד ידע לשים קישור למאמר של יונת שרון על המצב המדיטטיבי הזה של העיפות , לא זוכרת איפה,אנסה לחפש, לי הוא מאוד עזר

[אינדי_אנית*]

גם אצלי היא ינקה כל הזמן לפחות ארבעה חודשים אם לא חמישה. בדיעבד, למרות שעלתה יפה (מאוד) במשקל אני חושבת שכן היתה בעית הנקה שלא זהיתי. היא היתה משמיעה מין קליקים כאלה וכנראה באמת בלעה גם אויר עם החלב. ממליצה מאוד לפנות ליועצת.

[אם_הדרך*]

אני מניקה בן 5.5 ח' כל שעה וחצי- שעתיים ובליילה כל 3 ש', יועצת הנקה אישרה שהכל בסדר אם תנוחת ההנקה, הוא פשוט גרגרן קטן, למדתי להניק רוב היום וכל הליילה בשכיבה ,אני מצליחה אפילו להמשיך את החלומות שלי בהקיץ (לדמיין את ההמשך במקום לחלום אותו) .היה קשה מאוד עד שבסוף פשוט השלמתי עם המצב.
אגב- אני מציעה לך לבדוק מדוע דווקא עכשיו נשברת, אני גיליתי שלפני ביוץ ובזמן מחזור נהייה לי הרבה יותר קשה, בא לי להשתבלל עם עצמי ואני לא יכולה כשהוא חי לי על הציצי, ההכרה בכך שזה קשור למחזור/ביוץ עוזרת לי לעבור את הימים הקשים האלו.

[חדשה_בשטח*]

אני גם מניקה בזמן השינה אבל זאת לא שינה "טובה". הוא זז, הפטמה יוצאת... אתן יודעות על מה אני מדברת

[במבי_ק*]

אני גם מניקה בזמן השינה אבל זאת לא שינה "טובה". הוא זז, הפטמה יוצאת... אתן יודעות על מה אני מדברת

אצלי זה לא היה ככה. ישנתי על הגב, עם הגבהה לחלק העליון של הגוף שלי. הם שכבו עלי לרוחב (כמו להנקה בישיבה, ואז לשכב אחורה), היינו ישנים ככה שעות. כש-לי לא היה נוח הייתי מניחה אותם לידי, עד לפעם הבאה. זה יכול היה להיות גם אחרי שעתיים או יותר שהם ישנו עלי...

[ניצן_אמ*]

זה ?

[חוט_השני*]

ישנתי על הגב, עם הגבהה לחלק העליון של הגוף שלי.
יו, איך שכחתי מזה:-)
גם אני ישנתי/הנקתי ככה, עם תמיכה ממליון כריות מכל הכיוונים, עד שהיא היתה מספיק גדולה לינוק בשכיבה על הצד.

[אחת_הפלוניות*]

ממש כדאי לאתר את השינה העמוקה שלו.
בבוקר, או בצהריים , ולישון בזמן שהוא ישן, ואז יש לך את השינה שהחסרת.

[יעלה_ב*]

הקטנטונת עוד שבוע בת חודשיים. יש ימים שהיא יונקת ברווחים של שעתיים שלוש מתחילת הנקה להנקה הבאה, שזה מצוין .יש ימים שהיא פשוט רוצה לינוק ברצף מקסימום הפסקה של שעה מתחילת ההנקה ,מה שבאצם אומר שהיא לא היתה מחוברת לציצי רק חצי שעה!( או אפילו פחות כי לפעמים היא יונקת למשך שעה ולפעמים חצי שעה וזה משתנה...)
ושאלתי היא מה עושים בימים האלה של ההנקה רצוף..? אני מנסה בהתחלה לברר אולי היא רק רוצה חיבוק ולהיות על הידיים אולי היא צריכה קצת תנועה לפרוק אנרגיה..? אולי מוצץ..? אולי גזים..? וכלום לא עוזר ואז אני מתיאשת מהבכי הכואב ונותנת לה להמישך לינוק ... לי אין בעיה לתת לה כמה שתרצה ואם יש ימים קצת לא נוכים ,מבחינתי זה לא נורא. השאלה אם זה בסדר שזה קורה או שזה מצביע על בעיה..? אולי אני זקוקה ליועצת הנקה ...?

[יעלה_ב*]

חשוב להגיד ולא כתבתי ש היא ממשיכה לגדול יפה ו גם בביקורים עד גיל חודש בטיפת חלב היא עלתה במשקל נהדר בין 200- 300 גרם בשבוע..עוד שבוע נהיה שם שוב ונשקל .

[עדי_יותם*]

רק עכשיו ראיתי... כן, זה נורמלי. כל עוד אין כאבים והיא עולה במשקל ורגועה בחצי שעה הזו שבין ההנקות
את יכולה להיעזר בטכניקה של הגברת הזרימה
בהצלחה!

[זוג_צעיר*]

הילדה שלי בת שלושה שבועות היום. היא מתפתחת יפה ויונקת יפה, אבל קשה לי עם ההנקות התכופות. לדעתי היא יונקת ביעילות והיא יונקת הרבה. הבעיה היא כזו: היא רוצה להיות כל הזמן על הידיים, בעיקר אם יש לה גזים. זה הגיוני לנו לגמרי בגיל שלה ומקובל עלינו לחלוטין, אבל אם היא עלי היא מריחה את החלב ואז רוצה לינוק כל הזמן. אם היא על הידיים של מישהו אחר או מישהי אחרת היא פותחת פערים טובים בין הנקה להנקה (שעתיים בבוקר-צהריים, שעתיים וחצי בערב ואפילו שלוש בלילה). אבל אם אני לבד איתה בבית, אני לא יכולה לעשות שום דבר אחר מלבד להניק (בקושי מספיקה לאכול, לשתות וללכת לשרותים). מנשא לא עוזר, מעיל עבה לא עוזר - היא מריחה אותי ורוצה חלב, כשבעצם היא לא רעבה והיה יכול להספיק לה חיבוק.
החיבוק שלי לא מספיק לה, בעצם, וזה מתסכל כשלעצמו. אם אני מחבקת זה הופך מיד להנקה. ניסיתי לעכב את זה, ניסיתי להציע אצבע למציצה - הכל הוביל רק לבכי ותסכול הדדי.
יש עצות? חשבתי להזמין עזרה לבקרים, מישהו/י שפשוט יחבק אותה ויאפשר לי לישון ולהתרחץ. אשמח לעצות נוספות, למען שפיות דעתי.

[תפוח_אדמה*]

אולי להניק בשכיבה ולישון יחד איתה?
אולי נשיאה על הגב?

[זוג_צעיר*]

אני מניקה בשכיבה מדי פעם, אבל זה פחות נוח לה ובכל מקרה היא מתעוררת הרבה כדי לינוק (בשעות היום. בלילה זה יותר טוב).
היא צעירה מדי לנשיאה על הגב.

[יעל_ש*]

אני כנראה אם תאומתה שהופרדה...(בת חודש עכשיו וגם היא יונקת מסביב לשעון)
אבל אולי בגלל שאצלי זאת כבר ילדה שלישית יכולה לשתף בתובנות שלי.
הטיפ שלי: נסי להנות מזה...
להעזר בזמנים שבנזוגך כן שם כדי להכין מזון זמין שתוכלי לאכול גם תוך כדי הנקה.
כזה שצריך רק להושיט יד ולקחת.

לעקוב ולזהות מתי כן יש לה שינה משמעותית ואת הזמן הזה לנצל לעניני מקלחת.

ושאר הזמן להניק בשכיבה ובישיבה בהנאה מצד לצד
לעשות מנוי ענק (לי יש של 24 ספרים(!) לספריה הציבורית הקרובה ולהנות מכל מה שכבר מזמן רצית ולא יצא לך...
וגם
לצלם כל הזמן...(גם בהנקות...יש לי תמונות מאוד מצחיקות מהבת הראשונה...)
ואגב, היא גדלה מהר מאוד...ככה שזה נשמע קצת פולני עכשיו, אבל תתגעגעי לזה מאוד מהר...
בהצלחה ומזל טוב.

[לילך_רוכל*]

הי זוג צעיר,
קודם כל מזל טוב. נשמע שאת מאד קשובה ומכוננת. ואפילו זוכה לציון לשבח על הרעיון לחפש תמיכה! ברצינות, זה מאד חשוב לדעת להרגיש ואז להשיג את העזרה שנדרשת לך - אפילו בכדי להתקלח או לנשום.
בעניין הנשיאה על הגב - זה לא העיקר אבל יש מנשאים שמתאימים מגיל 0 על הגב - אני מאד ממליצה, גם מנסיון שלי וגם של נשים שהדרכתי.
אבל תרשי לי להתיחס לסיפור על דרישה ליניקה כמעט רצופה אצלך.
לא ספרת הרבה פרטים. אבל, ראשית - זה שעלייך היא מבקשת לינוק ועל אחרים לא - זה לא אומר שהיא לא צריכה לינוק. זה רק אומר שהיא קולטת שמאחרים לא יצא חלב וממך כן. ואז היא פשוט מחכה ומתגייסת עד שתגיעי אליה (מבחינתה). זו כמובן אפשרות שאני מעלה ולא בהכרח המציאות. אבל רק משום שהיא כל-כך צעירה, כן הייתי בודקת שהיא מקבלת מספיק מזון (עלייה במשקל, מספר פעמים של פיפי וקקי ביום, ואיזה כמות ואיזה צבע, התנהגות על השד ובתום הנקות ובינהן) ובקיצור: אם יש אפשרות שההנקות לא הכי אפשקטיביות כפי שיכולות להיות - כדאי לשלול זאת. יתכן שאם תלמדו יחדיו להפוך את ההנקות למעט יותר 'יעילות' - נניח ב-20% - אז גםמשך ההנקה יתקצר ב-20% וההפוגות בין ההנקות יתארכו ב-20%... אני מובנת? אם זה כך - אזבזמן שהיא מחכה משתחררים בדמה הורמוני סטרס שמקשים על מערכת העיכול וכך גזים אולי 'נגרמים' ויש מעגל שמנציח את עצמו.

אז מה שאני מציעה, זה לפנות ללה-לצ'ה או למדריכת\יועצת הנקה. שווה את המאמץ!
בהצלחה, ואת מוזמנת להמשיך לספר כאן או בדף הבית שלי
ובכל מקרה שיהיה בהרבה בריאות ושמחה
לילך

[זוג_צעיר*]

יעל, תודה!
אבל כשהשינה שלה מאוד עמוקה אני בד"כ נופלת לישון בעצמי. ואני לא יכולה להתרגל ולהנות מזה, אחרת לא הייתי מגדירה את זה כבעיה. אני כן קוראת בין לבין, זו באמת נחמה.

יש פה בעצם כמה תסכולים נפרדים (למרות שיש ימים טובים יותר):
1) אני עייפה ורעבה, ואני מגיבה קשה לעייפות ולרעב מתמשכים, ואז אני לא במיטבי, גם לא בשביל הילדה.
2) אני מרגישה שהחיבוק של כולם טוב, ורק החיבוק שלי "לא מספיק טוב לה", לא מספק אותה.
3) יש דברים שאני יודעת שעוזרים (כמו לקום מהמיטה ולהסתובב איתה) אבל אני לפעמים מותשת מכדי לעשות אותם.
4) התקשורת שלי איתה יותר מצומצמת ממה שהייתי רוצה. לפעמים יוצא לנו להסתכל אחת לשניה בעיניים, לעשות פרצופים, "לדבר" - אני מאוד אוהבת את הרגעים האלו. אבל רוב הזמן אני רק ציצי.
5) אני רק ציצי!!! יותר נכון, חלק גדול מהזמן אני מרגישה כאילו אני רק ציצי.

אז זו כן בעיה, מבחינתי. אני לא רואה איך אני יכולה להנות מזה.
אני בהחלט נהנית ממנה ומההנקה יותר כשההנקה מרווחת יותר, ויש גם ימים כאלו - בעיקר כשיש לי עזרה. ואז אני רגועה יותר ואנחנו מתקשרות טוב יותר.

לילך, תודה רבה!
איזה מנשא מתאים לגב בגיל הזה? כרגע היא רק במנשא כריכות אבל יש לנו גם יאמו וגם "OVER THE SHOULDER".

כשהיא רעבה היא מסמנת רעב גם אם היא לא מריחה אותי, גם אם היא על אחרים. היא אפילו מנסה לינוק מהם, כשהיא רעבה. אבל כשהיא עלי היא יונקת גם לא מרעב.
התחלנו עם הנקות מאוד לא יעילות, הייתי צריכה להעיר אותה תוך כדי בנשיקות על הלחי. עכשיו ההנקות יעילות מאוד, ורובן התקצרו. כשהיא עלי כל היום היא יונקת לעיתים קרובות וקצר, אבל אם היא על מישהו אחר ופותחת פער רציני, היא תינק אח"כ יניקה ממושכת מאוד. יש הרבה חיתולים מלוכלכים והיא גדלה בקצב טוב, אני באמת לא חושבת שהבעיה היא שם.
למיטב הבנתי, זה כמו שאצלי אם אני מריחה אוכל התאבון מתעורר.

יש לה גזים לפעמים, בערך "התקפה" אחת ביום. ואז באמת הכל יותר קשה ומתסכל, ולפעמים היא צורחת על הציצי תוך כדי יניקה. אבל זה עובר אח"כ.
אנסה להגיע למפגש של "לה לצ'ה" ביום חמישי, אולי הן תעזורנה.

אשמח לקבל פה עצות נוספות, אם יש.

[עולם_חדש_מופלא*]

הניסיון שלי באימהות מסתכם כרגע בפחות מארבעה חודשים, אבל אולי אצליח לעודד.
החוויות שאת מתארת ממש דומות למה שהיה אצלנו (חוץ מהמנשא- הקטן מסרב בתוקף לכל סוג...).
עד לפני שבועיים בערך, גם אני הנקתי כל היום (הפסקות של שעה בערך בין הארוחות). גם אני הרגשתי רק ציצי, וכמובן הייתי מותשת.
לפני שבועיים הוא התחיל פתאום להגיע לפערים של שעתיים-שלוש (לא תמיד, אבל הרבה), ואנחנו מצליחים להתחבק ולצחוק ביחד.
בוכים לי, אז אני צריכה לסיים בינתיים.
רק אגיד שמהניסיון שלי, המצב הזה זמני, והוא יעבור ויגיעו ימים קלים יותר.

[לירי_יער*]

גם בכורי ינק המון המון המון - ממש כל שעה
ואני זוכרת את התקופה הזאת כיום אחד א-ר-ו-ך
אין אתמול ואין מחר...
קראתי לזה להתעורר לאתמול
אז כמו קדומותיי אני אומרת זה עובר אבל יודעת שזה לא ממש עוזר כרגע
אבל לי עזר מאוד מנשא קובבה- נשיאה שבטית מאחור- מייצרת אותו נור-ים
ישבתי הרבה איתו על הפזיו גם כשהוא במנשא מאחור
זוכרת שהייתי מזמינה חברות כדי להעזר בארוחת צהריים
היינו מתחלקות בטיפול בתינוקות ובבישול אבל זה לא קרה כל יום
מה שכן אני מזהה שזה סימפטום הילד הראשון
זה לא היה לא בשני ולא השלישית- וכנראה לא הרביעית
חיבוק גדול

[דניאל*]

אל תשכחי שההנקה היא לא רק אוכל, וציצי הוא לא רק איבר פרודוקטיבי.
זה גם חמים ונעים, גם יש שם ריחות מוכרים וקולות מוכרים, זה לנחמה, זה לאהבה, זה כשכואב, כשעצוב, כשעייפים, כשלא נוח.
יש גישה שמדברת על כך שאין כזה דבר "גזים" ושזה פשוט אי נוחות של הגוף כשהוא גדל, כי הרי גזים הם חלק טבעי ממערכת העיכול שלנו.
את מציעה צד שני כשהיא גומרת את הצד הראשון? אולי אם תלך לישון קצת יותר שבעה היא תפתח פער קצת יותר גדול.
בהצלחה! @}

[לילך_רוכל*]

הי זוג צעיר
שוב מחזקת אותך על הכוחות ועל הראייה וההבחנות הצלולות
מנשא על הגב - גם יאמו (אם כי מהסוג הזה עדיף 'טליה' בעיני). מנשא כריכות אפשר על הגב אבל צריך עוד משהו שעוזר (למיטב ידיעתי - אני פחות ספצית במנשא כריכות מאחור) וגם קובבה שהוזכר - נהדר. אני יכולה להרחיב אם את רוצה.

המותשות שלך הגיונית - נסי לדאוג שיהיו תומכים שיספקו לךאוכל ושתיה זמין ונוח לנשנושים בריאים.

להרגיש רק ציצי - זה בהחלט קשה - אם כי תזכרי שהציצי מעניק גם חום ובטחון, גם מענה ליצר המציצה שלגיטימי מאד. יש תינוקות שאצלם הצורך במציצה מאד חזק ואת צריכה לחשוב על האתגר הזה כצורך שאת עונה עליו. מה, לא תעני עליו? (-זה לא כביקורת אלא כדי להראות את זה מצד התינוקת - שאני בטוחה שאת עושה ממילא). וצרכים שעונים עליהם נוטים להגיע לשובע ולהעלם ולהשתנות. את פשוט אמא בשבילה. ואף אחד לא אמר שזה קל או נוח...

דברים גם משתנים, פאזות עוברות. תראי שבגיל חודשיים תסתכלי על זה אחורה כעל סרט רחוק "כשהיא הייתה קטנה..."
אני יודעת שקשה להעזר בזה אבל פרספקטיבה יכולה לעזור.

בהצלחה וליל מנוחה

[זוג_צעיר*]

תודה רבה לכולכן!

[מאיה_פלונית_פולנית*]

לפני ההתבכיינות, קצת רקע:
ביתי בת 9 חודשים.
היא יונקת בשילוב עם אוכל מוצק מגיל חצי שנה בערך.
היא קטנה יחסית (אחוזון 6 בערך) וכנראה בגלל זה גם אוכלת די מעט מוצקים - כמה כפיות זו ארוחה בשבילה.
זה מקשה על הצד הפולני שלי אבל אני מניחה שאלו פשוט הכמויות שלה.
חוץ מהאוכל שאני מציעה לה בערך שלוש פעמים ביום היא יונקת כל שלוש שעות בערך.
בלילה היא יונקת כל שעתיים שלוש.
....
לפני כמעט שבועיים התחילה לצאת לה שן והיא גם היתה חולה.
היו כמה ימים של חום שחשבנו שבגלל השן ואז הופיעה פריחה והרופאה אמרה שזה בעצם וירוס
ובנתיים נשארה נזלת ונראה לי שעוד שן תכף בוקעת...
היא צמודה לציצי כל הזמן הזה. מתעוררת המון לינוק בלילה ובאופן כללי (בעיקר בלילה) צמודה אלי
אנחנו לא ישנים כבר שבועיים וזה מתחיל להיות ממש קשה ומתיש והפטמות שלי פצועות וכואבות.
עוד פרט, אני בהריון (שבוע שמיני בערך), מה שבטח תורם גם לכאבי הפטמות ולחוסר הסבלנות שלי.
....
ביומיים האחרונים נראה שהיא קצת התאוששה וחזרה לאכול מוצקים שבקושי נגעה בהם בשבוע האחרון
אבל הלילות עדיין מלאי התעוררויות. היא יכולה להרדם ואחרי חצי שעה להתעורר שוב ולרצות ציצי כמובן.
אם לא תקבל תצרח צרחות של חתול ששוחטים אותו- משהו שהתפתח אצלה לאחרונה.
אבא מנסה גם לתת לה מלא חום ואהבה אבל הצרחות שלה די מלחיצות אותנו והקריאות מה-מה, מה-מה לא משאירות מקום לספק...
באמת שאני רוצה להמשיך ולהניק מתי שהיא רוצה וצריכה
(אפילו שהרופאה אמרה לי שבהריון אני חייבת להפסיק להניק, אבל על זה כבר קראתי במדור אחר.. )
אבל אני מרגישה אני כבר לא עושה את זה באהבה, בייחוד לא בלילה.. ואני נהיית מתוסכלת וממורמרת
מה שמתסכל אותי עוד יותר, כי הרי כל הרעיון הוא להיות שם בשבילה ולתת לה את החום והאהבה שהיא צריכה
ואני לא מרגישה שאני מצליחה לספק את זה, אלא זה נהיה כורח מעיק.
בנוסף אני כל הזמן בחשש שאולי היא רעבה והחלב של הציצי לא מספק אותה...
עד איזה גיל היא תתעורר כל הלילה לינוק? גם זה מטריד אותי...
אני גם מתה לאיזה לילה חופש אבל לא יודעת איך אפשר לעשות את זה אם בכלל אפשר...
הבכי העצבני נהיה על הרבה דברים, אם משהו לא מתאים לה - להחליף בגד או חיתול,
אם היא רוצה על הידיים ולא מקבלת מיד מענה...
מה שגם מטריד אותי, אני מודה שמורט לי את העצבים.
אשמח לשמוע תגובות לסיטואציה הזו
עד עכשיו רק קראתי דברים באתר וזה תמיד עזר והרגיע ועכשיו לא מצאתי תשובה מספקת אז הנה אני כותבת

תודה
מאיה

[עדי_א*]

נשמע לא פשוט.
אין לי תרומה רצינית, רק

[אינדי_אנית*]

בתקופת מחלה מאוד הגיוני שהיא תהיה צמודה ותינק כל הזמן, ושבועיים אחרי זה בהחלט נכנס להגדרה של בתקופת מחלה. זה לוקח להם לפעמים המון זמן להתאושש ואתה כבר שוכח שהם היו חולים ולא מבין למה לא נותנים לך שניה לנשום..

מה שכן אני לא מומחית אבל בהחלט בהריון יכול להתמעט החלב ואולי מה שיש כבר לא ממש משביע אותה וצריך לתגבר מאוד את הארוחות המוצקות. בניגוד למה שהרופאה אמרה לך אני לא חושבת שיש בעיה להניק אבל בהחלט יכול להיות שיש בעיה להסתמך על היניקה כארוחה.
אני ידעתי שנכנסתי להריון שני כשהבת שלי התחילה לינוק ולהחליף צדדים כל שתי דקות כי לא היה מספיק חלב כבר..

וחוץ מזה מחזקת אותך לא להתייאש, זה בטח יעבור ממש בקרוב...

[מאיה_פלונית_פולנית*]

קודם כל תודה על החיזוקים!
האמת שמיד אחרי שכתבתי כבר הרגשתי הקלה כי באמת הבנתי שהיא פשוט עדיין חולה... וזה גם מאוד עוזר לקרוא תגובות.

לגבי החלב, אני כל הזמן מנסה לתת לה אוכל נוסף ואפילו תמ"ל אבל היא אוכלת ממש מעט ובד"כ מקנחת בציצי...
לפחות בנתיים קצת חזר לה התאבון אז היא אוכלת בנוסף ליניקה.

בנתיים הנזלת שלה התגברה ורופאת הילדים אמרה שיש לה נוזלים באוזניים וזה שהיא יונקת יכול למנוע דלקות אוזניים (ידעתן?!)
כי הואקום של היניקה מושך משם את הנוזלים! כך שאני מרגישה מאוד יעילה בתור ציצי
ועושה רושם שזה גם מנכז לה את הנזלת כי היא נושמת יותר טוב כל פעם שהיא מסיימת לינוק.
אז ככה שאם כבר להיות ציצי, לפחות תחושת השליחות שלי מחוזקת...

[אינדי_אנית*]

איזה יופי @}

[פלונית*]

את ילדי הראשון הנקתי כל שעה, כל פעם שבכה או היה לא רגוע. את ילדי השני הנקתי כל כמה שעות. הנקתי כל שעה מחוסר אונים שלי כאמא. כל בכי או אי שקט פרשתי כרצון לינוק. בדיעבד זו הייתה חוייה כואבת לי כאמא. לא ידעתי איך להתמודד עם בכי- אפילו פיפס של בכי חוץ מלהניק- מה שגרם לי ולתינוק תסכול כי זה לא מה שהתינוק רצה כל שעה.

[אמא_טרייה*]

היי, יש לי תינוק בן 8 שבועות שבמהלך היום יונק כל שעה, לפעמים במשך שעה, לפעמים פחות, ולרוב נרדם על הציצי, אבל כשאני מנסה להעביר אותו לעריסה או למיטה לידי, מתעורר בצרחות ולא נרגע עד שמקבל שוב ציצי. זה ככה כל היום, הוא צורח אם הוא לא על הידיים או על הציצי. הוא לא ישן כמעט בכלל במהלך היום ואני מתחילה לחשוב שהוא פשוט רעב כל הזמן. אני מתחילה להתייאש מההנקה וכולם מסביבי מנסים לשכנע אותי לתת תמ''ל.. הוא עולה יפה במשקל ויש מספיק חיתולים רטובים במהלך היום ואני רוצה להמשיך להניק, אבל מתחילה להתייאש

[דניאלה*]

הוא עולה יפה במשקל ויש מספיק חיתולים רטובים במהלך היום ואני רוצה להמשיך להניק,
קודם כל זה אומר כנראה שההנקה בסדר מבחינת הצרכים שלו, אז את זה אפשר למחוק מרשימת ה"נגד"
מה שאת מתארת נשמע לי מוכר, וכנראה גם להרבה מיניקות אחרות.
הוא לא רוצה לישון במיטה או בעריסה כי הוא רוצה להיות צמוד לגוף אנושי, ורצוי בקרבת הציצי, כי שם הכי טוב לו.
זה קשה ומגביל ומן הסתם לא לגמרי מסתדר עם הצרכים שלך ואני מאוד מבינה אותך בעניין הזה.
אבל מכיוון שאת רוצה להמשיך להיניק, מציעה לך ממש לא להתייאש.
קודם כול - זה יעבור. אולי לאט ובהדרגה אבל יעבור.
לאט לאט הוא יפתח מרווחים יותר ויותר גדולים בין הנקות (ובסוף אפילו יאכל מוצקים! כן כן).
בהדרגה הוא יתחיל להתעניין יותר בעולם וייתן קצת יותר מנוחה.
דבר שני, אם רוצים להמשיך להיניק, נסי לחשוב מה יתמוך בך ובו במצב הזה, על פני לנסות להוריד אותו ולהתייאש כשהוא בוכה וחוזר חלילה.
כשהוא על הציצי או עלייך הוא ישן? אם לא, שווה לבדוק מה מפריע לו לישון במהלך היום.
את כל הבירורים כדאי מראש לעשות אצל מישהו שתומך בהנקה ומבין בה, ולא יציע מיד תמ"ל.
חוץ מזה, יש מנשא טוב?
מה עם ידיים של מישהו אחר - אבא, חברה, סבתא - שיכולות להחזיק אותו ולשחרר אותך כשאפשר?
לי ההנקה הייתה קשה בהתחלה, מאוד מנטרלת, אבל בהמשך הופכת לכיף גדול.
החזיקי מעמד והקיפי את עצמך במי שתומך בך ברצון שלך להיניק

[תפוח_אדמה*]

יש תינוקות שלא אוהבים ״לרדת מהידיים״ אף פעם. שמתי במרכאות כי זה כינוי גנאי פולני ידוע. בעיני זה מאד הגיוני, התינוק צריך חום וקרבה של אדם כדי להרגיש בטוח.
אני יכולה להמליץ על מנשא, שמשחרר את הידיים ומאפשר לך לאכול, לגלוש במחשב, לקרוא ספר, ללכת לשירותים ועוד מה שבא לך לעשות, ואם את רוצה לישון, אני ממליצה לך להניק בשכיבה, אז יותר קל לנתק אותו מהשד כשהוא נרדם ולישון לידו.

[תמרוש_רוש]

ולרוב נרדם על הציצי, אבל כשאני מנסה להעביר אותו לעריסה או למיטה לידי, מתעורר בצרחות ולא נרגע עד שמקבל שוב ציצי. זה ככה כל היום,
מכירה את התינוקות האלה... גם שומעת עליהם הרבה מאמהות טריות, וגם גידלתי שניים כאלה
אז קודם כל:

• ההנקה שלך בסדר גמור

ההנקה הולכת בסדר גמור
ההנקה הולכת בסדר גמור*
ואת (והוא) אחלה מהבחינה הזאת.
(מסיקה ממה שאמרת על החיתולים הרטובים והעלייה במשקל)

הבעיה הראשונית היא, שיש לך תינוק עם רמת צרכים גבוהה (איך אני מתה על הביטוי הזה...), שזקוק לנשיאה אינטנסיבית, ואולי גם יש לו שינה קלה יחסית והוא תיכף מרגיש כשמנסים להזיז אותו מאמא שלו.
יש הרבה תינוקות כאלה, תינוקות שמתעוררים מיד כשמניחים אותם, ובאופן יותר כללי אלה לפעמים תינוקות שאי אפשר להעביר אותם משום מקום לשום מקום כשהם ישנים - אם הם נרדמים באוטו אז את תקועה אתם באוטו, ואם הם נרדמים בעגלה אז אי אפשר להעביר אותם לאוטו כי הם מתעוררים במצברוח רע מאוד, ואם הם עלייך... זהו זה.
הבשורות הטובות הן זה שבסוף זה יעבור... מקסימום בגיל שנה
<נשימה עמוקה... יכול להיות שזה ישתפר לפני כן. אבל צריך סבלנות>

לצורך העניין, ממליצה על השקעה במנשא טוב שיתאים לך ויהיה לך נוח, ועוד יותר מזה ממליצה ללמוד מנושאות מנוסות נשיאה גבית. זה עלול להיות קצת קשה בהתחלה עם תינוק רגיש, אבל הטריק הוא להניק במנשא עד שהוא נרדם, ומיד כשהוא נהיה רדום, להעביר אותו לאחור ולהתחיל ללכת. ולהמהם בקצב ההליכה, המהום עמוק בקצב ריתמי מרגיע כזה. עם קצת מזל וניסיון, הוא יוכל להירדם ככה, ואת תוכלי לעשות מה שאת רוצה עם מינימום משקל עודף.

עוד המלצה שלי זה לגייס עזרה, מישהו שיעזור לך עם המסביב של החיים (להכין לך אוכל ולרחוץ כלים, בתכלס) כדי שאת תוכלי להשכיב אותו אתך במיטה, לשכב לידו, להניק - ולישון. לנוח. לזכות במנוחה שלך כמו שמגיע לך, וגם לא לזוז ממנו כמו שהוא אוהב. הנקה בשכיבה במיטה כפולה (עם תשומת לב לאלמנטים הבטיחותיים - שהוא לא יכול ליפול, להיתקע בין המיטה לקיר, להסתבך בשמיכה או בכריות וכו') - תענה על הצרכים של שניכם, וזה סוג הפתרון שאת מחפשת. פתרון שיאפשר לשניכם לקבל את מה שאתם זקוקים לו.

הבעיה המשנית היא שכרגע את סובלת (נוסף על ההשלכות הצפויות מתינוק כזה) גם ממחסור משווע של תמיכה בהנקה.
האנשים שלוחצים עלייך לתת תמ"ל לא עוזרים לך כרגע, הם רק מכבידים עלייך. נראה לי שכדאי לך לנסות להסתובב יותר בחברת מיניקות מנוסות, ללכת למפגשי לה-לצ'ה, או סתם להתחבר עם מיניקות מהשכונה, או לשרוץ פה באתר .... כל דבר שיקיף אותך במיניקות שיוכלו לתמוך בך ולאשר לך שהכל אצלך ממש בסדר, ושאת יכולה להמשיך להניק כמה שרק בא לך, ולהרוויח מזה.
תמיכה חברתית עושה פלאים לסילוק מכשולים בהנקה

[אמא_טרייה*]

תודה לכן על התמיכה, המילים המרגיעות והעצות!
ניסיתי מנשארי והוא נרדם בתוכו מהר, אפילו הצלחתי להניק כשהוא בתוכו..
תפוח אדמה אני אשמח להמלצה על עוד סוגים אם יש לך כי אני מסתבכת עם הקשירות.
התחלתי גם להניק במהלך היום על הצד במיטה ואז אני יכולה לנוח..
תודה שאתן מחזקות לי את הביטחון. זה באמת עוזר לשרוץ פה באתר

[תפוח_אדמה*]

לא התכוונתי למנשא מסויים, כי יש כל הזמן סוגים חדשים ואני קצת לא מעודכנת. אני חושבת שבלי קשירות יש עכשיו לופיקס, ובטח יש עוד סוגים. אני אהבתי את מנשא הקשירות, קשרתי אותו פעם אחת ואז הכנסתי והוצאתי את התינוק במשך היום.

[נמר_על_עץ*]

דף מצוין. חובה לכל מניקה חדשה.
כי מי שלא קוראת דברים כאלה, עשויה לחשוב שתינוקות יונקים כל 3 או 4 שעות. והתוצאות העגומות - ידועות.
אני רוצה בעיקר להודות לכן על המידע שחלקתן כאן. ההנקה של התינוק שלי לא הלכה טוב בגלל שלא ידעתי איך לנהל אותה נכון.
אני מקווה שבעקבות דפים כאלה הפעם הבאה תלך הרבה יותר טוב.

[בשמת_א*]

[מיכל_בז*]

מעניין אם מישהו יענה לי
חזרתי לבאופן כי אני יודעת שפה לא יגידו לי שמשהו לא בסדר. לירי בן 17 יום, תינוק מתוק ממש. להרגשתי, יונק טוב. יש פיפי, יש קקי, עולה יפה במשקל. יונק כללללללל הזמן ואני כבר מתה מעייפות. יש עוד שני גדולים בבית שצריכים אותי ואני זומבי. צל אדם.
אז:

1. זה נורמלי, נכון?
2. יש אופק? נגיד, מתי זה ירגע?
3. יש לכן רעיונות איך לנהל את זה טוב יותר?

[פלוני_אלמונית*]

אם עולה יפה במשקל, עושה פיפי וקקי, אין לשון קשורה וכד, הייתי מכניסה למנשא ומנסה להציע מוצץ.
מזל טוב!!

[שקטה*]

וואו מיכל, מזל טוב!!
גם הגדול שלי היה ככה. זה כן השתפר עם הזמן (וגם מוצץ עזר כשהוא גדל מספיק לשמור בפה) אבל בדיעבד התברר שהייתה לו לשון קשורה חלקית שכנראה לא עזרה ליניקה יעילה, כך שאולי כדאי לבדוק את זה.
מאחלת לך המון כוחות, מנוחה ושפע חלב!!

[צפרדע_ית]

מיכל!! מזל טוב! כמה משמח!
אני זוכרת את קפיצות הגדילה.
תני לעצמך כמה שבועות לנוח, אם את יכולה.
1, כן, זה נורמאלי,
2 אכן, יש אופק, (בסוף הם גדלים ..)

1. מה שפלוני ושקטה...

חיבוק!
ץ.

[נינה*]

מזל טוב! מתרגשת איתך עוד מימי יאללה בוא...
אני הייתי בכל זאת מנסה למצוא יועצת הנקה טובה כדי שתסתכל ותגיד אם הכל נראה לה בסדר.

לי עוזר חוק השבועיים: תני למצב שבועיים ואז תראי אם זה אותו הדבר ואם עדיין צריך לטפל/לשנות. ברוב הפעמים התינוקות משתנים כל כך מהר שזה עובר מעצמו.

[יולי_קו]

מיכל,
מזל טוב!

חוץ ממה שכתבו למעלה, הנה כמה דברים שהייתי צריכה לעשות יותר כשנולדה לי השלישית שלי:

הנקה בשכיבה מסתדרת לך? אם כן- להשאר בשכיבה מקסימום זמן.

אם זה בכורסה נוחה, מטה או כל מקום אחר שהכי נח לך, אז שיהיה שם בקבוק מים, משהו בשבילך לאכול (אגוזים, שקדים, פירות, קרקרים מחומרים מזינים, …).

כל טיפול בגדולים שיהיה בשכיבה או בישיבה (חיבוקים, הקראות סיפורים, ועוד). שהספרים הצעצועים ומשחקים שאת רוצה לשחק איתם יהיו ליד המקום הזה, או לפחות במקום שנגיש להם להביא לך.

למצוא מישהי/ו בתשלום !!! אחרת זה לא קורה על בסיס קבוע, שיתחזק את הבית, שיחזיק את לירי המתוק ויסתובב איתו כשאת ישנה עוד שעה, שיוציא את הגדולים לטיול, וכל דבר אחר שאת עושה בשוטף בבית, ושעכשיו ממש אסור לך.

לשתות מספיק, לישון כמה שאפשר.

לפתח עיוורון זמני מלא לליכלוך, בלגן. חובה חובה חובה.

אני מזכירה לך מה שאת יודעת:

בהריון הזה כנראה נחת פחות מבהריון הראשון, או פחות ממה שהיה נחוץ לך, כי יש לך ילדים, כי את יותר מבוגרת, וכי את סופרוומן. את מגיעה במינוס, לכן הכל יותר קשה. את חייבת לנוח עכשיו.

בששת השבועות של משכב הלידה הגופנפש פגיע במיוחד. ברור שאת זקוקה למישהו שיטפל בשאר הדברים, כי טיפול ברך הנולד הוא דורשני ברמות על. אחרת יש סכנה לצניחות, לדיכאון ועוד, שאת ומשפחתך עלולים לשלם עליהם ממש ביוקר המון זמן.

טוב שבאת לכתוב פה. ברור שאני מבינה אותך. עם כל השמחה זו תקופה כל כך קשה ומטלטלת.

לי אישית לקח חצי שנה עד שנה להתרגל לשלישית שלי (עם זה שהנקתי הנקה מלאה וגם פשפשתי, והייתי אתה כל הזמן, ואהבתי אותה עד כלות). אני זוכרת את עצמי בוכה בכי תמרורים שטעיתי ושהיזקתי לגדולים שלי בהחלטה להגדיל את המשפחה. האיזון שהופר עם כניסתה לחיינו מצא את מקומו רק אחרי תקופה, למרות שהיא היתה שובת לב ואהובה, ותינוקת קלה מאוד, לפחות יחסית לאחיה הבכור (חוץ מאשר בנסיעות).

[תמרוש_רוש]

איך הוא ישן?
אם תינוק קטן כזה יונק כל שעות הערות, אבל גם ישן טוב בין היניקות, אז ממש ממש ממש לא הייתי דואגת. זה שיא הנורמלי. בייחוד במזג אויר חם.
אם הוא ישן מעט, אבל בסך הכל בסבבה עם עצמו, רוב היום, אז כנראה שהוא תינוק שישן מעט... מזל רע לך, אבל כשלעצמו זה בסדר.
לשון קשורה חלקית - ייתכן, אבל יש מעט מדי נתונים כדי להמר... כרגע, רוב הסיכויים שזה בסדר.

מה שכן, תזכרי שאת במשכב לידה.
זה שיש לך שלושה ילדים בבית לא מאפס את הצורך (הפיזיולוגי!!) להתאושש ולהיתמך.
יש ילדים בבית - שיצטרפו אלייך. אני יודעת שלא כל ילד יכול, אבל השעות הכי קסומות שלי היו כשהנקתי את הקטן והגדול בא והתכרבל לי על הכתף השניה.

[מיכל_בז*]

זה מזה מעצבן אותי, פיסית, כשהם סביבי בזמן שאני מניקה. כל הגוף שלי חידודין חידודין.
הוא ישן בעיקר על הציצי, קשה להרדים אותו. בינתיים הבנתי שיש פה שילוב של קפיצת גדילה וגזים. אני נותנת לו מוצץ לפעמים, בחיל וברעדה, כי למרות שההנקה התבססה, אני עדיין חוששת.

תודה רבה לכולן על העצות! אני כל כך עייפה ומחכה שהוא פשוט קצת יגדל לפני שאני אתמוטט.