לא אוהב להתרחץ

[אנונימי]

ראו גם: חפיפת ראש.

^{הדף כשהילדה לא מתרחצת הועבר לכאן ומופיע בהמשך}

[אמא_של_מיה*]

מיה כבר בערך חודש מפחדת ממים . לא היתה שום טראומה לדעתי, אבל היא פשוט לא מוכנה להכנס לאמבטיה. ניסינו בגיגית קטנה, ניסינו רק עם כלי קטן לשפוך מים על הגוף, בכיור, ואפילו אמבטיה משותפת. כלום. צרחות מהרגע שנכנסים לאמבטיה ועד המגבת. אז אני רוחצת אותה רק פעם בשלושה ימים, כשחייבים, צ'יק צ'ק ויוצאים. היא לא מוכנה לשבת, גם לא עליי , רק עומדת ומחזיקה באמבטיה ובוכה. קראתי בדפים חפיפת ראש ו רחיצת תינוק אבל זה לא אותו הדבר, היא בת שנה וחודשיים, לא פצפונת ולא בת 4-5 . מה עושים?

[אביב_חדש*]

יש מישהו אחר שאיתו מוכנה להכנס למקלחת? סבים/סבתות/דודים/דודות?

[תבשיל_קדרה*]

אצלינו, הדס לא מוכנה להתרחץ כשהיא חולה.
הדבר היחיד שלוקח - אמבטיה רדודה, אני במים, היא עלי, ואני שופכת עליה מים. אנחנו עושים את זה רק כשצריך להוריד חום.
זה תמיד עובר לה אחרי שהיא מבריאה. אנחו פשוט לא מכריחים כבר במצבים האלה - כי אנחנו יודעים שזה זמני, גם אם זה שבוע בלי להתרחץ.
יכול להיות שההתעקשות שלכם על כל 3 ימים מרחיקה את היום בו היא תרצה להתרחץ בעצמה.
אתם מסוגלים להרפות? לגמרי? (זה קשה).

[חגית_ו*]

אולי משחקים מעניינים באמבטיה?
מכירה צבעי ידיים? זה מעולה!

אצלנו משחק בקרח (מהקרחונים שמבקפיא) היה מציל אמבטיות.
וסתם כלי מטבח, כוסות, קומקום קטן.

[יונת_שרון*]

היא עוד תינוקת - את יכולה לקחת אותה עליך למקלחת.
ואם גם זה לא, אז אפשר לעבור לרחצה אנגלית.

[ענת_גביש*]

אמא של מיה , למה היא חייבת להתקלח בכלל ?
אצלינו היתה תקופה ארוכה , ענקית , חודשים , שפשוט לא היתה מקלחת . עד שעבר הפחד לגמרי .
רחיצות טוסיק בכיור וזהו . הילדה , דרך אגב , לא הסריחה .(טוב נו , בן זוגי שנתן כאן הצצה עכשיו ביקש להוסיף לא הסריחה מאד).
הבנתי שזו הדרך כשדמיינתי שמכניסים אותי לאמבטיה בניגוד לרצוני , בצרחות .
היום היא כבר לא מפחדת ואפילו שופכת מים על הראש לבד , מרצונה , בלי שנבקש . (לשמפו עוד לא הגענו...(-: , אבל גם על זה אני לא מבינה מה ההיסטריה . השיער שלה מבריק ויפה , לא מריח מי יודע מה אבל "ריח של נקיון" זה מושג שהחלטתי להשאיר בבית של סבתא שלי . אתם יודעים , בבתים מסויימים קוראים גם לריח של אקונומיקה ריח של נקיון ).
טוב , בטח הגעלתי את כולכם . האמת היא שאני מתאפקת עם המידע הזה כבר הרבה זמן . בטח ישוטט פה מישהו שיעזר בו פעם.

[אמא_של_מיה*]

עדכון קצר. אחרי כשבועיים מאז שכתבתי היא הסכימה לעמוד בגיגית בתוך האמבטיה לזמן קצרצר ואח"כ מיד הוצאתי אותה. אחרי עוד מס' ימים היה חם מאד ועשינו בריכה בחצר. היא שיחקה קצת מבחוץ עם הידיים, ואז אחרי שראתה את אחותה נהנית כ"כ בפנים, העזה ונכנסה גם. מאותו רגע , היא ואמבטיות שוב חברים. אתמול היא היתה חצי שעה במים ,לא הסכימה לצאת בשום פנים ואופן, וצעקה יו, יו, יו... (לא, לא, לא...)

[לי_הי*]

אולי יש לכם רעיונות איך להכניס ילד בן חמש למקלחת הוא פשוט מסרב בכל תוקף.

[תבשיל_קדרה*]

לברר למה הוא מסרב.
לשאול אותו איך הוא מוכן להתנקות.
בטח דיברו על זה בעבר - נסי חיפוש על "מקלחת", "אמבטיה".

[יונת_שרון*]

להכנס לאמבטיה ולהזמין אותו להצטרף.

[שונאת_מחיקות_ותיקה*]

ליהי, היה חורף עד עכשיו. אולי בקיץ זה ישתנה. עצתי: לרדת מרעיון ה"להכניס אותו" לגמרי. אין דבר כזה להכניס אותו. כשירצה, יכנס. אפשר לעשות הפוגה בשיחות על זה לשבועיים בערך, ואז להתחיל להציע . רוצה להתקלח? לא. אוקיי. תגיד לי כשתרצה.
בריכה בגינה בקיץ תקרב אותו למים.
וכמו שכתבו, לנסות לברר בעדינות למה הוא לא רוצה.
אני מאמינה שאצל ילדים הצורך בקרבה למים בריא וקיים, מתוך מניעים קצת אחרים מאלה היומיומיים שלנו. המים הרי מטהרים, משמחים, מנקים את הגוף והנפש ומבריאים וילד חש את כל אלה אף טוב מאיתנו.
השיקולים שאנחנו מוסיפים לפקעת התחושות העדינה וחסרת השם כלפי מים:
הוא צריך להתקלח.
שיהיה נקי.
מה זה לא להתקלח? איך זה ייראה? זה מגעיל אפילו אותי אז מה יהיה אם אחרים יבחינו ויצא לו שם של מלוכלך? ומה יהיה על הרגלי ההגיינה שלו כשיגדל?
פתאם השיקולים שבשמם אנחנו דוחפים תינוק או ילד למקלחת נהיים אוסף של "צריכים" ושל פחדים. מה הפלא שהם לא רוצים?

[לי_הי*]

תודה על הרעיונות, אז קודם כל כאשר הוא נכנס למקלחת הוא מאוד אוהב ואי אפשר להוציא אותו משם, אבל הוא מאוד פוחד ממים על הפנים, פעם היה לי קשה לחפוף לו את הראש עכשיו הוא כבר אוהב לחפוף ומצאנו דרך טובה, הוא עושה הכל בעצמו בלי עזרה ורק בשטיפה הוא מבקש ממני עזרה, והוא מחזיק מגבת על הפנים. (אני חושבת שאולי יש לו איזו טראומה שאני לו מודעת אליה, את הבריכה הוא מאוד אוהב אבל גם הוא לא מכניס את הראש, כמובן שאני לא לוחצת.
לגבי ה"להכניס אות" אז זה באמת מה שאני עושה, פשוט לא מכריחה אותו הבעיה היא שהוא כמעט אף פעם לא רוצה לבד.

[נויה*]

איך גורמים לו כן להתקלח כשהוא ממש לא רוצה ולא התקלח גם אתמול? אתם מכירים את המצב הזה, שכל העצות מהפורום ומהחיים מתאדות?

[עדי_יותם*]

ואיך גורמים לו כן להתקלח כשהוא ממש לא רוצה ולא התקלח גם אתמול? אתם מכירים את המצב הזה ,שכל העצות מהפורום ומהחיים מתאדות?

1. לא רוצה לא צריך.
2. תגידי לו "אין בעיה", מלאי לך את האמבטיה במים וקצף וכנסי בעצמך (מתי עשית את זה בפעם האחרונה?). אני מהמרת שהוא ישמח להצטרף ולו רק מגודל ההפתעה (-:

[מיץ_פטל*]

אני תמיד פה!!

רעיונות לאמבטיה:

צבעי מאכל : פעם כחול ואפשר להשיט סירות
פעם ירוק ואפשר לשים פרחים ועלים ולשוף עליהם.

קצף אמבטיה ריחני.המון קצף. וכל מני מסננות וכלים למשחק איתו. או להחביא משהו בפנים וצריך לגלות

להחשיך את החדר ולהדליק נרות ( מומלץ ביום סוער וארנגטי במיוחד)
לשים מוסיקה מרגיעה.

ציור:
צבעי ידיים על הקרמיקות
במכחולים על פיסות של בד.

להדביק פיסות של נייר טואלט רטוב על הקרמיקה ולפסל איתם דמויות ( רעיון של הגדול!)

ניסויים של צף שוקע

ארוחת פרות :תותים, מלון וכ' (להביא שולחן קטן וכלי אוכל של הבובות...)

לרחוץ את הבובות , טרקטוריםוכ'

לרחוץ את הבגדים של הבובות או של עצמו (הם מאוד אוהבים את זה ) עם סבון קטן וקערה.

לגזור מסול צורות או דמויות ולהרטיב ולהדביק על הקרמיקה ולהמציא סיפורים.

והכי הכי חשוב לשמור על שגרה!!!!
אצלנו הרחצה היא לפני ארוחת הערב, בשעה 6 בערב. ואני מאוד מקפידה על זה. זה ברור להם. אין שינויים , ואין מקום לויכוח.
אני נותנת תזכורת רבע שעה קודם. ואח"כ 5 דקות קודם, עוד דקה לפני :" אנו עומדים להתקלח עוד מעט, עוד 5 דקות נכנסים למקלחת , אני נכנסת להכין את המיים.
ואז שרה : "שורום זורום זורים רים.." או "בא נשב בתוך סירה עם הרוח הקריריה.." או " אני רוחץ ידיים טידלי דידי בסבון ומיים והלכלוך מהר מהר בורח..."
או
מהסלון אנו משחקים בסוסי פוני דוהרים שצמאים פתאום והולכים לשתות בשוקת....

אצלנו - הילדים מאוד מאוד אוהבים להתקלח. !!!

[נויה*]

מיץ פטל - מכתירה אותך בזאת למלכת הפורום. איזה רעיונות מדהימים!! מיליון ואחת תודות. מאוד יצירתי.

[אמא_נוגי*]

אצלנו הרחצה היא לפני ארוחת הערב

בעיה בעיה, אצלי הם כל כך מתלכלכים בארוחת ערב שאח"כ צריך להכניס אותם למכונת כביסב ולא לא לאמבטיה, ככה כמו שהם.
אבל גם אנחנו משחקים המון באמבטיה, עם בקבוקים ריקים, קצף ומספרים סיפורים של הבובות, והכיף החדש: ממציאים שטוזים, וזה כל כך מצחיק לשמוע את הקטן (2) חוזר כל פעם על "פעם בקבוק, הלך לשוק".

[מונו_נוקי*]

נפתרה אצלינו בעית האמבטיה. הדפסתי את הדף וניסיתי מה שזכרתיוכלום לא עזר. הילד אוהב להתקלח אבל שונא לחפוף ראש!! כל פעם בכי וצרחות עד הגג.
פעם אחת חזרנו יחד מהים ונכנסנו להתקלח ואז היתה לי הברקה!
הצעתי לו שבמקום לחפוף רגיל, הוא ישב על רצפת האמבט ואני אחפוף לו "כמו במספרה". הוא לא הסכים. אז שכנעתי אותו שהוא ישב עם הגב אלי ואני אשטוף אותו עם דלי. לזה הוא מסכים.
כך בהדרגה גרמתי לו להתקרב לברז(לא לטוש, אלא לברז עם הזרם החלש) עד שהיום הוא מוכן לשבת עם הראש מתחת לברז כשאני אוחזת בסנטרו כמו במספרה!!
אין בכי!

[לי_הי*]

שכחתי מהדף הזה ושפתחתי אותו איזה רעיונות נהדרים, ש'הם כבר בן שש, מאוד אוהב מקלחת, אבל לא אוהב להכנס.
יש לנו בדיחה כזו שלי ושלו שהוא "לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, להכנס ואחר כך לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה לצאת.
נראה לי שהבעיה העיקרית היא שאין לנו אמבטיה, אני עובדת על זה!!!

[אתי*]

הילדה שלי בת 8 לא מתרחצת ולא מחליפה בגדים וכל יום יש לנו מלחמת עולם אתה אבל כלום לא עוזר אני מבקשת אם מישהוא/היא יודעים מי יכול לעזור לפתרון הבעיה.

[נעמי_בן_שיטרית*]

צעד ראשון: הפסקת אש.
להחליט שמפסיקים להאבק בה.

מסבירים לה את החשיבות (לפי דעתכם) של היגיינה, ו מעבירים את האחריות אליה .
אם יש סכנה בריאותית חמורה או פגיעה בסביבה ניתן להציב גבולות שישמרו על בטחונה ובטחון הסביבה,

אם אין סכנה כזאת אז פשוט ל ש ח ר ר !

עובד כמו קסם.

[עירית_לוי]

אני מסכימה עם נעמי.

כל יום יש לנו מלחמת עולם אתה אבל כלום לא עוזר
על מנת להחלץ ממאבק שליטה, ולא חשוב אם הוא מול מבוגר או מול ילד מספיק שרק אחד מהצדדים יוותר.
ויותר מזה - אם אחד הצדדים מוותר ומשחרר - רוב הסיכויים שהצד השני ירפה גם כן.

חשוב להבין שמי שיכול לעשות כאן את השינוי זה אתם ולא היא.
אני מאמינה היא מגיבה לדפוס כלשהוא שלכם.
לכן הצעד הראשון הוא בידיכם: את הצעד הראשון אחורה אתם תצטרכו לעשות.

ככל שתאבקו בה יותר חזק - כך תרחיקו אותה עוד יותר מהרחצה.
בנוסף, ככל שתחריפו את המאבק סביב נושא הרחצה והחלפת הבגדים, כך גדל הסיכוי שיווצרו מאבקים גם סביב עניינים אחרים איתה.

אם עוד לא קראת, אני ממליצה לך לקרוא את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" מאת אדל פייבר ואליין מייזליש.

בנוסף, את יכולה לקרוא כאן את הדפים לא אוהב להתרחץ ו חפיפת ראש.

[ענת_הפלישתית*]

הייתי מנסה לבדוק למה היא לא מתרחצת ולא מחליפה בגדים- בעייה בוויסות תחושתי בעור, משהו מסויים שהיא נמנעת ממנו בפעולת הרחצה, או באמת בכיוון של מאבקי שליטה איתכם (או גם וגם). לפעמים נכנסים ישר למאבקי כוח בלי לברר את המקור לבעייה שיכול להיות משהו שכלל לא חשבתם עליו.
בהצלחה!

[עירית_לוי]

ענת,

[חגית_ל*]

גם אצלינו זה ככה.
הפסקנו עם המלחמות והיא עדיין לא מתרחצת.

קודם כל, מפני שהיא נורא=נורא עסוקה ואין לה זמן.
שנית, אני חושבת שזה עניין של גיל. יש גילאים כאלה שלא רוצים להתרחץ.
לי נמאס לרוץ אחריה עם זה ואנחנו דואגים רק לרחוץ לה את הרגליים לפני השינה או בדלי או עם מגבונים.

אני מודה שגם אני לא התרחצתי, שנים. היום אני מתרחצת כל יום.

[מ_ל*]

בני בן 10 לא רוצה להתקלח והכל נעשה בכח הוא רוצה שאני אקלח אותו אבל אני מסבירה שהוא כבר גדול והוא יכול אז הכל הולך בכח ואז הוא נכנס להתקלח לבד ואני נשארת אם העצב שצרחתי עליו
מה לעשות?איך להגיע למצב שבו הילד יכנס בכיף להתקלח בלי צרחות
מיואשת

[אילת*]

מה עושים עם בן 7 שמסרב להתקלח? מיואשת....
איך מציבים גבולות? האם יש מקום להצבת גבולות? הסברנו מה החשיבות של הגיינה אישית.
הילד בוגר , הוא מבין את החשיבות, האם להשאיר לו את האחריות לניקיונו ? האם להניח לו?
תודה

[אילה_א*]

להניח רק אם תוכלי להניח לזה באמת ולא אחרי שבוע להתחיל לצרוח ולהתחרפן

[ה_קטנטנה*]

הקטנטן בן שנה וחודש.
עד לפני שבועיים הוא היה יכול להיות שעות באמבטיה, לשחק בכוסות, להיכנס-לצאת, לעשות צלילות וכו'. גם בטיולים הוא תמיד נכנס למים חופשי, לא משנה מה הטמפרטורה שלהם (במעיין אחד בגולן הוא עשה תחרות עם אבא שלו מי נשאר יותר זמן במים הקפואים- והוא ניצח...).
ועכשיו, בלי סיבה נראית לעין, הוא לא מוכן יותר. ברמה כזו שכשאני ממלא אמבטיה הוא מתקשה ובורח מהמקלחת. אז ניסינו כל מיני פתרונות יצירתיים אבל בגדול- זה די סיוט, ואני מוצאת את עצמי מצמצת את המקלחות לפעמיים-שלוש בשבוע.
אז השאלות הן ככה:
א. מה קרה פתאום? יכול להיות שזו איזושהיא רגישות שהתפתחה פתאום?
ב. כל כמה זמן ילדים באמת צריכים להתקלח? עד כמה שווה להשקיע בשביל זה?
ג. כל מי שיוכל לעזור לי ברעיונות יצירתיים, אשמח לשמוע.

ומשהו מעצבן- היינו אצל ההורים, ובערב אמא שלי הודיעה שעכשיו מקלחת, לקחה אותו ורצתה לקלח אותו למרות מחאותיו, עם הטענה הידועה "לא יזיק לו לבכות קצת".

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יש דף לא אוהב להתרחץ

גם אצלנו זה היה קיים תקופה ארוכה מגיל מסוים (ובעצם בגלל זה האמבטיה ירדה מטקס השינה. היום הוא עושה אמבטיה רק כשמבקש, למשל כשבא לו לשחק במים באיזה צעצוע חדש).

אני לא מתעקשת שיתקלח או יתאמבט. מה שכן חשוב לי זה ההיגיינה הכי בסיסית: לשטוף פנים אחרי האוכל, כפות ידיים וכפות רגליים לפני שנכנס למיטה, טוסיק כשצריך, וביום חם במיוחד גם קפלי צוואר. לצורך זה מספיק להעביר בעדינות מגבת קטנה סחוטה, אפשר עם טיפת סבון ידידותי. לוקח שלוש שניות ואין לו בעיה עם זה.

[דיצה*]

האם הנושא של "לשחרר" לא נהיה מוגזם כשהילד מתקרב לגיל ההתבגרות ובאמת יש חשש לדחייה חברתית בגלל הריח?
אני חושבת על האנשים באוטובוס שלא משתמשים בדאודורנט בקיץ וקשה לנשום לידם.
איכשהו היתי רוצה שילדיי לא יגיעו למצב הזה אבל כרגע זה לא נראה טוב.. גם בתקופות של "שחרור" הם לא טורחים להתקלח ולא משנה כמה כדורגל שחקו/הזיעו.
להעביר אליהם אחריות ולגרום לריחוק מצד ילדים אחרים עד שהם יבינו או שלא שיש כאן בעיה.. לא קוסם לי.
יש רעיונות?..

[ניצן_אמ*]

על פניו נשמע או כמו טראומה שהוא איכשהו קישר עם מים (נגיד ההתנהגות של אמא שלך יכולה ממש לעורר התנגדות לאמבטיה ולמים במקום התנגדות לאדם שכופה עליו ) אבל יכול להיות גם שהוא מרגיש צורך באיזשהי אוטונומיה. יש הבדל מאד מהותי בין ילד שתמיד התנגד למים לבין ילד שפיתח התנגדות (בייחוד אחרי גיל תשעה חודשים)
כך או כך אני הייתי מנסה לשחרר לגמרי. לא לקלח אלא להציע. "רוצה אמבטיה?" אם אומר לא, להגיד לו "לא צריך." וזהו. אפשר למלא לו גיגית בתוך האמבטיה כשאת מתקלחת ושוב, רק להציע לו להתקלח עם אמא. כדי לא לבזבז מים, הייתי שמה את הגיגית תחתיי בזמן שאני מתקלחת ואוגרת בה את מי הרחצה שלי, אבל זה עניין של טעם אישי...

הם לא מזיעים כל כך ולא מאד מתלכלכים (ואם כן אפשר לעשות מקלחת חפיף בכיור) ואין שום בעיה לעבור גם הרבה ימים בלי מקלחת... אם את מודאגת, שימי עין על איזורים "מועדים לפורענות" כמו איזור החיתול ומאחורי האזניים. (מנסיון, אפשר לנקות מאחורי האזניים שלוש פעמים עד גיל שנתיים ולא קורה כלום ) את יכולה להשתמש במגבת לחה חמימה כדי לנגב במקומות שנראים לך לא נקיים.

[ניצן_אמ*]

עכשיו משבתבתי את זה, פתאום הבנתי שאין אצלנו בכלל קשר בין אמבטיות לבין נקיון והגיינת הגוף. אני מנקה אותה כשהיא מתלכלכת בשיטות שלעיל - או רחצה זריזה בכיור, או מגבת שהרטבתי במים פושרים, או סתם עם יד קצת רטובה. אמבטיה זה בשביל הנשמה. גם בשביל הגוף, ברור, אבל ממש לא מכניסה אותה כדי לנקות אותה.

[ה_קטנטנה*]

על פניו נשמע או כמו טראומה שהוא איכשהו קישר עם מים (נגיד ההתנהגות של אמא שלך יכולה ממש לעורר התנגדות לאמבטיה ולמים במקום התנגדות לאדם שכופה עליו )
כן, אבל אמא שלי רצתה להכניס אותו אחרי שהוא פיתח את השנאה למים (והחשש מטראומה היה הסיבה שלא נתתי לה).

יכול להיות גם שהוא מרגיש צורך באיזשהי אוטונומיה.
נשמע לי יותר מתאים. אבל קצת קשה לי לאפשר לו (והאמת, חלק מהבעיה היא שבפסח נהיה כמה ימים אצל ההורים- והם עדיין מצפים לאמבטיה כל ערב).

קראתי את הדף לא אוהב להתרחץ, אבל רובו מדבר על ילדים הרבה יותר גדולים.
ניסינו כבר להשיט במים את כל הצעצועים האהובים עליו- והוא פשוט עומד ליד האמבטיה ובוכה שנקרב אותם אליו, אבל לא מוכן להיכנס.
הדרך הכי טובה שמצאנו היא למלא מים נמוך, ואני יושבת באמבטיה, הוא יונק עלי (בלי לגעת במים), ואני שופכת עליו מים לאט לאט. אבל זה לוקח ה-מ-ו-ן זמן, ומתיש אותי מאוד (תחשבו כמה אמבטיה מעפיצה, תחשבו כמה הנקה מעפיצה (ועוד בהריון!) ותעשו אחד ועוד אחד). עשינו את זה רק כשהוא באמת היה מלוכלך (אחרי שלושה ימי טיול בחוץ שבהם הוא הסתובב ערום על האדמה ולא העיז להיכנס לנחל אפילו פעם אחת).

אבל מה, להיכנס לשבת ולחג בלי מקלחת?

[...*]

אבל מה, להיכנס לשבת ולחג בלי מקלחת?
כן.

[...*]

ה"כן" רציני.
החיוך - מתוך הזדהות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

והם עדיין מצפים לאמבטיה כל ערב).
לקבוע סדר עדיפויות לציפיות של כולם מאוד עוזר לדעתי הציפיות של הורייך במקרה זה לא אמורות להיות במקום הראשון. פשוט תסבירי שלילד קשה עכשיו בתחום הזה ושזה זמני.

[חני_תה*]

גם אצלנו זה קרה. בהתחלה היה מאבק, וטריקים שעבדו זמנית.
בסוף הפסקנו להתקלח לגמרי. בערב הייתי מציעה ובאמת לא היה לי אכפת יותר.
כשזה הפסיק להיות נושא לויכוח אז פתאום היא בקשה להתקלח.
היום אנחנו מתקלחים רק כשהיא מבקשת. אני אפילו לא מציעה.
היא מבקשת פעם בחודש. אבל למעשה מתקלחת פעם בשבוע לאחר שיעור השחיה שלה.
אנחנו לא חופפים שער עם סבון ולא מתקלחים עם סבון.
ההיגיינה שלנו מצטמצמת לצחצוח שיניים (בלי משחה) ושטיפת הטוסיק עם סבון לאחר קקי.
מחליפים בגדים פעם ביומים שלשה כשהיא מסכימה לכך. אם יש התנגדות להצעת הפיג'מה אז היא הולכת לישון עם אותם בגדים מלוכלכים שלבשה במשך היום (זה כיף שלא צריך לשכנע אותה להתלבש בבוקר).

אני חייבת לציין שזה ממש כייף לנו. ממש כיף לשחרר את הצורך האובססיבי הזה בניקיון ובהרגלים שאינם מתבקשים באופן טבעי.

[ניצן_אמ*]

טוב, זו נשמעת התנגדות של ממש למים, לא סתם "לא רוצה להתקלח" אם הוא בוכה כשהסירות רחוקות, ולא נכנס לנחל במשך שלושה ימים, אז יש שם משהו.
אני אומרת - לעזוב אותו לנפשו. לגמרי. לא לעשות מניפולציות עם סירות, לשמור עליו מאמא שלך, ולא להעלות את כל נושא המים במשך זמן מה. לקחת בחשבון שיכול להיות שהוא לא ירצה להתעסק יותר עם מים. אם זה יקרה, אל תשכחי שזה עניין שלו, שיכול להיות שברבות הימים הוא יבחר לטפל בו. ליצור רק סיטואציות בטוחות ותומכות עם מים. מקלחות לא רק בערב כשאת גמורה אלא גם בבוקר, במהלך היום וכו', מקלחות שלא קשורות לנקיון אלא לנינוחות ולרוגע ולכיף.

מה שעשית על מנת לנקות אותו כשהיה "מלוכלך" נשמע מאד מדוייק. להיות איתו, לא לטבול אותו, לתת לו שד כדי שירגיש עטוף ובטוח. אל תשכחי שהוא עוד תינוק. הוא עדיין ממש צריך אותך בשביל תחושת הבטחון שלו. אם תשתמשי בגישה הזאת לא יומיומית ומתוך חובה, זה לא יתיש אותך. הסתכלי על זה כעל משהו שאת עושה על מנת לסייע לו להרגיש יותר נינוח ובטוח במים כרגע, ליצור לשניכם זמן טוב ובטוח, ולא כעל מאמץ לשכנע אותו להתנקות ולהסכים למקלחת. הראשון מקומי וחד פעמי, השני מאבקי, לא בהווה, מעייף...

חניתה, אני איתך כמובן

[חני_תה*]

אל תשכחי שהוא עוד תינוק. הוא עדיין ממש צריך אותך בשביל תחושת הבטחון שלו.

אולי כדאי לנסות שוב נחל, בריכה או ים, כשנדמה שעבר מספיק זמן בו התרחקתם ממים ומהנושא בכלל. פשוט להיות ליד מים במצבים לא מאיימים לא להציע לו להכנס כמובן, אפילו לא להביא בגד ים עבורו. בפעמים הראשונות אפשר שאף אחד לא יכנס או ידבר על המים, אפשר לשבת רחוק מן המים ולעשות פיקניק. אח"כ אולי להתקדם לשהות של יום עם שינה באוהל, במרחק לא מאיים ממקור מים. בפעמים הבאות להתקרב קצת פיזית. אם זה מוצלח, אפשר שכמה מבני המשפחה ישחקו במים כאשר חלק מן המשפחה נשארת בחוץ על הדשא לפיקניק.

תודה ניצן

[ילדת_טבע*]

היינו שם (ובטח עוד נהיה), חוסר חיבה לאמבטיה, פחד מהים מה לא. בלי שום סיבה מיוחדת או עם סיבה, זה ממש לא משנה. הגישה שלנו היא באמת "לא רוצה? לא צריך!"
היו חודשים שהיא הסכימה או דרשה אמבטיה והיו חודשים שלא התקרבה למים אם לא היה ממש S.O.S וגם אז רק פנים/ידיים/טוסיק- נקודתי. מבחינתי אם היא לא ממש ממש מטונפת אני אפילו לא מציעה. ברור לי שאם תרצה היא תבקש מעצמה, היא כבר בת 3 כמעט אבל אמבטיה אצלה זה אישיו מלידה והיום אני יכולה לסמוך על השיםוט שלה בעיקר כי תמיד התחשבנו לחלוטין ברגשות שלה ואף פעם לא כפינו עליה דבר.

[מיצי_החתולה*]

ואם את מרגישה שחשוב לנקות אותו יותר מניקוי נקודתי, ולא תמיד מתחשק לך לטבול איתו במים, אפשר לקחת קערת מים חמימים (עם או בלי סבון) ומגבת רכה או ספוג, לטבול את המגבת במים, לסחוט קצת ולהעביר על כל הגוף כדי לנקות.

[ה_קטנטנה*]

טוב, עדכון קצר...
ביום שישי עשינו שוב את פרוצודרת "למלא מים נמוך, ואני יושבת באמבטיה, הוא יונק עלי (בלי לגעת במים), ואני שופכת עליו מים לאט לאט" והיה מצוין.
במוצאי החג כשכל הבני דודים עשו אמבטיה ביחד אפילו לא הצענו לו להצטרף.
והיום, בטיול במעיין, הוא הכריז ודרש "מה-מה" (שזה מים- בדרך כלל כשתייה) וזחל לתוך המים. הוא נכנס ונרטב עד המתניים (רק בגלל שאחר כך כבר היה עמוק מדי). היה לו כל כך כיף שהוא לא הסכים לצאת!!!
ובכל זאת, מחליטה לא להציע הערב מקלחת, לתת לו לזכור את המים ככיף, לחכות ולראות מה יקרה (ועכשיו אני פתאום חושבת להתקלח כשהוא עוד ער, ולהשאיר דלת פתוחה- שיוכל להצטרף אם ירצה).
מדהים כמה מהר זה קרה- רק מחליטים להרפות ולהקשיב לו, וכבר הוא מרפה בחזרה.

כנראה שהעניין הוא באמת הצורך באוטונומיה, ואני לא מאמינה שהתינוק שלי גדל ושעברנו שלב...

[ניצן_אמ*]

אוי, נפלא לשמוע!
מדהים כמה מהר זה קרה- רק מחליטים להרפות ולהקשיב לו, וכבר הוא מרפה בחזרה.
ממש נשמע כמו תובנת-בלי-חיתולים..

[עץ_התמר*]

מרפרשת, מנסה לעלות את הדף למה חדש,
אני בבעייה מעיקה בעיני,
הילד שלי בן ה- 3.
כבר שבועות, וזה רק הולך ומחמיר לא רוצה להיכנס להתרחץ,- אני לא יודעת אם לא אוהב, הוא פשוט עושה עם זה "סרט"..
זה כ-ל ערב מלחמה שבאה לידי ביטוי בכך שהוא מסרב להיכנס להתרחץ בין אם אמבטיה או רחצה תמיד בסוף יבקש למלא את הגיגית (להלן האמבטיה),
הוא בדר"כ לא רוצה לצאת כלומר רחצה מאוד מאוד ארוכה עד שאני עייפה ואומרת לו את זה, לאחרונה הוא אפילו לא ממש רוצה להישאר בגיגית,

כל יום הרחצה ההליכה לרחצה מלווה בצרחות בכי כל מיני הגדים כמו כואבות לי הרגלים, לא יכול להתפשט לבד, אני מרגיש לא טוב,

עכשיו , ניסיתי לדובב אותו מה מפריע לו, הוא אומר שלא רוצה להגיד,
כמו כן הוא עדיין ישן איתנו, (ואני עכשיו מאוד מאוד רגישה לריחות), בנוסף, יש לו שיער ארוך והקיץ לא עושה עימו חסד ויש לו חררה בצוואר ומתחת לסנטר, ולדעתי החרצה מיקלה על זה, ויש ימים בהם הוא אחרי יום שלם של זיעה וחול ואדמה וסתם אבק והוא אמור לעלות על יצועו לידינו,
מבחינתי לא בא בחשבון בשום פנים ואופן לעלות למיטה בלי רחצה, בטח ובטח עוד אם זה לידינו, מיטה ניפרדת אבל צמודה אלינו.

אני גם חושבת שזה ממש לא בריא אחרי יום מלא וגדוש פעילות כזו שיש מעטה שחור אפור על העור.(בעיקר ידיים רגליים וכאלה )- ולא אני לא חושבת שמפסיק לרחוץ ידיים ורגליים בלבד.
מבחינתי לשחרר אומר שהילד מסריח, וזו אופצייה רק אם הוא לא ישן לידינו, זו תיכף תייהיה אופצייה כי עוברים דירה, אבל מאיזושהי סיבה אני רואה עם זה בעייתיות , "אם אתה לא מתרחץ אז אתה לא יכול לישון לידינו", ואולי זה כן בסדר , פשוט לא יודעת.....אה וגם נגיד שלא מתרחץ וישן במיטה משלו אז זה אומר מצעים מלוכלכים... לא וזה אומר שאם מתרחץ בערב הבא בתור צריך להחליף כלי מיטה, אני מסתבכת פה?


עצות?

[נורית*]

אני גם חושבת שזה ממש לא בריא

מותר לך לדעת מה נכון עבור הילד, ולפעול בצורה נייטרלית להשגת המטרה.
לכל מעשה יש השלכה, ילדים מבינים זאת בצורה מאד טובה אם ההורה נאמן לעצמו ומכיר בסמכותו.

מהן ההשלכות ?
אי אפשר לשחק בחול .
אי אפשר לישון במיטת ההורים.
יש לקצר את השיער.
ארוחת ערב אחרי אמבטיה.

ובנימה יותר אופטימית מס' פתרונות יצירתיים:
עצמאות: להתפשט לבד, להביא צעצוע אהוב , להביא בובה שהוא יכול לסבן ( את מסבנת אותו והוא את הבובה ) .
הדרישה מההורה - המוווווווווווווווון סבלנות, להיות עסוקה במשהו אחר תוך כדי ההכנה שלו , לא להתבונן בו בנימה קצרת רוח.

כמו כן אפשר לדלג לכיוון האמבטיה, לנתר ולדהור .

אפשר לנסות אמירה חד משמעית : " הערב עושים אמבטיה ".
ולאפשר לו לבחור :
לפני ארוחת ערב או אחרי.
עם דובי או בובה.
בטוש או בגיגית.

אם בכל זאת הילד מתעקש שלא להתקלח, לאמר " טוב, אז אני אחליט היום ".

[ניצן_אמ*]

"אם אתה לא מתרחץ אז אתה לא יכול לישון לידינו"
אולי אם הוא לא מתרחץ תלכי את? (אני לא מתכוונת לזה ברשעות בכלל. רק כדי לאפשר את כל מרחב האפשרויות לכל אחד מכם ללא כפייה.) כפי שאני רואה את זה, זכותו לבחור לא להתרחץ, זכותך לבחור לא לישון עם אנשים לא רחוצים. אבל משאר הבחינות, זו הרי גם המיטה "שלו" ובתפישה שלי אין מה "להגלות" אותו, זו ענישה חריפה מדי בשביל רגישות של מישהו אחר...
(קצת מחוץ לקופסא, קצת קיצוני אולי, אבל לדעתי המסר פה חשוב - אחריות אישית למעשים שלך ולנוחות שלך ושל אחרים.)

[נורית*]

נכון , זו גם המיטה שלו .
אך במקרה זה הוא חולק אותה עם אחרים, וזה נכון להעביר את המסר של התחשבות ברגשותיהם ותחושותיהם של הוריו
( במיוחד שאלו אמיתיים וכנים ולא צורות של מניפולציות ).

[עץ_התמר*]

תודה למגיבות,
ניצן,

כוונתך, לא לישון במיטה המשפחתית?????
האמת באמת לא חשבתי על זה ככה ,
צריכה לחשוב על זה.
באמת יש אפשרות אפילו לממש את זה ,"על אמת", כפי שציינתי הקרוב תוך ימים, עוברים דירה ובחדר השינה שלו- תיהייה מיטה זוגית שמיועדת עבורו- אז כאן אפשרי להגיד אתה לא מתרחץ אז אני ישנה בחדר אחר כי זה לא נעים לי,
ולמען האמת זה יהייה לגמרי בסדר....

נורית,
אשאלה מבחינתי איך, כי עד עכשיו ההסברים לא הצליחו לעבור למוחו הקטן,
לגבי ההודעה הראשונה, אני לא משיגה שום דבר עדיין מעבר לצרחות- כלומר אני כאן אחרי שפעלתי בדרך שהצעת..

לגבי מעשים או הגבלת משחק- בעייתי בעיני כלומר נגיד שהולכים לפארק או לא הולכים בכלל בעצם כי הוא לא יהייה מוכן להתרחץ?
ועכשיו עוברים לבית עם גינה אז לא צפוי ילד נקי למשעי בסוף היום אז מה? (טוב כאן באמת פשוט או שאתה ישן במיטה שלך, או שאת המתרחץ ואז מוזמן אלינו בחום... (לא,?)

ולגבי קיצוץ השיער, ובכלל סנקציות מסויימות, אני חושבת שהוא לא מקשר ביניהן באמת כלומר הוא לבסוף ייכנס לרחצה , אבל, הסיפור והבכי והסלואו מואושן שהוא ייכנס אליהם , מאוד קשים עבורי- במצבים אלה היום אני אומרת לו שפשוט לא נעים לי להיות לידו עם צורת ההתנהגות, אז אני יוצאת, אז הוא מתחיל לצרוח שאני יוצאת וכשאני מבקשת שיתוף פעולה , זה מחזיק דקה אולי פחות....

האמת אני די מיואשת.

[נורית*]

הסיפור והבכי והסלואו מואושן שהוא ייכנס אליהם , מאוד קשים עבורי-

בזה טמונה הבעיה.
נטרול, נטרול,נטרול....

נטרלי רגשותייך, אל תכעסי, אל תצאי מהחדר ( אלא אם את (!) באמת זקוקה להרגע ), חיזרי על הדברים בשקט וברוגע.
הציעי שוב בחירה, עצמאות , אך עם הדגשה רגועה ביותר שהערב תיהיה אמבטיה.

אני יודעת שזה לא קל , אנו עייפות ומותשות , התסריטים רצים לנו בראש עוד הרבה לפני התרחשותן , לכן:
תני אמון בילד , הוא לא עושה לך דווקא , הוא מעוניין בשיתוף פעולה - תעזרי לו לסלול את הדרך לכך , תעזרי לו לצאת מהעץ הגבוה שהוא טיפס אליו .

לגבי קיצוץ שיער - אולי החפיפה מאד מציקה לו ? שיער קצר הרבה יותר קל לטיפול .
אולי האמבטיה מגיעה בשלב שהוא עייף מדי להתקלח ?
אולי לפני או אחרי אוכל ?
בדקי מה מתאים לו .

אני לפעמים מקלחת בצהריים ( כי אני פחות עייפה ).

לגבי המיטה המשפחתית זו סנקציה רלוונטית לחלוטין.
כאשר את " מאיימת " ממקום שהוא מחובר לרגשותייך האמיתיים , אין זה איום כי אם דרך לבטא את מקומך במערכת היחסים הזאת. יש לך את הזכות לכך.

[ענת_גיגר*]

אני גם חושבת ש זו סנקציה רלוונטית לחלוטין לבקש ממנו לצאת מהמיטה אם הוא דביק/מסריח. אם נותנים לו להישאר ואימא הולכת לחפש מקום זה אולי מאוד מכבד, אבל לא כל כך את אימא, וגם לא משדר מסר נכון על ניקיון.

והרעיון של מקלחת בשעה אחרת של היום נשמע לי טוב. זה יכול לשבור את הדפוסים הרגילים, ואולי יהיה אפשר לגלות שם איזה שעשוע. בעצם לעשות "בריכה", ולא מקלחת. לוותר לו על חפיפה אם זה לא הכרחי, אבל כן שישטף.
אני תמיד אומרת לאימא שלי - את הילדים שלי רוחצים בתוכנית השריה. משרים קצת ומוציאים, לא צריך לקרצף.

וחשוב לנטרל את ה"סרטים" שלך, כמו מה זה אומר עלייך? מה זה אומר עליו? תשתדלי להישאר בתכלס. זה ממש לא סוף העולם. וזה, כמו כל דבר, עובר.

[ניצן_אמ*]

במיוחד שאלו אמיתיים וכנים ולא צורות של מניפולציות
זו נקודת ההנחה שלי. גם מצידם, אבל גם מצידו.

משדר מסר נכון על ניקיון
"נכון"? האין זה בעיני המתבונן?

[עץ_התמר*]

תודה שוב,
לגבי קירצוף / סיבון, אין אף אחד מאלה המקום היחיד היום שנוגע בו סבון אם בכלל ורק בשבועות של הקיץ זה הראש (לא מדברת על רחיצת ידיים דביקות/רגליים שחורות, אבל כעיקרון אין שימוש עודף אם בכלל בסבון ועד לפני זמן קצר גם רק שטיפת השיער/ במים, הגוף עד עצם יום זה ללא סבון.
כלומר רחיצה לטעמי מאוד נעימה במובן של אין שיפושופים ואין ריח של "נקי", אנחנו אוהבים את הריח שלו..(או כמו ששאלתי את חברתי למה בעצם את חופפת לבנך, אז היא אמרה לי אני אוהבת את ריח הסבון אחר כך)

לא יודעת אם טוב או לא, אבל אין שעה מוגדרת לרחצה זה לפי סדר היום, כלומר יכול להרחש בבוקר אם לא התרחץ בערב הקודם והוא היה "גי'פה" - כמו למשל שחזרנו מהים, או בצהריים- אבל לאחרונה מזה שבועות התגובה אותה תגובה בכי צרחות לא רוצה,
לדוגמא, אתמול הוא התרחץ בבוקר , אחרי יומיים של אי רחצה, (ות'שמעו, אין ריח טוב מהילד...),, ואיזה סצנות, זה די הרס את מחצית היום ....של אתמול.

אוקי, לגבי מניפולציות, אני אחרונה שאומר על הילד שלי שעושה מניפולציות ,
אבל האם , ברגע שנאמרת הבקשה אוקי אתה הולך להתרחץ, הוא מתחיל, לא רוצה, כואבות לי הרגליים, אני עייף, אני לא מרגיש טוב, אני רעב, מה יש לאכול,
ושום עזרה מיצידי לא מתקבלת בברכה,
כלומר עצמאות, שלו , לא מזיזה לו- יש כאן רק בכי ובכי ובכי והעוצמות משתנות.
איך מתיחסים לזה, כי בנעימות וללא מעורבות רגשית ממני, אני לא רואה שזה מקדם בשום צורה.

אז אתמול מאחר והתרחץ בצהריים, אז בערב, אמרתי לו שהולכים לישון, ואז הוא שואל בלי רחצה, ואני אומרת בלי,
יודעות מה קרה?
הוא רץ למיט הכלכך מהר שהייתי בהלם.

אני מרגישה שאני מפספת משהו מאוד חשוב פה ואני לא עולה על זה לבד, כי הוא אהב להרחץ, אהב להיות באמבטיה, וזה כמו נעלם.
וכי רחצה בעיקר בימי הקיץ המהבילים כן הכרחית בעיני-(הזעה בגוף ,דביקות , ליכלוך שממש רואים, חול בין אצבעות הרגליים, שיער דבוק לקרקפת מרוב זעה,דווקא, קיצור שיער לא קשור לחלקים שהוא מזיע בהם) אני מרגישה לכודה.

[ניצן_אמ*]

_אבל האם , ברגע שנאמרת הבקשה אוקי אתה הולך להתרחץ, הוא מתחיל, לא רוצה, כואבות לי הרגליים, אני עייף, אני לא מרגיש טוב, אני רעב, מה יש לאכול,
ושום עזרה מיצידי לא מתקבלת בברכה,
כלומר עצמאות, שלו , לא מזיזה לו- יש כאן רק בכי ובכי ובכי והעוצמות משתנות.
איך מתיחסים לזה, כי בנעימות וללא מעורבות רגשית ממני, אני לא רואה שזה מקדם בשום צורה._
לא מתייחסים לזה כאילו זו מניפולציה, אלא כאילו זה נסיון בריחה של מישהו ממשהו שנכפה עליו והוא מנסה בכל כוחותיו (שהם מועטים, כי הוא קטן וחלש לעומת הוריו) להראות לך שזה לא טוב לו. @}

[ניצן_אמ*]

רעיון מעשי יותר - ניסית להציע לו שתנגבי אותו או הוא את עצמו במגבת לחה באיזורים "אסטרטגיים"? (את אומרת שמסריח? אז איפה שמסריח. לא איפה שלמדנו שצריך לנקות.)
אולי לשחק עם שפריצר או אקדח מים? באמת שפשוט בכיף, כדי להינות ממים שוב.
אולי הבעיה היא העירום? אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה להתקלח בבגד ים. (אני סתם זורקת רעיונות לחלל האויר, אין לי מושג. אני מנסה לחשוב כמוהו רגע.)
אולי אבא יקח אותו להתקלח? אולי להזמין חברים לאמבטיה? אולי ללכת לבריכה ולהסתפק בזה כנקיון? (ניסוי פרטי הראה שלפחות פה רמות הכלור במי השתיה זהות למה שנדרש בבריכות שחייה, אז זה בעצם אותו הדבר, אלא אם יש לך פילטר במקלחת.)

[אמא_של_שפן*]

לא יודעת אם טוב או לא, אבל אין שעה מוגדרת לרחצה זה לפי סדר היום
זו יכולה להיות הבעיה. מהנסיון המצומצם שלי עם הגמד הפרטי, הרבה יותר קל לו עם דברים - במיוחד לא נעימים - שהוא יכול לצפות את בואם.
לדעתי בנך מקבל ממך את המסר שאת לא באמת מתכוונת שאמבטיה זה חשוב, את לא באמת מתכוונת שצריך להתרחץ כדי להעביר את הגוף ממצב משחק למצב שינה, את לא באמת מתכוונת שלא נעים להכנס למיטה מלוכלכים.
לכן הוא מנסה "להתמקח" - ומה שאת מתארת נשמע לי בדיוק כהתמקחות. כי הוא יודע שאפשר.

אנחנו קבענו את שעת האמבטיה לאחר ארוחת הערב, כי חשובה לי ההתעסקות החושנית שלו באוכל, ואני לא רוצה לכעוס עליו שהוא מתלכלך (גם אם אני מסתירה את זה, כי אני חושבת שהוא מרגיש). במשפחה אחרת אולי מתאים יותר לפני האוכל, כדי להגיע לארוחה במצב של רוגע. אבל ברגע שנקבעה שעה (או יותר חשוב - השלב ביום ) זו השעה, וחריגה נעשית במצבים יוצאי דופן במיוחד ומתוך ההבנה שחריגה, גם אם היא נעימה באותו הרגע, עלולה לגרום לאי נעימות מחר.
אני חושבת שמגיע לו שתשדרי לו בטחון, בודאי בדבר שחשוב לך. אני חושבת שהאמירה - הנכונה לחלוטין - שלא נעים לישון איתו כשהוא מלוכלך - משדרת מסר של דחיה מהגוף שבעיני הוא דבר שצריך להמנע ממנו, והדרך היחידה (מאחר והתחושה היא אמיתית) היא להמנע מהסיטואציה. אבל זו מערכת השיקולים שלי, והיא מחייבת בעצם רק אותי .

(לדוגמה - אתמול הלכנו לים. בכמויות החול שאנחנו אוספים עלינו אין על מה לדבר - מקלחת היא הדבר הראשון שעושים כשנכנסים הביתה. לכן לקחנו פירות ועצרנו במאפיה ואכלנו ארוחת ערב על ספסל בשדירה. היה כיף לא נורמלי, וכשהגענו הביתה שפן נכנס בשמחה לאמבטיה (מה גם שהתחיל לגרד לו מהחול), וכשהוא יצא הוא ידע לאן ממשיך הערב. הוא ידע שהוא כבר אכל, וכבר התרחץ, ולכן הוא היה נכון לחלוטין לשמוע סיפור במיטה. עד כדי כך שאני ספגתי נזיפה כי התרחצתי ארוכות מדי לטעמו (נו כבר, אמא, קבימה!))

[חלוקית_נחל*]

מנסה כיוון אחר,
האם הסירוב להתקלח הוא רק מולך? האם נמשך זמן רב?
אולי מגיב לשינויים שעוברים עליכם וללחץ הכרוך בכך? מעבר דירה וכו'
אולי יש שינויים כלשהם או דאגות בבית שגם אם לא שיתפתם אותו במוצהר הוא מרגיש איכשהו ומגיב?

יכולה לשתף שאצלנו גם שינויים בנכונות להתקלח. גם מולי וגם מול הבנזוג. הבכורה מאוד מזיעה. מציעים גיגית, טוש, כיור, ניגוב במגבת רטובה ולאחד מאלה בדרך כלל מסכימה. נותנת לה את העצמאות לבחור.
בבריכה לדוג' מתקלחת בטוש זורם מה שלא מוכנה לעשות בשום מקום אחר, ואבא צריך "לריב" איתה כדי שתסכים לצאת. לדעתנו יש משהו שמרתיע אותה או מפחיד אותה לפעמים ולא עלינו עליו. הייתה פעם שהתקלחה בכיור ופתאום פרצה בצעקות ובכי.

בתקופות שאני רגישה יותר, אני עוברת לישון על הפוטון בסלון @}

[מיצי_החתולה*]

אני גם חושבת, כמו ניצן, לרדת קצת ממקלחת, לנסות לעבור לניגוב במגבת רטובה לניקוי.
ובאשר לדרכים לחיבוב מחדש של המקלחת - תיכף כשתעברו דירה, אפשר לנסות בריכה קטנה בחצר, או צינור מים או ממטרות.
אפשר שאת תפתחי מנהג של אמבטיה בכל יום, אולי אפילו תקני כמה צעצועים, ותעשי לי לך אמבטיה מהנה בלי להזמין אותו להיכנס. רק תודיעי לו שאת הולכת לעשות אמבטיה, ותשאירי את הדלת פתוחה. נסי את זה שבוע, וראי מה קורה.

[נורית*]

יכול להיות שהעיתוי אינו מתאים ( הילד שקוע במשחק , רעב מדי , עייף מדי ) .
כדאי לתאר לפניו את מהלך הדברים בשעות הקרובות ,לפני כל פעילות ולאחריה .
סדר יום קבוע תורם בהחלט , אך גם בימים משתנים ומגוונים יש תכנית כללית שאפשר לחזור ולספר עליה לילד בצורה קצרה ועיניינית .

[אפרת*]

אנחנו באותו סרט כבר שלושה חודשים. מילד שנכנס ראשון לכל מקווה מיים אפשרי הפך לילד שנמנע לחלוטין. לא נזכרת באירוע טראומטי שעבר אבל כן מקשרת למחלת חום קלה שהתחילה את ההמנעות ממים ואולי זה גם קשור לפחדים חדשים. המיים כל-כך חלקלקים, נזילים, משנים לגמרי את תחושת המשקל, הרטיבות שמשאירים על העור. הרבה פחדים יכולים לנבוע מתוך התחושות השונות הללו. נאבקנו קצת שחררנו והאמת הוא לא מאוד מלולכלך ומסריח. ודרך אגב גירויי עור אני רואה גם על ילדים שמתרחצים כל יום. הופתעתי לראות שלא מתים ולא חולים במחלות קשות אם לא מתרחצים. כי באמת חשבתי בעבר שזה מסוכן ולא בריא.

[עץ_התמר*]

לא מתייחסים לזה כאילו זו מניפולציה, אלא כאילו זה נסיון בריחה של מישהו ממשהו שנכפה עליו והוא מנסה בכל כוחותיו (שהם מועטים, כי הוא קטן וחלש לעומת הוריו) להראות לך שזה לא טוב לו

ככה אני מתייחסת לזה.

אבל אני לא מסכימה עם התוצאה של זה, כלומר גוף לא נקי באוגוסט, ריח שקשה להיות לידו, חררה , דביקות.

לגבי שעה לא קבועה, זה כי אם הוא לא מרחץ בערב, זה משום שחזרנו מאוחר מידי והוא נירדם באוטו ולא התעורר, זה למה, לא כי זה לא חשוב, וכאן עובר הקו האדום אני לא מעירה לרחצה, זה יהרוס לו את השינה לחלוטין.

ניגוב במגבת רטובה+ שטיפת הראש בכיור נשימע לי כמו משהו שאני מוכנה לדבר עליו איתו היום.

לגבי תוכנית קבועה יחסית, זה יש, הכוונה באיןן שעת רחצה קבועה , היא שזה לא תמיד(!) בשבע בערב, אנחנו לא חיים ככה, פשוט הלך הדברים שאם חוזרים מפעילות, החל מ18 אני מציינת שתכף הולכים להתרחץ, ואז א. ערב, ואז לישון, וזה לקוח כ- שעתיים וזה בסדר בעיני,
בתחלה הוא היה מבקשה/אומר דקה , בתגובה ללהולכים להתרחץ, ואני קיבלתי, ואכן אחרי דקה או פרק זמן קצר אחר היה מגיע בשיתוף פעולה, לא הייתי אומרת ריצה מטורפת לח. האמבטיה, היום זה נעלם, ממשיך להיות דקה, אבל אין שיתוף פעולה אחרי.

לגבי כמה זה חשוב או נקי או בריא, אותי אישית זה מגעיל, בהקשר של הליכה לישון, ועכשיו אני בתקופה רגישה הורמונלית, ולכן כל דבר שיה יחסית פעוט לפני חודשיים שלושה הופך עכשיו להיות קריטי, כמו דביקות, ריח גבולי(עד לא מזמן הייתי מסניפה את הריח שלו, ורק בשבועות האחרונים, זוגי אומר לי תמיד היה לו ריח כזה חריף אבל את אמרת שא אוהבת את זה. הורמונים הורמונים.)

אגב הקטע של הרחצה התחיל הרבה קודם(כלומר זה לא בקשר ישיר להורמונים אצלי )

אוקי, יש לי המון מה לנסות, + הרבה דברים שלא היו אופצייה יהפכו להיות כאלה החל ממחר, זה פשוט , שלהיות הורה קשוב ופתוח ויחד עם זה לעמוד על הגבולות שלך כאדם, ולכבד את האחר, רצונותיו ששונים משלך, ובאיזה גיל, למשל לא בטוחה כמה זה היה מפריע לי עם ילד בן 10 למשל, זה לחלוטין עיניינו, כי הוא סביר להניח לא יישן במיטה לידיי, וגם יותר קל להסביר לו שוואלה, מצטערת זה הגבול שלי, מה שלא פשוט בכלל בעיני ולנסיוני עם ילד בן 3.

בקצרה, שוב חוזרים לנקודת ההתחלה לכבד רצון לא לכפות רצון ועדיין לכבד את הגבולות של כולם גם יחד וכל אחד לחוד
מקווה שהייתי ברורה ולא מסורבלת מידי.
תודה

[נורית*]

מזכיר לי את הדף איפה הגבול

[נורית*]

לכבד רצון לא לכפות רצון ועדיין לכבד את הגבולות של כולם גם יחד וכל אחד לחוד

לא קיימת סתירה בין גבולות לבין לכבד ולהקשיב .
הורים מגדלים את ילדיהם מתוך חוויות ילדותם , תפיסת האני מאמין שהם גיבשו לאורך תקופת חיים .
הורה קשוב ורגיש יודע מה נכון עבור ילדו , הילד סופג תחושת בטחון מכך , מתן אמון יכולת ורצון להתנסות .
טעויות נעשות מכל מיני סיבות , אך תחושת השלמות שליוותה אותנו ברגע קבלת ההחלטה תזין את השלמות וסגירת המעגל.

להורה היכולת לראות דברים בצורה רחבה, להשלכותיה .
לילד ראיה מצומצמת המתנקזת לסיפוק צרכים מיידי .
ישנם מקרים בהם אנו מחליטים באופן חד משמעי בלי לתת בחירה .
ישנם מקרים המאפשרים גמישות או העברת אחריות ההחלטה לילד .
כאן כל הורה יחליט מתוך מה שמתאים לו ולמשפחתו.

אפשר לאמר לילד :
אני מחליטה במקרה זה , אתה יכול לא להסכים אך זו עובדה נתונה .
אולי תבין בעתיד , אולי לא תבין אף פעם .
אפשר לספק הסבר .
לעיתים לא כדאי להרבות במילים , ו "לא " קצר בהחלט רצוי .

אך הכל נאמר מתוך מתן כבוד , ללא העלבות , ללא השפלות , ללא כינויים - אלא מתוך הכרה בסמכות ההורית שניתנה לנו מתוך תוקף היותנו הורים . הילד נשען וניזון מתוך סמכות זו .

בכל גיל נכון לצמצם או להרחיב את תחום הבחירה של הילד . להעביר תחומי אחריות .
זה נכון בכל נושא שהוא.

אנו מגדלים את ילדינו ואת עצמנו במקביל .
כאשר את נמצאת בתהיה ובהתלבטות תשאלי את עצמך היכן את פועלת מתוך חרדותייך , עייפות , השפעה חברתית/משפחתית ,והיכן החלטתך אכן שוכנת במקום מבטחים שלוו ורגוע שבו קיימת האמת הפנימית שלך .
לזהות את שני המצבים האלו זהו חלק מתהליך הצמיחה וזה יכול לעזור לך להחליט.

[תותית*]

הייתי מתמקדת במה שזה עושה לך, יותר מאשר בשאלה- איך ליצור את הסיטואציה שהוא יעשה את מה שאת רוצה שהוא יעשה?

[אורי_יורמן*]

לא נראה לכן קצת מוגזם הרעיון הזה של לרחוץ את הילד כל יום?
אתן לא חושבות שקצת נמאס לו?
אולי תתנו לו לגלות לבד אם הוא רוצה להיות נקי או לא ולמה?
ומה זה בכלל נקי? לדעתי מגבונים מלכלכים אותי.

[דניאלה*]

_לא נראה לכן קצת מוגזם הרעיון הזה של לרחוץ את הילד כל יום?
אתן לא חושבות שקצת נמאס לו?_
לילדים שלי לא נמאס, הם אוהבים מקלחת ואם נמאס אז בדרך כלל מדלגים.

אולי תתנו לו לגלות לבד אם הוא רוצה להיות נקי או לא ולמה?
כשישנים אתי במיטה ויונקים ממני ומתכרבלים איתי וכו' - אני מרגישה שההיגיינה של הילדים היא לא רק עניינם, היא גם ענייני.
לא רוצה חול במיטה, למשל.

ומה זה בכלל נקי?
מסכימה שיש סטנדרטים שונים ודעות שונות.
לי באופן אישי זה מאוד נעים להתרחץ כל יום, לפחות בקיץ הישראלי.
הילדים שלי שורצים בארגזי חול, משחקים המון בבוץ ובעפר, רצים, משתוללים ומזיעים.
שלא לדבר על שאריות המזון שנדבקות ונמרחות בקפלי הצוואר ובשערות.
נראה לי מאוד נעים בשבילם להתקלח בסוף היום וללכת לישון נקיים.
לא מבינה למה זה בעייתי בעיניך.
(שואלת באמת כדי להבין)

[אורי_יורמן*]

אני גדלתי בבית בו הרגשתי שמקלחת זה משהו שרוצים שאעשה. רצון שלהם. לא שלי.
אני אומר את זה בהקשר של:
(תרשי לי לצטט גריין) יונת שרון מתוך תימות בחינוך ביתי
_ליזום פעילויות לא סותר אנסקולינג. לנסות לקבוע לילד מה יהיה בתוך הראש שלו – כן נוגד.
למשל, אם אני מראה לילד איך לקפוץ ראש או איך לעשות תרגילי כפל ארוך – זה לא סותר אנסקולינג. אם אני מנסה לוודא שהוא ידע לקפוץ ראש או לעשות תרגילי כפל ארוך – זה כן. זה כמו ההבדל בין להזמין מישהו לארוחה לבין להכריח אותו לאכול מה שבישלת._

בכל אופן, יצא לי לראות בתים בהם לוקחים ילד (שבמונחים שלי נראה נקי) למקלחת כי הגיעה השעה, כי זה מה שעושים לפני השינה.. כאיזשהו טאבו.
ואני לא אוהב לראות את זה. אולי בגלל החוויה האישית שלי כילד.

והיום פתאום נתקלתי בדף הזה - דף שכולו מוקדש לאיך להצליח במשימה של לקלח את הילד כל יום. אמהות חולקות טיפים וטריקים איך לעבוד על הילד, לשיר לו שירים, להצחיק אותו ומה לא - העיקר שיסכים להתקלח.
כל זאת כשלי נראה שאפשר פשוט שיתקלח אם יחשוק בכך. as simple as that

[דניאלה*]

כל זאת כשלי נראה שאפשר פשוט שיתקלח אם יחשוק בכך. as simple as that
אבל כאמא זה ממש לא נראה לי "as simple as that"...
מעבר לכל הדבים שציינתי, אני גם מופקדת על בריאות הילד שלי ועל ההיגיינה שלו,
לפחות עדגיל מסוים.
אם אני יודעת שילד שמסתובב בבגדים מלאי חול מפתח אחר כך כל מיני שפשפות וצרות בכל מיני אזורים
(סתם כדוגמה, יש הרבה דוגמאות), אז לתת לו לא להתקלח ימים או שבועות זו פשוט הזנחה.
זה שיש ילדים שמכריחים אותם להתקלח כל יום סתם לשם הרוטינה, שאני מסכימה שזה אדיוטי,
זה לא בהכרח אומר שצריך לתת לילד את חופש הבחירה המוחלט בעניין הזה, לדעתי.
והטיפים שחולקים פה - אני משערת, לא קראתי את כל הדף - סובבים סביב איך לשכנע ילד להתקלח תוך צמצום אלמנט הכפייה.
חוץ מזה, כמו הרבה דברים גם זה, אם נעשה בכיף ובנחת, יכול בהחלט לחבב על הילד את המקלחת.
ואפילו יצא לי חרוז (-:

[רוני.של.4*]

לתת לו לא להתקלח ימים או שבועות זו פשוט הזנחה
כמובן שגם זה תלוי בהמון דברים - תלוי את מי את שואלת, תלוי ברמת טינופו של הילד, תלוי גם איך את מגדירה מקלחת... לי יש עכשיו ילד בן שנה ושבעה חודשים שלא מוכן להכנס למקלחת כבר זמן מה. הוא רחוק מלהיות מטונף - הוא פשוט לא מתרחץ בתוך המקלחת, אבל הוא כן מקבל שטיפה של פנים וידיים בכיור המטבח/שירותים כשהן מתלכלכות, או אחרי ולפני ארוחה או הליכה לשירותים. באותו כיור של השירותים הוא גם מקבל שטיפת טוסיק לאחר שעשה קקי (אני אוהבת לשטוף, לא מספיק לי נייר טואלט), או שטיף רגליים זריז אם הן שחורות מהליכה בחוץ בלי נעליים. ככה יוצא שהוא מקבל שטיפים קטנים פה ושם, גם בלי ממש "להתקלח", ועבורי זה מספיק. אז יש לו קצת רסטות כי לחפוף באמת הוא לא נותן, וכשהוא כבר מסכים (אחרי.... שבוע? שבועיים? לא ספרתי) אז אנחנו מסרקים טוב טוב והרסטות נפתחות... עד שהן שוב נקשרות הזנחה? לא נראה לי. נשמע לי הרבה יותר גרוע לרחוץ ילד תו"כ צעקות ובכי, רק כי "צריך". במקרה שלנו, אפילו ציצי לא עוזר והוא פשוט לא מוכן להכנס למקלחת. לא נורא, זו לא פעם ראשונה שאנחנו עוברים את זה. בסוף הוא יסכים שוב, אין לי ספק בכך, ואפילו ישמח למקלחת ויבקש אותה. ועד אז מוצאים דרכים יצירתיות אחרות לרחוץ מה שצריך, בלי שהוא יצרח.

[דניאלה*]

מוצאים דרכים יצירתיות אחרות לרחוץ מה שצריך, בלי שהוא יצרח
אני מסכימה איתך.
זה שהילד לא עשה מקלחת כהלכתה לא אומר שהוא לא נרחץ.

נשמע לי הרבה יותר גרוע לרחוץ ילד תו"כ צעקות ובכי, רק כי "צריך".
ברור. אין בינינו מחלוקת של ממש

[דניאלה*]

אה, וגם אצלנו יש רסטות, כי היא שונאת להסתרק...
כל אחד והמטלות השנואות עליו

[יוטי_בעיר*]

אני יוצאת מהארון, יש לי תינוק בן 7 וחצי חודשים שמיום היולדו בקושי מתקלח.
הוא שונא מקלחות, מאז שנולד. צורח עד השמים.
אני מקלחת אותו פעם בשבוע "מקלחת יפנית"- מסבנת 'על יבש' איזורים חשובים ושוטפת אותו אחר כך בכיור. זה מקטין את זמן הצרחות.
ביומיום אני שוטפת לו את הטוסיק אחרי שהוא עושה קקי, כך שבעיני הוא לא מלוכלך אבל בחייאת, 7 וחצי חודשים ואני לא זוכרת יותר מ-3 פעמים שחפפתי לו את הראש. עד מתי?
(וכן, אני גם סובלת מהצרחות האלה, זה לא בשבילי)

[אינדי_אנית*]

היי יוטי? מה ניש'? מתי תבואי שנראה את התינוק הזה?
טוב ועכשיו לעניין- א' עוד דקה קיץ ותוכלי לעשות לו בריכה וככה הוא יתקלח בלי לשים לב..
ב' אולי תנסי לחפוף לו את הראש בלי מקלחת שלמה כשרק הקרקפת מתחת למים?
ג' גם אצלי הם בכו בהתחלה והתקלחו ממש מעט אבל אחרי בערך חודשיים זה עבר, אולי צעצוע ביד יעזור, או לקלח ביחד עם הגדולים?
ספרי קצת מה ניסית כבר..

[תבשיל_קדרה*]

בשביל מה לחפוף ראש?

[תבשיל_קדרה*]

כלומר
אצלינו, אפילו הצוללן שונא לחפוף.
אז מדי פעם משרים (השריה ארוכה באמבטיה), וכשמשתוללים גם הראש נשטף, אבל חפיפה ממש, עם שמפו - מיותר בעיני, ורק מזיק לקרקפת.

[עולם_חדש_מופלא*]

גם בעיניי לא צריך לחפוף (אני חופפת בערך פעמיים בשנה. כבר המון שנים).
תינוקות זה דבר מאוד נקי, ואם זה לא כיף לו- לדעתי אל תכריחו אותו.

[נור_ק'ה*]

בעיני- אמבטיה זה אחד הדברים הכיפים ביותר לתינוקות. לפעמים הם בוכים בכמה פעמים הראשונות, אבל אח"כ הם כל כך נהנים...
יכול להיות שכשהוא יוכל לשבת לבד באמבטיה הוא יהנה יותר. חוץ מזה- אני יכולה להבין אותו אם הוא שונא מקלחת. לתינוקות הרבה יותר מתאים אמבטיה.

[יוטי_בעיר*]

לתינוקות הרבה יותר מתאים אמבטיה.
באמבטיה הוא צורח הרבה יותר . מקלחת זו השיטה הכי פחות 'כואבת' לנו.
אני לא 'מתה' לחפוף לו את הראש, זה ממש לא העיקר פה. אני גם יודעת שתינוקות זה דבר נקי ובכל זאת הוא פולט על עצמו לפעמים, האחים שלו נוגעים בו עם ידיים לא נקיות לפעמים ועכשיו הוא מבלה יותר זמן בחוץ ומשחק עם הרבה אדמה, חול, עלים, מקלות וכדומה. חוזר הביתה כמו כלבלב שהתפלש בגינה (הוא חמוווווד ).
הייתי רוצה לנקות אותו עם מים לפחות.
ניסיתי כל מיני דברים (שגם נכתבו פה מעלי) כולל אמבטיה איתי או עם אחותו ואחיו הנערצים. ברגע שהוא קולט שזו מקלחת הוא מתחיל לבכות.

אני אנסה צעצועים שוב, להניק אותו בזמן מקלחת עוד לא ניסיתי.

אינדי אנית , אני מתגעגעת נורא. אני אגיע, באמת, בקרוב בקרוב.

[יוטי_בעיר*]

אתמול מצאתי פיתרון.
זה היה כבר אחרי שהתקלחנו יחד והוא ינק תוך כדי מה שגרם לו לא לצרוח אבל ניתן היה לראות שהוא בכלל לא מרוצה. אחרי זה כמעט שבועיים (!) הוא לא התקלח כי לי לא היה כח להתמודד עם זה ואתמול תפסתי שכבר יש לו ריח של כלבלב ואין ברירה.

הושבתי אותו באמבטיה עם בגדים כשהברז ידית כבר עובד על מים חמימים, הוא הראה הרבה התענינות במים הזורמים ולא הפריעה לו הרטיבות. לאט לאט שטפתי אותו ואפילו סיבנתי קצת עם סבון 'טבעי' איזורים יחסית דביקים.

היום הכנסתי אותו לבוש לאמבטיה עם יותם. הוא היה ממש מבסוט ושיחק עם המים, התיז לכל עבר . כעבור כמה דקות הורדתי לו את הבגדים והוא המשיך את האמבטיה ערום לגמרי.
יותם לעומת זאת התלונן ששחר מתיז לו על הפנים .

אפשר לרשום ברשימת הרעיונות:
להתקלח עם בגדים.

[אינדי_אנית*]

את גדולה! יופי של חינוך ללא כפייה

[נטע_ש*]

את גדולה!

[דניאלה*]

_אפשר לרשום ברשימת הרעיונות:
להתקלח עם בגדים._
נכון... איך לא חשבתי להציע.
אצלנו לפעמים היא בכלל מסרבת למקלחת ואני אומרת לה שלא צריך,
אבל כשהיא שומעת את אחותה משתכשכת, היא נמשכת מעצמה לאמבטיה ומתחילה לשחק ולהשפריץ.
לפעמים אני נותנת לה להיכנס עם בגדים, אבל אם הם מג'ויפים מדי אז אחרי שהיא כבר במילא בעניין ורטובה, רק מחוץ לאמבטיה,
אני מפשיטה אותה לפני שהיא נכנסת וכבר לא אכפת לה.

[יוטי_בעיר*]

תודה, תודה, לכל התומכים .
קיבלתי את הרעיון הזה כי שמעתי פעם שלילדים שרגישים בתחושה בעור טוב לעשות אמבטיות כשהם עטופים בבד בהתחלה. אז זה סוג של עטיפת בד, לא?

אבל כשהיא שומעת את אחותה משתכשכת, היא נמשכת מעצמה לאמבטיה ומתחילה לשחק ולהשפריץ.
ככה שני הגדולים, אחד מסרב אבל כשהשני נכנס הוא רוצה גם.
התינוק ראה אותם מתקלחים, התלהב וצרח כשניסו להכניס אותו.
ציפלון ציפלון אבל יודע להתעקש.

[עצם_מעצמי*]

אני מאמינה שילדים שלא רוצים להתקלח הם באמת יותר נקיים,מבפנים
כשהנשמה נקייה,אז הגוף פחות זקוק לשטיפה החיצונית הזו

[רוזה_לי*]

כשהנשמה נקייה,אז הגוף פחות זקוק לשטיפה החיצונית הזו
זה נכון עד גבול מאוד מסויים.
הרי האוויר מסביב מלא בפיח של מכוניות, עשין לסוגיו ועוד חומריום לא נקיים ש - מה לעשות - נדבקים לעור.
ואם גרים בעיר הרי שהזיהום הזה גדול יותר.
אולי אין צורך בסבון אבל לחיות ללא שטיפה ושיפשוף במטלית נקייה את הגוף נראה לי הזמנה לטינופת עצמית.

[פלוני_אלמונית*]

אה, ויוטי, מה עם פשוט להעביר עליו מטליות לחה, כשהוא לא בחדר האמבטיה?
גם זה מעורר תגובות זעם ממנו?

[בשמת_א*]

בעיני- אמבטיה זה אחד הדברים הכיפים ביותר לתינוקות
רק לכאלה שאוהבים מים.

איזה פיתרון מדליק ויצירתי, יוטי!

[אחת*]

כשהנשמה נקייה,אז הגוף פחות זקוק לשטיפה החיצונית הזו
לגמרי לא מסכימה. ממש לא קשור בעיניי.
ובכלל לדעתי רוב רובם של הילדים הם טהורי נשמה, בטח יותר ממבוגרים, וזה לא קשור למצבם החיצוני - מג'ויף או נקי.

[יוטי_בעיר*]

_אה, ויוטי, מה עם פשוט להעביר עליו מטליות לחה, כשהוא לא בחדר האמבטיה?
גם זה מעורר תגובות זעם ממנו?_
תודה על הרעיון .
את זה עשיתי כמה פעמים כשהייתי חייבת לנקות ממנו משהו והוא לא סירב. לא ממש אהב אבל לפחות עבר בשלום.

בנתים השיטה שלי עבדה מצוין ועכשיו הוא אוהב אמבטיות, או לפחות באמבטיה נוספת שהוא עשה מאז הוא נכנס כבר ישר בלי בגדים והתלהב. מקוה שפתרנו את הבעיה.
3 מקלחות בשבוע, ממש אחרית הימים .