הפסקת הנקה תמיכה והחלשה

אנונימי

דיון שהתחיל ב דף תמיכה בהנקה של פיצי בעקבות מה שכתבה פלונית אלמונית ל אמא של פיצי
_

והמרגיעון שקפץ לי הוא "מותר לכעוס" וכן, מותר לכעוס שזה לא מצליח לך אבל הורות היא לא רק הנקה. למעשה, הנקה היא חשובה אבל רק חלק מההורות שבמרחק השנים הוא קטן למדי (ואת זה תוכלי לראות כשפיצי תהיה בת 12).
רציתי כבר אתמול לכתוב לך אבל אחרי ההודעה הלא נעימה מאתמול (שתודה לאל - או לגמדים - נמחקה) - לא כתבתי:
את עשית מעל ומעבר למען ההנקה ובאמת ראויה להערכה והערצה אבל - there is a time when you have to let go(())

כדאי שתדעי כמה עובדות:

יש נשים שלא יכולות להניק מלא.

יש מקרים של מיעוט חלב על רקע תפקוד בלוטת התריס ולפעמים על רקע הורמונאלי.
יש נשים שנולדו עם חוסר ברקמת שד (וזה לחלוטין לא קשור לגודל השד) ולא משנה מה יעשו, כולל מוטיליום, לא יוכלו להגיע להנקה מלאה. כמות החלב קשורה (גם) לכמות הריקמה וכשם שיש אנשים שנולדים עם כליה אחת ואם אין בעיה גם לעולם לא ידעו את זה - כך יש נשים שנולדות עם מבנה שד כזה וזהו.

גם ארוחת חלב אם אחת ביו חשובה להעברת הנוגדנים

זה לא הכל או כלום. תניקי כמה שיוצא לך בכייף ובשאר הזמן תהיי לפיצי אמא אוהבת ופנויה. פנוייה מבחינת הזמן ופנוייה רגשית. אם את לא שואבת את עצמך לדעת יהיה לך די פנאי לתת לה בקבוק תמ"ל ואח"כ להצמיד אותה לשד למען כל הדברים שמעבר להנקה - החום, המציצה, הביטחון, הקירבה ...

פיצי זקוקה לאמא שתהיה איתה ותחבק אותה כל רגע פנוי (אני יודעת שהיא אהובה ומחובקת אבל אפשר יותר. להמשיך לקרוא ...) ואם השאיבות לא מקדמות אותך ואת לא רואה להן סוף - צמצמי אותן ונצלי את הזמן להיות עם פיצי יותר. זה אחרת אם השאיבות הן משהו זמני ואז את יודעת שלזמן מה את פחות איתה ומנצלת חלק מהזמן הפנוי לשאיבות וקידום ההנקה למען זמן רב יותר איתה לאחר מכן. כרגע, הרושם הוא שהזמן שאת משקיעה לא יעזור לך למען עתיד צמוד יותר אלא רק עתיד עייף ומתוסכל יותר.
חבל כי את מפסידה חלק מהרגעים הקסומים של ההתפתחות שלה - רגעים שלא יחזרו.
תמשיכי להניק בכייף, לשאוב מעט כשנוח לך פשוט להנות מפיצי המתוקה.

ד"א, לא יודעת אם זה רלוונטי לך, בפורום הנקה ב תפוז היתה מודעה בחג על תרומת חלב אם.
ועוד ד"א, מלידה ללידה יש יותר חלב. הרבה נשים מצליחות יותר בלידות הבאות.

מלידה ללידה יש יותר חלב. הרבה נשים מצליחות יותר בלידות הבאות
זה דף תמיכה , אז לא אכתוב כאן את דעתי על האמירה הזו..

פלונית, אני מבינה שהכוונה שלך טובה, אבל אני מוצאת את ההודעה שלך מאוד מחלישה.
המשפט האחרון נראה לי פשוט מוטעה ומטעה.
כלומר, יתכן שיש נשים שמצליחות יותר בלידות הבאות, אבל בוודאי יש גם כאלו שבשל "טראומה" כזו או אחרת מהנקת ילד ראשון כבר לא טורחות לנסות בפעם השניה.
ובכל אופן, למה את כותבת ש מלידה ללידה יש יותר חלב ?
ממשפט כזה משתמע שיש מצבים של לידות ראשונות ש"סתם" אין בהם מספיק חלב.
וזה נכון, כמו שכתבת, שיש מצבים כאלה (יש מקרים של מיעוט חלב על רקע תפקוד בלוטת התריס ולפעמים על רקע הורמונאלי.), אבל המקרים האלו הם נדירים וצריך לאבחן אותם ולטפל בהם, כממו שמטפלים בכל בעיה רפואית.
ואם לא מטפלים בבעיה רפואית, מדוע להניח שהיא תסתדר מעצמה לקראת לידה שניה ?

_מלידה ללידה יש יותר חלב. הרבה נשים מצליחות יותר בלידות הבאות
זה דף תמיכה , אז לא אכתוב כאן את דעתי על האמירה הזו.._

כנראה לא כתבתי ברור. סליחה.
הכוונה היתה לעודד את אמא של פיצי שגם אם הפעם זה קשה זה לא אומר שכך יהיה בפעם הבאה אלא להיפך - פעמים רבות זה הולך יותר בקלות.
אם זה עדין לא מתאים להגדרת 'דף תמיכה' - אפשר למחוק. הכוונה שלי טובה ולא ארצה שיהיה כאן משהו נוגד.

אני בדעה שהנקה חלקית טובה מאי הנקה. ושהנקה חלקית מתמשכת, חודשים ושנים, טובה מהנקה בלעדית קצרצרה, של שבועות ספורים.
מסכימה מאוד.

_ובכל אופן, למה את כותבת ש מלידה ללידה יש יותר חלב ?
ממשפט כזה משתמע שיש מצבים של לידות ראשונות ש"סתם" אין בהם מספיק חלב._
זה לא 'סתם' אבל לרוב כמות החלב עולה. זה לא אומר שאם, לדוגמה, לאישה היה 5% מהתצרוכת אז בלידה הבאה יהיה 100% אבל לרוב יהיה יותר. כמה יותר? - אי אפשר לדעת. באופן כללי יש יותר נשים שההנקה הולכת קל יותר מהנקה להנקה מאשר הפוך.

זה לא 'סתם' אבל לרוב כמות החלב עולה. זה לא אומר שאם, לדוגמה, לאישה היה 5% מהתצרוכת אז בלידה הבאה יהיה 100% אבל לרוב יהיה יותר. כמה יותר? - אי אפשר לדעת. באופן כללי יש יותר נשים שההנקה הולכת קל יותר מהנקה להנקה מאשר הפוך.

אשמח אם תומכות / יועצות הנקה שקוראות פה תתייחסנה למשפט הזה, או לחילופין, פלונית, צרפי הפניה למקור כלשהו.
עד כמה שידוע לי לא רק שאי אפשר לדעת כמה יהיה יותר, אלא גם אי אפשר לדעת אם יהיה יותר.
ובכלל, למה שיהיה יותר ? לא צריך יותר ! בבסיס המשפטים שלך (מלידה ללידה יש יותר חלב_, _לרוב יהיה יותר) מתחבאת איזו הנחה סמויה שהגוף האנושי לא תמיד יודע בדיוק להתאים את עצמו לצרכים של היונק, ולא כך הוא. כמה שיש היום מספיק ליונק הזה, כמה שיהיה אחרי הלידה הבאה יספיק ליונק הבא.

ושוב, גם לגבי הדעה שהנקה נעשית קלה יותר מלידה ללידה, אפשר להתווכח עד אין סוף.
בואי נסכים שבמדגם של 5 החברות הקרובות שלך, ההנקה שלהן השתפרה מלידה ללידה.
במדגם של 5 החברות הקרובות שלי

, הנקה לא מוצלחת ומעבר לתחליפים בשלבים מוקדמים מידי (לדעתי) "לימדו" את האם שילדים גדלים יופי על תחליפים ולכן בלידות הבאות לא התחילו בכלל להתעסק עם ההנקה.

תראי, פלונית, אני בטוחה בטוהר כוונות התמיכה שלך, ואין בכוונתי להתנצח איתך, אבל חשוב לי שמשפט כמו מלידה ללידה יש יותר חלב לא ישאר עומד באויר ללא התייחסות.
חשוב לי שלא יהיו פה (באתר) הצהרות שגויות כי נדמה לי שאתר זה מהווה גוף ידע גדל והולך שרבים לומדים ממנו.

_כנראה לא כתבתי ברור. סליחה.

הכוונה היתה לעודד את אמא של פיצי שגם אם הפעם זה קשה זה לא אומר שכך יהיה בפעם הבאה אלא להיפך - פעמים רבות זה הולך יותר בקלות.
אם זה עדין לא מתאים להגדרת 'דף תמיכה' - אפשר למחוק. הכוונה שלי טובה ולא ארצה שיהיה כאן משהו נוגד_
תראי, אני לא יודעת אם נכון שמלידה ללידה יש יותר חלב. אבל בהנחה שזה נכון, עיתוי האמירה הזו בעייתי בעיני. זה כמו לבוא למישהי שהודיעה שהיא בשלבי פרידה מבעלה, אוהבת אותו אבל מתלבטת אם להתגרש או לא, לבוא ולומר לה "אל תדאגי, יש הרבה דגים בים, עזבי אותו, יש סיכוי גדול שתמצאי בעל מתאים יותר בעתיד". העיתוי בעייתי ומחליש - לא אומרים דבר כזה באמצע הבלבול והכאב והדמעות והשיחות והייעוץ הזוגי.
זה בהנחה שאנחנו שואפים שבני הזוג יישארו יחד

כן אפשר לומר דברים כאלה לאחר מעשה, אחרי שנפלה ההחלטה והכיוון הוא כיוון של התאוששות והחלמה.

אני אחפש מידע רשום במקורות מוסמכים ואולי יש כאן באתר יועצת מוסמכת שתוכל להתייחס.
המידגם שלי בנוי על יותר מ-5 נשים וכולל נשים עם שלל בעיות. לענין ה'בדיוק כמות מתאימה' - זה לא תמיד עובד כך. יש גם נשים עם המון חלב שמילד לילד זה נעשה יותר וזה יכול להיות ממש לא נעים.
קרוטונית - ההשוואה שלך לא מתאימה כי מה שכתבת זה אחד במקום השני ואילו בהנקת ילד שני זה לא במקום הראשון. אני מבינה למה התכוונת ואני חושבת שהבהרתי את כוונתי ועמדתי.

עד כמה שידוע לי, המצב שבו יש ייצור רב יותר של חלב בלידות הבאות קשור למקרה של כריתה של צינוריות חלב - בניתוח של הקטנת שד, או בניתוח להוצאת גוש מהשד.
במקרים האלה, של חיתוך צינוריות חלב, התברר שהשד משקם את עצמו ו"מגדל" צינוריות חלב חדשות, ואכן כרגע עולה מהמחקר שהן מתרבות עם הזמן ועם ההורמונים של הריונות ולידות. עם זאת, יש הרבה שונות בין אמהות. יש כאלה שנחתכו יותר, יש כאלה שנפגעו פחות, יש כאלה שייצרו צינוריות חלב חדשות והניקו הנקה מלאה, וכאלה שהייצור המשקם היה חלקי.
כמו כן, לא כל אחת זוכה ל"לידה הבאה".
אצל חלק מהאמהות, הילד הראשון הוא גם הילד האחרון.
זאת המציאות.
אז להגיד לאמא "לא נורא, תוותרי על הילדה הזאת, בתינוק הבא כבר תצליחי" יכול להישמע מזעזע.

הרצתי בגוגל את המילים 'הנקה' ו'מיעוט חלב' ובעמוד הראשון קיבלתי את זה:
http://www.livecity.co.il/site/detail/f ... ?[po]forum id[/po]=2342&message id=150707&depart id=30099
אמנם לא מאמר והדברים מתחלקים בין התשובות אבל אני חושבת שהיא די סמכות בארץ.

אכן, סמכות בהחלט. אבל התשובה כללית. כלומר: יכול להיות. יכול להיות שלא. אי אפשר לדעת.
אז מה זה רלבנטי?
ובכל מקרה זה לא רלבנטי למקרה הנוכחי. לדעתי היתה התחלה רעה מאוד להנקה, ויש בעיה אצל התינוקת, קודם כל. אם יהיה עוד תינוק, היא כבר תדע איך למנוע את כל הטעויות הקשות שנעשו הפעם. אבל זה לא עוזר לה עכשיו, עם פיצי.

בשמת, בהזדמנות אשמח לשמוע איך למנוע את הטעויות (אני רוצה מאוד עוד ילדים, טפו טפו טפו). קשה לי לדעת מה לא היה בסדר. אולי לא הייתי צריכה לתת לה תמ"ל בהתחלה? אבל מצד שני מה היה קורה אם היא הייתה מתייבשת? הייתה לי מדריכה שיצרתי איתה קשר עוד לפני הלידה, עברתי אצל כמה מדריכות הנקה בבית החולים שבדקו את האחיזה, ובכל זאת הכל הסתבך. אם יהיה לך זמן מתישהו, אשמח לקבל כמה עצות.

אם יהיה לך זמן מתישהו, אשמח לקבל כמה עצות.
בהריון הבא?
עכשיו נראה לי מוקדם מדי מדי.

אולי לא הייתי צריכה לתת לה תמ"ל בהתחלה?
מדברייך אני מבינה שאת חושבת ש את עשית את הטעויות.
אז לא. הטעויות נעשו ברובן בידי אחרים. לא באשמתך, לא בשליטתך, ללא אפשרות שלך באותו זמן למנוע.
בהזדמנות,
ואחרי שהמשבר הנוכחי יעבור כך או אחרת,
נדסקס את הטעויות, ואת הדרכים השונות שאת, כאמא, יכולה להשפיע - איך עושים את זה, מה האפשרויות, מה צריך לגייס בשביל זה.

הופתעתי לגלות בלינק שלפי ד"ר ליבוביץ אכן מלידה ללידה יש יותר חלב.

ציטוטים נבחרים :
"חשוב לדעת שבכל הריון יש התפתחות של רקמות ייצור חלב, ויש אמהות שבהריון שני או יותר מצליחות לייצר יותר חלב מאשר קודם...
...לרוב אין פחות חלב בהריון שני."

אז צדקת, אך יחד עם זאת (כמו שכתבו פה למעלה) אלו עובדות שכדאי ללמוד כחלק מהתכוננות להנקה, ולא בתוך משבר הנקה.

אנונימי

הופתעתי לגלות בלינק שלפי ד"ר ליבוביץ אכן מלידה ללידה יש יותר חלב.

זה לא "לפי ד"ר ליבוביץ'", זה לפי הטבע

זה לא "לפי ד"ר ליבוביץ'", זה לפי הטבע - גם אני

זה לא חשוב מי צודק - חשוב לחזק את מי שצריך ואפשר.
(קפץ לי מרגיעון "רדיפה אחר הכבוד, מרחיקה את היכולת לקבלו")

לענין המשפט הנ"ל:
חשתי שאולי היא ממשיכה במאמצים במחשבה שעכשיו היא 'חורצת' גם את דין ההנקה של הילדים הבאים. שאולי היא חושבת שקשיים עם פיצית משמעותם שגם בפעם יהיה כך והיה לי חשוב שתדע שלרוב זה נהיה יותר קל.
יכול להיות שמאמצים עילאיים כעת, במיוחד עם שיפור קטן, יירפו את ידיה בפעם הבאה בעוד שמאמצים פחותים מעט אבל עם אימהות יותר רגועה ופחות עייפה יחזקו את ידיה בהתמודדויות דומות בעתיד (אם יהיו. מקווה שלא).
אני חוזרת ומדגישה - אם הדברים התקבלו כהחלשה במקום כחיזוק זו לא הכוונה וניתן להסירם

קשה לי לכתוב את ההרגשה שלי אז אני אנסה ומקווה שלא יצא מבלובל. סליחה מראש.

הבסיס הוא שאני בעד הנקה וכמה שיותר יותר טוב אבל ... לא בכל מחיר
('תג המחיר' הוא אינדיוידואלי לחלוטין ומורכב מהרבה פרמטרים כמו מידת חשיבות ההנקה לאישה, מצב אובייקטיבי, מצב משפחתי ומס' הילדים, כמות התמיכה, מצב בריאותי, חוסן נפשי ועוד... - אני לא רוצה להיכנס לדיון בנושא כי זה אישי ולא ניתן להשוואה. מה שקל לאחד יכול להיות קשה לאחר ולא לנו לשפוט)
או כמו שכתבה קרוטונית:
אני בדעה שהנקה חלקית טובה מאי הנקה. ושהנקה חלקית מתמשכת, חודשים ושנים, טובה מהנקה בלעדית קצרצרה, של שבועות ספורים.
.
אני מרגישה שהיא משלמת מחיר יקר 'מדי' עבור מטרה שאולי לא תוכל להשיג (100% הנקה ישירה). אני כותבת 'מדי' במרחאות כי אין לזה הגדרה אחת - כל אדם והמדדים שלו ויתכן שבעיני אמא של פיצי זה לא יותר מדי אבל באותה מידה ייתכן שהיא כן מרגישה כך אבל צריכה עידוד לקבל את התחושה הזאת.
כתבה מיכל צמות:
ותבדקי מה בתחושת הבטן שלך ובמחשבות וברגשות (שהרי מתערבבות להן כל הזמן) הכי נכון והכי מדוייק לך ולפיצי. ותנסי לעשות את זה ממקום שיכול להרשות לעצמך לשחרר

לפעמים אנשים נצמדים לדרך ושוכחים את המטרה ואולי, במקרה הזה שבו כל המאמצים מקדמים אותה מעט, במחשבה על יחס ה'עלות-תועלת' (שוב - מאוד אישי ולא ניתן מדידה) מתקבל מאמץ עצום לתועלת יחסית קטנה ואילו עם הרבה פחות שאיבות יהיה רק קצת פחות חלב אבל תתקבל אמא הרבה פחות עייפה שיהיה לה יותר זמן להנאה נטו עם פיצי בלי להיות עסוקה כל הזמן אך ורק בחלב שאוב.
כתבה ציף ציף:
השתדלת עד עכשיו ,עשית הרבה מעבר למה שאמהות אחרות מוכנות כדי להשקיע בהנקה,אבל את אשה אחרי לידה.
אם כל האכלה מלוה במתח,אם כל האכלה הופכת ללוגיסטיקה מלחיצה,אז אולי הגיע הרגע לומר:זהו,עכשיו אני מרפה,מה שיהיה-יהיה טוב.
אמא שמאכילה תינוקת בבקבוק והיא שלווה ורגועה היא בעיני בעלת ערך גבוה מזו שנאבקת בהנקה וכולה תיסכול.גם ככה ההורמונים מטורפים אחרי לידה,
אולי הגיע הזמן להרפות.

איני מיטיבה להעביר תחושות בכתב אז הוספתי ציטוטים של דברים מהדף המקורי שאיתם אני מיזדהה. במחשבה לאחור - יכולתי להביא רק אותם ולחסוך לי את התחבטויות הניסוח העצמי (רק חבל שמצאתי אותם אחרי שסיימתי לכתוב).

_או כמו שכתבה קרוטונית:
אני בדעה שהנקה חלקית טובה מאי הנקה. ושהנקה חלקית מתמשכת, חודשים ושנים, טובה מהנקה בלעדית קצרצרה, של שבועות ספורים._
היי, אני כתבתי זאת כדי לחלוק עליך

אני הרגשתי שדברייך כאילו באים לחתום לחלוטין את פרק ההנקה, לנחם על אובדן שעדיין לא קרה. מה שניסיתי לומר לה היה, שהאובדן לא חייב להיות מוחלט. שאם היא מרגישה שהגיעה לקצה גבול היכולת מבחינת לשאוב ולקחת תרופות - שלפחות לא תוותר על ההנקה שכבר יש, שלא תיפול לפחים הידועים של חיסול ההנקה לחלוטין. צריך לדעת איך לשמור על הנקה חלקית גם כשנותנים תוספת.

היי, אני כתבתי זאת כדי לחלוק עליך
עד כדי כך הייתי לא ברורה? נראה לי שאני זונחת את הכתיבה (ליתר דיוק - ההקלדה):-D
ברור שלהמשיך להניק מה שיש ואפילו לשאוב אבל לא עד אין קץ ומתוך הבנה שבהחלט ייתכן שבפעם הבאה יהיה יותר קל

חזרתי לדף המקורי והנה מה שכתבתי:
"גם ארוחת חלב אם אחת ביו חשובה להעברת הנוגדנים
זה לא הכל או כלום. תניקי כמה שיוצא לך בכייף ובשאר הזמן תהיי לפיצי אמא אוהבת ופנויה. פנוייה מבחינת הזמן ופנוייה רגשית. אם את לא שואבת את עצמך לדעת יהיה לך די פנאי לתת לה בקבוק תמ"ל ואח"כ להצמיד אותה לשד למען כל הדברים שמעבר להנקה - החום, המציצה, הביטחון, הקירבה ..."
עכשיו אני בכלל מבולבלת ולא מבינה איך התגלגל כל הדיון הזה. תוכלי להאיר את עיני מה כתבתי לא ברור <פלונית מודעת לקשיי הניסוח שלה>? (מרגיעון: "זה לא נגדך, זה בעדי" - בחיי שהמרגיעונים היום בעדי:-D)

טוב, כתבת ברור. אבל היו שם די הרבה דברי נחמה על אובדן ההנקה בכלל - אני מבינה שהתכוונת לאובדן ההנקה המלאה...

בדיוק. תודה.

פלונית אלמונית - הבנתי מה רצית להגיד. תודה על דאגתך. גם בי עברו מחשבות דומות...

בכל מקרה, אמא של פיצי, שיהיה ברור:
כך או אחרת, כולנו תומכות בך.
כך או אחרת, כל עצותינו נועדו לעזור לך להתחזק עם מינון ההנקה שמתאים לך ושמסתדר לך.
אלה שבועות ראשונים אחרי הלידה, קשה ובלתי אפשרי לדעת - בוודאי מהצד - מה באמת אפשר לעשות ומה אי אפשר, האם זה מצב שבו התערבות מהירה יכולה לפתור לחלוטין את הבעיה (גם עם השקעה כבדה) ולהביא את שתיכן להנקה מלאה ולמנוחה ולנחלה, או האם זה מצב שבו יש בעיות פיזיות משני הצדדים (אמא ותינוקת) שבגללן אין בכל מקרה ברירה אלא לוותר על החלום של הנקה מלאה ולהישאר עם הנקה חלקית (שגם לה ערך גדול! הרי בכל מקרה לא מדובר כאן בוויתור מוחלט על ההנקה).
כמו כן יש כאן הרבה עצות, איך לשמר הנקה חלקית, אם זה המקרה, ולעצור הידרדרות שלה לסירוב הנקה מוחלט (שזה באמת מעציב )-: ).

מאז שהפסקתי להניק מצבי הנפשי הולך ונהייה רעוע. היום בכיתי כל הבוקר. כמובן שזה מתקשר עם עוד נסיבות- לבד הרבה עם הילדים, פחות עובדת, בית ובית... . בכל אופן מרגישה ממש סממני דכאון. כאילו אף אחד לא מבין ואני ממש לבד. מצטערת שהפסקתי להניק. מתגעגעת. מה עכשו? למה מיהרתי? הוא אגב בן 9 חודשים כמעט וזכרתי מהבת בת ה-4 שכסיימתי להניק בערך באותו אזור הרגשתי הקלה וכאילו אני "חוזרת לעצמי".
מעניין אם מישהו פעם יקרא את זה ומי יגיב ומתי.
פשוט עצוב לי ןנחמד לדמיין שיש לאן לשלוח מסר ולדבר עם מישהו. זה בטח עובר... נו טוב, כמו הכל

לא_ יודעת,
מישהו קורא, ומישהו מגיב(-:
זה כל כך ברור שלא פשוט להפסיק להניק, במיוחד בגיל צעיר יחסית, ואם חווית ההנקה הייתה טובה. אולי זה התאים לך יותר בפעם הקודמת ועכשיו פחות- לכי תדעי. תני מקום לעצב, בררי אותו, בררי מה את משמרת לעצמך בקשר עם הבן כדי לשמור על הקרבה וההזנה של ההנקה- אך בדרכים אחרות.
אולי להפסקה יש גם השפעה הורמונלית- רגשית שיכולה להסביר את זה, אבל זה משהו שאולי תחכי שחכמות ומבינות ממני יגיעו לכאן ויספרו לך. בכל אופן קבלי

גם מותר לחזור אחורה... האם באמת היית חייבת להפסיק?

לאמלי שבדרך , אני קוראת ושולחת חיבוק ...
מבינה את הגעגוע להנקה ...מותר להרגיש עצובים גם 9 חודש זו תקופה לא מבוטלת
מתי הפסקת? אולי אפשר להחזיר את ההנקה ?
ושוב מחבקת חזק

לא יודעת
אני הרגשתי ככה אחרי כל סיום הנקה. אולי יש מצב לחזור להניק?

באופן טבעי

באופן טבעי