כמה כסף צריך

[אנונימי]

_{ראו גם: מדור כסף עבודה / כמה אתם מוציאים על מזון בחודש / עלות החיים באופן טבעי / כמה עולה לגדל ילד / ניהול הוצאות / סקר תשלומי הוצאות דיור / עצות לחיסכון בכל התחומים / לאיפה בורח הכסף / רמת חיים / פשטות מרצון}

[אבי_המשפחה*]

דף סקר. רציתי לקראו חינוך ביתי לעניים אבל כבר קיים דף בשם זה ונושאו קצת אחר...
לדעתכם,
מהו מינימום שדרוש למשפחה עם ילד/שני ילדים/חמישה ילדים?

[מיכל_שץ*]

הכל עניין של ציפיות. יש המון דברים שנדמה לנו ש"צריך" שאפשר לחיות יופי בלעדיהם
ות'אמת זו שאלה קצת מוזרה כי בארצנו הקטנטונת זה גם מאוד משנה איפה אתה גר.
לדעתי בעיקרון המינימום שצריך הוא שכר דירה/משכנתא אוכל, תרופות, חשמל, מים, ארנונה. (רופא שיניים?)
על כל השאר (כולל טלפון, טלויזיה ועוד כל מיני דברים שנראים לנו הכרחיים , אפשר לוותר)
<יודעת יופי לדבר, לעשות פחות>
שנה טובה

[אבי_המשפחה*]

מיכל,תודה. אבל - בכלזות בכל הפילוסופיה הזאת - מעניין המספרים. מה שקורה - במשפחתנו עם הולדת הילד צריך המון כסף ומעניין לי אם זה רק אצלנו או לא או איך...
חברה, פשוט הקלידו סכום שלדעתכם הוא המינימום למשפחה עם ילד/כמה ילדים - אפשר אנונימי ואפשר סכום בלבד. זהו דף סקר. מקווה שיעזור לי להבין ולהתמודד.

[אנונימית*]

פשוט הקלידו סכום שלדעתכם הוא המינימום למשפחה עם ילד/כמה ילדים
אם נניח שמדובר במשפחה שמשלמת שכר דירה או משכנתא ויש לה גם מכונית,
קשה לי לראות איך אפשר להסתדר בפחות מ 8,000 ש"ח לחודש וגם זה נראה לי מעט מאוד.

<זהו, עכשיו כולם יכולים לבוא ולספר איך הם מסתדרים עם פחות.....>

[עוד_אנונימית*]

אנחנו עם ילדה אחת, שכר לימוד יקר, בלי אוטו הצלחנו להסתדר עם 7,000 ש"ח, כמעט בלי שום מותרות (בגדים, נעליים לגדולים). אבל תמיד חשבנו שאם נרצה נוכל להצטמצם עוד.

[ענן_בעננים*]

במשפחתנו עם הולדת הילד צריך המון כסף ומעניין לי אם זה רק אצלנו
שמעתי את זה מחברים, אנחנו לא מרגישים. נראה לי שזה תלוי כמה ומה רוכשים (למשל האם צריך באמת סטרליזטור לבקבוקים, בייבי סנס, מיטה אורטופדית לתינוק וכו') , וכמה אפשר לקבל במקום לקנות. אני יודעת שמי שקנה חבילת לידה מראש (לפעמים עם כול מיני דברים שלא משתמשים בהם אח"כ) בזבז יותר ממי שכחה וראה מה הוא באמת צריך.

בארצנו הקטנטונת זה גם מאוד משנה איפה אתה גר.
לעומת זאת אנחנו כן מרגישים שגם חיינו הצנועים יחסית בעיירת פיתוח בדרום עולים לנו כ 9000 ש"ח לחודש. (2 מבוגרים, ילדה וכלב. המשפחתון שלנו עולה 1300 ש"ח - וזה עוד נחשב יקר כי משפחתון ממוצע עולה 1100 ש"ח, אין לנו הוצאות על טלויזיה כבלים וכו', כמעט ולא קונים בגדים ובכלל לא קונים צעצועים )
זה נכון שאצלנו זול יותר - מצד שני 2 רכבים זה ברמת ההכרחי, כי התחבורה לא נוחה - וזהו גזלן התקציבים העיקרי .

[פלוני_אלמונית*]

משכנתא, 2 רכבים, 3 ילדים, במרכז: 12000 מינימום שבמינימום. יעניין אותך אולי לקרוא את רמת חיים.

[םלונית*]

משכנתא יותר מדי גדולה, 2 רכבים, 2 ילדים (כל מסגרת 2000 ש"ח) חיים באושר בלי עודף עם 10000 לחודש

[מושבניקית*]

משכנתה קטנטנה (כי גרנו שנים עם ההורים וחסכנו את רוב הכסף לבנייה הזולה ביותר) + שני ילדים במסגרות מועצה + לימודים + הוצאות מינימליות (הכל קונים יד שניה בכיף) = 6,000 ש"ח בחודש (מכונית אחת פרטית)
לקראת התינוק השלישי - לא יהיו לנו כלל הוצאות נוספות = כל הציוד יש, עריסה, עגלה, בגדים וצעצועים הכל משומש מהאחים, חיתולים ר"פ והנקה.

[מים_שקטים*]

החישוב של מושבניקית נראה לי חישוב שהוא מציאותי ביותר. אני לקראת הכנות לחינוך ביתי בשנה הבאה. אומנם עם ילדה אחת אבל החישוב הוא כל הזמן על משפחה יותר גדולה. וזה פחות או יותר מה שהגעתי אליו.
מה שעשיתי בשנים האחרונות בכדי להגיע לסכום כזה - זה לא למצוא תחליפים אלטרטיבים לכל מיני דברים שהייתי רגילה אליהם. ועל זה אפשר לקרוא הרבה באתר.

[יעל_צ*]

ראיתי היום בוואלה:
ב-2003 ירדה ההוצאה הממוצעת של משק בית ב-3.6% ל-10,139 שקל לחודש. דיור הוא המרכיב המרכזי בסל הצריכה המשפחתי
והנה קישור לכתבה

[עודד_לבנה*]

"ההוצאה הממוצעת" זה הרבה יותר מאשר "צריך". צריך הוא סוג של מינימום-בלי-להשתגע.

[אני*]

אנחנו עם 6 ילדים (בלי עין רעה), אזור המרכז, רכב, בלי הוצאות שכר דירה, מקווים להסתדר עם 10000 ש"ח לחודש.

[אש''י_ר*]

אנחנו זוג + ילד + אוטו = 10,000 ש"ח
<אבל זה גם בגלל שאנחנו מכסים כל מיני חובות עבר>

[נטע*]

באחד הימים בזמן האחרון עשיתי חישוב שבכל חודש אנחנו זקוקים ל 3000 ש"ח לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה לאכול בכלל. 3000 ש"ח כוללים תשלום חשבונות(משתדלים להצטמצם מאוד...) הוצאות רכב (אחד), ביטוחים למיניהם, אוכל לכלבים, אינטרנט, וכבלים.לדעתי על אוכל והוצאות בלתי צפויות כגון מתנות לארועים, טיפולי שיניים, משהו התקלקל, בגד או נעל שבאמת חייבים לקנות צריך עוד לפחות 2500 ש"ח. אנחנו משפחה עם תינוק בן שבעה חודשים ויש לנו מזל שאין לנו משכנתא...כשהילד יגדל ויהיה בגן (לנו לא מתאים חינוך ביתי מעבר לגיל שנתיים) ההוצאות צפויות לעלות...בקיצור לדעתי על חיים סבירים ללא מותרות של מסעדות, תאטרון, נסיעות לחו"ל ועוד... זוג +ילד ללא משכנתא זקוקים ל- 7500 ש"ח.

[תבשיל_קדרה*]

נטע - אם הילד יהיה בגן, את תעבדי, לא? זה לא אמור להיות כלכלי?

[ליאורה_נ*]

כולם כאן מדברים על הוצאות הצריכה השוטפת. האם אין הכרח גם לחסוך סכום כסף בצד מדי חודש ל"יום סגריר"?
ועוד שאלה מאותו סגנון -
הרבה כאן באתר באמת מסתפקים במועט. וסליחה שזו שאלה קצת גסה באתר, אבל באמת, ממה חושבים אתם שחיים על משכורת אחת לחיות כשתגיעו לגיל פנסיה או לגיל בו לא תוכלו לפרנס את עצמכם (וזה יגיע בשלב כלשהו, מן הסתם)? האם אפשר באמת לחיות את ההווה ולהתעלם מהעתיד לחלוטין?
או - החרגול והנמלה - Rings a bell?

אני באמת רוצה לדעת מה הגישה שלכם לעניין זה. אני יודעת שיש כמה דפים בנושא כמו רמת חיים (דף מקסים) אבל מעשית, לא מצאתי באתר את התשובות לשאלותיי אלה.

[מיכל_שץ*]

האם אין הכרח גם לחסוך סכום כסף בצד מדי חודש ל"יום סגריר"?
אנחנו חוסכים כל הזמן, וכל הזמן יש ימי סגריר...
אבל יש גם כמה תוכניות שלא נוגעים בהן.
וגם מנסים לייצר הכנסה פאסיבית.

[מים_שקטים*]

והוצאות בלתי צפויות כגון מתנות לארועים, טיפולי שיניים, משהו התקלקל, בגד או נעל שבאמת חייבים לקנות צריך עוד לפחות 2500

הרבה מההוצאות הבלתי צפויות נראו לי כהכרחיות עד לפני כמה שנים. והנה הסתבר שלא.
2500 ש"ח בחודש על הוצאות בלתי צפויות? זה המון. - אולי צריך לצפות זאת מראש, זאת אומרת להכניס זאת לתוכנית התקציב ואז כשרואים את התמונה הכללית אפשר להתחיל לחשוב יצירתית איך אפשר לחסוך. ואפשר. תמיד אפשר.
אני תמיד התגאתי שבתור רווקה חייתי מ- 1800 ש"ח שכללו שכר דירה, שכר לימוד, פסיכולוגית, כלכלה , חשבונות, ואפילו חסכתי למחשב. ואפילו יצאתי לסרטים ומסעדות, וטיולים באוהלים או אכסניות או אצל חברות.
והייתי מאושרת. לא הרגשתי דלפונית. אז איך זה יכול להיות? - לדוגמא הייתי חוסכת בבנק פועלים (חסכון של חצי שנה) ומקבלת 3 כרטיסים לסרט. הייתי קונה בגדים בהרבה פחות כסף. אוכל בסיסי. מסעדות של 30 ש"ח. וכו'.
רק צריך להכנס לראש הזה שוב. אנחנו לא יצאנו לנופש מאז שתמר נולדה (שנתיים), כי התרגלנו לנופש בצימרים. וכשהיינו בפארק הירדן פתאום גילינו מחדש את האוהל. מה רע באוהל? לא צריך הרבה כסף בשביל להנות בחיים.

[אימא_אחת*]

היי,
אני אימא חד-הורית לשני ילדים, בן 12 ובן שנה. הכנסותינו - 2700 ש''ח הבטחת
הכנסה+קצבת ילדים ועוד בערך 1000 ש''ח שאני מרוויחה. אני לא מודיעה על העבודה וזה
אסור - אם ידעו יקזזו לי את הקצבה, אסור להרוויח יותר מ-400 בחודש. כך
יש לנו 3700 ש''ח בחודש. מזה - 1500 שכר דירה +
חשבונות בערך 1000 זה 2500. נשאר 1200. בית ספר לגדול, כולל
הסעות, ציוד,תשלומי חובה (לאחר הנחות)- 450.
נשאר 750 שייח לאוכל - שימו לב, אם לא הייתי עובדת בנוסף להבטחת הכנסה
ובניגוד לחוק - לא היה נשאר לנו אף שקל לקנות אוכל!
הקטן בן שנה בבית.
אין לנו תמ''ל, חיטולים, אמבט ומטת תינוקות וכו, אין גם ביביסיטרים או גנים או מטפלות. אין רכב.
בגדים רק יד שניה.אין גם אינטרנט, אגב.
כן הייתה לנו לידת בית וזו המותרות היחידה ב13 השנים האחרונות - 1000
דולר למיילדת
את הסכום קבלתי מעבודה חד-פעמית נוספת שהזדמנה בחודשים לפני ההריון.'
אם אצא לעבודה בחוץ - לא ארוויח יותר מאשר משכורת מינימום זאת אומרת פחות
מאשר מה שיש לנו כעת (והילדים בטוח יפסידו). גם אצטרך לשלם ביביסיטר,
גן,חיטולים וכו'.(ומאוחר יותר גם רופאים .)אז פשוט זה לא מציאותי .
ככה אנחנו חיים.
כל יום הוא נס.

[פלונית*]

2500 ש"ח בחודש על הוצאות בלתי צפויות? זה המון. רק הערה קטנה. מים שקטים - נטע הכניסה ל 2,500 ש"ח אלה גם את ההוצאות על אוכל, וזה כמובן מקטין מאוד את הנתח של "בלתי צפויות".

_ככה אנחנו חיים.
כל יום הוא נס._

[מים_שקטים*]

כל יום הוא נס

אם אני מדמיינת לעצמי מישהו עם חיוך אושר והרבה אמונה אומר את המשפט הזה - מיד אני מתמלאת בקנאה.

[טרה_רוסה*]

המצב הזה שאמהות חד-הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה לא יכולות לעבוד, זה באמת אבסורד.
מבאס.

[מים_שקטים*]

יש לי צורך להבהיר שהנושא של לחיות ממעט אצלי לא בא רק בקטע שצריך לצמצם כי הגענו למצב שיש יותר הוצאות מהכנסות. אלא הוא בא ממקום יותר חזק. שהכסף שאני מרוויחה ומוציאה לא משרת אותי בדרך כזו שאני מרגישה טוב עם זה.
התהליך של כמה כסף באמת צריך הוא בשבילי תהליך מאוד ארוך עם עליות וירידות. שהתחיל כבר לפני 6 שנים.
לפעמים אני מרגישה שאני מדברת עם אנשים או כותבת פה באתר שיכול להיות שמהמילים שלי משתמע שזה תהליך קצר וקל. אבל זה לא.
הדבר הכי חשוב כשאני מתחילה להוריד לאט לאט את ההוצאות שאני לא ממש צריכה - התמונה מתחילה להתבהר - מה אני באמת רוצה. ומה שאני באמת באמת באמת רוצה לא דורש הרבה מאוד כסף. אבל אם הייתם שואלים אותי את זה לפני שנתיים אפילו - לא הייתי יכולה לדמיין שאפשר לחיות מסכומים כאלו. למרות שהייתי שם כשהייתי רווקה. אבל מאז עברו הרבה מים בנהר - ונשאר רק הזכרון. וטוב שנשאר הזכרון - כי אז אני יודעת שזה אפשרי.
לקח לי הרבה מאוד זמן לרצות לוותר על דברים מסוימים - מתוך הבנה שאני לא רוצה אותם אלא צריכה אותם כחלק ממשהו אחר שאני הרגשתי מאיזושהי סיבה מחויבת אליו.
בכל דבר שאני עושה אני תמיד מסתכלת מסביבי אם יש עוד מישהו כזה - ובכן יש קהילה גדולה מאוד של אנשים בארצנו שחיים ממעט מאוד - חלקם מוגדרים מתחת לקו העוני - וחלק מאלו שמוגדרים כך לא מרגישים כך. יש לי דוגמא מאוד מאוד טובה מהסביבה שחייתי בה בילדות - שהרבה דברים שנחשבים היום דברים בסיסים (ואם לא אתה מתחת לקו העוני) היו אז מותרות.
אני לא מזלזלת במותרות - אבל אם זה לא משרת אותי - אז למה צריך את זה?
וכמו שציינתי העבודה הקשה באמת - זה להבין מה משרת אותי ומה לא.

[פלונית*]

הדבר הכי חשוב כשאני מתחילה להוריד לאט לאט את ההוצאות שאני לא ממש צריכה - התמונה מתחילה להתבהר - מה אני באמת רוצה. מים שקטים, את יכולה לתת דוגמאות קונקרטיות. דברים שחשבת שאת צריכה או רוצה ומתברר לך שלא?

[מים_שקטים*]

זה חלק מנורמות חברתיות של החברה בה אני חיה:
זה לא שבאמת צריך אבל לכולם יש מסביב אז גם לי צריך להיות וכאילו זה מה שיוביל אותי לאושר הגדול:
לחלק זה ישמע מאוד טרויאלי לוותר על הדברים האלו - אבל בזמנו לי זה לא היה.
צריך בית גדול - לפחות חדר לכל ילד וחדר עבודה.
צריך 2 מכוניות (היום אני שואלת את עצמי אם בכלל צריך מכונית?)
צריך לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה
צריך לנסוע לחו"ל
צריך לאכול במסעדות
נופש צריך להראות בצורה מסוימת (מלונות, צימרים, חו"ל, מסעדות)
צריך ללכת לחוגים
צריך להרשם למכון כושר (מודה שנרשמתי ומעולם לא הלכתי)
צריך להרוויח משכורת מסוימת.
שני ההורים צריכים לעבוד.
צריך ללכת לסרטים בקולנוע.
צריך ללבוש.. צריך לנעול.. צריך להראות...
צריך לשלוח את הילד לגן.
צריך לעשות תואר ראשון ועכשיו גם צריך לעשות תואר שני.
כדאי ומומלץ שיהיה לך תחביב יוקרתי.
אוכל הוא בהכרח מצרך יקר מאוד.
צריך שתהיה טלויזיה
צריך שיהיו כבלים
צריך שיהיה עיתון.
צריך עוזרת בית.
צריך לקנות מתנות (מי שקונה או עושה הוא כנראה קמצן או ממש מטורלל)
צריך לקנות לילד צעצועים.
צריך להיות מעודכן.
ואם יש בית אז צריך גנן.
צריך להיות נחמד ולהיות בקשר עם כולם ואם אין זמן אז כסף יכול לפצות (לקנות מתנות כשבאים)
צריך לקנות ספרים, דיסקים
צריך להסתפר
צריך לקנות תרופות
מותגים, מותגים, מותגים - ולא רק בבגדים וצעצועים גם באוכל, חומרי ניקוי, תרופות וכו'.
ומכל הצריך הזה צריכים משהו לנפש לא? - שיאצו, רפלקסולוגיה, מסז' תילאנדי - ובדרך שיהיה גם מה לספר איך אני מעבירה את שעות הפנאי שאין לי בסבבה ובצורה יוקרתית.

אני לא מדברת פה על אנשים מאוד עשירים. מעמד בינוני וקצת אולי מעלה.
אני רק רואה את הרשימה הזאת ואני נהיית עייפה.
ועוד עם כל מה שצריך ואני עובדת קשה בשביל לשלם על זה אני יוצאת עם תחושה של אני לא יודעת לעשות כלום בחיים שלי חוץ מהיי-טק.
דבר מאוד חשוב שהרווחתי מכל זה (מעבר לדברים האחרים שהזכרתי) - שפתאום גיליתי שאני יכולה להיות יצירתית, שאני יודעת לעשות דברים עם הידיים שלי ולא רק עם הראש. והעשייה הזאת היא אחלה תעסוקה לשעות הפנאי שפתאום יש לי קצת יותר.

ואיך אפשר לעשות אחרת - אפשר למצוא בהמון דפים באתר.

[יערת_דבש*]

מים,
עכשיו נכנסתי לדף, שמה שהזמין אותי אליו הוא, מה אם לא- הגריינים.
אז שתדעי לך שאת מגוריינת על ימין ועל שמאל.
<יערת עושה מדי פעם בדק בית ב גריינים בצ'יק צ'ק>
>כן, גם כדי לראות אם גריינו אותה, כמה מביך לומר<

[ענת_שן_לוי*]

_<יערת עושה מדי פעם בדק בית ב גריינים בצ'יק צ'ק>
>כן, גם כדי לראות אם גריינו אותה, כמה מביך לומר<_

איזו מתוקה את. כמעט גריינתי, אבל בנשימה הבאה החלטתי שזה חושפני מדי בשבילי. (היה עוזר פה איזה עיגול צהוב עם חיוך דבילי במיוחד).

[מים_שקטים*]

איזה כיף. סוף סוף אני מגוריינת.

חשבתי על עוד דברים שעברתי בהם תהליך.
דוגמאות ממש קונטקרטיות.
נעליים וחזיות.
אני שונאת נעליים וחזיות. אבל חייבים לנעול וללבוש, לא?
אז מה עשיתי ניסיתי להפוך את "החוויה" הזאת ליותר נעימה. קניתי מלא חזיות בכל מיני צבעים ובכל מיני צורות של חברות ממש טובות בכדי שאני לא יוכל להתלונן שלא נוח ולא נעים. כנ"ל לגבי נעליים. <אני מכירה אנשים עם מחלת נעליים - ועדיין לא הגעתי לליגה שלהם>
בכל אופן כשנכנסתי להריון כבר ממש לא יכולתי עם חזיות. לא עזר - ניסיתי את כל הסוגים. אז הפסקתי ללכת עם חזיות. ומצאתי זוג נעליים אחד טוב ונעלי ספורט - והסתפקתי בזה.
החסכון בנעליים וחזיות בא מכיוון אחר לגמרי - לא מהכיוון של חיסכון אלא מהכיוון של לעשות מה שנוח לי.

דוגמא נוספת זו הגינה שלנו. כשחשבנו על לעשות גינה אז היו כל מיני רעיונות - אני רציתי גינה פרודוקטיבית ובעלי רצה בסגנון יפני. מצאנו 2 גננים (אז עוד לא חשבנו על לעשות גינה לבד) שהם ברוח הפרמאקלצ'ר - שעשו לנו גינה מדהימה. עם גינת ירק שצריך לעבוד בה כל יום קצת. אבל כל יום. אז מה יצא מזה - חסכנו גנן - כי התחלנו ללמוד את הגינה שלנו לבד. חסכנו צעצועים לילדה - כי זה פשוט עולם ומלואו שמשתנה כל הזמן ולא איזה צעצוע פלסטיק שנראה אותו דבר. חסכנו (קצת) אוכל - כי אנחנו מגדלים לבד. חסכנו תעסוקה לשעות הפנאי - כי אחנו ממש נהנים שם. וחברים מאוד אוהבים לבוא לגינה שלנו. בקיץ חסכנו שעות מזגן - כי אנחנו כל הזמן בחוץ.
אנחנו בד"כ לא יושבים וקוראים ספר אלא עושים משהו בגינה - ואז הילדה איתנו או שהיא עסוקה בדברים שלה. אם אנחנו נשב ונקרא ספר - היא תפסיק את כל הפעילויות שלה ותבקש בידור. (זה מתקשר לי לריאיון שהיה בגיליון האחרון בנושא אנתרופוסופיה).

לא כל הרשימה הארוכה שלמעלה - אלו דברים שוויתרתי עליהם - אבל בשבילי זה הבדל עצום במאמץ אם אני עושה דברים מתוך צורך או מתוך רצון.

[חגית_ל*]

הדברים היחידים שמוציאים עליו כסף אצלינו - חוץ מחשבונות,אוכל אורגני ודלק לאוטו אחד - זה ספרים, צעצועים וחומרי יצירה, טלויזיה ואינטרנט.
כל שאר ה"צריך" - ממש לא מדבר אלינו.

[לי*]

4 אלף - לזוג+3

[חגית_ל*]

איך 4 אלף לזוג ו-3???????

[מים_שקטים*]

חגית, אני לא יודעת כמה אתם מוציאים על ספרים וצעצועים. אבל זה יכול להגיע לסכומים לא מבוטלים.
אנחנו כמעט ולא קונים צעצועים. אם אני מכניסה צעצועים הביתה הרוב זה יד שנייה. ולגבי ספרים עברנו לספרייה. אנחנו מוציאים הרבה פחות. דרך אגב גם על דיסקים. אני לא יודעת להסביר את התופעה. אבל גם במוסיקה - אנחנו שומעים רק דברים שממש אוהבים. אני נהייתי מכורה לשקט.

[פלונית_אחת*]

ספרים, צעצועים וכו' אלה הוצאות קטנות יחסית, אולי כמה מאות שקלים בשנה.

הבעיה היא עם הוצאות קשיחות כמו שכר דירה, משכנתא, אוכל , חשבונות, דלק , ביטוח לאוטו.
אנחנו משפחה שכמעט לא מוציאה על מותרות. לא קונים רהיטים, לא נוסעים לחופשות יקרות לא בחו"ל ולא בארץ.
קונים מעט מאוד בגדים, באמת רק מה שמוכרחים. לא מבלים כמעט במקומות שגובים כסף. כמעט לא אוכלים במסעדות.
לכל ילד רק חוג אחד, לא יקר.
ובכל זאת, משפחה עם שלושה ילדים לא כל כך קטנים, ואני מרגישה מוגבלת מהרבה בחינות. הרבה דברים שאני רוצה לעשות ולא יכולה, או שיכולה אבל מעט מאוד - הצגות, הופעות, טיולים שהם מעבר לפיקניק קטן ביער...
הסתכלתי על הרשימה של מים שקטים. את רוב הדברים שהיא פירטה שם גם אני "לא צריכה" ולא חסרים לי.
אין לי כבלים, גרה בדירה קטנה, אין תחביבים יקרים, מכונית אחת, וכו' וכו'. ועדיין מרגישה מחסור.
מה לעשות. רואה גם במסגרת המשפחה המורחבת שלי מה קצת יותר כסף כן מאפשר, ולפעמים זה קצת כואב.

[חגית_ל*]

פלונית אחת - ובכמה כסף מדובר?

[???*]

לי - 4 או 14?

[מים_שקטים*]

אני יודעת שהצמצום הרבה יותר קל ממקום שאתה חזק. כי אז זו בחירה.
אני עשיתי את הצמצום לא כשהייתי במצב שממש ממש אין לי כסף. אבל ראיתי את הכיוון שאליו אנו נאלץ להגיע. וכשתמר נולדה אז ראיתי את הכיוון שאליו אני רוצה להגיע. אז כל הזמן זה היה מבחירה.
זה הרבה יותר קל.
היום כשאני רואה שאין הרבה ממה לקצץ. במיוחד כשאני עובדת. - אז החלטתי לנקוט בשיטה אחרת. (נדמה לי שכבר כתבתי על זה) וזה עובד.
לבקש שפע. ועכשיו גיליתי שצריכים להיות מדויקים. לבקש משהו ספציפי ולדמיין את מה שביקשתי.
מאוד חשוב לא לבקש שפע סתם בשביל שיהיה לי, אלא שזה ישרת משהו בשבילי/בני ביתי/יקום.
גיליתי שכדאי לנסות גם לזהות את הצורך ואז מגלים שבעצם רוצים משהו אחר לגמרי.
יש פה הרבה עניין של אמונה. ואני לא מתווכחת לגבי דברים שעובדים.
צריך לזכור גם שלא תמיד מקבלים את הדבר באותה צורה שביקשנו - לפעמים זה בא בצורה אחרת לגמרי וצריך להבין שזה זה. כי אז היה לנו משהו בידיים ופספסנו אותו בגלל חוסר תשומת לב.
ו"במפתיע" גם מגיעים לי בזמן האחרון ספרים בנושא.

[ליאורה_נ*]

מים שקטים - את יכולה לפרט למה הכוונה "לבקש שפע"? האם את מתכוונת לתפילה?

[מים_שקטים*]

אני חושבת שאפשר בכמה צורות.
תפילה. היגדים חיוביים (להאמין שאת ראויה לשפע). ולדמיין את השפע מגיע אלייך ומה את עושה איתו.
אני ניסיתי את שלושתם.
בתפילה אני השתמשתי כשממש הייתי מיואשת - כי הרגשתי שמיציתי את האפשרויות שלחסוך באותו שלב. וזו היתה ההתנסות הראשונה שלי. ותוך שעה הגיע משהו.
זה משהו שהיה קיים אבל לא יכולתי לחשוב עליו כאופציה.
זה לא ממש כסף אבל זה עזר לי לחסוך הרבה מאוד כסף. ובאותו שבוע קיבלתי הרבה מתנות כאלו. לא בצורת כסף.
באותו שבוע כבר הייתי מסוגלת לדמיין שפע.
יש הרבה ספרים (לואיז היי, סאניה רומן) וגם מאמרים באינטרנט.
למעשה באותו שבוע הגעתי במקרה לדף תקשורים שקיבלתי מקריון וזה אחרי שחיפשתי הרבה מאוד זמן משהו באתר שמדבר על שפע.
מאוד אהבתי את התקשור.
משום מה החודש לא הייתי מסוגלת לבקש שפע. ועכשיו זה מתחיל לחזור. אמרו לי שיכול להיות שזה קשור לחודש חשוון.

[מים_שקטים*]

יכול להיות שייראה מדף אחר שאני כותבת בו ( מים רוצה הביתה ) שאני סתם מדברת. הרי אני רוצה הביתה ולא חוזרת כרגע בגלל מצב כלכלי.
אבל כל התהליך שעברתי כולל התנסות בבקשת שפע הביא לכך שלפני שנה נשאר לי 14 שנה לשלם משכנתא ועכשיו נשאר לי 4 שנים אם המצב נשאר כמו שהוא היום או שנה במידה וזה יילך לפי התוכניות שלי.
במהלך השנה הזו אפילו שקלנו את האופציה למכור את הבית ולהחזיר את המשכנתא. שקלנו הרבה מאוד אפשרויות איך ניתן לצמצם.
לפני שנה בכלל לא חשבתי על אופציה אחרת - הייתי במקום שחשבתי כולם משלמים משכנתא 20 שנה אז גם אני. זו הדרך היחידה. אז מסתבר שלא. ואפשר למצוא הרבה רעיונות בדף על משכנתא וכל הדפים שמדברים על רמת חיים.

[מים_שקטים*]

קשה לי להסביר איך זה קרה.
זה המון תהליכים ביחד.
אני חושבת שנקודת המפנה היתה שהוצאנו את הטלויזיה מהבית ואז מיד בא שינוי גדול בתזונה. אפשר לקרוא על זה ב- פשטות מרצון
ומכאן הדברים התפתחו.
אני אוכלת מדי פעם במסעדות. אבל כשגרתי בתל-אביב ולפני עידן התזונה הבריאה הייתי אוכלת לפחות 3 פעמים בשבוע.
השנה הזאת (שעוד מעט נגמרת) אני חושבת שאכלתי פעמיים במסעדה. אני פשוט לא נהנית יותר במסעדות. לא נהנית שמשרתים אותי, לא נהנית מהאוכל.
אני אוהבת את האוכל של הבית שלי. שאני יודעת שזה לא רק מהנה אלא גם בריא. שאני יודעת שיש לזה ערך מוסף.

אני חושבת גם שזה שהתרחקתי מהעיר, זה כמו להפסיק לראות טלויזיה. אין הרבה גירויים. את לא עוברת ליד חנות ורואה איזה בגד יפה במבצע ומתפתה לקנות.
זה לא קיים, אני גרה ביישוב שאין בו קניון, בשביל המכולת אני צריכה רכב. אז אין לי את המפגש הזה.

בזמן האחרון אני חושבת שעליתי על משהו נוסף. כל דבר שמכנים לבד משתמשים בו פחות אם הוא קנוי.
אפילו באוכל. אני לא יודעת להסביר את זה.
יכול להיות שיש בהכנה משהו משביע שגורם לך אח"כ לרצות עוד קצת ולא בלי הפסקה.
אני מדברת על חומרי ניקוי, על ניקיון של הבית, על עבודה בגינה, על בגדים, ואפילו על מחשבות.

למה אני מתכוונת במחשבות - שאני קוראת מחשבות של אחרים (כמו פה באתר), יש כנראה איזשהו צורך שלא מסופק כי אני לא יכולה להפסיק לקרוא (ועכשיו אני מדברת גם על פרסומות שמגיעות אליי לתיבת דואר - כי פה באתר באמת אי אפשר להפסיק לקרוא), וברגע שאני מתחילה לכתוב בעצמי - יש לי פחות צורך לקרוא וגם פחות צורך לכתוב.

יותר שקט.

[מים_שקטים*]

זה בסדר לצרוך נוחות. גם אני נוסעת לפעמים במוניות, וקונה לפעמים דברים שלא צריך ואחרי שקניתי אני גם לא רוצה. אבל זה ממש לעיתים רחוקות. אני לא חושבת על זה שזה חסר לי. זה פשוט לא חסר וזהו.
וכשזה קורה - אני לומדת מזה. מנסה לראות על איזה צורך/רצון אמיתי זה בא לענות.

אני מסתכלת על דברים שאני זורקת ולומדת מהם.
כשאני לא נהנית ממסעדה אני לומדת מזה.

הרעיון הוא שאני משקיעה משאבים בלצרוך ואח"כ להפטר מאותו צורך (בגדים, אוכל וכו'), אז מכיוון שאני רוצה שיהיה פחות מאמץ אני מנסה לשים לב איפה המאמץ היה מיותר ולראות אם זה דפוס ולהפטר ממנו.

גם כשאני עושה דברים לבד אני לא עושה אותם בכדי לחסוך כסף אלא אני נהנית מהעשייה. מה שאני לא נהנית מהעשייה שלו - או שאני לא צריכה או שאם אני צריכה/רוצה אז אני קונה (ובגלל שחסכתי במקומות אחרים אני יכולה להרשות לעצמי לקנות את זה - מבלי לחשוב אם אני יכולה להרשות לעצמי או לא).

בתרגיל עם השפע - למדתי שלא משתלם לספור את השקל בארנק. זה כאילו להכריז שאין לך אמון ביקום.
ואני חושבת שזה מאוד מאוד מאוד נכון וחשוב. וזה גם לא מביא אותך לחיות כל הזמן בהרגשה שאין לך כסף.

אני ממליצה על הספר של סאניה רומן - נדמה לי שקוראים לזה "מפתחות לשפע" - אני קראתי רק את 2 הפרקים הראשונים בינתיים.
לי נראה שהספר הזה מקביל ל"אבא עשיר אבא עני" מבחינת התפיסות והמטרות. אבל הדרך להגיע היא קצת שונה. יותר רוחנית.

[ג'ינ_ג'ית*]

אוקיי, אכן החכמתי.

כתבת, ש
אני חושבת שנקודת המפנה היתה שהוצאנו את הטלויזיה מהבית ואז מיד בא שינוי גדול בתזונה

השינוי בתזונה בא כהחלטה בלי קשר לטלויזיה, או שתחושת הבלי טלויזיה הכניסה בכם רצון לשינויים נוספים?

אני שואלת, כי אני יודעת שכמו שמתמכרים לחומרניות, אפשר להתמכר לרוחניות. כשאני עושה משהו שהוא טוב לי רוחנית, כמו לא לראות המון טלויזיה (וזה נורא נורא נורא קשה), זה נותן לי דחף להתחיל לעשות ספורט לאכול נכון וכדומה. שוב, קשה לי עם ההתמדה. הרצון מחזיק לכמה ימים ושוב הכל חוזר חלילה. אבל כן חשוב לי ללמוד איך את הצלחת.
כי נשמע שיש לך את השקט שאני מחפשת לחזור אליו.

זה בעיקר שקט מג'יפה קפיטליסטית. מפנה מקום לרעש הפנימי שהוא הרבה יותר מעניין

[זוטא_לבנה*]

מים שקטים, מעניין לקרוא אותך וכמו טובי הייתי שמחה לעוד.

השיחה בינכם בקשר ללעשות לבד שמקטין את הרצון לקנות הזכירה לי תקופה בה אני והילדים נורא רצינו ללכת לבתי קפה. אבל הביקור בבית הקפה רק הגדיל את הרצון לעוד ביקור בנסיעה הבאה. ואז יום אחד החלטנו לעשות בית קפה בבית. הילד בחר שלוש מנות (פיצה, פשטידה ועוגה) והזמנו סבא ודוד לבית קפה ביום שישי.
ביום שישי הכנו את האוכל החגיגי, כתבנו תפריטים, ערכנו שולחן מקושט, מינינו מלצרים, סעדנו והיה ממש כיף.
חוץ מהכיף, נרגע הצורך בבתי קפה חיצוניים. תמיד אנחנו יודעים שאפשר גם בבית.

[מים_שקטים*]

כי נשמע שיש לך את השקט שאני מחפשת לחזור אליו.

מפנה מקום לרעש הפנימי שהוא הרבה יותר מעניין


הייתי מחברת את שתי המשפטים ביחד. שקט יש לי אבל רוב הזמן יש לי רעש פנימי. שזה משהו שאני מנסה להתמודד איתו היום. אפשר לקרוא על זה בלוג שלי מים רוצה הביתה.
באמת יותר מעניין הרעש שאני מייצרת מאשר הרעש שמייצרים בשבילי.


הוצאת הטלויזיה היתה לגמרי במקרה. היא פשוט התקלקלה. ורק אחרי כמה חודשים הוצאנו אותה פיזית מהבית.
ההתחלה היתה כמו לצאת לנופש ואחרי זה בא הקריז של ההתמכרות ואז השלווה שכולל בתוכו את הרעש הפנימי.
אני חושבת שמה שקרה עם הטלויזיה. ברגע שהוצאנו אותה אז היה לי זמן להסתכל פנימה. היה לי זמן להסתכל ולשמוע את עצמי אומרת כל הזמן כואב לי פה כואב לי שם.
כי בעבודה הייתי עובדת בטירוף אז לא שמעתי את עצמי. ואז הייתי באה הביתה ורואה טלויזיה וגם לא שומעת את עצמי. ופתאום יש שקט ואני שומעת את עצמי ובן זוגי שומע אותי ואנחנו אומרים זה לא נורמלי - אני כל הזמן אומרת שאני לא מרגישה טובה. לפני כן אם הייתי בתפקוד אז זה לא היה נחשב.
ואז מפה הדברים התחילו להתגלגל.

אני מדברת על עצמי כי אני ממש הייתי מכורה לטלויזיה. בעלי לא.

זוטא לבנה - מאוד אהבתי את המשחק של בית הקפה.

[מים_שקטים*]

רוב הדברים שקורים - לא קורים ממש במודע.
כלומר אני לא מתכננת. החיים מביאים לי מצבים שאני צריכה להחליט מה אני עושה ואיך אני עושה.

יכול להיות ש"אין טלויזיה" איפשר לי לראות מתי אני מרגישה אי-נוחות. ואז אני מחליטה מה לעשות עם זה.
למה אני אומרת "אין טלויזיה" - כי יש עוד הרבה גורמים אחרים שעושים רעש ומבלבלים ונותנים כל-כך הרבה שנשארים בסוף בלי כלום.
ואין לי בעיה שנשארים בלי כלום חומרי, יש לי בעיה שאני נשארת מרוקנת. מבפנים.
וצריך לזהות מה מרוקן אותך.

דוגמא: היתה לנו עוזרת בית כמעט שנתיים. בהתחלה היה טוב ויפה וככל שעבר הזמן אני לא הייתי מרוצה מהעבודה שלה. אני לא העזתי להגיד. אבל גם לא רציתי להוציא אותה מהבית. לא היה לי זמן וחשק לנקות. והיה לי כסף לשלם לה. כשהגיע הזמן שהיינו צריכים לקצץ בהוצאות - עברתי על החשבונות וניסיתי לראות במה אפשר - כמובן שזה היה אחד מהאפשרויות. כי אני במילא לא הייתי מרוצה. הוצאתי אנרגיות מיותרות על כל העניין הזה ועוד אני לא נותנת לה כסף שהוא לא מכל הלב. אז עדיף בשביל שתינו.
במקרה הזה החיים חייבו אותי לעשות מעשה - ואני בחרתי לוותר על כל מה שאני לא מרגישה איתו שלמה.

לגבי התמכרות לרוחניות - אצלי בכל אופן תחילת תהליך תמיד מלווה במעין פן התמכרותי. כלומר שאני נכנסת לזה כל כולי - ממש באטרף. אח"כ זונחת ואז משלבת את החלקים הרלוונטיים בחיים שלי.

כשאת עושה משהו שאת לא נהנית ממנו צריך לזהות אם באמת את לא אוהבת את זה/מזיק לך וכו' או שיש משהו שאת לא רוצה להתמודד איתו.
לכל אחד יש את הדרך שלו. אני זיהיתי אצלי שאם משהו הולך לי קשה - אני צריכה לעזוב זה יבוא בשלב מאוחר לבד, בצורה קלה חלקה יותר.

כשאני כותבת זה תמיד נשמע לי כל-כך קל. אבל זה לא יש בפנים דברים קשים שלא תמיד ניתן לראות על הדף.
זה כמו לשמוע אמא מדברת על הילד האהוב שלה ברגע של שמחה ואושר - וזה כל מה שראית מאותו אמא - ואז את חושבת שהיא האמא הכי מאושרת, מושלמת בעולם (מה שחשבתי פעם על הרבה מאוד אמהות), ובעצם יכול להיות שיש לה הרבה יותר רגעים קשים מקלים, עצובים משמחים אבל את לא שם לראות את זה. ואז יש תמונה אידאלית של אמהות מושלמות.

כך זה לגבי כל תהליך.
אני מספרת על התהליך הזה בדיעבד ולא בזמן שהוא קורה. אז שלא ייווצר הרושם שזה פשוט וקל. אני חוזרת ומדגישה את זה - כי אני יודעת בהקשר של האמהות שאני לא ציפיתי לקשיים. ואני יודעת שלא היו הרבה מאוד קשיים. אבל עדיין לא דימיינתי זאת כך. ובהתחלה חשבתי שאולי זה רק אני - אני עם הקושי שלי, וכשאת חושבת שרק לך זה הולך קשה (לא משנה באיזה תחום) זה יכול להוריד למטה.

[ב_דחילו*]

זוטא לבנה , איזה רעיון יפה. הפיתוח שלו הוא שהילדים יכינו לנו, אבל לפי המנהג המשפחתי אצלנו לאכול אצל הסבתא קיים סיכוי שהם יחליטו להמשיך אותו גם לדור הבא.

ואפרופו בתי קפה, גם לכן יצא לפנטז על סלט (40 ש"ח) במסעדה, כשבאותה העת מונחת לכם במקרר חסה מיותמת שלא תראה אור יום?

[מים_שקטים*]

קישור למצגת מתוך הדף אבא עשיר אבא עני

www.yodfat.com

עוד לא סיימתי לראות את המצגת. ראיתי רק את הדפים הראשונים. אבל הוא מתאר שם את התהליך שעברתי ואני עוברת היום.

אבל יש שלב שמגיעים למה ש - חגית ל כתבה - שאין יותר איפה לחסוך - ובנקודה זו אני גיליתי את האפשרות לבקש שפע.

[תבשיל_קדרה*]

פחחחחח
השורה התחתונה שלו היא מולטי לבל
הוא רק מסביר איך לזהות חברה טובה כזאת...
לגבי חסכון - אנחנו מקימים את רוב ההמלצות שלו.

[ענ_בל*]

לכל אחד יש את הדרך שלו. אני זיהיתי אצלי שאם משהו הולך לי קשה - אני צריכה לעזוב זה יבוא בשלב מאוחר לבד, בצורה קלה חלקה יותר.

מים שקטים
מזדהה איתך לגמרי.
יום טוב

[מתנחלת_אלמונית*]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3065527,00.html

[פלמונית*]

משפחתי באיזור המרכז 3 ילדים קטנים כ13 אלף כולל הכול..... הרבה על גנים

[פשוט_אני*]

אני עונה על השאלה מראשית הדף: אנחנו זוג עם ילד בן שנתיים. ההוצאה החודשית שלנו מסתכמת ב2200 ש"ח, כולל הכל הכל. בנוסף, יש הוצאות של, נניח, 6,000 ש"ח לשנה על דברים חד פעמיים כמו לידת בית, ובזה לרוב ההורים עוזרים, וגם אם לא - יש לנו חסכונות בבנק שאפשר להוציא מהם.

[פשוט_אני*]

_משק בית חילוני מוציא בממוצע לחודש כ-1,853 שקל לחודש על מזון; משק בית חרדי מוציא על מזון כ-1,992 שקל בממוצע לחודש, ומשפחה דתית-חרדית מוציאה
1,848 שקל בחודש בממוצע על מוצרי מזון._
מתוך הכתבה בYNET

תראו כמה שזה מעניין... משפחות חרדיות, שגדולות בממוצע פי 3 בערך מהחילוניות, מוציאות כמעט את אותו הסכום על מזון.

[ואו*]

ההוצאה החודשית שלנו מסתכמת ב2200 ש"ח, כולל הכל הכל.
אשמח לשמוע פירוט איך זה עובד. נשמע לי פלא אמיתי (ברצינות, לא בציניות)

[פשוט_אני*]

טוב, אז אנחנו גרים בהתנחלות, משלמים שכר דירה מינימלי, אין לנו רכב, יש פלאפון על בסיס טוקמן שכמעט אינו בשימוש, חיתולי בד, לא קונים מוצרי חלב\בשר (אבל דווקא כן מוצרים מקמח מלא).
האמת היא, שיש לנו סוד אחד, פשוט מאד: בעלי לומד תורה. כשאנחנו רוצים להוציא הוצאה, למשל על מסך מחשב שהתקלקל (אני צריכה אותו בשביל לעבוד), מכונת לחם (חסכוני), חיתולי בד ועוד, אז פשוט נוחתים עלינו הדברים שאנחנו צריכים, מיד שניה ובמחיר מצחיק. בגדים לילד לא קניתי מאז שהוא נולד, מלבד כמה זוגות גרביים, גטקעס אחד או שניים וכובע. אני פשוט מוצאת כל מה שצריך בערימות שאמא שלי וחמותי שמרו, שהדודים מסרו, וכו'. לעתים הסבתות שואלות מה הוא צריך ואז קונות לו. בקיצור, בערך כמו שאמרה לפניי מים שקטים - כשאתה עושה את מה שאתה באמת צריך לעשות, השפע פשוט מגיע.

[מים_שקטים*]

פשוט אני

גם אני רציתי לשאול אותך איך את עושה זאת. כי למרות שירדתי משמעותית בהוצאות - עדיין 2200 ש"ח זה מעט מאוד.
בקרוב אני מפסיקה לעבוד, כך שאני יצטרך ללמוד איך לחיות מסכומים כאלו. כנראה שזה באמת אפשרי. תודה.

[גבולית*]

פשוט אני

כמה משלמים על חשמל? אמצעי חימום/קרור? ארנונה? מס ועד הישוב?
מוצרי מכולת כולל נייר טואלט וכו'? נסיעות באוטובוס? קופת חולים? בטוח לאומי?
עמלות וריבית בבנק?
סליחה על השאלות, אבל גם אני מתלהבת ממה שהצגת כאן עד שנזכרתי במיליון
התשלומים שאני משלמת עוד לפני האוכל והבגדים ונעשה לי רע.
אשמח מאד ללמוד ממך את סוד הצמצום הגדול.

[מונו_נוקי*]

תגידו, כמה כסף אתם מוציאים בחודש על קניות?(כלומר של מזון וחומרי ניקוי) . התחלתי לעקוב והסכומים נראים לי עצומים. זאת למרות שאנחנו קונים רק מוצרים בסיסים להשקפתי........

[שרית_אמיר*]

בימים אילו אני משתתפת בסדנא ששיפור חייה הכלכלים של המשפחה ( בעתיד מתעדת לעזור למשפחות להתייצב כלכלית)
זו כמותה שנקראת "פעמונים" יש לה דרך מאוד מענינת איך לכלכל משפחה
שווה להכנס לאתר שלהם ולקרוא ולנסות לאמץ לעצמכם רעיונות.
בימים אילו אני מנסה ליישם במשפחתי
כשלב ראשון לרשום כל הוצאה כספית אפילו ארטיק, כן כן אפילו ארטיק
וכך יהיה לי מול העינים דוח פנימי על מה הוצאתי ואז יגיע שלב הדיאלוג הפנימי איפה חוסכים והאם בכלל רוצים לחסוך.
כסף!כסף!כסף!
(-:

[מים_שקטים*]

מונו, אנחנו מוציאים כ- 1500 ש"ח בחודש - רוב הקניות אורגניות ומוצרי ניקוי אקולוגיים. כולל שמפו/סבון/חיתולים - שזה לא אקולוגי.

[פלונית_אלמונית*]

אנחנו מוציאים כ- 1500 ש"ח בחודש גם אנחנו. (5 נפשות)

[תבשיל_קדרה*]

http://www.paamonim.com/hebrew/
התכונתי להכניס קישור לדף על האובר.

[מונו_נוקי*]

1500!! כנראה שאנחנו באמת מגזימים........ איך בדיוק?? אנחנו קונים רק גבינות יוגורטים חלב רק מהסוג הכי פשוט .ירקות ופירות. פעם בשבועיים בשר.... על מה הולך כל הכסף הזה?

[פלונית_אלמונית*]

מונו,
תנסי חודש אחד לשמור את כל הקבלות מהסופר/מכולת וכו', גם כדי לעקוב אחרי הסכומים וגם כדי לראות מה קניתם באמת... .

[מונו_נוקי*]

כך החלטנו. נדווח איך הולך:-P

[עופר*]

אני קורא את כל הנאמר כאן ומבין את הלך הרוח שעליו גדלתי, שאומר שצריך להסתפק במועט ולצמצם כמה שאפשר, כדי להסתדר.
שנים פעלתי מתוך הלך הרוח הזה וקלטתי שהוא בעצם מדכא אותי לחלוטין.
אני מסכים שאין צורך לרכוש על מנת "להיות". חשוב לצרוך מתוך מה שדרוש באמת ומתוך ערות ולא קהות חושים של התמכרות.

אולם ראיתי שאני מייצר לי עולם של חוסר ומצוקה. אני מתנהג כאילו "אני צריך להצטמצם ואין ברירה".
בשנתיים האחרונות, החלטתי לשנות את נקודת המבט שלי ולשאוף לחיי שפע.
התוצאות היו מופלאות.
ההכנסות שלי צמחו ב 150% והן לא מפסיקות לצמוח כל הזמן.

אני מציע לכל מי ששואל את עצמו "איך אני יכול לצמצם" לשאול גם את השאלה "איך אני יכול להרויח שפע של כסף".
בואו נניח שהיו אומרים לכם שאתם חייבים להכניס פי 2 הכנסות בתוך שנה ואין שום ברירה.
מניסיוני המוח מוצא פתרונות יצירתיים מאד שלא היו אפשריים מתוך שאלת ההצטמצמות.

[נועה_ברקת*]

אנחנו מוציאים כ- 1500 ש"ח בחודש
זה נשמע כמעט לא יכול להיות.... אנחנו משפחה של 5 נפשות, שלושה מהילדים כבר מתבגרים ואנחנו מוציאים בממוצע 2500 ש"ח לחודש, שזה מעט. הכל בקימוץ, לפי רשימות כתובות ותפריטים מסודרים. בלי חריגות, בלי ממתקים, בלי אוכל אורגני (למעט כמה דברים). לא רואה שום דרך שבה נוכל לצרוך פחות.
מוזר, פתאום אני מרגישה בזבזנית גדולה... מהר שיבואו כמה משפחות אחרות ויגידו כמה הן מוציאות. אבל באמת. (לא שאני לא מאמינה, אולי מדובר במשפחות עם ילדים קטנים מאד, שעוד לא טוחנים כמו שני מתבגרים מורעבים, שלא לדבר על ההורים שלהם)

[מים_שקטים*]

עופר,

אני מסכימה איתך לחלוטין. אבל כאשר מתחילים לבקש שפע - צריך להיות מאוד מדויקים. ובדרך הזאת אתה עושה את הסינון של מה באמת אתה צריך ואז אתה מגלה כמה דברים שאתה לא צריך אתה משתמש ומוציא עליהם כסף.
כשמבקשים שפע - זה לא רק שההכנסות גדלות גם ההוצאות קטנות בצורה משמעותית.

אני שוב ממליצה על הדף תקשורים שקיבלתי מקריון - שעוסק גם בנושא שפע. ומסביר את כוונתי.

לגבי הוצאות. זה לא שאנחנו מרגישים שאנחנו בודקים כל קנייה - אני זיהיתי מה אני זורקת וכמה אני זורקת מהמקרר - ופשוט הפסקתי לקנות.
לדוגמא עכשיו אני מזהה שאנחנו אוכלים הרבה פחות מוצרי חלב - וכל שבוע יוצא לי להאכיל את החתולים בדברי חלב ישנים - אז אני מתחילה לקנות פחות. מקסימום יום אחד יבוא לי - אז אני אקפוץ לחנות שפתוחה 24 שעות.
בתחילת התהליך לא האמנתי כמה אוכל אני זורקת כל שבוע. אוכל מבושל ואוכל טרי. אז אני קונה כמויות יותר קטנות ובנזוגי מבשל כמויות יותר קטנות.
הרבה מהתזונה שלנו מבוססת על ירקות ופירות. בקיץ הרבה פירות. אני לא תמיד קונה פירות אורגניים - במיוחד אם המחיר שלהם מוטרף. (כמו 80 שקל לאבטיח).
בתבלינים גם זיהיתי שאני זורקת המון כי אני לא משתמשת כל-כך הרבה - אז רוב התבלינים אני משתשמשת מהגינה ויש כמה שאני עוד קונה.

אבל בהחלט אין הרגשה של חוסר. לגבי עצמי זו תחושה שיהיה לי איתה מאוד קשה.

[שורדת_חד_הורית*]

מזומן חברים מאוד פשוט.יש=קונים .אין=לא קונים.בלי כרטיסים למינהם.בלי אובר בבנק.ללא חובות והלואות
"עניה ומאושרת"וחיה בתחושת שפע .וישנה טוב בלילה.מה יהיה?מי יודע?מה שאתה זקוק לו ..מגיע...

[בונבון_ופרח*]

פתרון לקניות מיותרות במכולת - חמותי שנוסעת כל שבוע עושה את הקניות גם שלנו כדי שלא אאלץ להיסחב עם הקטנה. היא קונה רק מה שכתבתי לה ברשימה ואם חסר משהו מתקשרת לבדוק מה נרצה במקומו. אשריי וטוב לי!!

[ננה*]

קראתי בפרוטרוט ואני נדהמת ומתקשה להאמין לחלק מהסכומים שננקבו פה. גם עם משלמים שכ"ד בקראוון 100 ש"ח עדיין מה עם ארנונה , חשמל , מים, אם לא עובדים אז ביטוח לאומי ואוכל כול הוצאות הברזל? אנחנו זוג עם פעוט גרים במרכז ירושלים משלמים שכ"ד בשמים על דירה קטנה. השיקול הוא שכך לא צריכים להחזיק רכב ואפילו לא לסוע כמעט באוטובוס.וגם לא מתבזבז זמן על נסיעות מאזורים רחוקים לעבודה ויש יותר זמן יחד. לעבודות החלקיות שלנו (בשל לימודים) אנו הולכים ברגל. לילד לא קונים כלום (בשביל מה יש אחיינים שיורשים מהם הכול כולל הכול..) החורף קנינו לו מעיל וגרביים.. ועל עצמנו בקושי מוציאים בקיצור אנו מוציאים כ-5500 ש"ח על הוצאות ברזל (שכ"ד,גן,מים ,חשמל, טלפון,ארנונה ואוכל) בטח יותר קרוב ל-6000 ואין ממה לחסוך פירות ירקות רק בשוק, אנחנו גרים מטר משם. לא קונים למצור ולא מוצרים יקרים לאכול אצלנו בחוץ זה פלאפל פעם ב..מזל שאת שכר הלימוד משלמים ההורים ויש קצת מילגות לימוד. בקשר לבקשת שפע אני באמת מבקשת עוד עבודה אבל השפע לא מגיע שיהיה בהצלחה.. וכן במקרה שלנו גן זה הוצאה הכרחית אחרת לא נוכל ללמוד ולעבוד..

[ההולכת_באתרים*]

הסכומים כאן באמת מוזרים.

[רני_בירק*]

אנחנו מוציאים כ- 1500 ש"ח בחודש

ההוצאה החודשית שלנו מסתכמת ב2200 ש"ח, כולל הכל הכל

...אנחנו משפחה של 5 נפשות, שלושה מהילדים כבר מתבגרים ואנחנו מוציאים בממוצע 2500 ש"ח לחודש,

אין לי מושג על מה אתם מדברים !!!
רק הוצאות קבועות - חשמל, ארנונה, דירה, טלפון ....- לפחות 2500 ש"ח
שלא לדבר על קניה חודשית בסיסית - לפחות 2800 ש"ח
ועוד לא הזכרנו - רכב, ספרים, מחשב, מוצרים אקולוגיים/אורגניים......

[הגמד_חיוכון*]

רני, דובר למעלה רק על אוכל, נדמה לי, לא על כל השאר.
כי נתנו קישור למאמר על צרכנות אוכל בארץ- אי שם באמצע הדף.
חוץ מהם: ההוצאה החודשית שלנו מסתכמת ב2200 ש"ח, כולל הכל הכל אבל גם הם מסבירים. (הם גרים בהתנחלות).

באופן אישי אני מאוד מתחברת לאמת של מים שקטים. אני מוצאת שלבקש שפע ולדמיין אותו- מאוד פותח את הראש לרעיונות, והמצאות תושייתיים שכאלה.
נראה לי נכון שיהיה לנו סוג של אמון ו trust שכזה בעולם. כלומר לבקש ממקום שיודע שיהיה טוב.
אצלינו השפע הוא נושא מאוד רעוע לפעמים. שנינו עצמאיים ועובדים באמנות (אני לאחרונה אמא ולא עבדתי זה שנתיים בערך).
יום דבש יום בצל...ככה זה כבר שנים! שנינו גרועים מאוד בחישובים והכנת טבלאות. שנינו כבר מנסים שנים לחשוב על ההוצאות בצורה שכלתנית ללא הצלחה..
בכל זאת מצאנו עצמינו במצבים קשים מאוד שהצלחנו לשרוד אותם במין ידיעה קוסמית מצחיקה- שיהיה בסדר. (ואני מדברת על ללכת לסופרמרקט עם ה5 יורו האחרונים ולחשוב מה הכי חשוב לקנות עכשיו). בנזוגי מאייר וברורה לו לגמרי דרכו בחיים. כל חודש הוא מניב שפע רעיונות והתקדמות פראית למעלה.
כמעין המתגבר...! ובנתיים קשה לראות את התשואה מכל זה אבל הידיעה היא כל כך חזקה וברורה, שאין ספק בכלל שזה מה שצריך לקרות לנו והוא קורה.
בנתיים טפוטפוטפו- דברים הולכים ומסתדרים ומתישבים במקום.. פשוט לאבד את הדאגה- כמה שניתן. לותר עליה.
זה קשה מאוד לדור שלנו שחלקינו גדלו עם הורים שעלו ארצה בקשיים ומחסור או הורים שהיו ילדים להורים שכאלה.
ובכל זאת יש מין שחרור בידיעה שהעולם בטוח עבורי. עלי רק לבטוח בו..!

[ננה*]

גם בהתנחלויות משלמים ארנונה מים וחשמל... וכשחושבים על זה יש צריכה גדולה יותר של חשמל מכיוון שקרוונים לא ידועים כמבודדים משובחים... בקיצור אשמח לגלות שישנה דרך חדשנית לחסוך ולצמצם בהוצאות עוד יותר.

[טלי*]

אתמול היה אצלנו יוסי מארגון "פעמונים" ועשה ביחד איתנו סדר בניירת.
נהיה אור בעיניים!
אנשי "פעמונים" מוכנים להגיע לכל משפחה המבקשת ייעוץ - חינם אין כסף. שווה ובגדול!
לפי החישובים הנ"ל, הוצאה חודשית שוטפת ל-6 נפשות (יישוב בשומרון ובלי אוטו לעת עתה) קרוב ל-7,000.
כולל: מיסים, גני ילדים ומעון, אוכל, ביגוד, חשמל, טלפון (איך אפשר בלי?) וכן על זה הדרך - יש לארגון טבלה מפורטת לכל דורש.
דרך אגב, רק לעקוב אחרי הנכנס והיוצא, כבר נותן הרגשה טובה.
מילת המפתח: "שליטה בתזרים המזומנים"

[ההולכת_באתרים*]

הרבה

[טליה_טקאוקה*]

אנחנו זוג +ילד+חתולה. בזמן האחרון חושבת הרבה על הרגלי הצריכה שלנו. בשנים מאז שהילד נולד ואני בבית מנסה לצמצם ולא מצליחה אבל תמיד מסתדרים ..למרות שההכנסה של בן זוגי תמיד פחות מההוצאות שלנו יש לי חסכונות מימים עברו, כשהייתי רווקה. אני קונה אוכל ומוצרים אורגנים, חומרי ניקוי וקוסמטיקה אקולוגיים ובנוסף משתדלת גם לשמור על סחר הוגן. כלומר לא לקנות מוצרים זולים שמנצלים עובדים או בעלי חיים. מבחינתי זו בחירה לחיות ככה. גם להמנע משימוש בחומרים מזיקים וגם לתמוך ביצרנים ששומרים על הכדור שלנו.. אין כבלים, לא קונים בגדים, לא אוכלים בחוץ, לא רואים סרטים, אין עוזרת.. לא מרגישה שחסר לי כלום..לא מרגישה צורך לנסוע לחופש בצימרים כי החיים שלי בחופש וטוב לי.
אבל..השכירות שלנו עולה כל שנה והמשכורת לא..ההוצאות שלנו ביחס להכנסה גבוהות ולא מוצאים על מה אפשר לוותר..זה קצת מייאש הנושא הזה..
בלי קשר ישיר למצב הכלכלי אנחנו עוזבים את הארץ.

[פלוני_אלמונית*]

מחירי המזון עלו מאד - כמה אתם מוציאים כעת?
אנחנו מוציאים על מזון (כולל חומרי ניקוי והגיינה) 470 ש"ח לנפש בחודש (מבוגרים וילדים גדולים).

[זהבה*]

באמת הסכומים פה הם ממש בלתי סבירים.
אנחנו זוג ושני פעוטות מרוויחים יחד 10000 ובקושי רב מצליחים להחזיק מעמד. כל פעם מגיע מינוס שצריך להתמודד איתו.
שכ"ד: 1700 ש"ח, אוטו עם ביטוח מקיף, אוכל לפחות2000 ש"ח (בחלקו אורגאני), הלוואות שונות, סיגריות..., הוצאות חשמל , טלפון, פלאפון, ביטוח משלים, והוצאות מיוחדות (שיניים, מתנה, נעליים וכו).
לא בזבזנים גדולים (קצת לפעמים על הילדים).
לא יוצאים, לא מטיילים, לא מסעדות, כמעט ולא בגדים, אין חסכונות (מלבד הפנסיה של הבנזוג בעבודה).
אני עובדת חלקית, בן זוג עובד הרבה, הילדים בבית.
יכול להיות שיכולים להצטצם עוד. למרות שכפי שעופר כתב, אולי צריך לחשוב על עוד מקורות הכנסה אבל כמובן שלא על חשבון הילדים.

[פלוני_אלמונית*]

לזהבה-
כל פעם מגיע מינוס שצריך להתמודד איתו
הלוואות שונות,
נראה שחלק מהההוצאות שלכם הן על ריבית. כדאי מאד להתאמץ להצטמטם מאד למשך תקופה ולחסל את המינוס וההלוואות, או לפחות להקטין אותם. זה ישחרר להם בהמשך קצת כסף שתוכלו לחסוך - למשל לפנסיה גם בשבילך.

[ש_י_ר_י*]

מעניין אותי מאוד -
איך המחירים הגואים השפיעו על קניות האוכל שלכם?
אנחנו זוג עם פעוט ואנחנו מוציאים בסביבות 1600 ש"ח על מזון, בערך 50% אורגני.
כשהיינו זוג קנינו פחות אורגני ויותר מעובדים והוצאנו 1000 ש"ח, אולי 1100.
כיום אנחנו לא מכניסים שום דבר מעובד הביתה למעט לחם, אוכלים פחות ועדיין מוציאים הרבה יותר לצערי...

[פלונית_כרגע*]

גם אותי
_מעניין אותי מאוד -
איך המחירים הגואים השפיעו על קניות האוכל שלכם?_
אנחנו זוג +2 ילדים מוצאים 1200 ש"ח בחודש אבל זה כולל גם חיתולים חד"פ (אני יודעת, בילד הבא!), חומרי ניקוי, נייר טואלט וכו'. (פשוט בפירוט של כרטיסי האשראי כול מה שמופיע תחת הכותרת מזון..)
זה נראה לי הרבה יותר מידי.
מצד שני אני לא מרגישה שאנחנו אוכלים משהו מיוחד- הרוב המוחלט פירות וירקות, לא קונים קפואים וכאלה.
ההוצאה המרכזית שלנו היא שכ"ד ,השכירות שלנו בשמים ואנחנו עוד עומדים להיכנס לתהליך בניה.
לא רואה איך אנחנו יכולים לחסוך משמעותית.
להגדיל את ההכנסות דווקא כן אם אני אחזור לעבודה , אבל אז זה אומר הוצאות על 2 מסגרות..
ומה בכלל אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה?

[פלונית_כרגע*]

טוב זה נחמד לשמוע שזה בסדר,
אבל עדיין זה סכום שמתסכל אותי כי אני לא מרגישה שקניתי את כול הפירות ובכמויות שרציתי.
ושאני מגבילה לפעמים את הילדים.
איך זה אצלכם?

[הבוחשת_בסירים*]

אני חייבת להגיד שאנחנו זוג עם ילד ויוצא לנו בסביבות 2000ש"ח בחודש כמובן שיש תמיד איפה לקצץ אך הבעיה העיקרית שלי היא שבנוסף לקניה השבועית אני תמיד קונה גם במכולת.

[אורי_יורמן*]

מקפיץ ל{{}}מה חדש, אשמח לשמוע דיווחים

[אביבה*]

אנחנו צריכים 12,000 נטו עם 2 ילדים בחינוך ביתי. לא מרגישים שמצטמצמים, אבל גם לא נורא מבזבזים. זה כולל גם הוצאות "לא צפויות" כמו שיננית ומתנה לחתונה. גרים בשכירות באזור המרכז. אוהבים מאד בתי קפה. די צנועים בענייני בגדים (מטבענו). כל הריהוט ומכשירי החשמל בבית בן כ-12 שנה או לחילופין ניקנו באינטרנט במחירים זולים בטירוף (יד שנייה או לפעמים חדש אבל במחיר הכי זול שיש, נניח 1500 שקל למקרר חדש).

[אחת*]

אנחנו מכניסים 9,000- 10,500 ביחד, גרים בבית של המשפחה (ז"א לא משלמים שכירות אך משלמים חשמל מים וכו'. שכ"ד על בית כמו שלי זה 3,500 לחודש). בקושי מסתדרים, וחוסכים כמה מאות שקלים בודדות בחודש. ההוצאה הכי גדולה זה על גן אנתרופוסופי - 2,200 שקל לחודש (היינו בחנ"ב עד גיל 3 אבל זה כבר לא מתאים לנו). יש לנו רכב אחד וקונים אוכל אורגני חלקית (רק סל ירקות יוצא לנו יותר מ-400 שקל בחודש). מה שמתסכל אותי זה שאנחנו לא חיים בפזרנות (לא קונה בגדים במאות שקלים, לא מפוצצים כסף על מסעדות ויציאות, חושבים פעמיים לפני כל הוצאה) אבל למרות זאת אנחנו לא מצליחים לחסוך כדי להגיע לבית משלנו.
הוצאות שאנחנו מוציאים למרות שהם לא חובה: רופא שיניים איכותי כשצריך, רופא נשים איכותי (רק בתקופות של הריון), לידת בית, משקפיים (ידעתם שלזוג משקפופרים יש הוצאה מטורפת על משקפיים בשנה, במיוחד אם יש להם ילד שאוהב לשחק בהיאבקות בלי להודיע מראש?).
באמת נמצאת עכשיו במצב של התבוננות בנושא הכלכלי ובדיקה של איך ניתן להקטין את ההוצאות.