חיסון טטנוס

אני לא קונה את זה. (שהדיטי לבד יותר כואב)

שאלתי היום בסופר-פארם וגם בבית מרקחת פרטי,
והם אומרים שכבר לא ניתן לקנות בארץ חיסון טטנוס, אלא רק דרך קופ"ח.
האם מישהו יודע על בית מרקחת שעוד מוכר טטנוס בנפרד?

מתי לדעתכן כדאי לחסן לטטנוס? (באיזה גיל הם מתחילים ליפול ולהיפצע)

אצל כל ילד זה שונה. אנחנו התחלנו את הטטנוס בשנה וחודשיים.

אתמול בתי בת השנה וחצי קיבלה חיסון דפטריה-טטנוס-שעלת, למרות שתיכננתי לחסן אותה רק נגד דפטריה-טטנוס החלטתי לתת לה את המשולש כי האחות סיפרה לי שהחיסון הנפרד משעלת הוא חיסון ישן יותר ומכיל הרבה יותר חומר משמר ובין השאר מכיל כספית שהמשולש לא מכיל (היא הראתה לי את רשימת הרכיבים). אז השתכנעתי (היא הייתה נחמדה ורק הסבירה ולא לחצה עלי) כי החומרים המשמרים מאד מפחידים אותי.
האם יש חיסון נפרד לטטנוס שהוא חדיש יחסית ומכיל פחות חומר משמר? היא אמרה שסוגי החיסונים שמייצרים מהם הרבה- משקיעים המון עבודה בפיתוח שלהם והפחתה של חומרים מזיקים, כי פוחדים מתביעות, אבל החיסונים שמייצרים אותם פחות- לא משתלם להשקיע בפיתוח שלהם כי הכמות לא כלכלית.
לי זה נשמע הגיוני- מה אתם אומרים?

לאלמונית - האחות הזאת הצליחה לשכנע אפילו אותי. (הבת שלי לא קיבלה מעולם שום חיסון והיא כבר בת 5.5). אם החיסון המשולש לא מכיל כספית - אולי באמת כדאי לחסן? מעניין אם זה מכיל פורמלין כחומר משמר...

שליחה על ידי שדה* » 18 אפריל 2008, 20:27

שאלות דחופות שמחפשות תשובות-

תיאור מצב:
אתמול אחה"צ נכנס לי מסמר חלוד בהחלט לכף הרגל.
המסמר היה חלוד, ונכנס לי "רק" הראש שלו, משהו כמו חצי ס"מ.
מאז יש לי קצת סחרחורות מדי פעם, בחילות קלות וחוסר תיאבון.
מהפצע שלי יצאו כמה טיפות דם. שמתי שמן לוונדר, ואחרי שעה בערך עשיתי אמבטיה עם סבון לכפות הרגליים בערך שעה.
בבוקר הפצע נראה יותר טוב. עדיין קשה לי לידרוך על הרגל, אבל יש מגמת שיפור כל הזמן.

ולשאלותי-

לפני כמעט שבע שנים ילדתי בניתוח קיסרי, כתוב כאן במעלה הדף שלפני ניתוחים מקבלים חיסון טטנוס, אך לא זכור לי משהו כזה, האם יתכן שניתן לי החיסון?
כמו כן כתוב במעלה הדף כי פצע שאינו בעומק שני ס"מ, לא מהווה סכנה... (מבחינת מחלת הצפדת), האומנם?

יש גם דיעות יותר שמרניות לפיהן לא כדאי לקחת סיכון כזה...

ממה שכתוב באתרים שונים ניתן לקבל בעיקר מידע על החיסון נגד המחלה, אבל מעט מאוד על המחלה עצמה, לכן אני לא יודעת אחרי איזה תסמינים עלי לעקוב... האם לתחושות שיש לי כרגע יש משמעות מבחינת המחלה הקשה הזו, או שזה בכלל קשור לאיזה מצב רגשי\נפשי?

אם זה היה פצע ממשהו אחר, לא היה לי ספק שטיפלתי טוב בעצמי, אבל מאחר שזה מסמר חלוד, אני פוחדת...
והפחד לא עושה לי טוב.
מה לעשות?
עברו יותר מעשרים וארבע שעות, המקרה קרה אתמול בחמש אחה"צ.

מבחינת הטיפול המיידי למדתי שכדאי להוציא כמה שיותר דם מהגוף, דבר שלא עשיתי, וחבל.
וכמו כן לישטוף במים עם סבון כמה שאפשר.

וכמובן תודה על כל תשובה שתבוא.

שליחה על ידי שדה* » 18 אפריל 2008, 23:33

בינתיים, התקשרתי לשרותי כללית, ושם האחות אמרה לי שיש לי זמן של שבעים ושתיים שעות, להתמהמהות עד לחיסון.
מצפה לשמוע כאן משהו.
תודה.

הוא, מבוגר, אבא של הילדים שלי, ועושה רושם כללי של מטומטם ברגע זה (בדרך כלל בחור זהב), דרך על מסמר חלוד שחדר מעט את כף הרגל. הוא מסרב ללכת לקבל זריקת דחף, בטענה (המטומטמת) שהמסמר היה באוויר ולכן אין אפשרות שקיים עליו וירוס/חיידק (לא זוכרת מה זה) של טטנוס. אבל ידוע לכל מי שאינו מטומטם, שהחיידק יכול להיות על חפצים שנמצאים בחוץ, ושהוא מתפתח בתנאים אנ-אירוביים (כמו מסמר חלוד שנתקע ברגל). אנא - אם אתם חושבים כמוני, כתבו שאוכל לחזק את טענתי. אם אתם חושבים כמוהו - כתבו גם, למרות שלדעתי מדובר בטמטום צרוף ובחוסר אחריות, וכבר איימתי עליו בברוגז ועוד כלמיני תסריטי אימה. בינתיים, ללא הצלחה.

לאיזה עומק זה נכנס?

קודם כל לשטוף את המקום עם הרבה מים זורמים, רצוי גם עם סבון. ממש לפתוח את מקום הכניסה.
ומצטרפת לשאלה: לאיזה עומק זה נכנס? ס"מ אחד? יותר? פחות?
כששאלת ההמשך היא, האם זה מספיק לא-עמוק כדי שיכנס לשם אוויר. אבל נשמע שאת כל זה את כבר יודעת...

הרופא-הומיאופת שאיתו התייעצתי פעם (ד"ר אמיר אניספלד) דיבר על עומק של 2 ס"מ כפציעה מסוכנת.

נראה לי שלעומק של פחות מס"מ, אבל אני לא יודעת - כי הוא הלך לעשות משהו (נכון שיותר חשוב לתלות רשת צל בגן של הילדים מלטפל בזה?!) והוא לא בבית. לא ירד לו דם, אבל זה בגלל שזה בעקב עם עור גס. הנעיצה כאבה לו מאוד, וזה ממש נתקע לו, אבל כנראה לא עמוק. אין לי מושג איך הוא טיפל בזה, ראיתי שהוא חיטא את זה עם יוד. אני פשוט נורא עצבנית עליו.

הפתעה ! הוא הלך ועשה חיסון בדרך לעניינים שלו. אמר לאח שהוא עושה את זה כדי "להוריד את אישתי מהוריד"...

אז אמרתי שאני שוב אוהבת אותו, וזהו.

לפני 3 שבועות נתנו לגור (אוטוטו בן 3!) חיסון ראשון של טטנוס+דיפטריה,
היה קצת קשה, למרות ההכנה שעשיתי לו על "מה זה חיסון", אך תוך שניות הכל עבר ביחד עם הקרטיב שהבטחנו לו,
והוא אפילו נפרד לשלום בשמחה מהאחות (המחסנת...).
ביקשתי ממנה את הדף פירוט חיסון, לא היה לה את הפירוט של החיסון של הילדים אז נתנה לי את זה של המבוגרים בטענה שהוא זהה (?!)
חיסון של חברת IMOVAX מכיל:
(מתרגמת בגדול מאנגלית)
רעלני טטנוס, רעלני דיפטריה, ו- 0.6 מ"ג של אלומיניום
<אחרי כל הדאגות על כלי אוכל ובישול מאלומיניום, הנה אני דוחפת לו את זה ישירות בזריקה לתוך הגוף...>
אולי מישהו מכיר חברה אחרת של חיסון טטנוס שיש להם פחות אלומיניום? (לפחות לא מצויין שיש כאן כספית ופורמלין...).

ושאלה:
האחות לא ידעה בדיוק לאמר כמה זריקות צריך לחיסון הזה (ניסתה להיות ממש מתחשבת ב"שגעונות הבאופניים שלנו" ואמרה שתיתן כמה זריקות שנרצה...
אך כששאלתי כמה נותנים היא לא זכרה לאמר לי...)
אז מי יודע כמה זריקות נותנים בדר"כ?
ומתי הבאה בתור?

עוד 6 שבועות מנה שניה, ואח"כ מנה נוספת, ובסוף מנת דחף. סה"כ 4 פעמים של זריקות. אנחנו עשינו אחת (לעיל, טראומטית) ודי לבינתיים.

שמעתי שאפשר לקבל את הטטנוס בלי הדיפטריה,אם מביאים אישור מהרופא, מי שמע?
הרופאה נתנה לי מכתב, אבל היא כזו מלאך שהיא תתן כל מה שרק אבקש ממנה....

עוד משהו- את הזריקה הראשונה עשינו לפני שנה בערך, זה אומר שנותרו "רק" עוד 3 זריקות נכון?

היינו היום בבית חולים בעקבות התחלת זיהום ברגל בגלל פציעה ממש לא עמוקה.
הילד בן 6 מחוסן שתי זריקות בלבד בגיל שנתיים.
באמת שהרגל נראתה לא טוב. הסכמתי עם הרופא במיון ילדים למתן חיסון פעיל אחד של טטנוס.
בעלי ביקש ממני לבדוק תאריך תפוגה- כמו על כל קוטג או משחה בבית.
ולא תאמינו התאריך עבר!
אחרי סירוב עיקש שלי הם החליפו לי את החיסון לתאריך ב-2010 .
לידיעתכם.

רחלי בת שנתיים ורבע, לא מחוסנת.
נפלה בסלעים ופתחה את הסנטר "יפה-יפה".
במוקד קופ"ח (מכבי) נאמר שאין להם את החיסון הסביל, ושרק במשרד הבריאות (בפתח תקווה) היא יכולה לקבל את החיסון.
בעלי הרים קצת צעקות, ונשלח לבית החולים (מאיר) בטענה ששם מחזיקים בחיסון הסביל.
שאלות:

האמנם אין חיסון סביל להשגה בקלות?
מה הפרוצדורה החליפית? מנה ראשונה של חיסון פעיל?

אם למישהו יש עוד משהו לומר שלא חשבתי עליו - אשמח לשמוע.

שליחה על ידי לירי* » 13 מרץ 2009, 09:20

אנחנו נתנו חיסון ראשון פעיל, לפני 3 חודשים בסיטואציה דומה.
לפי כל מה שקראתי- וקראתי- בשנים האחרונות על חיסונים,קשה להשיג סביל,
ועדיף פעיל.
תבדקי על המזרק את תאריך התפוגה- לא תמיד הם שמים לב....
תרגישו טוב.

למיטב הבנתי, חיסון פעיל (וירוס מוחלש) לא טוב כשצריך סביל (נוגדנים מוכנים).

טוב אני אתחיל מהסוף - רחלי קיבלה מנת דחף של חיסון למבוגרים.
ועכשיו אני אספר את השתלשלות העניינים, גם כדי לפרוק, ואולי גם כדי להוסיף ידע (ואז תכוונו אותי לאן להעביר, חוץ מאשר ל מעצבן לראות מסביב, ותיכף תבינו למה...).

אז בבית החולים רחלי התקבלה ב"כירורגיה", ושם הודיעו לבעלי שבכוונתם לתת לה מנת דחף. אמרתי שברצוני לשאול כמה שאלות, והרופא לקח את הטלפון והתחיל לענות.
בעצם, הוא התחיל לשאול: "למה היא לא חוסנה מלכתחילה?"; "התייעצתם עם רופאים?"; "מה הרופאים ענו?".
עצרתי אותו ואמרתי לו שזה לא חשוב עכשיו, ושהמצב הוא שיש ילדה לא מחוסנת שנפצעה פציעה עמוקה מאוד, ושאני מעוניינת לדעת למה לא נותנים במצב הזה חיסון סביל. הרופא אמר שככה אמר הרופא ילדים. ביקשתי, אם כן, להתייעץ עם רופא הילדים, אז הכירורג אמר שאני מוזמנת ליצור איתו קשר, במחלקת ילדים. שאלתי לשם הרופא שאני מחפשת, והכירורג אמר שאני אבקש את התורן. השיחה התחילה לא נעימה, ונגמרה כמעט בצעקות (שלו - לא שלי).

התקשרתי למחלקת הילדים וממש מהר העבירו לי אותו.
שאלתי "למה פעיל ולא סביל" והרופא ילדים ענה לי בפליאה: "לא היא תקבל את הסביל". אמרתי לו בבלבול שאמרו לי שהיא תקבל מנת דחף ונעניתי: "נו, כן! מנת דחף!" אז שאלתי: "אז למה לא את הסביל?" והוא מתעקש: "זה הסביל! את כנראה מבולבלת בין השמות של הפעיל והסביל". אתם יכולים לדמיין שאם קודם לכן חשבתי שכדאי להתעניין לגבי החיסון שהם רוצים לתת לרחלי, בשלב הזה לא הרגשתי שהיא בידיים ממש טובות

על מנת לא להסתכסך עם עוד רופא בבית החולים (מה גם שעם רופא הילדים השיחה התנהלה דווקא ברוח טובה) דייקתי בעדינות בשאלה שלי: "למה לא נותנים לה את הנוגדנים המוכנים? הרי הגוף שלה מעולם לא פגש את מחולל המחלה?". כאן הרגשתי שהרופא "בולע רוק" לגבי הבלבול סביל/פעיל, והוא הציע לי לפנות למשרד הבריאות, וגם נתן לי טלפון של התורן של יום שישי בנתניה.

מכיוון שאנחנו שייכים למחוז פתח תקווה, ניסיתי קודם לכן את לשכת הבריאות בפתח תקווה ונעניתי בתקליט, ולאחריו דממה. הנחתי את השפורפרת וניסיתי את המספר שרופא הילדים נתן לי של נתניה, ונעניתי מיד ע"י התורנית. פתחתי בסיפור בקצרה: "יש לי ילדה לא מחוסנת אחרי פציעה עמוקה בבית חולים מאיר" והיא מיד ענתה: ,אה אז היא צריכה לקבל חיסון פעיל וגם סביל". כמעט בכיתי מרוב התרגשות (אני?! נאבקת לקבל חיסון טטנוס סביל עבור הילדה שלי?! ועוד בוכה מאושר כשעולה הדבר בידי?!). אמרתי לה שהדבר עלה גם על דעתי, למרות שבדרך כלל היא יכולה להניח שאני נגד חיסונים (והיא שמרה על חביבותה וענתה בבדיחות: "כן, אני מבינה שאת נגד חיסונים"), ושבבית החולים משום מה מתעקשים לתת מנת דחף של מבוגרים. היא אמרה לי שהיא מציעה שיפנו לזיהומולוג של "מאיר", ונתנה לי את שמו.
היא הסבירה לי שאנחנו שייכים בכלל ללשכת הבריאות של פתח תקווה, ואמרתי לה שאני יודעת ושאולי בגלל שמאיר שייכים לנתניה הם הפנו אותי אליה. היא אמרה שגם הם שייכים לפתח תקווה, אבל שיש להם רק את המספר שלה, ושהם תמיד מתקשרים אליה משום מה. הודיתי לה מקרב לבי, והיא גם נתנה לי את הטלפון של התורן של יום שישי בלשכת הבריאות שאנחנו שייכים אליה, בפתח תקווה.

שוב התקשרתי לבעלי כדי שיתייעצו עם הזיהומולוג, והוא חזר אלי אחרי כמה דקות ואמר שגם הזיהומולוג אמר לתת לה את הדחף. עכשיו גם אף אחד לא היה מוכן יותר לענות על שאלות או לדבר איתנו, וגם לא הסכימו לתת לנו את המספר של הזיהומולוג. היה הרבה כעס כלפינו.
התקשרתי ללשכת הבריאות בפתח תקווה במספר שקיבלתי מנתניה והגעתי מיד אל התורנית. גוללתי את תלאותינו והיא סיכמה ואמרה: "הנוהל של משרד הבריאות הוא לתת סביל ופעיל במקרה כזה. אני מאמינה שהיה כאן שיקול דעת, ושלא סתם מזלזלים בכם. אנחנו לא יכולים להתקשר לבית החולים ולתת הוראות, אבל אתם יכולים להציע להם ליצור איתנו קשר". כמובן שלא היה קיים סיכוי שזה יקרה.

התקשרתי שוב לבעלי, והוא אמר שהאחות דיברה איתו (היא עוד היתה נחמדה. אולי בגלל שהיא לא רופא) והסבירה לו שהזיהומולוג חשב שבהתחשב בפרטי המקרה, זה מה שנכון לעשות. בשלב הזה גם נזכרתי שטטנוס אוהב סביבה אנארובית, ושרחלי נפצעה בנפילה בסלעים. אמרתי לבעלי שיקבל את הדחף למבוגרים, ושיחזרו הביתה.
נזכרתי בעוד דבר - שהתורנית של לשכת הבריאות (כבר לא זוכרת איזו, אבל שתיהן היו מאוד נחמדות) אמרה שהדחף של המבוגרים חלש מהדחף של הילדים, שזה מעניין ולא ידעתי את זה עד עכשיו. בדיעבד, יש בזה הגיון, אבל הנחת היסוד שלי היתה הפוכה (כמו שהיא שיערה).

אז זהו.
היה מאוד מפחיד ומעצבן ומתסכל.
קודם לראות את "הפה השני" מתחת לסנטר של רחלי; ההבנה שהיכתה בי שאני לא יכולה ללכת איתה (ילדתי לפני שלושה ימים); ההרגשה שבבית החולים לא יודעים לתת לי תשובות, ושמי שכן, בלשכת הבריאות, נותן תשובות הפוכות; ההרגשה שאנחנו גורמים למערכת לכעוס עלינו בגלל הבחירה שלנו שלא לחסן, וכל השאלות שכביכול חולקות על ההחלטות לטיפול שלהם; מילכוד - איך ניתן לקבל יחס הוגן שמצב כזה? אנחנו נכשלנו בכך.
אבל העיקר הבריאות! רחלי מודבקת ומחוסנת (ממילא התכוונו לקחת את הילדים לחיסון טטנוס "מתישהו", והפציעה השיגה אותנו).

שליחה על ידי עדי_ל* » 13 מרץ 2009, 15:55

אבל העיקר הבריאות!
תרגישו טוב ושבת רגועה.

אוף אוף! כמה מעצבן!

אבל העיקר הבריאות!
נכון. תרגישו טוב ושבת רגועה.

הסיפור שלך מטריד אותי מאד.
גם בגלל שאני מתכננת לתת טטנוס "מתישהו" וכבר רציתי לתת מזמן רק שאני די חוששת. הבת שלי אלרגית למגוון מוצרי מזון ולעיתים מגיבה לא טוב לחומרים אחרים, למשל כשחיסנתי לפוליו הגיבה רע מאד, אבל רק במנה השלישית. אני לא באמת חוששת מהתגובה לחיסון כמו מלדחוף לה עוד חומרים שיחלישו אותה לגוף שלה שפשוט לא אוהב דברים כאלה. הסיפור שלך מלחיץ אותי מאד בגלל שאני כל הזמן דוחה ולא סומכת על זה שיהיה עם מי לדבר במצבים האלה.

שהדחף של המבוגרים חלש מהדחף של הילדים
נכון.
עד גיל שבע נותנים דחף של תינוקות, שהוא משום מה חזק יותר. מגיל שבע נותנים דחף של מבוגרים, שהוא מנה קטנה יותר, וגם פחות פעמים.
למעשה, טליה, הייתי מסיקה ממה שהרופאים רצו לעשות שהם בכלל לא חשבו שיש סכנת טטנוס במקרה שלה, ושכל החיסון מיותר.
באיכילוב כשהבן שלי נפגע (שלוש שיניים נדחסו) מכלבים שהפילו אותו, רצו לתת לי גם את הסביל וגם את הפעיל.

אני חיכיתי לגיל שש לחסן את הילד מטטנוס, כי הוא היה מאוד אלרגי. עכשיו הוא ממש במצב טוב, ולכן התחלתי. ואכן שמתי לב שהוא ממש לא הגיב בשום צורה רעה לחיסון. וחיסנתי רק לטטנוס מפני שאני היסטרית לגבי הרעלן הזה בלבד. יכול להיות שאני טועה לגמרי, ובכל זאת, מטטנוס אני מפחדת. ובוודאי מפחדת ממצב שבו יצטרכו לתת לילד שלי את החיסון הסביל (אוף אני בעצמי מתבלבלת. זה שנותנים לילד לא מחוסן במקרה שחוששים שהיה טטנוס בפציעה).

שלום לכולם בני בן התשע חודשים קיבל כוויה דרגה 2 לפני כשלושה ימים. בקופת חולים וגם בבית החולים יעצו לנו לתת לו חיסון טטנוס... מה לעשות?! בבקשה אני צריכה עזרה!!!!

תתני לו.

בגדול אני לא הייתי נותנת. כוויה ממה? איפה?

שואלת עבור חברה שמעוניינת לחסן את ילדיה באנטיטטנוס בלבד:
למדתי מהדף הזה שיש אפשרות לרכוש את החיסון בנפרד (הפניה מרופא וכו').
השאלה שלי אם יש גרסאות שונות של החיסון (יצרנים שונים? סוגים שונים?) שאפשר לבחור ביניהם ומי עדיף.

תודה.

עד כמה שידוע לי, יש הגירסה המקובלת שכוללת טטנוס ודיפטריה.
ויש בית מרקחת אחד באיזור רעננה, כמדומתני, שמייבא חיסון טטנוס בלי הדיפטריה מגרמניה, אבל שמעתי שהרופאה מהמרפאה של ד"ר רוזנטל לא ממליצה עליו (טיפה מן הטבע?) מפני שלטענתה יש בו רעלים שאין בשני.
אין לי מושג כמה ממה שכתבתי נכון.

תודה על המידע. נראה לי שאפנה את השאלה למרפאה של ד"ר רוזנטל...

גם אני שמעתי שיש את החיסון לקניה בבית מרקחת בר אילן ברעננה, לא יודעת פרטים. אנחנו התייעצנו בזמנו עם ד"ר נעה פרנקל מהמרפאה של ד"ר רוזנטל. לדבריה, כדאי לתת דווקא את החיסון המשולב עם הדיפטריה מפני שיש השפעה חיובית כלשהי בין הטטנוס והדיפטריה (וזה אכן מה שאנחנו עשינו).

הי הי..
החתול נעץ את ציפורניו בקטנה שלי, פחות מחצי סמ פנימה..
שטפתי לה את זה.
היא קבלה בעבר 2 חיסונים של טטנוס, ואני כל הזמן דוחה את השאר. בתכל'ס, לא רוצה לתת לה , אבל..
נראה לכם מסוכן העניין עם החתול? לקחת לחסן אותה?
ובכלל, אם מחליטים לא לחסן, איך מתמודדים עם המתח שמגיע עם כל פציעה?
לא נתנו לה חיסונים אחרים, אבל על הטטנוס בן זוגי התעקש.. אני חוששת שאני מכניסה את עצמי למצב של עצימת עיניים, ו רק לקוות שלא יקרה כלום, ו "היא תהיה בסדר".. אני רק כמהה לביטחון ושמישהו "יגיד לי מה לעשות".. כן כן, אני יודעת שזה פיקטיבי, אבל זה ממש מתיש..
זה נחמד שיש לי אג'נדה, אבל לא על חשבון הילדה..
בקיצור, צריכה גם עצה פרקטית, וגם תמיכה נפשית..
מה דעתכם?

מציפורן של חתול יכול להיות זיהום, אבל לא הייתי חוששת לגבי טטנוס (כי היא מחוסנת חלקית וכי זה לא מספיק עמוק בשביל זה).

לא כתבת בת כמה הילדה ועוד הרבה פרטים, אבל זה לא משנה, זו החלטה שלכם ההורים. אם הילדה נמצאת במגע קבוע עם בעלי חיים, אני הייתי מחסנת לטטנוס.

באיזה גיל מחסנים טטנוס?
_אני חוששת שאני מכניסה את עצמי למצב של עצימת עיניים, ו רק לקוות שלא יקרה כלום, ו "היא תהיה בסדר".. אני רק כמהה לביטחון ושמישהו "יגיד לי מה לעשות".. כן כן, אני יודעת שזה פיקטיבי, אבל זה ממש מתיש..
זה נחמד שיש לי אג'נדה, אבל לא על חשבון הילדה..
בקיצור, צריכה גם עצה פרקטית, וגם תמיכה נפשית.._
מזדהה עם כל מילה.
בני קיבלחיסון של טיפת חלב בגל חודשיים ולא יותר מזה, כי הוא לקח את החיסון קשה, ואחות טיפת חלב אמרה לחכות. האם הוא מחוסן נגד טטנוס?

אמור לבהיות, תלוי מתי התחסן. תסתכלי בפנקס חיסונים שלו מה כתוב.
אם הוא הגיב קשה, לא כדאי להמשיך כרגע.

אני לא ממשיכה. אבל טטנוס נראה לי סוג של אלמנטרי. הוא התחסן לפני חצי שנה בדיוק.

לטטנוס מחסנים בשלוש מנות בשנת החיים הראשונה, מנה אחת מחסנת יותר מכלום, לא בטוח שהוא מחוסן לחלוטין (זה דרך אגב, אחת הטענות נגד מתן חיסונים כפי שהם ניתנים היום, שיש כאלה שמתחסנים ממנה אחת ויש כאלה שצריכים יותר). אם הילד שלך הגיב קשה למנה אחת באמת לא כדאי לך להמשיך. כדי להפצע מטטנוס צריך פצע עמוק ותנאים ספציפיים, שדי קל לשמור שלא יתקיימו בשנתיים הראשונות (עם הילדים שלי לפחות), בהנחה שאתם לא גרים באוהל בלב משק עם בעלי חיים.
את הבכור שלי חיסנתי בין גיל שנה ושנתיים והוא עדין נפגע מהחיסון. את הבינוני עוד לא חיסנתי (אוטוטו בן שלוש) ומקוה שנצליח למשוך עד גיל 5, ואת הצעיר - עדין אין צורך כי הוא במנשא כל היום

.

תודה על התגובות,
מילי בת שנה ושמונה. את 2 החיסונים היא קיבלה בגיל 10 חודשים ושנה (בערך..) יש איזה טווח בו החיסונים הראשונים הופכים ללא רלוונטיים, וצריך לעשות את הכל מהתחלה?
ו..כן, אנחנו חיים עם חתולים כלב וחיות משק בסביבה..
הפנו אותי לחיסון הומיאופטי, אתן יודעות על זה משהו?
שבת שלום

שתיים עשרה בלילה , אני קוראת את ההתכתבויות שלכם ונעה בין תקווה לסוג של היסטריה, המתוק שלי בן שנה וחודש, לפני כחודשיים , מכוון שעוד מעט יתחיל ללכת לגן ,החלטנו לתת לו חיסון של טטנוס ללא שעלת (כי בה הוא כבר חלה..) זהו החיסון הראשון, בקיצור, לפני יומיים הוא קיבל את החיסון השני והיום בערב הקטנצ'יק שיחק/הציק לחתולה של אחותו של בעלי והיא שרטה אותו, מעל העין , אף ויד, שריטות קטנות, ולא עמוקות במיוחד, ישר ניקינו ואף שמנו חיטוי , במוקד וגם נאמר פה שמתחת ל3 חיסונים, הילד נחשב לא מחוסן, ואם אני לוקחת אותו לבית חולים נותנים לו עכשיו את שני החיסונים!
אשמח לעצה

מה עושים?.. אה, החתולה , היא חתולת בית שלא יוצאת מהבית והיא מחוסנת

אני רוצה לחסן את הילד חיסון נגד טטנוס בנפרד- ומחפשת רופא בחיפהשייתן לי הפנייה לקנות את החיסון בנפרד והפנייה לאחות קופת חולים מאוחדת. באיזה בית מרקחת בחיפה אפשר לקנות. האם עליי לקחת רופא פרטי, או יש מישהו מקופת חולים מאוחדת שייתן את השירות.
תודה רבה

אנחנו הולכים לחסן את הילד (בן שלוש) לטטנוס. זה חיסון ראשון ואני בלחץ- איך אני יכולה לדעת שהאחות לא דוחפת לו יחד גם את החיסון של השעלת? איך אני יכולה לדעת אם יש או אין תימרוסל בחיסון הזה?

לגברת פלפלת
את פשוט לא מתביישת !
מבקשת בשלווה אסרטיבית לראות את המזרק- הוא אמור להיות מחובר לקפסולה של החיסון עצמו
וקוראת מה כתוב- טטנוס + דיפטריה
באותה הזדמנות הייתי בודקת גם תאריך תפוגה הכל הכל על הקפסולה שמחוברת למזרק לא על הקופסה!
לא נעים לי לספר שכאשר בכורי נפצע ברגל לפני שנתיים וחצי
וחוץ מאנטיביוטיקה לזיהום ביקשתי שיחסנוהו- דוקא בבית חולים נחשב
החיסון התגלה כפג תוקף......
כמובן שמיד היתה התנצלות ועינייני חוסר תשימת לב וככה... וחוסן בחיסון חדש
שווה לבדוק

היי פלפלת
בשביל לדעת בדיוק מה יש בחיסון תבקשי את העלון הקטן שמגיע יחד עם החיסון
וחוצמזה האחות צריכה להראות לך את הבקבוקון של החיסון.
בהצלחה, ואל תהיי בלחץ.כי אחרת גם הקטנצ'יק יהיה.

פלפלת,
לפני שאת הולכת- תתקשרי ותבקשי שיביאו את החיסון. זה יהיה טטנוס עם דפטריה כנראה- כי אין בארץ רק טטנוס- ככה אמרו לי.
האחות לא יכולה לחסן בלי לכתוב מה היא נתנה בחיסון!
בהצלחה!

תודה רבה לכולכן!
עזר לי מאוד ההסבר הגראפי, זה מה שהיה חסר לי (המזרק- הוא אמור להיות מחובר לקפסולה של החיסון עצמו).

החלטתי למרוח לו EMLA על האזור, שלפחות לא יכאב לו. האם עם אמלה זה באמת לא כואב בכלל?

כשנותנים חיסון שעלת+טטנוס+דיפטריה- האם האחות שואבת למזרק משתי בקבוקים? או שהיא נותנת שתי זריקות? או שזה מגיע יחד- שלושת החיסונים- באותו בקבוק?

ואיך אתן הכנתם ילד בגיל הזה (3) לחיסון? זה הרי לא תינוק! אני לא כל כך יודעת מה לומר לו. איך אפשר להסביר למה הוא צריך זריקה?

זה יהיה טטנוס עם דפטריה כנרא

ה יהיה טטנוס עם דפטריה כנראה

שליחה על ידי סתיו* » 01 מרץ 2011, 12:26

אשמח לקבל הסבר מדוע חלק מההורים כאן בוחרים לא לחסן את ילדיהם מפני מחלות נוראיות כמו פוליו וטטנוס.
אם אין איזשהם תופעות לוואי נוראיות, מדוע אותם הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם ולסכן אותם במחלות אלה ?

איך את יודעת שאין תופעות לוואי נוראיות?

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 01 מרץ 2011, 12:58

סתיו, ראי בדפים הקשר בין חיסונים ואוטיזם, הרעלת כספית, מחלת itp, אינטרסים כלכליים בחיסונים, אחריות הורית בעניין חיסונים ו-רופאים כותבים על חיסונים.

"טיפה מן הטבע" מציעה חיסון טטנוס בלבד. האם מישהו יודע אם יש הבדל נוסף, פרט לזה שהחיסון לא כולל דיפטריה?

האם מישהו יודע אם יש הבדל נוסף, פרט לזה שהחיסון לא כולל דיפטריה?
הייתי שואלת אותם האם החיסון הוכנס לארץ באופן חוקי? לגבי היבוא- אם יש להם מידע על כמה זמן זה עמד במכס? באילו תנאים הועבר באוניה?

השאלות מצויינות. השאלה רק, האם בחיסונים שמציעה טיפת חלב רגילה, יש וודאות לגבי התנאים וכמה זמן עמד במכס?
נכון שיש אישור משרד הבריאות. אבל, האם יש פיקוח צמוד? ספק לי בכך...

בני בן ה-3, לא-מחוסן, הסכים הבוקר סוף סוף ללטף חתול (זה חתול בית שמסתובב חופשי גם בחצר).
כתוצאה מהמשחק הוא נשרט מציפורן החתול ויש חתך בחלק העליון של הזרת (פחות מס"מ עומק, אך בכל זאת חתך רחב ודם).

ניקינו וחיטאנו בפולידין.
מה הלאה?
האם לחסן לטטנוס?
לחוצה מאד, אשמח לתשובה בהקדם.

אם זה פתוח ונכנס אוויר (ושריטות הן בדרך כלל כאלה) - לא הייתי נלחצת

תרגישו טוב!

חיסון טטנוס כל כך נפוץ וכמעט נטול סיכונים
מדוע לא לחסן ?
מדוע להסתכן ?
ילדים נפצעים כל כך הרבה ולא תמיד מספרים על כך.
שווה ????????
אני עצמי מאוד נגד חיסונים אך בכל עשור אני ניגש לקופ"ח ומקבל אנטי טטנוס ישר ליד.

תופעות לוואי:
החיסון נגד טטנוס לרוב לא מלווה בתופעות לוואי, אך אם כן זה לרוב בעיות בפרקים. (ליסה)
(ציטוט מלמעלה)

והרי ידוע שהרעלים הכבדים שוקעים במקומות כמו... הפרקים!!!

שלום לכולם

הח"מ כרגע בהיסטריה קלה לגבי חתך מבוקר שבת בצד העקב של הפאשניסטה (הלא-מחוסנת-כלל). נגרם כתוצאה מגוף קרור מאלומיניום (צלעות צלעות) שפורק ממחשב ומצא דרכו אל הדק. הוא מאובק אבל לא שרה בגללי סוסים וכיוצ"ב.
החתך, בתבנית הפינה של הגורם, משולש ששתי צלעותיו אורכן כ-5 מ"מ, הרים כמה מ"מ עור והקיז טיפה'לה דם. כביכול במקביל לעור, לא עמוק במיוחד.
שטפנו וסיבנו, שמנו שמן עץ התה וחבשנו לבסוף באופן מאוורר (גאזה ורשת אלסטית).
אתמול והיום פאשניסטה (אשר היתה ידועה בעברה ככוכבת מדיה כ'בוציקית') התלוננה על כאבים סביב הפצע. הפצע ניראה מווריד ומחלים יפה. הבוקר קצצנו את חתיכת העור שהורמה והתקשתה והציקה לה - עם קוצץ צפורניים - שלאק!
הערב החלטתי לדאוג מכיוון שסופכלסוף חל שיפור בעיירה והתחיל שרות רופא לילה - עד 23:00 אבל זאת התחלה.
התקשרנו לד"ר סבא והוא ציקצק והמליץ לראות רופא שכן קשה לו לאבחן מקריית אתא את הנכדה שבעיירה הדרומית. גם כן רופא - ד"ר בייקר היה מורה מיד על הרתחת מים וסמרטוטים נקיים. הסתכלות מעמיקה באור פנס בפצע העלתה ספק של לשון ורדרדה מטפסת כ-4 ס"מ מעלה מהפצע. חשד לזיהום? המממ. אהלן היסטריה. שלום תסריטי Yנפט. ברוך הבא מפקד צוות סיירת בהלת - הכל בשליטה - כן? - לכולם יש ערכות מגן? מים ליומיים? תעודת בגרות? סט בוקסות אינצ'י עם זווית פריקה? ווינדוס 8? כדור הרגעה??? מישהווווו?!!
אז מעיל שחור כפתורים על הפיג'מה ומגפי עור שוֹק-שוס על הרגליים - מה אם יהיה שם רופא צעיר וחתיך? - נפרדנו מהטכנאי הצעיר לילה טוב ויצאנו.
בזמן שנתנו פרטים ו-76 ש"ח לפקידה הבחנו ברופא צעיר וחתיך בחדר הסמוך. התחלה מעניינת.
אההההההההההה
כרגע שמתי לב - איט איז קריפי - לצהוב: אין טעם לחבוש את היד כאשר יש חתך עמוק ברגל .
תגידו, אתם רוצים מכות? מה אתם מתעסקים איתי?! ככה לעשות לי דווקא? אין לכם רגש אתם.
אני שואל אתכם.
הקיצר, הרופא.
הצעיר והחתיך - כניראה דרוזי - אם היה יהודי הייתי שוקל להתחתן איתו - אם הייתי רופא צעיר וחתיך כזה הייתי רוצה להיות - מקבל בשלווה את פתיחתי בנוגע להיותה של הפאשניסטה נטולת חיסונים, בוחן את הגראונד זירו ומתביית - מנוול חסר לב - על מסלול ההמראה הוורוד ממנו נוסקים זוגות זוגות כל הF16 של החרדה+רגשי האשמה שלי במעלה נתיבי הלימפה של הפאשניסטה שמשתדלת לשדר בגרות ורצינות ומציעה "איי איי איי לא, איי איי, אאוץ'! לא, לא, איי!" ללחיצותיו של ד"ר צעירחתיך דרוזי.
"זיהום בדרכי הלימפה" הוא לועג לי ומוסיף, "אני מקווה שיש לך עוד כמה ילדים, כן?" אני מועד אל החריץ בין הבלטות ומחרחר: "יש לה סיכוי, ד"ר חתיךצעיר דרוזי? אני מוכן למות במקומה. איפה לחתום?"
אבל הוא בכלל לא שומע אותי. הוא לוחץ לאט על מקשים במקלדת. הוא מרוכז כמו גרי קספרוב שחותך סלט. הוא שולח מייל לשרותי הרווחה. הוא כל כך דרוזי. ואני יודע שבסוף יסתבר שקוראים לו יגאל והוא ממעלה החמישה. ככה זה.
אנחנו עומדים ליד הפקידה,שלושתנו. קורבן חדש יושב על הכסא וד"ר צעירחתיך שולף מהמדפסת מרשם לאנטיביוטיקה לזיהום ("המרשם לעשרה ימים אבל אם תוך יומיים הפס הוורוד נעלם אז תפסיקו.") ועוד המלצה לחיסון טטנוס. בדק ואמר שיש 72 שעות - עד מחר בעשר בבוקר.
צחצוח שיניים במברשת החשמלית מאנגליה, סיפור ולמיטה. היא כבר ישנה כשאני מטפטף לה עוד שמן לוונדר על הפצע הסגור. אני צופה בציור של חולה הצפדת בערך בוויקיפדיה. 50% תמותה. טוב, יש לה סיכוי לא רע!
באתר חיסונים של וולפסון קיבלנו דיל משופר - 20% תמותה! הא! קצת גלישה וכבר חסכנו קצת סטטיסטיקה אכזרית וקרה. הלאה - אני לקוח חכם.
יצאתי מהארץ, במילא כולם פה פראי אדם לבנטיניים, שומר נפשו ירחק. CDC מסביר שללקוח חכם כמוני טטנוס עולה רק 10% תמותה.
ראיתם - כמה קליקים והצלנו 40% מהחולים. האינטרנט באמת מציל חיים.

|-:

אז אשמח למחשבותיכם - במיוחד נמנעי חיסונים, לא נימולים, שנחטפו ע"י עב"מים והמירו דתם ליאיר לפיד.

צוויל

שלום צוויליך,

אני רואה שלא ענו לך.
קראתי ו...:

אני לא הייתי דואגת. אולי בגלל זה קל לי לא לחסן.
יש זיהום או יש חשש לזיהום?
מה מצבכם היום? הפצע, הילדה, האבא המבוהל והמאוהב.
אם הרופא היה חושב שיש חשש אמיתי לטטנוס הוא היה מפעיל מכבש לחצים להתחסן או לקבל מנת דחף מיד.
ראיתי פציעות כבר יותר עמוקות ודרמטיות ממה שתיארת (א הבנתי את התיאור), כולל תפרים, ועדין בסופו של דבר ההורים החליטו לא לתת את הטטנוס לשעת חירום, כי הספק היה גדול מהוודאות.

מגוף קרור מאלומיניום (צלעות צלעות) שפורק ממחשב ומצא דרכו אל הדק. למה שיהיה טטנוס באקזמפלר הזה?

<נמנעת חיסונים מילדות, לא נימולה, ברוך ה', אבל גם לא מעדת היאירים>

מצטרפת אל מיכל בשאלתה.
ביתי בת 8.5 לא חוסנה בכלל.
בגיל 5-6 לערך נחתכה ממסמר חלוד וקיבלה בקופ"ח חיסון טטנוס לא ידוע לי איזה.
אתמול נכנס לה מסמר חלוד דרך הנעל, הפעם עמוק...רופא המשפחה בהיסטריה שלח למיון!!! (במיון צחקו עליו ואמרו שכנראה רצה להעניש אותי על אי מתן חיסונים או שהיה כ"כ בהיסטריה).
בכל אופן גם רופא המשפחה, גם במיון התעלמו לחלוטין מכך שחוסנה בעבר (אולי מכיוון שלא קיבלה את החיסון המלא, זה של 4 המנות??) ונתנו לה שוב טטנוס+דיפתריה עם כרטיס חיסון.
כשחזרנו עלתה לי שאלה: האם נתנו לה בגיל 5-6 את אותו הדבר? והאם זה עדיין פעיל?
ומה עושים עם ילד שלא חוסן בצעירותו בטטנוס? האם הזריקה החד פעמית הזו מספיקה? ולכמה זמן?

גללתי וקראתי הדף הזה כולו...ובעצם אני מבינה שעד גיל 7 נותנים במקרה פציעה דחף ילדים ולאחר מכן דחף מבוגרים שהוא חלש יותר.
ז"א שביתי בת 8.5 שלא חוסנה בצעירותה כלל כעת ללא מענה מבחינה חיסונית מכיוון שקיבלה דחף חד פעמי.
ואז מה קורה בהלאה מקרי פציעה/חשש?
כל פעם יתנו לנו דחף שוב? כמו בפעמיים הקודמות. די הספיק פעמיים ובטח לא רוצה להגיע ללחץ של חיסון סביל.
מי יודע האם בגיל כזה נותנים בפשטות בטיפת חלב לעשות את שיגרת החיסון?

עכשיו, מקרה טרי של טטנוס בארץ. אישה בת 80, נפלה ונחבלה בזרוע. לאחר כשבועיים פיתחה חום וקוצר נשימה. בבי"ח התחיל גם קשיון עורף ואז עלו על זה שמדובר בטטנוס. לכן צריך להזהר עם פציעות עמוקות!!! לא משחקים בטטנוס. זה 50% מוות.

שלום!
שאלה למומחים..
פיזית בת 15 חודשים,
לאחר שהיינו. בביקור הוספת חלב של דר רוזנטל קבלו המלצה לחסן כרגע נגד
טטנוסhib ופוליו
אנחנו בחול,

ובקשר לטטנוס-
יכול להיות שאפשר להשיג כאן טטנוס בלי דיפטריה אבל יול להיות שנצטרך קצת או הרבה להשתגע בשביל זה.
השאלה כמה קריטי להמנע מהדיפטריה
כי טטנוס +דיפטריה ()בלי שעלת ( יי ש אצל הרופא
תודה רבה מאד!

שלום!
היכן אפשר להשיג בארץ חיסון טטנוס בנפרד?
האם יש סוגים שונים ועדיפויות שונות?
האם באמת עדיף טטנוס + דיפטריה כי זה יותר חדש עם פחות כספית וכו?
ה עולה? כמה?
תודה!!

בטיפת חלב נאמר לי שיש מחסור עולמי בחיסון של טטנוס+דפטריה והציעו שאתן בכל זאת את המחומשת (פוליו+טטנוס+דפטריה+שעלת+דלקת קרום המוח).
מישהו יודע, האמנם? מחסור עולמי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן, הראו לי חוזר של משרד הבריאות בו דובר על מחסור עולמי.
לי הציעו DTAP - טטנוס+דיפטריה+שעלת. מאחר והינו אחרי מנה ראשונה התעקשתי מאוד להמשיך החיסון טטנוס+דיפטריה בלבד.
לאחר כחודש האחות הצליחה להשיג ממרפאה אחרת את החיסון אך הילד (בן 3.5) הגיב בצורה חמורה ביותר (אחרי מנה ראשונה לא היתה תגובה). היום שלושה שבועות אחרי הזריקה הילד עדיין ממשיך להתלונן על כאב ברגל וגם בטוסיק וגם מעט צולע. יכול להיות שהחיסון היה פג תוקף? למי פונים להתיעצות מושכלת? הרופאים של משרד הבריאות רק משקרים. לטענתם התגובה היא מקומית וצריך להמשיך את החיסון עד הסוף (4 מנות) ועדיף בכלל לעבור עכשיו באמצע למשולש, כי בשביל שעלת מספיק 2 מנות (בטוח שקר!!)

בקופת חולים אמרו שכבר אי אפשר להשיג חיסון טטנוס-דיפתריה, אלא יש רק טטנוס-דיפתריה-שעלת.
מישהו יודע איפה כן אפשר להשיג?

אז למבוגרים שנפצעים נותנים בבית החולים טטנוס עם דיפתריה עם שעלת? 0-: מה, הם מטורפים? אני לא רוצה לקבל חיסון דיפטריה ושעלת כל פעם שאני נפצעת פציעה חמורה פעם ב-15 שנה!
הייתי מבררת בבית החולים הסמוך לביתך איזה מנות דחף יש להם.

אז למבוגרים שנפצעים נותנים בבית החולים טטנוס עם דיפתריה עם שעלת?
כן, בטח. מה, לא ידעת?

מה, הם מטורפים?
זה החיסון היחיד שדה פקטו קיים. מה עוד הם אמורים לעשות?

(קחי בחשבון, שהם חושבים ש:
א. חיסונים לא מזיקים
ב. יש יותר חומרי שימור בחיסון טטנוס דיפטריה מאשר בטטנוס דיפתריה ושעלת, ובאופן כללי עדיף לא לחסן בו.

במקומם, מה את היית עושה?)

מישהו יודע איפה כן אפשר להשיג?
לריקה יש איזו רופאה בירושלים שעשתה להם חיסונים בלי שעלת.

זו הייתי אני, למקרה שההקשר לא ברור...

הייתי בהרצאה השבוע על חיסונים של הרופאה מירושלים, דר' ליאורה אוריאל, נגמרו לה החיסונים בלי השעלת, ואין וכרגע אין אפשרות להשיג בארץ..יש מחסור, הפסיקו להביא...
כאילו מנסים להכריח להתחסן יחד עם שעלת..

כאילו מנסים להכריח להתחסן יחד עם שעלת..
בגלל אמירות כאלו יש עוינות מיותרת לחלוטין בין תומכי ומתנגדי החיסונים. במקום לחשוב, למשל, שהפסיקו להביא כי אין מספיק אנשים שרוצים חיסונים כאלו, מעלים כל מיני רעיונות קונספרטיביים ומייחסים כוונות שליליות.

תודה על העלאת המודעות. בפעם הבאה שירצו לתת לי חיסון דחף לטטנוס פשוט אסרב. אלא אם כן יהיה להם חיסון לטטנוס. בלבד. מה פתאום לחסן אותי נגד שעלת???? ועוד בלי להגיד לי?!

איפה יש חיסון נגד טטנוס בלבד? באיזה ארצות?

מה רע להתחסן נגד שעלת? מחלה איומה.

בזמנו הסבירה לי מישהי שכאשר יודעים שעלול להיות לתינוק נזק נוירולוגי, חשד לסי פי וכאלה, המערכת מיוזמתה לא מחסנת בשעלת. יודעים שיש שם רכיב בעייתי לתינוקות רגישים, גם אליבא דהממסד. זה היה מאוד מזמן כי הילד שלי כבר מזמן לא תינוק.

עד כמה שידוע לי חיסון השעלת של היום הוא לא החיסון של לפני 10-15 שנה. ההוא היה בעייתי בהרבה.

למה יש יותר חומרי חיסון בטטנוס דיפטריה?
למה עדיף להתחסן בטטנוס דיפטריה שעלת?

מההרצאה של דר' ליאורה אוריאל, מרכיב השעלת שבחיסון , בעייתי, בעקבות החיסון יש בעיקר פגיעות נוירולוגיות בתינוקות עם נטייה לרגישות שכזאת, לא תמיד יודעים למי יש רגישות מלחתחילה.. מרכיב השעלת בעייתי .
היא ממליצה לנשים בהריון להתחסן בשעלת בשביל להגן על התינוק עד חצי שנה. מגיל חצי שנה השעלת כבר לא מסכנת חיים כמחלה...
בארץ שמרו את חיסון הטטנוס דיפטריה -dt, לתינוקות עם חשד לבעיה נוירולוגית. כלומר- יודעים שהשעלת בעייתי... ובכל זאת דוחפים אותו לחיסון ה-dt, ולא מאפשרים להורים לבחור

אישה במסע, יש מספיק אנשים שרוצים חיסונים ללא רכיב השעלת, כך שיכלו להמשיך לייבא בשבילם. אם האג'נדה היתה לגמרי נקייה...

יש מספיק אנשים שרוצים חיסונים ללא רכיב השעלת, כך שיכלו להמשיך לייבא בשבילם.
מאיפה את יודעת?

אם האג'נדה היתה לגמרי נקייה...
אני לא חושבת שאג'נדה לגמרי נקייה קיימת במציאות.

במציאות, ההסבר שלייבא עבור כמות קטנה של אנשים יקר מידי נשמע לי הסבר הרבה יותר פשוט והגיוני מאיזשהי קונספירציה נגד אנשים שרוצים חיסון בלי שעלת.