כמה כסף צריך

אוף
(כאמירה כללית הקשורה לנושא)

אנחנו מוציאים 2200 שח בחודש על אוכל (3 אנשים).
7000 שח בחודש על מגורים כולל כל החשבונות
150 שח בחודש על תרופות
2400 שח בחודש על גן
2000 שח בחודש על החזקת רכב, דלק חניה ותיקונים
300 שח בחודש ביגוד והנעלה (כולל מצעים, מגבות מפות לשולחן תיקים וכיוב)
500 שח בחודש על מסעדות ובתי קפה (זה לא הרבה למי שגר במרכז הארץ)
750 שח בחודש על תיקשורת - טלפונים מחשב טלביזיה
200 שח בחודש צעצועים - כולל כמובן ספרים שאנחנו קונים המון לנו ולילד
400 שח בחודש (ממוצע שנתי) על חופשות (צימרים, טיסות לחול מדי כמה שנים וכיוב)
1500 שח בחודש על עישון. לא מעוניין לפרט.
200 שח בחודש (גם ממוצע שנתי) על מתנות (ימי הולדת ארועים חתונות)
1200 שח בחודש ביטוחים ופנסיה.
360 שח בחודש אגרת טלביזיה. מעולם לא צפינו בערוץ הראשון.
200 שח בחודש ממוצע של אחזקת הבית (נורות שנשרפו, אסלה שבורה, רהיט חדש)
100 שח בחודש חומרי ניקוי וטואלטיקה (סבון שמפו משחת שיניים....)
50 שח בחודש אחזקת גינה
600 שח בחודש עוזרת בית
500 שח בחודש בלתי צפוי.
סהכ= בסביבות 20 אלף שקל.
בדיוק 5 אלף יותר ממה שאנחנו מרוויחים.

אז כמה כסף צריך?
התקופות בהן לא היה לי שקל על התחת זכורות לי כתקופות היפות של חיי

כמובן שטעיתי באגרת הטלביזיה 360 שח הינם התשלום השנתי לרשות השידור ולא החודשי.

חוזרת לדף הזה, תודה אורי.
כבר הייתי בו או בדומה לו פעם כשהיינו עם ילד אחד..
אז מה השתנה?
יש לנו 3 ילדים ועוד היד נטויה
ההכנסות שלנו גדלו , כבר לא עובדים בעבודות של סטודנטים אלא בעבודות של גדולים!
עדיין בקושי מצליחים לחסוך, לא סכומים משמעותיים
לא מרגישה שאנחנו באמת מתקדמים. אין מותרות. בכלל.
הכנסה של כ 12 אלף (לא אומרת מי אחראי על החלק הארי שלה..)
עזבנו את העיר, יש 2 מכוניות אחת מהן מהעבודה, אז יורד ערכה במס.
בלי מכונית כאן זו משימה מאוד בעיתית בלשון המעטה.
מצד שני שכ"ד נמוך בהרבה 3000 ש"ח על בית גדול וחצר ענקית (קרוב ל4000 ש"ח על דירה קטנה בעיר)
החינוך פה מאוד זול (איזור פיתוח משלמים סכומים זניחים)
האוכל זו ההוצאה המרכזית שלנו (ומס הכנסה..) מורידה בלי להניד עפעף לפחות 200 ש"ח לשבוע בסופר כשהרוב המוחלט זה פירות וירקות אוכלים בבית אוכל בייתי, טרי .
בגדים לילדים זה בעיקר ירושות מהבני מדודים. בגדים לנו כמעט ולא ניקנו בשנה האחרונה.
מעט בגדים חגיגים (חיתנו בשמחה גדולה כמה אחים משני הצדדים)
וכמובן מים ,חשמל וביטוחים שונים
כרגע אין חוגים ולא יוצאים בכלל (יש יתרונות בשנת אבל)
כול הזמן עם היד על הדופק והשוואת מחירים
נמצאת בפלונטר של: "אם אגדיל את משרתי התינוק יאלץ להיות יותר ימים אצל המטפלת (גם ככה קשה לי!) והכסף ילך אליה"
צריך לבדוק שוב.
(אגב ממליצה על פעמונים, אפילו על פגישה אחת גם אם לא נימצאים במינוס. הם מאפסים אותך- אתה מגלה שאתה משלם כפול על ביטוחים שונים, קופות גמל שונות,שיש לך הטבות שלא ידעת שמגיעות לך כי אתה בחבר או משהו...)

בדיוק 5 אלף יותר ממה שאנחנו מרוויחים
איך אתם מעמיקים את המינוס באלפי ש"ח כל חודש? אין תקרת אשראי?
אם אתם מרוויחים 15 אש"ח נטו בחודש אז יתנו לכם אשראי של 30 אש"ח נניח. אבל תוך שנה אחת אתם כבר במינוס של 60 אש"ח. איך זה יתכן?

לאחרונה הנושא חזר לעצבן אותי. למה לעצבן? בעיקר מאכזבה, אבל גם עצבני על השיטה הכלכלית, על הגזל השיטתי של העסקנים את הציבור, וכו'.
רגע, חזרה למציאות -
בשנתיים-שלוש האחרונים למדתי לחיות ממש בזול. לפעמים בלי כסף בכלל, לפעמים על מאות שקלים בחודש, ולפעמים על 1000-1500 שקל בחודש. מדי פעם הרשיתי לעצמי להוציא כסף על דברים גדולים ולהיות "נדבן". התאים לי לשחוק את החסכונות שהיו לי אחרי השחרור מהצבא, כי סמכתי על זה שקל לי גם ככה להסתדר בעולם הזה בזול.
כשעברתי לגליל, שמתי לב שהמחיה זולה (אם כי בתל אביב הצלחתי לחיות יותר בזול), במקביל לזה שהמשכורות נמוכות. לכאורה זה מאוזן.
אבל מה? פתאום יום אחד "נפלו עלי" הטיפולי שיניים האלה... ומה לעשות, טיפולי שיניים איכותיים עולים אותו מחיר לא משנה אם אתה גר בירוחם או בתל אביב. פחות או יותר. אז עכשיו בקרוב אהיה במינוס של כ- 15000 ש"ח וזה מבאס אותי.
מרגיש כאילו העולם מכריח אותי לחיות לא בזול. מכריח אותי להרוויח הרבה כסף ובכסף הזה לקנות את מה שאני צריך, במקום להשקיע יותר זמן במשפחה וקהילה ובפרנסות ישירות יותר.

שליחה על ידי אחת* » 28 דצמבר 2010, 10:11

אורי, אני חושבת שנגעת בנקודה החשובה ביותר. אפשר לחסוך ולהצטמצם אבל ברגע שצריכים להוציא על משהו קריטי (רפואה פרטית, טיפולים משלימים, לידת בית, משקפיים וכן הלאה דברים חיוניים) - כש/ההכנסה שלך יותר גדולה אתה יכול לבלוע את זה (גם אם ההוצאות שלך גבוהות- אתה פשוט לא קונה באותו החודש נעליים חדשות, רהיט חדש וכו'). אבל אם אתה גם ככה אחד שמצטמצם, ולא מוציא על נעליים ורהיטים (למשל)- אז מאיפה תוציא את זה?

דבר שני, וחשוב מאוד- אורי, עדיין אין לך ילדים. וזאת הוצאה רצינית ודווקא לא כשהם קטנים- אני הנקתי, גידלתי בלי חיתולים, קיבלתי בגדים מגיסתי, והייתי איתו בבית. לא היו לנו הוצאות כמעט, למעט לידת הבית (שבת'כלס, אם מוסיפים לזה את המענק שלא קיבלתי, זה יוצא כמו פורמולה וטיטולים ובגדים לשלוש שנים... אז לא בטוח שכל כך חסכוני להיות טבעי).
דווקא עכשיו, כשהוא בגן אנתרופוסופי (כי גני המועצה איומים, וחנ"ב לא עבד באזור בו אנו גרים, שבו אין כמעט משפחות בחנ"ב) אני משלמת המון כסף לגן (המון!!!), והבגדים כבר צריכים להיראות יותר נורמליים כדי שלא יחשבו שהילד שלי מוזנח (בקהילת החינוך ביתי זה מקובל שהילדים מסתובבים עם בגדים יד עשירית עם כתמי גואש ובצבעים לא תואמים, ולא היינו מוזרים בכלל. אם אני אשלח אותו ככה לגן יקראו לעו"ס (-:). פתאום לילד יש בקשות ורצונות (תקני לי לווייתן, אני רוצה טרקטור עם עיניים, אבא תביא לי אופנוע אמיתי)- בוודאי שלא מספקים את כולם אבל בהחלט ההוצאה גדולה יותר.
פתאום יש ילד בבית, מבשלים כל יום, יש ים של כלים- קשה מאוד בלי מדיח. אז קונים מדיח. וספרים לילד- לא תקנה? אתה מבין לאן אני חותרת, בקיצור.

אורי, שני דברים חשובים בדרך ל פשטות מרצון.
אחד- חסוך לך בצד כמה אלפי ש"ח בדיוק למקרים כאלה.
שניים- תשאל אותנו על מקומות זולים וטובים...

הקליניקות בכפרים ובערים הערבים/יות בדרך כלל זולים בהרבה(לפעמים חצי מחיר או רבע). יש שם רופאים מצויינים.
אני הולכת לאחד כזה בעכו העתיקה.אם יש לך חברים ערבים- תבקש גם מהם המלצות.

פתאום יש ילד בבית, מבשלים כל יום, יש ים של כלים- קשה מאוד בלי מדיח. אז קונים מדיח. וספרים לילד- לא תקנה? אתה מבין לאן אני חותרת, בקיצור.
אחת, קל נורא בלי מדיח (מידיעה אישית). מה שיכול להקשות זה הצורך שכל הזמן יהיה נקי. אני מבשלת לאנשים גדולים ורעבים ושוטפת כלים פעם אחת ביום או מקסימום פעמיים. לא מפריעים לי כלים בכיור.
לגבי ספרים, יש ספריות.
לגבי בקשות ורצונות- זה כבר עניין של גבולות. ילד שגדל בבית "עני", מקבל את המסר שלא כל דבר אפשרי. אם גם לא מבלים הרבה בחנויות וחלונות ראווה אז זה לא יפתה אותו.
לגבי בגדים- חנויות יד שניה מאפשרות לקנות בזיל הזול בגדים נקיים ושלמים. אם יש משפחה וחברים שמעבירים בגדים ביניהם- עוד יותר טוב.

נ.נ,
לאחרונה קראתי ספר מדהים, מתחשק לי לקרוא אותו שוב מהתחלה עד הסוף, נקרא הדרך אל העו{{"}}שר. קישור לאתר
ספר קצר וקולע, כתוב בסיפורים ודוגמאות, קליל ונעים, שמסביר על הנושא מ-א עד ת. קראתי והתחשק לי לקנות עותק נוסף להתחיל להשאיל לחברים.

הרבה מציינים טיפולי שיניים כהוצאה גדולה ולא צפויה. אני אישית מאמינה שאכילה נכונה באמת - אמורה למנוע לחלוטין או כמעט לחלוטין טיפולי שיניים. עד כמה שידוע לי, חיות בטבע לא סובלות מבעיות בשיניים, וקשה לי להאמין שגוף האדם נוצר עם מין פגם כזה באופן טבעי, שהשיניים מתקלקלות.

דבר אחר: מבדיקה שעשיתי, מגורים בצפון יכולים לחסוך כ-2000 עד 2200 ש"ח בחודש על שכר דירה (אותו גודל דירה) ועוד בערך 200 ש"ח לחודש על ארנונה. זה בהחלט משמעותי. במקרה שלנו זה היה מביא אותנו ל-10000 נטו או אפילו 9600, במקום 12000 נטו שאנו צריכים כיום.

ועוד דבר שאולי יכול להשתלב עם החלום של הבית בצפון: גינה עם עצי פרי וירקות יכולה לחסוך כסף רב על אוכל, ולסגור את המעגל (אם עוברים לתזונה אופטימלית, לפי התאוריה שלי, בשאיפה...) ע"י חיסכון בטיפולי שיניים...

אנחנו חיינו עד עכשיו מ- 4,200 ש"ח בחודש (כשהיינו רק זוג).
לאחרונה הצטרף קטנצ'יק, וההכנסות שלנו עלו ל5,000 בערך.
אנחנו חוסכים כל חודש 500 ש"ח, משלמים שכ"ד זול- 2000, והשאר על סופר וחשבונות.
אנחנו לא קונים בגדים (לפעמים מתפתים לספר חדש), ומעדיפים לבלות בסלון עם חברים.
אנחנו משתמשים בחיתולים רב פעמיים (וגם מגבונים. האיש מתעקש )-:). בגדים קיבלנו.
עוד לא קיבלנו חשבונות מאז הלידה, אבל נראה לי שהם יהיו עצומים- צריך לחמם את הבית, ומלא כביסות...

שכחתי לציין שבעבר שילמתי בערך 450 ש"ח לחודש על הטלפון הנייד. לפני כשנה החלטתי שזה המון, התקשרתי לחברת הסלולר ודאגתי להתאים לעצמי את התוכנית שהכי מתאימה לי מתוך ההיצע שלהם. מיד וללא מאמץ התחלתי לשלם 150 שקלים לחודש, ע"י כך שעשיתי גם את הדברים הבאים: (1) הודעות SMS אני משתדלת לשלוח דרך המחשב ולא דרך הטלפון, כי כך זה בחינם (2) אחת לחודשיים אני עושה בדיקה של "המספרים הנבחרים" בתוכנית שאליהם אני מדברת בחינם, ומשנה לפי הצורך (3) דואגת שרק בעלי יצלצל אליי ולא אני אליו, כי התוכנית שלו מאפשרת זאת.

באותו אופן בדיוק בעלי עבר מ-900 ש"ח בחודש ל-350 ש"ח בחודש. פשוט ע"י שינוי התוכנית וע"י כך שפועלים לפי כמה כללים כנ"ל.

אביבה, לגבי הקשר בין תזונה נכונה לשיניים (ראי הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף)..
אז עכשיו נראה לי שלמדתי בדרך הקשה, וגם, למדתי שלמעשה הרבה תפיסות שהיו לי לגבי תזונה לא ממש עובדות. לאחרונה עשיתי כמה שינויים בתזונה שממש גורמים לי להרגיש מצויין בחניכיים והשיניים, וזה היה מסע של 3-4 חודשים לפחות עד שהצלחתי להבין עד הסוף.
בקיצור, מה שאני מנסה לומר,
ברור לי שרפואה מונעת היא חלק חשוב וחיוני מעין כמוהו בחיי פשטות מרצון, אבל עכשיו ברור לי גם שחשוב לעשות את זה כמו שצריך.

בקשר לטיפולי שיניים- יש בזה הרבה גנטיקה זה מה שאמר לי רופא השיניים שלנו.
ואכן ילדים זו הוצאה רצינית.
אצלנו זה גם קשור לזה שצריך שיהיה אוכל בבית כול יום 3 פעמים ביום.
אי אפשר לדלג ארוחות וכו'.
צריך שיהיה אוכל מגוון הרבה פרות וירקות לנשנש.
זו ההוצאה העיקרית שלנו וקראתי שוב את שכתבתי טעיתי , זה הרבה יותר מ200 ש"ח בשבוע...
ורפואה מונעת אלטרנטיבית יקרה גם היא.
ביקור רגיל בקופ"ח לא עולה ודיקור עולה לפחות 100 ש"ח שלא לדבר על מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת טיפולים ריגשיים ועוד.
וכשגרים בפריפריה עולות בדר"כ הוצאות הנסיעה- אחזקת רכב וכו'...
בקיצור זה מורכב ממיליון אפשרויות, דרכי מחשבה שונות ,אורח חיים אין דבר שנכון באופן מוחלט.

התיאוריה שלי (שלא הוכחה עדיין - זאת רק התיאוריה שלי...) היא שבעיות שיניים נובעות פחות משאריות המזון שנשארות בפה ויותר מרמת החומציות של הרוק, המושפעת מאד מהתזונה, אך לאו דווקא מהשאריות שיש בפה. נראה לי שאיכות הרוק שמיוצרת (ייצור פנימי מהבלוטות) היא זאת שהכי משפיעה. ולגבי גנטיקה: בכל דבר יש לה א-י-ז-ש-ה-י השפעה. אבל אם אני מערבבת את זה יחד עם מצב נפשי ויחד עם תזונה / קרינה / זיהום אויר, אז נראה לי שהגנטיקה לא עד כדי כך חשובה (אם כי כאמור יש לה השפעה). ובכלל, לאחרונה גיליתי שגנטיקה זה לא בהכרח מה שתמיד חשבנו. מסתבר שגנטיקה זה לא רק "גנים עתיקים ומסתוריים שעוברים מדור לדור כבר אלפי שנים ואין לנו שום השפעה עליהם". הסתבר לי (גם מקריאת חומר תיאורטי אבל גם מנסיון אישי וקרוב ביותר) שגנטיקה זה גם מה אמא שלך אכלה בזמן ההריון שלך, ומה סבתא שלך אכלה בזמן ההריון של אמא שלך...

אורי, תוכל לפרט מה גילית על השיניים?

הרבה תפיסות שהיו לי לגבי תזונה לא ממש עובדות. לאחרונה עשיתי כמה שינויים בתזונה שממש גורמים לי להרגיש מצויין בחניכיים והשיניים
אורי, אשמח לדעת מה למשל?

רמת החומציות של הרוק, המושפעת מאד מהתזונה,
אביבה, את יודעת איך היא משפיעה? אילו מזונות מגבירים או מפחיתים חומציות כזאת?

מהניסיון שלי, בכל מה שקשור לשיניים, הגנטיקה היא דווקא האלמנט המרכזי
(ואגב כל רופא שיניים ששאלתי אותו בעניין הסכים איתי).
למשל, משפחה שלמה שחיה באותו בית, ניזונה מאותה תזונה והרגלי הגיינת השיניים שלהם דומה מאוד -
חלקם שועלי קרבות ותיקים במרפאות שיניים עם כל סוגי הטיפולים האפשריים ברפרטואר (אמתכם הנאמנה),
ואחרים שאין להם ולו סתימה (!!!) והם כבר אנשים בוגרים / מבוגרים.

בקשר לזה
מגורים בצפון יכולים לחסוך כ-2000 עד 2200 ש"ח בחודש על שכר דירה (אותו גודל דירה) ועוד בערך 200 ש"ח לחודש על ארנונה
כמו שאמר אורי:
כשעברתי לגליל, שמתי לב שהמחיה זולה (אם כי בתל אביב הצלחתי לחיות יותר בזול), במקביל לזה שהמשכורות נמוכות.
וזה במידה שבכלל מוצאים שם עבודה.
מן הידועות היא שהממשלות עושות הרבה לקדם משכנתאות ובתים בפריפריה, אבל כמעט שום דבר לעידוד יצירת פרנסה ותעסוקה.

אורי, תוכל לפרט מה גילית על השיניים?
פחות או יותר את מה שכתבת בעצמך, בתוספת קלה:

מבנה הלסת המנוון שלי (מנשך לא סימטרי וכו') בשילוש עם סטרס גרם לשחיקה של שיניים מסויימות. (אם כי זה בהחלט רק סוג של קש ששובר גב גמל)
אם התזונה לא ממש מושלמת (כלומר, כמו של כולנו), אז בכל זאת חשובה גם הגיינת פה בסיסית. בלי משחת שיניים, אבל כן צחצוח יסודי בלילה ולפעמים גם חוט דנטאלי, וכן חשוב לא לאכול סמוך מדי לשינה (טוב, זה בעצם גם קשור ל{{}}רמת החומציות של הרוק{{}})

יש לי גם מסקנות ספציפיות לגבי התזונה שלי, פשוט אני לא יודע כמה זה הדף לפרט (גם ככה קצת גלשנו). אם זה מסקרן מספיק, אפרט בדף אחר.

אביבה, את יודעת איך היא משפיעה? אילו מזונות מגבירים או מפחיתים חומציות כזאת?
רק אפרט שזה דבר שממש אפשר לחוש אותו בפה. מרגישים כשהרוק חומצי ומרגישים כשלא.

מבנה הלסת המנוון שלי (מנשך לא סימטרי וכו') בשילוש עם סטרס גרם לשחיקה של שיניים מסויימות
אתה צריך טיפול אורתודונטי.
הסתבר לי (גם מקריאת חומר תיאורטי אבל גם מנסיון אישי וקרוב ביותר) שגנטיקה זה גם מה אמא שלך אכלה בזמן ההריון שלך, ומה סבתא שלך אכלה בזמן ההריון של אמא שלך...
את מתכוונת לאפיגנטיקה. השפעת הסביבה על התבטאות גנים שונים.

אם זה מסקרן מספיק, אפרט בדף אחר
כן, רק תעדכן אותנו איפה

מרגישים כשהרוק חומצי ומרגישים כשלא
איך מרגישים?

ולגבי תזונה שגורמת לחומציות / בסיסיות: יש פירוטים של זה באינטרנט במקומות שונים (לא רק לגבי הרוק אלא לגבי חומציות / בסיסיות בגוף כולו), אבל בגדול ממה שזכור לי, פירות וירקות טריים זה בסיסי, דגנים זה קצת חומצי, ובשר/חלב/ביצים/דגים/עוף זה מאד חומצי.

אתה צריך טיפול אורתודונטי.
"צריך" זאת מילה קצת חזקה, לא?

בוחרת להיות עניה, כשאני עובדת יש לי כסף אך סובלת, כשלא עובדת לפחות קמה בבוקר עם חיוך, ואיכשהו דברים מסתדרים,
אנשים צריכים לזכור שהכי חשוב זה לקום בבוקר עם חיוך ולא להיות קורבן של הכסף הזה

ואוו, אני מלאת התפעלות מהסכומים הקטנים שאנשים מוציאים פה על החיים. אנחנו זוג עם שלושה ילדים מתבגרים - יש להם רצונות מפה עד ירושלים וגם אני רוצה להעניק להם חוגים איכותיים של ציור, דרמה, בלט, צופים וכו'. רק החוגים הללו מגיעים לשש מאות שקלים בחודש. שיעורים פרטיים באנגלית מגיעים ל 800 ש"ח בחודש לשני הילדים בבית הספר. בגדים לבת המתבגרת - לא מוכנה יותר בגדים יד שנייה. לשמחתי מוכנה לא לקנות מותגים, אבל ההופעה החיצונית שלה מאוד מאוד חשובה לה.
ולצערי הרב אנחנו מוציאים המון כסף על הזמנת אוכל (פיצות, פלאפל). זה נובע משעות עבודה ארוכות שלי ועייפות נוראית בערבים כשאני מגיעה הביתה - הכי קל זה להרים טלפון לדומינוס ולהזמין פיצה. זה סעיף שהייתי שמחה מאוד להוריד, אבל דורש ממני כוחות שאין לי כרגע.
טיפולי שיניים - ניתוחי חניכיים שעלו לי 9000 ש"ח בקופת חולים. איטומים לכל הילדים בשיניים טוחנות - 250 ש"ח לאיטום (תכפילו במספר השיניים כפול שלושה ילדים). טיפולים אורתודנטיים לשלושה ילדים!!!! (10,000 ש"ח לילד - כולם נולדו עם שיניים עקומות. מה לעשות, להשאיר אותם ככה?).
החזקת שתי מכוניות - ביטוחים, דלק.
והשנה התחלתי ללמוד - 750 ש"ח לחודש - דחיתי את זה המון זמן משיקולים כלכליים, אבל הרגשתי שאני מאוד מאוד רוצה.
אנחנו מרוויחים ביחד 20,000 ש"ח ומוציאים בכל חודש כחמשת אלפים שקל יותר. בכל פעם שנפתחת קרן השתלמות - אנחנו סוגרים מינוס וכך שורדים.
ניהול כלכלי גרוע מאוד, אבל להתנהל אחרת דורש אנרגיות נפשיות שאין לי כרגע.

גם לי כיף להיות יחסית "עניה". הייתי יכולה להרוויח הרבה יותר, אבל לא בא לי. (בעקבות דברי נינה)
לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא...

גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...

הכנסה משותפת של 7000-8000 בחודש בערך, אבל מדי פעם יש חודש שמרוויחים יותר (יכול להגיע ל-12000 ביחד, משהו כזה. זה קורה פעם בכמה חודשים).
אף פעם אין לנו אוברדרפט, תמיד יש בחשבון "ריפוד" של כמה אלפי שקלים להוצאות בלתי צפויות ( + אנחנו מנסים לחסוך לשיפוץ הבית, אבל הבלת"צים האלה אף פעם לא נותנים לזה להצטבר למשהו משמעותי).
אין הוצאות על דיור (קנינו בית בפריפריה בלי משכנתא)
ילד אחד בגן מועצה עד 1 וחצי
צהרון פרטי פעם בשבוע
חוג אחד זול
2 מכוניות (בערך 1500 רק על דלק)
סלולרי אחד + טלפון קווי + תשתית אינטרנט - בערך 400-450 בחודש
שאר החשבונות בערך 600-800 בחודש (ארנונה, בריאות, מסים שאני משלמת כעצמאית, ספק אינטרנט, מים, חשמל)
בערך 2000 שקל בחודש על סופר
אין טלוויזיה רב ערוצית
לא מבלים, לא קונים ספרים
כמעט לא אוכלים אורגני
בגדים לילד משוק החלפות ומתנות שהדודה שולחת מאמריקה
בגדים לעצמנו בערך פעם בשנתיים

אין הוצאות על דיור (קנינו בית בפריפריה בלי משכנתא)
ההורים עזרו.

אביבה - אני מתקשה להשאיר את ילדי עם שיניים עקומות כשאני יודעת שניתן לתקן. האם היית אומרת אותו הדבר לגבי ילד שסובל מבעיית היגוי בשפה? הרי גם זה חמוד כשהם קטנים ולא כל אחד צריך להיות נואם נאומים מקצועי - על משקל הדברים שכתבת. על פי תפיסתי זה עוול להשאיר ילד עם בעיה שניתן לתקנה. שוב, תלוי מי מידת העקימות של השיניים. הילדים שלי נראים כמו שפנים קטנים וזה נורא מפריע.

האמת, כן....

השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם... כזאת אני, מין טיפוס שאוהב לקחת דברים בקלות...

שליחה על ידי אחת* » 29 דצמבר 2010, 17:05

אחת, קל נורא בלי מדיח (מידיעה אישית) לך (-: לי היה מאוד מאוד קשה בלי מדיח- אני מבשלת כל יום והיו לי כמויות כלים שפשוט גזלו כשעה וחצי ביום לפחות. זה גם בזבוז זמן וגם בזבוז כסף ומים.

דבר אחר: מבדיקה שעשיתי, מגורים בצפון יכולים לחסוך כ-2000 עד 2200 ש"ח בחודש על שכר דירה (אותו גודל דירה) ועוד בערך 200 ש"ח לחודש על ארנונה. זה בהחלט משמעותי. במקרה שלנו זה היה מביא אותנו ל-10000 נטו או אפילו 9600, במקום 12000 נטו שאנו צריכים כיום. השאלה היא מה עם ההכנסה? אחוז האבטלה גבוה יותר בצפון, והמשכורות נמוכות יותר מבמרכז. אז ההכנסה גם כן יורדת.

אנחנו לא קונים בגדים
תסבירו לי אנשים יקרים, מה אתם לובשים אם אתם לא קונים בגדים? הרי בגדים מתבלים, נקרעים, מוכתמים, אנשים עולים כמה קילו ויורדים כמה קילו- איך אפשר שלא לקנות בגדים??

עד כמה שידוע לי, חיות בטבע לא סובלות מבעיות בשיניים, וקשה לי להאמין שגוף האדם נוצר עם מין פגם כזה באופן טבעי, שהשיניים מתקלקלות.
מצאו כבר שלדים עתיקים מאוד מאוד (אלפי שנים) עם חורים בשיניים- ואז לא היה מקדונלדס וסוכרים מעובדים וכו'.

לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא... גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...
אולי לך זה לא מפריע, אבל יכול מאוד להיות שלילדים זה עלול כן להפריע (לא בהכרח, אבל אולי). אני לא עשיתי ישור שיניים בגיל הקריטי (בגלל בעיות כלכליות של הורי באותה תקופה)ונאלצתי לעשות בגיל 20- לא היו לי שיניים עקומות בטירוף וראו רק כשצחקתי או חייכתי בפה פתוח- אז במשך שנים פשוט לא צחקתי בפה פתוח, רק חייכתי. וכשכבר עשיתי זה היה מאוד מבאס ומביך להסתובב עם גשר בגיל כזה. כשהורדתי את הגשר ויכולתי להרגיש בנוח לחייך ולצחוק כמה שרק בא לי זה היה אחד הרגעים המשחררים והטובים ביותר בחיי. וזו לא היתה רק שריטה בראש שלי, אנשים רבים העירו לי על השיניים העקומות. (את בחורה מאוד יפה, למה את לא מסדרת את השיניים.....)

ולגבי ספרים מספריה- בשביל מבוגרים זה אכן נכון, ויש לי מנוי משפחתי. אבל לילדים קטנים צריך שיהיו גם ספרים בבית- בגילאים הרכים יש לספר אפקט מעניין רק בקריאה חוזרת ונשנית וילדים נקשרים לסיפור ולספר. לא שאני מפוצצת כל חודש על ספרים, בממוצע אני מניחה שאני קונה ספרים בחמישים שקל בחודש. ובעיני להוציא על ספרים זה חשוב - תרבות! (לא מוציאה על כבלים, למשל)

בממוצע אני מניחה שאני קונה ספרים בחמישים שקל בחודש
הלוואי שעל סעיפים של 50 ש"ח בחודש היה כל הדיון פה...

ל"אחת":

אחוז האבטלה גבוה יותר בצפון
אם עובדים מהבית כמונו זה לא משפיע...

תסבירו לי אנשים יקרים, מה אתם לובשים
אני למשל באותו משקל מגיל 14. יש לי בערך 5 זוגות מכנסיים. 2 מהם בכל זאת קניתי השנה כי כבר לא היתה ברירה. השלישי עלה 20 שקל לפני 15 שנה. את הרביעי אמא שלי קנתה לי לפני כמה חודשים. את החמישי קבלתי יד שנייה מחברה לפני שנה וחצי.

לגבי הילדים: כל עונה (יעני פעמיים בשנה) קונים 3 חליפות לכל ילד. כל חליפה עולה 30 שקלים. את השאר (נניח עוד 3 חליפות לכל ילד) מקבלים יד שנייה מחברים. 6 חליפות זה מספיק לילד לעונה בעיניי.

מירי, אשמח. באיזה עניין? (אני מהמרכז)

ועוד ל"אחת":
אבל יכול מאוד להיות שלילדים זה עלול כן להפריע (השיניים העקומות)
מאד יכול להיות. הגישה שלי (נשבעת) זה שאם יפריע להם, אז בגיל 20 ילכו ויתקנו על חשבונם. אני משקיעה בילדים שלי ת'נשמה. חינוך ביתי והכל. יחס (רגשי) של 5 כוכבים (בדיוק דיברתי על זה עם בעלי לפני כמה ימים שמבחינה רגשית הם נפלו על מלון 5 כוכבים...

ואני גאה בזה). אבל דברים כמו יישור שיניים הם יצטרכו לממן בעצמם אם יבחרו - כשיגדלו. במידה מסוימת ניתן לומר שבזכות זה שאין לי כסף לממן דברים כאלה, יש לי יותר זמן להיות איתם, ויותר זמן להשקיע בדברים אחרים שחשובים לי (לאו דווקא הילדים אבל גם). זה חלק מסגנון חיים שלם: הספות שלי בסלון בנות 13 שנה. המקרר שלי עלה 1500 שקל (חדש לפני כמה חודשים כי הישן התקלקל). אם באמת מדובר במישהו נורא יפה (שהיופי גם נורא חשוב לו) ורק השיניים זה הדבר האחרון שנשאר - אז אני יכולה להבין. אבל אם גם ככה אתה לא אחד שהיופי בראש סדר העדיפויות שלך, וגם ככה יש לך עוד פגמים, אז לא נראה לי קריטי, ואם ירצו יוכלו אפילו בגיל 15 להתחיל לעבוד ולחסוך לזה. (סליחה אם אני אולי נשמעת בוטה - אני ממש רצינית וזאת הדיעה האמיתית שלי)

כהערת אגב קשורה ולא קשורה: הרבה פעמים מצחיק אותי איך שהנושא של סידור גבות הפך להיות כל כך מובן מאליו היום... את רואה ברחוב נשים עם 40 קילו מיותרים, אף ארוך וענקי, חצ'קונים, שיער חסר צורה. אבל מה? הגבות מסודרות טיפ טופ...

אבל אם גם ככה אתה לא אחד שהיופי בראש סדר העדיפויות שלך, וגם ככה יש לך עוד פגמים
כלומר, זו הדעה שלך על ילדייך?

(ממילא לא נראים משהו, מה זה כבר משנה..).

הם מקסימים כמו שהם

(לי הם נראים יפהפיים כמובן)

שליחה על ידי אחת* » 30 דצמבר 2010, 09:48

אם עובדים מהבית כמונו זה לא משפיע...
בן הזוג שלי עורך דין. הסיבה העיקרית שהוא מסרב לעבור לצפון זה: א. לא בטוח שימצא עבודה, ואז יצטרך לבלות חצי יום בנסיעות למרכז. ב. אם כבר ימצא עבודה השכר יהיה נמוך בצורה מאוד מאוד משמעותית מאשר במרכז.
אני למשל באותו משקל מגיל 14
איך את באותו משקל אם יש לך ילדים? לא עלית בהריון? לא היה לך תהליך של ירידה במשקל אחריו? אני כבר בתחילת הריון צריכה לקנות אפילו תחתונים(!) במידה גדולה יותר, כי הרגילים לוחצים לי. שלא לדבר על מכנסיים, חולצות וכו'. רק גרביים נשארות לי באותה מידה (-:

הגישה שלי (נשבעת) זה שאם יפריע להם, אז בגיל 20 ילכו ויתקנו על חשבונם
תראי, אם אין לך כסף אז זה משהו אחר. אבל כגישה זה נראה לי מבאס- את יודעת מה זה להסתובב כל גיל ההתבגרות עם שיניים עקומות? את יודעת שילדים מסתלבטים עליך? אתה מפחד לפתוח את הפה שלא יגידו לך איזה שיניים עקומות? אם זה משהו שהוא בר תיקון- אני חושבת שאם יש איזה אפשרות להורים להתאמץ ולתקן - לתקן. (שוב, אם יש אפשרות)

לגבי קניית מוצרים זולים: מניסיון שלי מה שקונים בזול עולה ביוקר. נניח, אם אני קונה תנור מאוד זול, אני מהמרת: אולי הוא לא יעבוד כמו שצריך, ואצטרך להחליף אותו? אולי הוא יעבוד בסדר, אבל יתקלקל אחרי שנתיים? אבל אם אני קונה תנור/ מזגן/ מקרר איכותי, הוא אמנם עולה יותר אבל יחזיק שנים רבות. כנ"ל לגבי ריהוט איכותי (לא הכי יקר, אבל איכותי, לא של איקאה שמתפרק אחרי חצי שנה)
(לאמא שלי יש מג'ימיקס, מגהץ, ושואב אבק הכי יקרים שהיו בזמנו, אבל הם קיימים ועובדים 28 שנה!! אם זה לא חסכוני, אז אני לא יודעת מה כן...)

את רואה ברחוב נשים עם 40 קילו מיותרים, אף ארוך וענקי, חצ'קונים, שיער חסר צורה
כי גבות הכי קל לסדר (-: זה נורא קשה לרדת 40 קילו!! ולעשות ניתוח אף- המון כסף, כאבים, הרדמה כללית... חצ'קונים זה בכלל סיפור מההפטרה... ולסדר גבות? פינצטה טובה ועשר דקות של מריטה.

"צריך" זאת מילה קצת חזקה, לא?
אתה לא חייב כמובן אבל אם אתה רוצה לפתור את השחיקה ולהימנע מבעיות רציניות בעתיד שיהרסו לך את השיניים ואולי יפגעו גם במפרקי הלסת אז עדיף.
לשמחתי מוכנה לא לקנות מותגים, אבל ההופעה החיצונית שלה מאוד מאוד חשובה לה.
גם אני חושבת שזה חשוב להיראות טוב.
לגבי שיניים עקומות ולהשאיר ככה: האמת שזה לא נראה לי כזה נורא... גם אצלנו השיניים די עקומות, אבל אם נתקן, הרי ממילא יהיה פגמים אחרים במראה. אף אחד מאיתנו ממילא לא דוגמן. אף ארוך, שיער יבש, סתם מבנה פנים לא משהו...
לשיניים עקומות יש השלכות בריאותיות. קושי לנקות היטב במקומות מסוימים, מנשך לא תקין וכו'. מתכון לצרות. חוץ מזה, כשילדים מגיעים לגיל ההתבגרות המראה החיצוני מאוד חשוב להם. לא הייתי רוצה למנוע מילדי משהו (שהוא בסיסי בעיני וקשור גם לבריאותם) שיפגע בהערכה שלהם כלפי עצמם. מראה חיצוני זה דבר חשוב. למה בחורה צריכה להסתובב עם שיניים עקומות עד גיל שיש לה אפשרות להתקין לעצמה פלטה ואז להסתובב בבגרותה עם פלטה? זה נעים?
תיקון שיניים זה ממש לא מותרות! בעיני זו חובה של ההורה כלפי הילד בהנחה כמובן שיש אפשרות כלכלית. בואי נגיד שזה היה גבוה בסדרי העדיפויות שלי.
לגבי הזמן שאת משקיעה שאפו. אבל מעניין אם הילדים מעדיפים קצת פחות זמן אמא ושיניים ישרות. אולי, נקודה למחשבה.
השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם.
זה נקרא הזנחה. לא בטוח שילדייך בבגרותם יקחו את זה בקלות כלפייך.

לגבי קניית מוצרים זולים: מניסיון שלי מה שקונים בזול עולה ביוקר
בקניה טובה צריך להשקיע או זמן או כסף. בכסף - לקנות מוצר טוב במחיר שוק. בזמן - להסתכל במודעות יד שניה, אוזן קשבת להזדמנויות (קרובי משפחה שעוזבים את הארץ ומשאירים אחריהם דברים), ללכת לשווקי פשפשים, לעשות סקר איכות (לא סקר מחירים) בין המוצרים השונים... זה משהו שאנשים שעובדים 12 שעות ביום לא יכולים להרשות לעצמם.

בן הזוג שלי עורך דין. הסיבה העיקרית שהוא מסרב לעבור לצפון זה: א. לא בטוח שימצא עבודה, ואז יצטרך לבלות חצי יום בנסיעות למרכז. ב. אם כבר ימצא עבודה השכר יהיה נמוך בצורה מאוד מאוד משמעותית מאשר במרכז.

אני מבינה אותך מאד. המון שנים בעלי לא עבד מהבית, ולכן לא היה מה לדבר על מעבר ל"חור". עכשיו הוא עבר לעבוד מהבית, ולכן אני מדי פעם מעלה את הנושא. בינתיים זה לא רלוונטי כי בכל זאת חשוב לו לגור במרכז.

איך את באותו משקל אם יש לך ילדים? לא עלית בהריון?

עד כמה שאני זוכרת, בערך 3-4 חודשים לאחר הלידות חזרתי למשקל המקורי. (אנחנו רזים במשפחה)

אבל כגישה זה נראה לי מבאס- את יודעת מה זה להסתובב כל גיל ההתבגרות עם שיניים עקומות?

אני יכולה מאד להבין את הגישה הזאת, אבל הגישה שלי קצת שונה. אני אספר לך קצת על ההיסטוריה האישית שלי: כשהייתי בכיתה ה' עשו לי גשר (מהסוג הנשלף). מאד מאד מאד סבלתי מזה, וממש נגעלתי ממנו והתביישתי בו מאד. העדפתי שהשיניים שלי יהיו עקומות, והרגשתי שהרבה יותר יצחקו עליי בגלל הגשר ופחות על השיניים העקומות. לאחר כעשרה חודשים (השיניים התיישרו מעט אבל לא עד הסוף) התייאשתי וזרקתי אותו לפח באישור הוריי. זאת הייתה הקלה אדירה. באופן טבעי אני מאמינה שכל הורה מגדל את ילדיו על פי הגישה שנכונה לו, ולפעמים זה קולע בול גם לטעמם של הילדים, אבל לפעמים הילדים מתבאסים. זה יכול להיות נכון בכל גישה שבוחרים בה. כשהייתי בערך בת 20 הציעו לי שוב לעשות גשר (לא זוכרת מי הציע - לא ההורים), וזה היה נראה לי כזה דבר מבאס שהעדפתי להישאר עם השיניים הלא מושלמות שלי. יש גישה שמקפידה מאד על המראה החיצוני, גם על חשבון הנוחות (עקבים גבוהים נניח), ויש גישה ששמה את הנוחות מעל הכל (כמובן בגבולות הטעם הטוב של מראה אסתטי מינימלי). אני מאז ומתמיד הייתי מהסוג שאוהב נוחות, ובאופן טבעי ככה אני מגדלת את ילדיי. אני מקווה שהם יעריכו את זה, אבל בכל גישה שנוקטים תמיד יש את האפשרות שהם לא יהיו מרוצים.

כי גבות הכי קל לסדר

ואללה. אהבתי את ההסבר. לא חשבתי על זה ככה.

_השארתי את ילדיי עם כל בעיות ההיגוי שלהם.
זה נקרא הזנחה. לא בטוח שילדייך בבגרותם יקחו את זה בקלות כלפייך._

אפרט קצת יותר מה התכוונתי: אחד הילדים שלי לא ידע להגיד צ' עד גיל 6 פלוס, ובמקום זה אמר ס'. לא עשיתי כמעט כלום בעניין, מלבד 3-4 פעמים שבהן הקדשתי 10 דקות להסבר קליל על ההבדל בין האותיות (בהפרש של נניח חצי שנה בין הסבר להסבר). בסוף זה עבר לבד. הילד השני מבטא את האותיות השורקות עד היום עם טיפ טיפונת צליל נוסף. לדעתי זה בגבול החמוד ולא מפריע. אני מכירה מספר אנשים מבוגרים שמדברים ככה סביבי, וזה ברמה סבירה שלא מפריעה, ואני לא חושבת שהם מבואסים מזה שהדבר לא תוקן. אם היו מבואסים, אני מניחה שהיו מנסים לעשות משהו בנדון, ועד כמה שידוע לי לא עשו. גם אצל המבוגרים האלה שאני מכירה זה בגבול החמוד ולא משהו קיצוני.

לגבי קניית מוצרים יקרים: פה אין לי פילוסופיה מעמיקה. בהחלט ייתכן (או יותר מייתכן) שהיקרים טובים יותר ומחזיקים מעמד יותר. אבל העניין הוא שלא בא לי להוציא יותר על דברים חומריים. זה נותן לי תחושה לא טובה ולא נכונה לעשות את זה. מין התמקדות במה שלא חשוב. נותן לי הרגשה טובה לדעת שקניתי בזול. ואני מנסה כמובן תמיד במסגרת התקציב להשיג את האיכות הטובה ביותר שניתן. סך הכל רוב הדברים שיש לנו בבית הייתי אומרת שבאיכות סבירה.

רציתי להוסיף עוד משהו: ההורים שלי בסך הכל לא התערבו לי הרבה בחיים כילדה. נתנו לי כמות גדולה של עצמאות. ואני מודה להם על זה. אני זוכרת להם מאד לטובה את הדברים שבהם לא התערבו לי. ואני זוכרת להם דווקא לרעה את הזמנים (הלא רבים) שבהם ניסו לתקן אותי ולעזור לי ולהגן עליי. יותר מכל דבר זה הציק. כמו למשל מקרה הגשר בשיניים שפירטתי למעלה. כמו שאמרתי, אני חושבת שכל הורה מנסה לחנך את ילדיו לפי איזשהו אידיאל שיש לו, שהרבה פעמים מסתמך גם על הטוב והרע שהוא עצמו חווה כילד. ועל מה שהוא היה מעדיף לחוות אם הוא עצמו היה הילד. אני חוויתי את חוסר ההתערבות של הוריי כדבר מאד חיובי שעשה לי מאד טוב. ואני רוצה לשחזר את זה עם ילדיי.

_הקליניקות בכפרים ובערים הערבים/יות בדרך כלל זולים בהרבה(לפעמים חצי מחיר או רבע). יש שם רופאים מצויינים.
אני הולכת לאחד כזה בעכו העתיקה.אם יש לך חברים ערבים- תבקש גם מהם המלצות._

איך פספסתי את זה בין רצף הפוסטים של הימים האחרונים?
אשמח להמלצות בכל אופן

המלצה לרופא שיניים באזור כרמיאל: ד"ר ויליאם קסיס בראמה
זול בהרבה מרופאי שיניים בישובים היהודים באזור. חוץ מזה ותיק ורב נסיון, נחמד, מכבד ושמרני יחסית בהתערבויות, מה שבעיני מאד מצא חן.
הנסיון שלי איתו קצר ומוצלח, וחברים שהמליצו לנו מטופלים אצלו שנים ומרוצים מאד.

אורי, אני יכולה להמליץ לך על הפקולטות לרפואת שיניים. אני אישית טיפלתי בהדסה. הרבה יותר זול מכל מרפאה, לא דוחפים טיפולים סתם, מקצועיים מאוד. אנחנו היינו מאוד מרוצים.

אורי, אני יכולה להמליץ לך על הפקולטות לרפואת שיניים. אני אישית טיפלתי בהדסה
תמיד היה לי החשש שאזכה שם לטיפול לא מקצועי, למרות שבאמת שמעתי על האופציה הזאת בעבר...

תמיד היה לי החשש שאזכה שם לטיפול לא מקצועי
אל דאגה. המתמחים (נניח שאתה צריך אורתודונטיה או משהו בסגנון) הם רופאי שיניים מתפקדים (עם רישיון שעובדים בדרך כלל בתור רופאי שיניים בקליניקות פרטיות או קופות חולים) והם עושים התמחות בנושא מסוים. עבודת המתמחה היא בפיקוח הפרופסור מנהל המחלקה שהוא המנחה של הסטודנט. זה מאוד מקצועי. אנחנו היינו מאוד מרוצים. בניתוחים למשל, הפרופסור ניתח והמתמחה הוא האסיסטנט.

דרך אגב, כשהולכים לבית חולים חס וחלילה, מכל סיבה שהיא, רוב הטיפול הוא על ידי מתמחים. בעיקר אם מגיעים לשם בשעות לא קונבנציונליות שבהן הרופאים הבכירים כבר בבית.

שליחה על ידי אחת* » 03 ינואר 2011, 09:08

אני זוכרת להם דווקא לרעה את הזמנים (הלא רבים) שבהם ניסו לתקן אותי ולעזור לי ולהגן עליי. יותר מכל דבר זה הציק. כמו למשל מקרה הגשר בשיניים שפירטתי למעלה. כמו שאמרתי, אני חושבת שכל הורה מנסה לחנך את ילדיו לפי איזשהו אידיאל שיש לו, שהרבה פעמים מסתמך גם על הטוב והרע שהוא עצמו חווה כילד. ועל מה שהוא היה מעדיף לחוות אם הוא עצמו היה הילד.
אני מדברת על הצעת האפשרויות לילד. לא על כפייה, או על לנסות לחיות מחדש את חייך דרך הילד.
לי לא היתה אופציה בגיל ההתבגרות לעשות גשר. הורי לא היו במצב כלכלי שאיפשר זאת.
בגיל עשרים, הם מימנו לי את הטיפול האורתודנטי כי מצבם הכלכלי התייצב.
אף אחד לא אמר שמתוך אידאל שחרור השיניים או לא יודעת מה- הוא לא עושה לי גשר. העניין הוא, בראייה שלי, לתת לילד את האפשרות לבחור - לא לכפות עליו לעשות גשר, כמו שקרה לך.
אבל כשאין אפשרות כלכלית, זו כפייה שההורים כופים על הילד- להישאר עם שיניים עקומות. בדיוק כמו הורים שמכריחים את הילד ליישר את השיניים.

(שוב, אני לא שופטת אותך, או את הורי על כך שלא התאפשר. אבל אם הורי היו מוציאים כסף על דברים אחרים, ועל טיפול אורתודנטי לא, מתוך איזשהו אידאל שלהם, הייתי כועסת מאוד).

לגבי טיפולי שיניים- חבר טוב מאוד שלנו עשה טיפול מטורף בהודו, טיפל כמעט בכל השיניים. בארץ הוא היה פושט רגל מטיפול כזה, שם עלה לו גרושים. אבל ת'אמת, אין סיכוי שהייתי עושה שם טיפול שיניים, וגם לא במרפאת מתמחים. אני אלך לרופא פרטי ומצוין ואשלם יופי של כסף, ואחסוך בדברים אחרים.

_אני מדברת על הצעת האפשרויות לילד. לא על כפייה, או על לנסות לחיות מחדש את חייך דרך הילד.
לי לא היתה אופציה בגיל ההתבגרות לעשות גשר. הורי לא היו במצב כלכלי שאיפשר זאת.
בגיל עשרים, הם מימנו לי את הטיפול האורתודנטי כי מצבם הכלכלי התייצב.
אף אחד לא אמר שמתוך אידאל שחרור השיניים או לא יודעת מה- הוא לא עושה לי גשר. העניין הוא, בראייה שלי, לתת לילד את האפשרות לבחור - לא לכפות עליו לעשות גשר, כמו שקרה לך._
מסכימה מאוד.
דרך אגב, אין שום בעיה עם מרפאה אוניברסיטאית. החששות אינם מבוססים. כל מי שאני מכירה שעשה שם טיפולים מורכבים (כולל אותי ואת בעלי) מרוצה מאוד. זה הפרויקט סיום שלהם (כמו תזה). הם עושים הכל לתפארת. עוד דבר, לא דוחפים טיפולים סתם (מקבלים חוות דעת אמיתית כי אין אינטרס כלכלי לדחוף טיפולים), הציוד עובר סטריליזציה חמה (באוטוקלאב) ולא קרה כמו אצל הרבה רופאי שיניים פרטיים שאין עליהם כל כך פיקוח. בקיצור, מומלץ לגמרי.
ודרך אגב, נדמה לי שאפשר לעשות שם גם טיפולים אורתודונטיים לילדים.

באיזה גיל הייתן שואלות את הילד אם הוא מעוניין בגשר? מה הייתן עושות אם היה אומר שלא מעוניין? מנסה להבין עד הסוף.

בגיל 10
והייתי מעלה שוב את הנושא שנה אח"כ, אם היה אומר שלא.

ועד כמה הייתן מנסות לשכנע בפעם הראשונה?

תלוי כמה המצב היה חמור. זה לא רק ענין אסטתי, כמו שכתבו כאן.

ועד כמה הייתן מנסות לשכנע בפעם הראשונה?
הייתי מתיעצת עם רופא שיניים בנושא ההשלכות הבריאותיות ואז מחליטה כמה לשכנע.

בסופו של דבר אנחנו לא כל כך שונות אולי... זה רק עניין של דגשים...

אני מאמינה שכולנו רוצים ורוצות את הטוב ביותר עבור ילדינו.

אביבה קבלי

את השראה בשבילי

_אביבה קבלי

את השראה בשבילי_

ואוו תודה רבה

שאלתי ב-ככר השוק:

טוב, ועוד שאלה כמעט אחרונה לכרגע, אך חשובה:

אני זקוקה לדעת עלויות מחיה לחודש לאדם יחיד אזור המרכז. (נאמר, ר"ג או פ"ת).
אני מתכוונת, נניח אדם שגר לבדו בדירה שכורה, אז מעבר לשכר הדירה - איזה עלויות יש לקחת בחשבון?

אשמח גם - לדעת איזה קטגוריות של הוצאות צריך לקחת בחשבון (למשל: ארנונה, ועד בית, מים, חשמל, גז, אוכל, הוצאות נוספות כאלה ואחרות שלא עולות לי בראש כרגע....)
וגם - כמה צריך לעלות בערך כל אחד מאלה (הערכה גסה כמובן).

ולסיכום - כמה אתם חושבים צריך בחודש.

תודה רבה !

יש דירות חדר שכוללות הכל וזה עולה 2400 בערך,דירה כולל מיסים, ארנונה, מים חשמל, מים חמים כל הזמן ברמת גן במרום נווה.
הוצאות לבד צריך סביב ה-4000 נראה לי,כולל כלכלה ,אולי קצת יותר

היי,
כמה כסף צריך לאמא וילד בן 4
בדירת 2.5 או יותר בבית שלי 2.5 חדרים במושב/ קיבוץ בצפון + החזקת רכב

שליחה על ידי אחת* » 12 יוני 2012, 14:36

יש דירות חדר שכוללות הכל וזה עולה 2400 בערך,דירה כולל מיסים, ארנונה, מים חשמל, מים חמים כל הזמן ברמת גן במרום נווה.
???

את מתכוונת למחיר ביקום מקביל?

מה שאת כותבת לא הגיוני. אני גרה שנים רבות לבד באזור הזה - השכר שציינת מתאים במקרה הטוב לשכירות בלבד של דירת חדר וחצי עד שניים לא כולל כל ההוצאות שציינת.

אהבת עולם, כנסי להומלס ויד 2 ותקראי קצת על מחירי דירות. המחירים משתנים מעט אבל בגדול מחיר לדירת יחיד של בין חדר וחצי לשניים בסביבות 40-50מטר רבוע נע בין 2,600- 3,300 לא פחות, יש שיותר תלוי במיקום ובמצב הדירה והריהוט אם יש. שני חדרים וחצי ומעלה בגודל של 60 מר ומעלה המחיר לא פחות מ-3,300.

הוצאות לבחורה לבד:
חשמל - בין 250 -350 שח לחודשיים שאינם קרים במיוחד או חמים במיוחד כשאת אדם חסכוני ויש דוד שמש. ללא דוד שמש תוסיפי 50 שח לחודשיים.
בחודשי החורף והקיץ הקיצוניים - בסביבות 650-550 לחודשיים. בגלל מזגן והחימום. בעניין הזה קשה מאוד לחסוך, בטח בקיץ. זה יוצא משהו כמו 4-5 חודשים כאלה בשנה.
מים - בסביבות 40 שח לחודשיים
ארנונה בין 250-550 לחודשיים, תלוי בעיר ובגודל הדירה, ואם היא רשומה על דייר קשיש
ועד בית - בין 50 ל-120 שח - בדירה ממוצעת. אם יש מעלית או שהאזור/הבניין פלצני ומטופח מאוד זה יקר יותר.
גז - אם יש גז בבלונים - בסביבות 500 שח לשנה,לשימוש בסבבה. אם נכנסת כשיש בלון מלא מדייר קודם אז הרווחת גם את זה
אם מדובר על גז באספקה מרכזית - בסביבות 50-100 שח לחודשיים (ממה שאני זוכרת, שנים שיצא לי להיכנס רק לדירות עם בלוני גז פרטיים)

מזון ואחזקת בית (נקיון, הגיינה) - זה מאוד אינדיבידואלי. בין 800 - 1,500 בחודש. פחות מזה לא הגיוני, יותר מזה, יכול לקרות...
ריהוט - אםאין - ממליצה לקחת מיד שנייה כל מה שמוסרים, רצוי להוביל כמה דברים בו זמנית ממקום אחד (למשל תנור ומקרר ממקום אחד ולא מכמה). היום עלויות ההובלה יקרות יותר מהמוצרים.

לזכור שבהתחלה יש הוצאות שונות על על מוצרים חד פעמיים (מגב, מתלה, וילון אמבטיה, מפצלים לשקעים, כבלים, מכשיר טלפון, כאלה) ועל דקורציה (השמים הם הגבול) ולפעמים צבע. אני די חוסכת באלה האחרונים. או שמקבלת מאחרים או שקונה ממש זול ובאופן כללילא משקיעה בזה כל כך כך שזה מסתכם ב-300 שח גג.

טיפים:
אל תחפשי בקטנות כשאת שוכרת דירה. המצב היום גרוע מבחינת ההיצע. את יכולה למצוא דירה עם שכר מצויין במיקום גרוע וזה יאמלל אותך ולא יהיה שוה את הפחות 300 שח בחודש.
חשוב לשים לב שההוצאות נמצאות היכנשהו בממוצע ולא גבוהות מדי אבל חבל להיתפס לאלמנט אחד או שניים כמו ארנונה גבוהה כאלמנט פוסל,
למשל. במקרה הכי קיצוני של עלויות התחלתיות גבוהות - אם בדירה גובים ועד גבוה, ארנונה גבוהה, דירה גדולה יחסית - כך שהוצאות החימום והקור יהיו גבוהות, יש בה גז משותף, ואין בה דוד שמש, אז את עלולה לשלם בחודש יותר 400 שח מדירה אחרת שאין בה את כל אלה. זה המקסימום וזה אולי הרבה אבל לא כזה ביג דיל והכי חשוב - רוב הדירות לא מכילות את כל נקודות הקיצון האלה.
ואם השכר סביר עד זול אז שווה לשלם את זה.
אם גם ככה השכר גבוה תעשי חושבים. וגם ההיפך. הנקודה היא שכדאי להיצמד לממוצע, להבין שתמיד היו עלויות מעט גבוהות בהוצאה מסויימת ומעט נמוכות באחרות.

וטיפ אדיר שחבל שלא אימצתי קודם - דירות קטנות חוסכות הרבה כסף על הוצאות חשמל, בעיקר של מיזוג וחימום, אם יש בהן גם מקרר קטן יחסית, אז בכלל. דוד שמש תקין או דוד חשמלי חדש ותקין כנל.
דירות חדשות ומזגנים קטנים וחדשים - כנל, בגלל בידוד גבוה.
דירות בקומות עליונות בעייתיות מבחינת חום וקור (אבל אני אוהבת אותן בגלל השקט, הבטחון) אבל דירת רעפים בקומה עליונה הרבה יותר בעייתית מבחינת בידוד מבטון. גם של רעש ויונים ועוד...

ואחרון - מיקום טוב יחסוך לך הרבה זמן וכסף של תחבורה ציבורית ותלות באחרים. שווה לשלם 300-400 יותר למיקום קרוב יותר משמעותית עבור דירה קטנה (ולכן חסכונית גם בחשמל וכו') ולחיות קל יותר.

את מתכוונת למחיר ביקום מקביל?

אני גרה ביקום מקביל (בגליל העליון) ומשלמת 1600 שקלים בחודש שכ"ד, כולל מיסי ישוב וארנונה, על בית עם 3 חדרים, עם גינה של 5 דונם בערך.

_היי,
כמה כסף צריך לאמא וילד בן 4
בדירת 2.5 או יותר בבית שלי 2.5 חדרים במושב/ קיבוץ בצפון + החזקת רכב_

אחזקת רכב זה 1,000 שקלים בחודש לרנו קנגו שאוכל 1:18 בממוצע.

ילד בן 4 עולה בערך 1,500שקלים בחודש בגן קיבוצי עד 4 אחה"צ, אבל החל מגיל 6 המחיר יורד ל- 350 שקלים לחודש לבית הספר ועוד בערך 250 לחודש על בית ילדים (לימי שישי, אחה"צ וכו'). בחופשים מחיר בית הילדים יכול להגיע עד 1,000 שקלים בחודש.

חשמל - בין 250 -350 שח לחודשיים

אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח לחודשיים על חשמל, גם בקיץ. בחורף הזה היה חודש אחד ששילמנו כפול, כי היה מאד קר ולא היתה הסקה.

<בחורף משלמים על ההסקה, שזה מאד יקר, אבל אם לוקחים בחשבון שהיא גם מחממת את המים של המקלחות, ואת הרצפה, ושעל הרדיאטורים מייבשים את הכביסה... יש תמורה למחיר הגבוה>

שליחה על ידי אחת* » 13 יוני 2012, 22:02

אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח לחודשיים על חשמל, גם בקיץ. בחורף הזה היה חודש אחד ששילמנו כפול, כי היה מאד קר ולא היתה הסקה.

וואו, מחיר יפה. בכל מקרה מה שהרבה מפספסים זה שלא משנה אם אתה גר לבד או במשפחה, כשאתה מדליק מיזוג או חימום בחדר זה עולה אותו הדבר ר'ק שאדם יחיד צריך לשלם על זה לבד כשבזוג יש חלוקה. כך גם לגבי מקרר, תאורה וכו'. את לא מבזבזת פחות על מקרר בגלל שאת גרה לבד, למשל.

אחזקת רכב זה 1,000 שקלים בחודש לרנו קנגו שאוכל 1:18 בממוצע.
הסתכלות מאוד, מאוד חלקית. את לא חושבת?
קודם כל זה תלוי כמה נוסעים. ובהתאם לזה דלק. צריכת הדלק שכתבת נמוכה מאוד, דומה למכוניות הקטנות ביותר - לא בטוחה שזה כך בכל רכב. למעשה, יודעת שלא.
והרי יש ביטוחים (על האלטו שלי שילמתי השנה 3500 ש"ח ביטוחים - ושוב - זה אוטו זול), טיפולים אם את לא באחריות, וכמובן - אובדן הערך. שזה אולי לא משהו שמביאים בחשבון אם האוטו כבר קיים. כי כבר קנינו אותו וזה לא ממש משנה לנו עכשיו שהוא מאבד ערך (כבר איבדנו, למעשה...). אבל אם מתכננים לקנות אוטו - צריך להביא בחשבון אובדן ערך. בכל שנה מאבדים, כמה אחוזים מערכו (תלוי כמובן באוטו - בחדשים זה יותר) - וזה לא מעט כסף. זה חישוב חשוב כאשר בודקים כדאיות של לקחת אוטו מהעבודה או לקנות.
בלי אובדן ערך, שימוש ברכב נחשב בד"כ למינימום 1500 ש"ח בחודש. וגם זה ממש מינימלי. לרוב האנשים במשכורות נמוכות ואפילו ממוצעות - רכב הוא הוצאה ממש כבדה, שאם יש דרך להמנע ממנה - כדאי לנסות לעשות את זה. אמא שלי תמיד אומרת שהשכנים הפנסיונרים שלה יכולים להרשות לעצמם חו"ל כל שנה בגלל שאין להם אוטו.

אנחנו משפחה של 5 נפשות ומוציאים 350-400 ש"ח לחודשיים על חשמל
כל הכבוד. גם אנחנו ככה. אפשר להגיע לזה אם לא מחממים כמעט, אם לא מקררים כמעט, אם משתמשים מעט במכונת כביסה (לא מכבסים כל הזמן) ובמדיח, ויש דוד שמש. זה שינוי בראש. מי שמחמם ומקרר לאורך כל השנה, ומכבס כל הזמן, והדוד דולק כל יום - ישלם בקלות 1000 ש"ח לחודשיים.

בלי אובדן ערך, שימוש ברכב נחשב בד"כ למינימום 1500 ש"ח בחודש. וגם זה ממש מינימלי.

אני משלמת לשנה בממוצע 12,000 על הרנו קנגו שלי, כולל ביטוחים, טסט, מוסכים, דלק וכביש 6. אבל אני משלמת רק ביטוח חובה, בלי צד ג' ובלי מקיף. כל זה - ל- 15,000 קילומטרים בשנה. אצלי זאת לא הערכה, אלה המספרים המדוייקים.

סאלי, אתם לא משתמשים במייבש כביסה? אנחנו כן, והדוד לפעמים דולק המון בחורף כי אין שמש (למרות שיש לנו דוד שמש מתפקד...) לא חשבתי שזה אפשרי בכלל להגיע לכאלה תשלומי חשמל. אנחנו 4 נפשות ומשלמים 800 לחודש...

שליחה על ידי אחת* » 16 יוני 2012, 21:48

סאלי, אתם לא משתמשים במייבש כביסה? אנחנו כן, והדוד לפעמים דולק המון בחורף כי אין שמש (למרות שיש לנו דוד שמש מתפקד...)
אצלנו במשך חצי שנה לפחות המייבש מושבת לחלוטין וגם הדוד.
אני מוצאת שההוצאות של הקירור והחימום די מאזנות זו את זו - כלומר מיוני עד ספטמבר בערך, כשמדליקים הרבה מזגן, ומדצמבר עד פברואר בערך, כשמחממים הרבה, החשבונות תפוחים.
אבל דוד שמש חוסך לנו המון כסף.
זה גם תלוי איפה גרים בארץ.
במרכז ובדרום מאוד קשה להסתדר בלי מזגן בשיא הקיץ,
לעומת זאת בצפון יש מקומות שבהם אין בכלל מזגנים כי לא צריך.

ניבה - נהדר ומרשים. אוטו חסכוני מאוד בדלק (כמו הסוזוקי אלטו שלי). לא מכירה הרבה מספרים כאלה. טוב לשמוע. לא נכנסת לעניין הביטוחים - אבל מי שלא משלם צד ג' ומקיף יתכן שמתישהו ישלם איזה סכום גדול שבעצם ישנה אחורה את הממוצע השנתי

סיכוי קטן, אני מסכימה.

אורורה - לגבי החשמל. אני מודה - אנחנו לא מתקלחים כל כך הרבה ולא מכבסים כל כך הרבה

וגם אם מייבש - רק חלק מהכביסה, לא דברים גדולים שלוקחים הרבה זמן במייבש. גם בחורף משתדלים להתקלח למשל באמצע היום. שאז המים כן חמים מהשמש. עד הערב הם מספיקים להתקרר. כך באמת שכמעט לא צריך דוד גם בחורף. מזגן אנחנו בחיפה לא כל כך צריכים. אבל השכנים שלי כולם כן מדליקים מזגן ביום ובלילה, גם כאן. אני התרגלתי בלי, וכיף לי. אלא אם כן יום ממש קיצוני, יש בודדים כאלה.

מאז שראיתי שהחסכון בחשמל ממש משמעותי (תראי, יש כאן 450-500 ש"ח בחודש!) עלתה לי המוטיבציה לחסוך עוד יותר. כך למשל גיליתי את העניין עם הדוד ואמצע היום (למעשה זה קרה כשהדוד התקלקל).

תודה!

שליחה על ידי אחת* » 16 יוני 2012, 23:21

במרכז ובדרום מאוד קשה להסתדר בלי מזגן בשיא הקיץ,

אני האחת הראשונה בדיון

ואכן קשה להסתדר במרכז בלי קירור, לכן הופתעתי מהסכומיםש צויינו כאן.
לאחרונה אני רואה בתוכניות ריאליטי אנשים שמתגוררים בישובים פריפרים במבני ענק, עם גינה, עם חדרים מהממים בשכר מצחיק.
במרכז אנחנו חיים כמו סרדינים.
עכשיו גם נושא החימום/קירור משמעותי (אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)
וחשמל הפך ויהפוך לאחת ההוצאות היקרות יותר.

גם אני התרגלתי להדליק פחות, לסגור דלתות חדרים וחלונות אבל עדיין המזגן עובד כל יום בקיץ.. ולמרות תוספת סוודרים בחורף אי אפשר לוותר לגמרי על חימום. סאלי נדמה לי שאתם מאוד ייחודיים בנוף

דווקא במרכז ממש לא קר בחורף, ככה שחימום דווקא אנחנו לא מדליקים, אבל בקיץ - המזגן אכן עובד שעות נוספות כי פשוט אי אפשר לנשום מרוב חום ולחות.

בדיוק חשבתי על זה - שאנחנו נדחסים ונדחסים כאן במקום לגור בבית נורמלי עם גינה, אבל מה לעשות - גם לנסוע כל יום שעתיים לעבודה לא נשמע בעיני איכות חיים משהו....

שזה מה שעושים חברים בכרכור, לדוגמא, ובנס ציונה

ילד בן 4 עולה בערך 1,500שקלים בחודש בגן קיבוצי עד 4 אחה"צ,
באזור שלנו (בצפון, אבל לא בקיבוץ) גן ילדים עולה 1400 שח לשנה, עד שלוש וחצי. ללא "צהרון" 700 שח לשנה.

אני האחת הראשונה בדיון
סליחה, לא שמתי לב... עכשיו החלפתי כינוי
עכשיו גם נושא החימום/קירור משמעותי (אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)
בהחלט... ברוב המקומות שבהם אין בכלל מזגן כי לא צריך, יש מערכת הסקה מרכזית או שמשתמשים בסוג אחר של חימום אינטנסיבי - זה צדו השני של המטבע.
המסקנה: צריך לגור בקיץ בצפון ובחורף בדרום. על המרכז אפשר לוותר (-:

אם כי בצפון אמור להיות קר יותר בחורף, לא?)
אצלנו מאוד, מאוד קר בחורף, אבל שינינו את הראש. אנחנו מתלבשים במקום לחמם. ולאט לאט הגוף מתרגל לזה (חודש בערך) ומרגיש מצוין. כבר לא קר לנו כמעט אף פעם - גם כשנוסעים למקומות עוד יותר קרים). ובאופן פרדוקסלי זה משפיע גם על התגובה לחום. גם לא ממש חם לנו, גם כאשר חם. זה כאילו שהגוף לומד לווסת את עצמו יותר טוב.
במרכז יש בעיה של לחות. זה נכון. פה זה פחות. עדיין אפשר, אני די בטוחה, ללמוד למזג פחות.

ראיתי שמדברים פה על רכב פרטי
אז ברור שעדיף בלי, וברור שאפשר לפתוח פה שיחה של חודשיים רק על השאלה איך עושים את זה, האם זה אפשרי עבור (אנשים שגרים במצפה, וכו'),
אבל דוקא רציתי להשב את תשומת לבכם למשהו אחר:
שווה לבדוק באיזה רכבים משתמשים גופים גדולים שמחזיקים הרבה רכבים. למשל הצבא, המשטרה, או אפילו נהגי מוניות. בסופו של דבר, סביר להניח ששם ממש השקיעו הרבה מחשבה מאחורי זה, ובחרו רכבים משתלמים מבחינת עלויות תחזוקה, שמירת ערך, צריכת אנרגיה וכו'. למשל בפעם האחרונה שבדקתי (לפני איזה 3 שנים) שמתי לב שגם המשטרה וגם הרבה מוניות, משתמשות בסקודה אוקטביה.

טיפ מזגן - לקחתי ממישהו - כשנכנסים הביתה, לא מייד להתנפל על המזגן אלא לחכות קצת... בדרך כלל אפשר לחכות כי הבית מספיק קריר... ואז אחרי חצי שעה בערך להדליק אותו.

לגבי מזגן בקיץ-
דבר ראשון זה עניין של הרגל. אם מחליטים שאין מזגן וזהו אז בהתחלה סובלים מאוד ואז הגוף פשוט מתרגל. אני מדברת מניסיון.
שמתי לב שהרבה פעמים יש פער משמעותי בהרגשה בין מי שרגיל למזגן למי שלא רגיל למזגן. זה תופס גם לחימום וגם לקירור.
דבר שני ומומלץ- מאווררי תקרה. עלות ההפעלה מבחינת חשמל זניחה והם מאוד נעימים. אין בעיה להתקין אותם גם בדירות שכורות וזה בעיני אחלה אחלה דבר.

כשנכנסים הביתה, לא מייד להתנפל על המזגן אלא לחכות קצת..
בהחלט, וגם דבר ראשון להתקלח. זה גם כיף וגם משפיע מאוד.

ומצטרפת גם לכל מה שפלונית כתבה.

דבר שני ומומלץ- מאווררי תקרה. עלות ההפעלה מבחינת חשמל זניחה והם מאוד נעימים. אין בעיה להתקין אותם גם בדירות שכורות וזה בעיני אחלה אחלה דבר.
מצטרפת להמלצה.
בערב למשל כשהילדים שוכבים לישון, הבית מאד חם כי הוא ספג שמש כל היום.
אנחנו מדליקים מזגן לחצי שעה-שעה בערך, לקרר את החדר, ואחר כך ישנים עם מאוור וזה מאד נעים

שלום, מצטרפת לדיון:
לא גרה בארץ כבר הרבה שנים (כעשר) ושמתי לב שבשנים האלה משהו השתנה בפני המדינה והאנשים. כולם מדברים מצד אחד על כסף כל הזמן ומצד שני חיים בפינוק שבעיני הוא שערוריתי.
שמתי לב שהפינוק הזה נוגע בכל תחומי החיים- מצד אחד מקטרים על כמה עולה קוטג' ועוד מצד שני אף אחד לא מספיק יצירתי לשאוף ולנסות לחיות אחרת.
יש לי חברים שחושבים שלחיות בלי מזגן זה לא אנושי..ואני לא מדברת על טמפרטות לא הגיוניות כמו בערבה ואילת אלא על המרכז, ירושלים, חיפה.
אני דווקא שונאת מזגנים מושבעת וחשובת שבאופן טבעי הגוף מתרגל. אני מעולם לא התרגלתי למזגן. חושבת שהוא מקור למחלות ועושה לי לא טוב.

כולם מדברים מצד אחד על כסף כל הזמן ומצד שני חיים בפינוק שבעיני הוא שערוריתי.

כל כך מסכימה, אם כי עדיין חושבת שהכל מתייקר מתייקר מתייקר גם אם חיים פשוט. עלות החיים עכשיו ברמה מסוימת יקרה יותר אם משווים אותה לחיים באותה רמה לפני כך וכך שנים. אין ספק שההגדרה של "צרכים בסיסיים" התרחבה מדי, וזה משפיע על אורח החיים המערבי, ובעיקר על צריכת המשאבים על הכדור. אחת הסיבות לכך שהכל מתייקר היא שבאמת כילינו משאבים. דלק, חומרי בניה, מים, כותנה ועוד ועוד התייקרו מאוד כי הם לא מצויים בשפע כמו פעם, וזה משפיע על ההתייקרות של כל המוצרים בשוק.

הנה מה שכתבתי על כך בדף אחר:
_עם זאת, רבים מחבריי מהמעמד הבינוני לא גומרים את החודש ואצלם לדעתי יש בעיה של סדר עדיפויות. כי הם חיים כמו המעמד העליון ולא כמו מעמד בינוני- בקניות, בבילויים, בנסיעות לחו"ל. הם בהחלט היו יכולים גם לחיות טוב מאוד וברווחה וגם לגמור את החודש. אבל אי אפשר הכל. ומדובר באנשים שמרוויחים טוב, הרבה מעל השכר החציוני. להיכנס לאובר בגלל שחייבים את האייפון 4S? כשקניתם לפני שנה אייפון 4? לנסוע לחו"ל ארבע פעמים בשנה? לאכול בחוץ 3 פעמים בשבוע? אם זו לא בעיה בסדר העדיפויות לא ברור לי מה כן.

וכל זה בלי קשר לכך שיש לי גם חברים שהם מהמעמד הבינוני (לפחות הוריהם מהמעמד הבינוני...), משכילים מאוד, שמרוויחים משכורות שלא הולמות את כישוריהם ותרומתם לחברה ולא גומרים את החודש כי אין שום פרופורציה בין המשכורת העלובה שלהם ליוקר המחיה בארץ. ולדעתי יש בעיה כלכלית חמורה בארץ, יוקר המחיה מטורף, מחירי הדיור לקניה ולשכירות מטורפים, אני תומכת במחאה החברתית ובשינוי רדיקלי של המדיניות המוניטרית העולמית._

מחאת המפונקים

מסכימה עם כל מילה פלוני אלמונית זה שיש משבר עולמי של משאבים מתכלים שבעקבותיו מצרכים בסיסיים (ולא כל כך בסיסיים) מתייקרים ומצד שני פינוק מטורף של ישראלים שפשוט לא עושים מאמץ לצאת מהקופסא ונסות לחיות אחרת. פשטות מרצון וכו'.
אני מרגישה שכל פעם שאני נפגשת עם חברי הישראלים הם מוציאים סכומים לא הגיוניים על שתיה בברים ואכילה במסעדות פלצניות ושם הם פשוט יושבים ומקטרים על כסף...(על השולחן כמובן אייפון ומפתחות לרכב).
שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. הכל מתחיל באחריות אישית.
זה שהממשלה שישראל דפוקה ומושחתת ומשקיעה את משאביה במלחמות, ישיבות, ולא בחינוך חינם ועזרה לאזרח הפשוט זה לצערי עובדה...(שבגללה אנחנו כבר לא שם)

וגם אני תומכת במחאה החברתית רק צובט לי בלב שבמקביל יש אנשים שחיים כמו באפרטהייד ומאות אלפים לא יוצאים לרחובות בשביל צדק אנושי