חווה כרגע הפלה

[אנונימי]

הפלה באופן טבעי, תמיכה לאחר אובדן הריון

[פנינה*]

לצערי הרב אני אחרי 2 גרידות ועוד הפלה טיבעית. שוב נכנסתי להריון, וכרגע יש לי דימומים מטורפים שלא משאירים לי צל של ספק כי זו ההפלה הרביעית(כל הסימפטומים של כאבי גב והפרשות מוזרות ). עשיתי בדיקת דם היום, ואכן זו ההפלה הרביעית שלי. נמאס לי. קשה לי לשתף את בן זוגי. אפילו לא סיפרתי לו על ההריון הזה ועל קודמו, כיוון שידעתי שזה לא יגמר טוב. עשיתי את כל בדיקות הדם, כולל קרישת יתר. כל הבדיקות יצאו תקינות.
זה מתסכל ואין נחמה.

[נאוה_פרנס*]

אחרי חוויות קשות שכאלו, ואם כל הבדיקות תקינות,
כדאי אולי לעצור ולבדוק איזו התנגדות פנימית יש לך להיריון.

לפני שמישהו מוציא אותי להורג על משפט שכזה - אסביר.
לפעמים, המודע שלנו רוצה משהו שהתת מודע אינו יכול לאפשר לו לקרות.
דווקא בעניין זה יש לי סיפור על אישה שלא הצליחה ללדת עובר חי.
היא כן הצליחה להיכנס להיריון, אבל היו לה הפלות.
פעמיים סחבה את ההריון עד הסוף וילדה עובר מת.
בבירור שעשינו התברר, שבהיותה בת 6-7 היא שמעה שיחה של אמה עם רופא,
שיחה שאיש לא ידע שהגיעה לאוזניה, בה אמר הרופא שלידה תסכן את חייה (מום בלב).
התת מודע שמר על חייה, ע"י כך שלא אפשר לידת עובר חי.

יש מלא סיפורים כאלו על כל מיני "תקליטים" שמנגנים בראשם של אנשים ומונעים מהם את משאת נפשם.
אני ממליצה בחום למצוא מישהו מתאים ולצאת לחקר התת מודע בעניין.

על אובדנך. זו חוויה קורעת.

[.מי*]

מצטרפת לחיבוק ולדמעות
נראה כי לכאב ההפלה נוסף כאן גם כאב הבדידות
ואכן, דומה כי אין נחמה
חזקי ואמצי

[פלוני_אלמונית*]

אני לא מתחברת לזה שהלא מודע שלך לא רוצה את זה. מצטערת. יש הרבה הריונות לא רצויים (ברמה המודעת והלא מודעת) ששורדים.

אבל אולי אלייך זה כן מדבר, ואז באמת כדאי שתגשי לברר את הנושא עם איש מקצוע (בכלל אחרי 4 הפלות לא מזיקה קצת תמיכה). אני אישית מציעה לך לגשת ד-ח-ו-ף למומחה לפוריות (רופא נשים שזו המומחיות שלו). יכול להיות שאת כבר רואה אחד כזה, אבל אם את עדיין אצל רופא הנשים ה"רגיל" שלך, והוא זה שהפנה אותך לבדיקות קרישיות למשל, כדאי לפנות מיד למומחה פוריות. ואם את כבר אצל מומחה פוריות - שווה לשקול לעבור לאחד אחר.
יכול להיות שצריך לעשות שם צילום לראות את מבנה הרחם (את הרי מצליחה להקלט!), בהרבה מקרים יש מחיצה שמפריעה לעובר לגדול ולכן הוא מופל - וזה משהו שאפשר לפתור אותו, ועוד.

תחזיקי מעמד - זה לא קל, ומייאש.

והנה הכתובת של פורום פוריות ברשת - כדאי להכנס ולשאול גם מה הן ממליצות.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... asp?id=180

[ארני_ש*]

חיבוק גדול , מעוד משהי שגם סובלת .
תרשי לעצמך להתאבל . זה עצוב .

הכל אני מוכנה לסלוח לאלוהים ,
אבל למה למה מי שרוצה ילדים צריכה ככה לסבול
וכאלה שבכלל לא רוצות נקלטות בקלות ועושת הפלה אחרי הפלה .

[שירי_בן_דב*]

ארני יקרה, כדי להשתחרר מהסבל, כדאי להשתחרר קודם כל מהלמה. לא חשוב למה. השאלה הזאת מתאימה לכאלה שפועלים מהראש. וכידוע, לא ניתן להשאר רק בראש אם רוצים הריון טוב ומיטיב. כ כ ה זה היה. יש לזה סיבות כאלה, או אחרות. כשממשיכים לשאול למה, הרציונאליזציה ממשיכה וממשיכה להמציא תשובות שונות ומשונות וזה יכול להמשך שנים ולנצח , הכאב נשאר והבעיה לא נפתרת.
"לשחרר, לשחרר, כך אומר לי הקול" אומר ארקדי דוכין באחד משיריו. אבל איך עושים את זה , לעזאזל?
אז השיטה שלי היא כזאת: ברגע שאני מאתרת בעיה מסוימת אצלי, ואני באמת רוצה להפתר ממנה, לא סתם אומרת מהפה החוצה ומנסה לשכנע את עצמי, אני מזהה את האנרגיה קוראת לה בשם, ושולחת אותה לחופשי לדרך חדשה במילים האלה, זה יכול להיות משהו כמו: "תודה רבה לכם, גופי היקר ורחמי האהוב, שטרחתם עד כה ושחררתם את כל ההריונות ששחררתם. אני מאמינה בכם, בתקינותכם ובבריאותכם, אוהבת אתכם וסומכת עליכם, גוף ורחם יקרים ואהובים שלי. אני חשה כעת שאני בשלה כעת להריון נוסף , טוב ומיטיב, שלם ומלא, שסופו בלידה טבעית ומוצלחת ובתינוק/ת בריא ונפלא. אני אוהבת ומעריכה אתכם גוף ורחם נפלאים שלי".
אני מודעת לכך שזה עשוי להיות קשה להגות את המילים האלה, במיוחד את הראשונות, אבל בהנחה שזה עובד, וזה עובד, זה שווה.
בעוד את אומרת לעצמך, בקול מול הראי, או בשקט בלב,את המילים האלה, או כאלה שתמצאי לך ושתתחברי אליהם, ברוח הדברים, כפי שנכון לך, נסי לדמות בעיני רוחך את רחמך, הנמצא בתוך גופך. אם את שוכבת, את יכולה להניח את ידיך על הבטן התחתונה, כדי להרגיש במו ידיך את האנרגיה של הרחם, ולהעביר אליו את האנרגיה הטובה הטמונה בידיך. כדאי לחזור על התהליך מספר פעמים במשך תקופה. כל פעם שמתאפשר לך. כל מיני תחושות עשויות לעלות תוך כדי כך, וגם מראות לא קלים לפעמים מהעבר. נסי לא לשפוט, לא לבקר, תני לתמונות לרוץ כמו בסרט, ואל תשכחי בסוף להגיד תודה לעצמך על הסשן הזה שעשית . צורת הריפוי הזאת מתאימה לנשים שמעונינות לקחת את המושכות לבריאותן, ומאמינות בעצמן וביכולתן. אני מאמינה שזה מתאים לכל אישה באשר היא, למרות שאינני פוסלת כמובן התערבות רפואית.
ועוד, אני ממליצה בכל לב על הספר שמוזכר באתר הרבה באתר זה "גופה של אישה, תבונתה של אישה". אני קוראת אותו בדיוק ]עכשיו אחרי ששמעתי עליו במשך שנים כבר. יש שם שני פרקים רלוונטיים, אחד בשם "השינוי של אי-פריון" והשני "אבדן הריון", אבל אני ממליצה דוקא לקרוא את הפרקים הראשונים והאחרוניםבספר.
ארני, בתור מי שנכללת בקטיגוריה עליה דיברת, ש"נכנסת להריון מהאבק שברוח", כמו שאני קוראת לזה, אני עצמי עברתי 3 הפלות יזומות, לפני ההריון האחרון שלי, שהיה למזלי הטוב תקין, ואשר בסופו ילדתי את ללי, בתי האהובה. מצבי הגופני היה תקין בעת שהחלטתי על ההפלות הללו, אך נפשי כנראה לא הייתה בשלה להפוך ולהיות אמא. זה לא היה קורה היום כמובן, חלילה וחס, אך אינני שופטת את עצמי על החלטותי דאז. עשיתי מה שיכולתי. מהמקום שבו אין ביקורת או שיפוט, שני סוגי אובדן ההריון הללו, בין אם הוא יזום ובין אם טבעי, הם אבדן. התחושה היא אותה תחושה, בין אם היא מעובדת באותו רגע ובין אם שנים אחר כך. ממש ברגעים אלו, בעודי מקלידה את המילים אלה על המחשב, אני ממשיכה לעבד את הנתונים, אך הפעם ממקום חדש, בוגר יותר מקבל ושלם.
חיבוק גדול לכולנו.

[ארני_ש*]

שירי , כל כך יפה ונכון מה שכתבת .
אתמול , לפני שקראתי את הדברים שלך עברתי עם בתי על יד שיח פורח , ראינו איך חלק מהפרחים נבלו והם הופכים לפקעת זרעים ואחרים נבלו בלי להיות מופרים , הרגשתי איך הכל הוא חלק מהכל , איך אנחנו חלק מהטבע האין סופי ואיך שום דבר הוא לא אישי נגדי ולא נתון לשליטתי , והרגשתי אושר גדול .
יש משהו מאוד משחרר בזה שהדברים הם ממילא לא בשליטתי , כמו שכתבת , מי יודע איך הייתי מרגישה עם הריון לא רצוי או עם הריון שאני יודעת שיש בתוכי ילד שיסבול מסיבות של חריגות פיסיולוגית או אחרת .
ואז הגעתי למחשב וראיתי מה שכתבת .
כל כך תודה.

[מודאגת*]

גם אני ברגע זה חווה הפלה טבעית וברגע ספציפי זה שאני כותבת אני סובלת מכאבי תופת.... מחר יש לי תור לגרידה ואני כל כך לא רוצה שזה יגמר , אם רק יכולתי לעשות קסם קטן שהכל יהיה תקין וימשיך כרגיל. זהו רק הראשון שלי לכן אני לא כל כך מודאגת אבל אני מאוד מתחברת למה שכתוב כאן ואני רק רוצה שזה יגמר בשביל כולנו ושנהיה בריאות...

[מחשבות*]

שיעבור בקלות, מקוה שאת מרגישה טוב

[במבית*]

תודה מחשבות. בהחלט עברתי את זה. לא כ"כ בקלות אבל ממשיכים הלאה לא?! בכל מקרה תודה על האכפתיות

[מחשבות*]

[ענ_בל*]

גם ממני. זו חוויה לא פשוטה.

[במבית*]

תודה לשתיכן . זה מדהים כמה תמיכה ואהבה מקבלים גם כשחושבים שאבדה כל תקווה , אה? |l|

[אילה*]

גם אני אחרי הפלה יזומה ואחריה עוד שתיים טבעיות בסביבות שבוע 10.. לא קל .
וברגעים אלו בהריון רביעי, שבוע 13 היום.
עם מעט חששות והרבה שמחה וחוסר סבלנות...
יש תקווה!!
חיבוק גדול

[פלוני_אלמונית*]

גם אני עברתי הפלה טיבעית (עדיין עוברת) הגוף עדיין מתנקה, הייתי בשבוע השמיני כמעט, אחרי שתי לידות בריאות וילדים מקסימים.
אני אופטימית בתקווה שבפעם הבאה, בע"ה, הכל ילך יותר טוב.
חזקי ואימצי

[דקל_נור*]

דף סיפור הפלה

[אפרוח_בבית*]

אני חושבת שאני בתהליך הפלה כרגע
כאבים עצומים, התכווצויות, בחילות,
אבל כבר יום 2 וללא דימום.
אין לי מושג מה לעשות.
ב-US אתמול לא מצאו דופק ובכלל נראה להם פאסימי.
הכאבים שאני חווה גם לא משאירים מקום לתקווה, אבל בכל זאת,
אין דימום. אולי יש תקווה??

[אפרוח_בבית*]

ממשיכה לשתף.
שבוע שביעי של ההריון.
היום ההרגשה פחות כואבת מאתמול אבל עדיין אין דימום.
עכשיו שבת ואין למי לפנות, אין אפשרות לעשות בדיקת בטא או US
וזה קשה.
בכל פעם שאני מביטה באפרוח שכבר יש לי הלב שלי מתרחב, הרחם
שלי שמח והעיניים פחות סובלות. איזה מזל שהוא איתי .
אני מרימה אותו, מנשקת, מריחה ומפטפטת איתו על כל מיני שטויות חשובות
וכבר מרגישה יותר טוב.
בהפלה שעברתי לפני שהוא נולד, הייתי שבורה, רצוצה, הרגשתי ואקום
ואילו עכשיו יש עצב והרגשת חוסר וודאות אך בוודאי לא תחושת ריק כבעבר.

מחר מקווה שהעננים יתבהרו.

[אפרוח_בבית*]

עדכון לא מעודד (לפחות מעדכנת את עצמי....)
התחלתי שבוע 8 .
היינו אצל כמה רופאים, ההריון עדיין לא מכיל קוטב עוברי , לא כל שכן דופק עוברי.
שק ההריון עגול ויפה, השלייה גם, ההריון מושרש היטב. אך כנראה משהו גרם לעובר לא להתפתח, אולי ברירת מחדל של הטבע בעקבות פגם כרומוזומלי או משהו אחר.
עכשיו אני ניצבת בפני כמה אפשרויות: גרידא, הפלה בעזרת כדור או הפלה טבעית.
הרופא הבכיר טוען שהפלה טבעית הכי פחות רצויה כי ברב המקרים יש צורך גם לעבור גרידא לאחר מכן.
כדור יעיל בכשישים אחוז. אם אצטרך להפיל כנראה שאבחר בדרך זו אם זה לא יגיע באופן טבעי לפני כן.
ואני, אני עוד לא עושה כלום, ברור לי שכל ההתכווצויות דמויי הלידה שעברתי במשך יומיים היו התחלה של תהליך פיסי של הפלה טבעית אך אין דימום לכן אין הפלה. הרופא בדק ומצא שצוואר הרחם ארוך, סגור ולא מרמז על הפלה טבעית קרובה. הסיבה ברורה לי.
הנפש שלי לא משלימה עם זה עדיין וכל ההתכווצויות היו תהליך פיסי שלא הושלם בשל חוסר הבשלה נפשית.
לא יכולה עדיין לוותר, אולי העובר עוד יתפתח? הרופאים כולם אמרו פה אחד שזה בלתי אפשרי וקבעו חד משמעית אבחנה ברורה. אין קוטב עוברי עדיין . (ה"עדיין" , זו תוספת שלי)
אני לא מסוגלת עדיין לקבל זאת.
מקווה שלא יצא מבולבל כל מה שכתבתי.

[ציפ_ציף*]

[הרועה_בגיא*]

הכי טוב זה הפלה טבעית
מניסיון אחרי פעם שעברתי גרידה עם כל מה שכרוך בזה
פעם פשוט הגיע דימום
ופעם הגיע דימום יום אחרי שקיבלתי הפנייה לבי"ח לעשות גרידה
מדהים הקטע הזה של הרופאים שפוחדים כל-כך מהפלה טבעית
נדמה לי שהם פשוט מחפשים כיסוי תחת.
הדבר שממנו הם פוחדים זה דימום יתר, כל אשה מכירה את הגוף שלה, נכון שבהפלה יש קצת יותר דימום
אבל עדיין כל אחת תוכל לזהות אם יש לה דימום מוגזם, ורק אז לבקש עזרה.
הטבע עושה את זה כל כך טוב וחכם.

[אפרוח_בבית*]

הרועה בגיא יקרה, גם אני מרגישה שהכי נכון לתת לגוף לעשות את שלו, אבל,
המחשבה שאני בהריון ומועד לסוף ללא תינוק בסוף, אינה טובה לבריאותי הנפשית.
בעיקר שאין קצה קצה של דימום או של פתיחת צוואר הרחם. הכל כל כך סגור,
מושרש היטב, כאילו הכל נועד להתקדם.
הפסקת דמעות .
אין לי מושג כמה זמן כל התהליך הזה ייערך אצלי, בעיקר שעוד לא השלמתי עם זה.
הדימום, מוגזם או לא, דווקא לא מפחיד אותי.מה שמרתיע הוא שאצטרך להמשיך להיות בהריון, להרגיש את כל תופעות ההריון, אך ללא תוחלת הריונית .

הרופא הבכיר אולי חשב שאני קטנה ושברירית אז התחיל להפליג בתאורים של הפלה טבעית:
" זה בא ללא כל שליטה במועד, בעיתוי, באמצע היום, או להתעורר בתוך שלולית של דם בלילה...." ועוד תאורים ברוח אקטואלי, אה-לה ג'ק המרטש מאנגליה .
אבל , זהו, שכל זה ממש לא מרתיע אותי, אין לי בעיה עם דם , בטח לא בלילה במיטה הפרטית שלי, של בעלי ושל בני האפרוח, שם אני מרגישה הכי בטוחה בעולם. גם באמצע פגישה עם אנשים אינני מתפדחת שזה יקרה.
הרופא טעה בכתובת, אני בדיוק ההיפך ממה שהוא חשב שאני.

אוסיף שהרופא באמת האמין במה שאמר, והסביר שלדעתו גרידא היא סוג של שליטה בהפלה והוא בעד השליטה. ואכן, הוא נראה אדם בעל שליטה עצמית גבוהה מאד, רופא מקצועי, מדוייק ונעים. אני מאמינה באמונתו בדבריו.

אני עדיין במקומי, לא עשיתי שום דבר בשום כיוון.
אין לי גם שום צפי שתתרחש בקרוב הפלה טבעית.

[פלוני_אלמונית*]

אפרוח יקרה
דיברנו הרבה על הנושא הזה במעגלים עם אורנה שפרון ועם שרה לה המיילדת. אולי תצרי איתה קשר? היא יכולה לעזור לך!
מזמן כבר חשבתי לתפוס את הכפפה ולפתוח דף על הפלה בבית, אבל עוד לא עשיתי זאת...
בגדול אם את במעקב מיילדת אין סיבה שלא תתני לגוף להפיל באופן טבעי, זה יכול לקחת עוד כמה ימים אבל בסוף זה יקרה מן הסתם.
כי צריך לזכור שגרידה זו התערבות פולשנית שיכולה גם ליצור נזק.
לגבי מה שכתבת על אחדות הדעים של כל הרופאים בקשר למצבו של שק ההריון,
הייתי במצב דומה לשלך, מומחה ידוע מאוד קבע לי תור לגרידה מיידית ואמר ש"אין שם כלום".
הייתי בדיוק כמוך בסוף שבוע שביעי או תחילת שמיני.
איכשהו בחיפושי אחרי עצות להפלה טבעית בבית, הגעתי למיילדת בשם אלכסנדרה שהיא גם מתקשרת,
שסירבה לתת לי מרשמים, כי טענה שהעובר אולי עוד חי. חיכיתי עוד שבוע והלכתי לעוד אולטרסאונד... והיה דופק!!!
חלש, אבל היה! הרופא <רופא אחר> אמר שיש לו חמישים אחוז סיכוי לשרוד!
בסוף הוא לא שרד, אבל אני את השיעור שלי על יהירות של רופאים למדתי :-ּ(
אם את לא מרגישה מוכנה עדיין להפרד מהעובר, יהיה מצבו אשר יהיה, אז קחי לך עוד זמן.
הקשיבי לעצמך פנימה, לא רק לקולות שסביבך. שולחת לך חיזוקים

[ההולכת_בדרכים*]

זאת הייתי אני שם למעלה

[אפרוח_בבית*]

)': ההולכת בדרכים , @}
בגדול אם את במעקב מיילדת
אני רק בהתחלת הריון, לא במעקב מיילדת, בכלל לא במעקב..לא ידעתי שיש כזה דבר מעקב מיילדת. במה הוא שונה ממעקב רופא או טיפת חלב? [-:

שסירבה לתת לי מרשמים, כי טענה שהעובר אולי עוד חי. חיכיתי עוד שבוע והלכתי לעוד אולטרסאונד... והיה דופק!!!
וואו! זה באמת מדהים. האם הרופאים לא ראו כלל עובר (כמו אצלי) או שראו עובר אך ללא דופק?

בסוף הוא לא שרד, אבל אני את השיעור שלי על יהירות של רופאים למדתי :-ּ(
צר לי לשמוע. זה לעבור מגילוי שמחה לעצב וחוזר חלילה .
גם אצלי יש עבר עם רופאים שלימד אותי להיוועץ בהם בלבד ולא לעשות אוטומטית את שהם טוענים. שיקול הדעת הסופי הוא שלי.
שולחת לך חיזוקים
תודה,קיבלתי וזה אכן עוזר.


והסביר שלדעתו גרידא היא סוג של שליטה
<איני יודעת מדוע השתמשתי ב א' בסוף המילה גרידה . S-: אולי כי יש עוד אופציות מאשר גרידה גרידא.
0-:

[איילת_פלונית_אלמונית*]

_שסירבה לתת לי מרשמים, כי טענה שהעובר אולי עוד חי. חיכיתי עוד שבוע והלכתי לעוד אולטרסאונד... והיה דופק!!!
וואו! זה באמת מדהים. האם הרופאים לא ראו כלל עובר (כמו אצלי) או שראו עובר אך ללא דופק?_

חייבת לציין כי פעמים עברתי אותה חוייה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אמרו:אין דופק,העובר לא מתפתח...וכו...
ותמיד בשבוע השמיני-תשיעי...
בפעם הראשונה עברתי גרידה,ובפעם השניה גלולה.
בהריון השלישי הסיפור חזר על עצמו,עד שראיתי תוכנית בטלויזיה על הקלות בה הרופאים ממליצים לעשות הפלה בעיקבות אותן סיבות,ויתברר כי לעיתים קרובות,מאחר ולא ידוע בדיוק מתי יום הביוץ,ההריון קטן מכפי שחשבו.
לכן בפעם השלישית לא הסכמתי לעשות כלום,שלושה רופאים שאיתם התיעצנו טענו כי אני טועה,ומסכנת את עצמי,אבל אני סרבתי לאמין,היו כאבי גב,ובטן תחתונה,( היום אני יודעת שכך כואב לי בכל הריון)ולמרות הכל לא דממתי,וכעבור שבועים,בבדיקה אצל רופא הנשים יתברר שיש דופק ויש עובר חי ונושם,והיא הגדולה שלי,לאחר שתי חוויות קשות.

[ציפ_ציף*]

חברה שלי היתה לפני שבועיים במצב הזה,לאחר טיפולים ושמירת הריון,
גם אנחנו קיווינו שאולי...אבל לצערה בסוף עברה הפלה,
הניצוץ הזה של התקווה יכול להיות נהדר אם יש באמת נס קטן והכל מסתדר,
אך במצב אחר,לפעמים ההרחבה של הזמן בו יש אי וודאות הוא קשה מנשוא.
מאחלת לך בשורות טובות ולצאת מהמקום הזה של אי הוודאות(לטוב ולמוטב) .

[אפרוח_בבית*]

_אמרו:אין דופק,העובר לא מתפתח...וכו...
ותמיד בשבוע השמיני-תשיעי..._

לעיתים קרובות,מאחר ולא ידוע בדיוק מתי יום הביוץ,ההריון קטן מכפי שחשבו.

הלוואי שזה יהיה המקרה אצלי. אבל יש נתון שצריך להתחשב בו: שבוע או פחות לאחר האיחור במחזור הביטא היתה מעל 300. כלומר הביוץ היה לפחות שבוע קודם לכן. הביטא עכשיו היא 6500 , מה שמתאים לשבוע 7 אך לא מתאים לכך שלא רואים עובר.

וכעבור שבועים,בבדיקה אצל רופא הנשים יתברר שיש דופק ויש עובר חי ונושם,והיא הגדולה שלי,לאחר שתי חוויות קשות.
איילת, אולי בגלל ההרגשה שגם אצלי זה יכול לקרות, אני עדיין בלי תור להפלה ועדיין מסרבת להכיר ב"עובדות". יש לי זיק של תקווה. בעיקר אחרי מה שאת וציפ ציף הוספתן.
תודה לכן על ההתייחסות והשיתוף

[מי_מה*]

אפרוח בבית , אין לי דבר לחדש, אבל מרגישה צורך להצטרף למחזקות ולתומכות. נראה לי שאין לך מה להפסיד מלחכות. אם העובר לא יתפתח ובסופו של דבר יקרה הגרוע מכל ותפילי, אז לפחות תדעי שנתת לזה את הזמן הדרוש, ואם אכן יקרה נס והעובר יתחיל וימשיך להתפתח אז הרווחת. למוכנות שלך יש תפקיד בכל תהליך ולכן נראה לי נבון לחכות להבשלת המוכנות. כשהנפש תהיה מוכנה לוותר, אולי יפתחו המחסומים והגוף "יסכים" לעשות את המוטל עליו. את תמיד יכולה לקבוע תור לגרידה בשלב מאוחר יותר, אם תגמר לך הסבלנות לחכות להפלה טבעית.
גם מנסיוני, זה פחות קשה (אם כי זה תמיד קשה) כשיש ילד בבית.

מאחלת לך בשורות טובות

[ההולכת_בדרכים*]

הסיפור שלך איילת פלונית אלמונית השאיר אותי בהלם

מעקב מיילדת אפשר לעשות עם מיילדת בית, אני מניחה שזה ניתן גם אם לא יולדים איתה בבית בסוף.
יש על זה דף מעקב הריון ע"י מילדת. זה פשוט יותר אישי, היא נעזרת במישוש ובקונוס מעץ במקום באולטרסאונד, ובכלל פחות במכשירים ויותר בתחושה.
ספציפית שרה לה מתעניינת בנושא של הפלות ויכולה ללוות אשה בתהליך הפלה <ראי סיפור ההפלה שלי>

לגבי הסיפור שלי, כמו שאמרתי הפרופסור היהיר אמר שאין שם כלום, ורשם בטופס- מספר עוברים: אפס
המעברים מעצב לשמחה ושוב עצב לא היו קלים, וגם לא ההמתנה וחוסר הוודאות, אבל בכל מקרה אני שמחה שחיכיתי,
ושנתתי הזדמנות לכל האפשרויות שהצלחתי לדעת עליהן אז, לפני שעשיתי את ההפלה.
למדתי המון מהתקופה ההיא... למרבה הפלא גם כמה דברים מאוד מחזקים!

[ההולכת_בדרכים*]

לא יודעת מה נדחף לי הסימן שאלה, אנסה שוב לתת את הקישור מעקב הריון ע"י מילדת

[ההולכת_בדרכים*]

טוב, זה משום מה לא הולך, תעשי חיפוש על המילה "מעקב" ואז יופיע לך הקישור המתאים.

[איילת_פלוני_אלמונית*]

אפרוח בבית.
לדעתי במידה ואין סכנה גופנית וניתן לדחות את ההפלה,אני הייתי ממתינה,במידה וחס וחלילה הגוף מנקה את עצמו תתרחש הפלה טבעית,במידה -ואני מקווה ומאחלת לך-שהכל בסדר העובר התפתח ופשוט זיהוי תאריך הביוץ היה מוטעה.(ואולי זה יהי נס החנוכה שלכם?)(-:(()).
אני מעולם לא עשיתי בדיקות דם לזהוי ההריון וגיל העובר-וגם הרופאים מעולם לא ביקשו זאת ממני.רק מפה אני נחשפת לכך.

לגבי ההפלות:
האם בדקו בבדיקות הדם שעשית האם את מפתח נוגדנים לדמו של בעלך?בעבר קראתי אצל אודטה על כך,ובהמשך דיברו על הנושא במספר תוכניות בערוץ שמונה,אני יודעת שבבדיקת דם פשוטה ניתן לברר את הענין והטיפול בכך פשוט.
מחזיקה לך המון אצבעות ומאחלת לך רק טוב.

[פלוני_אלמונית*]

בשני ההריונות הראשונים לא ראו כלום עד שבוע 8-9 - בשלישי הרופא אמר לי לעשות בדיקת דם ולבוא אליו רק בשבוע 10 כדי לא להתאכזב וכי ממילא אין מה לעשות קודם. בהריון השני, בשבוע 7, היה לי דימום ענקי (יותר משיא המחזור) ובמיון ראו דופק והכל היה תקין. (בדיעבד אני חושבת שאולי היה זה במקור הריון עם תאומים).
מחזיקה לך אצבעות שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

[נאוה_פרנס*]

ההריון הראשון שלי הסתיים בהפלה.

לא הייתי בשום מעקב רפואי (עשיתי הפסקה ארוכה בתשלומי קו"ח)
ידעתי שאני בהריון כי עשיתי בדיקת דם במעבדה פרטית.
יום אחד הייתה לי תחושה שמשהו לא כשורה, העובר הפסיק להתפתח.
חיכיתי.
אחרי מספר ימים החל דימום.
פניתי לטיפת חלב וקבעתי פגישה עם רופא.
לא נשכבתי לשמירת הריון ולא הלכתי לרופא.
ידעתי שאם זה צריך להישאר - ההריון יימשך והדימום יפסיק,
אם זה לא צריך להישאר - זה יסתיים בהפלה.
הבנתי שאין לי מה ללכת לביה"ח לפני שיש הפלה.

הדימום בא והלך
דיברתי אל העובד: אם אתה בסדר - תחזיק מעמד!
אם אתה לא בסדר, למרות הקושי שלי לוותר עליך - אני משחררת אותך!



לאחר שסיפרתי לאימא שלי שיש הריון (הייתי רווקה ובת 30) הדימום כבר לא הפסיק.
24 שעות לקח לה לעכל את הידיעה ולומר לי שהיא שמחה ותומכת.
למחרת אחה"צ (סביבות 16:00) הייתה הפלה טבעית.
הייתה לי התחייבות בערב (לימדתי יוגה) אז נסעתי לביה"ח רק ב- 22:00.
הרופא אמר לי: "תודה שבאת בסוף"
לא הייתה אז גלולה ולא פטנטים טבעיים אחרים.
ב- US נראו שאריות השלייה - לקח לו כרבע שעה לגרד אותם.
זו גרידה קלה יחסית להפלה מלאכותית כי צואר הרחם פתוח וזה 'רק' ניקוי של שאריות.

אני אישית, אז... לפני שנים, עברתי את התהליך ללא הרדמה או טשטוש.
אבל...
רגשית לא ממש הייתי מוכנה לזה.
ההיסטריה של אימא שלי כשרציתי למחרת ההליך לרדת לרצפה ולהתחיל להתעמל,
עלתה לי בשקיעה עמוקה בדיכאון על האובדן
אילו הלכתי עם התחושות שלי, העשייה לכיוון שיקום הגוף הייתה ממתנת את הנפילה הרגשית.

לכן, אני מציעה לך כמה דברים:
אל תמהרי לעצת הרופאים.
דברי עם עצמך ועם העובר - שחררי אותו!
תני לגופך זמן לעשות מה שצריך וחפשי את הספר: מכתב לילד שלא נולד

אם הזמן מתארך ללא שינוי יתכן שלא יהיה מנוס מהפלה מלאכותית
כי עובר שלא נופל יכול לגרום להרעלה שתסכן את חייך.

[נאוה_פרנס*]

אפילו byt]מצאתי לך אחד results[/po].asp?free text=%EE%EB%FA%E1+%EC%E9%EC%E3+%F9%EC%E0+%F0%E5%EC%E3&category=title name&image.x=13&image.y=4 - במחיר סמלי

[אפרוח_בבית*]

אני מעולם לא עשיתי בדיקות דם לזהוי ההריון וגיל העובר-וגם הרופאים מעולם לא ביקשו זאת ממני.רק מפה אני נחשפת לכך.

איילת , אף פעם לא אמרו לך לבצע בדיקת זיהוי הריון ביטא hCG ??? זוהי בדיקה כמותית של ההריון המודדת את רמת הורמון ההריון . אני עושה כמה כאלה בהריון.

ופשוט זיהוי תאריך הביוץ היה מוטעה.(ואולי זה יהי נס החנוכה שלכם?).

הלוואי אבל לפי הבדיקה שציינתי בשורה הקודמת, אני אכן בשבוע שאני חושבת שאני והביוץ היה במועדו.
אבל תודה על העידוד והחיבוק, ולמרותשזה לא רציונלי, הנה אני עדיין מקווה.
כל חברה ששומעת על העניין (והיום הרגשתי ממש רע, כל היום בבית ובטלפון...) לא מבינה במה אני ניתלית. אך יש לציין שכולם מבינות אותי, למרות שזה "לא רציונלי".


האם בדקו בבדיקות הדם שעשית האם את מפתח נוגדנים לדמו של בעלך?

יש לי כבר ילד מבעלי, אז אולי זה אומר שאין לי נוגדנים לדמו?? זה לא אמור להשתנות בין הריונות, או שאני טועה?
מחזיקה לך המון אצבעות ומאחלת לך רק טוב.
@} את מקסימה.

אלמונית , שלום לך, מקווה שאת קוראת . אני מודה לך על שיחתנו , זה מאד עזר וחיזק אותי. שכחתי לשאול אותך דבר חשוב: לאחר המקרה שלך, האם היתה לך לידה או שעדיין לא? @} (לא נעים לי להתקשר בשביל זה...).
ההודעה שלך ותגובתי אליה נעלמו בדף זה. אולי מישהו ערך.

ההולכת בדרכים,

למדתי המון מהתקופה ההיא... למרבה הפלא גם כמה דברים מאוד מחזקים!

נכון, גם מהדברים הקשים לומדים. בעיקר מהם.
תודה על הקישורים וההפניות@}

כשהנפש תהיה מוכנה לוותר, אולי יפתחו המחסומים והגוף "יסכים" לעשות את המוטל עליו. את תמיד יכולה לקבוע תור לגרידה בשלב מאוחר יותר, אם תגמר לך הסבלנות לחכות להפלה טבעית.

מי מה, אני נעזרת במה שכתוב כאן, בבאופן, לגבי נקודות הציון של מתי לפעמים כן מופיע עובר ודופק. אסביר את עצמי: מספר נשים כתבו כי אצלן זה קרה באופן מפתיע סביב שבוע 8,9. ויכול להיות שאני אחזיק מעמד עד אז כי אולי זה יקרה גם כאן.


_גם מנסיוני, זה פחות קשה (אם כי זה תמיד קשה) כשיש ילד בבית.
מאחלת לך בשורות טובות_
@}תודה.

כל כך עוזר לי להיות כאן ולקרוא כאן שאני מרגישה שאני רוצה וחייבת לעדכן אתכן(())

[יעל_נוי*]

אפרוח יקרה,
אני מחקתי את התכתובת בנינו.
לשאלתך טרם היתה לי לידה מאז, והרי אמרתי לך להתקשר מתי שאת רוצה אז בבקשה אל תתבישי והתקשרי במידה ומרגישה צורך.

[יעל_נוי*]

נאוה,
עזבי אותך מהרעלות שמסכנות חיים.
מהו זמן שמתארך? שבוע? שבועיים? חודש?
אין לך מידע בדוק בנושא נכון?
אז הניחי כל אחת בזמנה.

[אפרוח_בבית*]

נאוה פרנס,שלום לך ותודה על השיתוף@}
עברתי את התהליך ללא הרדמה או טשטוש.
זה כנראה היה ממש מזמן כי כבר שנים רבות התהליך נעשה בהרדמה מלאה.
מקווה שהחלמת מהמיקרה.

_דברי עם עצמך ועם העובר - שחררי אותו!
תני לגופך זמן לעשות מה שצריך וחפשי את הספר: מכתב לילד שלא נולד_
איני יכולה עדיין לשחררו
ולגבי הספר, אולי אחרי כל התהליך אוכל לקרוא. יש בי תקווה שאינה רציונלית.

_אם הזמן מתארך ללא שינוי יתכן שלא יהיה מנוס מהפלה מלאכותית
כי עובר שלא נופל יכול לגרום להרעלה שתסכן את חייך._
איני יודעת בכמה זמן מדובר. כרגע אני מרגישה ממש חולה,
ממש הרגשה של חולי לא מוגדר (ועד כמה שאני מכירה את עצמי , זה לא סימפטום נפשי, אני מרגישה ממש חולה, בחילה כל היממה, משהו כבד מאד בבטן, כמו בחודש תשיעי. ואני רק בשבוע שמיני.) מקווה שזה לא מזיק עדיין לגרור את המצב ולהמתין.

אפילו מצאתי לך אחד - במחיר סמלי
טרחת ומצאת עבורי את הספר הזה, אין לי מילים תודה רבה לך, מקרב לב.

[אפרוח_בבית*]

האפרוח ואביו חזרו מהסופר מרקט.
האפרוח רואה אותי עכשיו, שהבחילות התגברו: "אמא את קצת חולה?"
אמרתי לו שמדהים שהוא שם לב, לקחתי והרחתי ונישקתי. ואז: "אמא, שמת משחה?"
איך שמת לב לזה, ילד שלי? (שמתי משחה, כי התקלחתי אחרי יומיים ללא מקלחת)

[איילת_פלוני_אלמונית*]

יש לי כבר ילד מבעלי, אז אולי זה אומר שאין לי נוגדנים לדמו?? זה לא אמור להשתנות בין הריונות, או שאני טועה?
לפי מה שזכור לי מאותה כתבה הדבר אפשרי,גם לאחר ילד ראשון-מקווה שאני זוכרת ולא מטעה.
בכל מקרה אני אחפש בבית את הכתבה,קצת קשה כרגע מאחר ועברנו לבית חדש לא מזמן,אבל אשתדל מאוד.


האפרוח רואה אותי עכשיו, שהבחילות התגברו: "אמא את קצת חולה?"
בחילות?!סימן טוב,לא?!?
מחזיקה לך אצבעות וחושבת עלייך.

[ההולכת_בדרכים*]

הי אפרוח, עוקבת אחרייך ושולחת
אם את מרגישה כ"כ לא טוב, ייתכן שהגוף מכין את עצמו להפלה טבעית.
במידה וכן, זה תהליך שניתן לתמוך בו בדיקור סיני או טיפול אחר. בכל מקרה אני מקווה שאת במנוחה ולא מעמיסה על עצמך מאמץ פיזי מיותר.
לגבי שיחה עם העובר, את יכולה לדבר איתו ולספר על הבלבול, על הרצון לשחרר מול הרצון לשמור, על כל מה שעובר עלייך...
את לא חייבת ללכת ישר על השחרור האולטימיטיבי, אפשר לתת לזה להיות סוג של תהליך שאת עוברת מול עצמך ומולו.
לשיחה עצמה, בע"פ או אפילו בכתב יש כוח מרפא ומחזק @}

[ההולכת_בדרכים*]

שכחתי לכתוב שבמונח "לשחרר" אין הכוונה שאת מוותרת עליו או על התקווה שהוא בסדר,
אלא רק שאת מקבלת על עצמך את מה שיבוא.
אם את מאמינה שגם לו יש חלק בבחירה, אז שאת מכבדת אותה, ושאת ממלאת אותו ואת עצמך באהבה, יהיה אשר יהיה.
<אם זה לא מדבר אלייך את יכולה למחוק כמובן>

[נאוה_פרנס*]

איני יכולה עדיין לשחררו
דברי איתו, תסבירי לו את הקושי, שאלי אותו מה נכון לו.
הדיאלוג מאוד משמעותי.
השחרור שלו יגיע מתוך הדיאלוג.

ברור לי שאת רוצה מציאות אחרת, אבל הכל בתואם מושלם.
יש לך שיעור - קחי אותו!!

הספר יכול לעזור לך לעשות את התהליך שאת צריכה.
נדמה לי שקראתי אותו בהריון של יהונתן.
הספר הוא לא מה שייגרום להפלה,
אבל הוא בהחלט יכול לעזור לך לעבד את מה שקורה לך.

ממש הרגשה של חולי לא מוגדר
אני מרגישה ממש חולה, בחילה כל היממה, משהו כבד מאד בבטן, כמו בחודש תשיעי
יכול להיות שזו התחלה של הרעלה - אל תשחקי עם זה!
זה יכול לפגוע ברחם ולהקשות על הריון בעתיד,
וזה באמת יכול לעלות לך בחייך.

מחשבה חיובית
ככל שתשחררי אותו יותר מהר, כל תוכלי להיכנס להריון בריא שיסתיים בלידה

[נאוה_פרנס*]

אם את מאמינה שגם לו יש חלק בבחירה, אז שאת מכבדת אותה, ושאת ממלאת אותו ואת עצמך באהבה, יהיה אשר יהיה.

מרגיעון: כבוד אפשר רק לתת

[ההולכת_בדרכים*]

נאוה, הדיבורים האלה על הרעלה ופגיעה ברחם מזכירים את הגישה הנפוצה ברפואה של היום.
בעיני אין טעם להכנס להפחדות האלה, הרי כבר שמענו בדף הזה שיש מקרים בהם הסתבר שהעובר שרד.
אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות אם ההריון של אפרוח באמת לא בריא... עוד קצת סבלנות יכולה לעזור!
<סליחה שנדחפתי לך אפרוח...>

[נאוה_פרנס*]

הולכת, היא מדברת על הרגשה רעה שבהחלט מתאימה.

אם קראת את כל מה שכתבתי בדף, המלצתי לא למהר להפלה יזומה,
אלא לתקשר עם העובר.

העובדה שהיו מקרים בהם הכל הסתדר אינה מוכיחה שגם כאן הכל יסתדר לפי רצון האפרוחה.
כיון שהאפרוחה מעדיפה כרגע לחכות מבלי לנסות לקדם הכרעה, מדאיגה.
והיא מדאיגה אותי כנטורופתית שבהחלט נגד התערבות מיותרת.

העניין הוא, שלמרות שבאופן טבעי הגוף דוחה ומוציא עוברים שלא התפתחו,
ההאחזות של האפרוחה בעובר אולי לא מאפשרת לגוף לעשות את מה שטבעי לו.
כבר היו דברים....
המשמעות של עובר שלא מתפתח ושנשאר בגוף = סכנת חיים לאם ההרה.
לדעתי, זה מידע והבנה שחייבים להיות משוקללים בשיקול הדעת.

הימנעות מדיבור על דברים "רעים" לא הופכת את העולם למקום שקורה בו רק "טוב"
אני שמה במרכאות כי לדעתי אין כאן טוב ורע.
יש מצב,
יש שיעור שיכול להילמד מהמצב,
ויש הזדמנויות שיכולות להיוולד מהלמידה.

בכל מצב יש פנים לכאן ולכאן.
התעלמות מאחת הפנים (או יותר)
תעוות את התמונה ולא תאפשר את הלמידה המתבקשת.


אפרוח,
אני ממליצה לקחת את הזמן אבל לרדת מהגדר ולעשות פעולה.

מרגיעון: באופן טבעי כולנו שייכים

[ההולכת_בדרכים*]

נאוה, אני ממשיכה בדיון עוד קצת, וחשוב לי להדגיש שדברי כבר אינם מכוונים למקרה של אפרוחית.
אני כותבת כי בדף הזה יקראו עוד הרבה נשים שיחפשו בו תשובות וכיווני פעולה.
מה שאני אומרת הוא, שאת הדיבורים על תסריטים מפחידים שומעת האשה בכל מקרה מהרופאים שסביבה, ובנחרצות יתרה.
בעיני הדף הזה הוא מקום שמאפשר הסתכלות אחרת על הדברים, שנותן אופציות שנשים לא יישמעו במקום אחר, ובזמן אמת.
אשה במצב של הפלה או אפשרות להפלה נמצאת גם ככה במצב נפשי לא קל.
לדעתי הדבר האחרון שיחזק אותה זה ניסוחים מהסוג המזהיר, המדגיש סכנות, המדאיג.
זו כמובן רק דעתי, וזכותך לחשוב ולכתוב אחרת. חשוב לי לכתוב במקביל אלייך, ושכל אשה שקוראת כאן תעשה את הבחירה שלה.
אני מאמינה שאשה יכולה, עם ריכוז תשומת הלב שלה במצבה, להרגיש היכן היא עומדת, מה מסכן אותה ואת העובר, ומה נחוץ לה.
בנוגע לעובדות הרפואיות עצמן, אני שמעתי את שרה לה המיילדת אומרת אחרת <כלומר שאין סכנה בהמתנה>,
אבל כנראה שכן חשוב להיות בקשר עם בעל מקצוע שהאשה נותנת בו אמון, שילווה את המעקב אחרי המצב.
<אולי נקרא לה לדף הזה?>
אפרופו מרגיעונים, יצא לי "שבעים פנים להגיון"

[נאוה_פרנס*]

ולי יצא: החסרונות הם היתרונות
אני מגיבה אליך ההולכת בדרכים ולדאגתך על האזהרה המחמירה שהכנסתי לדף.
אם בסוף תגובה זו תרגישי שזה עדיין ממש מפריע לדף את מוזמנת למחוק מה שבא לך....

אפרוחית,
אזהרתי באה מתוך דאגה.
כל דיאלוג מעבר לאזהרתי הראשונה הוא דיאלוג עקרוני על הצורך להכניס בדף אזהרה שכזאת.

ההולכת בדרכים,
שאת הדיבורים על תסריטים מפחידים שומעת האשה בכל מקרה מהרופאים שסביבה, ובנחרצות יתרה.
אתר באופן טבעי הוא אתר של ראייה אלטרנטיבית.
יש כאן רבים שבאים עם גישה אנטי כלפי הממסד הרפואי ורופאיו.
גם אני אחת מהן...
חשוב מאוד שהדף הזה יהיה מאוזן בעצמו, לא רק שיהווה איזון לממסד.

במצב של הפלה חשוב לשמור על הקשבה לגוף וגם על דיאלוג פתוח עם העובר.
בכל מצב חרום, או בכל דילמה, חשוב לדעתי לראות את התמונה בצורה עניינית:
מה המידע שיש?
מה המידע שאין?
כיצד אפשר לקבל מידע נוסף?
מה האפשרויות שקיימות?
מה ההשלכות של כל אפשרות?
מה לא בא בחשבון או מה אני משאירה כאפשרות אחרונה?
מה אני רוצה?
מה הצעד הראשון שאני עושה כדי לקדם את הפיתרון שמועדף עלי?
מה יקרה אם לא אפעל?

מה שגרם לי להזהיר הייתה תחושה שקיבלתי שאפרוחית מעדיפה לטמון את הראש בחול.
התרשמתי שהיא מעדיפה להיאחז בעובר בכל מחיר ולדחות את המחשבה על אפשרות של הפלה.
ההיאחזות בעובר מעקבת את הפלתו, גם אם הוא לא תקין.
אם הגוף לא ייצור הפלה טבעית בתוך X זמן (בעוונותיי, אני לא זוכרת כמה זמן ), העובר ייצור הרעלה שתסכן את חייה.

אז המצב כאן הוא לא פתרונות אלטרנטיביים כנגד הרופאים במקובעים
המצב כאן, כפי שאני רואה אותו, הוא מצב חרום שמחייב עשייה:
מה המידע שיש?
לפי זמן ההריון הידוע ולפי בדיקות US, נראה שעובר לא מתפתח.

מה המידע שאין?
זמן גבולי, אולי גיל ההריון בפועל צעיר מהחישובים, יתכו שבכל זאת יש עובר חי.

כיצד אפשר לקבל מידע נוסף?
לשוחח עם העובר, עם הנשמה - דיאלוג פנימי ופתיחת הלב לכל פיתרון אפשרי.

מה האפשרויות שקיימות?
מ- 'לחכות ולראות' דרך 'הגלולה' ועד ל 'התערבות כירורגית יזומה'

מה ההשלכות של כל אפשרות?
התערבות כירורגית - האופצייה הכי אגרסיעבית, יכולה להסתיים בפגיעה ברחם.
הגלולה - אם לא יצליח ב- 100% יתכן שיהיה צורך בגרידה
לחכות - אולי בכל זאת יהיה הריון טוב, אולי הגוף בכל זאת יסרב ליזום הפלה

מה לא בא בחשבון או מה אני משאירה כאפשרות אחרונה?
התערבות כירורגית

מה אני רוצה?
הריון בריא

מה הצעד הראשון שאני עושה כדי לקדם את הפיתרון שמועדף עלי?
זה מה שגרם לי להיכנס לאזהרות - כאן צריך להיות הדיאלוג הפנימי

מה יקרה אם לא אפעל?
אם העובר לא יתפתח והגוף לא ייצור הפלה, וגם לא תהייה התערבות אחרת - יכולה להיות הרעלה.

מקווה שאת רואה את ההוליסטיות בהכנסת האזהרה, במקום את שיקוף הרופאים.

אני מאמינה שאשה יכולה, עם ריכוז תשומת הלב שלה במצבה, להרגיש היכן היא עומדת, מה מסכן אותה ואת העובר, ומה נחוץ לה.
גם אני, אלא שאפרוחית מרגישה רע ובוחרת להדחיק.

בנוגע לעובדות הרפואיות עצמן, אני שמעתי את שרה לה המיילדת אומרת אחרת <כלומר שאין סכנה בהמתנה>,
תשאלי אותה - על כמה זמן המתנה היא מדברת, האם יש לזה גבול שבו ההמתנה מתחילה להיות מסוכנת?
אני מבטיחה לך שאי אפשר להתעלם לאורל זמן.
זה יכול לקחת כמה ימים, שבוע, שבועיים, חודש - אבל יש גבול.
המצב של אפרוחית לא התחיל היום והיא מדווחת על הרגשה רעה שבהחלט מתאימה למצבי הרעלה.
האם בשם האלטרנטיביות זה נכון לתת לה לסכן את עצמה?

אני עומדת מאחורי המחשבה הראשונית שלי לאזן את ההמתנה עם אזהרה ש לא לעולם חוסן
ההמתנה מתאימה לטווח קצר.

[ציפ_ציף*]

אויש אפרוחית,לא פשוט המצב בו את נמצאת...
שתהיי בטוב,מאחלת לך שהכל יעבור בקלות.

[ההולכת_בדרכים*]

נאוה, אני לא מבינה מאיפה הגעת למסקנה כל כך ברורה שאפרוחית טומנת את הראש בחול.
זה שהיא מתקשה להפרד מהעובר לא אומר כלום... אולי זה דווקא סימן לכך שברובד מסוים היא חשה שאין סיבה לעשות את זה?! <כלומר, שהעובר בסדר?>
נכון ששתינו הצענו לה כאן לחדד את הקשב הפנימי על מנת לדייק את בחירותיה ופעולותיה, אבל מחידוד הקשב הפנימי יכולות לצמוח כל מיני מסקנות.
אני לא רוצה לדון יןתר מדי במקרה הפרטי של אפרוחית, מה גם שלא התבקשנו לכך, פשוט הנחרצות שלך נראית לי מוגזמת.
אני קוראת בדברייך פתיחות לאופציה של המתנה, אבל בד בבד את קוראת לזה התעלמות, ומניחה שאפרוחית פועלת בצורה מסוימת משיקולים מוטעים
מכל מקום, אני בוודאי לא חשבתי למחוק מה שכתבת, אני דווקא רואה חשיבות בדיון הזה.
אני פשוט נזכרת איך אני הרגשתי לא מוכנה לפרידה מהעובר ולהתערבות הכירורגית המומלצת.
חשבתי אז שאני "לא בסדר" בגלל זה, אך בדיעבד הסתבר שהיתה לי סיבה טובה לכך, ושלמעשה פעלתי בצורה מדויקת, אם כי לא ממש מקובלת.

[אפרוח_בבית*]

קודם כל אתייחס לתגובה האחרונה, של ציפ ציף, תודה , העידוד שלך
הנעים והעדין מאד עוזר. @}

עידכונים מאתמול והיום:
אתמול הרגשתי רע ממש , בחילות קשות לאורך היום כולו, הרגשת כובד גדול בבטן ובצלעות. בלילה בעלי ואני הסקנו שחייבים להגיע בבוקר לבי"ח כי אני ממש סובלת וזה קשור למשהו שנאוה פרנס כתבה:

_מה שגרם לי להזהיר הייתה תחושה שקיבלתי שאפרוחית מעדיפה לטמון את הראש בחול.
התרשמתי שהיא מעדיפה להיאחז בעובר בכל מחיר ולדחות את המחשבה על אפשרות של הפלה._

נאוה יקרה, הבעיה אצלי בדר"כ הפוכה. אני יותר מידי רציונלית. ולמרות המימד האמוציונלי בסיפור, הצד הרציונלי שמחשב אלטרנטיבות, רווח והפסד, עדיין פעיל איפשהו.

_המצב של אפרוחית לא התחיל היום והיא מדווחת על הרגשה רעה שבהחלט מתאימה למצבי הרעלה.
האם בשם האלטרנטיביות זה נכון לתת לה לסכן את עצמה?_

אני חשה את הדאגה הכנה ואת האיזון שבין עצתך להמתין לבין עצתך לא להזניח. גם אותי מדאיגות התופעות הפיסיות אבל משום מה את הרופאים זה לא מדאיג.
ומכאן אמשיך את ההתרחשות היום: הגענו למיון נשים בשיבא, הרופא היה ממש בסדר, כנגד כל הסיכויים, והופתענו לשמוע שהוא המליץ להמתין שבוע נוסף. אמר כי היו דברים מעולם!! אני כותבת אליכן וכולו צמרמורת - עלו בעיני דמעות ושמחתי. ואז הוא שאל כבדרך אגב: "לא עשיתם US לפני השבוע האחרון, נכון?"
(ואני כבר ידעתי לאן הוא חותר) ענינו: "כן עשינו, בשבוע חמישי והרופאה ראתה שק הריון ברחם. ללא עובר. " (לחודש חמישי זה סביר שלא רואים עובר).

אז המצב התהפך והפור נפל- אין מצב להתפתחות שונה גם אם נמתין עוד. ההסבר:
מאחר ויש פער של שבועיים הריוניים המתועדים ב- US ואין שינוי בהתפתחות העובר,
המצב חד משמעי.
נשלחתי לאשפוז יום כי ביקשתי כדור וקבעו לי תור למחר.
הם ביקשו ספירת דם מעודכנת ואין לי אז נלך מחר ואם יקבלו אותי בלי ספירת הדם אקבל את הכדור. אם לא יסכימו בלי הספירה, אחזור ביום אחר.

אני יודעת שיש לא מעט נשים במצבי וכל נושא ההפלה בכדורים לוטה בערפל, מסיבות רבות. (כגון: העדפת הרופאים גרידה, שהיא ודאית וכמובן מזרימה כסף לביה"ח ; יש הבדל בין הפלה של הריון תקין להפלה של הריון שאינו מתפתח טוב)
לכן למען הכלל , אשתף בידע שצברנו ממספר גורמים :

~ הפלה בכדור של הריון תקין ניתן לבצע עד שבוע 7, נותנים כדור בשם "מיפוג'ין" אשר מפסיק את ההריון. לאחר יום נותנים "ציטוטק" המוציא את התוכן ההריוני בדימום.
~ הפלה בכדור של הריון לא תקין עושים בכל השליש הראשון להריון. נותנים כדור "ציטוטק" או בבליעה או נתינה וגינלית ע"י רופא. נכון להיום, האפשרות של ציטוטק להריון לא תקין אינה מאושרת משרד הבריאות אך היא מאושרת למחקר שהוא בטוח. (השימוש בציטוטק אינו חדש אלא יחסית חדש במיקרה של הריון לא תקין). ההצלחה בהוצאת התוכן ההריוני במצב זה היא כשיבעים אחוזים ואם נשאר תוכן, יש לבצע גרידה.

דרך אגב המידע לגבי הכדור, אם למישהו יש מידע להוסיף, הוא יותר ממוזמן.
בעיקר אם מישהי עברה הפלה עם ציטוטק וגינלי, תעזור מאד חוות הדעת.

אפרופו מרגיעונים, יצא לי "שבעים פנים להגיון"
ההולכת בדרכים, אין משפט מדוייק יותר . גם הרציונל אינו חד משמעי.
אולי בגלל זה אפשר לתת מקום גם לאינטואיציה הקדמונית , היא יותר מבוגרת וחכמה מהחלק האחראי על החשיבה במח שלנו.

[שרה_לה*]

מה שאני כותבת לא מופנה לאף אחת באופן אישי. כל אחת תיקח מדברי את מה שהיא בוחרת לקחת.
גוף האישה שנוצר ותוכנן לשאת עובר ברחם, יודע גם לוותר ולסיים הריון שאינו מתפתח. לפעמים זה מתרחש תוך ימים, ולפעמים זה לוקח יותר זמן. על פי הספרות שאותה אני קוראת- עד שנה. אני לא מכירה נשים שחיכו שנה, אני לא מכירה נשים שחיכו יותר מחודשיים. זה לא אומר שזה לא אפשרי.
אין סכנת הרעלה. אין דבר כזה הרעלה מהריון. יש אפשרות לא שכיחה של הפרעה בתפקודי הקרישה. אפשר לבדוק בבדיקת דם אחת לשבועיים. יש אפשרות של זיהום מהפלה מתמשכת. גם לא שכיח.
אז בעצם, מה שנשאר לנו זו האישה שבריחמה עובר שהפסיק להתפתח, עם/בלי סימני הריון. אכן, מצב לא פשוט, שאיתו מתמודדת כל אחת כמיטב יכולתה. לא לכולן יש את הסבלנות/ רצון/ יכולת/ כוחות נפשיים/ חוסן ריגשי/ וכיוצא בזה להמתין לקצב של הגוף. לפעמים גם חסר את הידע שאפשר גם אחרת.
שנזכה לבריאות, הריונות ולידות טובות.

[נאוה_פרנס*]

אפרוחית,
אם הרופאים לא בלחץ, אני נרגעת.
גם מזה שאמרת שהצד הרציונלי לא נרדם.
למעשה, לולא הדיון עם ההולכת בדרכים, אזהרתי הייתה נשארת שני משפטים בכל הדף.

מרגיעון הייתי מחבק אותך עכשיו, אבל אני רק מחשב

אז אני לא רק מחשב, להפך! אני אישה שהייתה במקום שאת נמצאת בו ומבינה את מה שעובר עליך.
שולחת לך -ים שיעזרו לך בשעה קשה זו של פרידה.
כשיסתיים ההליך הפיזי, קחי את הזמן שדרוש לך לאבל על האובדן והתחילי מחדש.
הפלה אחת, ראשונה, היא שכיחה לצערי
רבות עוברות את זה לפני הריון טוב ובריא שמסתיים בלידה המיוחלת.
המשמעות: אם הילד הראשון הוא בן, לא עושים פדיון.
אני יודעת שאת בטח מכירה את כל הרציונליות של להסביר לעצמך למה זה קורה.
כרגע העובדות הרפואיות הקרות אינן משמעותיות - חשוב לתת מקום לרגשות האובדן.
- שיעבור קל.
ממליצה לקחת ארניקה 30C לפני ואחרי.
זו תרופה הומיאופתית שמטפלת בטראומה ובחבלה.
היא יכולה לעשות הבדל מאוד גדול ב'איך' הגוף יתמודד עם החוויה
וגם יכולה לעזור לטראומה הרגשית.
בהצלחה!

---

שרה לה
את מכירה את הספר: מכתב לילד שלא נולד?
שם בספר היא בפירוש מתארת מצב של סכנת חיים בעקבות הריון שהפסיק להתפתח, ושהיא סרבה לשחררו.
אני לא זוכרת מה היתה תקופת הזמן בה דובר שם, אבל זה היה הרבה יותר קצר משנה.
אשמח אם תקראי ותתייחסי (מניחה שאולי ניתן למצוא אותו בספרייה)

[ההולכת_בדרכים*]

תודה לך שרה לה על שבאת וכתבת.

אפרוח בבית
שולחת לך תמיכה וכוחות לקראת מחר ובכלל

[איילת_פלונית_אלמונית*]

שולחת לך תמיכה וכוחות לקראת מחר ובכלל
(())

[רוח_ערב*]

שולחת לך תמיכה וכוחות לקראת מחר ובכלל
אני כ"כ מזדהה, אומנם ממקום אחר אבל יהיה טוב ויגיע עוד הריון, תקין וטוב שבסופו יוולד תינוק בריא ושלם

[ציפ_ציף*]

שולחת לך תמיכה וכוחות לקראת מחר ובכלל

[רק_טוב*]

אפרוחית,
מאחלת לך שתעברי את הכל מהר, ושתהיי כבר אחרי,
גם אני עברתי לפני בערך חצי שנה הפלה של עובר שלא התפתח כמו שצריך, אצלי למזלי הייתה הפלה טבעית בסופו ש דבר, בשבוע 10 אחרי שהמתנו ונתנו לגוף את ההזדמנות לעשות את שלו הפלתי (ואני לא ממליצה על שום דבר, רק משתפת אותך במה שעבר עלי, חשוב מאוד לזכור שכל מקרה עומד בפני עצמו), זה תהליך קשה, אבל כשנמצאים אחרי (לפחות לי) יותר קל להכיל אותו.
בנוגע לגלולה, אני כן הייתי ממליצה לך לחשוב על זה שוב, אני מכירה אישית מישהי שהפילה בעזרתה ומספרת שזו הייתה חוויה מאוד טראומטית וכואבת.
הרבה אושר, כוח ואהבה @}

[אפרוח_בבית*]

אכן, מצב לא פשוט, שאיתו מתמודדת כל אחת כמיטב יכולתה. לא לכולן יש את הסבלנות/ רצון/ יכולת/ כוחות נפשיים/ חוסן ריגשי/ וכיוצא בזה להמתין לקצב של הגוף.
שרה לה , בנוסף לכוחות הנפשיים, יש את המצב הפיסי שלפחות אצלי משחק תפקיד נכבד בהחלטה. אני סמרטוט, בקושי מתפקדת פיסית, בחילות לאורך היום כולו (נכון, זה יכול להיות גם בהריון תקין. אבל מצד שני לא בטוח )
תודה על ההארה.

אני יודעת שאת בטח מכירה את כל הרציונליות של להסביר לעצמך למה זה קורה.
נאוה פרנס, אני משתדלת להתייחס לזה כאל ברירת מחדל של הטבע- הגוף שלי יודע לאפשר התפתחות של עובר בריא וגורם ברירה טבעית למה שאינו אמור להתפתח.
למרות הגישה הביולוגית, הכאב גדול מאד.

אז אני לא רק מחשב, להפך! אני אישה שהייתה במקום שאת נמצאת בו ומבינה את מה שעובר עליך.

_ממליצה לקחת ארניקה 30C לפני ואחרי.
זו תרופה הומיאופתית שמטפלת בטראומה ובחבלה._
נאוה, כדאי לקחת גם לפני ההפלה? היכן אפשר לרכוש?

הייתה הפלה טבעית בסופו ש דבר, בשבוע 10 אחרי שהמתנו ונתנו לגוף את ההזדמנות
רק טוב, תודה על השיתוף, זה מאד עוזר. הלוואי שהיה לי את אורך הרוח שלך!
בנוגע לגלולה, אני כן הייתי ממליצה לך לחשוב על זה שוב, אני מכירה אישית מישהי שהפילה בעזרתה ומספרת שזו הייתה חוויה מאוד טראומטית וכואבת.
יש באפשרותך לפרט האם דובר בהריון תקין או לא, האם כוונתך לכאב פיסי או משהו אחר?

ציפ ציף, רוח ערב, איילת פלונית אלמונית, ההולכת _בדרכים,
קיבלתי ושמרתי @}
ועכשיו אוכל לעדכן:
היינו אתמול בבוקר בבי"ח, כבר שריינו את הסבתא של האפרוח לשעות רבות.
הרופא שאמור היה להחדיר את הכדורים (זה רופא אחר, לא זה מהעדכון הקודם)
אמר שהוא רוצה לבדוק בעצמו מה המצב לפני ההכרעה הבלתי הפיכה.
(זה מצא חן בעיננו, שהוא לוקח אחריות על עצמו ובודק אפילו שנייה לפני ההכרעה.
מצד שני נמאס לי לעבור US כל יום ).

הוא שאל אותי אם אני רוצה להמתין עם זה עד יום ראשון . ואני: מה??????????
אני לא יכולה עם הלופים הרגשיים האלה. מה יש לרופאים? הם אומרים שזה סופי, שההריון לא מתפתח. אני בשבוע 8 ולא רואים קוטב עוברי.
שאלתי אותו מה כוונתו, בעצם למה? הוא לא ידע לענות לי. הרי זה אינטרס שלו לתת לי את הכדורים כי הוא עורך מחקר ואני חלק מהסטטיסטיקה. ובכל זאת..
הוא היה מוכן לתת לי במקום את הכדורים והיה מוכן להמתין. מה שאבחר. בחרתי-
למרות שבאתי מוכנה במאה אחוז לכך שההריון נגמר, שוב עשיתי לופ ואמרתי לבעלי שאם הרופא אומר (למרות שהוא לא אמר, הוא גימגם משהו והיה נדמה לי שגם אצלו זה יותר אינטואיטיבי ממדעי:-) ) אני חייבת להמתין.
החלטתי להמתין עד יום שלישי ולא עד יום ראשון (את זה הרופא עוד לא יודע).

אתמול הרגשתי סביר , בעלי הלך לעבודה לאחר ביה"ח, סבתא השתחררה הביתה והאפרוח ואני לקחנו צידה והלכנו לטייל. מאחר ולא היה לי כח לנהוג, סבתא נתנה טרמפ, באמצע היום לקחנו מונית שירות ובסוף היום אבא של האפרוח הקפיץ הביתה.
היה יום מתוק , במיוחד שלקראת סופו האפרוח אמר לי משהו נדיר : "אמא אני אוהב אותך" ואפילו חזר על כך כמה פעמים.

היום כבר שילמתי בריבית על הכוחות שהוצאתי אתמול וגם בתור סמרטוט אף אחד לא היה משתמש בי P-: ,אפילו לא כדי לנקות את הרצפה בקופ"ח כללית...

היום, התחיל משהו שאולי אפשר לקרוא לו התחלה של הפלה טבעית. אין לי מושג מה זה, אבל היה מעט וחום. לא זכור לי מהריון קודם.
איני יודעת אם זו הקדמה של משהו. אם ההריון אמור להסתיים , הלוואי שיסתיים בבית.

נדמה לי שהקפתי את כל היומיים האחרונים.

[שרה_לה*]

אם את רוצה לדבר 0528874500
בכל שעה

[ההולכת_בדרכים*]

אפרוח, תודה על העדכון
התחיל משהו שאולי אפשר לקרוא לו התחלה של הפלה טבעית
מקווה שבאמת הגוף יעשה את שלו, ומאמינה שכך יהיה...
מאחלת לך שתהיה לך הסבלנות לחכות, ושתקיפי את עצמך בכל תמיכה אפשרית.
אם זו באמת הפלה טבעית ניתן לסייע לתהליך בדיקור וצמחי מרפא.
אני מניחה של שרה לה יש עוד מידע רב בנושא.

[נאוה_פרנס*]

נאוה, כדאי לקחת גם לפני ההפלה? היכן אפשר לרכוש?

כדאי מאוד - ייקל עליך בכל רמה.
ניתן לרכוש בכל בית מרקחת הומיאופתי.

בקשי את זה בטינקטורה (מיהול כוהלי) ואז תוכלי גם למרוח
על הבטן התחתונה
על המקום של האינפוזיה (לפני שמכניסים אותה)
במקומות שקרובים לדופק (כמו בושם) - אם מסיבה כלשהי את לא יכולה לשתות
על השפתיים (שוב במקרה שאת לא יכולה להכניס לפה)

לוקחים 2-3 טיפות תחת הלשון
2-3 פעמים לפני ההפלה, אח"כ - X3 פעמים ביום - למשך יומיים.

ממליצה להיוועץ בהומאופת/ית לקבלת תרופה מתאימה אח"כ
(כדי לשחרר את ההריון הזה ולהכין קרקע טובה להריון הבא)

מרגיעון: כרוחב הראות - עומק הרעות

[חוט_השני*]

חושבת עליך...
שולחת לך תמיכה וכוחות

[אמא_אדמה*]

חושבת עליך...

[ציפ_ציף*]

חושבת עליך... גמני,אין לי מושג איך אפשר לחכות כל כך הרבה,
אבל אולי באמת התהליך הזה יסייע לפרידה,

[רוח_ערב*]

אין לי באמת מה להוסיף רק לומר שאני פה, קוראת חושבת עלייך ומקשיבה

[רק_טוב*]

האם דובר בהריון תקין או לא, האם כוונתך לכאב פיסי או משהו אחר?
אכן דובר בהריון תקין (האישה לא ידעה שהיא בהריון ועשתה חיסון נגד אדמת...), הכאב הפיסי היה גדול מאוד ולא הכינו אותה לכך בבית החולים, אך מעבר לכך הקושי הנפשי היה רב. לפני כמה שנים גם קראתי כתבה על הגלולה בידיעות אחרונות והיו שם עדויות לא פשוטות של בחורות בקשר לגלולה- רובן בעקבות חוסר אינפורמציה שגרמה שקושי רב, בגלל זה חשוב לי לפרט לך, אולי כדאי פשוט לבקש מהרופא יותר פרטים על התהליך שצפוי אחרי לקיחת הגלולה.
בכל אופן אני מאוד מקווה שאכן התחלת תהליך של הפלה טבעית וגם אם לא אני מאחלת לך שתעברי את זה בקלות.
אם את רוצה לדבר את מוזמנת בכיף, תשאירי לי את המייל שלך בדף הבית ואני אצור איתך קשר.
הרבה כוח

[עוקבת_מקרוב_קרוב*]

הכאב הפיסי היה גדול מאוד ולא הכינו אותה לכך בבית החולים
רוצה להוסיף בענין.
גם אני עברתי מספר הפלות,לצערי פעמים התברר לי שהעובר לא התפתח-בסביבות השבוע שביעי-שמיני,ובפעם השניה בעיקבות אדמת,נאלצתי להפיל.
הפלה ראשונה-גרידה,סיוט.
ההרדמה,הפחד,המחשבה על נזק אפשרי בעתיד...,הקימה,והחזרה הביתה,זכורים לי בצורה טראומטית.
פחדתי מאוד מנזק גופני,החשש לכך הגביר את הכאב.
בפעם השניה בחרתי בכדורים.
לא החדירו לי אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פשוט בלעתי,שתי כדורים ביום הראשון,כמובן שנשארתי להשגחה,שעתים-שלוש.ובאותן שעות החל תהליך התנתקות ההריון.אצלי,הכאב וההרגשה היו בדיוק כמו במחזור.אני מדגישה אצלי,כי כל אחת ואחת חווה את המחזור בצורה ובעוצמה שונה.וזה עבר ללא כאב מיוחד,מעט סחרחורת,וזהו.(במהלך שעות ההשגחה ,בזמן נטילת השתן נפלט ההריון החוצה ללא כאב מיוחד.)

למחרת שוב חזרתי לבית החולים וקיבלתי כדור נוסף.ושוב השגחה לשעה שעתים.והמשך המחזור.

מאוחר יותר עברתי אולטראסאונד לבדיקה שהכל נפלט החוצה ללא שאריות.והביתה.
הצער הגדול שהיה לי בעיקבות נטילת הכדורים:הפסקה טוטלית של ההנקה.ואיסור חמור על כניסה להריון,אני חושבת שדובר על תקופה של חצי שנה,הדבר לא זכור לי כי עברו כ-שש שנים מאז.

אם היו שואלים אותי במה אני ממליצה להשתמש,לי ועבורי היה נכון בכדורים.

חשוב לי לציין עובדה חשובה,בגרידה,מועבר תשלום גם לרופא נשים,ולעיתים הוא עצמו מבצע את הגרידה ומרבית הכסף מופנה עליו.
בכדור-הכסף מופנה רק ורק לבית החולים המספק את הכדור.
האינטרס של רופאי הנשים,די צפוי,להתפרנס.
לכן הם עדין ממשיכים להמליץ על גרידה,על מנת לא לפגוע בפרנסתם.(כמובן שישנם רופאים העושים את מלאכתם נאמנה,ומראים למטופלת את היתרונות והחסרונות שבכל אפשרות,ואינם מוצאים שםרע לכדור).

לכן,חשבי,מה טוב בשבילך,ואם יש באפשרותך לשוחח,אישית עם נשים אשר חוו הפלה בצורה זו או אחרת,הדבר יקל עליך על הבחירה .
חושבת עליך ןמחזיקה אצבעות.(())(()).

[ציפ_ציף*]

אפרוחית,מה שלומך?
את אחרי?
מקווה שאת בסדר.
תרגישי טוב@}

[עוקבת_מקרוב_קרוב*]

_אפרוחית,מה שלומך?
את אחרי?
מקווה שאת בסדר.
תרגישי טוב_

[אפרוח_בבית*]

לכולכן. כמה התעניינות, דאגה ואמפטיה,
גם כאשר אין היכרות אישית.
זה מחמם לי את ה מפשיר את הדמעות. תודה.
לא התקרבתי למחשב במשך כמה ימים, עכשיו אוכל לעדכן.

בפעם האחרונה שעידכנתי זה מה שקרה:

_היום, התחיל משהו שאולי אפשר לקרוא לו התחלה של הפלה טבעית. אין לי מושג מה זה, אבל היה מעט וחום. לא זכור לי מהריון קודם.
איני יודעת אם זו הקדמה של משהו. אם ההריון אמור להסתיים , הלוואי שיסתיים בבית._

לאחר כמה ימי דימום, ניגשתי ל US ואין חדש- שק ההריון במקומו, לא זז, אפילו לא
בכיוון יציאה. קוטב עוברי, כמובן, אין.
הרופאה המליצה לי לעבור הפלה מאחר ועבר זמן רב מאז ההריון לא התקדם.
האמת היא שהכאב הפסיכולוגי רב על החישובים הגופניים ופשוט רציתי להתקדם.
ניגשתי לביה"ח ולקח שעות רבות עד שנמצא רופא פנוי עבור הפרוצדורה.(כדורים).
באותו יום (שלשום, יום ג') כאבים לא קלים (קשים...), משככי כאבים, בקבוק חם, אכילה אינסופית, רחמים עצמיים .
הדימום המשיך והיום הגעתי לשם שוב לבדיקה.
לא זז.
ההריון עדיין מושרש היטב, הרירית מעובה, אין כיוון להתקדמות.
בכיתי בחדר הUS כי אני כ"כ אוהבת את ההריון הזה, שכ"כ רצה להצליח, כ"כ
חזק ומשתדל ולא מעוניין להיפרד. גם אני לא.
כמה דמעות.
שוב הוחדרו כדורים, בצהרי היום. כבר ידעתי מתי יופיעו הכאבים והם לא איכזבו,
הגיעו בדיוק בזמן. השם של הדף הזה עכשיו מתאים מתמיד, חווה כרגע הפלה.
קראתי לאימי והתחרטתי, אסתדר בעצמי עם האפרוח עד שבעלי יגיע מהעבודה, יקדים.
האפרוח שלי, ברגעים כאלה אני יכולה לראות ברור, עד כמה גדל להיות אמפטי,
מתחשב, מבין, משתדל, מוותר כדי להקל עלי. מתנהג כמו בן 10 לא כמו בן 2.10
חברות שואלות אותי , איך הוא מקבל את התקופה המתמשכת הזו של אמא לא בתפקוד מלא. רק ששאלו אותי הבטתי עליו וראיתי שהוא באמת מסתדר ועוזר.
לא ידעתי שבגיל כזה אפשר להיות כל כך....בן אדם
הוא מתעניין ,לא בא בדרישות כלל רק רוצה להעניק מעצמו.להקל.

אכן דובר בהריון תקין (האישה לא ידעה שהיא בהריון ועשתה חיסון נגד אדמת...), הכאב הפיסי היה גדול מאוד ולא הכינו אותה לכך בבית החולים, אך מעבר לכך הקושי הנפשי היה רב.
רק טוב, תודה על המידע .
עברתי לצערי הפלה בכדורים בעבר של הריון תקין ולכן לא חדש עבורי. אמנם מדובר בשני המקרים בכדורים, אך התהליך שונה. בהריון תקין יש יותר סיכויי הצלחה וגם מקבלים 2 סוגי כדורים. אכן בבליעה.
בהריון לא תקין ההחדרה וגינלית ומדובר על סוג אחד מספר פעמים.
בכל אופן אני מאוד מקווה שאכן התחלת תהליך של הפלה טבעית וגם אם לא אני מאחלת לך שתעברי את זה בקלות.
לצערי מה שנראה היה כהפלה טבעית לא קרה . תודה.

_גם אני עברתי מספר הפלות,לצערי פעמים התברר לי שהעובר לא התפתח-בסביבות השבוע שביעי-שמיני,ובפעם השניה בעיקבות אדמת,נאלצתי להפיל.
הפלה ראשונה-גרידה,סיוט._
עוקבת מקרוב קרוב יקרה. צר לי לקרוא שעברת מספר הפלות.
_בפעם השניה בחרתי בכדורים.
לא החדירו לי אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!_
כנראה,כמו במקרה של החברה של רק טוב, ההריון התפתח, (??) לכן לקחת כדורים בבליעה. ביום הראשון מיפוג'ין וביום השני ציטוטק.
והתהליך שתיארת קרה גם אצלי, בדיוק מדוייק אותו דבר (רק עם יותר כאבים, אבל אין מה להשוות לעכשיו. הכאבים עכשיו מוגברים).
אם היו שואלים אותי במה אני ממליצה להשתמש,לי ועבורי היה נכון בכדורים.
גם אני הייתי ממליצה. בעיקר בהריון שמתפתח אך מסיבה מסויימת חייבים לעבור הפלה. כי אז הסיכויים להצלחה גבוהים יותר.
איני יודעת מה המצב אצלי, רק בשבוע הבא אעבור שוב US ונראה אם ההפלה התבצעה
או שצריך, בנוסף להכל , גם גרידה (כמעט שוב כתבתי גרידא. יש לי משהו נגד המילה
הזאת. לא שהמילה הפלה יותר טובה, שתיהן עושות לי זבנג בלב).
_האינטרס של רופאי הנשים,די צפוי,להתפרנס.
לכן הם עדין ממשיכים להמליץ על גרידה,על מנת לא לפגוע בפרנסתם_
נכון. וגם כי גרידה היא תהליך שהוא הכי חד משמעי, בלי US אינסופי ואחוזי וודאות משתנים. במקרה של הריון מתפתח הייתי ממליצה בהחלט על כדורים.
חושבת עליך ןמחזיקה אצבעות. תודה. הלוואי ולא אצטרך עוד פרוצדורה.

קראתי את מה שכתבתן, נאוה, ההולכת בדרכים, חוט השני, אמא אדמה, ציפ ציף, עוקבת מקרוב קרוב, לי אם , איילת, יעל, פלוני אלמונית. אם הייתן יודעות עד כמה
זה עוזר.
שרה'לה, אם את קוראת , רציתי להודות לך על התמיכה והיעוץ , השיחה עודדה אותי מאד. לפחות עד לרגע הUS בו התברר שהדימום שהיה לא התחיל הפלה. אני מחזיקה בדעתך למרות שלא הלכתי את הדרך במלואה.

מבטיחה לעדכן . ערב טוב וחמים לכולכן, עם הרבה תה חם, פוך ומוסיקה . ואהבה.

[רק_טוב*]

אפרוחית יקרה
כמה שאת חזקה, אני ממש מעריצה אותך
מקווה מאוד שהפעם הכדור יעבוד.
ושסוף השבוע הזה יעבור בקלות

[ציפ_ציף*]

לא ידעתי שבגיל כזה אפשר להיות כל כך....בן אדם מדהים! איזו נשמה גדולה יש לבן שלך,שם את התינוקי בצד ובוחר להתנהג בצורה כ"כ בוגרת.תמחצי אותו בחיבוק ותגידי לו שזה מציפציף

תרגישי טוב מותק,מקווה שהגרוע מכל כבר מאחורייך.
שבת טובה !

[אפרוח_בבית*]

כאבים ממש כמו צירים עברו עלי בשעות האחרונות. לא כואב כמו צירים אבל כואב.
מזל שבעלי הגיע הביתה ברגע הקריטי של הכאב, לא הייתי רוצה שאפרוח ישהה עימי
כל השעות הללו לבד.
כל שתי דקות לערך, ציר ארוך , מפתל .
לפני כחצי שעה השתחרר משהו של ממש (איך אקרא לזה? משהו של ממש ,
מקווה מספיק מובן )
גדול, די אמורפי, מדמם ועצוב.
איני יודעת אם זה הכל כי עדיין יש התכווצויות .
האם תישאר טראומה? האם זה יעבור מחר בבוקר, לפחות מהחלק המודע של המחשבה?
איני יודעת. מנסה ליצלוח את הערב.

האפרוח: " אמא, את שמה טיטול? " (שואל בתימהון על מהות החלפת התחבושת
הספוגה) . הסברתי לו על הדימום של האימהות (זו לא פעם ראשונה שהסברתי
אבל זה מוזר בעיניו כל פעם מחדש. נו, גבר.) על הדימום הטוב והלא כואב.
@}

חברתי היקרה, חברתי (לשעבר) היקרה.
באמצע הצירים חשבתי שאולי גם את קוראת כאן
ומוצאת שזו בעצם אני , זו שאת מכירה וכה אהבת עד לא מזמן.
אני כל כך כועסת עלייך וכל כך אוהבת אותך, שזה לא ייאמן.
מדהים איך האובדן שאני חווה כרגע , מתקשר לי עם אובדן החברות שלנו.

מקווה , שאתן עם התה, הפוך, המוסיקה. אהבה בטוח קיימת בכן, בזה אין לי ספק

[רוח_ערב*]

חושבת עליך המון.

[אפרוח_בבית*]

חושבת עליך המון.
ואני עלייך @}
יש לך שם כל כך יפה, דרמטי אך מרגיע.
צופן בתוכו מיסתורין וחום.
מייד שהבחנתי בשמך, הוא השרה בי משהו טוב.
האם את רוח ערב שרבית או קרירה?
אני רואה אותך שרבית, חמימה,
מקלה ומשחררת, כמו אחרי יום מלא שמש באילת בקיץ.
רוח כלבבי.

[ציפ_ציף*]

ניסיתי חיבוק ולא הצליח אז קבלי חיבוק גדול.

[נאוה_פרנס*]

[פלוני_אלמונית*]

אני בת 36. ללא ילדים.
הייתי בהריון 12 שבועות. עכשיו חזרתי מהרופא, שאמר שהעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8.
משום מה הגוף שלי לא פלט אותו, והעובר המת המשיך להמצא אצלי 4 שבועות. כי ההורמונים של השיליה המשיכו
להיות כמו בהריון.

עכשיו אני צריכה לעבור הפלה בימים הקרובים.
אני מאד מפחדת.
גם מתהליך הגרידה- שיפגע בכניסה להריו ןהבאה
וגם הרופא אמר שזה בהרדמה מלאה, ואני מאד מפחדת מהרדמה מלאה.


אני נואשת.
אני רוצה ללכת לרופא שהכי הכי הכי טוב בהפלות. בין אם פרטי ובין אם ציבורי.
אני רוצה להרגיש שאני מפקידה את עצמי בידיים הכי טובות, ומוכנה לשלם לשם כך כל סכום.
האם תוכלו לתת לי המלצות ?

[אפרוח_בבית*]

אלמונית, צר לי לקרוא זאת.
בהריוני הקודם יצא לי להיפגש עם מספר מומחים.
אחד מהם הוא פרופ' ליפיץ, שעשה לי דיקור מי שפיר ואין לי ספק שהוא
עושה גם גרידות. מעבר לרזומה המקצועי מדובר בבן אדם.
בנוסף, ישנו פרופ, רוטמנש זיגי, שגם עוסק ברפואה פרטית . לוקח 1200
דולר ותוכלי לקבל השתתפות מהקופה. מיקצועי וסבלני.

[תבשיל_קדרה*]

עכשיו אני צריכה לעבור הפלה בימים הקרובים.
חייבת?

[פלוני_אלמונית*]

תודה לשתיכן!!

לאפרוח בבית-
האם ליפיץ ורוטמנש מנוסים בגרידות? או יותר בבדיקות הריון.
האם שווה ללכת למישהו פרטי בבית חולים פרטי
או ללכת בבית חולים ציבורי , שאולי הוא יותר גדול, ולכן מתאים, אם יש חו"ח סיבוכים?

לתבשיל קדירה-
לגבי האם אני חייבת, לפי דבריי הרופאים העובר בגודל של 8 שבועות ושק ההריון בגודל של 12 שבועות. כלומר שהוא מת ברחם כבר 4 שבועות. והם אומרים שאם עד עכשיו הרחם לא פלט אותו, אולי לא כדאי כבר לחכות.
מה דעתך?

[מנסה_לעזור*]

ליויתי שלשום חברה בתהליך. הרופא שלה בקופ"ח ליווה אותה והיה עדין ומתחשב והתנהג כמו שמצפים מרופא פרטי (קשה לי לכתוב זאת כך אבל הכוונה, אני מקווה, מובנת). שמו דר' זאבו והוא מקבל ברעננה דרך קופ"ח מכבי.
התהליך בוצע באסותא פתח-תקווה, הגיע בזמן, בוצע בזריזות ובתמיכה אנושית ואף קיים הבטחתו ויצא אלי מיד לעדכן אותי על מנת שאוכל לעדכן את מי שביקשה.
היא היתה לאחר מס' ימים של כאבים חזקים ודימומים (הפלה טבעית שלא נגמרה) ומבחינה פיזית היתה לה, להפתעתה, הקלה גדולה.

[רוח_ערב*]

המממם האמת שאני לא כ"כ יודעת איזו רוח אני, לפעמים רוח סערה ולפעמים- אני מקווה, שקטה.. העיקר שאני עושה לך טוב על הנשמה!
משהו אחר: רבות כתבו פה על הפלות חוזרות, עשיתן בירור? יש לזה בדר"כ סיבות שאפשר לטפל בהן, להזריק קלקסן ועוד חשוב לבדוק!
בהצלחה, בתפילה להריונות נוספים ובריאים חושבת עליכן ושתמצאו את דרככן

[אפרוח_בבית*]

סיכום דבר:
לאחר כמעט שבועיים של גילוי כי ההריון מתפתח ללא קוטב עוברי,
כולל תהליך שדמה להפלה טבעית אך הסתבר כמשהו אחר,
הוחדרו לי , ברשותי ולבקשתי, 2 מחזורי כדורים המכווצים את הרחם
וגורמים להפלה הטבעית לקרות (עידוד כימי).
אני עדיין בתהליך עצמו, אך נדמה לי שהחלק הקשה מאחוריי.
בעוד מספר ימים- בדיקה שההליך הצליח. אם אכן הצליח - אין צורך בגרידה.
@} זה הנסיון שלי בהריון הנוכחי.
קיבלתי עידוד רב , מקווה שהתהליך המתועד יהווה לעזר לנשים במצבים דומים.

לאלמונית שבהריון שבוע 12,
לדעתי עדיין אפשר להשתמש בכדורים בשלב שלך, אך זה עוד מעט יהיה גבולי.
חושבת שהייתי מנסה כדורים לפני גרידה, בעיקר בשל החשש שהבעת מהשלכות כירורגיות. פרטי או בי"ח ציבורי- עניין של עומק הכיס. לדעתי פחות טראומטי בפרטי
אך איני מדברת מתוך נסיון. תרגישי טוב

[גם_אני_עוקבת*]

לא אמרתי כלום כי אין לי נסיון אישי בזה, אבל אחותי כנראה עוברת משהו דומה.
אני עדיין בתהליך עצמו, אך נדמה לי שהחלק הקשה מאחוריי.
כולי תקווה שזה מאחורייך. כל כך הרבה עברת בפרק הזמן הזה, שבוודאי נראה כמו נצח.

מקווה שהתהליך המתועד יהווה לעזר לנשים במצבים דומים.
כתבת בפירוט, בלי לחסוך עניינים טכנים חשובים, כולל אופציות התמודדות
וזה מאד עוזר לי לעזור לאחותי. תודה תודה(()) את מקסימה וכתיבתך עוזרת ויפה.
המשך קל !

[חוט_השני*]

מחבקת אותך ומקווה שהרגשתך משתפרת מרגע לרגע.
את מקסימה וכתיבתך עוזרת ויפה.