חינוך ביתי לא מה שחשבתם

_רוב הזמן כי אני מפחדת.
אני מפחדת שצביקי ימות_
למה? כי הוא מסתכן יותר מהרגיל או שזה פחד לא מוסבר שכזה?

_ומה עבר עלינו ואני פשוט מרחמת על צביקי
לפעמים אני בוכה מרחמים_
מזדהה.. החמלה על הילדים האלה, זה הכי כואב.
ולגבי התסריט עם המוות שלו, אותי יותר מפחיד מה יהיה אחרי שאנחנו נמות, מי יטפל באותה אכפתיות? לכן אנחנו ההורים המיוחדים צריכים להישמר מאוד לנפשותינו. האחריות כבדה מאוד ולא נגמרת אף פעם. שמרי על עצמך! יש לך תפקיד חשוב מאוד (בעצם יותר מאחד).

למה? כי הוא מסתכן יותר מהרגיל או שזה פחד לא מוסבר שכזה?
תוחלת החיים של אוטיסטים

_מזדהה.. החמלה על הילדים האלה, זה הכי כואב.
ולגבי התסריט עם המוות שלו, אותי יותר מפחיד מה יהיה אחרי שאנחנו נמות, מי יטפל באותה אכפתיות? לכן אנחנו ההורים המיוחדים צריכים להישמר מאוד לנפשותינו. האחריות כבדה מאוד ולא נגמרת אף פעם. שמרי על עצמך! יש לך תפקיד חשוב מאוד (בעצם יותר מאחד)._
החמלה כרגע כן..
ועל מה יהיה בעתיד..
וכן.. אני מאוד מפחדת על עצמי כתוצאה ועל בעלי אוהו.. נהייתי כל כך חרדה לשלומנו
שאפילו כשהוא מתכופף מתחת לשיח הורדים כדי לנקות את הגינה אני נזעקת שיזהר על הראש
(מיותר לציין שלא הייתי כך בעבר..)
אני נוהגת לאט יותר
אני חרדה לצביקי ברמות גבוהות מאוד מאז שהוא קטן בגלל מצבו
ובגלל שהוא לא היה בוכה כשכואב כשהוא נחבל
בגלל שהוא לא היה מודע לסכנות כמו ילד רגיל
(אי אפשר להגיד שהיום הוא מודע אלא שהחרדה האימהית שלי החלה בעצם איתו)
יש שהיו קוראים לי אמא היסטרית וחשבו שאני צריכה לשחרר קצת את הילד
ו"שהוא ככה בגללך"
פופ

אני קוראת עכשיו את הספר אותו המליצה לי מישהי איפושהו בדף
"השפה הסודית של בעלי החיים"
ואני נהנית.... היא פשוט מגניבה האשה הזו

למי שמתעניינת,מצאתי חנות של אביזרים טיפוליים במחירים סבירים יחסית קוראים לה משל

_למה? כי הוא מסתכן יותר מהרגיל או שזה פחד לא מוסבר שכזה?
תוחלת החיים של אוטי_
עם על הכבוד לאלו"ט (ויש לי), באתר שלהם כתובות הרבה שטויות (לא שהילד שלי לא מסתכן, אבל אם כבר זה פוגע בתוחלת החיים שלי... אי אפשר להוריד ממנו את העיניים...). אם אספיק אמצא לך משהו אחר.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Artic ... aId=104140

ענבלולי טרם קראתי את הקישור
הגעתי למחשב ממש לקטנה
אני מתלבטת אם לכתוב כאן כל מיני דברים שעברנו עם המ-ע-ר-כ-ת
פתאום נהייתי פראנואידית..
אבל רגע
למה באתי הנה בכלל?
(אוי מצבי קשה..אני שוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדברים,אני שוכחת איפה שמתי את הדברים,
אני שוכחת למה נכנסתי לחדר מסוים בבית ומה רציתי לעשות שם,תאריכים)

טוב
לא מצליחה להזכר

שליחה על ידי דריה* » 07 מאי 2012, 16:58

_אבל רגע
למה באתי הנה בכלל?
(אוי מצבי קשה..אני שוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדברים,אני שוכחת איפה שמתי את הדברים,
אני שוכחת למה נכנסתי לחדר מסוים בבית ומה רציתי לעשות שם,תאריכים)_
(-:

_ני שוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדברים,אני שוכחת איפה שמתי את הדברים,
אני שוכחת למה נכנסתי לחדר מסוים בבית ומה רציתי לעשות שם,תאריכים_
ממש כמו כולנו!
ברוכה הבאה למועדון!

איזו שנה?
אני שואלת את המוכר כשאני כותבת את השיק..
הוא מסתכל עליי חצי המום ואומר בחצי חיוך

.

אה, נכון
אני מנסה לחפות על עצמי
לרגע שכחתי (האמת שזו האמת)

ענבלולי קראתי את הקישור
זה מקסים ונוגע ללב
תמיד כשאני קוראת דברים של אוטיסטים בוגרים זה מרגש אותי
<אוי תארו לכם כמה אני מתרגשת מכל מילה של טמפל גרנדין בספר שלה>

ראי
יש שלב בחייים שזה קשה מנשוא
נגיד בשלבי הסכנה אצל כל ילד נורמטיבי
כשרצים אחריו לכל מקום
אז כבר אמרנו שאצל אוטיסטים זה קיצוני
אני לא רוצה להרחיב יותר מדי או לספר דוגמאות אישיות
וכשאצל אוטיסטים זה קיצוני-זה קיצוני
צריך להשגיח
וכמובן מתלווה לזה הפחד שמא יקרה משהו
והשלב הזה שצריך לרוץ אחרי ילד נורמטיבי
בד"כ נגמר בשלב מסוים
אצל אוטיסטים הוא בד"כ מתהמהה
<גרינספאן כותב על זה שאצל אוטיסטים שלבים מסוימים בהתפתחות המוקדמת
משתהים - כלומר, הם מפגרים בהתפתחות, מתשהים בשלבים מסוימים זמן רב>

וחוצמזה שיש כל מיני אוטיסטים
כבר דובר על כך שהספקטרום מאוד מאוד רחב
אז יש את אלו היושבים בצד השקט שלו
ויש את אלו היושבים בצד המאוד לא רגוע שלו
יש אלו הנוטים לפחדים ומתכנסים
ויש את אלו שהפחדים מניעים אותם לזוז
יש כאלה עם רגישות חושית מאוד גבוה וכאלה שפחות
בקיצור.. הסל רחב מאוד, מאוד מאוד רחב

"לאוטיסטים יש רגישות מדהימה לצלילים. הדרך היחידה שבה אוכל לתאר איך צלילים מסוימים משפיעים עליי,
היא לומר שהם מכאיבים לי כפי שמבט ממושך בשמש לוהטת מכאיב לעיניים."

טמפל גרנדין

מדהים. אצלנו רואים תגובה עזה למוסיקה, שלפעמים אם נאמר משהו נקבל התעלמות מוחלטת, אבל אם נשיר את אותו דבר נקבל תגובה. גם אינטונציית סינג-סונג עוזרת. גם לצביקי יש תגובות מדהימות למוסיקה?

שליחה על ידי פז* » 10 מאי 2012, 19:29

לא יודעת אם כבר צפית בטמפל גרנדין נותנת הרצאה בted temple]כאן grandin the world needs all kinds of minds[/po].html?source=facebook#.T6TWyCfaSDx.facebook

שליחה על ידי פז* » 12 מאי 2012, 08:20

ולא זוכרת אם בסוף הצלחת לראות את הסרט שעשו על סיפור חייה? כי מצאתי קישור שעובד

פז
ראיתי גם את הסרט וגם את ההרצאה
ראיתי שוב את איש הגשם ואני לא יכולה להמנע מלהשוות בין שני המצבים

ריימונד היה סגור מרבית חייו במוסד
שימרו את האוטיזם שלו באמצעות שמירה על דפוסים קבועים
טמפל חיה בחוץ

לשניהם כישורים פנומנליים

גם לצביקי יש תגובות מדהימות למוסיקה?
כמובן
הוא גם מדבר בניגון
מישהי אמרה לי פעם שכל מילה שיוצאת לו מהפה מתנגנת

גם אינטונציית סינג-סונג עוזרת.
מה זה?

בסרט מצליחים להמחיש את הרגישות האאודיטורית הזו
לצביקי למשל יש רגישות לצופרים מסוימים
אלו של פורים?
צביקי לא סובל את זה
ברגע שמישהו משמיע מזה קול הוא מסוגל ללכת להכות אותו
לאוטיסטית אחרת שאני מכירה יש רגישות לואקום בשיניים
אם מישהו עושה ואקום בשיניים אפילו בחדר השני שאדם נורמטיבי לא ישמע
היא נותנת צרחה ורצה להרטיב אוזניים ולנקות אותם עם קסמי אוזניים רטובים
ההד של הואקום בשיניים ממשיך להפריע לה הרבה זמן לאחר שהוא בוצע
ולכן היא חייבת לשנות שם באמצעות מים וקסמי אוזניים

אני יושבת עכשיו מול המחשב וצביקי מולי
מצייר שמש שנראית כמו אריה

קראתי בספר של טמפל גרנדין שאם ישימו לאדם דף עם חייכנים עצובים
ורק אחד מחויך איפושהו
הוא ישים לב רק למחויך
אני לא זוכרת אם היא אומרת את זה על אוטיסטים או נורמטיבים
בכל אופן
ציירתי המון המון המון חייכנים בגכל מיני גדלים
ותליתי להם בכל מקום אפשרי
ציירתי מלא חייכנים על המראות והחרסינה שבחדר האמבטיה
בצבעים האלה שכשהם מתייבשים הם נהיים כמו מדבקה
תליתי חייכנים בחוטי דיג מהיציאה של החדר שלהם
הם נורא שמחו כשהתעוררו

איזה רעיון מקסים ומשמח! (-:

איזה רעיון מקסים ומשמח!

מצייר שמש שנראית כמו אריה
איזה יופי! קרני השמש הן הרעמה? אני חושבת שהצלחתי לראות את זה. אגב, אולי הוא עלה על משהו. לפי האסטרולוגיה המערבית יש זיקה עמוקה בין השמש לבין מזל אריה: הכוכב השולט במזל אריה היא השמש. והשמש היא במרכז מערכת השמש והאריה נחשב למלך החיות. מעניין מאוד לראות תוצרים של המחשבה שלו.

אינטונציית סינג-סונג זה זה:
_הוא גם מדבר בניגון
מישהי אמרה לי פעם שכל מילה שיוצאת לו מהפה מתנגנת_

מצייר שמש שנראית כמו אריה

הילד הזה נשמע מופלא. כמה שהוא קשה, הוא פלא אמיתי. והיצירתיות שלו, מעניין ממי הוא מקבל השראה

מעניין מאוד לראות תוצרים של המחשבה שלו.
זה מעניין ואנחנו עוד לא מבינים אותו זה בטוח
הנה אני רואה ציורים שלו מהיום ואני לא מצליחה להבין את הציורים ההנדסיים שלו
מה הוא צייר כאן? הוא מאוד מחובר לצורות הנדסיות מגיל ינקות (!!!!) צבעים לא הנדסיות כן
הוא ביקש ממני לצייר לו איזו מערכת מורכבת כאן בבית אז ניסיתי
כפי יכולתי
ועכשיו לאחר שכולם כבר ישנים
אני מסתכלת ואני רואה שהוא הוסיף בצבע אחר תיקונים לציור שלי
קוים שמשלימים את אותה מערכת
יתר הילדים חוגגים כאן
החלטתי בתקופה האחרונה מאוד לשחרר
בעיקר מהציפיות שלי מעצמי ומהם
גיליתי שיש בי המון ציפיות חבויות של מה צריך להיות ואיך בדיוק
ושדיעות של אנשים אחרים כנראה מאוד השפיעו עליי ומה חושבים
ופיתחתי לאחרונה מן גאוות יחידה כזו
ואני שמה פס על כולם וחיה את החיים בנחת
יחסית

אני קוראת את טמפל גרנדין
"בעלי החיים הופכים אותנו לאנושיים"
איך אני אוהבת ספרים שמרתקים אותי!!!! מכירים את ההרגשה הטובה הזו?
שמחכים רק להגיע אל הספר לקרוא בו עוד ועוד?
אז היא כותבת שם כל כך הרבה דברים מעניינים איך בא לי להכיר את האשה הזו!

בדיוק הגעתי לדף בו היא כותבת מה צריך לספק לבעלי חיים כדי שירגישו בנוח
וזה מתחבר לי עם משהו שפגשתי בימים האחרונים
מן סיטואציה וגם לאיש הגשם וגם לטמפל גרנדין עצמה
ולחיים בכלל
זוכרות את המשפט
צורך שבא על סיפוקו-הולך
?
בשמת בטוח זוכרת אותו
היא כתבה אותו באחד הדפים העתיקים
אז הוא מהדהד לי נורא חזק בזמן האחרון בהקשר של הכל
איזה זיפת שיש לי מלא מחשבות ואני לא מצליחה לארגן אותם
וזה מביא אותי לעוד מחשבה (איזה בלגן אני עושה כאן עם כל המחשבות האלה)
על הלמידה בתנועה
איך התובנות הכי-הכי באות לי כשאני עושה משהו
ואח"כ כשאני יושבת הן מתנדפות או שאני לא מצליחה להבהיר אותן
אני צריכה ללכת עם מחברת על הגוף

_החלטתי בתקופה האחרונה מאוד לשחרר
בעיקר מהציפיות שלי מעצמי ומהם
גיליתי שיש בי המון ציפיות חבויות של מה צריך להיות ואיך בדיוק
ושדיעות של אנשים אחרים כנראה מאוד השפיעו עליי ומה חושבים
ופיתחתי לאחרונה מן גאוות יחידה כזו
ואני שמה פס על כולם וחיה את החיים בנחת
יחסית_

זה מקסים !!!!! גם אני לאחרונה מנסה לתרגל את הזכות שלי (שלא לדבר על החובה...) לשמוח בחלקי, בילדים שלי, במשפחה שלנו ולסנן החוצה הרבה ציפיות / רעשים / דעות וכו' שלא ממש מובילות לכיוון הזה !!

איך בא לי להכיר את האשה הזו!
אולי תכתבי לה מייל או מכתב? מעניין אם אפשר למצוא באינטרנט את האימייל או הכתובת שלה.

וגמני מאוד שמחתי עבורך ששיחררת את עצמך ואת ילדייך מציפיות של אחרים
_החלטתי בתקופה האחרונה מאוד לשחרר
בעיקר מהציפיות שלי מעצמי ומהם_

אתמול היינו בעיר מסוימת אצל אנשים מסוימים
וצביקי נעלם לנו פתאום
חיפשנו אותו באטרף
ואיפה הוא נמצא בסופו של דבר?
50 מטר מאתנו היתה צפרדע ענקית של אשפה
צביקי היה בפנים, קופץ על ערימת שקיות אשפה
מה, אתם לא יודעים איזה כיף לקפוץ על ערימת שקיות אשפה מקובצת בתוך מתחם סגור?

אני אתחיל מהסוף של איזה סיפור
שצביקי הולך לריפוי בעיסוק כבר כמה פעמים אצל מישי מהמערכת הממסדית
וממש לא הצליח איתו שם הוא התנהג באופן מופרע
ואני יודעת שהוא יכול גם אחרת
אתמול נסענו לשם שוב
ואני חשבתי שהוא לא ירצה להכנס בכלל ויהיו לי סרטים עם זה
כשאנחנו מגיעים עם הרכב למקום אני רואה במראה שהוא ככה עושה פרצוף מבואס לעצמו
אני יוצאת מהרכב, פותחת לו את הדלת
אומרת לו: יאללה צביקי, צא. כולה 40 דקות. שחק אותה.
בקיצור נכנסנו לשם
לא יאומן
הוא היה נופת צופים
שיחק בכל מה שהיא רצתה
עשה הכל ולא קם מהכסא בכלל בכלל
נשמע להוראות ושיתף פעולה
עשה לה המון חייינדלעך כמו שהוא יודע
נראה לי שהיא היתה בשוק
גם אני הייתי בשוק
לא מזה שהוא יכול כי את זה אני יודעת
מזה שהוא הסכים
ברוב טובו
לעשות את מה שהוא יכול ולא ממש מעניין אותו

באמת מעורר מחשבה - על חופש, שעבוד, נורמטיביות, להיות אותנטי, לשחק את המשחק (הרי אמרת לו: שחק אותה

)

ומה היא עושה איתו? מה מטרת או המטרות של הטיפול? והאם רואים כבר שינויים? (אם זה יותר מדי חטטני אז בבקשה למחוק או לא להשיב).

_ואני חשבתי שהוא לא ירצה להכנס בכלל ויהיו לי סרטים עם זה
כשאנחנו מגיעים עם הרכב למקום אני רואה במראה שהוא ככה עושה פרצוף מבואס לעצמו_
הילד לא מרוצה. הוא מבין ומזהה שהגיע למקום שלא בא לו להיכנס אליו, לפגוש אישה שלא בא לו לראות. עצם זה שהוא עושה פרצוף מבואס אומר הכל (עצם הפרצוף המבואס כל כך משמח! זו תגובה, תקשורת!)

_אני יוצאת מהרכב, פותחת לו את הדלת
אומרת לו: יאללה צביקי, צא. כולה 40 דקות. שחק אותה._
ומה הוא עשה? שיחק אותה!!!!

אני רואה כאן מוח חושב, תודעה, מודעות, התבוננות במציאות, הבנה מה קורה ומי נגד מי. וכמו שכתבת הוא הואיל בטובו לעשות משהו שלא בא לו, למרות שלא בא לו.

תקראי עכשיו את מה שכתבת. לא צריך לעסוק בפרשנות רש"י ענפה ומסועפת כדי לראות את כל זה!!! מישהו מסתכל דרך העיניים שלו, מישהו חושב, מישהו מודע, מישהו מגיב, מישהו מתקשר!

(אני לא מומחית. אבל ככה אני קוראת את מה שכתבת).

כל מילה של לי אורה .

טוב
יש לנו הרבה פערים להשלים כאן כי לא סיפרתי
אז כבר תקופה אנחנו מחפשים/מחכים לריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור
מטעם קופת החולים כשכל זה בפיקוחה ה"נאמן" של ה פ ס י כ ו ה ה ת פ ת ח ו ת י ת (להלן: הפסיכית)

שדוגלת בשיטת ABA האילופית (ועמכם סליחה, המשתמשים. אני צינית משום שמנסים לדחוף לי אותה כל כך חזק שנשבר לי)
בקיצור הגיע הרגעלפני כמה שבועות והגענו לריפוי בעיסוק עם אחת שהפסיכית כבר דאגה לעדכן אותה טלפונית
כמו כל מי שנוגע בדבר (אם היא היתה יכולה להתקשר לסבא שלי היא בטח היתה עושה את זה רק שהוא בדיוק נפטר לפני שלושה חודשים)
בדבר היותנו אנשי יערות קדומים המסבים נזק שלא יתואר לבנם האומלל בשהותו בבית ובחוסר קבלתו את הטיפולים מצילי החיים
(הטיפולים הניתנים לו באופן פרטי על ידנו לא קבילים מבחינתה)

בקיצור הגענו לפגישה הראשונה מבחינתי היה נורא
היה רגע שפשוט פלטתי צעקה ושלחתי ידיים קדימה
כמי שרוצה להציל את האומלל
כל כך ריחמתי עליו
הוא בכלל לא הבין מה רוצים ממנו
זה כמו נגיד לקחת ילד בחינוך ביתי ופתאום
בלי שום הכנה להכניס אותו לכתה הכי דיציפלינית שיש
כמו נגיד להכניס אותו לפנימיה באודיסה
משהו כזה
אבל בלי הכנה וילד שגדל חופשי עם כל הסופרלטיבים היפים של באופן:
בלי חיתולים,ילד טבע מושלם ויפה שינק מדדי אמו עד גיל מופלג, התרוצץ יחף ערום ועריה בפעוטותו (האמת שעד היום הוא אוהב
להרגיש את הביצים שלו מתנופפות ברוח-עמכן הסליחה) ברית עשינו אבל זה המעשה הפגאני היחיד שהוא עבר!
ופתאום לתקוע אותו בפנימיה עם דיציפלינה
ככה הרגשתי עם צביקי באותו רגע
מזל שלא היה לה מקל להכות אותו על האצבעות בחיי

מאז ועד עכשיו (כבר היה אצלה בשלושה טיפולים) הוא מאוד מוטרד מהציפורניים שלה

היא עושה בניית ציפורניים
פרנץ' מניקור

ופתאום קלטתי שצביקי בחיים לא נתקל במישהי עם בניית ציפורניים ועוד פרנץ'
אולי מוכרת פה ושם במקומות אבל לא משהו שהוא היה צריך לראות מאוד מקרוב

בקיצור אחרי הפגישה הראשונה היתה לי פגישה לבד איתה
והחלטתי להגיד לה
שמעי זו לא את זה אנחנו

היא בסך הכל אשה מאוד מאוד נחמדה
הגעתי לפגישה
היא התחילה לתשאל אותי
מפני שכבר בפגישה הראשונה איתו היא אמרה לי כמה פעמים מופתעת מאוד
שיש הבדל שמיים וארץ לטובה בין מה שהיא קראה באבחון לבין מה שבמציאות
ואני אמרתי לה: ברור.

אז נתתי לה לתשאל אותי את ההסטוריה שלו והכל
ואז הגיע תורי
אז אמרתי לה שקודם כל ברור שהיא עובדת בשיטת ABA
היא מיד אמרה: לא רק
אז אמרתי לה שלא,ממש לא
לא מתאים לי שהיא תחזיק לו את היד ותתקן אותו כשהוא משהו שלדעתה לא הולך להיות תקין
<כי היא אפילו לא נתנה לו הזדמנות להתנסות-בציור היא ישר תפסה לו את היד ועשתה איתו את מה שצריך
וכשהיה צריך לתפוס עם פינצה משהו-אותו דבר, שם פלטתי צעקה>
והיה קטע בפגישה איתו שהוא פנה אליי ואמר לי משהו בהומור שבעצם מלגלג עליה
ואני עניתי לו והיא הסתובבה אליי ואמרה בטון נחרץ: אני מבקשת לא להתייחס לדברים שהוא אומר כאן בחדר!
אז אמרתי לה גם על זה
והיא הסכימה להכל

בפגישה השניה איתה ועם צביקי הגענו והיה עדיין נעול כי היא היתה עם הילד שלפניו
אז חיכינו בחוץ (זו קומת קרקע) וצביקי מיד אמר:
בוא נחזור הביתה זה נעול
אמרתי לו צביקי בוא נחכה קצת היא בטח עוד מעט תפתח אז הוא אמר
הביתה
זה סגור
ואז היא פתחה ויצאה בליווי הילד שהיה בטיפול לפנינו
צביקי נכנס מבואס
היה לו קשה והוא כל הזמן רצה לקום מהכסא
כמו בפגישה הראשונה
אבל היה יותר נחמד יותר משתף פעולה פחות עושה ממנה צחוק כמו בפגישה הראשונה
וכאמור
בפגישה השלישית
היה מה שהיה-צביקי שחק אותה והוא שיחק אותה
לא סתם שיחק אותה
שיחק אותה ביג טיים
וזה מה שכתבה הפסיכית באבחון הקוגנטיבי שהיא עשתה לו
שיש משהו מאוד מניפולטיבי בהתנהלות שלו
טוב היא קוראת לזה מניפולטיבי כי במילה אחת: היא ביץ'
באבחון הקוגנטיבי הוא לא רצה לעשות מה שהיא אמרה לו אז הוא כל הזמן קפץ מהחלון לכסא לשולחן ותוך כדי
שהוא בתנוע היא נתנה לו לעשות את הפאזלים כשהיא רודפת אחריו
אז בסוף לא רק שהוא עשה לה אותם בדקה
הוא גם עשה אותם הפוך
וזה תוך כדי שהוא עולה קופץ יורד
ונותן בהם מבט קצר
אז צביקי עשה את זה למרפאה בעיסוק בפגישה השלישית
לא רק שהוא ישב ולא זז מהכסא
כשהיא נתנה לו משחק קופסה הוא ישב וחיכה
וגם הוציא לוח נוסף וביקש ממני להצטרף למשחק
היא היתה בשוק
שיחקנו במשחק עד הסוף ואני ניגשתי הצידה להניק
והם שיחקו בעוד משחק ואח"כ משחק נוסף עם הפינצטה
והוא עשה לה קטע ענק! אחד הכדורים הקטנים
שהיא היתה צריכה לתפוס בסוף קצת החליק לה מהפינצטה
אז הוא אחז לה ביד עם הפינצטה
ממש כמו שהיא עשתה לו בפגישה הראשונה
ועשה איתה את התנועה על מנת לתפוס את הכדור:
יענו
הראה לה שלא רק שהוא אלוף בתפיסה בפינצטה
אלא הוא אלוף בלהחזיק את היד שלה שהרבה יותר גדולה משלו
כשהיא אוחזת בפינצטה
לכוון אותה למקום הרצוי הקטן והדחוק ממנו צריך להוציא כדור קטן
להפעיל את הלחץ הנדרש תוך כדי הכיוון, על האצבעות והיד הגדולה שלה
ולתפוס את הכדור ולחלץ אותו משם
סיימנו את כל התכנית שלה תוך חצי שעה ונשאר המון זמן
אז היא שאלה אותו מה אתה מעדיך להגיד שלום וללכת הביתה או לעשות מה שאתה רוצה בחדר
והוא.. כמנצח
הלך לעשות את מה שהוא הכי אוהב
לקפוץ ממקום למקום ועל חפצים

היום הוא דיבר עם יעל א ו פ י ר בטלפון

נו זה אוטיסט זה? היא שואלת אותי
ואני אומרת לה
גם אני בספק יעל..

אצל יעל ועולי (הן עובדות ביחד)
הוא אוהב להיות
זה כאילו ילד שבא לשחק עם שתי החברות שלו
ויש לציין ששתיהן מדהימות מדהימות מדהימות
והכי הכי-נאמנות ומסורות לעבודתן ולילד ולמטרה

הקטע המעניין שהיה לי לפני כמה שבועות הוא שהפסיכית הרימה לי טלפון
איי איזה טלפון זה היה
הוציא אותו מכליי
בגלל החוצפה
עד היום אני נזכרת בשיחה ואני פולטת בקול רם
חצופה הפסיכית הזו!@!@!$#

את חייבת להכניס אותו לגן ולא משנה איזה גן זה
אני יודעת שהמחיר כבד מבחינתך אבל את חייבת לשלם אותו היא אומרת לי
יש אנשים שמתפשרים על הגיינה יש אנשים שמתפשרים על הצוות
ואת צריכה להתפשר
ככה היא אומרת לי
בחיי הייתי יכולה להכניס לה

אבל למה? שאלתי אותה
למה אני צריכה להתפשר כשבבית יותר טוב?
בגלל הטיפולים? ממילא הוא מקבל אותם ועוד אקסטרה וגם נמצא בבית
אז למה אני צריכה להתפשר??
כי הוא צריך מסגרת גנית טיפולית היא אומרת
מה טיפולי בלשבת ב"מפגש" (שם חליפי ויותר פוליטיקלי למילת ה"ריכוז" הנוראית בתקופתנו) ולשיר
אני תמיד נשאר אני כשמלווה את השירה אקורדיוניסטית?<
אנחנו עושים את זה בבית כל הזמן! שרים מנגנים צוחקים
לא, היא אומרת
הוא צריך ללמוד לשבת לאכול
אבל אין בעיה עם זה אני עונה הוא יושב לאכול יפה אין לנו בעיה עם ישיבה לאכול
לא היא אומרת
הוא צריך ללמוד לשבת לאכול עם עוד אנשים
אז אני אומרת אין בעיה אנחנו אוכלים כאן כולנו בבית ביחד את רוב הארוחות
זה לא שהוא יושב בבידוד
לא, היא אומרת
הוא צריך ללמוד לשבת עם אנשים לאכול בחוץ
אין בעיה אני עונה אנחנו אוכלים גם פלאפל ופיצה בחוץ והוא מתנהג יפה מאוד
(למעשה צביקי הוא הכי נוח לאכילה מחוץ לבית הוא כזה אנין טעם ואוהב לפנק את החיך בטעמים חדשים
שזה פשוט כיף לאכול איתו בחוץ) ואנחנו אוכלים אצל סבתא דודים חברים וארועים משפחתיים
לא, היא אומרת
הוא צריך ללמוד לשבת לאכול בסביבה גנית עם עוד 4-5 ילדים ליד השולחן
תודו שזה מצחיק,נכון? כי אותי זה הצחיק
וצחקתי בקול
כי לא חשבתי על זה מעולם
חשבתם על זה?
שאדם הנושא בתואר המכובד פסיכי יביא את עצמו למצב כל כך מגוחך באמירת כאלה שטויות?

הוא צריך ללמוד לשבת לאכול בסביבה גנית עם עוד 4-5 ילדים ליד השולחן
אולי מפני שאני אדם רגיש מאוד (יש לנו דף פה על הספר הזה?), אבל הארוחות האלה בגן נורא מגעילות אותי.

הוא צריך מסגרת גנית טיפולית
הוא צריך ללמוד לשבת לאכול בסביבה גנית עם עוד 4-5 ילדים ליד השולחן
אז בסופו של דבר כל המסגרת הגנית הטיפולית מסתכמת בכך שהוא יישב ליד שולחן ויאכל עם עוד 4-5 ילדים? אבל הרי את זה הוא עושה כל יום בבית...
אני יודעת שאני אומרת את הברור ומובן מאליו אבל לא הצלחתי להתאפק. באמת הזוי.

אז הוא אחז לה ביד עם הפינצטה
היא העירה על כך? היא הבינה מה שהוא אמר לה? את ההומור, הביקורת, הלעג - בקיצור התקשורת. ההגבה על איך שהיא התייחסה אליו קודם. כאילו שאמר לה נו, איך זה מוצא חן בעיניך כשתופסים לך את היד ועושים איתה מה שרוצים? מוצא חן בעינייך?

פחות עושה ממנה צחוק
כבר רציתי מזמן לכתוב לך שממה שאת מספרת לילד יש הומור. ומובן שהומור = גם להגיב על אדם או על סיטואציה וגם לתקשר מה שחושבים בנידון. כלומר, תקשורת מאוד מפותחת!

ובכלל, מבחינות מסוימות הוא נשמע לי כמו רוח חופשית.

אבל מה מטרת כל הריפוי בעיסוק? איך זה אמור לעזור לו, לאיזה כיוון? הרי הוא כבר מזמן מצייר, עושה פאזלים וכו'.

אגב, היא שמה לב שהוא העיף מבט חטוף על הפאזל וסידר אותו כשהוא הפוך וכשצביקי עצמו קופץ ממקום למקום?

ועוד אגב, זה שהיא כתבה שהוא מניפולטיבי... באמת ביץ'. אבל אפשר לראות גם כאן משהו מאוד חיובי: היא חושבת שהוא מניפולטיבי! כלומר שיש כאן מישהו חושב, מתכנן, מתקשר, מסווה, עושה מניפולציות כדי להשיג את מטרותיו! בקיצור, מישהו מפותח, בעל מודעות עצמית ומודעות לסביבה ולאדם שמולו, מישהו שמתכנן מראש. אני לא אומרת שהיא צודקת, אבל גם אם היא טועה לגמרי עדיין יש משהו חיובי אפילו בטעות שלה, כלומר בדרך שבה היא תופסת אותו.

י אדם רגיש מאוד? (יש לנו דף פה על הספר הזה?)
יש דפים על אנשים רגישים מאוד והספר נזכר שם אבל לדעתי אין דף שממש מוקדש לספר. ונראה לי שמאוד כדאי!!!

_אז הוא אחז לה ביד עם הפינצטה
ממש כמו שהיא עשתה לו בפגישה הראשונה
ועשה איתה את התנועה על מנת לתפוס את הכדור:
יענו
הראה לה שלא רק שהוא אלוף בתפיסה בפינצטה
אלא הוא אלוף בלהחזיק את היד שלה שהרבה יותר גדולה משלו
כשהיא אוחזת בפינצטה
לכוון אותה למקום הרצוי הקטן והדחוק ממנו צריך להוציא כדור קטן
להפעיל את הלחץ הנדרש תוך כדי הכיוון, על האצבעות והיד הגדולה שלה
ולתפוס את הכדור ולחלץ אותו משם_

מבריק. הוא למד גם את השיעור שמעבר לשיעור. חייכתי מאוזן לאוזן.

אולי תנסי להחליף את הפסיכית? מניסיון יש יותר טובות. גם בקופת-חולים-תפתחות-הילד. היא תמיד תפנה אותך למטפלות לא מתאימות, וחבל. בשביל מה בכלל עובדים איתו על מוטוריקה עדינה, הרי הילד מצייר, מכין קפה והכל. לא ברור. או שזה ניסיון לעבוד על תקשורת? תשאלי אותה מה בעצם המטרה של כל תרגיל? לפעמים זה מחייב אותם לראות את התמונה הכללית ולראות את הילד, אחרי שהן רגילות לשלוף את התרגילים הכי נוחים (בישיבה ליד שולחן וכו').

לגבי קלינאית תקשורת וגם כל השאר.
אם קופת חולים לא מספקת לכם תוך 3 או 4 חוד' מהיום שהגשתם בקשה אתם רשאים ללכת פרטי ולקבל החזרים מהקופה.
לא יודעת באיזה א זור אתם [לא זוכרת אם כתבת איפושהו כאן בדף] אבל בכפר סבא יש את מרכז שבילים שניתן לקבל בו את כל הטיפולים במחיר מסובסד ובמקום אחד והם מרכזים את הטיפולים לכל ילד ליומיים מרוכזים.
ויש את מכון הדים בצומת רעננה שיש בו קלינאיות תקשורת והם עובדים פרטי אבל גם דרך קופות חולים.
ואולי גם במכונים אחרים של הדים אפשר לקבל את הטיפולים באותה אופציה...

טוב. אני צריכה הסבר למה זה אדם רגיש מאוד? ספר? מומלץ?

מכירות את השאלות האלה של הילדים שמתקילות אותך? לא שאין לי תשובה
אלא שלא ציפיתי..
הכי אני אוהבת ששואלים אותי שאלות שהתשובה שלי היא "לא יודעת" ואז יש מן מבט חושב כזה, הוגה
זה שילוב של אמא לא יודעת הכל ביחד עם הדהוד השאלה שנשאלה
הבת שלי שאלה אותי לפני זמן קצר
אמא למה בת ובת לא מתחתנות ובן ובן לא מתחתנים?
אז שאלתי אותה למה את חושבת שאין? יש מציאות כזו שבן ובן מתחתנים ובת ובת מתחתנות
לא אצלנו אמנם אבל קיימת מציאות כזו
אז היא אמרה
אבל אז זה לא פייר
כי בת ובת לא יכולות להביא ביחד ילדים ובן ובן לא יכולים להביא ביחד ילדים
מוצאים פתרונות אמרתי.
כשיש מוטיבציה מוצאים פתרונות להכל
אני שמחה שיש לי אמא ואבא היא המשיכה
כי אני חושבת שזה חשוב שחוץ מאמא יש גם אבא וחוץ מאבא יש גם אמא
זה חשוב לי האנרגיה הזו
<בשלב הזה כבר שתקתי בפה פעור>

טוב לגבי צביקיל'ה-
אז הבהרה- האבחון הקוגנטיבי נעשה על ידי הפסיכית לפני כמה חודשים
וכן היא בהחלט שמה לב שהוא עשה אותו הפוך אני יודעת את זה לא משום שהייתי שם
כי אבא שלו היה איתו
משום שקלינאית התקשורת שהיינו אצלה יומיים אחרי האבחון <עוד לפני שקיבלנו את תוצאותיו כתובות>
אמרה לצביקי כשהיא ביקשה ממנו לעשות פזל והוא לא שם עליה: נו אני יודעת שאתה יכול,שמעתי שאתה עושה פאזלים גם הפוך תוך כדי קפיצות
ואז הבנתי ששוב,הפסיכית הזו צלצלה לאנשים שאנחנו אמורים להיות איתם בקשר טיפולי
לגבי הפלונית אלמונית שכתבה לי על כך שאם קופת חולים לא מוצאת לנו מרפאה בדיבור - עכשיו אני מבינה איזו מניפולציה שאותה קלינאית עשתה
(הקלינאית המוזכרת בהודעה זו)
נתחיל מזה שעוד לפני שפגשה אותנו כבר בטלפון
הביעה מורת רוחה מהחינוך הביתי ולא הבינה "איך מלמדים ילד ככה"
כשהגענו אליה לפגישה הראשונה היא בהחלט נראתה חסרת שביעות רצון מאתנו
בפגישה השניה לא הגענו והודענו כמה ימים קודם מפני שסבא שלי נפטר
בפגישה השלישית הודענו יום קודם שלא נגיע מפני שלבעלי היה משהו בלתי צפוי בעליל בעבודה
והיה לו ברור שהוא לא יצליח לצאת בזמן ביום של הטיפול
בקיצור יום אחרי זה קיבלנו ממנה הודעת טקסט בה היא כותבת שבגלל שביטלנו 3 פעמים (כשהיו רק פעמיים כן?)
היא נאלצת להעביר אותנו לסוף רשימת המתנה והיא ממליצה לנו לא לחכות לה אלא לחפש קלינאית אחרת
עכשיו אני מבינה שהיא עשתה מניפולציה קטנה,לא?
לא היה ברור לי למה היא משקרת וכותבת לנו 3 פגישות.. ולמה היא לא מרימה טלפון כי היא לא נהגה להתכתב איתנו בהודעות טקסט
אלא רק לדבר טלפונית

מאז ועד היום לא נמצאה לנו קלינאית
ואז החליטו בקופת חולים להכשיר קלינאית רגילה באזורנו
ואחרי שהודיעו לנו שהם יכשירו אותה היא צלצלה ממש יום או יומיים אחרי
לתאם אתנו מועד שממש לא התאים
ואמרתי לה רגע אבל את צריכה לעבור הדרכה לא? אז היא אמרה לי: כן כבר עברתי אותה
שאלתי בליבי: כמה זמן העבירו לך הדרכה? שעה?

לגבי הריפוי בעיסוק-אני מניחה שהיא היתה בהלם ממה שצביקי עשה
כשהוא אחז בידה ותיקן אותה
כל פעם שאני נזכרת בזה אני אומרת כמו הילדים: ג-ד-ו-ל!!

אבל הארוחות האלה בגן נורא מגעילות אותי.
דוחות ברמות
כשניסיתי עם צביקי ללכת לגן לפני זמן ליומיים שלושה <כתבתי על זה כאן>
זה כל כך הגעיל אותי הארוחה שם..
היום חשבתי לי שוב איזה הבדל איזה הבדל שמיים וארץ בין השהות של צביקי בבית
לדמיונוות שלי אותו בגן הזה שביקרנו בו
איך הם לא מצליחים להבין את זה?

היא העירה על כך? היא הבינה מה שהוא אמר לה? את ההומור, הביקורת, הלעג - בקיצור התקשורת. ההגבה על איך שהיא התייחסה אליו קודם. כאילו שאמר לה נו, איך זה מוצא חן בעיניך כשתופסים לך את היד ועושים איתה מה שרוצים? מוצא חן בעינייך?
היא אמרה: אתה עוזר לי? איזה חמוד!

כבר רציתי מזמן לכתוב לך שממה שאת מספרת לילד יש הומור. ומובן שהומור = גם להגיב על אדם או על סיטואציה וגם לתקשר מה שחושבים בנידון. כלומר, תקשורת מאוד מפותחת!
נכון
כתבתי על זה איפושהו בדף
יש לצביקי חוש הומור משובח ואיכותי
אמנם עדיין בוסרי אבל איכותי רוצה לומר מתוחכם
גם כשהייתי בשיחה עם המרפאה בעיסוק הזו לבד'
וסיפרתי לה עליו ועל דרכי התקשורת המעניינות שהיו לו כבר מגיל 3 חודשים
היא אמרה לי שזו ממש תקשורת ולא א-תקשורת
אמנם תקשורת שונה אבל תקשורת

_ובכלל, מבחינות מסוימות הוא נשמע לי כמו רוח חופשית.

אבל מה מטרת כל הריפוי בעיסוק? איך זה אמור לעזור לו, לאיזה כיוון? הרי הוא כבר מזמן מצייר, עושה פאזלים וכו'.

אגב, היא שמה לב שהוא העיף מבט חטוף על הפאזל וסידר אותו כשהוא הפוך וכשצביקי עצמו קופץ ממקום למקום?

ועוד אגב, זה שהיא כתבה שהוא מניפולטיבי... באמת ביץ'. אבל אפשר לראות גם כאן משהו מאוד חיובי: היא חושבת שהוא מניפולטיבי! כלומר שיש כאן מישהו חושב, מתכנן, מתקשר, מסווה, עושה מניפולציות כדי להשיג את מטרותיו! בקיצור, מישהו מפותח, בעל מודעות עצמית ומודעות לסביבה ולאדם שמולו, מישהו שמתכנן מראש. אני לא אומרת שהיא צודקת, אבל גם אם היא טועה לגמרי עדיין יש משהו חיובי אפילו בטעות שלה, כלומר בדרך שבה היא תופסת אותו._

צביקי הוא ממש רוח חופשית
ובכן כל הילדים שלי הם רוח חופשית

אבל איך השכן אמר לי פעם: צביקי ממש חי את מה שהוא עושה והוא נהנה מזה

האמת? אני לא יודעת מה מטרת הריפוי בעיסוק
הפסיכית רוצה את זה ואני מוכנה לנסות אבל באמת לא ברור לי מה המטרה
מיומנות הידיים שלו מוטוריקה עדינה וגסה מעולות
אני חושבת שיותר בתחום התקשורתי
לי לא אכפת שהוא יכיר עוד סוגים של אנשים באחד על אחד
ויהיה במאה אחוז תקשורת אחד על אחד עם עוד אדם בתנאי כמובן שזו לא הדרך ההתנהגותית

לגבי הפאזלים אז עשיתי הבהרה שהאבחון הקוגנטיבי נעשה על ידי הפסיכית לפני כמה חודשים וכן היא שמה לב לזה
אם היא דיווחה על זה לקלינאית ההיא שהיינו אצלה פעם אחת
הלינקאית הקודמת של צביקי שהיתה קלינאית רגילה לגמרי היא אחד האנשים הנפלאים והצנועים שיש
אבל היא לא יכולה לעבוד איתו כי היא לא עוסקת באוטיזם וכיום כשהוא כבר מוגדר ככזה במערכת אין אפשרות שהיא תעבוד איתו
<או שאפשר לבדוק את זה לא יודעת>

הפסיכית טוענת שהוא מניפולטיבי כי יש לו ביעות התנהגות וזה בגלל שהוא בחינוך ביתי ולא במסגרת גנית או בית ספרית טיפולית בה
הוא ישב עם עוד 4-5 ילדים לאכול פרוסה עם גבינה 9%

אולי תנסי להחליף את הפסיכית? מניסיון יש יותר טובות. גם בקופת-חולים-תפתחות-הילד. היא תמיד תפנה אותך למטפלות לא מתאימות, וחבל. בשביל מה בכלל עובדים איתו על מוטוריקה עדינה, הרי הילד מצייר, מכין קפה והכל. לא ברור. או שזה ניסיון לעבוד על תקשורת? תשאלי אותה מה בעצם המטרה של כל תרגיל? לפעמים זה מחייב אותם לראות את התמונה הכללית ולראות את הילד, אחרי שהן רגילות לשלוף את התרגילים הכי נוחים (בישיבה ליד שולחן וכו').
אני לא יכולה להחליף אותה והאמת שאני לא רוצה להחליף אותה אני פשוט רוצה לגמור איתה
וזה מה שאנחנו מתכננים לעשות בפגישה הבאה ושזו תהיה הפגישה האחרונה

לא רק שהוא מכין קפה..שאספר מה עוד הוא מכין?
ובכן-הוא מכין חביתות נפלאות כל הבית אוכל מהחביתות שלו בהנאה יש לו עניין גדול מאוד במטבח
אנחנו עברנו לכיריים חשמליות לפני כמה חודשים ואין פםה גז אז הוא עושה הכל על הכיריים
הוא מכין חביתות ירק חביתות עם תבלינים עם גבינת גאודה עם חתיכות לחם או פירורי לחם
הוא מכין שקשוקה והכל לבד.. הוא מאוד אוהב להכין עוגות רק שהכמויות לפעמים לא משהו
היתה פעם אחת שהוא הכין עוגת שוקולד מטריפה שנגמרה תוך 10 דקות מרגע שיצאה מהתנור
לפני שבוע הוא הכין עוגת קפה שחור שלאחר שנטעמה על ידי אחד הילדים שמוכן לנסות כל סוג של מזון כמעט,
נזרקה כמות שהיא לפח
אם לא מנסים לא מצליחים ואם מפחדים להכשל לא מצליחים זה בטוח..
עוגת קפה שחור..חח

אני חושבת שהמטרה באמת היא תקשורת ואני חושבת שצביקי הולך למסמס את המטרה
היא שאלה אותי מה אני רוצה-מה המטרות שלו אז אמרתי לה שהייתי רוצה שהוא ישחק בשבתות
עם אבא שלו ויותר האחים שלו במשחקי FOX MIND
האמת שיש משחק אחד של FOX MIND שהוא אוהב עם הלוחות והצורות
היתרון במשחקי FOX MIND שאתה יכול לשחק לבד ואתה יכול לשחק עם עוד משתתפים

כששאלתי את הפסיכית פעם
למה בעצם הוא צריך לשבת ליד שולחן ולשחק במשחק עם מישהו שלא מעניין אותו לעשות את זה?
למה הוא צריך להכנס לאבחון ולשחק במה שאת אומרת לו למרות שזה לא מעניין אותו?
אז היא אמרה שכל ילד נורמטיבי היה נכנס לאבחון ואפילו אם זה לא מעניין אותו הוא היה משחק
כי הוא רוצה להרשים או למצוא חן בעיני האשה הזו <זו שעושה את האבחון> או להראות לה שהוא יודע
ולצביקי אין את המוטיבציה הזו ופה באה לידי ביטוי בעיית התקשורת
הוא לא מתגאה בהשגים שלו והוא לא מחפש איזה אישור או כל הכבוד להישג שלו והוא לא מחפש למצוא חן בעיני הבוחן

נו מה לא בסדר בזה אני שואלת?

ככה לא מתנהלים בחברה היא אמרה

אבל גם הילדים הנורמטיביים שלי לא היו מבינים את הקטע
מן הסתם היו משחקים ואולי חלק היו גם רוצים לעשות את הרושם הנכון
אבל הם לא היו מבינים את זה
סיישן של ארבעים דקות שבאים,משחקים קונקרטית והולכים
מה ההנאה בזה?

הוא לא מתגאה בהשגים שלו והוא לא מחפש איזה אישור או כל הכבוד להישג שלו והוא לא מחפש למצוא חן בעיני הבוחן

הלוואי עליי !
היא התכוונה שהוא לא חולה כמו כולנו, מה?

_אבל אז זה לא פייר
כי בת ובת לא יכולות להביא ביחד ילדים ובן ובן לא יכולים להביא ביחד ילדים
מוצאים פתרונות אמרתי.
כשיש מוטיבציה מוצאים פתרונות להכל
אני שמחה שיש לי אמא ואבא היא המשיכה
כי אני חושבת שזה חשוב שחוץ מאמא יש גם אבא וחוץ מאבא יש גם אמא
זה חשוב לי האנרגיה הזו
<בשלב הזה כבר שתקתי בפה פעור>_
גם אני!
וואו. איזו ילדה חכמה!

הוא לא מתגאה בהשגים שלו והוא לא מחפש איזה אישור או כל הכבוד להישג שלו והוא לא מחפש למצוא חן בעיני הבוחן
את יודעת במה נזכרתי?
בסוף "ספר הג'ונגל", הדב בלו, בשיחה עם בגהירה שאומר לו שהם צריכים לקחת אותו לכפר של בני אדם: "אבל הם יהרסו אותו! הם יעשו ממנו בנאדם!"

<בשלב הזה כבר שתקתי בפה פעור>
גם אני!!

ומאוד אהבתי מה שכתבת וגם אני אוהבת סיטואציות כאלה
_הכי אני אוהבת ששואלים אותי שאלות שהתשובה שלי היא "לא יודעת" ואז יש מן מבט חושב כזה, הוגה
זה שילוב של אמא לא יודעת הכל ביחד עם הדהוד השאלה שנשאלה_

אמרה לצביקי כשהיא ביקשה ממנו לעשות פזל והוא לא שם עליה: נו אני יודעת שאתה יכול,שמעתי שאתה עושה פאזלים גם הפוך תוך כדי קפיצות
אז זה ממש לא ברור! אם היא יודעת בוודאות שהוא יודע לעשות פזלים - לשם מה לבקש ממנו משהו שהיא יודעת שהוא יודע לעשות? כלומר, זה לא יכול להיות לטובתו ולשם קידומו - הרי הוא כבר מזמן יודע לעשות פזלים ואין בכך שום רבותה מבחינתו. ואם כדי שהיא תדע אם הוא יודע - היא כבר יודעת. אז בשביל מה היא מתקרצצת? כלומר, איזו מטרה יכולה להיות לבקשתה? ממש לא מצליחה להבין.

_אז הוא אחז לה ביד עם הפינצטה
היא העירה על כך? היא הבינה מה שהוא אמר לה? את ההומור, הביקורת, הלעג - בקיצור התקשורת. ההגבה על איך שהיא התייחסה אליו קודם. כאילו שאמר לה נו, איך זה מוצא חן בעיניך כשתופסים לך את היד ועושים איתה מה שרוצים? מוצא חן בעינייך?_

ואולי היא דווקא ראתה את זה כהתנהגות אוטיסטית טיפוסית של שימוש ביד המבוגר כבחפץ?
ממש מעניין אם היא הבינה!

היו הרבה תוספות לדף, ואין לי זמן לקרוא.
מרגישה שמחכה לי ממתק למוצאי שבת!

שבת שלום!

הפסיכית טוענת שהוא מניפולטיבי כי יש לו ביעות התנהגות וזה בגלל שהוא בחינוך ביתי ולא במסגרת גנית
למה הכוונה? ביעות = בעיות? איך חינוך ביתי יכול להפוך ילד למניפולטיבי?
(ברור שאם לא בא לך - אל תעני)

_הלוואי עליי !
היא התכוונה שהוא לא חולה כמו כולנו, מה?_
גם אני ממש חושבת עליו את זה מאז ומתמיד
ממש לא אכפת לו מי חושב מה או מי עושה לו כיפאק היי
הוא עושה את הדברים לגמרי בשביל עצמו
או איך כתוב באבחון? "מרוצה כשהוא בתוך שלו"

למרות שזה לא מדויק
כן חשוב לו להראות לנו
האנשים הקרובים אליו
השגים שלו
הוא לא משתף בתהליכים-ז"א הוא יכול לעבוד על משהו המון המון זמן במשך ימים
עד שיצא לו מוצלח ורק כשיש תוצאה סופית משביעת רצון הוא מגיע להראות לנו
בדרכו המיוחדת כמובן

אבל לא זה מה שכולנו רוצים?
שהאנשים הקרובים אלינו-אלו החיים עמנו אשר אמורות להיות הדמויות
המשפיעות עלינו ביותר ברמת היום-יום (לא בהכרח השפעה פילוסופית נגיד)
יחשבו שהדיעה שלנו והיא בעיקר החשובה?
לא ינסו למצוא חן או יושפעו מהלכי רוח חיצוניים?

_גם אני!
וואו. איזו ילדה חכמה!_
כן
היא מתוקה בלי סוף
היום היא אומרת לי: אמא צריך לעזור לסבים וסבתות לפנות ממתקים מהבית כי אי אפשר ככה
אני כבר חשבתי בליבי שהיא חותרת לזה שהם (הילדים) צריכים לעזור לפנות את הממתקים באמצעות אכילה שלהם
אז שאלתי אותה איך אפשר לעזור להם בזה?
היא אומרת
צריך איזה מבוגר אחראי שיסביר להם שממתקים זה לא בריא ואי אפשר כל כך הרבה ממתקים בבית
בכל פעם שאני מגיעה לסבתא אני מתפתה לממתקים אבל אני לא מגידה (יענו אומרת) תביא לי את הממתק הזה תביא לי את הממתק הזה ואת זה וזה קשה

_את יודעת במה נזכרתי?
בסוף "ספר הג'ונגל", הדב בלו, בשיחה עם בגהירה שאומר לו שהם צריכים לקחת אותו לכפר של בני אדם: "אבל הם יהרסו אותו! הם יעשו ממנו בנאדם!"_
בשמת
את בעניין של סרטים לאחרונה

את יודעת מה, בכל פעם שהם צופים בסרט הזה אני תוהה אם הם מבינים את המשפט הזה
אני בכל אופן מתה על הקטע הזה של בלו
בכלל,בלו הוא דמות כל כך מיוחדת ומרנינה
לאחרונה התחלנו לקרוא את הספר המקורי
איזו שפה עשירה..תענוג!

אז זה ממש לא ברור! אם היא יודעת בוודאות שהוא יודע לעשות פזלים - לשם מה לבקש ממנו משהו שהיא יודעת שהוא יודע לעשות? כלומר, זה לא יכול להיות לטובתו ולשם קידומו - הרי הוא כבר מזמן יודע לעשות פזלים ואין בכך שום רבותה מבחינתו. ואם כדי שהיא תדע אם הוא יודע - היא כבר יודעת. אז בשביל מה היא מתקרצצת? כלומר, איזו מטרה יכולה להיות לבקשתה? ממש לא מצליחה להבין.
אוקיי ליאורה גם אני לא מבינה את זה וטוב שאת מעלה את זה כי אמרתי את זה לבעלי כבר לפני כמה חודשים
שאלתי בדיוק את אותן שאלות
ואנחנו באמת לא מבינים..
כמו שכתבתי,כששאלתיא ת הפסיכולוגית ההתפתח' על זה היא אמרה שזה כלי לאבחון
זתומרת
גם אבחון של באיזו רמה התפתחותית הוא אבל במקרה שלו אבחון תקשורתי
וההסבר שלה היה מה שכתבתי למעלה: שילד נורמטיבי גם אם לא היה מתחשק לו
לעשות את הפאזל היה מנסה להיות נחמד ולהראות לאשה הזו שהוא לא מכיר את מה שהוא יודע
או לשתף פעולה כי הוא בעצם יצור חברתי
זה עדיין לא ממש ברור לי
אם מישהי יכולה להסביר-אני יותר מאשמח

חוצמזה שצביקי גם בבית לא עושה פאזלים אני עצמי הייתי בשוק שהוא עשה לה את הפאזלים רגיל והפוך

_ואולי היא דווקא ראתה את זה כהתנהגות אוטיסטית טיפוסית של שימוש ביד המבוגר כבחפץ?
ממש מעניין אם היא הבינה!

היו הרבה תוספות לדף, ואין לי זמן לקרוא.
מרגישה שמחכה לי ממתק למוצאי שבת!

שבת שלום!_

שבוע טוב!

יכול מאוד להיות שהיא ראתה את זה כהתנהגות אוטיסטית טיפוסית
מעניין אם היא תתן לי לקרוא את הדוח זה נראה כמו סודי סודות שם אצל המטפלים מטעם קופח

_היום היא אומרת לי: אמא צריך לעזור לסבים וסבתות לפנות ממתקים מהבית כי אי אפשר ככה
אני כבר חשבתי בליבי שהיא חותרת לזה שהם (הילדים) צריכים לעזור לפנות את הממתקים באמצעות אכילה שלהם
אז שאלתי אותה איך אפשר לעזור להם בזה?
היא אומרת
צריך איזה מבוגר אחראי שיסביר להם שממתקים זה לא בריא ואי אפשר כל כך הרבה ממתקים בבית
בכל פעם שאני מגיעה לסבתא אני מתפתה לממתקים אבל אני לא מגידה (יענו אומרת) תביא לי את הממתק הזה תביא לי את הממתק הזה ואת זה וזה קשה_

איזו מקסימה.

************

_יכול מאוד להיות שהיא ראתה את זה כהתנהגות אוטיסטית טיפוסית
מעניין אם היא תתן לי לקרוא את הדוח זה נראה כמו סודי סודות שם אצל המטפלים מטעם קופח_

האם את יכולה פשוט לשאול אותה: 'מה דעתך על מה שצביקי עשה אז בסיטואציה ההיא? מה לדעתך זה אומר עליו?'

_גם אני ממש חושבת עליו את זה מאז ומתמיד
ממש לא אכפת לו מי חושב מה או מי עושה לו כיפאק היי
הוא עושה את הדברים לגמרי בשביל עצמו
או איך כתוב באבחון? "מרוצה כשהוא בתוך שלו"_

זה מתחבר למשהו שכתבת עליו הרבה פעמים, שהוא 'רוח חופשית'.

עכשיו, זה מעורר בי מחשבות
הרבה פעמים אומרים על אוטיסטים שהם כאילו כלואים בתוך הגוף שלהם, בתוך המוח שלהם.
שהם רוצים לבטא דברים והם לא יכולים. שהם רוצים לעשות דברים והם לא יכולים.

ואת מעידה עליו להפך - שהוא 'רוח חופשית'.

האם זה אומר שהוא בעצם לא אוטיסט?
ואולי הוא כן אוטיסט, אבל ההבדל הוא בגלל שאוטיסטים אחרים מנסים להכפיף אותם לכללים המקובלים של החברה, וזה מה שגורם להם להרגיש 'בכלא'? וכיוון שאת מאפשרת לו להיות מה שהוא - בגלל זה הוא יכול להיות רוח חופשית?
ואולי כל אוטיסט הוא מבחינות מסוימות רוח חופשית ומבחינות אחרות בתוך כלא?

מה דעתך/דעתכם?

האם את יכולה פשוט לשאול אותה: 'מה דעתך על מה שצביקי עשה אז בסיטואציה ההיא? מה לדעתך זה אומר עליו?'
הייתי רוצה אבל אני כל כך חוששת שזה ישמע כאילו אני מבקשת ממנה ייעוץ
ואז <מנסיון> זה מקטין אותי בעיני המערכת והם חושבים שהם יכולים לנסות לכפות עליי את דעתם

_עכשיו, זה מעורר בי מחשבות
הרבה פעמים אומרים על אוטיסטים שהם כאילו כלואים בתוך הגוף שלהם, בתוך המוח שלהם.
שהם רוצים לבטא דברים והם לא יכולים. שהם רוצים לעשות דברים והם לא יכולים._
שאלה גדולה שאלת
שעולה בי בכל יום אולי עשרות פעמים
כי כל התנהלות מול צביקי או התבוננות בו מעלה בי את השאלה הזו
כן
אפשר לראות בהחלט שהוא רוצה לבטא דברים והוא כאילו לא יכול
וזה מאוד מתסכל אותו דרך אגב
לגבי דברים שהוא רוצה לעשות? ובכן.. יש כאלה בהחלט
אבל מה שבמסגרת היכולות הפיזיות שלו ומתחשק לו הוא הרבה פעמים עושה
לאחרונה הוא מבטא כל הזמן רצון לטוס במסוק
זה כאילו לא ברור לו למה זה לא קורה למרות שהוא מבטא את הרצון הזה
וברור לו שזה לא במסגרת היכולות שלו כי הוא לא יודע איך להגיע לשם ולעשות את זה
והוא ממשיך לבטא את הרצון הזה בסופן של דבר בעצבים ותסכול

ואולי כל אוטיסט הוא מבחינות מסוימות רוח חופשית ומבחינות אחרות בתוך כלא?
נשמע לי הכי הגיוני ממה שאני מכירה אצלנו