כאן ועכשיו בחיים וברשת

אנונימי

התחלתי דף חדש. סגרתי את המעגל הקודם בחיי
ומצפה ומחכה למי למי
סגרתי. קבלתי כאן המון תמיכה. תודה @}

עכשיו דף חדש. כבר לא מחכה ומצפה, למרות שגם בדף ההוא מהר מאוד הבנתי שעכשיו טוב, עכשיו שמח, ומה שצריך להגיע יגיע. רוצה כאן ועכשיו. ובכל זאת ישנם ימים בהם מצפה שעכשיו יקרה מה שאני מפנטזת כבר הרבה זמן. קשר חדש, אהבה חדשה (אימל'ה...) רוצה, רוצה.

התחלתי לגלוש. כייף, מעניין, מתסכל. יש רגעים שאני רוצה שהוא יצא כבר מהמחשב, מהמסך ויהיה כאן.
התחילה התכתבות מעניינת עם איש נחמד.גם כמה שיחות טלפון. תחומי עניין משותפים ולא שגרתיים. שיחה זורמת. יש לי תחושה בבטן שגם בתחום הפיזי זה יכול לזרום.
מחר נפגש.
??????????

ברוכה הבאה מחודשת..אני מתמודדת עם דברים דומים.. אני לפעמים מרגישה שאני לא רואה אף אחד, ואני תמיד מנצחת כי יש שם עוד מישהו בשבילי.
מאחלת לך מעט פגישות ומדוייקות.
את מוזמנת לקרוא בדף שלי: אני והאהבה הזו כל הסודות

סאן שיין יקרה
אני עוקבת אחרי הדף שלך בשקט, בשקט. את כל כך מעניינת אותי.
לא כותבת לך כי אין לי שום דבר חכם לומר.
ואני תמיד מנצחת כי יש שם עוד מישהו בשבילי.
לא הבנתי למה את מתכוונת.

אצלי יש תחושה בחודשים האחרונים שכל מה שעברתי בחיי הזוגיים הביא אותי למקום בריא . מחוברת לעצמי ומאמינה שגם בזוגיות לא אשכח את זה.
(-:

עירית_לוי

יוווווו, תתחדששששי!!!
תמונה

[/img][/img] תמונה

[/img][/img]

מהר מאוד הבנתי שעכשיו טוב, עכשיו שמח, ומה שצריך להגיע יגיע. רוצה כאן ועכשיו. ובכל זאת ישנם ימים בהם מצפה שעכשיו יקרה מה שאני מפנטזת כבר הרבה זמן. קשר חדש, אהבה חדשה
זה נפלא וזה לא סותר אחד את השני.
הרצון החזק הזה, החלום, הוא כמו חזון רב עוצמה לזוגיות הבאה שלך.
החזון הזה עושה אותך שמחה עכשיו, מעצים את ההוויה שלך עכשיו, ואת הסיכוי שזה יקרה בקרוב, ויקרה טוב.

זה מאוד מרגש

וואו.
מזלטוב.

איזה יופי.

המון המון בהצלחה בדרך החדשה-ישנה.

אחזיק לך אצבעות מחר.

שיהיה בהצלחה, והכי חשוב - פשוט להנות.
@}

תודה מקסימות @}
שוחחנו אתמול לתוך הלילה. מרגישה שהגוף שלי מתעורר. איזו תחושה נעימה. אחרכך, מתקשה להירדם, מתרגשת. התעוררתי מוקדם מידי.
כמה שימחה וציפיה יש כאן.

בתקופה שהייתי פרודה הכרתי גבר איתו היה לי חיבור מידי וחזק. ההתחלה היתה מאוד עוצמתית ולוותה בהמון פחדים מיצידי. אני חושבת שלא יכולתי לפרגן לי קשר כי עוד לא הייתי גרושה. בילינו יחד כמה שבועות ואז הוא נבהל. היו לו את הסיבות שלו. לעצמו ולעצמי הוא אמר שמפריע לו שאני פרודה וכו'. הוא שמר איתי על קשר טלפוני כל התקופה עד הגירושין. היו לי תחושות טובות לגביו, יחד עם כמה היסוסים. נפגשנו לפני שבוע והתברר לי שהוא לא בשלב בחייו שהוא רוצה להשקיע בקשר.
אני שמחה שיכולתי להרפות ממנו ובכזו מהירות. יזמתי שיחה, אמרתי שלא יתאים לי לשמור על הקשר ביננו כפי שזה עכשיו, סגרתי פרצות.

טוב לי שאני ברורה עם עצמי ויודעת מה עושה לי טוב. טוב לי שאני לא פוחדת ולא מרגישה צורך להתפשר על מה שיש. שמחה עכשיו.

ענבל היקרה, קראתי את כל הדפים שלך. את מקסימה ומרגשת. את מתארת בצלילות כל כך חודרת את התהליכים שעברת.
אולי אכתוב לך עוד בדף שלך בהמשך..כשזה יבוא לי מבפנים. כשאמרתי שאני תמיד מנצחת כי יש שם עוד מישהו בשבילי...זו היתה אמירה צינית מתוך התנסות ארוכה ומייגעת ברשת, אני לא תמיד רואה את מי שיש שם, זה הריבוי...וכנראה גם סוג של התמכרות שלי לחיפוש, אבל אכתוב על זה בדף שלי.
אני מאחלת לך זוגות נוגעת, עוטפת, רכה, בטוחה, ברורה, מלאת תשוקה, ...בקרוב מאד.

נעים להפגש. הדמות הוירטואלית לובשת בשר, עור, חיוך, בגדים.
שיחה זורמת
תחושות נעימות בגוף.
מקשיבה עכשיו לעצמי.
יש חיבור אינטלקטואלי,
יש חיבור וניצני תשוקה פיזית.
יש תחושה שתהיה קבלה מינית וזרימה שמתאימה לי.
לא יודעת עוד דבר על הרמה הרגשית. אין "התאהבות". יש טון דיבור, סגנון שעולה לפעמים אצלו ולא עושה לי את זה.
אבל, מה שיש והולך טוב מותיר טעם של עוד. ויהיה עוד.
כשהוא מדבר על העבודה החשובה שהוא עושה, אז הוא דווקא מרתיע אותי כי עולה איזו יהירות ודברים שאני פחות מתחברת אליהם.
כשמתקרב ברוך, בעדינות, כשמפנה לי מקום לצידו, כשמתבונן בי במבט מלא אהדה ונעימות.
הרוך הזה, מדבר אלי.

נוסעת הביתה וחושבת על S ועל A ועל E. על איך היה במיטה עם כל אחד, על מה שאהבתי ועל מה שלא. עם S התחברות מינית מדהימה, תשוקה מתפרצת. ומעבר לזה ריק גדול. שם אותי בנישה "האוביקט המיני שלי", קלה להנעה. עם E רמות כאלו של רגש התעוררו במהירות וללא שליטה. יכולנו להתחבר זה לזו עד העומק. וכבר ראיתי את הקשיים. את הרצון שלו להכתיב את הקצב, את רמות הקרבה. שוב צריכה להלחם על המקום שלי? חשתי שהוא לא יוכל להכיל את המיניות המגוונת שלי. שישפוט, שיהיה זה שקובע את הגבולות. אז, לא מתאים.
חושבת על המקום בו הייתי. לחפש תשומת לב וסקס. על המקום בו אני נמצאת היום. חברות, סקס, זוגיות, שתקשר נפשי בנפשו.

וואו.
ספרי עוד!!!

נוסעת הביתה וחושבת על S ועל A ועל E

עירית_לוי

על המקום בו אני נמצאת היום. חברות, סקס, זוגיות, שתקשר נפשי בנפשו.
מרגש

תמשיכי להקשיב טוב טוב לעצמך, ללב שלך.

עירית_לוי

משהו נוסף.

כדאי לשים לב לא לעשות את הבחירה בהווה מתוך החוסר שהיה בקשר הקודם.
לבחור לא מתוך "תגובה" לקשר הקודם, אלא לבחור ממקום נקי.
אני מתכוונת - לא לבחור בנזוג רק משום שהוא מְפַנֶה לך מקום לידו, כאשר זה מה שהיה חסר באופן כל כך בולט בעבר.
בחירה כזו עשויה להוביל אותך להתפשר על דברים נוספים שחשובים לך, משום שאת נתונת משקל יתר לתכונה אחת.
נסי להסתכל עליו באופן כוללני יותר ולבחון האם זה השותף שאת באמת רוצה לצידך.

אל תבחרי מתוך העבר.
בחרי מתוך העתיד שאת רוצה לעצמך.

תודה על ההארה

קמתי משנת צהרים ממושכת. איזה חלום נוראי חלמתי.
חלמתי שהאקס שלי מת במפתיע מסרטן. בכיתי כלכך הרבה בחלום. חשתי רחמים עצומים כלפיו, שהכאבתי לו, שהוא סבל מכל הפרידה, שהכל בא לו ביחד, גם המוות של אבא שלו. נראה לי כאילו זה היה חלום של שעתיים. רציתי ללכת ללויה אבל אז הסתבר שקברו אותו ולא הזמינו אותי.
חלום נוראי.
בכיתי המון והרגשתי צער עמוק. אני זוכרת שאמרתי לעצמי בחלום שאני לא בוכה כי אני מתגעגעת אליו או מצטערת שנפרדתי ממנו אלא, מצער עמוק. (קשור איכשהו לגירושין?)

נכנסתי לאחד מאתרי ההכרות בו יש לי כרטיס עם תמונה ופתאום אני רואה את תמונתו. נפרד מחברתו? איזו באסה. תחושות לא נעימות בכלל עלו לי. זה ששנינו גולשים באותו אתר. לא רוצה שיראה אותי או שיחשוב עלי כל מיני מחשבות. זו היתה הרגשה ממש מעיקה.
אז הסרתי את הכרטיס שלי. סיבה טובה נוספת, כי התחלתי לצאת עם אותו בחור נחמד ושווה לנסות קצת זמן ולראות איך זה.

חלמתי שהאקס שלי מת במפתיע מסרטן...חשתי רחמים עצומים כלפיו..שהכאבתי לו, שהוא סבל מכל הפרידה, שהכל בא לו ביחד, גם המוות של אבא שלו
חלמתי שמתתי...חשתי רחמים עצומים כלפי, שהכאבתי לי, שסבלתי מכל הפרידה, שהכל בא לי ביחד..גם המוות של האבא הזה (בעלי)שהזדקקתי לו כל כך
הרבה זמן אבל אז הסתבר שקסרו אותו ולא הזמינו אותי קברו את הצורך הזה שלי..אני כבר במקום אחר.
בכיתי המון והרגשתי צער עמוק..לא כי אני מתגעגעת..אלא מצער עמוק
נשמע לי כמו חלום אדיר של ריפוי והשלמה, פרידה פנימית עמוקה מדרך מכאיבה שהיית בה.לקיחת אחריות.

חיבוק גדול והצלחה עם הבחור החדש

תודה סאן שיין. עולות בי דמעות עם המילים הנכונות שלך. @}

עם הבחור החדש......לאט ובזהירות. להנות המטוב של עכשיו בלי לנתח יותר מידי ובלי מסקנות מוקדמות.

אני דווקא חושבת שזה חלום אופטימי שמסמן את הקושי שיהי לך להיפרד ואת הקושי שיש לך להתחיל דבר חדש אבל את מבינה מבפנים שהוא כבר קבור ואין מה לעשות אלא להמשיך הלאה .
{אכן פאדיחה לפגוש גברים שהייתי איתם באתרי הכרויות }

הרבה אושר

יום הולדתי היום

בוקר עכשיו. יש לי זמן עד שיוצאת לעבודה. ביום חמישי יש לי בוקר של חסד כזה. אחרי ימים של ריצות, ישיבות בעבודה אל תוך הלילה, של לא לראות את הילדים מספיק. אחרי ימים שכאלה.
שקט כאן עכשיו. אני נושמת בשקט.
מלאה ורפויה. משהו עצוב מבפנים. לא צריך להגדיר אותו מידי.
שקט עכשיו.
מחבקת אותי, מלטפת אותי, רואה אותי גדולה ויפה.
כאן ועכשיו.

שוחחתי עם האיש החדש טלפונית השבוע. איזה נבט קטן שצומח לאט ובזהירות. שנינו צועדים לאט לאט אחד לקראת השני. מרגישים שרוצים אבל לא יודעים לאן זה יכול להתפתח.
יש תחושת כבוד הדדי
יש תחושת אמון בסיסית
יש משיכה
זרע קטן שהחל לנבוט. מתיחסים אליו בעדינות ראויה. לא מעמיסים הררי ציפיות. ונראה.....

באהבה

נכנסתי לאחד מאתרי ההכרות בו יש לי כרטיס עם תמונה ופתאום אני רואה את תמונתו
וואו, איזה שוק ועוד אחרי החלום הקשה הזה! בטח היית בהלם היסטרי!!
לא קראתי את הדף הקודם אבל שם הדף הזה נשמע לי הרבה יותר טוב! בהצלחה! נראה שאת בדרך הנכונה!
לכי לאט אבל בטוח! הרבה הרבה הצלחה! עם חיבוק ענקי!

אגב, אולי זו שאלה קצת היסטורית.
הבנתי שיש לך ילדים, בני כמה הם? איך מסתדר לקשור קשרים עם בני המין השני כשיש ילדים בבית (הכוונה לעניין הטכני), זה קצת קשה לא? אני חייבת להוריד בפנייך את הכובע - על הפתיחות בעניין כל כך אישי.}

מזל טוב גדול
שיהיה לך יום הולדת מאושר של צמיחה אמיתית

@}@}@}@}@}

מזל-טוב @}
מחבקת אותי, מלטפת אותי, רואה אותי גדולה ויפה. איזה כייף לך!

זרע קטן שהחל לנבוט. מתיחסים אליו בעדינות ראויה. לא מעמיסים הררי ציפיות. ונראה.....
הרבה הרבה הצלחה! עם חיבוק ענקי!
גם ממני.
>קוראת ועדיין שקטה<

עירית_לוי

מחבקת אותי, מלטפת אותי, רואה אותי גדולה ויפה.

את מדהימה.

וואו..שכל פרור וגרגיר מהמלים שלך ינבט ויצמח חדש ובריא, מלא כמותך. בפנים ובחוץ. חיבוק ומזל טוב. ושנה של עדינות ראויה
נווה של מדבר יציב

ולב שעף למרחקים

המון אהבה ממני

תודה לכן.
המילים הנוגעות של כל אחת מכן נכנסו ישר לתוך ליבי.

רוני בלוני
אני חושפת הרבה מרגשותי כאן ומשתפת במחשבות על נושאים שונים כולל החלקים המיניים. אני לא מרגישה חשופה כי יש אולי שני אנשים שמכירים אותי באופן אישי ולא וירטואלי, וחוץ מזה, נוח לי לדבר על כל עניין שאני כותבת עליו בפורום הזה.
לגבי השאלה שלך על ילדי, הם קטנים. הבן שלי בן 7 והבת קרוב ל4. עד היום לא הייתי במערכת יחסים ממושכת עם אף גבר ולכן הם גם לא ידעו ולא נחשפו לגברים שכן הייתי בקשר מסויים איתם.
אני מקווה שאני יודעת לנווט בין החיים האינטימיים שלי לחיים שלי עם ילדי.
אם יהיה גבר משמעותי יותר בחיי, אז אחשוף אותם למערכת יחסים זו.

שוב צריכה לשחרר.
רוצה לדבר, רוצה לומר, ולא יודעת ממש באיזה מילים לבחור. מה לספר? מה מרגישה? מרגישה מבוכה של מי שחושפת, מתאכזבת. עם כל הזהירות, לא יכלה להמנע מתחושת הפגיעה כשעולה עניין כזה.
משפט שנאמר והכאיב לי ברגע אינטימי,
חוסר קשר לאורך סוף השבוע,
המחשבות המתרוצצות שלי, הלוך ושוב. מה הוא רצה/רוצה? מה אני רוצה?
לי היה ברור שהייתי מוכנה לנסות. ולנסות באמת מבחינתי אומר להפגש כמה שניתן, להכיר, לחשוף, להתקרב וקצת להתרחק, לראות אם מתפתח משהו. להתנועע, לצאת למקומות שונים ביחד,

מה הוא רצה?
לא יודעת.די, לעזוב את העניין, לשחרר באהבה אמיתית. אהבה לחיים הנפלאים שלי. אהבה לדרך בה אני הולכת. זה מה שטוב וחשוב. פתאום חוזר לי החיוך מבפנים

עירית_לוי

יקירתי, איזה תהליך תוך כדי הודעה אחת! מתחיל עם כאב, נגמר עם שחרור ואופטימיות.
כרגיל אני מלאת התפעלות

כּוֹלַכָּבוד לך שאת מוכנה להעיז לקפוץ למים, ומוכנה לחשוף את עצמך לאינטימיות של קשר, ומוכנה לקחת את הסיכון של להפגע, בדרך לאהבה הגדולה.

יושבת וחושבת. רוצה לכתוב, אבל חשה חשיפה עצומה, מבוכה גדולה, בושה.
למה?
בעיקר בגלל האגו הפגוע שלי. מכל כיוון שלא אסתכל על זה אני רואה את האגו הזה מדבר עכשיו .הרגשת הדחיה, זה שהוא לא מעוניין כרגע, השתיקות, המרחק, זה פוגע לא בגלל שבאמת רציתי אותו. הייתי מוכנה לנסות, הייתי מוכנה לשים בצד את ההסתיגויות שלי והיו כאלה. פשוט לנסות. אז מה מציק לי? מה מכאיב? זה שהוא אומר ראשון לא מעוניין כרגע?

בדרך לאהבה הגדולה.
תודה על המשפט הזה. לא אשכח שזה הדבר החשוב. אני בדרך שלי, בדרך לזוגיות בריאה, בדרך לאהבה גדולה. @}

תתחדשי על הדף שלך, יקרה.
על כל קשר כזה שמתחיל בצפיות עדינות ומהוססות, ממשיך בבדיקה, בגילוי, בהתנסות זהירה,ומסתיים לו ממך, ממנו, משניכם, זה חלק מהלמידה שלך על הקשר שאת רוצה היום, ממקומך הגדל והמתפתח. את לומדת יותר מתמיד מה את רוצה, ומה לא , ועל מה את מתפשרת. לפעמים את חשה דחיה, כאב, ועצבות. ואני נורא רוצה לגונן עליך, שלא יכאב לך כל כך. את כל כך ראויה להיות נאהבת, להיות נחשקת עד כלות. את ראויה למצוא לך את המקום הבטוח המעוטף ומגונן.
זה יקרה, אין לי כל ספק. אך כנראה שהנסיונות הללו חשובים לך בדרך לאהבה הגדולה.
את לא תחיי ללא אהבה אפילו לא יום אחד. האם יש חשש בקולך על כך? הסירי דאגה מלבך.אי אפשר שלא לאהוב אותך.
שלא להתאהב בך. נסיכה לוחמת דרומית.....

עירית_לוי

את מתנה את יודעת?
מתנה לעולם.
מתנה לילדים שלך, מתנה למשפחה שלך, מתנה לחברים שלך,
מתנה לכל אדם שבא איתך במגע.
הגבר שיזכה לחלוק איתך את חייו יקבל מתנה!

קומי כל בוקר ולכי לישון כל לילה עם הידיעה העמוקה שאת מתנה.
תני לה, לידיעה הזו, לחלחל, תני לה למלא לך לאט לאט את הגוף.
תני לך להיזכר במה שפעם ידעת, ומתישהו שכחת: שאת מתנה.

ובוקר אחד תקומי כשכל כולך מלאה בידיעה הזו.
ואז דחייה כזו כבר לא תכאיב כל כך. כי את יודעת שאת מתנה.

גדול

ואני נורא רוצה לגונן עליך, שלא יכאב לך כל כך. את כל כך ראויה להיות נאהבת, להיות נחשקת עד כלות. את ראויה למצוא לך את המקום הבטוח המעוטף ומגונן.
מיץ, תודה שחזרת. התגעגעתי אליך

פרח יקרה לי
טוב שאת כאן. ותודה על כל חיבוק.

מה יקרה אם אני אשחק? (מתכוונת לשחיקה)
מה יקרה אם אשאיר את הלב שלי פתוח, רגיש?
מה יקרה אם אספוג עוד דחיה?
מה יקרה אם זה ימשך כך? לופ ארוך ומתמשך של התחלות שנקטעות?
הכאב בלב שלי עכשיו ממשי, אמיתי, צורב.

כאן ועכשיו. לא לשכוח
את העוצמה הטמונה ברגע הזה, את היופי שנמצא בשמחה ובעצבות.
התכרבלתי בשמיכה מפנקת בסלון, מול הטלויזיה הדוממת, ליד המחשב המטרטר.
עצובה, דואבת, מרגישה את הדמעות מבפנים.
עכשיו בוקר. לבד בבית עם המחשבות שלי, עם כל ההרגשות שנמצאות כאן.
הילדים ישנו אצל האבא. קמתי לבוקר הזה, עם פיג'מה מסתובבת בבית מסדרת, מנגבת אבק, מנקה
בכייף
הרבה זמן שלא היה לי זמן.
משתבללת לתוך עצמי. מרגישה את שמיכת הפוך הזאת עוטפת את כולי. גם בעבודה, גם בבית. לא זזה יותר מידי, נושמת לאט, מצפה להחלמה, לברכה, לאהבה.
שתקשר הנפש בנפשו של אחר.
אז, עכשיו
קצת חוששת
שליבי הרך יסגר מפחד להפגע
שנפשי תמנע מלהתנסות בחדווה במה שיש לעולם להציע לי
שכפות ידי תסגרנה בחוזקה וכל מה שיכול להיות טוב יתרחק ממני.

אבל זה רק פחד.
יום נפלא. |שמש| |לב| |שלם|

ענבל
הייתי מציעה לך להרפות מעט.
כל כולך נמצאת ברצון שלך, תכנסי לעוד מקומות בחייך.
כל יום מאוד יקר.
את שלמה בזכות עצמך אף גבר לא ישלים את החסר.
תני לאהבה לבוא בתנאים שלה,
בינתיים תאהבי את כל השאר,
לא חסר מה לאהוב.
שתהיה לך שבת נפלאה , עם הרבה שקט, ובטחון במעשייך.

הייתי מציעה לך להרפות מעט.

כן, המשפט הזה מתגלגל בראשי כאילו אני אשמה במשהו. כל היום נזכרת במילים שלך. מרוגזת ומוטרדת. כי כתבת דבר נכון, וגרדת לי במקום הנכון.
אני האישה שצריכה שוב ושוב לחזור ולהרפות. לעזוב כל מיני עיניינים שמטרידים אותי ולדעת שדברים מסתדרים מעצמם.
לפעמים זה הולך לי בקלות ולפעמים...צריכה תזכורת.
אז תודה על התזכורת הזאת שכנה של זורבה
ומן הצד השני,
הרבה זמן לא חוויתי קשר ועכשיו, הרגשת האכזבה ניראית לי טיבעית ובמקומה. נותנת לעצמי להיות שם ויודעת שעוד מעט אצא שוב מהשבלול שלי ואוכל להנות מכל מה שתמיד עושה לי טוב.
שמים מעוננים, הילדים שלי בתוך חיי היומיום, עבודה מלאת עשיה ואתגרים, זמן עם חברים טובים.
סוף שבוע מלא מאכלים טובים ושמחה משפחתית.

יקרה..שלומי בסדר. אני קוראת..לא כותבת. לא יכולה כרגע. משהו חדש צומח. אמונה בבורא עולם מנקודה אחרת שבלב. כשאוכל אכתוב בבלוג שלי.
האיש הזה שנכנס לרגע לחייך הלך, את ראויה לטוב ביותר, הוא הותיר זכרון של אפשרות, אהבה חדשה שתכנס ברגע הנכון לחייך.

אני שמחה לראות קרן אור בחלונך.
תני לשבת לקחת אותך...............
יופי.

עירית_לוי

יקירתי,

תודה על כאן ועכשיו. לא לשכוח
אני צריכה כזאת תזכורת כל יום...

אני רוצה לומר משהו על הרגשות שאת מפחדת מהם. על הכאב, על השחיקה.
מה שאומר לא בא בסתירה למתן מקום וכבוד לרגשות שלך, אוקיי? (להזכירך, כותבת לך מישהי רגישה עד אין קץ, שלא יודעת איך היתה מסתדרת בחיים בלי הדמעות שלה

)

הדחייה כואבת, נכון. והכאב, כמו שכתבת ממשי, אמיתי, צורב.

אני רוצה להציע שהדחייה כואבת יותר כאשר במקביל, אנחנו נותנים בידי מישהו אחר את הזכות לקבוע כמה אנחנו שווים.
כי אז, מעבר לתחושה הלא נעימה, מצטרפת לדחייה גם פרשנות לגבי מה זה אומר עלייך. מה זה אומר על כמה את שווה.

וזו בעצם השחיקה ממנה את חוששת: לחוש שוב ושוב ושוב את החוויה של "אני לא שווה".
במצב כזה באמת כל בנאדם הגיוני היה באיזשהו שלב יוצא מהמשחק, עוטה על עצמו שריון, נכנס ל שבלול לתמיד, וכך נמנע מהחוויה המקטינה והלא נעימה הזאת.

אני חושבת שאם תסתובבי בעולם עם הידיעה שאת מתנה, עדיין תחושי מן הסתם כאב בעת פרידה, אבל הכאב ימשך פחות זמן, יהיה פחות צורב, ובעיקר, לא יזרע בך מחשבות על "לפרוש מהמשחק". אם הידיעה הזו לא קיימת אפשר להעצים אותה ולבסס אותה. אפשר להחזיר את החוויה שהיתה לך פעם כשהיית ילדה קטנה, לפני ש"משהו התקלקל", שאת מתנה

!!

שבת שלום!

I'm with wild flower on that
This rejection says nothing about you

<Gil li from university>

אני צריכה לחשוב על המילים שכתבתן לי כאן.
מבפנים, אני מרגישה מתנה. אני חשה שלמה, אהובה, יפה, נעימה ועוד המון דברים טובים.
אולי הדחיה הזאת מחזירה אותי אחורה, למקום שהייתי בו לפני 10 שנים ויותר. שם חשתי לא מושכת לא נשית לא זורמת, לא לא לא.....
כנראה שזה מה שקורה.
הנה, עברו להם כמה ימים, רגועה, נעים לי. שוב שבת. לחיות בשקט ולאט. לנוח, לא לעשות דבר, למלא בטריות.

שיר שכתוב בספר התפילה "אני תפילתי" לא יודעת מי כתב אותו. הייתי עכשיו בבית הכנסת (קבלת שבת) והרב קרא אותו. זה לא ציטוט מדוייק, השיר פשוט יפיפה.

גם אם תתעטף נפשי בתוכי
אבחין בהמון זכיותי
יגפו מכשולים
יתנגן בי הלל
ארד אעלה
בדרך
אל

שבת שלום ומבורך

פרח יקרה

אני רוצה להציע שהדחייה כואבת יותר כאשר במקביל, אנחנו נותנים בידי מישהו אחר את הזכות לקבוע כמה אנחנו שווים.

כן, במהלך השבוע הזה עלו בי מחשבות המפרשנות את הסיטואציה כאילו אני לא מספיק אטרקטיבית עבורו, כאילו משהו לא בסדר בי. זה עלה ככה פה ושם. אז יש הרבה במילים שאת מציעה לי.
נכון שעברתי כברת דרך מהמקום שהייתי בו פעם פעם, אבל יש עוד הרבה מה לעשות.
אפשר להחזיר את החוויה שהיתה לך פעם כשהיית ילדה קטנה, לפני ש"משהו התקלקל", שאת מתנה !!

אני לא זוכרת מתי חשתי מתנה כילדה. זוכרת ילדות מלווה בפחדים עצומים להתמודד מול העולם, בחרדות. זוכרת בעיקר עצב וצער אינסופי. כאב של פרידות מאנשים אהובים שנפטרו לעיתים בטרם עת. פרידות לא מעובדות כילדה.
והייתי- הנבונה, החכמה בעיני ההורים שלי. אבל תחושה מלאה כזאת שאת מתארת כאפשרות, אני לא זוכרת.

עירית_לוי

אני לא זוכרת מתי חשתי מתנה כילדה.
גם אם החוויה היתה קיימת ואת לא זוכרת, וגם אם היא לא היתה קיימת אף פעם,
את יכולה ליצור אותה עכשיו, לחולל אותה כאן ועכשיו.
_קומי כל בוקר ולכי לישון כל לילה עם הידיעה העמוקה שאת מתנה.
תני לה, לידיעה הזו, לחלחל, תני לה למלא לך לאט לאט את הגוף._

אם את רוצה רעיון לתרגיל מעשי בעניין - את יכולה למשל להכין כל ערב או כל בוקר רשימה של 'למה ענבל מתנה' . כל יום ליצור ולחולל אותה מחדש ולשים לב שבכל פעם את באמת נוכחת לדברים שאת כותבת. את גם יכולה לכתוב אותה פעם אחת כאן...

שבוע טוב יקירה

איזה צחוקים
קראתי עכשיו בדף פגישות עיוורות
טוב לקרוא איך אנשים אחרים חווים סיטואציות דומות.

הדבר הבולט ביותר עבורי זה שאחד מהדברים החשובים שאני מתרגלת בחיים שלי בשנים האחרונות זה לשחרר, לשחרר באהבה
את המצב, את הסיטואציה, את הרצונות הדוחקים שלי.
כל פעם אני מגלה מחדש שכאן אני נתקעת. צריכה מהר לעשות משהו, להתאמץ עכשיו, לעשות, לעשות...
נו, טוב, מספיק קצת. מה קרה?
מה הדחיפות?

שוחחתי אתמול עם חברה טובה והיא ציינה שוב את הנקודה הזאת.
רוצה לבקש עזרה/רעיונות ממי שקורא/ת . אולי טכניקות שיחרור? ממממממממממממ
אני עושה הרבה בעצמי, דרך מודעות וכו', אבל אולי יש למישהו רעיון טוב ?

ענבל יקרה...קראתי בעקבותייך את הדף על פגישות עוורות. אכתוב על זה משהו עכשיו אולי שם אולי בדף רווקים ורווקות.
טכניקות שחרור..מממ...אני רוקדת לפעמים. את רוקדת? פשוט ככה שמה בבית מוסיקה שאני אוהבת בפול ווליום ומתחילה להשתולל. לפעמים גם שירים ושרה בקולי קולות. נראה לי שגם הילדים שלך יהנו מזה....

הרהורים על שחרור והרפיה:
אני חושבת על הרפיה כעל מצב של דיוק, בו אני נמצאת בדיוק במקום שלי..לא פחות מדי ולא יותר מדי. כאילו שכל החלקים שלי עושים את העבודה שלהם בזמן ובמקום הנכון. בקיצור: קשב ללב. ואז יש זרימה והבנה.....והזרימה הזו היא זרימה שמשחררת את כל המיותר ויוצרת את השינוי. מרגיש לי שאצלך זה קורה, יש עליות וירידות אבל יש חוט שזור שמבקש את השחרור, את השינוי, את החיים, את התשוקה, את החיבור, את האהבה.
אומרת משהו קצת פרובוקטיבי אבל הוא נאמר ממקום של תהיה (עם סימן שאלה בסוף)
האם הצורך החזק בבן זוג באופן כל כך מיידי לאחר הפרידה הוא בגלל החלל שנפער שם, הלבד שנוצר?, האם באמת כבר יש שם צורך בבן זוג?
זה מצב חדש והוא דורש למידה של עצמך, של הזמן החדש, המקום החדש, האפשרויות
משהו בי אומר לי לגבי ההרפיה שלך מהצורך, פשוט להשקיע פחות אנרגיה במקום הזה, ולהשקיע המון אנרגיה בעצמך, ובטוב הפורץ והשופע והרגיש ובעל הערך שיוצא ממך.
ולסיום ברכה לחנוכה
רוצה לאחל לנו חג שבו מעט האור שאנו מצליחות להפיק יגרש הרבה מהחושך שעוד נותר כנאמר פתח לי חור כחודו של מחט ואתן לך את העולם כולו.
אהבה

לשחרר את הרצונות הדוחקים שלי.
זה קצה החוט "דוחקים" אותך החוצה מעצמך.
את לא צריכה טכניקות שחרור את צריכה לחיות.
תארי לך שעוד כמה שנים תסתכלי על עצמך ותביני שרדפת אחרי משהו שאת לא יכולה להשיג,
או אולי זה לא בשליטתך להשיג אותו,
ובמשך כל הזמן הזה לא שמת לב איך השמיים כחולים מעל
איך הילדים שלך יפים
איך תה ועוגיות עושה לך טוב
איך לישון עם שמיכת פוך בחורף זה כיף
איך להיות יפה ומושכת זה כיף
איך בזבזת כל כך הרבה מקום בראש שלך למחשבות

מסכימה אתכן מאוד!!!

איך בזבזת כל כך הרבה מקום בראש שלך למחשבות

זה הכי מדבר אלי. המחשבות שמזדמזמות לי.
אני כן מחוברת ליופי שבחיים שלי. מחוברת להנאות הקטנות. מסתכלת על השמים בבוקר, מחייכת, צוחקת ונהנית עם ילדי, חושבת עליהם, מביאה אותם בחשבון. מסתכלת על עננים משתנים בשמיים, סתם נהנית מכל מיני דברים
אבל, המחשבות שמזדמזמות להן. יש איזשהו אי שקט.
ועברתי הרבה בעניין הזה. אני במקום מצויין היום. עברתי כברת דרך .

חיוכים זה מצוין.
תראי מחשבות זה חומר שיש לרוקן, כמו מים שיורדים
גמרתי לקרוא "זכרונות של גיישה" (מומלץ לכל אישה)
הגיבורה הייתה יושבת ומקשיבה לגברים שלה, פיטפוטי סרק על מנהלים, כסף, גחמות מכוניות, רגשות, ושוב כסף
כל זה נאמר לא כדי שבאמת תקשיב, או תחכים, אלא כדי לרוקן את היום......................
והיא בחוכמתה הייתה מאזינה לסאונד של המחשבות מתי הן נאמרות בדחיפות, בכעס, בעצבים, ומתי כבר מרגיש שזה הסוף
מתי משתחרר הלחץ.
מה זה המחשבות האלה, זה ההתעסקות שלנו בעצמנו.
גם אני עברתי השבוע טלטלה לא קטנה, וראיתי שביום שיצאתי החוצה מהראש שלי, הכל הפסיק בבת אחת.

אני מאוד נרגשת מהיכולת של האנטרנט לחבר אנשים לשיחות אינטימיות.
או שאולי זה היכולת שלנו של נשים לעזור אחת לשנייה, רק שיתנו לנו ערוצי תקשורת, ואת השאר נעשה לבד.
בכל מקרה האנונוימיות הזאת מעלה בי שאלות לפעמים.
שיהיה יום פורה וטוב
אני מנקה היום זה מאוד משחרר לי את הראש, אוהבת לראות את התלתלים של האבק והג'יפה נשטפים פעם בחודש.

פתאום מסוגלת להנות.
להנות באמת, בלי רצינות יתרה. שיחות, פגישות, דיבור עם קריצה ובלי.
שום דבר לא בוער, לא דוחק ומרגיז. נפגשת, צוחקת, נהנית . מגניב.

אין הרבה מה לכתוב. זה מה שנפלא בכל העניין. העקרבה שבי מרפה קצת מרגשותיה העמוקים, המפותלים והסוערים.
לטובת היומיום הנפלא.

ופה קבור הכלב.
היומיום הפשוט עם המצב רוח ה"רגיל"
איך שומרים על זה,
הבישולים הכי טובים הם על אש קטנה
למרות שלפעמים טיגון עמוק עושה נפלאות.
אני לא אוהבת לטגן את עצמי עמוק, אבל לפעמים זה בלתי נמנע
מרגישה לומדת,
כל הזמן בדרך לאיזון, פה ושם נחרכת.
אחלה שבת

יום רביעי היום.
היום האחרון של חופשת החנוכה. צללתי לתוך ספרים שקניתי. צללתי לתוך הפוך שלי. רגועה, ללא דאגות. מוצאת את השעות שלי לבד, מוצאת את הזמן להיות עם ילדי. נינוחה, קשובה, פנויה אליהם. זה המקום הטוב ביותר בשבילי.
הגעתי להחלטה לקנות בית קטן יותר, לעבוד פחות כדי שיהיה לי יותר מהזמן הזה.
כך אני מאמינה שצריך לחיות.כל המירוץ, הלחץ, המהירות, לא בשבילי כרגע.
אפילו הוויתור על עשית אמנות קשור אצלי למקום הזה.
רוצה פשוט לחיות. לא סתם קראתי לדף הזה כאן ועכשיו.
כלכך מרוצה מהימים האלה. כלכך אוהבת להגיע לשקט הפנימי הזה, לאיזון שלי. כלכך שמחה להיות פנויה באמת לילדי.

ממשיכה לסייר לי ברשת. משוחחת, נפגשת. אבל ממקום אחר לגמרי. לא חשה במנוע פנימי, בטורבו שלי. לא צריכה להשיג אהבה עכשיו. ההתגלגלות הזאת מוצאת חן בעיני.

אמא שלי הנפלאה אמרה לי בשיחה אחת אחרי שנפרדתי מהX : בינתי, רק תפתחי את ידיך, הכל יגיע אליך, את לא צריכה להתאמץ
הלואי שהייתי זוכרת את המילים שלה במדוייק. זה נשמע כלכך יפה במבטא המזרחי שלה.

רק רציתי לומר שאני קוראת אותך, בשקט. האמת שקראתי את רוב המקומות בהם כתבת.
את נוגעת ללב.
אישה מיוחדת, יש בך עוצמה, אמת.

לגבי המשפט של אמא שלך. מדויק להפליא. מדהים.

שולחת חיבוקים ואהבה

בינתי, רק תפתחי את ידיך, הכל יגיע אליך, את לא צריכה להתאמץ

ברשותך, אני מאמצת את המשפט הזה גם לעצמי ומעבירה אותו הלאה לכל דורש/ת.

איזה כיף ,
את מורידה הילוך,
איזה רגיעה, תשמרי על זה.
אם מותר לשאול איזה אומנות מעניינת אותך, או בעצם "מה את עושה עם מחשבים"

ענבל, קראתי את מה שכתבת לי. קראתי את מה שכתבת לך. אני שואבת ממך השראה

נורא משונה, כתבתי עוד הודעה היום אחרי גילי והיא נמחקה. מה קרה? מישהי יודעת? כתבתי משהו ממש יפה על אימא שלי.

מכל הקשרים שחוויתי בשנה האחרונה, מסטר E היה האהוב מכולם.
ספרתי עליו קצת בדף הקודם ומצפה ומחכה למי למי
כרטיסנו הצטלבו בקופידון. נפגשנו, והיה מדהים מהתחלה. רגשות חזקים, תחושה של הכרות קודמת, חיבור חזק ומהיר. זה נקטע ...אז, לא הייתי גרושה ובדיעבד הסתבר שהוא לא מסוגל לקיים קשר כפי שאני רואה אותו.
אבל הוא התקשר, והתקשר, והתקשר....עד שהתגרשתי. כשהבנתי שהוא מוותר עלי, שחררתי אותו. חלק מהעניין היה לוותר על דיסק שאני מאוד אוהבת שנמצא אצלו, הוא הבטיח שיחזיר ובכל זאת,
כבר חודש וחצי מאז, זה עדיין לא כאן.
אז, ויתרתי גם על זה. הורדתי אתמול מהאינטרנט את השירים שהיו חסרים לי כלכך.

היום, טלפון.
התגלגלה לה שיחה גלויה, עם הרבה רגש, עם כאב מסויים של כל אחד על המקום שלו.
"ויתרת עלי"
"חשבתי עליך המון, עד עכשיו נשאר לי משהו בלב. דווקא בגלל שאני יודע מי את ומה את באמת רוצה, אני לא יכול סתם ככה להתחיל קשר איתך, כי אני יודע שאני פוחד ולא מסוגל להיות בקשר כזה"

עצוב, אבל בסדר.
אני זורמת עם חיי היפים. לא נתקעת במקומות שלא עושים לי טוב, מחייכת, אוהבת, מצפה לכל דבר טוב.

{{}} {{}}

את חזקה בשביל עצמך
אני מאמינה שהוא שחרר אותך מקשר שלא היה צריך לקרות,
הכל מכתוב.
ואת פנויה בלב עם מוכנות לאיש שלך,
ינשאללה.

המחזר החדש שלי אמר לי היום בטלפון
"חשבתי שאיבדתי אותך"
וזה מטפטף לתוכי עונג כבוש. כבוש, כי אני רוצה לאט עכשיו. זהו איש עדין. כרגע הוא רוצה להכיר. כרגע אני רוצה להכיר, אבל מסרבת לצאת מגידרי. כל האהבות הגדולות של חיי (היו שתיים כאלה) הגיעו במבט ראשון כמעט. ז"א ההדלקות ואחרכך הכרות והתאהבות. ועכשיו, אני מוכנה למשהו איטי יותר. כל עוד יש התחלה שמעוררת חשק...

דברנו המון על ספרים שקראנו. מה אהבנו, איך אנחנו מתחילים לקרוא ולא יכולים לעזוב את הספר. דברנו על המקום הרגשי בו כל אחד נמצא. לשמחתי הרבה, פגשתי ושוחחתי עם הרבה גברים לאחרונה והמקום בו הוא נמצא נשמע לי קרוב למקום שאני מאמינה שצריך להיות בו.(אחרי גירושין)

פשוט יש גברים שמתגרשים אבל לא ויתרו עדיין על גרושתם. הם חושבים עליה או נפגשים איתה וממשיכים לקיים סוג של מערכת יחסים קרובה איתה. פגשתי גם גברים ששנאו את גרושתם וזה הצד השני של לא לוותר עליה.
אז האיש החדש עשה החלטה להתגרש אחרי לבטים רבים וממושכים. הוא מרגיש נוח מאוד עם ההחלטה שלו. הוא מחפש קשר קרוב, קשר אוהב.
ועדיין, כל זה ברמת הצהרה ורק מעשים יוכיחו אם אלו באמת כוונותיו.

היתה לי פנטזיה לפני כמה ימים. פינטזתי שאני שוכבת במיטה עם בן הזוג שלי. אנחנו חיים ביחד יש אוירה נינוחה כזאת. לילה ואנחנו לפני השינה. הוא קורא לי לבוא למיטה והרגליים שלנו כרוכות זו בזו.
ואז פינטזתי שהוא אומר לי : את זוכרת איך היתה הפעם הראשונה ששכבנו?
והוא מזכיר לי כמה היה צריך לחזר עד שהסכמתי וכמה הוא התאמץ להגיע אלי ולקרב אותי אליו.

הפנטזיה הזאת כלכך רחוקה מכל מה שהכרתי בעצמי עד היום. תמיד התאמצתי ועשיתי וקירבתי. נמסתי מהר, זרמתי מהר, רציתי לדעת מהר מהר אם טוב לי במיטה עם כל גבר.

_קומי כל בוקר ולכי לישון כל לילה עם הידיעה העמוקה שאת מתנה.
תני לה, לידיעה הזו, לחלחל, תני לה למלא לך לאט לאט את הגוף._
המילים שלך עירית לוי מובילות אותי למקום רגוע יותר. להיות כאן ועכשיו בלי למהר פן אאחר

להרגיש מספיק טוב כדי לא להאיץ שמשהו יקרה עם מישהו, כלשהו. ומכיוון שאני מספיקה כאישה, כבן אדם, הטוב כבר יזרום אלי.
וגם מה שאמא שלי אמרה לי

אמא שלי הנפלאה אמרה לי בשיחה אחת אחרי שנפרדתי מהX : בינתי, רק תפתחי את ידיך, הכל יגיע אליך, את לא צריכה להתאמץ
לא לשכוח.

התגעעגתי אז באתי.
אני מדמיינת אותך, בשלה כמו אפרסק עסיסי, קשובה, נושקת לחיים, לרוח המדברית, לבטן שלך במראה, חובקת את ילדיך, רצה אתם בכל הבית בחיות, מתכרבלת בפוך כשהשמיכות מעמעמות את השטפון שנוקש בקירותייך, אוכלת בפה מלא עונג, יוצרת את עצמך בקשב רגע אחר רגע, אוהבת המון, חיה....

החיים הם לא תוכנית כבקשתך

אמרה אחותי שהיא בן אדם מאוד אופטימי. זה אמיתי.
כל כמה ימים, מגלה שצריכה לשחרר אותי שוב. מכבלי המחשבה שרוצה ורוצה. מצורך כלשהו שרעבונו לא מסופק.
ואם התקשרתי והוא לא ענה, מתענה שעות רבות במחשבות עד שהוא יוצר קשר. ולמה? בקושי התחיל לו משהו. יש רק רצון, וגם זה עוד יצטרך להבחן בימים שיגיעו.
הבנתי השבת שכשמגיע רגע כזה שאני מתחילה להכנס לקטע אובססיבי-מחשבתי עם עצמי, זה לא עוזר לי לבקש לשחרר.
אני צריכה להתפנות לרגשות הכואבים שמציפים אותי.
פחד, בלבול, עצב
להתפנות ולחוש את כל מה שזה מעורר בי. לתת לזה מקום. כי הדבר הזה מדליק בי משהו שלא קשור לבן אדם הספציפי. אין לי מה להשליך את זה עליו. רק לפנות מקום בנשמה שלי גם למה שמכאיב לי. ורק אז אשתחרר.

שבוע טוב. וחיוך.

אהבה גדולה.

יקירה,

אני נדהמת מכך שהצלחתי לפספס את הדף הזה כל הזמן.
את, כתמיד, מדהימה.
ביכולת השיתוף והביטוי שלך.
אותי את לוקחת ישר לתוך מקום עמוק מאד בלב.

_שבוע טוב. וחיוך.

אהבה גדולה._

ומצפה ומחכה למי למי למי?

ומצפה ומחכה למי למי למי?

לענבל, לענבל לחברה שלי...... (-;

האיש החדש החדש
נוגע לי בלב בעדינות.
כשיצאתי מהפגישה הראשונה שלנו חשבתי לעצמי:
"איזה איש עדין הוא. זו העדינות שנוגעת ומושכת אותי"
וזה ממשיך, כמו שבקשתי ממנו, לאט, בצעדים קטנים.
הוא אמר לי היום בטלפון:
"אני רוצה להתקרב קצת יותר"
ואני יודעת שיש בו טוב גדול
והוא מתאים לצורך שלי להיות פאסיבית קצת יותר מבעבר. לא להיות היוזמת.
להיות המתנה שמחכה לאדם הנכון.
להיות המחוזרת התמידית.

הייתי צריכה להרגיע את עצמי בסוף השבוע כשלא היה קשר טלפוני ביננו.
אני רגילה לזנק לטלפון ולהתקשר כשמתחילה לחוש בכל מיני רגשות מבלבלים וכאובים.
אז הפעם, נתתי לזה להציף אותי עד שנרגעתי, עד שהשתחררתי.
כשאני משחררת, מגיעים הדברים הטובים.

יה! איזה מדהים לקרוא!

תודה.

עירית_לוי

איזה מדהים לקרוא! ואיזו מדהימה את,

מתנה שכמוך!

הרבה

איזה ריקוד חושני יש לך בראש............
בעיני, המתנה ומתח, ולאט, זה שיא החושניות, נשיות.
אנחנו מושכות בפסיביות שלנו.
שתהיה שבת אקטיבית
כלומר, פגישונת עם הבחור.

איזה ריקוד חושני יש לך בראש............
אהבתי.

זו הרגשה נפלאה להיות קצת פסיבית ולתת לדברים לקרות מבלי להלחץ ולאלץ. נפלא בשבילי.
הוא, המתקשר המתמיד.
טוב שכל השבוע דיברנו.
פגישה תהיה בעוד כמה ימים כי דווקא סוף השבוע כשהילדים לא איתי ילדיו איתו....
אז
אם יתחיל ביננו משהו טוב, בטח נעשה החלפת שבתות כדי שנוכל להיות קצת יחד.

הרגשה טובה.

קטע משיר נפלא של ריימונד קארבר

....
הבוקר יש שלג בכל מקום. אנחנו מעירים על זה.
את אומרת שלא ישנת טוב. אני אומר
שגם אני. היה לך לילה נורא. "גם לי".
רגועים ורכים במיוחד אחד כלפי השני,
כל אחד כמו מרגיש עד כמה השני שביר, כרגע.
כמו ידענו מה כל אחד מרגיש. אנחנו לא יודעים,
כמובן. אנחנו לא יודעים אף פעם. זה לא משנה.
העדינות, היא שנוגעת לליבי. זו המתנה
הבוקר שמרגשת אותי, שאוחזת בי.
כמו בכל בוקר.

תזכורת עבורי לתחושה שאני מחפשת, לזוגיות שנמצאת כאן בפתח.

חשבתי כשנחתי בצהרים (ניסיתי לישון ולא ממש נרדמתי) על ילדי. איכשהו נראה לי שאני לא מספיק מקדישה תשומת לב לדרך בה אני נוהגת איתם. אני ממש זורמת , אבל אולי לעיתים, לא מנסה להיות קשובה מספיק לצרכים המשתנים שלהם.

השבת הם אצלו.
אני יודעת שלבת שלי קשה עם השינה לא בבית שלנו. הם ישנים אצלו לא מעט. גם היא וגם הבן היו מעדיפים לישון אצלי. אבל, כמה שאני מתגעגעת אליהם, אני רוצה להיות לפעמים לבד. ואני יודעת שאבא שלהם רוצה להיות איתם. זה לא כפוי עליו. זה בא מהרצון האמיתי שלו לגדל אותם. חשוב לי הקשר שיש להם איתו.

אז, כאן מתערבבים לי הצורך שלי שנראה לי אגואיסטי לפעמים, עם הצורך הבריא שילדי יהיו בקשר בריא עם אבא שלהם.

מתה על החורף.
כלכך אוהבת את הימים האפורים והקרים, את הגשם שמטפטף, מרטיב, מנקה.
היום, כשהתחיל הגשם, יצאנו למרפסת עם מטריות ומעילים. הילדים, והילדים של השכנים שהיו אצלי, חגגו בצרחות שמחה בחוץ.
כמה שאני אוהבת אחרי צהריימים כאלה.
הילדים כאן, לא יוצאים לשום מקום. יש המון חברים בבנין ומי שרוצה נכנס, אנחנו נעים בין החדרים. יצירה חופשית (הילדים נכנסים לחדר עבודה, בונים כל מיני דברים מקרטונים ישנים, צובעים). אוכל, דואגת להם לפירות יבשים, דייסת קווקר חמה ומתוקה, (הרבה דברים בהשראת אבא שלי שגידל אותי הכי בריא שאפשר ובהשראת והדגשת האתר). כייף ביחד.
אוהבת אתכם ילדים שלי.
@} @} @} @} @} @}

בא לי להתכרבל אתכם!!!!
יאמי...דייסה..
אני רואה אותך עם הטרינג, ואת הגדול עולה ויורד ועובד ושואל,
ואת הקטנה רצה אחריהם....
ואת כזו מחוייכת , רגועה.מפנקת. נותנת...

תודה.

התגעגעתי.

לא טעיתי בנוגע לעדינות.
בן אדם עדין, מוכן לטוב. בן אדם שאני רוצה להמצא במחיצתו.
עם חיוך רחב ועיניים מאירות.
אמרתי שרוצה לאט?
אז זה מגיע לאט. נפגשנו שוב היום. ישבנו במקום נחמד ופטפטנו שעות בלי להרגיש שהזמן עובר. היו רגעים של תחושת התעלות, של שמחה פנימית כזאת. היו רגעים ששאלתי את עצמי: את רוצה להיות קרובה אליו פיזית?
אז, זה עדיין לא התעורר, החשק הפיזי.
אצלי, תמיד התחושות האלה עובדות חזק מאוד. אני נמשכת חזק, רוצה, מפנטזת. פגשתי השבוע גבר שידעתי שהייתי יכולה להכנס איתו למיטה ולהנות מאוד מאוד.
אז לא, לא מתאים עכשיו. מחפשת יותר ממשיכה פיזית.
לתת לזה זמן, ענבל? לתת לזה זמן חמודה.
יותר טוב שהחשק להכנס למיטה לא מעוור אותי עכשיו. יותר טוב לראות ולהכיר, לעשות דברים ביחד ולאט לאט לראות.
זה מה שבקשתי. ולא סתם בקשתי את זה. הגיע הזמן לפרק כזה בחיי.
כשהוא ליווה אותי למכונית התחבקנו. בעדינות, בנעימות, התחלה של התרגשות בגוף?
התחלה.

מיסטר E התקשר היום. מה להגיד?
רוצה לומר ולא יודעת איך. היתה ביננו אהבה חזקה. הוא חשב שאני לא רצינית, ואז ראה שאני כן. זה הפחיד אותו. הוא פוחד להקשר. אבל, מה חושב לעצמו? שומר על הגחלת לוחשת מתחת לפני השטח.
אמרנו דברים יפים אחד לשני. מצד אחד מופתעת מעצמי על היכולת שיש בי לצחוק איתו לדבר איתו בלי לחוש כאב או עצב. אבל, כשנמצאת עם האיש החדש החדש קופצות לי תמונות לראש, של חוויות קצרות שהיו עם E. מבאס......
כי נמשכנו מאוד אחד לשני. כי היינו מחוברים בנשמה. זה ודאי.
איזה חיים מופלאים
אני עוברת חיים מופלאים.
תודה @}

יום טוב, יקירה.

|שמש|

עניינים של הלב. לוקחים כמה שלוקחים.

Eיקר שלי
בכייף הייתי ממשיכה לדבר איתך בטלפון. לרגש אותך (אתה מתגעגע לבבואה שלי) להתרגש ממך (אתה נמצא בלב שלי). אתה יקר לי, אתה יודע.
אבל, מוכנה לקשר מלא. מלאת ציפיה להיות בתוכו. ק-ש-ר
א-ה-ב-ה ח-ב-ר-ו-ת א-י-נ-ט-י-מ-י-ו-ת מ-ח-ו-י-ב-ו-ת.
אתה שומע אותי? השתעשעתי אתמול בטלפון איתך. הרגשתי קלילה, אבל אחרכך, יש לזה מחיר אצלי. חייבת לסגור את העיניין איתך. מיצינו, אמנם היה קצר בעולם הפיזי , אבל, הקשר מוצה.
למה הוספת להתקשר?

אז עכשיו אומרת לך,
תמיד יהיו לי מחשבות טובות עליך, אבל אל תתקשר יותר.
וזה קשה לך, אני יודעת. כי רצית לשמור אותי באיזו פינה חמה ובועטת. לא לוותר לעצמך עד הסוף.
כואב
לסגור את השיחה הזאת....

לא תאמיני, ואולי כן...פתאום הרגשתי צורך להיכנס לכאן, לקרוא. להתעדכן.
התחלתי לכתוב משהו ומחקתי ולבסוף יצא

.
ואז אני פותחת את הדף ההוא ואת קוראת לי. מדהי-ם.
קשה לי לכתוב כי לא מצליחה לרדת עד הסוף ולהבין אותך.
האם וויתרת על מר E? לא ממש מרגיש כך, בנתיים. היה שם משהו חזק, רגשי ופיזי.
הוא לא מספיק נתן את עצמו? ( לא זוכרת הכל, היום קראתי מהמקום שבו הפסקתי פעם שעברה, אבל אולי זה כתוב קודם)
משהו שם לא גמור וזה ברור. מצד שני מתחיל משהו חדש, נעים, שקול והגיוני... שזו הבחירה המודעת שלך, היום.
את זורמת עם מה/מי שיש, מנסה לקבל, להבין, ללמוד. עושה דרך.
פרק ב' נראה לי מאוד שונה מפרק א' עליו מדברת לוונדר, לפחות בכל הנוגע לילדים.
אני ששנים טובות לא חשבתי שרוצה ילדים, היום חושבת שמי שיש בה שבב אחד קטן של רצון חייבת את זה לעצמה, אפילו בלי קשר לזוגיות. אם היא רק מסוגלת. יש לי חברות כאלה וכאלה. גם וגם.
לא שופטת אף אחת, רק מנסה לתמוך.
אולי אם יש לך שאלה, או משהו יותר מכוון שתירצי שאתייחס אליו זה יעזור לי. אם את רוצה..
ואולי זה יבוא מאוחר יותר, או אפילו בדף אחר.....
עוד

.
מאוד מרגש לקרוא כמה שאת טובה לעצמך, עם עצמך. מחמם את הלב.

אני תמיד קוראת. לא תמיד יש לי דברים חכמים להגיד. תמיד יש

חשבתי בקשר למר E ..אולי הוא ה"בלון הורוד" שלך...בן הזוג המרגש שחיפשנו בעבר, בן הזוג שהיינו מתמסרות אליו בלי גבולות, ואחר כך לשאול את עצמנו, הי מה עשינו שם?..ותמיד כל מי שלא נראה כמו הבלון הורוד, היינו אומרות לעצמנו שזה לא הוא. הבחירה החדשה שלך. היא בלון צבעוני שיכול להכיל קשת שלמה של צבעים. זו בחירה של מה אני רוצה באמת. ולא למה החלקים הישנים שלי משתוקקים.וזו הבחירה שלך ולא מי שבא לתוך החיים שלך וסוחף אותך, גורם לך להעלם בו לגמרי. זו את, ואת פה. כל כך מורגשת בתוך התהליך האיטי ומלא האהבה הזו. עוד

האם וויתרת על מר E? לא ממש מרגיש כך, בנתיים. היה שם משהו חזק, רגשי ופיזי.
אני מקווה שכן. התקשרתי אליו יום אחרי שהוא יצר קשר. אמרתי לו שתמיד אוהב אותו ושתמיד יהיו לי מחשבות טובות עליו. ביקשתי ממנו שיפסיק להתקשר. הוא היה מאוד מופתע, לא היה לו קל עם הבקשה הזאת, אבל הוא יתגבר.
הוא יודע שהתחלתי קשר חדש ואמרתי לו שהטלפונים האלה מפריעים לי להמשיך בדרך שלי.
"מיצינו". זאת ההגדרה הנכונה.

ועם החדש, קשת הצבעים שלי, אני מגלה לאט לאט. ההרגשה הברורה שלי היא שאני רוצה לנסות, להכיר, להתקרב.
לשמחתי הרבה הייתי מחוזרת למדי בתקופה האחרונה. הכרתי הרבה גברים, נפגשתי לא מעט אך אף אחד לא עבר את מחסום הפגישה הראשונה. בעצם ידעתי את זה כבר משיחת הטלפון.
אז איתו, יש רצון הדדי. והוא מתנהג כמו גבר שרוצה מעוניין ומוכן לחכות לי שאני אהיה מוכנה להתקרב.
וזה גם מפחיד אותי, כי הייתי רוצה לחוש תשוקה יזית, משיכה על ההתחלה ויש לי המון רגשות טובים אבל אין לי משהו חזק כזה.
אני יודעת ש
יותר טוב שהחשק להכנס למיטה לא מעוור אותי עכשיו. יותר טוב לראות ולהכיר, לעשות דברים ביחד ולאט לאט לראות.

אז לא למהר.

הבחירה החדשה שלך. היא בלון צבעוני שיכול להכיל קשת שלמה של צבעים. זו בחירה של מה אני רוצה באמת. ולא למה החלקים הישנים שלי_ תודה לך סאן שיין על ההגדרה היפה.

ויש לי המון רגשות טובים אבל אין לי משהו חזק כזה.
המון רגשות טובים, מעניין למה התכוונת, אני הלכתי לבדוק אותך

_בן אדם עדין, מוכן לטוב. בן אדם שאני רוצה להמצא במחיצתו.
עם חיוך רחב ועיניים מאירות._
היו רגעים של תחושת התעלות, של שמחה פנימית כזאת.
_כשהוא ליווה אותי למכונית התחבקנו. בעדינות, בנעימות, התחלה של התרגשות בגוף?
התחלה._

לי זו נשמעת התחלה מאוד נחמדה...

וזה גם מפחיד אותי, כי הייתי רוצה לחוש תשוקה פיזית, משיכה על ההתחלה
יש כאן ( בתאור למעלה ) לא מעט "מרכיבים" פיזיים:
רוצה להימצא במחיצתו
התחבקנו בעדינות, בנעימות.
זה מדהים איך אפשר למצוא בקלות רבה את מה שעוד לא 'בסדר'.... את החסר, את מה שאין.
איך שאנחנו מפריעים להווה להיות, דרך דאגות ופחדים.
אולי מה שמפחיד הוא שזה מתחיל להרגיש נכון? שהנה זה קורה.....
סתאם מחשבות. ביקשת

שבת שלום @}

צודקת. @}
הפחדים מזדחלים לי לתוך כל התחלה של קשר, לא משנה מה.
מפריעים. מן זימזום כזה.
מיותר לגמרי.
לא סתם קראתי לדף הזה: כאן ועכשיו. אני כל פעם חוזרת לתחושה החזקה הזאת. להיות כאן ועכשיו. למצות את הטוב והמופלא שקיים בעולם שלי כפי שהוא.
אם זה לא הלך עם מיסטר E אז ויתרתי , באמת.
ואם זה זורם בעדינות ובנעימות עכשיו,
אז יופי לי. זה כל מה שביקשתי לעכשיו.
ואת הפחדים.....הם צצים, אבל לא מפריעים להמשיך הלאה. אני מבינה שאלה רק פחדים.
תודה מקסימה. את עוזרת לי לחשוב.