חטפנו חצבת

אנונימי

_{ראו גם: חיסון חצבת / חשיפה לחצבת בהריון}

יש חצבת
הקטנציק שלא חוסן סובל עכשיו:
פריחה
חום
שלשולים
שיעול
נזלת
עינים דומעות
וההומיאופטית שלנו בחו"ל

האם דעתך לגבי החיסון השתנתה?
יש לך מושג כיצד נדבק?
המשיכי לדווח..

רפואה שלמה!

חיסון חצבת

שליחה על ידי j* » 18 אוקטובר 2007, 09:17

_האם דעתך לגבי החיסון השתנתה?
יש לך מושג כיצד נדבק?
המשיכי לדווח..
רפואה שלמה!_

גם אני מסוקרנת.

ואבחנו חצבת? בן כמה הוא?

איך את עם רפואה סינית? יש עוד דרכים להקל על ילדון חולה.
אנחנו משתמשים ב: דיקור סיני, שיטת אייפק, ויש לנו קשר עם עוד מטפלים במקרה שהנ"ל לא זמינים מאיזושהי סיבה (שיאצו, שיאצו לילדים, ועוד ועוד).
אם את מאיזור המרכז אז יש לי המלצות על המומחה שלי לרפואה סינית.
וכמובן, הרבה אהבה (ואם הוא יונק, אז גם הנקה).

ויטמין A בכמויות גדולות בשלבים הראשונים של המחלה - במאות אלפי יחב"ל (רצוי מאוד בהשגחת בעל מקצוע).
1]מאמר 103014622[/po].pdf מהפורום שלנו
שירשור בקשר למאמר

תהיו בריאים.

תודה כולם.
בינתיים השגתי את ההומיאופטית מחו"ל, והוא מקבל טיפול ומצבו משתפר מאד.
הפריחה ארכה שלושה ימים, ונעלמה באותה פתאומיות בה התחילה.
הוא גם התחיל לאכול בשבת, ונראה יותר מרוצה ממצבו.
אני מחכה לראות אם יש אצלנו עוד נדבקים - הגדולים כן חוסנו אבל חלקם חוסנו רק חלקית.

לגבי השאלה איך נדבק, אני יודעת בדיוק: יש עכשיו חצבת בקהילה החרדית בירושלים, בגלל איזה תייר שהגיע עם זה מאנגליה. (זה אני יודעת מווינט).
בשמחת תורה הלכנו לבית כנסת במאה שערים, והרי לכם, בדייקנות של ספרי הרפואה, תקופת הדגירה, בחישוב אחורה, מגיעה בדיוק לשמחת תורה.

אז אולי ידוע לכם על איזו אדמת שאפשר להידבק ממנה? בשביל הבת שלי (וגם בשביל בת אחותי).
שתהיו בריאים!

אז עכשיו הוא יחוסן טבעי לכל החיים?

אז עכשיו הוא יחוסן טבעי לכל החיים?
נדמה לי שכן.

אצלי הקטן בן 11 חודש עוד לא חוסן בכלל. ידוע לכם האם יש כזה דבר חצבת קלה מאד? כי אחות טיפת חלב בישובנו פרסמה שהייתה באזורנו התפרצות של חצבת (כמובן עם ההפחדות מסיבוכים) ויש לתינוק מזה כמה זמן סימנים דומים לנ"ל אך באופן כללי קל מאד. היפוכונדרית שכמותי, יכול להיות שיש קשר? איך מאבחנים?

תזהרו סבתא שלי איבדה את הקול שלה ושני אחים.

סבטקסט כפולהאם תוכלי לפרט? כתבת שורה מאוד מאוד קשה.

אז אני מתחילה שהגיע הזמן להבין מה באמת קורה כאשר חולים בחצבת.
כי אם אני גרה במבשרת ציון אז יש איזה סיכוי שהמספרים המשתוללים יגיעו גם לכאן.
את השניים שלי לא חיסנתי. מה שהבנתי אז בן היתר שזוהי מחלה שעוברים אותה קל בילדות- אם מגלים אותה בזמן.
אז אני שואלת,
מה זה לעבור בקלות? מתי ולמה יש סיבוכים? באיזה גיל המחלה מסוכנת?
ובכלל כל מי שמכיר מישהו שחלה, אשמח מאוד להבין מה המחלה הזו בדיוק מביאה איתה.
תודה רבה.
(מ י בן כמה היה הבן שלך?)

שליחה על ידי מ_י* » 23 מרץ 2008, 21:43

הבן שלי היה בן שנתיים וחצי לקראת שלוש.
אגב, גם אני נדבקתי ממנו - למרות שחוסנתי בילדותי.
במבט לאחור זה לא היה גרוע יותר משפעת - כמה ימי מחלה וזהו.
הפריחה לא גירדה, רק נראתה ממש גרוע (כל הפרצוף והבטן הפכו למשטח אדום של חטטים).
אצלי היה יותר קל, בעלי אמר שנראיתי צעירה בעשרים שנה בזכות פצעי הבגרות על הפרצוף. אצלי גם התנפחו מאד הבלוטות בצד האחורי של הראש, על העורף ועל הראש עצמו, והיו רגישות מאד למגע.
זהו.
הבנתי שהסיכון הוא בסיבוכים האפשריים, לא במהלך התקין של המחלה.
שנהיה בריאים.

הבנתי שהסיכון הוא בסיבוכים האפשריים, לא במהלך התקין של המחלה
דברתי עם סבתא רבתא שלי והבנתי שרגישות לאור בעיניים ו/או דלקת עיניים,כאב גרון, חום גבוה +פריחה שדומה לפרחי חצב קטנטנים ומתחילה מאחורי האזניים זאת המחלה. והשמירה מפני סיבוכים על ידי לא לצאת לרוח, להיות בבית במנוחה ולהוריד חום עם מטליות רטובות.
דברי סבתא יונה.גם בלוטות לימפה נפוחות בעורף.

תודה רבה לכן על התשובות! @}
(החום של הקטנה לא יורד כבר כמה ימים אבל עדיין אני לא חושבת שזה חצבת. אבל העדפתי לבדוק עכשיו מאשר אח"כ.)

1000 חלו בשנה האחרונה בחצבת חצבת באיכילוב ובירושלים.

גם אנחנו חטפנו חצבת (וגם לא חוסנו) בדיוק מחלימים,פריחה,שיעול,נזלת,חום, עכשיו-אחרי 3 ימים, לא היה כ"כ נורא
היה מבהיל קצת לגלות בסוף המחלה שזה היה חצבת וגם משמח (הקטנה מחוסנת לכל החיים...)
אני תוהה מאיפה זה הגיע?? מישהו שמע על מקרי חצבת בזמן האחרון?

אני תוהה מאיפה זה הגיע?? מישהו שמע על מקרי חצבת בזמן האחרון?
באיזה איזור אתם גרים?
אנחנו רוצים להידבק .

פלמונית,
מחזקת על האומץ והרצון להדבק
אנחנו ממרכז תל אביב,
לשמחתנו אנחנו כבר בסוף ונראה שזה כבר לא מדבק
אם תרצו אקשר אתכם עם מי שנדבק,במקרה ויהיו כאלה
כרגע אף אחד בסביבתנו לא נדבק, גם לא ילדים מהגן (קצת מוזר)

שליחה על ידי אה...* » 16 מרץ 2010, 20:39

רגע אף אחד בסביבתנו לא נדבק, גם לא ילדים מהגן (קצת מוזר)
אולי הם מחוסנים?

למישהו יש מושג איך מבדילים בין חצבת לאדמת? "חטפנו" (זאת אומרת בני הקטן) אחת מהשתיים וכל כמה שקראתי את הסימפטומים של שתי המחלות, אני לא מצליחה להחליט מי מהן. האם זה חשוב בכלל "לתייג" את המחלה? אני שוקלת ללכת מחר לרופאת הילדים, רק לצורך האיבחון, אבל אין לי כוח "לקבל על הראש" בעניין החיסונים. כדאי ללכת בכל אופן? אולי גם על מנת לשלול סיבוכים אפשריים...

Both Measles and Germal Measles (Rubella) are viruses.

With German Measles you can get a blotchy red rash which comes and goes and usually disappears altogether after 2 days. You can sometimes suffer with a light cold prior to the rash appearing. German Measles can be dangerous for pregnant women who have no immunity to the virus. The infection period is usually a week before the rash until a week after it has disappeared.

Measles has a mild upper respitatory affect. You can get a rash of spots, very high temperature which can last up to 4 days, cough, severe conjunctivitis and possibly encephalitis. The incubation period is 4 to 12 days and you can remain infectious for 3 to 5 weeks after rash.

טרה רוסה תודה רבה על התשובה.
יש לו את כל הסימפטומים המוזכרים לחצבת (שיעול, דלקת עיניים, פצעים בפה, פריחה שהתחילה בפנים והתפשטה לגוף) אבל ממש מוחלשים, לא דומינטיים כלל (פרט לפריחה ולחום). אפשר לקבל חצבת בצורה כל כך חלשה?
בכל מקרה, הפריחה נחלשה מאוד. לקחתי אותו לרופאת הילדים והיא מהר, לאחר בדיקה מאוד חפיפה ושיטחית קבעה שזה "כלום". סתם וירוס, משהו קשור לאדמדמת. אז כנראה נרעשתי לחינם...

בחצבת מה שמסוכן זה לא המחלה עצמה, אלא הסיבוכים שאפשריים לאחר שנים (אפילו עשרות שנים) וכוללים נזק למוח. זו המחלה היחידה שמפחידה אותי ואני שוקלת לחסן אותו לחצבת, אבל בטיפת חלב אומרים שהחיסון הזה לא מגיע לבד.

אלא הסיבוכים שאפשריים לאחר שנים (אפילו עשרות שנים)
לא שמעתי על זה. יש סיבוכים, אבל בזמן המחלה.

ליהיא, אוי זאת אדמת. ממה שקראתי הבנתי שזה נורא דומה, רק שאדמת הרבה יותר קלה, עם חום יותר נמוך, ועובר יותר מהר.

_אלא הסיבוכים שאפשריים לאחר שנים (אפילו עשרות שנים)
לא שמעתי על זה. יש סיבוכים, אבל בזמן המחלה._
טרה- אז אני אפרט:
SSPE היא מחלה כרונית שמופיעה 6-12 שנים לאחר הזיהום בחצבת. במחלה זו יש הרס של המיאלין במוח והביטויים מתחילים בהפרעות התנהגות, אבדן זכרון וכן הלאה דברים לא נעימים עד למוות.
אני כותבת את זה לא כדי להפחיד, אלא כדי שמי שרוצה להדביק את הילד שלו בחצבת יחשוב פעמיים.
המחלה הזו שכיחה בעיקר בילדים שחלו בחצבת לפני גיל שנתיים (בעיקר, אך לא רק) ובעיקר באזורים כפריים (לא יודעת למה).

רק כדי להבהיר: אני עצמי לא מחסנת.

וואלה. לא ידעתי.

מישהו יודע כמה זמן אחרי החיסון הראשון לחצבת הילד נחשב למחוסן?

אוי.
הבת שלי הייתה מאוד מאוד חולה לפני כמה שבועות. היא הייתה חולה במשך בערך 3 שבועות ואחר כך עוד ספיחיםץ
הסימפטומים: חום מאוד גבוה, שתיעתע בנו כי אחרי כמה ימים היה נראה כאילו החלימה, חזרה לתפקד ואז כעבור עוד יום שוב חזרה להיות חולה וחוזר חלילה.
הייתה קצת מצוננת לזמן קצר מן המחלה. היה כאב גרון עז ובשלב מסויים התנפחו הבלוטות בצוואר מאוד מאוד. אחר כך בדקנו והסתבר שיש סטרפטקוקוס. לא לקחה אנטיביוטיקה. אחרי בערך שבועיים הופיעה פריחה מאוד קשה בפנים ובכל הגוף (חוץ מברגליים). בפנים הפריחה הייתה נפוחה קצת וחמה.
הלכנו לרופא ילדים, אמרתי לו שהיא לא מחוסנת. הוא אמר שהכל בסדר ושלח אותנו הבייתה.
האם יש דרך בדיעבד, לבדוק אם היא הייתה חולה בחצבת?

אחר כך בדקנו והסתבר שיש סטרפטקוקוס. לא לקחה אנטיביוטיקה
זו היתה החלטה מושכלת? מחושבת?

האם יש דרך בדיעבד, לבדוק אם היא הייתה חולה בחצבת?
כן בוודאי, לבקש בדיקת נוגדנים לחצבת.
בהצלחה!

זו היתה החלטה מושכלת? מחושבת?
כשגילינו שזה סטרפטקוקוס, עצרנו לחשוב. אמרתי לה שמכיוון שהיא כבר חולה המון זמן ונראה שלגוף קשה להתמודד עם המחלה, אולי נעזור לו עם אנטיביוטיקה.
הלכנו לקנות למגינת ליבה (יש לה טראומה - הקאה בלתי נשכחת בעקבות נטילת תרופה אנטיביוטית) ולאחר שלקחה את הסירופ פעם אחת (3 כפיות מלאות - כל כך הרבה חומר - מאוד לא טעים!!) היא אמרה לי בשיא הרצינות ובלי התפנקות שהיא לא מסוגלת לקחת את זה עוד פעם.
התקשרנו לרופאה שהציעה לקחת קפסולות, לפתוח ולפזר את האבקה בתוך יוגורט. עד שהגענו לקחת את המרשם ולקנות את הקפסולות היא החלה להשתפר. כשהגענו לרופא ילדים (הרופאה הייתה רופאה מחליפה) הקבוע שלנו, הוא אמר שאין טעם בכל מקרה כבר לתת אנטיביוטיקה.

כן בוודאי, לבקש בדיקת נוגדנים לחצבת.
תודה.

הקטן בן כמעט שלוש לא מחוסן. לפני כשבוע התחילה אצלו מחלה הכוללת חום גבוה,שיעול לח,עיניים דומעות ואף דולף. הרופאה איבחנה את זה כהתחלה של דלקת ריאות ונתנה אנטיביוטיקה לחמישה ימים. עכשיו, מייד אחרי לתום לקיחת האנטיביוטיקה, הופיעה פריחה מוזרה בגב התחתון, מלווה בגירוד ושלפוחיות קטנות...אין לי מושג מה זה ואני מנסה להבין האם זה ייתכן חצבת?

כדי לראות אם זה חצבת צריך להציץ לתוך הפה. אם יש נקודות בפנים ובגוף וגם בפה והשפתיים הפנימיות - אז זה חצבת. " תמונה

תמונת חצבת מהשנים שלא חיסנו: " תמונה

פריחה אחרי אנטיביוטיקה יכולה להיות רגישות לפניצילין.

ובכלל אחרי מחלות אופייני מאד לפרוח.

חיסנתי את הקטנה לפני כשבועיים וכבר כמה ימים היא והאחים שלה חולים : משתעלים בעיקר אבל אחד גם עם חום גבוה כמה ימים ושיעול ואודם בעיניים
הבנתי שאולי זו חצבת ואולי בהשפעת החיסון - זה ייתכן ? החיסון מדבק ?

אני נורא מפחדת כי קראתי בויקיפדיה שהנגיף יכול להתפרץ שנים אחרי שהילד חלה ולגרום לפגיעה במח ולמוות - זה נכון ? מה מידת השכיחות ?

זה מוזר כי כל הילדים חוסנו אז איך הם נדבקו ?

הי,
בני בן שנה וחצי. בינתיים לא חוסן בחיסון המרובע שכולל חצבת, וזאת בגלל החשש מסיכון לפגיעה נוירולוגית של החיסון- סיכון עליו שמענו בהרצאה של הומאופטית כלשהי.
כעת אני מתלבטת מאד מחדש:
ראשית, המחלה מסתובבת מאד קרוב אלינו. (לפחות ארבעה מקרים במושב עמינדב)
שנית, הוא היחיד במשפחתון שלו שאיננו מחוסן (מתוך 3 ילדים)
שלישית, קראתי שקיים הסיבוך הנדיר שיכול להתפרץ עשר שנים אחרי המחלה וגורם לניוון מוחי ואף למוות.
רביעית, ופה השאלה שלי- אני לא מוצאת שום דיבור מבוסס באינטרנט שתומך באמירה שהחיסון עלול לגרום לאוטיזם, ובעצם קולטת שאני מתבססת כרגע רק על שמועות. להיפך, נראה שהמידע המבוסס קובע שאין קשר.
האם מישהי יודעת על מקור מהימן שמספר על הקשר בין אוטיזם לחיסון חצבת?
ושאלה שנייה: מבין אלה שכתבו פה שהילדים שלהן חלו בחצבת- אתן יכולות לספר איך עברתם את המחלה? כיצד טיפלתן וכמה היה קשה?
תודה...

שליחה על ידי אחת* » 16 דצמבר 2018, 11:59

כשאת לא מחסנת את צריכה לקחת בחשבון שאולי הילד יחלה בחצבת.
משהו שאני קלטתי רק לאחרונה.

יש סיבוך מאוד מאוד נדיר מאוד- שיכול להתרחש כאמור 10 שנים אחרי.
ויש סיבוך נדיר של חרשות בעקבות חצבת.
אלה שני הדברים מדאיגים במחלה הזו.
וכמובן הדבקה שלה סביבה, אם את בהריון או שיש לכם חולה עם כשל חיסוני בבית זה משמעותי כחלק מהשיקול.
לגבי המחלה עצמה, היא דומה לשפעת קשה או קלה.

לגבי חיסונים, ראשית רובם לא 100% . יש כחמישה עשר אחוזים מהחולים כרגע בחצבת שנדבקו למרות שהם מחוסנים. זה נכון לרוב החיסונים.
יש קשר ודאי לאוטיזם, יש הרבה מדי עדויות כך שזה לא קשור לביסוס או לא, כנסי לעמודי פייסבוק רלוונטיים.
ויש אלרגיות רבות ותגובות לא נעימות אחרי החיסון. כמו פירכוסים, עוררות של אפילפסיה (יש ביסוס לגבי חיסון השעלת למשל)
אלה הסיכונים שקשורים לחיסונים.
מלבד זה שהמתכות שנמצאות שם לא טובות לגוף (אם כי הן נכנסות לגוף גם מגורמים אחרים כמו מזון).

עכשיו תחשבי עם מה תחיי יותר בשלום. זו החלטה שלך. ואת צריכה לחיות איתה.

אני חושבת שילדים (לא תינוקות) יכולים להתמודד עם רוב מחלות הילדות בצורה טובה. וזה מקנה להם חיסון של מאה אחוז לכל החיים.
ילדים בוגרים יותר (גיל ההתבגרות) כבר מתקשים להתמודד במחלות האלה בצורה טובה וכך גם הסיבוכים, למשל בחזרת, אבעבועות. אותו דבר לגבי תינוקות.

תחשבי מה נכון לך.

ברור שהחיסון לא עלול לגרום לאוטיזם, לא ייאמן שהדבר הזה עדיין מסתובב. אפילו מתנגדי חיסונים הארד קור כבר הורידו מהמדפים שלהם את הטיעון המסוים הזה.

אפילו מתנגדי חיסונים הארד קור כבר הורידו מהמדפים שלהם את הטיעון המסוים הזה.
נכון, תודה מיכל.

דיברתי עם חברה שלא מחסנת, והיא טוענת שזה לא נכון, שחיסונים כן עשויים לגרום לאוטיזם, ושהטיעון הזה חי ונושם.

לא ברור איך הטיעון הזה חי. נעשו מאות מחקרים לבדוק את זה מכל זווית אפשרית ולא מצאו קשר. באופן אישי אני יכולה להגיד לך שכל האוטיסטים שאני מכירה היו לא רגילים כבר מהלידה.
אני חושבת שבחיסון לחצבת אין מתכות כבדות. לעניות דעתי יש יותר זיהום סביבתי של כל דבר אפשרי, אז הקצת שבחיסון נראה לי לא שווה דאגה. אני יכולה להבין אנשים שאומרים שהם מעדיפים שהילד יחלה, אבל אם את חוששת מהמחלה אז כדאי לחסן. יש אנשים שמתחסנים והחיסון לא עובד להם, לרוב מתלוות לזה מחלות אחרות (למשל ילדים עם תסמונת דאון).
שימי לב שחמישה עשר אחוזים מהחולים הם מחוסנים לא אומר ש15% מהמתחסנים יחלו. יש הרבה יותר מחוסנים מלא מחןסנים באוכלוסיה. השכלה האמיתית היא כמה מהמחוסנים חולים וכמה מהלא מחןסנים חולים.
חשוב לי לציין שבניגוד לחלק מהמחסנים אני לא רואה בזה פגיעה אישית בי אם מישהו לא מחוסן. רבים מחברי הטובים וכו'. אבל בתקופה האחרונה נחשפתי להרבה חומר על חיסונים, רובו נגד חיסונים, והשתכנעתי שעדיף לחסן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הטיעון הזה חי ונושם, רק שאין לו שום סימוך מדעי. למעט מאמר אחד שהתגלה כשקרי. כל השאר זה רק חרושת שמועות בלתי אחראית.
ובנימה אישית, עדיף ילד אוטיסט חי, על האלטרנטיבה.

"בנימה אישית, עדיף ילד אוטיסט חי, על האלטרנטיבה."
נו, באמת!
הויכוח הזה על חיסונים מוציא מאנשים אמירות שלא יאמנו.
איך שאני רואה את זה: יש טיעונים חזקים בעד חיסונים ויש גם טיעונים נגד חיסונים כאלו ואחרים.
המדע והרפואה למדו הרבה על מחלות וגם על מניעת ועדיין רב הנסתר על הגלוי,
סודות הבריאות נסתרים מעיניהם עוד יותר.

החיסון הוא לא רק לחצבת אלא לשלוש מחלות נוספות.
הטענה במחקר המדובר היתה שהשילוב של שלושה חיסונים (לפני שהוסיפו אבעבועות) כנראה משפיע על מערכת העיכול, והמטרה היתה לפצל אותם לחיסונים הבודדים שהיו יותר יעילים וכנראה יותר בטוחים.
הטענה לגבי אוטיזם היא הרבה יותר מורכבת מזה, ולא קשורה לדף הזה.
לגבי חצבת - אי אפשר לחסן בחיסון בודד לחצבת, לא קיים. אחרת הרבה מתנגדים היו בוחרים באופציה הזאת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חיסון בודד דווקא קיים, וניתן כבוסט למבוגרים

גם המבוגרים מקבלים MMR או MMRV לפי מה שקראתי. יש לך קישור או סימוכין בעניין?

שליחה על ידי ב* » 17 דצמבר 2018, 17:54

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הויכוח הזה על חיסונים מוציא מאנשים אמירות שלא יאמנו.
כמה נכון.
כשמדברים על חיסונים, או יותר נכון התנגדות לחיסונים, כמעט בלתי אפשרי להתחמק מלעלות את נושא האוטיזם המחקר הנודע לשמיצה.
אז כן, כנראה שיש כאלה שעדיין "שחיסונים כן עשויים לגרום לאוטיזם, ושהטיעון הזה חי ונושם."
אבל מבחינתי, חוץ מזה שהמחקר הזה הוכח שמפוברק, וזה נורא בפני עצמו, לפעמים הוא גם מונע מאנשים לדבר על הסיבות האחרות וזה בכלל חבל.
למשל יש אנשים שלא מחסנים לחצבת, כי הם זוכרים אותה מתקופת ילדותם כעוד מחלת ילדות, שאין מה לפחד ממנה.
אם זה מעניין מישהי פה, אז אפשר לעלות ביו טיוב סדרות טלויזיה שמתיחסות לחצבת מהעבר ומהווה.
השלווה מהעבר לעומת הפחד שמנסים למכור לנו היום הוא פשוט מדהים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ״זכיתי״ בימי חיי לראות איך אבעבועות רוח הופכת ממחלת ילדים בבחינת ״לא נעים, לא נורא״ למחלה שרק משוגעים רוצים לחלות בה ועד למגיפה מסוכנת שמתפרצת בריכוזים של ״ קיצוניים שלא מחסנים״.

״לא נעים, לא נורא״
ילדים מתים מהלא נורא הזה. פעם קיבלו את זה כחלק מהחיים, עכשיו לא. בעיניי, זה מצויין. אומנם בהסתברות נמוכה, אבל החיסון מציל חיים של כמה עשרות או מאות ילדים בשנה. אם שוב יחזרו למות ילדים בכמויות האלו, זה יהיה מאוד נורא בעיניי.

שליחה על ידי ב* » 17 דצמבר 2018, 20:48

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ״זכיתי״ בימי חיי לראות איך אבעבועות רוח הופכת ממחלת ילדים בבחינת ״לא נעים, לא נורא״ למחלה שרק משוגעים רוצים לחלות בה ועד למגיפה מסוכנת שמתפרצת בריכוזים של ״ קיצוניים שלא מחסנים״.
ומה לגבי שפעת? בזמני כמעט כל שנה היו כמה ימים שבקושי הגיעו ילדים לכיתה, היום מדובר במגפה מסכנת חיים.

שליחה על ידי ב* » 17 דצמבר 2018, 20:51

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פעם קיבלו את זה כחלק מהחיים, עכשיו לא.
על איזה פעם מדובר?
אני לא חושבת שההורים הישראלים של שנות ה-70 וה-80 היו שונים כל כך מההורים של היום.
הם פשוט חיו בתקופה אחרת במבחינת חיסונים. עוד לא היו הכמויות של היום.

ההורים שלי זוכרים את המחלות האלו בתור מחלוץ מסוכנות ומתייחסים בשלילה רבה למתנגדי החיסונים. הם חושבים שסה תוצאה של פינוק ושל אי ידיעת העבר - מי שראה אנשים מתים מהמחלות האלו, לא יתייחס אליהן בקלות ראש, גם אם רוב הילדים מחלימים. כמו תאונות דרכים.

אני חושבת שהפעם היה זה לפני החיסונים, בו קיבלו את זה שיש מחלות כאלו ולפעמים ילדים מתים מהן כגזירת גורל.

שליחה על ידי מאי* » 18 דצמבר 2018, 09:46

חמותי, בת שבעים פלוס, זוכרת את החצבת כמחלה מפחידה שאף פעם לא ידעו אם תעבור בשלום יחסית או תגרום לתוצאות קטסטרופליות. רק שלא היה מה לעשות חוץ מלהתפלל לטוב. היא מאד בעד החיסונים.

אבעבועות רוח - אני זוכרת את ההורים שלי, בשנות התשעים, מודאגים בעיקר מצלקות אצל הילדים שלא הפסיקו לגרד (עד היום יש לי צלקות, למרבה המזל בידיים. אם הייתי מאלה שנותרו עם צלקות בפנים הייתי מבואסת קשות, במיוחד אם היה חיסון ולא הייתי מקבלת אותו). כן זוכרת אזהרת מבוגרים שלא חלו לא להתקרב אלינו, כי מבוגרים שהכרנו שחלו באבעבועות רוח הגיעו לאשפוז.

גם ההורים שלי לא מבינים איך אפשר לא להתחסן. סבתא שלי חלתה בחצבת פעמיים ובשתי הפעמים זה היה נורא. אח שלי תתרן בגלל חזרת. לאורך השנים פגשתי כמה וכמה אנשים שהתחרשו באוזן אחת בגלל חזרת. לאמא שלי במושב היו כמ הילדים עם שיתוק מפוליו. אלו היו מחלות מפחידות וילדים גם מתו. סבתא שלי, שחיתה לפני האנטיביוטחקה בירכה עד סוף ימיה על ההמצאה הזאת. כי ילדים מתו.
ואגב שפעת - שמעתם על המגפה של 1918? זו תמיד היתה מחלה מפחחדה ומתו ממנה.

שליחה על ידי ב* » 18 דצמבר 2018, 16:40

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סבתא שלי, שחיתה לפני האנטיביוטחקה בירכה עד סוף ימיה על ההמצאה הזאת. כי ילדים מתו.
הבעיה עם אנטיביוטיקה היא שימוש יתר. הסכנה היא לא מאלה שלא משתמשים בה, אלא מאלא שמשתמשים בה במצבים שממש אין צורך בכך. והחיידקים לבינתיים מפתחים חסינות.

ואגב שפעת - שמעתם על המגפה של 1918?
לא אבל אבל מודעת ל"מגפת" שפעת החזירים (או ציפורים) במקסיקו ב2008. המון שערוריה על שום דבר.
ואגב שפעת, ציטוט מהספר האהוב עלי מאת דר מנדלסון: "הצטננות נפוצה ושפעת אינן דורשות טיפול רפואי... הן מזיקות משום שהן מפריעות למאמצי הגוף לרפא את עצמו."
לא זכור לי לחץ משפעת.

עד היום יש לי צלקות, למרבה המזל בידיים. אם הייתי מאלה שנותרו עם צלקות בפנים הייתי מבואסת קשות, במיוחד אם היה חיסון ולא הייתי מקבלת אותו).
כל אחת והשיקולים שלה. לחסן למען הגנה על עור חלק, מסתבר שזאת גם אפשרות.

שליחה על ידי ב* » 18 דצמבר 2018, 17:52

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חושבת שהפעם היה זה לפני החיסונים,
חיסון חצבת נכנס לארץ בסוף שנות ה-70. היו חיסונים בילדותי ובילדות אימי, אבל לא את הכמויות של היום.
אני לא עדי כדי כך עתיקה. אני לא חושבת שאפשר להגיד על ההורים של שנות השבעים שהם קיבלו את זה שיש מחלות כאלו ולפעמים ילדים מתים מהן כגזירת גורל.

מתוך המלצות של משרד הבריאות
"מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שני מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות."
אני שייכת לקבוצה הזו.
מה שכן, לא מובן לי מדוע לאלו שנולדו לפני יש הנחיה אחרת:
"מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון."
הבנתי שההבדל בין הקבוצות שב 58 יצא החיסון בעולם, אבל לא בישראל.
אבל האמת, אני לא מצליחה למצוא הגיון, בהגיון שלהם. אבל זאת אני.
בכל מקרה, ההורים של בני דורי היו מאמינים גדולים של הרפואה המודרנית, ורק חיכו לעוד המצאות ושכלולים. הם ממש לא היו בקטע של לקבל את המוות כדרך חיים.

בין 1918 ל1920 מתו בין 50-100 מליון, כן מליון, אנשים משפעת. זו היתה המגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, יותר מהדבר של ימי הביניים.
אכן באנטיביוטיקה יש לעיתים שימוש יתר, היום מודעים לזה וזה קורה פחות ופחות.
והסבים שלנו היו חסידים של רפואה מודרנית כי היא שיפר את החיים. יש לה הרבה בעיות, המון. אבל היא גם מצילה חיים ואסור להתעלם מזה.

שליחה על ידי ב* » 18 דצמבר 2018, 22:45

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן באנטיביוטיקה יש לעיתים שימוש יתר, היום מודעים לזה וזה קורה פחות ופחות.
במדינת ישראל כבר שנים יש מודעת, אבל איפה שאני גרה, אפשר להגיד שהיא חוגגת פה. נותנים אותה לכל שטות, אם בכדורים ואם בזריקות.

הסבים שלנו היו חסידים של רפואה מודרנית כי היא שיפר את החיים.
זאת בדיוק מה שעניתי לטענה שאת המוות פעם קיבלו את זה כחלק מהחיים,
אם היה חיסון לחצבת או לאבעבועות רוח הורי היו קופצים על המציאה, אבל לא היה. מצד שני גם לא הייתה הסטריה ממחלות ילדות שהיום הורים מבוהלים מהן.
ותכלס אם כבר חושבים על זה בדיוק בגלל החסידות לרפואה המודרנית נוצר שימוש יתר באנטיביוקטיה ושאר תרופות, אז אולי יש גם שימוש יתר בחיסונים?

בין 1918 ל1920 מתו בין 50-100 מליון, כן מליון, אנשים משפעת. זו היתה המגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, יותר מהדבר של ימי הביניים.
אגש לקרא על זה מיד.
רק שמראש אני מאמינה שתנאי המחיה וההגינה אז היו שונים לגמרי מהיום וזה גורם משפיע. בכל זאת מדובר בשנים אחרי המלחמה הגדולה הראשונה.

שליחה על ידי ב* » 18 דצמבר 2018, 22:58

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקריאה מהירה בויקיפידיה הגעתי לטענה:
"למלחמת העולם הראשונה לא היה קשר ישיר להתפרצות השפעת, אך ייתכן שהתנאים שנוצרו במלחמה האיצו את התפשטותה. המגורים הצפופים ותנועת הכוחות ההמונית תרמו להתפשטות המחלה. יש הערכות כי מערכת החיסון של החיילים נחלשה כתוצאה מלחץ הקרבות ומהתקפות כימיות, וכך הפכו פגיעים יותר למחלה."

כמו כן אם מדברים על שפעת, אז לפי מה שידוע לי החיסון משתנה כל שנה לפי תחזיות המדענים. זה בעצם הימור, שלא תמיד מצליח.

בתקופה האחרונה נחשפתי להרבה חומר על חיסונים, רובו נגד חיסונים, והשתכנעתי שעדיף לחסן.
תספרי לי למה?

זו היתה המגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, יותר מהדבר של ימי הביניים.
מחקרים חדשים טוענים משהו אחר לגמרי על מה שהתפרסם בתור מגיפת השפעת של מלחמת העולם הראשונה. היום לא בטוח בכלל שמה שהרג אותם היה "שפעת". לא רוצה להיכנס לזה, לא מייצגת אף אחד, אבל המחקר מפריך כל פעם מיתוס אחר. כפי שהתברר שסיפור הכולסטרול בתור הגורם למחלות לב הוא מיתוס, כפי שהתברר שסיפור הבשר והשומן מן החי כגורמים לכולסטרול/למחלות לב הוא שקר מוחלט (אחרי מותו של מי שהפיץ את השקר הזה, אנשל קיז, נמצאו בביתו חומרי המחקר האמיתיים שלו, שלא זרק מעולם, וכך התברר היקף השקרים שפרסם) ועוד ועוד דברים שנחשבו לעובדות מוצקות בעולם הרפואה.

שליחה על ידי ב* » 19 דצמבר 2018, 17:43

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ועוד ועוד דברים שנחשבו לעובדות מוצקות בעולם הרפואה.
יש כל כך הרבה, שזה מפחיד.
מה שכן קלטתי שאנשים לא אוהבים שאני מדברת על זה. לא מזמן אחת אמרה לי בפשטות, אם את לוקחת לי את האמונה ברפואה, אני נשארת עם כלום. בכך היא רמזה לי שהיא מעדיפה לסיים את השיחה.
זה באמת מאוד מקשה על החיים, להיות מודעים לעובדות האלו. ברגע שמבינים עד כמה זה עמוק, מבינים שכל דבר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו זקוק לבדיקה מחודשת.

זה באמת מקל על החיים, לחשוב שכל העובדות בצד שלך ומי שלא מסכים איתך פשוט לא מודע, או לא מסוגך להתמודד, ולא חס וחלילה שקל את הנתונים והגיע להחלטה שונה משלך...
קשה, קשה להיות היחידי שראה את האור...

קשה להיות היחידי שראה את האור...
לא הייתי מגדירה את זה כלראות את האור. אלא לקחת כמה צעדים הצידה ולהתבונן מזווית אחרת על הדברים. כל הדברים.

יש הבדל בין עובדות לנתונים.
הנתונים שיש לגבי חיסונים נאספים מתוך אג'נדה ברורה ונחרצת ואין להן בהכרח קשר ישיר לעובדות ולהשלכות המלאות שיש לתוכנית החיסונים הנוכחית

לחשוב שכל העובדות בצד שלך ומי שלא מסכים איתך פשוט לא מודע, או לא מסוגך להתמודד
או פתי מאמין לשרלטנים או רופא שסרח או הומאופתיה. אפשר להמשיך עם זה לנצח.
אחד הטיעונים של תומכי החיסונים הוא שמטפלים שרלטנים מוכרים תוספים שלא עוזרים והכל כסף וכולם שרלטנים. והנה לא מזמן חברת תרופות גדולה מאוד קנתה חברה שמייצרת ויטמין C יעיל (קריסטלי בטעמים). Pfizer.

שליחה על ידי ב* » 19 דצמבר 2018, 22:15

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלא לקחת כמה צעדים הצידה ולהתבונן מזווית אחרת על הדברים. כל הדברים.
בדיוק. תכלס, אם כבר זה הפוך. להיות מוצבת מול המון ספקות ושאלות, זה רחוק מלראות את האור.

שליחה על ידי ב* » 19 דצמבר 2018, 22:27

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לחשוב שכל העובדות בצד שלך
לגבי זה, אלו בדיוק החששות שלי. הרי לא באמת יש צד אחד, אלא פרטים קטנים שמרכיבים תמונה גדולה. אני עוד מבולבלת לגבי הדיעה שלי, אז בטח שאין לי ממש צד. יש לי ספקות יש שאלות.
אומרים לא שפוך את התינוק עם מי האמבטיה. אבל זאת כבר לא אמבטיה, אלא בריכה של דוגמאות כמו
כפי שהתברר שסיפור הכולסטרול בתור הגורם למחלות לב הוא מיתוס, כפי שהתברר שסיפור הבשר והשומן מן החי כגורמים לכולסטרול/למחלות לב הוא שקר מוחלט (אחרי מותו של מי שהפיץ את השקר הזה, אנשל קיז, נמצאו בביתו חומרי המחקר האמיתיים שלו, שלא זרק מעולם, וכך התברר היקף השקרים שפרסם) ועוד ועוד דברים שנחשבו לעובדות מוצקות בעולם הרפואה.
החשש שלי הוא שאני יודעת שאני לא מספיק מיודעת ומקצועית בשביל למצוא את התינוק.

החשש שלי הוא שאני יודעת שאני לא מספיק מיודעת ומקצועית בשביל למצוא את התינוק.
וככה בדיוק משכנעים אותך שאת טועה. את לא רופאה אז הספקות שלך לא נחשבים. (גם אם את כן אבל אז הטיעון מתחלף). יש אנשים שמבינים בזה, עזבי זה גדול עלייך.

אז אני לא משוכנעת שכל העובדות בצד שלי. ולמרות שאני לא מספיק מיודעת ומקצועית, נדמה לי שצברתי מספיק שעות קריאה בשביל להחליט בעצמי, או לחכות עם ההחלטה כי לא שוכנעתי.

החשש שלי הוא לראות אנשים שאני מכבדת ואוהבת - ויש כאלו משני הצדדים - מאבדים את היכולת שלהם לראות את האחר.

כשאנשים יקרים מייחסים כוונות זדון או חוסר מודעות לאנשים אחרים שגם הם יקרים לי - זה כואב. וכשאלו אנשים שבדרך כלל לא מתנהגים ככה זה ממש בולט, איל הנושא הזה מערפל את ראייתם ומונע מהם לראות את האחר כמו שהוא באמת.

כשאנשים לוקחים נושא שנמצא במחלוקת ואומרים שהעובדות אומרות משהו, או שהוכח או הופרך משהו, מה אני אמורה לחשוב? שהם לא נחשפו לכל האנשים שחושבים ההפך? שהדעה שלהם לא נחשבת? שאם מישהו מציג טיעונים לטובת הצד שלהם זה איכשהו מפריך משהו, ולא רק עוד שלב בוויכוח?

אני לא יודעת. אני לרוב מעדיפה להמנע משיחה עם אדם שבטוח שכל העובדות לטובתו וכל אלו שלא הן מיתוס שהופרך.

מצטערת על הציניות מקודם. זה היה תוקפני סתם כי זה כואב לי לקרוא דברים שנכתבים פה, ואני לא יודעת איך להגיב מול זה. סליחה.

שליחה על ידי ב* » 20 דצמבר 2018, 14:47

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז אני לא משוכנעת שכל העובדות בצד שלי. ולמרות שאני לא מספיק מיודעת ומקצועית, נדמה לי שצברתי מספיק שעות קריאה בשביל להחליט בעצמי, או לחכות עם ההחלטה כי לא שוכנעתי.
סלט פירות, אנחנו באותו ראש. ותודה, כיף להרגיש מובנת.

אלמונית, כנראה לא רק שאנחנו לא באותו ראש, מרגיש לי שאנחנו בכלל לא באותו דיון.

לי יש בעיקר סימני שאלה, והרבה מאוד ספקות.
פעם האמנתי בכל מה שהרופאים וה"סמכויות" אמרו.
אחרי חשיפה לכמה וכמה "עובדות" שהופרכו, ולמנגנון שהיה מאחוריהן, התחלתי להטיל ספק בכל מה שעולם הרפואה אומר.

מצד שני גם בקבוצה המפקפקת בכל מה שה"סמכויות" אומרות יש הרבה קיצוניים והטעיות.
כלומר גם בקבוצה של מתנגדי החיסונים יש שנותנים הרבה נתונים שגויים ומעוותים.

שליחה על ידי ב* » 21 דצמבר 2018, 13:30

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מצד שני גם בקבוצה המפקפקת בכל מה שה"סמכויות" אומרות יש הרבה קיצוניים והטעיות.
מבחינתי אין צד. אין קבוצה. אין ישיבות ותיאום עמדות.
אנחנו חשופים להמון אינפורמציה, וכל אחד ואחת צריך לבחור מה מתאים לחייהם. וכן אנחנו חשופים להמון מיס-אינפורמציה.
מבחינתי אי אפשר לדבר על חיסונים כמקשה אחת. יש נקודות שאישית אין לי ספקות לגביהם. כמו למשל שאין סיכוי שאני אתן לילדה שלי לקבל חסין הפפילומה. כל מה שקשור לחיסון הזה מעלה המון ספקות, לעומת זאת אסתכל ואבחן אחרת לגבי חיסון טטנוס.

כלומר גם בקבוצה של מתנגדי החיסונים יש שנותנים הרבה נתונים שגויים ומעוותים.
ברור, אבל מה זה קשור. יש שקרים ורמאויות בכל מקום.
הקושי האמיתי הוא לשמור על שפיות בכל האינפורציה הזאת.

אלמונית, נזכרתי בדף אדיר,
רוב האנשים אינם חושבים