חוזר משרד הבריאות ללידות בית

"החוזר מגדיר כי אסור ללדת בלידת בית בהריון שבו תאומים או יותר, מותר לילד בלידת בית רק כשהעובר במצג ראש, הלידה מתקיימת בין שבוע 37 לשבוע 41, הערכת המשקל של העובר בין 2.5 ל-4 ק"ג, כמות מי השפיר תקינה והיולדת היא מעל גיל 18. החוזר קובע כי רופא או מיילדת לא יבצעו לידת בית באישה שבריאותה אינה תקינה.

החוזר קובע כי רופא או מיילדת לא יבצעו לידת בית באישה שבריאותה אינה תקינה.
מה זה בריאות לא תקינה?

הלידה מתקיימת בין שבוע 37 לשבוע 41, הערכת המשקל של העובר בין 2.5 ל-4 ק"ג, כמות מי השפיר תקינה
ורגע, מי קובע את הדברים האלה? לא אותה מיילדת או רופא שגם מגיעים ללידה? אז בינינו, לא נורא. הם כולם (אפילו גיל הריון) מדדים גמישים שדורשים שיפוט סובייקטיבי. אם למיילדת שעושה מעקב הריון נוח גם עם תינוק קצת יותר גדול או עם שבוע קצת יותר מאוחר, אני לא רואה למה זו צריכה להיות בעיה בשטח.

הבעיה הרצינית יותר נראית לי זאת:
החוק עלול למנוע ממיילדות הבית לעסוק בתחום משום שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן.

זה דומה למה שקורה באנגליה. פה יש לידות בית מסודרות עם צוות מביה"ח (הכולל שתי מילדות) שמגיע הביתה וגם אז
מותר לילד בלידת בית רק כשהעובר במצג ראש, הלידה מתקיימת בין שבוע 37 לשבוע 41, הערכת המשקל של העובר בין 2.5 ל-4 ק"ג, כמות מי השפיר תקינה והיולדת היא מעל גיל 18.
זה כולל גם מרכזי לידה טבעית למינהם.
אני רק לא יודעת אם זה בחוק ואם אסור ללדת בצורה פרטית במצב אחר.

החוק עלול למנוע ממיילדות הבית לעסוק בתחום משום שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן.
הפסקת ביטוח למיילדות בית

מה זה בריאות לא תקינה?
הריון. זו מחלה, לא?

אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע
אתן רואות? יכל להיות יותר גרוע:
לא הספקת להגיע לבי"ח - שלמי קנס ולכי לפתוח תיק אצל עובדת סוציאלית.

_החוק עלול למנוע ממיילדות הבית לעסוק בתחום משום שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן.
הפסקת ביטוח למיילדות בית_

כלומר: כבר עכשו אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן, זה לא מה שצפוי להשתנות.
השאלה היא מה קורה אם אני באה לרשום ילוד שנולד בבית בשבוע 42+4? מה קורה אם לידת-בית כזו מתארכת ומגיעים לבי"ח? מה קורה עם היא מסתבכת?
האם מהרגע שיש חוק זה פלילי?

האם מהרגע שיש חוק זה פלילי?

מכירה מישהי ש"משקרת" באופן קבוע לגבי תאריך וסת אחרון, כדי שלא יבלבלו לה במוח ויתנו ללדת בשקט בסוף שבוע 42

אני שוקלת ברצינות לא לקיים מעקב בהריון הבא בכדי לא להגביל את עצמי בלידה בגלל נבואות הזעם של הרופאים.
עד כמה שידוע לי אף אחד לא יכול לחייב אותי לעשות מעקב/הארכת משקל/בדיקת מצג. נשים רבות לא פותחות תיקי מעקב הריון והן עדיין מסתובבות חופשיות (בעיקר בחולות של הנגב).

לא יודעת.
את מעקב ההריון שלי אני עושה אצל המיילדת.
לא בא לי לשקר לה.
_{(רק ילדתי, כן? אין לי תוכניות קרובות. אבל בכ"ז - שתי לידות אחרי המועד המצוין כאן כמועד המאוחר ללידה חוקית בבית)}

מכירה מישהי ש"משקרת" באופן קבוע לגבי תאריך וסת אחרון, כדי שלא יבלבלו לה במוח ויתנו ללדת בשקט בסוף שבוע 42
אבל היא לוקחת פה סיכון. מה אם היא תלד בשבוע 37? אז יגידו שהלידה מוקדמת וזו גם בעיה.

עד כמה שידוע לי אף אחד לא יכול לחייב אותי לעשות מעקב/הארכת משקל/בדיקת מצג.
נכון. ובמשרד הפנים כשהפקידה שם העזה לקשקש לי לגבי זה שהבאתי לה צילום של איזה בדיקה במקום את המקור, אמרתי בדיוק את זה והיא מייד שתקה. (תגידי תודה שאני בכלל מביאה לך איזה בדיקה. מה, אנחנו באיזה דיקטטורה? )

_אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע
אתן רואות? יכל להיות יותר גרוע:
לא הספקת להגיע לבי"ח - שלמי קנס ולכי לפתוח תיק אצל עובדת סוציאלית._
בא לי ללדת לבד רק בגלל שיש לי מלוא הזכות לעשות זאת. מי יקבע לי איך/איפה/מתי/עם מי ללדת?? (אבל אין לי אומץ כמובן, אני חייבת את ענת לידי D-:)

לא בא לי לשקר לה
לא לה.
לממסד.
מה שלא יודעים לא כואב

מא, בדיוק כשקראתי את זה חשבתי לעצמי על כמה סעיפים המילדת שלי עברה בדיעבד... ממש איום ונורא! נראה לי שגם היא תגיב אותו הדבר לאותו העניין... ילדתי בשבוע 42+5 וכשנפקעו לי מי השפיר הסתבר שגם היה מיעוט (מזל שזה היה רק ברבע השעה האחרונה ללידה), לא ידענו את זה כי לא הסכמתי ללכת שוב למעקב איפה שלא רוצים לעקוב אחרי יותר. באמת השאלה היא אם היא באמת היתה נחשבת לפורעת חוק איומה ונוראה אם היינו מגיעים בטעות למיון (זה יכל לקרות, כן? ירידות דופק עוברי וכאלה...). למה, למה הם נכנסים לנו לתחתונים ועוד אחר כך לא נותנים לנו את דמי הלידה ועושים לנו בעיות...

שליחה על ידי א.ב.* » 22 ינואר 2008, 15:53

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/686/585.html

מתוך קישור: "לידת בית אינה מותרת אם בהיריון יש הקאת יתר מעבר לשליש שלישי, השמנת יתר, או שמדובר בהיריון ללא מעקב רפואי הולם ".

שזה כמובן קשקוש כי אף אחד לא יכול להכריח אף אחת לעשות מעקב רפואי.
מה שיש כאן זה ניסיון להצר את רגלי המיילדות ומתוך כך להקטין את "תופעת" הלידות בבית. ובגלל שלא ניתן להגביל את היולדות האחריות על גופן, אפשר לתקון תקנות שונות ומשונות ולהגביל את המיילדות הרשומות המוסמכות.

הפתרון יהיה כנראה לידה ךבד או לידה עם מיילדת שאינה על תקן מיילדת אלא על תקן "חברה". (ולא יודעת איך יוסדר התשלום.
הרי כבר עתה המיילדות אינן מובטחות ולכאורה אסור להן החל מעכשיו ליילד כלל.

מה שזה עושה זה כמובן מוריד את לידות הבית למחתרת.
ושימו לב לדמיון בין התחום הזה לתחום החינוך הביתי. כל פעם משרד ממשלתי אחר מנסה להצר את צעדינו.

See you in court!

מה שזה עושה זה כמובן מוריד את לידות הבית למחתרת

ועוד עושה את זה תחת הכותרת של "הכשרת" לידות בית

נראה לי שהגזמתן בגדול.
החוק בא להסדיר לידות בית, זה לטובתכן, לא נגדכן.
אתן מתבטאות כאן כאילו מציבים שוטרים שמחפשים את היולדות הלא חוקיות... אם אתן בריאות ומרגישות בנוח ללדת בבית, למה אתן כבר מתכננות איך תשקרו, או תרמו, או תעלימו מידע... מרבית הנשים שרוצות ללדת בבית עומדות בקריטריונים שהוגדרו, ואלו שלא כנראה שצריכות באמת פיקוח רפואי צמוד יותר שרק בית חולים יכול לספק. אז הטרנד הטבעי ללדת בבית באמת נשמע נחמד, אבל אל תזלזלו בקידמה הרפואית שתעמוד לרשותכן כאשר תצטרכו אותה.
מכירה מישהי ש"משקרת" באופן קבוע לגבי תאריך וסת אחרון, כדי שלא יבלבלו לה במוח ויתנו ללדת בשקט בסוף שבוע 42 נו באמת...

ובמקרה, הנה הגריין שיצא: כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - נוכל לבחור בָּחֵירוּת - כאן ועכשיו

שימו לב לדמיון בין התחום הזה לתחום החינוך הביתי
בול.
וכשאני משווה, אני די אופטימית.

החוק בא להסדיר לידות בית, זה לטובתכן, לא נגדכן

ומה בדיוק טובתי בכל העניין הזה?
מה יוצא לי מזה?

החוק בא להסדיר לידות בית, זה לטובתכן, לא נגדכן.
נובמת.
שוב פטרנליזם נוסח "אני יודע מה טוב בשבילך" ששמעתי (גם) מרופאים בהרבה גרסאות שונות.

מה שלא יודעים לא כואב
אם מגיעים לבית חולים, תמיד אפשר להסתיר את זהות המיילדת...
כדי לקבל מענק לידה חייבים להגיע לבית חולים. זו הדרך של המדינה לנסות ולכפות את עמדתה. אנחנו יכולים לבחור לא לקבל את מענק הלידה (וכך עשינו), אף על פי שאני משחק בראשי עם הנושא ומפנטז על השת תביעה משפטית נגד המדינה בעיניין (על פי האתר של ביטוח לאומי מענק הלידה נועד לעזור בהוצאות שלאחר הלידה ולכן כעיקרון כל יולדת אמורה לקבל אותו ללא קשר להיכן, איך ועם מי היא ילדה.

החוק בא להסדיר לידות בית
למה צריך לסדר מה שלא מבולגן? כל מה שצריך זה אפשרות לבטח מיילדת והופ! מסודר. אופס רגע, חוץ מבמחשבי משרד הפנים שלא אוהבים שיש ערבים שנולדים בלי שהשלטון היהודי ירשום אותם כראוי.

דף נגוע בתסביך רדיפה
לאף אחד לא אכפת איפה מישהי יולדת, זה לא מעניין אף פקיד להיכנס לאף אחת לרחם, ולא מנסים לרדוף אחרי חבורת אמהות כזאת או אחרת. סתם מנסים לתחום למען הסדר והבירוקרטיה. אם יש לכן בעיה עם הגבולות, תלכו לחבר הכנסת הקרוב ותבקשו שישנו את החוקים. יולדות הבית לא מספיק חשובות כדי שירדפו אותן.

הריון. זו מחלה, לא? ממש לא. רק בריאות. גם הסכרת שהיתה לי, גם הרעלת שכמעט הביאה אותי לקריסת מערכות, וגם אותו הריון מחוץ לרחם שהתגלה כשכבר היה מאוחר מדי והצריך ניתוח בהול. רק בריאות.

שליחה על ידי א.ב.* » 22 ינואר 2008, 20:11

_דף נגוע בתסביך רדיפה
איזה שטויות.

רק כדי לסבר את האוזן שכל כך מתעקשת שהכל כל כך בסדר:
"על המיילדים לעבור קורס החייאה ולהיות בעלי ביטוח מפני רשלנות רפואית.

מכיוון שכבר היום אין ביטוח לאף מיילדת בית, המשמעות הפשוטה היא שמרגע זה לא יכולות להתקיים לידות בית מסודרות בישראל. ככה פשוט. מיילדת שתבחר כרגע, במצב הנוכחי, ליילד ללא ביטוח (וזה לא שאפשר אחרת) מסתכנת באיבוד רישיונה. וכמה מיילדות בית יחפצו בכך?

וזו רק דוגמית לחוזר דרקוני מאין כמותו.

לא נמאס לכם לחפש איפה דופקים אתכם?

אבל באמת דופקים פה נשים בריאות, שיכולות (על פי סטנדרטים עולמיים) ללדת בבית. ולא "מסדירים" שום דבר.

שליחה על ידי ?* » 23 ינואר 2008, 09:39

אחרת,
האם יש לך בעיות בהבנת הנקרא?

מרגע זה לא יכולות להתקיים לידות בית מסודרות בישראל. ככה פשוט

הנה הקישור לחוזר עצמו
http://www.health.gov.il/download/forms/[po]a3124 mr01 08[/po].pdf
קריאה מדוקדקת בו תעלה שיש בו עוד דברים מרגיזים, כגון סעיף 4.6.1 שמחייב את המיילדת לתת טיפות עיניים וויטמין K בזריקה, וכן הנספח שעליו חותמת היולדת שמאשר את הדברים הנ"ל (ולא נתון לשיקול דעת כמו בבי"ח).

בכל עמוד שני מופיע באותיות קידוש לבנה שמומלץ ללדת בבי"ח ולא בבית, שמומלץ להגיע לבי"ח מיד לאחר הלידה לשם בדיקת היולדת והיילוד, והמסקנה היא שזה עדיף מבחינה בריאותית על כך שהמיילדת תבדוק את היולדת ורופא ילדים יבדוק את היילוד.

בנספח היולדת חותמת שהיא יודעת שעלולים להיות סיבוכים נוראיים שעדיף שיקרו בבי"ח. ואני תוהה אם גם מי שיולדת בבי"ח צריכה לחתום שהיא יודעת שהיא או התינוק עלולים למות.

והכי מצחיק - המיילדת צריכה להמליץ להגיע לטיפת חלב תוך 24 שעות כדי לקבל חיסון צהבת. כאילו, אם יחכו חודש, מה יקרה?

לא התייחסתי לכל הסעיפים הרפואיים, ודאי יש פה מי שמתמצא בזה יותר ממני. אני בהחלט רואה בעיה בכך שמחייבים מעקב רפואי הולם (מה שלא מאפשר שינוי גיל הריון) והגבלת גיל ההריון ל 41+0. אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, שאילו הייתי עומדת במצב הזה, נראה לי שרק מעצם הלחץ ללדת לפני, הייתי יולדת אחרי. כי רגועה בטח לא הייתי מרגישה.

אבל אין בכלל על מה לדבר, כל הכתוב זה סתם בשביל לכתוב הכל יורד לביוב כי למילדות בית בארץ אין ביטוח ומשם והלאה זה כבר סתם ברברת כדי לתת הרגשה כאילו בכלל יש מקום לדיון. אכן הסדירו את חוקיות לידות הבית הן בלתי חוקיות בעליל ודי... כמה עצוב...

שליחה על ידי א.ב.* » 23 ינואר 2008, 10:40

שמחייב את המיילדת לתת טיפות עיניים וויטמין K בזריקה, וכן הנספח שעליו חותמת היולדת שמאשר את הדברים הנ"ל (ולא נתון לשיקול דעת כמו בבי"ח).

אם כך, החוזר הזה הולך ומתברר כמסמך לא חוקי. שהרי לא ניתן לכפות הליך רפואי על היולדת או על ילדה. ואלה חדשות מצוינות, כי ככל שהאי חוקיות תגדל, כן יגדל הבסיס להגשת בג"ץ נגד החוזר המופרך הזה.
רק שלמי יש כוח ללכת לעוד בג"ץ....

שמחייב את המיילדת לתת טיפות עיניים וויטמין K בזריקה, וכן הנספח שעליו חותמת היולדת שמאשר את הדברים הנ"ל (ולא נתון לשיקול דעת כמו בבי"ח).

זאת הבעיה הכי קטנה... לפני שחותמים על הטופס עושים איקס על הסעיף של הטיפות עיניים והזריקה (ואולי מוסיפים בכתב יד איזה סעיפון שאומר שהיולדת מודעת למשמעות הויתור עליהם). עושים דברים כאלה כל הזמן.

סעיף 4.6.1 שמחייב את המיילדת לתת טיפות עיניים וויטמין K בזריקה,
זה סעיף בחוזר המנכ"ל, אי אפשר למחוק אותו, הוא מחייב כמו כל סעיף אחר בחוזר. מבחינת המיילדת, כמובן.

טוב, זה לאו דווקא לדף הזה, אבל הוא כבר במילא במה חדש -
לידה בבית? הפינוק לא שווה את הסיכון
טקבקו...

בג"ץ טוב והכל מסתדר
שימו לב שמדובר בתקנה ולא בחוק.
פקודת המיילדות מ-29 ופקודת הרופאים מ-76 לא השתנו

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... Id=1178366
דווקא קידמו את זה לעמוד הראשי, מעניין אם זה מראה על תמיכה מפתיעה של המיינסטרים

על פניו, לא כחוות דעת מקצועית, זה נראה כמו כסת"ח אחד גדול למערכת וכמו אזהרה למיילדות ולרופאים ולא ליולדות.

זה מסמך שמחלק סיכונים... ילדת בבית בניגוד להוראות? אין לך את מי לתבוע על רשלנות. מיילדת ילדה בניגוד להוראות? ישללו לה את הרשיון או יעמידו אותה לדין או השד יודע מה...

אם הייתי מאוד קונספירטיבית הייתי אומרת שמי שעומד מאחורי המהלך הן דווקא חברות הביטוח שמאוד רוצות לחזור ולבטח מיילדות תוך גביית פרמיות עתק ואפס סיכון ביטוחי, כי כמעט בכל מקרה אפשר להגיד שפעלו בניגוד לחוק...

ועכשיו התעמקתי יותר בחוזר. זה הנחיות שלא מחדשות הרבה, הן חלות על מיילדות ורופאים "רשומים" והן מזכירות שממילא החוק לא מתיר לילד אחרת. הן מנסות לקבוע נהלים לאלה, והסנקציות, עד כמה שידוע לי, הן משמעתיות פנימיות...

בכלאופן- זה לא יכול לגרום לשום יולדת להיות עבריינית אלא רק לאנשי המקצוע.

(יו. אני כזו אימפולסיבית)

עכשיו קראתי את הדף על הביטוח והשתכנעתי שהקונספירציה שלי מדוייקת.

שליחה על ידי גיל* » 23 ינואר 2008, 16:12

לדעתי, במסמך הזה, משרד הבריאות מצהיר על הכרה בלידות הבית- שינוי לטובה ממדיניות ההתעלמות מהמצב שהיתה עד עתה. כאשר לידות הבית מוכרות ע"י משרד הבריאות אז קל יותר לגשר בין הצדדים (יולדת מול הממסד) במידה ויש צורך.

לידה בבית אמורה להיות לידה בסיכון רגיל (כלומר לא בסיכון גבוה) והמסמך מחדד את ההגדרה (באיזה מצג, באיזה שבוע, איזה בעיות רפואיות מגדירות הריון בסיכון גבוה וכו'), לידה בסיכון גבוה בבית היא באמת לא מומלצת גם ע"י המילדות (לפחות רובם)

בעינין החיובים לבדיקות השונות- כמו שקרן יער כתבה- הם מיועדים בעיקר לאנשי המקצוע, לא ניתן לחייב לביצוע בדיקות (אם אין סכנה ממשית לתינוק או לאם).אבל צריך שזו תהיה בחירה של האם ולא של המטפל (מילדת או רופא).

שליחה על ידי א.ב.* » 23 ינואר 2008, 16:22

והמסמך מחדד את ההגדרה (באיזה מצג, באיזה שבוע, איזה בעיות רפואיות מגדירות הריון בסיכון גבוה וכו'
מצג עכוז למי שיודע ליילד - ד"ר ברדה, כמעט היחיד בארץ - איתו זה לא סיכון גבוה.
לידה בשבוע 42 היא לא לידה בסיכון גבוה (מהותית גם לא שבוע 43 או 44 אגב, אבל הממסד מגדיר מה שמתחשק לו להגדיר).

הם מיועדים בעיקר לאנשי המקצוע, לא ניתן לחייב לביצוע בדיקות (אם אין סכנה ממשית לתינוק או לאם).אבל צריך שזו תהיה בחירה של האם ולא של המטפל (מילדת או רופא).
הנקודה היא שמכריחים את המיילדת לקבל רק יולדות שעמדו בכל התקנות. כלומר, בסופו של תהליך, זה מגולגל ועוד איך ליולדות.
כי מיהי המיילדת שתרצה שרישיונה יבוטל?

כי מיהי המיילדת שתרצה שרישיונה יבוטל?

אותה אחת שהסכימה עד היום לעבוד בלי ביטוח???

גיל, מהפה שלך לה'
הלוואי והשינוי הזה בסופו של דבר יהיה לטובה
בינתיים אני רק רואה איך קושרים למיילדות בית את הידיים והרגליים,
ואז לכשיבוא לי ללדת בבית הברירה היחידה שלי תהיה ללדת לבד-לבד-לבד
כי לא תהיה מי שתרצה להסתכן בגללי, ואני עצמי לא רוצה יותר ללדת בבי"ח
אני מנסה לחשוב מה הרווחתי מזה שילדתי בבי"ח...
בתיאוריה יש שם הרבה ציוד מציל חיים, אבל בפועל מכל זה קיבלתי רק אצבע בתחת וגם זה בלי בקשה שלי או התראה מוקדמת.
עד עכשיו הייתה לי האופציה ללדת בבית עם מיילדת מנוסה שאני סומכת עליה, ומעכשיו אין לי את האופציה הזאת...
ההריונות שלי והלידות שלי מוגדרות ע"י הממסד "בסיכון גבוה". מבחינתי אלה ההריונות שאני מכירה ואלה הלידות שאני מכירה ואני חיה איתם מצוין. אפשר לומר שאני וולדנית. אז תנו לי להחליט לבד, בלי להפיל את האחריות על מיילדת.
ידידה שלי (דווקא גולשת פה) תכננה לידת בית אבל לבסוף העובר היה גדול מדי. עשו לה קיסרי, פגעו במעיים. סרט רע של ניתוחים חוזרים אישפוזים ארוכים ומה לא (אם מישהי מכירה על מי אני מדברת ויודעת מה שלומה תעדכנו אותי בדף בית בבקשה).
מה שבאמת מעניין אותי כיולדת הוא לדעת שהאדם שעומד מולי הוא מקצועי ואכפתי, לא מעניין אותי הביטוח נגד רשלנות. אם ידפקו לי ת'חיים לא יעזרו לי מאה אלף שקל.
בבי"ח כמו שכתבתי פעם אני מרגישה שמהרגע שנכנסתי ו"התחיילתי" אני בעצם תורמת את גופי למדע.
הכל יחליטו במקומי: אם ללחוץ או למשוך, לגזור או לתפור, ללדת או לנתח, להמית או להחיות. מבחינתי כל לידה בבי"ח היא לידה בסיכון גבוה, כי האחריות עוברת מידיי לידי צוות מזדמן, שהמטרה שלהם היא לחלץ ממני את התינוק.

אם ידפקו לי ת'חיים לא יעזרו לי מאה אלף שקל.

אבל אם יהיה לך ילד שזו תהיה עלות הטיפול בו אז כן... אני לא חושבת שאנשים "מתעשרים" מתביעות על רשלנות רפואית...

קטקטית, מילים כדרבנות. גריינתי אותך.

אבל אם יהיה לך ילד שזו תהיה עלות הטיפול בו אז כן...

קרן,

אני מדברת על עצמי
אני מוכנה לקחת את הסיכון וללדת בלי ביטוח רשלנות אבל כן בבית.
אם לך חשוב ללדת עם ביטוח את מוזמנת לכתוב את דעותייך מבלי להשליך אותן על ילדיי שלי.
זה לא נעים לי S-:

זה לא נעים לי

סליחה.

זה היא "לך" קיבוצי כזה, לשון דיבור. מתנצלת.

רוצה לאמר- החלק הכספי לא בא לפצות אותך על הפגיעה, אלא על הנזק האמיתי שנגרם ממנה. טיפול בילד עם צרכים מיוחדים יכול למוטט משפחה כלכלית, ולחילופין- אם אין למשפחה כסף היכולת שלה לשקם את הילד יכולה להיות פחותה מאוד.

אני מודעת לזה שיש לי הסתכלות "כלכלית קרה" בנושא... אבל בסופו של דבר, למרבה הצער, הדברים האלה אכן מתבטאים בכסף.

שליחה על ידי גיל* » 23 ינואר 2008, 17:28

עם כל הפתיחות ואהדה:
ילד חולה עם דלקת קרום המוח- צריך טיפול באשפוז
מבוגר עם לחץ דם גבוה צריך איזון
לידה צריכה להתבצע עם מילדת
לידה בסיכון גבוה צריכה השגחה רפואית

את יכולה לפעול לפי רצונך, רק אל תצפי שהממסד ישתף פעולה.

יש פה פתח לדיון, ובמקום לבוא ולהגיד "איזה יופי שמתחילים למסד את זה, בואו נראה איך אפשר לעזור ולהפוך את זה לאופציה נגישה לכל יולדת", אתן מתבכיינות, מתלוננות ומייללות, בסגנון ה"אנחנו כל כך מיוחדות ונעלות שהממסד רודף אותנו וחברות הביטוח רוצות ברעתנו".
מפריע לכן הניסוח החוקתי? לכו תעשו משהו בנידון.

לידה בסיכון גבוה צריכה השגחה רפואית

מה הכוונה "צריכה"?

שליחה על ידי גיל* » 23 ינואר 2008, 18:44

יש המון מה לכתוב ולשפר בענין הלידה בבית חולים, המצב שם ממש מזויע.
אבל לעיניננו- לידה בסיכון גבוה צריכה להתבצע במקום בו אפשר לנצל אל ייתרונות הרפואה (יש כאלו!)
(חדר ניתוח, פגיה וכו')

מה הכוונה "צריכה"? לדוגמית: רעלת הריון, נושא שמאוד קרוב ללבי. ברעלת, זרימת הדם לשליה מחורפשת לגמרי ויש מצבים שבהם הברירות היחידות הן יילוד מיידי, אם צריך גם בקיסרי חירום, או מות העובר. המחלה יכולה להתפתח עד כדי התפתחות פרכוסים אצל היולדת - ולא, הפרכוסים הם לא דיטוקס, הם יכולים לגרום לנזק מוחי רציני או למוות והדרך היעילה ביותר למנוע אותן היא לקבל עירוי של חומר הפלאים מגנזיום. לא חוייה מרנינה אבל עדיפה בהחלט על שבץ מוחי. עוד אפשרות מלבבת היא שהרעלת תתפתח לתסמונת HELLP - קריסה של הכבד, הכליות ותפקודי הקרישה, ושוב הדרך היחידה לנסות להפחית את הסיכון למוות או לנזק בלתי הפיך ליולדת ולתינוק הוא יילוד מיידי וסצינת אי-אר רק בלי ג'ורג' קלוני. אני יושבת וכותבת כאן מהבית שלי, ולא מאושפזת במוסד סיעודי עם מוח טוטל-לוס, או מתקשרת מהעולם הבא, בזכות כמה פרוצדורות רפואיות שהיו לא נעימות בלשון המעטה, אבל מה זה לעומת חיים שלמים עם שתי כליות מתפקדות.

עוד דוגמית: יולדת עם בעיה בתפקודי הקרישה או עם אנמיה רצינית יכולה להזדקק לארסנל התרופות שיש בבית החולים, או לבנק הדם.
ועוד אח

זה דומה למה שקורה באנגליה.
נכון ולא במקרה, כי החוזר הזה הוא פרי עבודה משותפת של משרד הבריאות ואמה"י והן התבססו על נהלים קיימים בחו"ל.

אופס. התכוונתי לומר ש"צריכה" משמעו "ללא עזרה יכול להגרם נזק ממשי לאם או לתינוק".

גיל,

_להתבצע במקום בו אפשר לנצל אל ייתרונות הרפואה (יש כאלו!)
(חדר ניתוח, פגיה וכו')_

בזה אני ממש איתך
יש המון פתרונות מתקדמים להמון צרות.
הבעיה היחידה היא ש המצב_ בבי"ח _ ממש מזויע,
ואי אפשר להפריד בין שני הפאקטורים האלה.
אם הכל היה דבש וקינמון ושיבולים ופגיה - הייתי רצה ללדת שם.
אבל לפעמים דווקא הפאקטור הסביבתי הזה גורם להמון צרות,
שמיד מוצאים להם פתרונות מתקדמים, שלפעמים גם הם מסתבכים.
בקיצור חישוב הסתברות וסטטיסטיקה זה דבר לא פשוט.
מצד שני, אם המצב של היולדת באמת לא מאפשר לידת בית, לא נראה לי שתהיה איזו מיילדת שתסכים ליילד אותה בבית.
אם אני מבינה נכון כך היה נהוג גם עד היום.

<כאן רוצה להגיב ל אמא אינקובטור. אני 100% איתך שמי שמצבה הבריאותי בקאנטים, והיא יודעת שהיא בקאנטים, מן הסתם תרצה ללכת לבית חולים. אני מדברת על רוצה לעומת צריכה. למה מי ש לא רוצה ללכת - כן צריכה ללכת>

עד היום היו מי שהסכימו ליילד עכוז.
מחר איזו יולדת תרצה ללדת ואגינאלי למרות המצג -
איזה אופציות יש לה?
אם אני מבינה נכון - או קיסרי או ללדת לבד בביתה.

(אמא של מכרה שלי ילדה 9 ילדים. חצי מהם בערך נולדו מצג עכוז. היא אפילו לא זוכרת להגיד מי היה איזה מצג)

עד כדי התפתחות פרכוסים אצל היולדת - ולא, הפרכוסים הם לא דיטוקס

דווקא קידמו את זה לעמוד הראשי
ובצדק. כיפאק

לרוקמת מציאות, שאני מנחשת שמסתובבת גם כאן לפעמים

שליחה על ידי גיל* » 23 ינואר 2008, 23:03

קטקטית
מה שחשוב לי בעיניין ההכרה של משרד הבריאות זאת ההכרה עצמה. מכאן יש עוד הרבה מקום לשינויים והתאמות.
שהממסד מכיר בלידות הבית באופן רשמי אז אפשר להתחיל להניע את הגלגל-
למשל- העברה מסודרת לבית החולים כשצריך, בדיקה של רופא בבית באופן רשמי ולא באופן מחתרתי, מענק לידה ועוד ועוד ועוד

נכון, המצב בבתי החולים גרוע- הכי רחוק שאפשר מלידה טבעית. מצד שני פתרון ה"אין ברירה" של לידת בית הוא לא אידיאלי (חוסר תמיכה מערכתית, מרחק מבית חולים, ביטוח למילדות...). הפתרון הוא מורכב וארוך אבל צריך לחשוב חיובי- בסוף זה יצליח. יקומו מרכזי לידה עם האם והתינוק במרכז (ולא רק במילים וססמאות), יהיה גיבוי רפואי ללידות הבית (כמו שיש בשאר המדינות הנאורות.

עד אז צריך להמשיך לפי החוקים. לידה בסיכון נמוך- לפי רצון היולדת. לידה בסיכון גבוה בבית חולים. מספיק מקרה אחד עם סוף לא טוב (חס וחלילה) וכל מגדל הקלפים שמתחיל להיבנות יתפרק.

בכל לידה יש סיכון, כאשר מגיעה לבית החולים לידת בית שבוצעה באופן מסודר- גם שמשהו קרה הצוות הרפואי מבין שייתכן וקורות בעיות. אם ניהול הלידה בבית לא תקין (למשל ללא מילדת, לידה לפני המועד וכו') - אנחנו (היולדים בבית) מאבדים את זכותנו לדרוש.

גיל,

אני בעד שיכירו בלידות בית. בעד שיתנו מענק.
אבל אם שאלת המענק חייבת להפתר על חשבון יולדות שלא יוכלו ללדת בבית עם מיילדת כפי שיכלו בעבר,
מה שווה המענק הזה?

הפתרון הוא מורכב וארוך אבל צריך לחשוב חיובי- בסוף זה יצליח. יקומו מרכזי לידה עם האם והתינוק במרכז (ולא רק במילים וססמאות), יהיה גיבוי רפואי ללידות הבית (כמו שיש בשאר המדינות הנאורות).

אני שוב בעד.
הלוואי

עד אז צריך להמשיך לפי החוקים.
כל הלידות שיהיו לי בע"ה יהיו "עד אז".
המעט שנותר לי נופל בדיוק על העתיד הקרוב.
אני בעד לשאול את היולדות ואת המיילדות מה הן רוצות, ואז לקבוע חוקים,
ולא להיפך - לקבוע חוקים ואז לראות אם מצליחים ליישר את כל העקומים.
אם כולם ילכו אם החוק - איך הוא פתאום ישתנה?

אם ניהול הלידה בבית לא תקין (למשל ללא מילדת, לידה לפני המועד וכו') -אנחנו (היולדים בבית) מאבדים את זכותנו לדרוש
להבדיל מסתם לידה בבי"ח, שם אנחנו מאבדים את כל הזכויות לדרוש כבר די בהתחלה

אני לא אישה (לכן לא אלד) ואין לי תוכניות לעשות ילדים בקרוב,
אבל סתם דעתי בנושא -
לדעתי כל ההתעסקות הזאת היא התערבות גסה של הממסד בענייניו הפרטיים של האזרח הקטן. אמורה להיות זכותה הטבעית של כל אישה להחליט איפה ללדת ואיך, עם או בלי ויטמיןK, בבית או בבית החולים, או בחצר האחורית של הדודה.

אני לא אישה (לכן לא אלד) ואין לי תוכניות לעשות ילדים בקרוב

אוי זה מזכיר לי נשכחות
זוכר שפעם הבטחת לא להניק בציבור ומה יצא מזה?
תזהר!
<רק שלא יפתח דף על אנשים שאומרים "תזהר!">

לדעתי כל ההתעסקות הזאת היא התערבות גסה של הממסד בענייניו הפרטיים של האזרח הקטן. אמורה להיות זכותה הטבעית של כל אישה להחליט איפה ללדת ואיך, עם או בלי ויטמיןK, בבית או בבית החולים, או בחצר האחורית של הדודה

קטקטית ,
אבל מה הבעיה לנסח נוסח משפטי אחיד לכל המיילדות שמגן עליהן מפני אחריות ליולדת, בדיוק כמו שחותמים לפני ניתוח בבית חולים-כסתוח מטורף שמוריד הרבה מאחריותם של הרופאים, ואז אין בעיה לאף מיילדת והיא לא צריכה שום ביטוח.
מסמך כזה תופס מבחינה חוקית?

ואני קוראת פה על הריונות ממושכים ונזכרת שהוציאו לי אותו בקיסרי כי זה היה כבר סוף 42 ואני ממש מרגישה שאם הייתי מחכה עוד כמה ימים הייתה מתפתחת לידה (כבר התחילו צירים-רק לא כאלה של לידה) )':

מסמך כזה תופס מבחינה חוקית?
יש מסמכים מהסוג הזה שלא תופסים מבחינה חוקית.
כלומר אם קבוע בחוק שלאיש מקצוע יש אחריות X על משהו - אז החוק עשוי לא לפטור אותו מאותה אחריות בשום מצב - תלוי איך כתבו את החוק מלכתחילה - ולא משנה בכלל על מה הקליינט שלו חתם או לא חתם. החוק עשוי להתייחס לחתימת הקליינט כאל לא תקפה, או לא מבטלת את האחריות המקצועית של נותן השירות.
אני לא יודעת אם זה תקף למסמך הספציפי בסיטואציה הספציפית הזאת, אבל לא הייתי בונה על זה ש"אני אוכל לחתום על נייר שמחשחרר את המיילדת מאחריות ואז הכל יהיה בסדר", בלי לבדוק בדיוק-בדיוק את לשון החוק, עם עורך דין או מישהו שיודע לקרוא את הניסוחים המזעזעים האלה (מזעזעים מבחינת קלות והבנת הנקרא) - ולהבין אותם.

שליחה על ידי נגה* » 24 ינואר 2008, 07:03

אורי, גם עובר הוא איש. והרשויות דואגות לו במקרה שהאמא לא (מסוממת, אלכוהוליסטית או סתם לא אכפתית) ולכן החוקים באים להגן לא רק על האם אלא גם על מי שאין לו קול עדיין. בכל מקרה זו רק הערה אני אמחוק עוד מעט כי זה דף שלא בא לי להשאר בו. אחרי שאתה קורא תמחוק. נגה.

גם עובר הוא איש. והרשויות דואגות לו במקרה שהאמא לא (מסוממת, אלכוהוליסטית או סתם לא אכפתית) ולכן החוקים באים להגן לא רק על האם אלא גם על מי שאין לו קול עדיין
עלית פה על משהו
ואם לחדד את הנקודה - גם התינוק הוא אזרח
לממסד נוח להפריד משפטית ופיזית בין האזרחית א' (האם) לבין האזרח ב' (התינוק) ולטפל לפי מיטב הבנתם
לתת את החיסונים והתרופות שיבטיחו בעתיד חיסכון כלכלי למע' הבריאות
לאזרח ב' יש הזכות (שלא נאמר חובה) להטפל בבי"ח עם לידתו
ואם לאזרחית א' יש בעיה עם זה, סביר להניח שהיא לא אכפתית ומזניחה
מהבחינה הזאת באמת הכרה בלידות בית היא הישג אדיר-
כי מי שלא בסיכון גבוה ויולדת בבית היא סתם מוזרה, אבל לא עוברת על החוק.
סיכון גבוה הוא בעיקר משחק סטטיסטיקות.
הוא לא נובע מהיכרות איתי ועם גופי.
עד עכשיו מיילדת ביתית פוטנציאלית יכלה לבוא, להתרשם ממני, ממצבי הבריאותי והנפשי, ולהחליט אם היא מוכנה ליילד אותי בבית.
מעכשיו החליטו במקומה ובמקומי, והתשובה היא לא נחרץ, לא משנה מה השאלה ומה הנסיבות, ואין דגל טוב יותר מ"טובת הילד" להניף מעל כל האטימות הזאת.
נגה, את מספיק אנונימית כדי להשאר בדיון

המרגיעון אומר: בצד השני יושב בן אדם.
שלום

יש מסמכים מהסוג הזה שלא תופסים מבחינה חוקית.
מסמכים כאלה אינם מגינים על המערכת הרפואית מפני תביעות.
גם אחרי שהפציינט חותם, המטפל חשוף לתביעות בהן ייבדקו האם נהג באופן סביר.

_לממסד נוח להפריד משפטית ופיזית בין האזרחית א' (האם) לבין האזרח ב' (התינוק) ולטפל לפי מיטב הבנתם
לתת את החיסונים והתרופות שיבטיחו בעתיד חיסכון כלכלי למע' הבריאות
לאזרח ב' יש הזכות (שלא נאמר חובה) להטפל בבי"ח עם לידתו
ואם לאזרחית א' יש בעיה עם זה, סביר להניח שהיא לא אכפתית ומזניחה_

החיסונים והתרופות החשובים לבריאותם של התינוקות, לפי דעתו של הממסד.
זה לא רק עניין כספי. יש כאן אמונה שלמה ביעילות הטיפולים הנ"ל.
ואם לאזרחית א' יש בעיה עם זה, היא נחשבת מוזרה. לאו דווקא מזניחה.
מספיק הורים ילדו בבי"ח והתעקשו על אי מתן תרופות - אף אחד לא שילח בהם פקידת סעד.
אם היתה מחשבה על הזנחה, זה הדבר הראשון שהיו עושים.
הדמוניזציה הזאת של הממסד הרפואי מרגיזה. אף אחד לא עושה את זה מתוך רוע לב. אפילו לא מתוך בצע כסף.
תתפלאי.

הדמוניזציה הזאת של הממסד הרפואי מרגיזה. אף אחד לא עושה את זה מתוך רוע לב. אפילו לא מתוך בצע כסף.
ולכן אם תרצו, ותתעקשו, החוקים ישונו. אם תשבו בבית ותתלוננו, תנציחו את הרדיפה המומצאת הזאת. ותזינו אותה.

זה לא רק עניין כספי. יש כאן אמונה שלמה ביעילות הטיפולים הנ"ל.
מסכימה לגמרי
אבל בסופו של סופו של סופו של העניין המדינה היא גוף כלכלי שצריך לשמור על כללים (חוקים) כדי להתפתח ולפרוח.
בגדול אני ממש בעד, יש לי אינטרס להשתייך למדינה חזקה ולאומה פורחת, יחד עם זאת הייתי מעדיפה שכל השלמות הזאת לא תבוא על חשבוני.
יש כאן אמונה שלמה ביעילות הטיפולים הנ"ל
יש כאן בהחלט עניין של אמונה - ובהרבה מקומות אני כופרת באמונה הזאת.

הדמוניזציה הזאת של הממסד הרפואי מרגיזה

ואותי מרגיז שמישהו מרשה לעצמו להעלות בדעתו שהוא יותר דואג לילדיי ממני.
ושיש להגן על ילדיי מפני ההחלטות הלא רציונליות שלי.

שליחה על ידי א.ב.* » 24 ינואר 2008, 10:38

_ואותי מרגיז שמישהו מרשה לעצמו להעלות בדעתו שהוא יותר דואג לילדיי ממני.
ושיש להגן על ילדיי מפני ההחלטות הכאילו _לא רציונליות שלי.
בדיוק.

_ואותי מרגיז שמישהו מרשה לעצמו להעלות בדעתו שהוא יותר דואג לילדיי ממני.
ושיש להגן על ילדיי מפני ההחלטות הלא רציונליות שלי._
אבל זה בדיוק מה שתגיד המכורה לסמים או האם המכה. רוב האנשים שיושבים בכלא בטוחים שהם חפים מפשע. את לוקחת את זה נורא אישי. תביני קטקטית, זה לא נגדך. זה לא קשור אלייך. גם אם את אמא מגינה ואוהבת, לא כולן כאלה.

אחרת, גם איתך אני מסכימה.
זה פשוט דף שאני אלך ואסכים עם כולם כנראה S-:
יש מקרים של אמהות מזניחות באמת, אני תוהה אם מה שלמדינה יש להציע לילדיהן הוא מציאה גדולה...
זה לדף אחר כמובן.
בכל אופן, כשאני מוגדרת כהריון בסיכון גבוה (וככה אני מוגדרת עד כה 2 מתוך 2) זה כן נוגע לי אישית.
הלוואי וזה לא היה נוגע.
הייתי עוברת לדף על תזונא.
אני גם רוצה להסכים עם ההודעה הקודמת שלך, שחשוב לפעול ולא רק לקטר.
אבל גם לקטר חשוב, כדי לראות לאן רוצים לפעול, לפי הסדר מחשבה->מילה->מעשה->מציאות

לידה בבית אמורה להיות לידה בסיכון רגיל (כלומר לא בסיכון גבוה) והמסמך מחדד את ההגדרה (באיזה מצג, באיזה שבוע, איזה בעיות רפואיות מגדירות הריון בסיכון גבוה וכו'), לידה בסיכון גבוה בבית היא באמת לא מומלצת גם ע"י המילדות (לפחות רובם)

העניין הוא, שעד כה, ההגדרה של האם לידה מסוימת מתאימה להיות בלידת בית, נבדקה לגופה, לפי המצב הספציפי, וכמובן גם אמונת היולדת ואמונת המיילדת
(וכשאני מדברת על אמונה, אני בעצם מדברת על השקפת עולם, שנסמכת גם על ידע, וגם על הפרשנות אליו. לא מיסטיקה). החוזר, לעומת זאת, מגדיר את המצבים בצורה ברורה, חד משמעית, ושאינה מתחשבת באדם שבתוך העניין. אני מוכרחה לציין שיש שיפור מאז הטיוטות הראשונות (אז, למשל, תינוק IUGR בלידה קודמת, היה פוסל אותי מלידת בית, גם אם אין שום סיבה שיחזור על עצמו), ועדיין. רשימת ה"איסורים" היא מוגזמת בהחלט, וכוללת, כדברי נירית שפירא, כמעט את כל הנשים שיש להן רחם...

ושוב - זה מותיר, לנשים כמוני, שאין סיכוי שילדו בבי"ח אם אין סיבה ממש טובה לעשות את זה, אבל לא עומדות בתנאים (אצלי בגלל קיסרי קודם. אפילו שכבר ילדתי בבית מאז), אך ורק את האפשרות לעשות את זה עצמאית. יש מי שיטען שזה הטוב ביותר. אני מאמינה שבמיוחד במצבים הלא-לגמרי-מושלמים (כלומר - אלו שאסור למיילדת ליילד אותי...), יש מקום לפיקוח ולעזרה של מיילדת מקצועית. בכל מקרה, לא נראה לי סביר, שהאפשרות הזאת לא קיימת יותר. מזל שאני כנראה לא אלד יותר...

בנוסף: כמו שמצאו פתרון בנושא פירוק האסבסט, כשאף אחד לא היה מוכן לבטח את העובדים בכך, והיתה דרישה של המדינה לעבודה רק עם ביטוח, אם המדינה דורשת ביטוח- שידאגו למצוא פתרון לביטוח. ההבדל הוא שבלי מפרקי אסבסט, אי אפשר, ואילו לידות בית הן "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין - שעדיף ללדת בבי"ח הבטוח והמוגן P-:

המניעה היא אכן לא ליולדות, אבל יולדת שרוצה תמיכה כלשהי, לא תוכל לקבל אותה (כי אי אפשר לקחת רק תומכת לידה, למשל).

ולכן אם תרצו, ותתעקשו, החוקים ישונו.
בחוזר יש כתובת. לדעתי, כדאי לנסח מכתבים, לא מתלהמים, אך המסבירים למה המסמך לא סביר ולא חוקי (עו"דים ועו"דיות - עזרתכן תתקבל בברכה).

ואילו לידות בית הן "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין -

לא נכון ! אפילו משרד הבריאות מכיר בלידות הבית כאופציה ליגיטימית

אבל זה בדיוק מה שתגיד המכורה לסמים או האם המכה

זה בדיוק העניין. זה הופך את הבוחרת בלידת בית, לאם לא סבירה. בעוד הכרות עם הנושא, מראה שמדובר (לרוב) על נשים אחראיות, מתפקדות, וכאלו שבכל קריטריון אחר, נחשבות לאמהות סבירות - ממש לא כאלו, שהחוק מוציא מידן את זכות ההחלטה על ילדיהן. זה גם קריטריון בחוזר. אז אם אני אחראית - ההחלטות האלו הן בתחום אחריותי.
הגדרה של אם/הורים, כבלתי אחראיים, נעשית במצבים קיצוניים. בשאר המצבים, יש להורים סמכות ניכרת להחלטות לגבי ילדיהם. אין שום סיבה שלידת בית תצא מן הכלל הזה.

_ואילו לידות בית הן "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין -
לא נכון ! אפילו משרד הבריאות מכיר בלידות הבית כאופציה ליגיטימית_

לפחות 4 פעמים, 3 מהן מודגשות במיוחד, במסגרת, חוזר בחוזר (אולי בגלל זה קוראים לזה ככה

) משפט האומר שעדיף, בטוח ומומלץ ללדת בבי"ח (ולעבור לשם מיד לאחר הלידה, עוד כמה פעמים).
כלומר: אנחנו לא יכולים לאסור, אבל זו בהחלט "גחמה של משוגעות" שלא מבינות מה שכל בר דעת מבין

בסדר, גם להניק היה גחמה של משוגעות לפני 20 שנה.
לפעמים לממסד לוקח זמן להבין ולהפנים.
כבר יש ירידה משמעותית בלידות בבתי חולים שלא מתחשבים באם ובתינוק ויותר לידות בבתי חולים ידידותיים יותר. וה"ממסד" לא ממש הבין את זה.

האמת, לא מעניין אותי מה חושב או חושבים אלו שניסחו את החוזר, בעוד כמה שנים יתחילו להבין.

אתן מתבכיינות, מתלוננות ומייללות, בסגנון ה"אנחנו כל כך מיוחדות ונעלות שהממסד רודף אותנו וחברות הביטוח רוצות ברעתנו".
הניסוחים שלך יכולים להיות קצת יותר קונקרטיים וקצת פחות מגעילים (מצטערת על הבוטות. לא מוצאת מילה אחרת לתאר זאת). נשמע כאילו יש לך איזה רגישות מוגברת לנושא. אפשר בכל זאת להתנסח עם קצת פחות תיעוב.תודה.

[h=3]

לדעתי כל ההתעסקות הזאת היא התערבות גסה של הממסד בענייניו הפרטיים של האזרח הקטן. אמורה להיות זכותה הטבעית של כל אישה להחליט איפה ללדת ואיך, עם או בלי ויטמיןK, בבית או בבית החולים, או בחצר האחורית של הדודה.[/h]
תודה לאורי יורמן על משפט המחץ.

ענבל, אם ככה במקרה נקלעתי לדף הזה, אז אגיד עוד משהו.
לדעתי "אחרת" לא התכוונה להעליב אלא להציג דעה שחבל לה שהדיון מתפתח לכיוון מסויים ולא אחר. אולי לא היתה צריכה להשתמש ב- מייללות_ , _מתבכיינות , אבל בכל זאת, נראה לי שהדברים שלה שווים התייחסות.

זה שהדברים שלה שווים התייחסות זה דבר אחד. אבל כשכותבים בצורה כל כך פוגענית ומעליבה ההתייחסות באה בכיוון אחר, של שימת לב לאופן הגשת הרעיון ולא לרעיון עצמו. (עוד סיבה להתנסחות קצת יותר מכבדת).
והסיבה שהערתי לה היא שזוהי התגובה השלישית המקוממת שלה (ר' ראש הדף.)

אבל כשכותבים בצורה כל כך פוגענית ומעליבה ההתייחסות באה בכיוון אחר, של שימת לב לאופן הגשת הרעיון ולא לרעיון עצמו

אבל כשכותבים בצורה כזאת שאני כל כך נפגעת ונעלבת,
ההתייחסות שלי באה בכיוון אחר,
כי אני שמה לב לאופן הגשת הרעיון ולא לרעיון עצמו
0-:
אוי...
<בשוונג מ דף נבירה עצמי>
ענבל אני מה זה מקווה שלא תעלבי

הכל בהומור ובהאהבה

{@{@
תמחקי אם זה מפריע לך

לדעתי כל ההתעסקות הזאת היא התערבות גסה של הממסד בענייניו הפרטיים של האזרח הקטן. אמורה להיות זכותה הטבעית של כל אישה להחליט איפה ללדת ואיך, עם או בלי ויטמיןK, בבית או בבית החולים, או בחצר האחורית של הדודה.

לידה בחצר האחורית של הדודה- אם תסתבך תחשב כהזנחה ועברה על החוק- למרות שזאת זכותה ורצונה של היולדת.

אם תסתבך תחשב כהזנחה ועברה על החוק
ומה שכואב זה, שכל יום כל יום עשרות לידות מסתבכות בבית החולים, וזה לא נחשב הזנחה ועבירה על החוק.
ולמה?
מפני ש
זאת לא
זכותה ורצונה של היולדת.
מפני שרופאים ומיילדות בבתי החולים מבצעים פרוצדורות מסוכנות, מזניחות וחסרות אחריות ביולדות, מתוך הצגה שקרית כאילו הפרוצדורות האלה בעלות בסיס רפואי (והן לרוב מנוגדות לבסיס רפואי), ואחר כך מסתירים מהיולדת שהם אלה שגרמו למה שקרה לה,
אז זה - חוקי! כי זכותה ורצונה של היולדת נרמסו, כי זכותו של העובר נרמסה, ולרוב הם בכלל לא יוצאים משם בשלום (למה זה נחשב פה "תקין" שיולדות יוצאות מבית החולים עם חתך חייץ איום ונורא ותפרים שבכלל לא היו צריכים להיות, למשל? רק בגלל שהאיבר הכי רגיש של האשה הוא הפקר שם והרופאים והמיילדות רגילים מתוך שיגרה לחתוך אותו?).
ואז היולדת כותבת בפורום "הנה, מזל שלא ילדתי בבית, כי הלידה שלי הסתבכה ורק הרופאים הצילו אותי" ואז אני קוראת איך הלידה הסתבכה:
היא באה עם פתיחה של 2, אז נתנו לה זירוז, וגם השכיבו אותה על הגב, חיברו אותה לאינפוזיה והצמידו אותה למוניטור, אז פתאום היו לה צירים איומים, כל כך כואבים שהיא השתכנעה מהלחץ של המיילדת והסכימה לקבל אפידורל בפתיחה 4 (המיילדת אמרה שהיא כמעט-חמש אז אפשר כבר) ואז הלידה פתאום נפסקה, ולקח המון זמן, והיא שוכבת על הגב, ויש האטות בדופק העובר.... אני חוסכת לכם פה כמה קטעים, תפתחו אפילו באתר הזה תמצאו כמה וכמה סיפורי לידה כאלה - הסוף, ניתוח קיסרי בגלל מצוקת עובר ו"איזה מזל שהרופאים הצילו אותי, אילו הייתי יולדת בבית בחוסר אחריות, העובר שלי היה מת!".
ולי בא לצעוק לה: יא.... לא-עשית-שיעורי-בית שכמוך! אילו רק הייתי מבינה מה סיפרת כאן, היית יודעת שאילו היית יולדת בבית לא הייתם צריכים לעבור את כל הסיוט המסוכן הזה שגרם נזק פיזי ממשי לך ולתינוק שלך!

ואחר כך באים אנשים ומדברים על "חוסר אחריות ללדת בבית".
לדעתי, חוסר אחריות, הזנחה והפקרות לאשה בריאה עם הריון תקין להפקיר את עצמה לבתי החולים. לא כולם דנה ה, וגם דנה כבר סיפרה פה לא פעם איך חוקי בית החולים כפו עליה לידה מתערבת ללא כל צורך רפואי.

שליחה על ידי א.ב.* » 25 ינואר 2008, 15:15

שוחחתי אתמול עם אישה חכמה ויקרה וסיפרתי לה שכאילו-נגיד-לכאורה חוזר משרד הבריאות ללידות בית.
היא גיחכה ואמרה לי, "את מתכוונת לומר ש- משרד הבריאות הכשיל לידות בית.

משרד הבריאות הכשיל לידות בית.

אתמול בלילה עלה בדעתי להציע לשנות את שם הדף בדיוק לזה! (או לזה: משרד הבריאות הכשיל ר לידות בית) - בין היתר כי אני משתוקקת לאנדקס את הדף ו צ'יק צ'ק מתחרפן מהאפוסטרופים...

(נשבעתי לעצמי שלא אציק לכן בהערות עריכה, אבל עכשיו כשכתבת את זה, א.ב., לא יכולתי להתאפק יותר

)

שליחה על ידי א.ב.* » 25 ינואר 2008, 18:07

צ'יק צ'ק מתחרפן מהאפוסטרופים...
משתמשים בזה של מקש ה-W. לוחצים פעמיים. (אבל באמת עדיף לשנות את השם).

בשמת
לידות יכולות להסתבך ומסתבכות לעיתים, לדעתי בעיקר עקב התערבויות מיותרות.

גם בבית זה יכול להיות. אם מדובר בלידה ללא גורמי סיכון עם מעקב הריון מסודר- אז קורה ! לפעמים אין מה לעשות וזה נכנס לאיזה סטיטסטיקה כל שהיא. גם ההתיחסות של הממסד היא חיובית (למרות הצער שבמקרה)

אם משהו מסתבך בלידת בית שחורגת מגבולות הסיכון הנמוך או שמתבצעת ב"חצר של הדודה" אז זה לא בסדר- בדיוק כמו תקלה רפואית או רשלנות בלידה בבית חולים.

שכל יום כל יום עשרות לידות מסתבכות בבית החולים, וזה לא נחשב הזנחה ועבירה על החוק.נכון, אבל אנחנו מדברים על ההכרה בלידות בית ולא מה שצריך לשנות בלידות בית החולים- זה לדיון אחר

גיל

משתמשים בזה של מקש ה-W. לוחצים פעמיים. (אבל באמת עדיף לשנות את השם).

מה את אומרת... נסי לאנדקס את הדף, נו נראה אותך

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/686/585.html

http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/688/094.html