לגדל ילדים בלי חיתולים

[ילדת_טבע*]

ישבתי לי כמה דקות במעגל של הפשפושים אבל לא ממש מצאתי את עצמי... חבל... מה שכן נשארתי עם שאלה אחת שעולה לי בימים האחרונים.
בזמן האחרון השבלולון שלנו (חמישה חודשים, בלי חיתול מלידה) מפספס קקי בקביעות בנסיעה באוטו, זה חדש, זה די מבעס, הוא עושה בלי לסמן בכלל בעוד בשוטף הוא יכול ממש להתאפק עם הקקי עד שיוצרו תנאים מתאימים לו כדי לקייק (מיקום, תאורה, כיוון הרוח וכו'). יצא שאיכשהו הוא כנראה סימן לעצמו את האוטו כטריטוריה טובה לקיוק. אז הוא עושה ומיד מתחרט כי זה לא נעים לו (יושב על טטרה) בטוסיק ופורץ בבכי קורע לב עד לעצירה וניקוי. כל אפיזודה כזו היא בהמשכים כי הוא עושה קקי בהמשכים ולא עוזר אם אנחנו מציעים לו להתרוקן על נקי מיד אחרי פספוס להמשך... לא נעים... לא נעים בכלל (בעיקר לו). אין טעם לחתל אותו לנסיעות-זה עדיין לא נעים בטוסיק אלא אם כן זה פמפרס או משהו ואז זה מגעיל אחרת... למישהו יש תובנות או רעיונות?

[דניאלה*]

אני זוכרת מהגיל הזה שהיה עניין עם קקי באוטו.
איכשהוא הגענו למסקנה שאולי התנועה או הוויברציות מעודדות אצלה את הקקי,
כי היא הייתה יכולה לא לעשות יום שלם ואיך שמתחילים לנסוע - מבט רציני של לחיצה...
לא תמיד הייתה מפספסת אבל היה משהו בנסיעה שעורר את זה, לא יודעת בדיוק מה.
אין לי ממש עצות ותובנות בשבילך, אולי רק מה שהיה אצלנו יעזור קצת.
אני גם לא כל כך אהבתי לנסוע איתה בגיל הזה וניסיתי לצמצם את הנסיעות כמה שיותר כי היא סבלה בהן, בלי קשר לחיתולים.
בהצלחה

[ילדת_טבע*]

רוצה לחלוק שבהשראת מפגש פשפושים עם אמא ל'ה הושבתי היום את הפישקק הקטן שלנו שכבר כמעט יושב לבדו גם ככה (אם רק יש לו במה לתפוס הוא מתרומם לא אכפת לו בכלל שהוא לא אמור בגילו הפעוט) על הסיר של הבת. האושר שלו היה ענקי, הוא ממש צהל כשעשה, כאילו חזר סוף סוף הביתה (ככה גם הגיב היום שנשאתי אותו בכאילו מאיה ראפ שתפרתי לו מליון שנה לפני הלידה והוא לא סבל אותו עד הבוקר) ומיד ייצר פיפי וקקי בלי שהייתי צריכה לכוון כלל. זהו, חסל סדר גיגית בחדר השינה וקערות בסלון. הללויה. תודה.
אגב, לשם שינוי באמת לא הייתי צריכה לכוון לו את הזרם ולא חטפתי שטוזות ושפריצים וכלום... איכות חיים.
הגדולה מבחינתה צהלה ושמחה ונתנה לו במתנה את הסיר הלבן שלה (לה יש כחול).

[אמא_ל'ה*]

נהדר!

[חגית_ל*]

אצלינו היא דווקא לא מוותרת על הסיר אפילו שהיא כבר בת 5. ובכל אופן רכשתי עוד סיר שיהיה גם אחד באוטו - חובה!!!!

[גליה_מתחדשת*]

טוב, לאחר כמה לילות של קקי בכיור יש לי כמה שאלות-
מתי יודעים שהוא סיים? אני מחזיקה אותו והוא עושה (יש!!) ומחכה שיסיים, לפעמים ממש לוקח 5-10 דקות. אבל יש פעמים שכשאני לוקחת אותו חזרה למיטה נדמה לי שיש לו עוד כי הוא מרים את הרגליים במאמץ. ויש פעמים שאני סתם מחזיקה אותו ומחזיקה ולא יוצא כלום ואז אני תוהה אם אני לא מציקה לו, גם כשהוא לא מתלונן.
שאלה שניה- לגבי אןפן האחיזה שלי בו: לאחר כמה דקות הוא מתחיל להתגלץ' לי ואני צריכה "להקפיץ" אותו חזרה למעלה. וגם אני לא בטוחה כמה נעים לא להיות מוחזק ככה ברגליים לאורך זמן.
טוב, עוד שאלה- האם אפשר גם מעל השרותים? בכלל אשמח לתובנות בעניין תנוחות ומקומות?
ושאלה אחרונה- אילו קולות אתן עושות להם בזמן קקי? אה אה קרוב מדי לקולות אחרים שאני עושה לו ביומיום..פש פש זה רק לפיפי? זה משנה? צריך הבדלה בין קולות פיפי לקקי?
והערה לסיום- זה כ"כ ממלא סיפוק שהוא כבר יודע שזה מקום לעשיית צרכים כי הוא מיד משתין בשמחה!

[בשמת_א*]

מתי יודעים שהוא סיים?
כל תינוק אחר. את תלמדי עם הזמן להכיר אותו (-:

ההתגלצ'ות: מוכר, מוכר. היה לי באמת יותר קל בישיבה כשהסיר בין ירכי (סיר פנימי קטן) בדיוק בגלל זה. ובמיוחד לקקי שלקח עשר דקות...
אפשר גם מעל שירותים. בוודאי.

זה משנה? צריך הבדלה בין קולות פיפי לקקי?
אני אמרתי תמיד "פשששש" ויצא מה שיצא (-:
אין לזה שום משמעות.


זה כ"כ ממלא סיפוק שהוא כבר יודע שזה מקום לעשיית צרכים כי הוא מיד משתין בשמחה!
איזה יופי!!! תראי כמה מהר יש תקשורת וכיף לו!
נו, מה את אומרת עכשיו על הסיבות לעשות את זה D-:

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יצא שאיכשהו הוא כנראה סימן לעצמו את האוטו כטריטוריה טובה לקיוק. אז הוא עושה ומיד מתחרט כי זה לא נעים לו (יושב על טטרה) בטוסיק ופורץ בבכי קורע לב עד לעצירה וניקוי.
אני חושבת ש(אפילו) לבן חמישה חודשים אפשר להגיד "אנחנו לא עושים קקי באוטו". והוא ילמד בסוף.

בינתיים, אולי כשמתחילים לנסוע, לנסוע דקה (לפני שמתחיל לעשות) ואז לעצור ולהציע לו פשפוש בצד הדרך?

[חגית_ל*]

צרה צרורה עם הסיר הזה! יותר נכון עם מה שבתוך הסיר. הקטנה, 9 חודשים, מתעקשת לבדוק מקרוב ואני רק מראה לה מרחוק וכשאני לוקחת את זה היא צווחת נורא, וכל פעם אותו סיפור. מישהו יודע מה לעשות? בתודה מראש @}

[ילדת_טבע*]

_אני חושבת ש(אפילו) לבן חמישה חודשים אפשר להגיד "אנחנו לא עושים קקי באוטו". והוא ילמד בסוף.
לא זאת בלבד שאני אומרת לו את זה, אני חושבת שהוא גם מרגיש שזה לא בדיוק מי יודע מה רעיון גאוני, שהרי אחרי שניה בדיוק הוא מתחיל להתלונן בדציבלים גבוהים שמגעיל לו בטוסיק...
מה שמזכיר לי סיפור על מישהו (אני לא אנקוב בשמות רק אומר שהוא קרוב ביותר לליבי) שכשהיה ילד קטן הלך מתוך שינה לעשות פיפי, רק מה, הוא שכח לכוון אז הוא התחיל לעשות וחטף שטוזה לפנים, הפסיק וצעק ואז שוב שחרר, חטף, צעק, הפסיק, שחרר, חטף, צעק, הפסיק... יש מצב שזכרים לומדים לאט

בינתיים, אולי כשמתחילים לנסוע, לנסוע דקה (לפני שמתחיל לעשות) ואז לעצור ולהציע לו פשפוש בצד הדרך_
רעיון. ינוסה. נדווח.

[תמרוש_רוש]

ייאוש. ביומיים האחרונים הוא עושה את הרעש המוכר (שמסמן פיפי, קקי, פלוץ או גרפס), אני מפשפשת, מגרפצצת, יוצא מה שיוצא - והרעש נמשך. עוד ועוד ועוד... בקולי קולות... וכבר יצא כל מה שיכול לצאת, ועוד פשפוש רק מעצבן אותו, ו - הבעיה! - במצטבר זה מחרפן אותי ברמות על. כאילו, מה אתה רוצה??? מה לא בסדר???

[תמרוש_רוש]

בעלי חושב שאולי הוא משתמש בקול הזה כמו בקולות אחרים שלו (בזמן האחרון הוא נהיה מאוד ווקאלי), לצורך "ניסוי כלים", או תקשורת כללית ("אני פה, כן כן, וגם את! וואלה!"). אולי זה גם "תזיזו אותי מפה כבר" או... אנא עארף? והמחשבה שאני ממש מנסה להדחיק: אולי הוא פשוט רוצה שאני אוריד לו את החיתול ואשאיר אותו בלי? כי אם כן - הלך עלי. אני לא מסוגלת...

[תמרוש_רוש]

התיאוריה העדכנית שלנו בנושא הולכת ככה:
אני התחלתי לפשפשו.
הוא ראה, הבין ונענה.
ואז ראה שנענים לו בחזרה
אז הוא כל כך התלהב שהוא עושה "אחאחאחאחאררר" ואני ישר נותנת לו מה שהוא צריך - שהוא עושה את זה עכשיו כל פעם שמפריע לו משהו, או שהוא רוצה איזשהו שינוי.
ועכשיו הוא לא מבין למה אני לא נענית לו ונותנת לו את מה שהוא רוצה! הרי עם הפיפי זה הצליח!
נשמע סביר?
ומה עושים? פשוט מחכים שזה יסתדר?
<אללה כרים, אם עכשיו יש בינינו כל כך הרבה אי הבנות, אני לא רוצה לחשוב בכלל איזה בלגן יהיה בגיל 4. זה רק יסתבך וילך....>

[רחל_ברמן*]

טוב, אני מתכוונת לעדכן כאן כבר מיליון זמן, אבל מה לעשות שהקטנטונת שלנו לא ממש עודכנה לגבי התאוריה שהמנשא אמור לשחרר ידיים (או יותר נכון, היא חושבת שפשוט זה אומר עוד שתי ידיים שיטפלו בה p-: ). אבל זהו, עכשיו היא ישנה וכבר אכלתי היום אז אולי אני אצליח לכתוב תגובה כמו שצריך!

התחלנו עם הפשפושים בגיל שבוע וחצי, וכמו שכתבתי ב{{}}אמא רגועה או אמא מפשפשת, למרות שאני בכלל לא התכוונתי ללכת על זה ממש, לקטנטונת היו תוכניות אחרות. ממרומי השבוע התשיעי אני רוצה לומר שהולך מ-ע-ו-ל-ה, אפילו אם לא היו לי ציפיות כ"כ נמוכות p-: . היא מסמנת בבירור (בכחכוחים חמודים להחריד. "אההמ. אההמ. גבירותי ורבותי... יש לי פיפי!"), היא בדרך ללהיות יבשה כל הלילה (!), אנחנו מפשפשות בחוץ ובשירותים ציבוריים כבר מאז שהיא בת חודש.

כמה תובנות לבינתיים (רק בקשר לשלי, כן? לא מדגם סטטיסטי):

• היא לא באמת מסמנת "יש לי פיפי" או "יש לי קקי". בעצם, רק לאחרונה היא התחילה לעשות משהו שאפשר להחשיב אותו, לפעמים, תקשורת מכוונת. מה שהיא בעצם עושה רוב הזמן זה מביעה חוסר נוחות מטיפוס ה"מציק לי בבטן". לפי ההקשר וסימנים אחרים אני צריכה להבין אם זה פיפי, קקי, גזים או גרעפס. זה פחות מסובך ממה שזה נשמע (חוץ מבימים של גזים, אבל אז הכל מסובך ומתיש ממילא).
• שווה להשקיע בטוטס-בוטס. חוץ מזה שהם באמת יפים ואקולוגים ומה לא, גיליתי שאנחנו מפשפשות הרבה יותר טוב כשהיא בהם מאשר כשהיא בחד"פ. לא בטוחה למה - תחושה שונה מבחינתה? אני לא מתייחסת אליהם בתור שירותים? (אני לא. הם כ"כ יפים ונעימים למגע, לא חבל לעשות עליהם קקי?). קנינו סה"כ 11 וכבר ממש נדיר שאנחנו צריכים להשתמש בחד"פ בגלל שכולם בכביסה (משהו כמו פעמיים בחודש האחרון).
• גזים זה סיוט. טוב, מי לא ידע את זה? וכן, אני יודעת שיש המון מה לעשות בקשר לגזים. ואנחנו עושים, ועדיין יש ימים פשוט איומים. אני כל הזמן מפספסת בימים של גזים, לא בגלל שהיא לא מסמנת, אלא בגלל שהיא מסמנת כל הזמן.
• הכתמות קקי. כן, אני יודעת שתמיד אומרים כאן שהכתמות קקי זה סימן לרגישות. אבל יש עוד מה לומר על העניין - האמת, אולי אני פשוט אפתח דף נפרד לזה, זה עולה די הרבה בדפי הפשפושים.

וכמה תהיות:

• איך מנקים את שאריות הקקי אחרי הקקי בלי להכתים עוד חיתול? זה נוזל לכל עבר!
• שוב אני חוזרת לנושא הזמן על הקערה. מצד אחד, נראה לי נכון להוריד אותה רק כשהיא מבקשת. מצד שני, לפעמים זה יכול להיות המון זמן (שוב - בעיקר בימים של גזים. בימים אחרים נמאס לה מאד מהר, בד"כ מייד אחרי הפיפי/קקי), ולי אין שרירי ידיים שמאפשרים את זה... חוצמיזה שמה אני אמורה לעשות כשברור שזה סתם נחמד לה ככה והיא לא מתכוונת לעשות כלום?

[רחל_ברמן*]

הכתמות קקי

[רחל_ברמן*]

טוב, ועכשיו שאני קוראת אחורה אני מבינה שענו לי כבר על השאלות... (בחיי שפעם, לפני הילדונת, לא הייתי מעלה על דעתי לכתוב בלי שקראתי את כל הדף. אפילו באורך כזה. נו טוב, לחיים יש דרישות)

[רחל_ברמן*]

אין טעם לחתל אותו לנסיעות
אולי בכ"ז שווה לנסות? לשלי יש העדפה ברורה לא לעשות בבגדים, וחיתולים רב פעמיים זה בגדים (רך וצמוד). אני מניחה שתחתונים פיצקים היו יותר טובים אם זו כל המטרה, אבל לכי תשיגי כאלה במחיר סביר (אני בינתיים מצאתי רק בארה"ב, באיזה 8 דולר ליחידה, שלא לדבר על משלוח בינלאומי).

[פידג'ט*]

אני קוראת את כל הפוסטים שלכן ונורא בא לי לעזור ולשתף, אבל כבר שכחתי הרבה...
בכל זאת:

• גם לנו הייתה תקופה שהוא היה עושה פיפי באוטו, והיה ברור שזה מבחירה (איכשהוא הוא הבין שזה בסדר). מה שעזר בהתחלה, היה שהיינו יוצאים מהבית מיד אחרי שהוא היה עושה פיפי, ואם זו הייתה נסיעה ארוכה היינו גם מבקשים שהוא יתאפק אם יהיה לו בדרך, וכמובן עוצרים כמה פעמים לפשפש. הוא קלט די מהר.

• בקשר ללילה: כשהורדנו את החיתול לגמרי, בגיל חודש וחצי, הורדנו גם בלילה, וזו הייתה עוד התקופה שהוא היה עושה פיפי אחרי כל הנקה, ככה שהייתי מפשפשת בלילה בלי בעיה. כשההנקות התכופות פסקו והוא היה מתעורר רק פעם-פעמיים הייתה תקופה של הרבה פיפי במיטה, שחלקה הייתה עצלנות שלי - הוא היה מתפתל קצת, הייתי מתעוררת ומבינה שהוא צריך ומעירה את הבנזוג שיפשפש אותו, ולפעמים הוא לא היה מספיק. בתהליך הדרגתי הוא "התייבש" ובגיל 7 חודשים בערך היה כבר יבש לגמרי, למעט לילות של שיניים.

ל רחל ברמן : איך מנקים את הקקי מהחיתול או מהילדה?...
וכשסתם נחמד לה בתנוחה ולך נקרעים שרירי הידיים (מוכר וכואב ) - להסביר שאת רואה שאין לה פיפי/קקי ושעכשיו תחזרו לעשות X (מה שעשיתן לפני הפשפוש). לדעתי זה לא משרת שום מטרה, ויכול להיות לה נחמד גם במנשא/על הרצפה/ספה וכו'.

[רחל_ברמן*]

איך מנקים את הקקי מהחיתול או מהילדה?...
מהילדה, כדי שלא יגיע לחיתול טטרה הפרוש שעליו אני מניחה אותה כדי לנקות. אני פשוט מנסה לצמצם כביסות, יש כמויות ממש מטורפות כרגע.
ניסיתי להפוך אותה על הברכיים שלי לניגוב מהיר, אבל כמובן שאז הקקי זורם לכיוון הפות, אז חזרנו להכתים חיתול אחרי כל קקי (היא עושה רק פעמיים-שלוש ביום, אבל בחלקים).

[פידג'ט*]

המממ... אני הייתי מפשפשת בגילאים הקטנים בכיור, אז הייתי ישר שוטפת. אולי להחזיק כד/קערת מים ליד מקום הפשפוש וישר לשטוף?

[פלוני_אלמונית*]

אם משלבים שיטת הקשב (כן, אנשים מוזרים) אז אין קקי בחיתולים (אצלנו אין מגיל חודש)
תוכלי בבקשה להסביר ולפרט, מהיא שיטת הקשב במה היא משולבת, והיכן הקקי שאינו בחתולים...אני מניחה שהעולל בן החודש לא יושב על האסלה...

[תמרוש_רוש]

תוכלי בבקשה להסביר ולפרט, מהיא שיטת הקשב במה היא משולבת, והיכן הקקי שאינו בחתולים...אני מניחה שהעולל בן החודש לא יושב על האסלה...
???
כל הדף הזה הוא על שיטת הקשב. הסברים מפורטים יש בראש הדף

[תמרוש_רוש]

יכול להיות שגם העולל שלי בתקופת גזים (3 חושים זה קלאסה, לא?) אבל אני ממש לא מבינה מה זה הגזים האלה. הוא לא מפליץ יותר מהרגיל... היום הוא כן פלט יותר מהרגיל. והוא לא מראה שום סימני כאב, רק "סימוני קקי" תכופים.
אפשר לקבל הסבר מה זה הגזים האלה???

[תמרוש_רוש]

למה הילדים של אחרים כל כך מוצלחים בלפשפש ורק אנחנו תקועים עם בלבולת אחת גדולה.
<נרגנת>

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

צרה צרורה עם הסיר הזה! יותר נכון עם מה שבתוך הסיר. הקטנה, 9 חודשים, מתעקשת לבדוק מקרוב ואני רק מראה לה מרחוק וכשאני לוקחת את זה היא צווחת נורא, וכל פעם אותו סיפור. מישהו יודע מה לעשות? בתודה מראש
להתחיל להושיב אותה על האסלה? (עם מקטין אסלה, ובגיל הזה גם עם יד תומכת).

[חגית_ל*]

איך מנקים את שאריות הקקי אחרי הקקי בלי להכתים עוד חיתול? זה נוזל לכל עבר!
לא הבנתי, אם זה אחרי קקי בקערה עם נייר טואלט. אפשר עדיין בישיבה, להושיט יד עם נייר ט. ולנגב מלפנים לאחור ולספוג את הכל, עדיין בתנוחה, אח"כ להשכיב על הבטן ולנגב.

בקשר לצרכים באוטו, אנחנו שמים שעוונית קטנה במקום של הטוסיק ועליה חיתול מקופל. אם היא עושה בנסיעה אז אני מחליפה לה מכנסיים וחיתול חדש לשבת עליו.



להתחיל להושיב אותה על האסלה? (עם מקטין אסלה, ובגיל הזה גם עם יד תומכת).
אז אי אפשר לחבק אותה מאחור כמו שאני עושה עם הסיר וזה דומה לקערה.
פתרתי את זה שפשוט שמתי לה סיר נוסף או קופסא ששם היא יכולה להכניס ולהוציא דברים ותשומת הלב עברה.

[ים_כחול_ושמיים*]

אפשר להשוויץ פה קצת?
הצוציקונת בת שנה וחודשיים ומתחילה לקשקש.
עושה פיפי וקקי בסיר, קוראת לסיר "טטי" (שזה קקי) ומצביעה על הסיר ומבקשת במילה זו כשהיא צריכה פיפי וקקי (וכמובן כשהיא עושה (-:
אבל הכי מתוק זה איך שהיא עושה ביי-ביי לקקי כשאנחנו שופכים את תכולת הסיר לאסלה ומורידים את המים [-:

ובאמת - המבט הזה שאומר לנו תודה אחרי כל פשפוש, תודה שאתם מקשיבים לי ועוזרים לי לחזור לישון מרוקנת ושלווה, שווה הכל.
לפני כמה זמן, במהלך נסיעה, עצרנו לקקי. אבא החזיק אותה, היא עשתה, אני שטפתי לה את הטוסיק (במים מינרליים, כמו לנסיכים P-: )
ואז פתאום היא אמרה "תודה" (שזו המילה הפופולרית השנייה במעלה, אחרי "אבא", כמובן...)

אז מה צריך יותר מזה

[ים_כחול_ושמיים*]

נהר, גם אני שמה לב שהיא הרבה יותר מודעת ומבקשת כשהיא עם מכנסיים (וגם הרבה ביותר מתרגזת כשיש לנו פיספוס והיא מרגישה רטובה)

[בשמת_א*]

ערכתי קצת את מאמר הפתיחה.

כמה הערות:
א. המאמר הנ"ל הוא המאמר המקורי. הוא נכתב למעשה כמה שנים לפני שילדתי את בני שגידלתי בלי חיתולים. הגיע כבר מזמן הזמן לעדכן אותו לפי המאמר המאוחר והארוך יותר, שהתפרסם בעלון באופן טבעי.

ב. כדאי לערוך את הדף הזה, ולהוציא מכאן נושאים לדפי הנושאים. למשל, ההודעה שמעלי צריכה להיכנס לדף על בגדים בלי חיתולים או על תחתונים בלי חיתולים או משהו כזה. צריך להשאיר את הדף הזה למאמר, ולדיון ישיר במאמר - לא לנושאים אחרים, ולא לשאלות.

[יוטי_לונדון*]

מסכימה עם בשמת א , הדף הזה מאד ארוך ועם הרבה נושאים בתוכו שכדאי להפריד.

[קלמנ_טינה*]

יוטי, כתבת את זה בדיוק כשהוצאתי את דיון התחתונים החוצה (בתור סיפתח)! (-:

---

הדיון בתחתונים לתינוקות נטולי חיתול הועבר לעמוד בגדים לילדים בלי חיתולים.
ועוד היד נטויה (אף שלדעתי לא נוכל לעולם להיצמד ל"דיון במאמר".)

[בשמת_א*]

ועם מטפלים קשובים הם מפתחים שליטה במהירות, תוך ימים ושבועות ספורים.
אלה ה"ימים ושבועות ספורים" שאני קוראת התייחסויות אליהם?

כי אולי צריך ללמוד לקרוא, פשוט.
התינוקות, התינוקות מפתחים שליטה במהירות.
לא אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא אנחנו

האם זה מובן?
כשלתינוק יש שליטה, פירוש הדבר שהוא יודע שהוא צריך, ושאם הוא מסכים, הוא גם משחרר תוך שיתוף פעולה.
זה לא אומר שאם יש לו שליטה בסוגרים, הוא תמיד יודיע לנו שהוא צריך,
זה לא אומר שהוא תמיד יחכה לנו (יש גם גבול, כמה הוא יכול לחכות),
זה לא אומר שהוא רוצה לאותת בצורה מפורשת,
זה לא אומר שאנחנו מבינים אותו תמיד,
זה לא אומר שהוא לא מאבד את השליטה כל פעם שיש וירוס, שיניים, שלב של התפתחות מוטורית מאומצת וכיוצא באלה גורמים מחלישים. זו שליטה של תינוק, לא שליטה של מבוגר.

זה שלתינוק יש שליטה מסוימת בסוגרים שלו, הודות לעובדה שלוקחים אותו לפשפש, לא אומרת שהוא בהכרח מתקשר איתנו לגבי היציאות שלו, ולא אומרת שאנחנו בהכרח מבינים אותו, או לוקחים אותו בזמן (לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי), או מחזיקים אותו בצורה שנעימה לו או כל גורם אחר שיכול לגרום לו לא לשתף פעולה.

[בשמת_א*]

כל הכבוד, קלמנ טינה.

[בשמת_א*]

הדיון בתחתונים לתינוקות נטולי חיתול
רגע, אז למה אני רואה מעלייך לפחות שתי הודעות בנושא הזה? הדף לא נפתח לי כמו שצריך?

[קלמנ_טינה*]

אז למה אני רואה מעלייך לפחות שתי הודעות בנושא הזה?

כי נכנסת לשאול בדיוק כשהעתקתי שוב את כל העריכה.

זהו, עכשיו יהיה בסדר. אני מקווה

[רחל_ברמן*]

בשמת, אני חושבת שהבעיה של תמרוש היא שזו מסגרת הזמן היחידה שמוזכרת בפתיח, ואז יש ציפיות שנבנות באופן קצת תת-הכרתי (נו, כמה זמן הם אמרו? לא היה כתוב שם משהו על כמה שבועות?). אולי פשוט כדאי לציין בנוסף משהו ברור על טווחי זמן ריאלים לנו (גם אם זה: אין חוקים...)

[תמרוש_רוש]

רחל, זה בדיוק בדיוק בדיוק בדיוק בדיוק מה שהתכוונתי.
וכך כשטלימא כתבה לי בדפבית "זה יכול לקחת חודשים" (=הלמידה שלנו) - זה היה משפט מאוד משמעותי שנפל עלי ב"הארה", ("אה, ככה???? פששששיייי....") וגם הקל עלי את כל התהליך. כי באמת היתה לי תחושה שכל הלמידה הזאת צריכה לקרות יותר מהר, ובלי קשר לעובדות

בשמת
אולי צריך ללמוד לקרוא, פשוט.
"צריך" זה נחמד, אבל מה קורה אם רוב האנשים לא קוראים, במיוחד אם יש להן איזה תינוק תלוי על הכתף בזמן הקריאה? וגם אם קראתי, מה שנשלף מהזכרון עובר איזשהו תהליך "יצירתי" בזמן השחזור, ואז נוצר הבלבול שרחל הסבירה.

[בשמת_א*]

נו, אני כנראה צריכה לכתוב ספר... נו כבר...
שאז אני באמת אכתוב את כל המשפטים האלה שכתבתי למעלה:
זה לא אומר...
זה לא אומר...
זה לא אומר...
וכו'.

תראו, זה באמת מאמרון קצרצר ותמציתי.
באמת לכל משפט בו יש משמעות מאוד מדוייקת.
באמת.
איך אפשר לא לראות שזה מאמרון קצר ותמציתי שהניסוחים בו מדוייקים? מה, זה לא צועק מכל מלה שלי?
אי אפשר לקרוא סוג כזה של מאמר, שמלמד אותך את כל התורה כולה על רגל אחת, כאילו זה רומן רומנטי שאת בולעת בלי ממש לשים לב מה קראת.
אם רוצים שכל חלקיק משפט יוסבר בפרוטרוט וינותח עד שאין אפשרות לא להבין אותו לא נכון - זה פשוט דורש סדר גודל אחר, לא מאמר.
אבל לבוא אלי בטענות כאילו אני אומרת משהו שאני לא אומרת? וזה מאנשים שגם קראו פה עוד הרבה דפים אחרים בנושא שבהם דווקא הסברתי ופירטתי שוב ושוב?
מה, אני אמורה להיות אחראית באמת על השריטות הפנימיות של כל קוראת וקוראת, יהיו אשר יהיו? זה שהיא פרפקציוניסטית לחוצה עם ציפיות בשמיים שמאשימה את עצמה ללא הרף אפילו על מזג האוויר - תורידו את זה ממני ומהניסוחים המדוייקים שלי. לא כתבתי כמה זמן לוקח לאמהות ללמוד.
התשובה שלי שונה משל טלי מא.
אני אומרת שנים, לא חודשים.
ובכלל תלוי מה אנחנו לומדות. ללמוד את הילד הספציפי שלנו - אפשר להגיד שלמדנו, כשהוא כבר מזמן עצמאי והולך בעצמו לשירותים (-:
לגבי ילדים נוספים או אחרים? יכול להיות שנים.
יכול להיות שאף פעם לא.
למשל, כשיוולדו לי נכדים ואני אעזור לפשפש אותם - כמה אני אדע יותר? האם זה יהיה פחות עניין של ניחוש, ניסוי וטעייה מאשר עם הבן שלי? אני בכלל לא בטוחה (-: אלא אם כן אצליח לשפר את החיבור שלי לאינטואיציות עד אז (-;
מה זה "ללמוד"? לקלוע תמיד בלי פספוסים?
אף פעם. בחיי. אף פעם. אין סיכוי. למה מישהי מצפה לזה?
"ללמוד" זה להבין רוב הזמן ולתקשר חלק גדול מהזמן עם התינוק, שגם לומד תוך כמה חודשים או שנה ומשהו להגיד לנו שהוא צריך ברוב הפעמים שהוא צריך? אז כן, תוך איזה שנה. שנה ומשהו. P-: זאת התשובה שלי.
אז הטווח שלי: בין הרבה חודשים ל"אף פעם".
זה לגבי האמא.
למעט גאונות, שממש מתחברות מצויין לאינטואיציה הגופנית שלהן. פגשתי איזה שתיים כאלה, שפשוט "יודעות" ומדייקות. איזה יופי. איזה תענוג. אבל זה כמו התינוק ההוא שישן היטב כל הלילה מגיל חודשיים ולא יונק בלילה: מה הסיכוי שאצלך יוגרל דבר כזה?

[חגית_ל*]

אני רוצה לומר, שלמרות שיש פיספוסים אני בסה"כ מאוד נהנית מזה ואני חושבת שהמטרה - אם יש בכלל מטרה לכל העניין הזה אצלי - זה פשוט להינות.
אז עשתה במיכנסיים, לא נורא, מחליפים. עם הילד השני שעוברים את זה זה כבר לא אוי ואבוי שלא קלטתי (אני נורא עייפה והאנטנות לא פתוחות לגמרי ) פחות או יותר מרגישה כבר את הזמנים והעובדה שאני לא לחוצה מזה עוברת לקטנה שהיא גם מתייחסת לזה ברגיעה.
אפילו ששלשום קרה מה שמעולם עוד לא קרה - שהקטנה עשתה את צרכיה על השטיח ועד שהתפניתי לשים לב כבר הספיקה למרוח את הכל ואפילו -רחמנא לצילן - לטעום (פרצוף פיחי לגמרי...) (שזה גם מעלה לי את התהיה איזה טעם יש לקקי...) - שמחתי שלגמרי לא נלחצתי, שטפתי אותה וניקיתי את השטיח והכל בכייף
אבל כשאני כן מרגישה שבא לה משהו (גב יורד מעט למטה ופרצוף של אוי ואבוי מה זה) והיא על הסיר(!) או מחזיקה אותה בין הירכיים, שזה הכי כייף, אז אני נ ה נ י ת!!!!! שחבל על הזמן!!!!

[חגית_ל*]

היום סוף סוף, בגיל 10 חודשים פישפשתי אותה בגן השעשועים ליד העץ - כמו שמפשפשים ילדים גדולים

[תמרוש_רוש]

רגע רגע רגע רגע רגע אחד

ברור שזה מאמרון קצר ותמציתי. והוא לא יכול להכיל הכל. ואני מכירה גם את דרך כתיבת הדברים (וצמיחת הדפים) בבאופן ואני לא באה אליך בטענות - אם כבר, ואם לא הייתלי עצלניתצ כזאת (עם תינוק ער לידי ) כבר הייתי מכניסה את כל ה-
_זה לא אומר...
זה לא אומר...
זה לא אומר..._
בעצמי, לאיפה שהוא צריך להיות.

וכך לוקחת אחריות על אי ההבנות שלי

<מתה לעזור לערוך איזה דף בליחיתולים אחד או שניים... אבל זה ייאלץ לחכות>

[גליה_מתחדשת*]

אם כבר מתעסקים בקקי-
שחרון יונק בלבד והוא בן חודשיים וחצי. מאז שאני מפשפשת אותו בשרותים גיליתי שהרבה פעמים הוא בתחילה עושה את הקקי הרגיל- חרדל דיז'ון, ובסוף יוצאים מים כמעט שקופים. האם זה תקין המים האלו? כמובן מלווים בקולות רמים של פלוצים.
שאלה אחרת- מאז הפשפוש בכיור, כל לילה בחמש, חמש וחצי הוא בוכה חצי מתוך שינה לקקי ואין ברירה אלא לפשפש אותו. אחרי זה יש הקלה גדולה אבל הוא ממש מתעורר מזה ונורא קשה להרדים אותו למרות שהוא קרוע מעייפות. יש למישהי רעיונות? זה ממש הפך לסיוט עבורי. לפני שהתחלתי לפשפש אותו הוא רק היה מתלונן וגונח אבל ממשיך לישון עד שבע וחצי בערך. עכשיו מחמש עד שש ולצי מרדימה אותו ואז הוא ישן שינה נורא קלה ומתעורר תוך חצי שעה ואח"כ הוא בוכה מרוב עייפות.

[נ_ע_מ_ה*]

..."כל לילה בחמש"...

גליה יקרה,,
מזלך שעד עכשיו עוד זכית להאמין שחמש זה לילה
בשעה כזו אנחנו עמוק בבוקר...

[גליה_מתחדשת*]

נעמה מתי הם הולכים לישון אצלך?

[בשמת_א*]

זה לא קשור למתי הם הולכים לישון. אצל תינוקות יש שעון שלהם... אפשר רק לכוון אותם בעדינות לכיוון הנכון (להחשיך בשעה מסוימת, לסגור תריסים ווילונות, אם יש, כדי שהבוקר יורגש מאוחר יותר, וכו').

לגבי קקי בחמש בבוקר, קשיים בהירדמות אחר כך וכו': תראי, בגיל הזה התינוקות משתנים כל הזמן. מה שקורה עכשיו, עוד שבוע אולי ישתנה מהקצה לקצה. אי אפשר לדעת. אפשר רק להיות איתם, ולנסות לשנות משהו. אולי יש משתנה שלא חשבת עליו, שמפריע להירדם שוב. למשל, אור בחלון, חום, קור, יש לו תחושה מוזרה בבטן אחרי קקי של בוקר, לכי תדעי. תעשי ניסויים לחפש מה ירגיע אותו יותר טוב. אבל אין טעם בהשוואות כל הזמן בין מה שהיה ומה שעכשיו. השנה הראשונה מאופיינת בשינויים כל הזמן כל הזמן. עדיף פשוט לזכור: "זה שלב כזה וזה תיכף יעבור".

[גליה_מתחדשת*]

זה לא השתנה מהיום הרביעי לחייו. לדעתי מערכת העיכול שלו עובדת לפי שעון מסוים. וזה לא משנה מתי אכל או עשה קקי לפני. לגבי ההרדמות- תמיד נורא קשה לו להרדם. בוקר, צהריים, ערב. תהיתי אם יש דרך לשנות את שעת השין של מע' העיכול, אבל אני מניחה שכרגע זה פשוט המצב ולקבל את זה..

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לדעתי מערכת העיכול שלו עובדת לפי שעון מסוים. וזה לא משנה מתי אכל או עשה קקי לפני. לגבי ההרדמות- תמיד נורא קשה לו להרדם. בוקר, צהריים, ערב. תהיתי אם יש דרך לשנות את שעת השין של מע' העיכול, אבל אני מניחה שכרגע זה פשוט המצב ולקבל את זה..
גליה, את לא לבד - במשך כשנתיים קמתי טרוטת עיניים כל יום בחמש, שהתינוק יעשה קקי. גם אמא שלא מפשפשת היתה קמה להחליף חיתול מן הסתם, מה לעשות שזה השעון שלו. עד עכשיו יש לי בראש את התמונה שלו, יושב חצי רדום על השירותים.

אם זה מנחם אותך, העובדה שהוא מה"סדירים" (הופתעתי לשמוע שיש ילדים שעושים בכל מיני שעות ביום, והאמא לא יודעת מאיפה זה בא לה..) משתלמת בגדול גם בבלי חיתולים וגם בתהליך הגמילה. הרבה פחות לחוץ להוריד חיתול לילד שאת יודעת שכבר עשה את הקקי היומי שלו בבוקר...

[גליה_מתחדשת*]

התמונה שיש לך בראש- בדיוק זה!! ראש מתנדנד, חצי ישן על הכיור, בהתחלה לא יודע מה אני רוצה מחייו ואז מתעורר כמו חדש..
זה הזמן הקבוע היחידי. בשאר היום (עוד כארבע פעמים) לרוב עוד מפספסת, בעיקר תוך כדי ההנקות.
דרך אגב- איך עוברים לבית שימוש במקום כיור? לפעמים קצת נשארות שאריות בכיור וזה לא כזה כיף. איך מפשפשים בן חודשיים וחצי בשרותים בלי לשבור את הגב שלי ?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בגיל חודשיים וחצי עוד לא פשפשתי בשירותים. רק בערך מהזמן שהוא התחיל לשבת.

כשהוא היה גדול מדי לכיור (הכיור גבוה וזה באמת לא טוב לגב), שמתי את קערת הפשפוש הגדולה בתוך האמבט, ולשם כיוונתי פחות או יותר בעיניים חצי עצומות. מה שהתפספס מסביב, לא נורא, שופכים קצת חומץ או נוזל ניקוי לאמבט ויהיה בסדר.

[קלמנ_טינה*]

איך מפשפשים בן חודשיים וחצי בשרותים בלי לשבור את הגב שלי ?
אני לא יודעת אם זה עובד עם בנים, אבל נסי לשבת על האסלה עד הסוף ובפישוק גדול מהרגיל, ולהחזיק את העולל עם הגב אליך. כך גם המרפקים שלך יכולים להישען על הירכיים, וזה פחות כבד.

[קלמנ_טינה*]

ותובנה משעשעת שהיתה לי אתמול, כשנפגשתי עם חברי הטוב ט', ששב משהות לא קצרה בחו"ל והשתאה לנוכח טיולי הרבים לחדר השירותים.
"אתה מבין", סחתי לו, "לגדל ילדים בלי חיתולים זה כמו להמשיך להיות בהריון. את כל הזמן סוחבת תינוק והולכת לשירותים כל עשרים דקות".

(-:

[חגית_ל*]

_"אתה מבין", סחתי לו, "לגדל ילדים בלי חיתולים זה כמו להמשיך להיות בהריון. את כל הזמן סוחבת תינוק והולכת
לשירותים כל עשרים דקות"._

מסכימה! גריינתי.

בשבילי הליכלוכים מהאבוקדו לא פחות מייגעים.

[תמרוש_רוש]

איך מפשפשים בן חודשיים וחצי בשרותים בלי לשבור את הגב שלי ?
פשוט מאוג: עומדות על הברכיים.
(יכול להיות נחמד לשים ליד האסלה מין שטיחון של אמבטיה).
לחילופין, את לוקחת את השרפרף של השירותים, זה המיועד להגבהת הרגליים בזמן קקי (שלך), ויושבים עליו, פנים אל האסלה. ושהתינוק יישען לך על החזה.
מה, אין לך שרפרף כזה? אז זאת סיבה טובה מאוד שיהיה. הרבה יותר קל לחרבן ככה, עם רגליים עליומ (מדמה תנוחת כריעה)

[גברת_פלפלת*]

איך מפשפשים בן חודשיים וחצי בשרותים בלי לשבור את הגב שלי ?
אני יושבת על האסלה, והוא מרחף מעל היתר.

ועכשיו הקדמה ושאלה: הקטן (חצי שנה) לפעמים עם חיתול ולפעמים בלי. קורה שאני מפספסת קקי (האמת, נדיר. אבל קורה) ושמה לב רק אחרי שהוא מתחיל לעשות. ואז אני מתלבטת- לקחת אותו לכיור? לתת לו לסיים? קרה שלקחתי אותו ואז היתה לי הרגשה שזה הפריע לו והפסיק אותו. מצד שני- לעשות בחיתול זה ממש לא משהו שהוא אוהב. בעיקר לא קקי. הוא מכריז בקולי קולות ומתלונן (ואיך אני מפספסת בכל זאת? כשזה קורה מוקדם בבוקר אחרי לילה לבן) אז מה דעתכן?

[קלמנ_טינה*]

גברת פלפלת - זה אמנם הסבר קצת פלסטי, אבל בכל זאת מדובר במדור שעוסק בקקי ופיפי...
ובכן, קקי בדרך כלל לא יוצא במכה אחת. אז לדעתי אפשר לקחת ולהמשיך בכיור בשקט וזה לא מפריע.
זה מה שאני עושה.

[אמא_ל'ה*]

_"אתה מבין", סחתי לו, "לגדל ילדים בלי חיתולים זה כמו להמשיך להיות בהריון. את כל הזמן סוחבת תינוק והולכת
לשירותים כל עשרים דקות"._
LOL
כל כך נכון!

[סירופ_מייפל*]

הקטנה שלי התחילה לכרוע
גם אצלינו מאוד ברור. ומתלבטת אותודבר...

[ילדת_טבע*]

תדהמה... במעקב של כמה ימים גילינו ש... השבלולון (בן חמישה חודשים) זוחל לו לכיוון הסיר לפעמים כשהוא צריך פינוי ומתחיל להרים ולגרור אותו על הרצפה או לחילופין בלילה, כשהוא רוצה פינוי ואמא לא ממש מגיבה הוא זוחל על המיטה לכיוון הגיגית.
אתמול למשל, בילינו אחר צהריים בגינה. הפצפון נרדם כמו בלוק בארבע והשלים שעות שינה מהשלושה שבועות של דלקת אזניים פיכסית שהיתה לו. כשלקחתי את האחות החיפושיית שלו לישון מצאנו אותו ישן על הגב ליד הגיגית (עדיין על המזרון וטוב שכך) כשהוא רטוב למדי מפיפי. ניסה... לא ממש הצליח. לא נורא יצליח בפעם הבאה . פשוט גאוני!

[קלמנ_טינה*]

וזה בגיל חמישה חודשים? איזה יופי!
הילד הזה עושה לי נחת!!

[יוטי_לונדון*]

אני לא יודעת אם זה עובד עם בנים, אבל נסי לשבת על האסלה עד הסוף ובפישוק גדול מהרגיל, ולהחזיק את העולל עם הגב אליך. כך גם המרפקים שלך יכולים להישען על הירכיים, וזה פחות כבד

עם בנים צריך רק איזו אצבע אחת שתכוון להם כדי שהפיפי יצא למקום הנכון .

[ילדת_טבע*]

רציחתי גם להגיד לכל אלו שמודאגות בטירוף ועושות דיאטות מטורפות בגלל שהקקי קצת נוזלי ומיימי (כמו שאני הייתי עד לא מזמן). אז זהו, שזה עובר. אצלנו לפחות פתאום גיליתי שזה נעלם. יש פחות קקי ביום ופחות מה שנקרא פה בחיבה " הכתמות קקי ". לא סתם פחות-בכלל אין. לא שיניתי כלום. גדלנו.

[אמא_ל'ה*]

יש פחות קקי ביום ופחות מה שנקרא פה בחיבה " הכתמות קקי "
ואפילו לא הייתי צריכה להוריד חצי מהתפריט שלי לטובת העניין.

[קלמנ_טינה*]

אז תגידו, מתי גם עובר העניין הזה שלהם עם "לשכב על הבטן ולעזאזל אמא והפשש-פשש-פשש שלה"?
(פוצ' מתחילה לזחול וקלמנטינה משלמת את המחיר בניגוב רצפות והחלפת בגדים, שזה עוד מילא, אבל הטיפול בענווה שזה דורש ממני מול כל מי שמזדמן הביתה ונד לי בצער - זה כבר ממש מאתגר אותי!)

[חגית_ל*]

בת 10 חודשים מתעצבנת כשאני לוקחת אותה לקערה בבוקר. כבר הרבה זמן שקמה ולא מוכנה לעשות מייד פיפי/קקי בקערה. רק טיול על הכתף.
אח"כ, עם צעצועים מעניינים עושה צרכיה בסיר.

[ילדת_טבע*]

אז תגידו, מתי גם עובר העניין הזה שלהם עם "לשכב על הבטן ולעזאזל אמא והפשש-פשש-פשש שלה"?
מנסיון עם הגדולה, כשהם מתחילים לזחול כמו שצריך בלי לחץ על הבטן דברים מתיבשים קצת יותר.
גם אנחנו בשלולית. אבל לפחות הוא הפסיק גם לפלוט, מה שהיה אחרת לחלוטין אצל אחותו, היא בשלב הזה של הלימוד בין גחון לשש פלטה כאילו אין מחר בגלל הלחץ על הבטן.
אני לא מלבישה, אם יצא והוא עשה על בגדים נשאר עירום אחר כך. מאוד מקל על החיים.

[סלט_פירות*]

רציתי לספר פה בשמחה שהקטנטונת (5 שבועות) מזהה את הכיור ומה צריך לעשות בו.
אני מפשפשת כשהיא מסמנת (אהאהאה כמו סטיב אוסטין בהילוך איטי ) וכסתם נדמה לי שהיא צריכה. חוצמזה היא בחיתולי בד. עוד אין לי אומץ להוריד חיתול (חלק מהעניין זה שטיח מקיר לקיר, נסיעות לגנים עם הגדולות והשתפנות כללית ומתמשכת שלי), אבל אולי נוריד לזמנים מוגבלים כל יום, כדי לאוורר וגם ללמוד אותה יותר טוב.
אז לא רק התינוקות שלכם גאונים, גם שלי

[תבשיל_קדרה*]

אז לא רק התינוקות שלכם גאונים, גם שלי

[ה_עוגיה*]

מהככר:

יפעת (28.06.2008 09:15):
נתבקשתי להעביר סדנא בנושא "תינוקות ללא חיתולים" בגרמניה.
אשמח לעזרה בחיפושי אחר תמונות בנושא גם מעולם החיות וגם של תינוקות מתקשרים, של תרבויות שונות בעולם.
אולי אפילו סרטון? - אם הוא באנגלית אוכל לתרגם אותו.
תודה רבה.

[גלי*]

אנחנו קנינו סיר בטויסארערס והוא גדול על תינוקי בן 10 חודשים. אני עדיין מחזיקה אותו כי הוא בקושי מגיע עם הרגליים לרצפה.
יש למישהו המלצות על סירים נוחים?

[ללי*]

יש חנות ביבנה שמוכרת סירים קטנים ונוחים עם משענת - הילד שלנו מתשמש בו מגיל 5 חודשים ועד היום (שנה ו-2)
לחנות קוראים בייבי-לון או משהו כזה
אם תרצי אתן לך הוראות הגעה

[לוטם_מרווני*]

למישהו המלצות על סירים נוחים?
קערות סלט מפלסטיק, פושטיות (טוב אפשר גם טפאר וור אם בא לך)
נסי למצוא בשוק ולא ברשת גדולה. לפעמים בחנויות קטנות יש דברים יותר נוחים.

[עולם_קטן*]

הסיר הפשוט של כתר ב 10 שקל התאים לנו מצויין,
קניתי גם סיר אחר עם משענת שהיה נראה לי נוח ותומך כך שלא צריך להחזיק את הגור,
אך גיליתי שהוא קטן בכמה מידות לטוסיק השמנמן של בני , כבר בגיל 6 חודשים...
אולי יתאים לכם?
זה הסיר השני בדף הזה
קנינו אותו ברב קט ב 15 שקל, אם הטוסיק השמנמן של הגור שלי היה מתאים לשם, נראה לי שהיה יכול להיות נוח ונעים.

[גלי*]

תודה רבה. אנסה לבדוק קערות סלט וגם בכתר ואדווח.

[חגית_ל*]

סוף החודש תהיה בת שנה. שלשום ניגשה לסיר והתעסקה איתו. מייד עזבתי הכל ושמתי אותה על הסיר - פיפי וקקי!!!

[סירופ_מייפל*]

כי הוא בקושי מגיע עם הרגליים לרצפה.
זה הסיר השני בדף הזה
גם לנו סיר דומה. מאוד נח. מגיל חצי שנה +-
היתרון הוא שהסיר נמוך וכך הקטנה יכולה לשבת ממש בנוחות. גם צורת העוכף נוחה לה.
סיר עוכף של ליטף. 15-20ש"ח.
אה ויש גם כפתור למוסיקההההההההה סיוט (-:

[גלי*]

קניתי סיר כזה עם משענת והקטנצ'יק ממש לא מבין מה זה, לא מתעניין ומסרב להתיישב עליו בכלל. זה גורם לי לחשוב שכל עוד הוא לא הולך ויכול לכרוע לצרכיו אז אין צורך לנסות להרגיל אותו לישיבה על סיר.

[פלוני_אלמונית*]

ויש גם כפתור למוסיקההההההההה סיוט
השריה קלה בגיגית פותרת את הבעיה

[שמשיה*]

הילדון שלי כבר בן שלושה וחצי שבועות (ברוך שהגיענו עד הלום ללא נזיקין)
לפני כשלושה ימים התחלנו לנסות קשב. כבר ביום הראשון, כשלקחתי אותו לכיור או לאמבטיה, הצלחנו לתפוס 4 קקי ו-5 פיפי (ורק צמד אחד של קקי פיפי, כל השאר בנפרד), שפריץ אחד לעין, 2-3 פשפושי סרק, ללא שימוש במגבונים כלל באותו יום, ילדון אחד מרוצה שיודע בדיוק מה לעשות כשמורידים חיתול, ובכלל, אנחנו מאוד מרוצים.

כמה שאלות על ההמשך הרצוי:

כמה זמן לחכות מרגע שהולכים לכיור, עד שיוצא (או לא יוצא) לו? לפעמים לקוח 2-3 דקות עד שיוצא לו, והכלל מבחינתי, הוא שאני נשארת בתנוחה הזאת כל עוד נוח לו. אחרי דקה שתיים שלו, הוא בכל מקרה מתחיל לבכות ואז אני מפסיקה לנסות ברגע שלא נוח לו עם זה.
הוא כרגע במה שנקרא "תקופת הגזים". כלומר, עד שהתחלנו עם הקשב, הוא היה בוכה הרבה ומתפתל ונראה שסבל מכאבי בטן. עכשיו, כל הבכי וההתפתלות נראה לי למעשה כמו סימן לקקי. ובאמת, בהרבה מקרים, אני לוקחת אותו בזמן הזה לקקי, והוא באמת עושה. האם ייתכן שזה הסימן שלו לקקי? לא אמור להיות סימן יותר סימפטי? ומה יהיה אחרי שנעבור את "תקופת הגזים"? בינתיים אני לא מצליחה לזהות סימן אחר, ובטח לא סימן פיפי (מפשפשת פשוט מידי פעם).
המשוכה הרצינית מבחינתי היא כמובן להוריד את הטיטול. אני עם שני ילדים קטנים בבית (הגדולה בת שנתיים וקצת). לא רואה את עצמי כרגע מנקה פיספוסים (מה גם שיש מצב עכשיו לגמילה של הגדולה, ככה שיש לי מספיק פיספוסים על הראש). האם זה בסדר לעשות קשב עד כמה שניתן, ללא הורדת טיטול בינתיים, עד שנהיה סגורים על התקשורת בנינו, או שכך אני בחיים לא אזהה את הסימנים בצורה טובה?
בינתיים הוא מחותל בחד-פעמי. למה החשיבות של עלבור לרב-פעמי, אם בכל מקרה, עכשיו הוא מחותל (במידה הכי קטנה שקיימת), ובכלל המטרה היא ללא חיתולים בכלל (ברגע שנהיה סגורים על התקשורת)? נניח אפילו שנישאר עם טיטול ללילה או בנסיעות, שווה בשביל טיטול פעם ב, להתעסק עם כביסות וכו של רב פעמי?
גם אם יש רצף טוב של פישפושים מוצלחים, לרוב יש הכתמה של קקי בטיטול, אפילו בין קקי לקקי (אולי בגלל שיש לו כאבי בטן, אז הוא כל הזמן מנסה להוציא ויוצא לו ממש טיפה). איך אפשר ככה להוריד את הטיטול? או שזה עניין של גיל?
מה עושים מחוץ לבית? אומנם הוא עדיין קטן ורק התחלנו, אבל מחוץ לבית הוא בוכה המון, ואני ממש רואה שצריך לקחת אותו לעשות, ונראה לי ממש לא פייר להתעלם מהבקשה שלו. אז איזה פיתרון סביר יש לעניין הזה?
לגבי פישפוש בבית: אנחנו (כלומר אני, אבל עושה רושם שיש התלהבות סימבולית מסביבי, אז אני מקווה שעוד אנשים יצטרפו) מפשפשים בכיור או באמבטיה. מה לגבי שמירה על ניקיון הבית, הרי בכל זאת מדובר בכמות לא קטנה של חיידקים. מה אתם עושים? איך שוטפים את הכיור אח"כ (לדעת בעלי, לא מספיק עם מים. בינתיים אני מסבנת עם היד, או מחזיקה סקוצ' ליד הכיור, אבל בטח גם זה יתחיל לצבור חיידקים בקצב...)
אחרי כל קקי לשטוף עם סבון את הטוסיק, או שזה יותר מידי לעור שלהם?
יש למישהו טיטולים רב פעמיים יד שניה למכור? מחפשת לקנות כמה סוגים להתחלה...

אני חושבת שזהו להפעם, אבל שומרת לעצמי את הזכות להציק בהמשך
המון תודה לכל המשיבות מראש!
אמא, שנהנית להקשיב

[קט_קטית*]

שמשיה שלום
בגיל הזה אפשר להסתדר בקלות ובכיף בחיתולי טטרה,
מקופלים או לא.
עם הזמן כמות הקקושים פוחתת, ואין הכתמות בין לבין.
מה הבעיה בעצם לפשפש בחוץ? אפשר מתחת לעץ רענן...
לאן אתם יוצאים? מדובר בקניונים??
לגבי הקיקוקים בכיור, לא נראה לי שיצטברו שם חיידקים.
יונקים אחרים אפילו אוכלים קקי של גוריהם הרכים.
זה רק חלב חמוץ!
עם מים מספיק בהחלט.
עם סבון - הרחקת לכת.
מעבר לזה - מיותר לגמרי.
בדיוק לפני כמה ימים פתחתי את ארון הכימיקלים שלי,
שהוא נעול ומכיל מלא רעלים חזקים ומסוכנים במיוחד
(סודה קאוסטית בריכוזים שונים במוצרים שונים, כלור
ועוד רבים טובים אחרים)
ושאלתי את עצמי איזו קטסטרופה עברה על הבית שלי שאני צריכה את כל זה?
בטוח הם מסוכנים בהרבה מכל קקי.
בעתיד כשהקקים יהיו יותר סמיכים ופחות חלביים, מדי פעם תחליפי את הסקוץ' איתו מנקה את הכיור.

מזל טוב ותגדלי אותו בכיף ובנחת
<את התינוק, לא את הקקי >

נ.ב.ברוך שהגיענו עד הלום ללא נזיקין
????
את אמא טובה, תני לעצמך קרדיט!

[שמשיה*]

קטי, המון תודה על התשובה:-)
מה זאת אומרת להסתדר עם חיתולי טטרה? כלומר, לחתל מרושל לכמה ימים רק כדי לראות את הסימנים וכו, או ממש לחתל טוטאלית בטטרה.
לפשפש בחוץ אין בעיה (בעצם יש בעיה, כמה שיצחקו עלי, וכמה מבטים יתנו לי על זה שאני מתעללת בו... היתי רוצה קודם לצבור ביטחון לגבי סימני הפשפוש כדי להבין אותו יותר טוב...)
אכן, אני שואלת בעיקר על קניונים ומקומות סגורים (בשרב הזה...) יש רעיונות? נראה לי די נורא להסתובב עם סיר קטן... מה גם שעם תינוק כל כך קטן, מה לעזאזל יחשבו עלי בקניון (בד"כ לא מפריעים לי הדברים האלה, באמת, אבל זה משהו באמת חריג, ואם לא ניתנת לך ההזדמנות להסביר...)
ומזדהה לגבי מרבץ הכימיקלים... מאוס...

אגב, אני לא חושבת שאני לא אמא טובה. קצת אכולת נקיפות מצפון, וקצת קשה עם הילדה הגדולה, אבל כל השאר ממש בסדר. הוא מתוקי, נולד הכי טוב שיכול להיות, בבית, יונק מקסים, ואין כמו ילדים בעולם:-)

[יוטי_לונדון*]

לפשפש בחוץ אין בעיה (בעצם יש בעיה, כמה שיצחקו עלי, וכמה מבטים יתנו לי על זה שאני מתעללת בו...

לא נורא, מתרגלים .

[מורן*]

התחילו אצלינו התפתלויות בזמן החזקה לקקי כך שנהיה ממש קשה להחזיק. אולי בגלל שהוא גדל ויכולת התנועה שלו גדלה אבל עדיין לא יושב. יש רעיונות? כל הסימנים של 'אני צריך קקי' עדיין שם, אבל לא יוצא בקלות ונוספו גם צווחות קטנות כאלו יחד עם מיצמוצים.
האם התופעות האלו מוכרות למישהי?
תודה

[בשמת_א*]

קראת לי אז באתי.

כמה זמן לחכות מרגע שהולכים לכיור, עד שיוצא (או לא יוצא) לו? לפעמים לקוח 2-3 דקות עד שיוצא לו, והכלל מבחינתי, הוא שאני נשארת בתנוחה הזאת כל עוד נוח לו. אחרי דקה שתיים שלו, הוא בכל מקרה מתחיל לבכות ואז אני מפסיקה לנסות ברגע שלא נוח לו עם זה.
השיטה שלך טובה: את הולכת לפי התינוק.

האם ייתכן שזה הסימן שלו לקקי? לא אמור להיות סימן יותר סימפטי?
בהחלט. גזים גם הם סימן מקדים מובהק לקקי... ואין דבר כזה "סימן סימפטי" או "לא סימפטי". סימן הוא כל דבר שרומז לך שהילד צריך לשירותים. בהתחלה ה"סימנים" הם פשוט סימנים, כלומר רמזים: לא משהו תקשורתי שהילד אומר או עושה כדי שתקחי אותו, אלא ההתנהגות של הגוף שלו כשהוא צריך - ואת רואה, ומזהה, ואומרת לעצמך: "אה, הוא צריך קקי!"
כמו הנקה: את רואה תנועות מציצה של הפה, התינוק מזיז את הראש לצד כאילו מחפש, פותח סוגר את האגרוף שלו - את מנחשת שאלה סימנים שהוא רוצה כבר לינוק, ואת מיניקה. הוא לא אמר "אמא, לינוק!" עדיין (-:

ומה יהיה אחרי שנעבור את "תקופת הגזים"?
האמת, בכל מה שקשור לתינוקות (ולאנשים בכלל) ההצעה שלי היא אף פעם לא להתחיל לחשוב "מה יהיה בעתיד". מי נביא ויידע? זה לא חשוב. כשיגיע העתיד, הוא יהיה ההווה, ואת תעשי מה שאת עושה היום: תנסי להבין אותו. ונסיונן של אמהות אחרות הראה כך: ראשית, ההבנה שלך תלך ותשתפר. שנית, התינוק יתקשר איתך יותר עם הזמן. ג. השינויים מתרחשים כל הזמן ואנחנו פשוט מתאימות את עצמנו.

אני לא מצליחה לזהות סימן אחר, ובטח לא סימן פיפי (מפשפשת פשוט מידי פעם).
מעולה.

האם זה בסדר לעשות קשב עד כמה שניתן, ללא הורדת טיטול בינתיים
שאני אבין, מתוקה, את מבקשת רשות????!!!!!! (-:
בואי אגלה לך בסוד: זו החלטה שלך. הכל החלטה שלך. תעשי מה שבכוחות שלך, וזהו.
בלי חיתול עדיף על חיתול רב פעמי. רב פעמי עדיף על חד פעמי.
מעבר לכלל הזה - תתקדמי לפי הקצב שלך, הנוחיות שלך, היכולת שלך, התעוזה שלך, וכמובן המידה שבה התינוק שלך משתף פעולה.

מה עושים מחוץ לבית? אומנם הוא עדיין קטן ורק התחלנו, אבל מחוץ לבית הוא בוכה המון, ואני ממש רואה שצריך לקחת אותו לעשות, ונראה לי ממש לא פייר להתעלם מהבקשה שלו. אז איזה פיתרון סביר יש לעניין הזה?
אני מסכימה איתך שחייבים להתייחס לבקשה שלו לעזרה בצרכים. איזו שאלה.
אז איך עושים את זה?
א. הכי הכי נוח לפשפש על עץ. אני לימדתי מגיל אפס שהולכים הצידה ומשקים עץ או שיח. אף פעם לא סתם איפה שעומדים. וכמעט תמיד יש איזה עץ או שיח בסביבה. אני אמרתי לו "רגע, אני לוקחת אותך" והוא הצליח לחכות עד שיצאנו החוצה מאיזה בניין ומצאנו עץ להשקות.
ב. אפשר בשירותים ציבוריים, אם כי יותר קשה לקלוע לתוך האסלה (אני לא פשפשתי בכיור בשירותים ציבוריים, זה נראה לי גסות רוח).
ג. אמהות רבות לוקחות סיר ונייר טואלט לכל מקום. יש מגוון גדול של סירים. הסיר שלי היה סיר פנימי של "סירטף", קערה אובאלית קטנה, שהייתי לוקחת בתוך שקית ניילון בתוך התיק שלי. היתה תקופה ארוכה שהוא סרב לחלוטין לכל שירותים שאינם בבית שלנו, אבל כן עשה בסיר שלנו שסחבתי לכל מקום. הוא לא "ישב" על הסיר - החזקתי אותו מעל הסיר, כך שאני מחזיקה אותו בירכיים כמו מעל הכיור, הראש שלו והגב העליון נשענו עלי, והתוסיק ממש נגע בקצה הסיר, כאילו הוא "יושב" עליו אבל בעצם הוא היה בעיקר באוויר. פשפשתי בישיבה, כך שהיתה לי תמיכה מהמרפקים שלי על הירכיים שלי. זה עזר לי להיות סבלנית בקטעים ארוכים. כדי למנוע השפרצות, החזקתי את הזרת מעל הפין שלו כדי שלא יעלה יותר מדי למעלה. גם נעזרתי ב"משחק" עם הזוית שלו והזוית של הסיר. קשה להסביר, זה משהו שלומדים לבד תוך כדי תירגול, לרוב אחרי שאת מחזיקה מעל הסיר וכל הפיפי יוצא בקשת לרצפה שמלפניו... P-:

מה לגבי שמירה על ניקיון הבית, הרי בכל זאת מדובר בכמות לא קטנה של חיידקים. מה אתם עושים? איך שוטפים את הכיור אח"כ
כמו שכבר כתבו לך, באמת אין שום בעיה של חיידקים. אלא אם כן עשיתם חיסון, ואז צריך מאוד להקפיד.
אחרי קקי, כדאי לשטוף את הכיור יחסית הרבה, אחרת מצטבר ריח בצנרת. עוד ייתרון לסיר/קערה/גיגית: את שופכת את תכולתו לבית השימוש ולא לכיור.
לעור שלו לא טוב הרבה סבון. כדאי סבון עדין, מעט מאוד. אני כן רחצתי אחרי קקי במים וקצת סבון, כי מים בלבד לפעמים משאירים את האיזור מגורה.

יש למישהו טיטולים רב פעמיים יד שניה למכור?
ראשית, רב פעמי הוא תמיד חיתול. "טיטול" הוא שם מותג של חד פעמי, וגם כינוי לחד פעמיים בכלל.
שנית, אפשר גם להשתמש בחיתולים פשוטים לגמרי, טטרה ופלנל. לא מוכרחים את החדשים היקרים (-:
אבל יש כאן דפים שבהם מוכרים. תעשי חיפוש על "חיתולים".

[בשמת_א*]

_אבל לא יוצא בקלות ונוספו גם צווחות קטנות כאלו יחד עם מיצמוצים.
האם התופעות האלו מוכרות למישהי?_
יכול להיות שהצווחות הקטנות והמיצמוצים הם דרך גופנית לעזור לקקי לצאת.
בן כמה הוא? כבר אוכל מזון מוצק?
יותר קל להחזיק אם יושבים ומפשפשים לתוך סיר. עדיין מחזיקים, אבל לא בעמידה ואפשר גם להשעין את המרפקים שלנו על הרגליים או משהו, וזה מקל.

[מורן*]

הוא בן 5 חודשים ועדיין רק יונק. עוד לא יושב. אני ממילא לא מפשפשת בעמידה אלא על הספה מעל הגיגית או בישיבה על כסא מעל המקלחון, אבל הוא עושה תנועות שקשה להחזיק. כנראה שהשיניים מתקרבות וכנראה שיש לזה איזושהיא השפעה על מערכת העיכול כי משהו בהחלט השתנה וזה גם מה שגורם לו להתפתל תוך כדי.
תודה בכל אופן

[בשמת_א*]

אה, השיניים המפורסמות! יש להן השפעה על הכל...
תנסי לעשות קולות של "ששש" עדינים כאלה כדי להרגיע, ותנסי שינויים קטנים בתנוחה, אולי יש תנוחה שמקילה עליו יותר.

[גברת_פלפלת*]

האפרוח התחיל במדיניות של קקי פעם בכמה ימים, מזה יותר מחודש. בגלל שהוא רק יונק אני יודעת שזה נורמלי ואין בעיה. אבל חשבתי לעצמי שאולי אני לא מחכה איתו מספיק בפשפושי הבוקר (הוא תמיד עושה קקי בבוקר). אז בדקתי את עצמי וראיתי שאני מחכה עד שהוא מתחיל להתעצבן ולמתוח את הרגליים (עניין של כמה שניות). בקיצור, שלשום התיישבתי איתו באמבטיה, ואמרתי לו: תעשה קקי (טוב, לא בציווי אלא במין בקשה מנומסת (-: ) כי עברו די הרבה ימים מאז שעשה וידעתי שהוא צריך, אבל משום מה לא עושה. אמרתי לו: אמא תחכה עד שתעשה קקי, וגם קול כזה של אאא.
אקיצר, כמה שניות והוא עושה!!
יום למחרת בבוקר- התיישבתי באמבטיה. עשיתי לו אאא (אתה צריך קקי? תעשה). כמה שניות והוא עושה.
היום בבוקר- אותו דבר!

אמרתי לאיש שאולי זה כמו שאנחנו כמבוגרים מתאפקים כי לא מתאים לנו כרגע, ואחר כך כשכבר רוצים ללכת לשירותים לא מתאפשר. אז אולי הוא לא ממוקד בבוקר, פתאום רואה את החתול או מנסה לתפוס את הברז ושוכח שהוא צריך קקי, ומה שעשיתי עזר לו להתרכז.
אולי...

[קלמנ_טינה*]

גדול!!
גם לי יש טריק כזה (כבר דיברנו על הקשר המיוחד בינינו, נכון?). כשהיא מתחילה להתמתח ולהקשית את הגב אבל אני דווקא יודעת שהיא רוצה, אני לוקחת צעד אחורה מהכיור/אסלה/סיר, מחזיקה אותה בתנוחה נוחה ונחמדה, וחוזרת בכתפיים משוחררות ועם פשששש עדין וממושך רואה איך הכל משתחרר (-:

[רוניתה_פיתה*]

גם לי יש טריק כזה
ברור שיש לו, אבל הוא מתעצבן, או שקשה לו לשחרר (כמו אמא שלו P-:{{}})
אז אני עושה לו אאאאהה רוטט כזה (כמו קול של אופנוע), וזה גם סימן, אבל לדעתי בעיקר הרטט שעובר לו בגב מרפה אותו, הוא מתרכז ו-ההמשך ידוע...

יש לי גם עוד "טריק" שאני רוצה לשתף לגביו:
אני מחזיקה בתנוחה, הוא רגוע, מחכים. אבל לפעמים אני מאבדת סבלנות, או שלא ברור אם הוא סתם מסתכל בהנאה על הגפן ב"פינת הפשפוש" או שהוא מתרכז בעניין שלשמו התכנסנו. ואז אני שולפת את המשפט/טקס הבא:
"אני סופרת עד שלושים, ואם אין כלום - הולכים: 1... 2..." (שוב, רצוי בקול של האופנוע. לא מחליפים סוס מנצח)
מדהים כמה פעמים פתאום יצא שפריץ חרדלי בין 25-30.
<מקווה שלא יברח לו בעתיד בכל פעם שהוא ישחק מחבואים>

[מורן*]

בכל אופן, גיליתי את נפלאות הסיר ששומר את הפיפי בפנים בלי שצריך לכוון( :