הריון בשבוע 41

[אלינור_בבית*]

תודה לכן על התמיכה אני באמת זקוקה לזה..
היום סופסוף קרה משהו-הפרשה דמית של הפקק.שמחתי מאד שאלוהים לפחות נתן איזה סימן לכך שיש איזשהו תהליך שקורה כאן!
עדיין יכול להיות שזה יקח שבוע נוסף (כך היה בלידה הקודמת) אז אני משתדלת לגלות סבלנות למרות שממש כואב לי עכשיו כאבי מחזור כאלה ומן חולשה ממש כמו במחזור אבל צירים עדיין אין ממש.
קשה לי לחשוב שאולי אאלץ להעביר את השבוע הקרוב ככה.מתסכל ומורט עצבים וכואב.

[פעם_שלישית_גלידה*]

לא תיכננתי לכתוב אבל אולי הקסם יעבוד.הריון שלישי שבוע 39+1.לידות קודמות נגמרו בסוף שבוע 43 בלי זירוז.מבקשת לידה רגילה במועד.מבחינתי במועד זה לפני תום 42 שבועות.שונאת את הלחץ של הרופאים על זירוז ולא יכולה להמנע מבדיקות כי גם אני חוששת ממיעוט מי שפיר או מצוקה עוברית וכו.אני יודעת הודאות מתי הביוץ ומתן נכנסתי להריון ולכן יודעת גם שסוף 42 הוא לא באמת הסוף,אלא יש עוד 3 או 4 ימים קדימה.אני כבר עייפה וחלשה.שיעבור בטוב!

[לירי_יער*]

פעם שלישית-
בדרך כלל אנחנו יולדות סביב אותם שבועות
גם אני באותו מצב פחות או יותר- רק מתחילה שבועיים מאוחר יותר
והריון רביעי
נושמת עמוק
ונזכרת בקלף של אושו של סבלנות
איך ההריונית שם יושבת בלוטוס שלווה- (למרות שלא בטוח שהיא יודעת מה זה לסחוב 43+5)
מתפנקת במסגים יומיומיים, בריכה מחוממת, אוכל טוב והרבה מנוחה

[סלט_פירות*]

בדרך כלל אנחנו יולדות סביב אותם שבועות
לירי, לא מדויק.
לפחות לא במקרה שלי. שתי לידות ראשונות יום-יומיים לפני התל"מ. השלישית הגיעה ל-42 מלא (בדיוק. בלי זרוז).
עכשיו עם הרביעי, אני לא יודעת למה לצפות, אז הורדתי צפיות. (יש לי עוד זמן. 36 מלא)
מה שכן עשיתי מההתחלה, זה לקחת את התאריך הכי רחוק שנתנו לי בתור התל"מ הרשמי (למרות שבדיקות אחרות כבר הראו קצת אחרת וגם המדידות של הבטן מראות שבוע -שבועיים קדימה), ומקסימום ללדת קצת קודם, לפני 42 מלא.

[לירי_יער*]

תראי סלט פירות
כמו שבטח את יודעת כבר-הריון ולידה זה לא מדע מדויק
יש המון סטיות לכאן ולכאן
אבל הכי נכון להסתכל על זה כמו שכתבתי קודם
אנחנו בדרך כלל יולדות סביב אותם שבועות
אם זה מגיע לפני אז זו הפתעה טובה......
גם לי גם לפעם שלישית.......( גם 42 זה בסדר לי- לא חייבת לסיים 43...

[סלט_פירות*]

בטח שלא חייבת לסיים 43.
תראי הודעות שלי פה בדף ממאי 2008. הייתי בשוק מהעובדה שהגעתי לתאריך, בעיקר בגלל ההיסטוריה.
בסוף ילדתי

[לירי_יער*]

יאללה מאחלת לך ולי ולה ללדת לידה טובה ומעצימה

[פעם_שלישית_גלידה*]

נו....הנה אני כאן בשבוע 41+1.הלידה הקודמת היתה ב41+5 או 41+6 וגם הראשונה בשבוע 43.איך מתמודדים מול הלחץ בבית חולים לזירוז?ברור לי שבסוף הוא יצא אבל קשה לי להתמודד מול מסע ההפחדות שיפתח השבוע

[לילך_רוכל*]

להתמודד "מול המערכת" זה לא קל
צריך לזכור (ורצוי לקחת תמיכה - בן-זוג, חברה) בכל ביקור לשקול את העובדות לגופן:

התינוק בסדר?
דופק
תנועות עובר
א.ס - גודל עובר
כמות מי שפיר (זו בדיקה שיש בה הרבה טעויות מדידה ופרשנויות...)

את בסדר?
מדדים שלך - לחץ דם, חלבונים בשתן וכו'

אם הכל בסדר, אפשר לחכות עוד יום. ואז עוד יום. ואז...

כדאי לדעת: מצוקה עוברית בהריון עודף - תופעה קיימת אך נדירה!

ובכל מקרה גם אם מחליטים על נסיון להשראת לידה (זירוז) בשל לחצים, או כי נמאס או כי יש אינדיקציות רפואיות
תמיד אפשר לבחור תחילה (אם לא מדובר במקרי חירום) באמצעים 'רכים' יותר שגם יותר טבעיים וגם לא משבשים את הפעילות ההורמונלית של הלידה משתתחיל
יש כאלה התערבויות בדרגות עולות של עוצמה. אם תרצי אכתוב לך מנסיוני גם בזה.

ובכל אופן, שיהיה לך בבריאות ובשמחה, לילך

[אלינור_בבית*]

ילדתי.אני כבר חודש אחרי,שבוע 41+4.
ילדנו בבית .
היה מדהים,היה קשה,היה מפחיד אך מעצים,שמח וגם עצוב והכל ביחד עם כל החגיגה של ההורמונים.
עכשיו מנסה להרדים תינוק צורח מגאזים..
בסוף כולנו יולדות בנות אל תשכחו את זה,קחו נשימה עמוקה והתחברו לידיעה הפנימית שהכל יהיה בסדר.
מאחלת לכולכן לידה קלה כמו שהייתן חולמות ללדת.
הדף הזה אכן קסום..

[ההיפו*]

רוצה לשתף, מקווה להיתמך. סוף הריון. לידה שניה. לפי התאריך המשוער שנקבע על פי הווסת אני בשבוע 40+6 לפי מעקב הזקיקיים והאולטרסאונד הראשון מחר אהיה בתחילת שבוע ארבעים.
מתכננת לידת בית. הראשון נולד בשבוע 40+5 בלידה שכוונה להיות בבית ושרובה אכן עברה בבית אך הסתיימה בבה"ח.
עשיתי מוניטור בקופח לפני כמה ימים לאחר שהרגשתי ירידה בתנועות. המונטור היה לא משהו, לא פעיל מספיק ועם ירידה אחת בדופק תחת ציר. הפנו אותי לבהח. לא הלכתי.
הלכתי למיילדת עשיתי עוד מונטורים שהיו טובים יותר. נרגעתי. אגב צירים יש לי משבוע 30 בערך. כךהיה גםבהריון הקודם.
אתמול הלכתי לרופא שלי לבדיקה. המונטורים לא הטרידו אותו אבל באולטרסאונד הוא טען שהשליה זקנה (דרגה 3) ושיש מיעוט מים (בין 4-5). המליץ שאלך לבה"ח לזרז.
לא הלכתי.הלכתי למיילדת הבוקר. מוניטור סביר. אין הרבה האצות בדופק כפי שמצפים אבל סך הכל בסדר...
לא רוצה לזרז. רוצה להאמין שיהיה בסדר. התינוק אגב פעיל וחיוני ומרבה להרגישו כפי שהיה כל ההריון.
מתלבטת בין להתחיל זירוזים טבעיים ללחכות לטבע שיעשה את שלו. כמובן שברקע יש חרדה שאולי בכלל צריך בהח.
אשמח לעצות, מחשבות רגשות...

[קוראת*]

אין לי עצות,
רק רציתי לומר לך שאני פשוט מתרגשת נורא לקרוא אותך בדף הזה.
זוכרת אותך כותבת בדפים אחרים, ומאושרת בשבילך שהגעת עד הלום.
(מקנאה קצת גם )
מאחלת הצלחה רבה ולידה טובה.

[ילדת_טבע*]

ההיפו, תראי, כפי שאני רואה את זה, אני הייתי בוחרת (בתור מי שילדה לידה שניה בשבוע 42+5 ) להתחיל זרוזים טבעיים, אם צריכה להתפתח לידה היא תתפתח, אם לא זה לא יזוז גם ככה וגם ככה.
לי באופן אישי יש תחושה שבסיבוב הנוכחי (היום מתחילה שבוע 39...) אחרי שתי לידות בשבועות מתקדמים אני אוטוטו קובעת עם המדקר שלי ופוקדת עליו שיכניס מחט ולא יוציא עד שזה יוצא... אין לי בעיה עם שבועות מתקדמים ואני לחלוטין מאמינה ביכולת של גוף שלי ללדת בזמן המתאים לו (ע"ע סיפור הלידה של השבלול שלי), אבל ראבאק, אני גרה בעמק בית שאן וכבר מתחיל להיות לי חם מידי וגם... השבלולון שלי עשה לנו כל כך הרבה אקשן בלידה עם מיעוט מי שפיר, ירידות דופק ושאר עניינים שהלחץ ממש לא מתאים לי בשידור חוזר.
בקיצור, רק לא להגיע לשבוע 42 מלא שוב...

<ילדת מוצאת סיבה מספיק טובה להתפקד בדף הזה לפני שבוע 41 שהרי ידוע שזו סגולה ללידה קרובה... לא, לא תראו אולי פה שוב... יאללה ילד פורים! הנה אני באה! (אלק...)>

[ההיפו*]

הי קוראת אני זוכרת אותך (בתקווה שאני לא עושה כאן בלבול מדף אחר), אני מבינה מדבריך שעודך ממתינה ומצטער לי מאוד לשמוע. מקווה שדברים ישתנו לטובה בקרוב.
אתמול בערב באמת נכנסתי לדף של בעיות פוריות וראיתי שבחודש שבו הריתי הביוץ היה בשבוע איחור...גם ראיתי שבשני האולטרסאונדים הראשונים שעשיתי תאריך הלידה המשוער הינו היום.
זה הרגיע אותי ונתן לי אורך רוח..
ילדת טבע אולי מוכנה לשתף קצת (אוליכתבת על זה בדף אחר אז תפני אותי) בלידה עם מיעוט המים וירידות הדופק? מה ידוע לך על העיניין, בסוף באמת היה מיעוט מים? מישהי כאן יודעת לומר משהו על זה מעבר לכך שהבנתי שזו בדיקה לא מאוד מדוייקת...
לגבי דיקור..יש כאן בנות עם ניסיונות טובים? המיילדת שלי עושה לי שיאצו שממוקד יותר לזירוז, עשינו אחד בראשון ועוד אחד נעשה היום.
החלטתי עם עצמי שכל עוד אין סימן ברור למצוקה להבנתי : מוניטור עם ירידות משמעותיות בדופק או ירידה משמעותית בתנועות (הוא די פעיל הבחור). אני מחכה.
התחלתי אתמול עם זירוז של שאיבת חלב (שזה סוג של עיסוי פטמות) מישהי עשתה/ניסתה?
בנתיים קמתי הבוקר עם כאבי גב תחתון, כאבים בבטן התחתונה ורצון ללכת לשרותים כל הזמן....אולי זה סימן שאכן מתחיל משהו. אינשאאלה.

[ההיפו*]

עדכון קצר. כנראה שהדף הזה באמת "עובד" אפשר להוסיף אותו לרשימת הזירוזים הטבעיים.
ילדתי יום וחצי אחרי. לאחר סשן שאיבות ודיקור.
לידת בית בצימר לידה זורמת וטובה

[ילדת_טבע*]

מתפקדת... לא מדברת על זה...




נו, בסדר, אז כן...
האמת שבכללי אין לי בעיה למשוך את זה עוד רק שמישהו יקח את בת החמש וחצי הזו ממני! היא מטריפה אותי! כל חצי שעה "אמא, את מרגישה כבר שפלום-פלום רוצה לצאת?" איזה אטרף!!! בתחילת השבוע כשכבר לא יכולתי איתה יותר אמרתי לה שפלום-פלום צריך להולד רק עוד שבועיים ואם הוא יוולד לפני כן זו תהיה הפתעה. חושבים שזה עזר? ברור שלא... אתמול היא כבר ממש הציקה ואמרה "אמא, תגידי לי אבל, מתי בדיוק פלום-פלום צריך להולד?" כשאני עונה לה "כשהוא יהיה מוכן" היא מתבעסת עלי, אבל מה אני כבר יכולה לענות? אם היתה לי תשובה טובה יותר הייתי שמחה לספק אותה לכל דורש.
הבוקר אמא שלי התקשרה מהנופש, כאילו אם הייתי יולדת לא הייתי מתקשרת לדווח לה שנולד (זה ההסכם, היא לא רוצה לדעת שאני בלידה רק רוצה לשמוע אחרי, לידות בית מלחיצות אותה), המשפט הראשון שלה הוא "נו, ומה אתם מכוונים לעשות עם זה?" מה זאת אומרת? ללכת למיון יולדות, לדפוק על השולחן ולדרוש פיטוצין, לא? לא זה מה שעושים? אה... מחכים? טוב, נו... (האמת שאחותי סדרה לעצמה יופי של סדרת ניתוחים קיסריים בדיוק ככה) אפשר לחשוב שזה לא היה צפוי.

חושבת אולי לצאת לנופש בלי טלפון לאיזה שבוע, שבועיים, לעשות מדיטציות ולחזור כשהצירים יתחילו... רעיון טוב, לא? עיזבו אותי אני הולכת לנשנש קצת אצות...

[ילדת_טבע*]

למען הסר ספק, לא מכירה שום קשר בין אצות לזרוז לידה, זה פשוט טעים לי, זה הכל.

[ילדת_טבע*]

עדיין פה.
מתישהו בסוף אאלץ ללכת לבדיקת הריון עודף, בגלל איזה קונספירציה מוזרה של שרותי בריאות כללית, אאלץ לעבור את הבדיקה במיון יולדות. לפני עומדות שלוש אופציות, העמק, פוריה או האנגלי בנצרת.
מה עדיף?
אני מתכננת לידת בית, התינוקות שלי מבשילים מאוחר אז זה נורמה מבחינתי וממש, אבל ממש לא מתאים לי ענייני אנרגיות שליליות שניה לפני הלידה...

[פלונית_אלמונית*]

שיהיה לך בהצלחה!

[עולם_חדש_מופלא*]

מה עדיף?
אין לי עצה...
רק לאחל שמה שיקרה יהיה בדיוק מה שצריך לקרות.
(ושהלידה תתחיל ותסתיים בבית)

[אום_שלום*]

אין לי נסיון בעניין אבל האינטואיציה אומרת לאנגלי

[לירי_יער*]

האנגלי בנצרת בלי ספק

[לילך_רוכל*]

האנגלי! הייתי בסיור לדולות לפני כחודש.
ממש מנסים להתאים עצמם ליולדת (במסגרת ה...).
בהצלחה.

[טליה_טקאוקה*]

לא ידעתי שאת בהריון....
בהצלחה(())@}

[מחכה_ומחכה_ומחכה*]

אין לי דרך להסביר לכן במילים כמה כבר נמאס מ- נו מה את רצינית? או נו עדיין לא ילדת? את עוד כאן? דייייייייייייי תרדו ממני כבר זה לא תלוי בי ובטח לא בכם!!!
שבוע 41 עם צירים ממש לא סדירים ולגמרי לא כואבים שלא ממש מרשימים את הנסיך הקטן שלי ולא מובילים להתקדמות הלידה, האמת שמרוב הלחץ הסביבתי של "תלדי כבר" אני ממש מיואשת ומרגישה שאשאר בהריון לנצח אבל הכי חרדה לשלומו של האוצר שלי, אני מרגישה אותו טוב ובמעקב שמתבצע כל יומיים הרופאים אומרים שהוא בסדר. אני ממש רוצה ללדת טבעי ומפחדת מכך שאם יעבור כל כך הרבה זמן מהתאריך המשוער יאלצו לנתח .
מקווה שאחרי הביקור בדף המדהים הזה משהו יתקדם... ואם לא אז מבינה לגמרי שזוהי דרכו של הטבע והקטנצ'יק שלי בטוח יודע טוב יותר מכולם מתי שעתו להגיח.

[לילך_רוכל*]

ממתיני איתך בסבלנות ובאמונה בך ובו

[ילדת_טבע*]

מחכה ומחכה, תשמעי, לפני יומיים פגשתי מישהי שילדה לפני שבועיים. היתה לה תינוקת פצפונה ומתוקה על הידיים, צחקתי, אם הפלום-פלום שלי היה נולד לפני שבועיים יכל להיות לי אחד כזה בדיוק והוא אפילו לא היה נולד ממש לפני הזמן (אני ב42.... מחר...).
חייכי, הכל בסדר. זו ההזדמנות האחרונה של העובר שלך להיות ברחם בגלגול הזה ויש לך ממש עוד זמן קצוב. מה שבטוח זה ששם אף אחד לא נשאר.
האמת, שאותי ממש מצחיקים האנשים מסביב, הגדילה לעשות המוכרת במכולת שממש נזפה בי "אבל אמרת שאת צריכה ללדת בקרוב!" איך הם לוקחים את זה אישית כאילו מישהו רימה אותם, כאלה ישראלים טובים!
אז גם אני עוד פה, מצרצרת למשעי, אולי אולי היום זה יקרה? אולי...

[מחכה_ומחכה_ומחכה*]

ילדת טבע , יש לציין שהרבה זמן לא צחקתי ככה את פשוט צודקת בכל מילה ממש ישראלים לתפארת המדינה כולם ממש לחוצים לסיים כבר עם ההריון הזה פשוט נורא כבד להם והם משתוקקים לישון בלילות. אני לא מצליחה להבין את כל ההיערות המטופשות האלו . ואצלי עבר עוד יום והקטנצ׳יק מבסוט שם בפנים ולא ממש מראה סימני יציאה אז לכל הישראלים המאוד מודאגים הוא יצא כשיצא בשעתו ובזמנו!!!

[אמא_בבית*]

הוא יצא כשיצא בשעתו ובזמנו!!!

[מחכה_ומחכה_ומחכה*]

בנות יקרות, יש משהו בדף הזה ב 14.4.2011 ב 20:50 בדיוק הגיח לאוויר העולם יצירת המופת הכי יפה שראיתי מימיי!!!
אז בסוף כולם יוצאים החוצה לא להתייאש יקירותיי . מאחלת לכולכן לידה קלה (לא כמו שלי ) אבל גם אם תהיה קשה זה שווה את כל הסבל שבעולם...

[ילדת_טבע*]

אני לא יודעת אם זה משהו בדף כי אחרי הכל כמה כבר מאוחר יותר אפשר ללדת?
גם אני בסוף ילדתי, כן, כן, ב14.4.2011 ב04:56 בן זכר ומתוק להפליא. שבוע 42+1.
בלידת בית שבהחלט נחשבת מעצימה, כולנו יצאנו ממנה מאוד חזקים ברמות מסויימות ומותשים באחרות (אם כי לא חכמים יותר...).
גמני מאחלת לכולן לידות קלות ופשוטות.

חג חירות שמח

[נטע_ש*]

מזל טוב למחכה ולילדת טבע
תודה ששיתפתן אותנו ביאוש של הסוף... והאושר של ההתחלה...
חג שמח

[רבקה*]

שבוע 41+4 הריון ראשון אין צרצורים אין כלום!
באולטרסאונד האחרון מאתמול השיליה שלי התקדמה לדרגה 3
ההליכות קרעו לי את התחת ואני מרגישה מרומה
מעודד לקרא כאן. בעיקר את ההשערה שכתיבה כאן כמוה כסגולה ואני מוכנה להתחיל להאמין במשהו.
חשוב לי ללדת טבעי זה מאוד חשוב לי לא רוצה זרוזים בבקשה שמשהו יקרה

[לילך_רוכל*]

רבקה, מחזקת אותך בבחירות ובהתמודדות
תמשיכי לכתוב כאן ולדווח ! התמיכה שתקבלי כאן לרוב מאד עוזרת, מאירה, מפשטת מחזקת וכו
שיהיה בבריאות ובשמחה

[רבקה*]

תודה לילך. אני מאוד רוצה לידה רגילה=טבעית. נרשמתי לחדר לידה טבעית בהדסה כדי שיהיו לי תנאים מתאימים לזה. אחת הבעיות שם היא שהם מקבלים לידות מ37-42 ועוד מעט אני כבר לא אתאים.

[ההיפו*]

ממליצה מאד על דיקור. היה יעיל מאוד עבורי ועבור חברה
ישנן עוד שיטות כמו יחסי מין, שאיבת חלב, שמן קיק, וכו'
המון בהצלחה

[ונוס_בטלה*]

הי, גם אני מהמאחרות לפרוח (שבוע 41 החל ממחר) חושבת על הקשר בין אורך ההריון לאורך המחזור
לי המחזור מאחר המון (ברגיל הוא 30-32 יום ומידי שלושה חודשים מינוס פלוס הוא מגיע ל-35) אולי זה קשור איכשהו...
למישהי יש הגיגים בעניין?

[עשב_השדה*]

ונוס יש הגיון בדבריך, אינטואיציה שלי ,כלומר מזכיר לי את עצמי
כשעוד היה לי מחזור ושתי הלידות שלי היו אחרי 41
מקווה שלא תצטרכי לזרז , (אבל גם אם כן אז תדרשי מינון מבוקר ואיטי של פיטוצין ואחרי מספר שעות ללכת הביתה)
וכמובן שעדיף לנסות דיקורים תכופים ואמצעים טבעיים והרבה שקט ונחת
לידה טובה ומעצימה ,( אפשר להלחם על לידה ללא התערבויות אם הזירוז נעשה כמו שהצעתי אם חו'ח זה יגיע לידי כך)

[רבקה*]

אני כבר לא בשבוע 41:(
הפנו אותי לזרוז בחדר לידה
אני הולכת לישון עכשיו כי אני לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה הזאת.

[עשב_השדה*]

רבקה יקרה, הם לא נשארים הרחם , הם יוצאים אז אל יאוש זה אוטוטו קורה מעצמו

[ונוס_בטלה*]

עשב השדה- תודה רבה
רבקה - למה הפנו אותך לזירוז? האם יש איזשהי מצוקת עובר או הזדקנות של השלייה?
יש לי חברה שילדה בשבוע 43 לידה טבעית, תבדקי לא בטוח שזה נחוץ

[מה_איתי*]

לי יש מחזורים מאוד מדוייקים - 28 ימים בדיוק , 14 יום לפני ו-14 יום אחרי. כמו שעון חודש אחרי חודש.
אחרי הלידה של הבכור הכול התערער והתבלגן ופתאום המחזורים היו ארוכים ואז נכנסתי להריון עם ביתי השניה שהיא היחידה שנולדה בתל"מ.
השאר נולדו אחרי - הבכור ב- 40+5 והקטנצ'יק ב-41+0 (41+4 לפי הביוץ).

[ונוס_בטלה*]

מה איתי - תודה על התשובה,
נראה לי אני סתם מחפשת תשובה הגיונית לדברים שהמילה היגיון ממש לא קשורה אליהם
בכל מקרה אני בסדר גמור ומרגישה שעדיין יכולה "לסחוב"

[חבקנית_עצים*]

ונוס, נראה לי שגם אני מהמבעסות, מחזורים רגילים לחלוטין (אם כי תקופת הדימום ארוכה) וההריונות שלי מסתיימים בשבועות מאוד מאוחרים (41+5, 42+1, ו42+6).
רבקה, שמן קיק ויפה שעה אחת קודם...

[רבקה*]

הפנו אותי לזרוז כי זאת הפרוצדורה. יש תנועות עובר סדירות ומוניטור יפה. שליה דרגה 3 שזה הגיוני. הם טוענים שמשבוע 42 הסיכוי לתמותת עובר ברחם עולה. הייתי אתמול במוניטור בהדסה ואני בדרך גם עכשיו. רצו לאשפז אותי ולתת לי נרות אבל סרבתי והחלטתי לתת לזה יום יומיים שלשה נראה לפי המצב. לצערי אני לא רואה שום סימן לכך שמתרחש משהו בגוף שלי. אני עושה עיסוי פטמות ותוך כדי זה יש התקשויות אבל אחכ אין, ואם יש זה ממש בקטנה כמו בכל החודשים שהיו.
תודה על התגובות והתמיכה
כנראה שהבת שלי כמוני תמיד חייבת לעשות דברים בדרך שונה ולעצבן את כולם מסביב תוך כדי.

[לירי_יער*]

, גם אני מהמאחרות לפרוח (שבוע 41 החל ממחר) חושבת על הקשר בין אורך ההריון לאורך המחזור
אצלי מחזור כל 29 יום כמו שעון שווצרי
ואורכי ההריונות מעולם לא ירדו מסוף 42 שלא לדבר על 43+
לדעתי אולי כדאי להתבונן באורכי הריון לפי גזעים
כלומר גזעי אנושות- כך שנשים מארצות מוצא קרות במיוחד יילדו מאוחר יותר כדי שיהיה יותר שומן על גוף התינוקות
אמא שלי טטרית מונגולית- כך שאותי היא ילדה בשבוע 44 לדבריה ואכן גם אני ילדתי מאוד מאוחר
מעניין לבדוק את זה לעומק- אולי זו תאוריה מופרכת.....

ולרבקה
יחסי מין דיקור ורפלקסולוגיה לפני שמן קיק
ואם את רגע לפני זירוז סינטטי הייתי מנסה שמן קיק- שלעיתים ממש ממש אפקטיבי

[ונוס_בטלה*]

לרבקה- בהצלחה, ליבי ובטני איתך
מקווה לשמוע בשורות טובות בקרוב
וגם אם תגיעי לזירוז רפואי בסופו של דבר אני מקווה שתוכלי להרגיש שלמה עם זה
שבת שלום

[רבקה*]

תודה תודה אני עוד פה
הבוקר הציעו לי סטריפינג! הרופאה טוענת שזאת שיטת זרוז טבעית והאחות טוענת שאין בזה סיכונים. אני מודעת לכך שזה לא מדוייק
אז אולי באמת אני אנסה שמן קיק. שמן קיק או סטריפינג? סטריפינג או שמן קיק?
מה אתן אומרות?

[הדס*]

שבוע מבורך
לדעתי קודם כל דיקוור, עיסויים, ושמנים או הומאופתיה, (והייתי מנסה שמן קיק לפני הסטריפינג..)
ואולי גם תעזור עבודה רגשית ,מי יודע.. (נכונות להפרד מההריון, מוכנות לקבל את הלידה והילדה, ולבדוק אם יש שם משהו שחוסם אותך מללדת..)
בכל מקרה תזכרי שגם את וגם היא נהדרות -בדיוק כמו שאתן!
בהצלחה, ולידה בריאה טובה ומעצימה שתהיה!!

[לירי_יער*]

גם אני הייתי הולכת על שמן קיק לפני סטריפינג

[רוית*]

4 ילדים כולם בשבוע 42 שמנים ומדושנים בריאים היישר לגן חובה...

[תמרוש_רוש]

שמן קיק או סטריפינג? סטריפינג או שמן קיק?
לדעתי, לא זה ולא זה.
שמן קיק מגרה את מערכת העיכול וכך גורם התכווצויות. לא כיף.
סטריפינג זה סטריפינג.
אם היתה אינדיקציה לזה שמשהו לא בסדר ועדיף לעובר בחוץ מאשר בפנים, כבר היו מציעים לך זירוז יותר רציני, או יותר נכון פוקדים עלייך להזדרז. אני לא יכולה שלא לחשוב שהם מנסים את הדברים ה"רכים" יותר (וגם היעילים פחות, דרך אגב) בתכלס יותר מפאת הצורך של הצוות "לעשות משהו" מאשר כל דבר אחר.

אם יש אינדיקציה שצריך להוציא את העובר ועכשיו, תוציאי אותו ועכשיו ותגידי תודה על קיום הרפואה המודרנית.
אבל אם אין אינדיקציה, וזה רק עניין של סטטיסטיקות והסתברויות, אז הבחירה לגמרי בידייך.
את לא חייבת לעשות שום דבר שאת לא רוצה לעשות
ואת יכולה להישאר עם עצמך, לא להראות את האף שלך בבית חולים, או להרשות לעצמך לבוא רק לצרכי מעקב ואז, אם אין חדשות, ואם אין סיבה אמיתית וספציפית לדאוג, לצעוד החוצה עם אטמי האזניים עלייך, לתת להם "לעשות משהו" עם יולדת אחרת, ולתת ללידה לבוא בקצב שלה.
(())(())(())

[תמרוש_רוש]

אבל אולי אני טועה

[ונוס_בטלה*]

הי רבקה, גם לי הציעו סטריפינג היום (41+2)
אמרתי לא תודה בנתיים
נראה לי אלך לדיקור היום, למרות שאני מרגישה שהכל בסדר אבל הבנתי שזה לוקח כמה ימים עד שזה משפיע, אז כדאי אולי להקדים תרופה
האמת, לא בא לי לזרז ולא בא לי השראה, אולי אני מפחדת ללדת? כולן קצת מפחדות לא? גם אלה שיולדות בשבוע 38

[מלכת_שבא*]

לי עשו זרוז לידה בהריון ראשון שבוע 41+ בגלל מעוט מי שפיר וללא צירים. כאבי תופת שלא נגמרו יום שלם עד שנולד לי הילד היפה ביותר ואחד מאלה שנולדים רק מתי שהם מחליטים.

[קרן*]

היי, אני בשבוע 40+2, את ביתי הבכורה ילדתי בשבוע 41+2 עם בלון ושלל זירוזים.... מקווה לקבל ישועה מהדף הזה (: מי יודע?....... ....

[פלוני_אלמונית*]

סבלנות.
כן זה קשה אני יודעת..

ילדתי 3 פעמים אחרי התאריך.
פעם ראשונה עם זירוז ושאר הנאות.
בפעמיים הבאות שעברתי את התאריך חוץ ממעקב פעמיים בשבוע בהתחלה ואח"כ כל יומיים סירבתי להתערבויות והבנות נולדו בזמן הנכון להן בלי שום התערבויות.

[חבקנית_עצים*]

השאלה היא למה היו הזרוזים, אם זה סתם כי לרופאים נמאס (ולך לא) אז אין מנוס מלהיות חזקים וגיבורים (מי כמוני יודעת שבשלב הזה זה ממש לא פשוט) ללמוד את העובדות מראש ולא לתת למניפולציות שלהם לעבוד עליך.
בפרוטוקול, שלושה ילדים, שלשתם אחרי התאריך, שניים הרבה אחרי התאריך, מה שמוגדר על ידי רוב הרופאים "את אמיצה!" יעני, בואך שבוע 43...

אני יודעת שעכשיו לא פשוט לשנן את זה, אבל בכל זאת, בכל פעם שאת מוצאת את עצמך במצב של חוסר סבלנות או חוסר ביטחון לגבי הימים שעוברים, תחזרי לעצמך על המשפט: "מה שלא יהיה התינוק יהיה בחוץ בעוד גג שלושה שבועות, זה כלום לעומת חיים שלמים מחוץ לרחם, צריך לתת לו את הזמן הנחוץ לו" תאמיני לי שזה עוזר. דמייני לעצמך כמה טוב לו שם וכמה מוגן וכמה הוא אולי באמת עדיין זקוק לעשות איזה סיום בעצמו כדי לצאת.
תחגגי את היותכם עדיין אחד (אני יודעת שקשה, גם אני ילדתי בקיץ) חבקי אותו, תכילי אותו כמו שלא תוכלי להכיל עוד לעולם.

שיהיה בשעה טובה ולידה מעצימה.

[פלוני_אלמונית*]

מחר תאריך לידה משוער עייפה כבר לא ישנה ורוצבר כבר לחבק אותה יעוץ לזירוז טבעי יש למישהי ?

[שרה*]

קחי נשימה עמוקה ודעי שהיא תגיע בזמן הכי טוב , תעשי משהו שאת מרגישה בו הכי נעים ושבו נפתח לך הלב. אין לך צורך בזירוז ולו טבעי אלא רק בידעה שדבר טוב עומד לקרות וכמה זה מרגש שזו הפתעה ולא יודעים מתי זה יקרה. רק את יום ההולדת הראשון אנחנולא יודעים מתי נחגוג אחר כך הכל ידוע...
אבל אם את מוכרחה: לעלות מדרגות (הרבה)

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה על החיזוקים האמת שזה נכון כשהיא תבין שהגיע הזמן היא תצא למרות שבכל זאת עושים אני בדיוק בהליכת בוקר אחרי יומיים מטורפים עם צירים

[פלונית*]

שבועיים עד שבוע 40 הייתי לחוצה ועייפה ועצבנית ופעם בכיתי כי נשרף לי משהו במחבת והיו התכווצויות פעמיים ל12 שעות ופעמיים הפרשה ורודה וחשבתי שאני יולדת לפני התל״ג. וכלום.. מיום התל״ג נרגעתי, כוחותיי ומצב רוחי הטוב חזרו, לפעמים אני שוכחת שאני לפני לידה ושעברתי את התל״ג בכמה ימים. די נהנית. אני מופתעת להרגיש טוב בשלב כזה של ההריון.

[אילי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, אני בשבוע 40+1 כבר אין לי סבלנות, כל הזמן צירים לא סדירים, בעיקר בלילה, כאבי גב, כבדות, וקוצר נשימה. הייתי היום בבדיקת הריון עודף עם מוניטור ואולטרסאונד. הכל בסדר חוץ מירידות עקביות בדופק ולא בזמן צירים. הרופאה אמרה שהמוניטור שלי תקין לשבוע 37 אבל לשבוע 40 לא תקין ולכן שלחה אותי למוניטור נוסף ושגם בו ראו ירידות בדופק לצד עליות. בקיצור, הפנתה אותי לבית החולים לבדיקות נוספות. מלחיץ. לא בא לי על הטרטור הזה. רוצה כבר ללדת ומצד שני חוששת מאוד. לידה שלישית יש לי שתי ילדות כבר גדולות יחסית. לא ברור מה עובר עלי. כנראה שההורמונים. ואני בת 37. תאחלו לי בהצלחה שייגמר בלידה. אין לי כוח לסחוב יותר.

[פלוני_אלמונית*]

טוב, מנסה את מזלי עם הדף הפלאי...שבוע 41 ומתחילה לחשוש מהממסד הרפואי. מזמינה לי לידה טבעית ונהדרת. לילה טוב, אמא של נוקי.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אילי היקרה,
גם לי קוראים אילי (כאן אני משתמשת בניק) קודם כל אני מאחלת לך בהצלחה. זה תיכף נגמר- אני מציעה לעשות באהבה את כל מה שמבקשים... שוב הרבה הצלחה מאילי

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

היי, אני בשבוע 40+1 כבר אין לי סבלנות
הילד שנולד אז הוא כבר בן 3 ורבע ועדיין אין לי סבלנות

מאחלת לידה קלה ומהירה טבעית ונהדרת ותינוקות שמחים לכל הכותבות כאן

(למען הסר כל ספק אני ממש לא בהריון נוסף... ).

[יעלפו_מהמושב*]

הילד שנולד אז הוא כבר בן 3 ורבע ועדיין אין לי סבלנות

חוזרת להביט בדף (באימה) ממרומי שבוע 35 (מחר!).
מקווה שלא נפגש פה שוב בעוד חמישה שבועות, אבל יש לי הרגשה שזה בהחלט עלול לקרות גם הפעם...



מאחלת לידה קלה ומהירה טבעית ונהדרת ותינוקות שמחים לכל הכותבות כאן

[שבוע_412_ועוד_לא_ילדתי*]

בוקר טוב לכולן... אני מנסה גם את מזלי כאן
אני שבוע 41+2 ואין סימנים ללידה... מה לא ניסיתי הליכה סקס תה פטל קינמון נענועי אגן וכלום הקטנה בשלה להישאר שם בבטן.אומנם בביקורות שאני הולכת יש צירונים אבל לא מספיקים ללידה פעילה.
כבר חודש שאני לא הולכת לעבודה הוצאתי אישורי מחלה לא בא לי על כל השאלות והמבטים וגם ככה משגעים אותי טלפונית כל האנשים מסביב זה פשוט נמאס!!! החלטתי שאני לא עונה מי שמתקשר ואני יודעת שזה בשביל זה אאני פשוט לא עונה שיהיה חדש אני כבא אדאג לעדן
אני בלחץ ומתחילה לחשוב אולי משהו בגוף שלי לא בסדר זה ממש מאכזב שזה לא קורה אני מתחילה לחשוב כל מיני מחשבות לא טובות דבר שאני יודעת שגורם לעיכוב ואני צריכה להרפות רק איך עושים את זה??
אני מקווה שאהיה כמו כמה מהבנות פה שאיך שהן כתבו בדף כמה שעות לאחר מכן ילדו כנראה שיש ברכה באתר הזה.

[פלוניתה*]

ממליצה לך מאוד מאוד על דיקור! אצלי תוך פחות מ- 24 שעות מהדיקור התינוק היה בחוץ
<ואגב כשבאתי לדיקור הייתי בלי צירים, בלי פתיחה, בלי כלום..>

[דיאנה_המיילדת_מנהריה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם!
אני נמצאת בשבוע 41+2 לקראת לידה שניה!
את הראשון ילדתי בשבוע 39+6 ככה שזה מאד מתסכל עם כל הידע והניסיון שיש לי ניסיתי הכל ושום דבר לא זז.כולל דיקור סיני,הליכות וכו'.בבית חולים עקב משקל 4100 הוחלט על ניתןח קיסרי והכל אצלי תקין חוץ מהלחץ של הצוות הרפואי וההשפלות של חוסר אחריות ואין לאת למשוך.אני עדיין מאמינה שהכל יהיה בסדר רק שהסובבים יתנו לי אפשרות לחכות לפחות עד שבוע 42 בלי לחץ.לכל אחד יש תאריך ושעת משלו-זה האני המאמין שלי.אם אען אינדיקציה רפואית כלשהי לניתוי אין סיבה להיות בלחץ.
כל יום מחכה להתפתחות הלידה,ומאחלת לכולם חג פסח שמח.
מבטיחה לכתוב איך תסתיים הלידה שלי .קבעו לי תאריך ניתוח ביום ראשון-כלומר עוד 6 ימים אם לא אכנס ללידה....

[הדר_מן_הטבע*]

לפי דעתי אל תלכי לנינתוח או כל התערבות רפואית שהיא שאינה טבעית לגוף בינתיים..כל עוד יש תוצאות בדיקה סבירות,ואת חשה את העובר כמו שרק את יכולה ולא אף אחד אחר
אני התחתלי את שבוע 41 אתמול בהריון הראשון ילדתי ב42 +3 הכול זרם טבעי בזכות האמונה שלי ושל בן זוגי האהוב לא אפשרנו לצוות הרפואי ללחוץ עלינו הם עושים זאת לכולם אל דאגה
בהצלחה שיהיה לשתינו!

[קרן*]

אני גם כמו כולן פה עברתי את התאריך. בלידה הקודמת ילדתי שבוע לפני התאירך הצפוי ובגלל זה הייתי בטוחה שהפעם אלד עוד יותר מוקדם.
אני בהלם מהרגשות המורכבים שעולים בי. יאוש, בכי, פחד, חרדות. לעיתים שמחה גדולה וגעגוע לתינוקת שאמורה להוולד, מיו מטוטלת של רגשות.
איך מתמודדים עם התחושות הללו, כל כך קשה לי להרפות ולשחרר. מאד קשה ההתמודדות עם הסביבה, הלחץ. ובמיוחד מהבן זוג. אני בטוחה שהוא גם במתח גדול אבל כל הזמן הוא שואל מה קורה ? איך את מרגישה? נו את לא רוצה כבר ללדת זה ממש מלחיץ אותי.
מרגישה שאני זקוקה לעזרה לא יודעת ממי לקבל אותה או איך לקבל אותה. למישהו יש רעיונות?

לאחרונה צף בי הרצון ללדת במים, ניסיתי לעשות בירורים באינטרנט ומתברר שיש את המרכז ללידת מים בקדימה כאשר ביררנו עליות, התאכזבנו מאד, המחיר הוא בסביבות 15000 שח מה שמבחינתו לא אפשרי כרגע, אך לי קשה לוותר על החלום

[פלוניה*]

בעיקרון אפשר ללדת במים בלידת בית עם רוב מילדות הבית. בהתראה כל כך קצרה יהיה לך קשה מאוד למצוא מיילדת שתסכים ליילד אותך מעכשיו לעכשיו.
האופציה היחידה שאני יכולה לחשוב עלייה היא תל השומר, שבזמן האחרון קיבלו שם כבר כמה ליידות מים, יש שם מיילדות מאוד ספציפיות שמסכימות לזה.
מאיפה את בארץ? אולי תנסי ליור קשר עם ד"ר אבנר שיפטן?

[הילה*]

אני אומנם כרגע רק בשבוע 12 והדרך עוד ארוכה.. אבל הזדהתי מאוד עם הרבה ממה שכתוב פה, מההריונות הקודמים שלי.
הריון ראשון ילדתי בשבוע 41+2
הריון שני 41+1
הריון שלישי41+2
קראתי פה שמישהי כתבה ששני הריונות היא ילדה בשבוע 38 וההריון השלישי היא סחבה עד 41
אז אני תוהה לחשוב שזה יכול להשתנות..
מעניין אם זה קשור לזמן הקליטה
נשים שנקלטות בסוף החודש ז"א בדיוק לפני המחזור הבא יולדות אחרי ה40 שבועות, ואלה שנקלטות בתחילת חודש יולדות עד שבוע 40?!

[אמא*]

_מעניין אם זה קשור לזמן הקליטה
נשים שנקלטות בסוף החודש ז"א בדיוק לפני המחזור הבא יולדות אחרי ה40 שבועות, ואלה שנקלטות בתחילת חודש יולדות עד שבוע 40?_
אני גם שמעתי כך

[עדי*]

כבר כמה שבועות שאני חופרת בפורום הזה והיום זה הפעם הראשונה שאני משתפת. היום אני מתחילה 41 (40+7) הריון ראשון ברוך השם.. כבר לפני שבוע הרופא שלח אותי לבית חולים כי הערכת משקל יחסית גבוהה-4100 ולא הלכתי כי אני לא רוצה שהם ילחיצו אותי עם זירוזים וניתוחים. אני מרגישה מצוין ממש, יפה ובמיטבי וגם מרגישה אותו כמעט כל הזמן. יש רגעים שפתאם הפחד משתלט עלי ואני חושבת אולי הוא לא זז או אולי הוא לא יצא בצורה טבעית ואני אהיה חיבת ניתוח... אבל הוא כן זז. אני מתכננת ללדת בצפת בחדר לידה הטבעית למרות ההמלצות על פוריה, פשוט זה רחוק ולא הספקתי להיות שם בסיור. משהי יודעת מנסיונה אם אוכל להתעקש על לידה טבעית גם אם זה ייקח עוד כמה ימים והערכת משקל תהיה גבוהה???

[אחות_ומיילדת_מתלמדת*]

עדי היקרה
ברור שאת יכולה להתעקש על איזה לידה שתרצי וברור גם שהם יתנו לך להרגיש שאת החיילת שלהם וצריכה לעשות את מה שהם אומרים. זה נקרא בשפה המסוימת הזו "פטרנליזם" שזה הרופא חושב שהוא יודע מה טוב בשבילך!. מזל שיש חוק זכויות החולה ובו יש כמה סעיפים המגדירים בברור (למזלנו הטוב) א. שכל פרוצדורה חייבת הסכמה שלך ב. שכל פרוצדורה חייבת להנתן עם הסבר מלא כולל כל הסיכונים הכרוחים בפרוצדורה.
כל כך מעצבן אותי אותי הגישה הרפואית ואני עוד אחות בבית חולים! יש להם את הגישה הזו כאילו הם לא שואלים אותך אלה מיידעים אותך במה הם הולכים לעשות ואז מבקשים שרק תחתמי על המסמך. הם מאוד מתרגזים אם את לא מסכימה לעשות מה שהם אומרים ומפחידים אותך . מתי יגמרו ימי הביניים האלה??? אוויייישששש

[אמא_טיבעית*]

אני בשבוע 39+4
אני מרגישה כל כך כבדה וחסרת כוחות,אני מתוסכלת כבר מכניסתי לחודש התשיעי אני מנקה כמה פעמים בשבוע את הבית וכבר נימאס לי שזה לא מגיע!!
את בני בכורי שיחייה ילדתי בשבוע 37+5 על ידי זירוז כימי בשל לחץ דם ממש גבוה,כך שבכלל אין לי מושג בלסחוב עד הסוף,אני מרגישה בהריון ראשון,אין לי מושג מזה ירידת מים,פקק הרירי וכו' ,התאריך המשוער שלי הוא בשבת וממש לא באלי עליו..באלי על יום רביעי בבוקר ניראה אם התוכניות שלי מתאימות לבורא עולם ))

[אין_לאן*]

שבוע 42+3...לא מעוניינת בזירוז ומתה מפחד. פתיחה1.5 וצירונים לא סדירים ומחיקה 80% נדמה לי שזה לא הולך להיגמר בחיים.. התייאשתי, עצוב לי ומבועתת..עד מוות

[פלוניתתתת*]

שלום לכולם, מדובר בהריון חמישי. שבוע40 ושישה ימים. שלושה מילדיי נולדו בשבוע42 ובני הבכור בשבוע 38. מחכה בקוצר רוחחח להיות אחרי ב״ה.

[סימונה*]

שבוע 41 וארבעה ימים. .... מה קורה?!
מה עושים?!

[קרן_שמש_מאוחרת*]

סימונה - אני ילדתי ב41+5.
לא עושים כלום הם פשוט יוצאים מתישהו. נהנים כמה שאפשר מהזמן שנותר.

[מאד_וומן*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ו... שוב אני כאן. לקראת לידה שלישית, 41+2 (אבל בעצם אולי יותר, כי זה התאריך המחושב ולפי המקורי אני כבר ב-42+2), קצת צירים פה ושם, מדי פעם אפילו כואבים וסדירים אבל נעלמים אחרי כמה שעות, ובינתיים אין פתיחה, עוברית גבוהה, כלום לא זז.
משמיים נגזר עלי למשוך כל הריון עד לקצה, והפעם הרופאים רוצים אותי מחר בבוקר לתחילת זירוזים. שתי הלידות הקודמות זורזו, כל כך רציתי את זאת הפעם טבעית, אבל כנראה שזה לא בקלפים שלי.

סתם משתפת כדי לקטר. אני יודעת, בסוף כולם יוצאים וכל זה, והעיקר הבריאות, ושיעבור בשלום, אבל עכשיו אם אפשר לבקש, רוצה שגם היא תביע רצון לצאת, לא רק אני...

[כוכבית_בוקר*]

5 ימים אחרי התל"מ, חוסר סבלנות ותחושת יאוש שלא מבינה בראש מה היא קשורה. רצון "לגמור עם זה", אפילו קצת כעס על התינוקי, ועל הגוף שלי, למרות שיש הרבה מה להודות לשניהם בשלב הזה.
כעס על העולם, על בן הזוג. כל העצות מאוסות עלי ולא, לא מצליחה להנות מהרגעים האחרונים האלה לפני ילד, ואין מה לעשות.
בקיצור, עוד לפני זירוזים אבל ממש לא בהרפייה ואמונה. אני מוכנה ללידה, מוכנה להתחלה החדשה איתך- בוא/י!

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתקווה שהדף אכן יעזור גם לי שבוע 41 בידיוק בלי שום סימן שהלידה קרבה,בביקור במיון לפני יומיים אמרו לי שאם לא אלד עד יום ראשון אז יזרזו.אני מאוד מוכנה ללידה הזאת כן נפשית וכן פיזית מוכנה להפגש עם הנסיכה שבבטן ואני ואבא שלה מאוד מוכנים ומחכים!

[אהבה*]

שבוע 40+2....המרגיעון שלי כרגע הוא: "הכול בתואם מושלם"...לא יכולתי לזמן לעצמי מרגיעון יותר מדוייק ומרגיע מזה...
מחכה לצירים האמיתיים שיתפתחו,מתרגשת והורמונלית מאוד מבחינה רגשית.
מודה לאל על כול החסד והאהבה והחמלה שהוא שלח לחיי.על ילד ראשון אהוב עד בלי די ועל תינוקת שבא לי לחבק כבר בזרועותיי..אני משחררת ףמשוחררת ובוטחת ביקום שהכול נעשה בזמן ובעיתוי הנכון. משחררת גם את האמונה שהכול צריך להיות פיקס לקראת הולדתה...מאפשרת לה להגיע גם לחוסר השלמות בחיינו(הבית כול הזמן מתבלגן מחדש,יש כביסה תלוייה,יש דברים שלא סיימתי ושכנראה לא אסיים לפני הולדתה...
הבגדים שלה מקופלים ומסודרים יפה בארון,המיטה מסודרת(אעפ"י שהיא תישן איתנו),אפילו החדר של הגדול מדוגם...והכי חשוב,הלב שלי מוכן ופתוח לקבל אותה ,לשלב אותה באהבה ולתת לה מקום מכיל ואוהב ,כפי שהיא ראוייה לו. מחכים לך אהובה,בואי בזמנך!

[להיות_בשמחה*]

מנסה גם אני את מזלי.... אז אני מחר אהיה בשבוע 41, הריון ראשון נגמר בשבוע 42+3 עם זירוז ובסופו של דבר קיסרי בשל מצוקת עובר (בלי פתיחה).
גם הפעם אין התקדמות כלשהי, הרופאים הנחמדים "הבטיחו" לי שאם עד לשבוע 42 (שזה עוד שבוע) לא אלד בכוחות עצמי ישלחו אותי לקיסירי- אני לא רוצה עוד קיסרי!!!!!!!!
אני רוצה ללדת טיבעי וכמה שיותר, כן אני רוצה להרגיש את הצירים ואת הכאבים, שאל אותי אחד הרופאים- מה את מזוכיסטית?? מה קשור בגלל שאני רוצה להרגיש צירים??
בכל אופן מקווה מאוד שבקרוב מאוד אני אלד טיבעי בהשראת הדף הזה..
בהצלחה לכולן...

[פלוני_אלמונית*]

אני כרגע בהריון רבעי שבוע 34, את שלושת ההריונות הקודמים סחבתי עד שבוע 41 .
מה שמעניין אותי מאוד מתי זה יקרה הפעם כי ההריון הזה מחושב ע"פ האולטרסאונד. לפי המחזור אני חודש יותר כאילו שבוע 37 וע"פ האולטרסאונד אני חודש פחוט..
זה קרה למישהי הבדל של חודש בין התאריך של המחזור לבין החישוב של האולטרסאונד??

[רונ_צ'ה*]

פלונית - לפי איזה אולטרסאונד חישבו את גיל ההריון? בשבוע צעיר של ההריון? אם כן - אז מתייחסים לגיל ההריון לפי האולטרסאונד. אם האולטרסאונד הוא אחרי שבוע 12 - אז מחשבים לפי הוסת.

[אביגיל*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני היום בתאריך הלידה שלי ושום דבר לא זז...
לידה קודמת לפני שנה וחצי ילדתי בשבוע 42+1 הגעתי לבית החולים בלי צירים ושם עשו לי סטריפינג בסוף אחרי יומיים שביליתי שם ילדתי. לא עזרו לי כל הטיפים שקיבלתי לזרז ניסיתי ה-כ-ל חוץ משמן קיק שרופאות לא המליצו עליו עכשיו אין לי כברכח לסחוב
חברה מהר. לפני שזה יחזור על עצמו מה עושים (חוץ מלהתפלל לה' שאת זה אני משתדלת לעשות כל הזמן) שזה לא יחזור על עצמו לעשות ספונז'ה בכל הבית????
תנו לי טיפים מהר...