מועצת החירום לנקבות היסטריות

תאמרי לו שכנראה היתה אי הבנה, כי רצית רק להמשיך את הערב אבל לא ללכת לכיוון מיני, זה מהיר לך מדי ואת בקטע של להכיר.
זה דווקא נראה לי פתרון טוב

תודה בנות...האמת היא שהעלילה מסתבכת באופן מפתיע. מסתבר שלבחור יש היסטוריה קצרה עם חברה שלי. והוא פעל באותו האופן.
ועכשיו אני נכנסת למילכוד. האופי הלא רציני שלו התגלה שוב (מסיפוריה), וקשה לי לתת לו צאנס אמיתי. נראה לי שאני אנסה להרפות קצת מכל זה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ראיתי איזו סדרה מטופשת והיה שם קטע שביקשו מהאנשים לחזור לרגע מאושר שבו הם הרגישו שלמים.
וחשבתי על זה. והרגע שבו ממש הייתי מאושרת ושלמה היה איתו. לא הלידה, לא להיות עם הילדים. איתו. שבת חורפית אחת שישבנו בבית קפה והוא הצחיק אותי כל כך. זו היתה הפעם הראשונה שבה חשבתי שאולי אני לא רוצה עוד ילדים. שאני רוצה שתישאר לנו ה"כל שבת שניה" רק שנינו.

מאז כבר היה מאוד רע בינינו אינספור פעמים, אבל ההרגשה השלמה ההיא לא עוזבת אותי. אני מחפשת אותה. לאן היא נעלמה.

שמעו בדיחה: "כאשר חוסר מתמלא, נוצר חוסר בחוסר עצמו". הצהוב, אלא מי.

נדלקתי - חיבוק.
בהצלחה עם ההרפיה.

מה זה - הולך לך חזק עם בדיחות.

פגשתי אותו (ואת אינטו!) מתישהו לפני איזה 6 שנים.
מהרגע הראשון היתה בינינו משיכה. אבל הוא גם יצא עם מישהו כבר תקופה. ואמר שהוא מאוד נמשך אלי, אבל היי, הוא איתה.
מפה לשם, המסגרת איפשרה לנו על בסיס קבוע (גם אם לעיתים רחוקות) להפגש לזמן אינטימי. ללכת לישון בכפיות (גם אם כל אחד בשק"ש שלו),
ומתישהו גם לשכב.
לא מצליחה לזכור למה אז לא עצרתי ואמרתי - רוצה להיות איתי? למה אתה איתה אם אני יכולה להיות שלך.
קיבלתי את המצב.
או שלא הרגשתי שאני רוצה איתו יותר. לא יודעת. לא מספיק זוכרת.

הם נפרדו. והוא רצה להפגש. אני לשם שינוי יצאתי עם מישהו.
חזרנו להיות בקשר.
עד שאני וההוא נפרדנו, ואני והזה שוב תקשרנו - הוא חזר לגור עם אשתו.
נפגשנו כמה פעמים. התחיל מסבבה, ושום דבר מעבר.
הסתיים בכמעט סקס במיטה שלי בפעם אחרת, כשכל תא בגוף שלי רוצה אותו, וכל חלק בהוויה שלי לא מוכן ליפול למקום הזה.

אחרי זה לא הסכמתי שיבוא.
הבהרתי שכל עוד הוא בוחר להיות איתה, אין לו מה לעשות איתי.
מבחינתו זה משחק. משחק??? אני הכי לא משחקת בעולם.

אתמול ישן פה שוב. ישן. חיבק. זהו.
אמר שהופתע שהזמנתי אותו. זה היה רק כי היה לי ברור שלא יקרה שום דבר, ולא הרגשתי שאפגע.
תוהה אם (שוב?) סגרתיאת הלב. אז הרגשתי בטוחה (הקלדתי: טבוחה!).
ואז כשאני כבר כמעט נרדמת, אמר: אני אוהב אתך.

אני לא יכולה לעבד את זה עכשיו, נדבר בבוקר. בבוקר הוא כבר היה צריך להיות מוקדם במקום אחר.

למה אני ממשיכה למשוך אלי את המדהימים-הרכים-הרגישים האלו שלא פנויים בכלל (בין אם במצב הנ"ל, א ו באמת לא פנויים לזוגיות, גם אם הם רווקים).

המרגיעון: השיוויון האפשרי הוא שיוויון הנפש.
אינטו - איפה את שתצילי אותו מעצמי (שוב) כשאני צריכה אותך?
שעות הקבלה שלך הן רק בשק"ש אי שם בצפון תחת שמיים זרועי כוכבים?

כתבת נכון שאלה לגיטימית כלפי עצמך - למה לא הבהרת כבר אז בתחילת הקשר שאת לא מתקדמת לשום כיוון כשהוא תפוס.

התחלות הן עניין חמקמק וברגע שנוצר "סידור" נח כזה שאפשר לקבל בלי להרוס דברים אחרים ובלי להתחייב זה תוייג אצלו במסגרת הזו כמתאים.

עכשיו ממה שאני מבינה הוא נשוי?!

אם כן - אני במקומך לא מעניקה לסיטואציה הזו יותר מדי אנרגיה ופרשנויות בחייך מהמ שנתת. לפי ההתנהגות שלך איתו כל השנים גם את חששת ממחויבות כלפיו ועכשיו כשאת רוצה הוא לא פנוי.
ייתכן כי דווקא בגלל שהוא לא פנוי הוא אטרקטיבי עבורך או בגלל שתמיד זה "כמעט"| אז התשוקה גוברת.
אבל
מה זה משנה?
במקרה שלך אין מקום להתחבטויות כי הוא לא פנוי והסיכוי שיעזוב אותה ויהיה נאמן לך, אחרי שלא היה נאמן לה ובכלל גם לא הוגן כלפייך אפסי (קורה- אבל סיכוי קטן).
נשמע סיפור לא בריא.
ת ת ר ח ק י ל ג מ ר י

תרימי טלפון ותגידי - תודה אבל לא תודה, שיהיה לך נעים וטוב, אני מחפשת קשר מחייב ואוהב ורציני.
וזהו.
אחרי חודש זה יישכח וישאיר זכרון מתוק של קשר של כמעט. מה שחשוב זה לא ליפול לפנטזיה שהוא משאיר אחריו כי עןם כל הקשקוש הזה שהוא רגיש ועדין וכאלה - הוא בוגדן, הוא לא פיירי כלפייך, כלפיו וכלפי אשתו, וגם כלפי זוגתוש היתה אז לפני שש שנים כשהתחכחתם בשק"שים. אז הרגישות שלו שווה לאת יודעת מה...

_אחרי זה לא הסכמתי שיבוא.
הבהרתי שכל עוד הוא בוחר להיות איתה, אין לו מה לעשות איתי.
מבחינתו זה משחק. משחק??? אני הכי לא משחקת בעולם.

אתמול ישן פה שוב. ישן. חיבק. זהו.
אמר שהופתע שהזמנתי אותו. זה היה רק כי היה לי ברור שלא יקרה שום דבר, ולא הרגשתי שאפגע.
תוהה אם (שוב?) סגרתיאת הלב. אז הרגשתי בטוחה (הקלדתי: טבוחה!).
ואז כשאני כבר כמעט נרדמת, אמר: אני אוהב אותך._
איך קרה שהוא ישן שוב אצלך - את הזמנת אותו? .. איך קרה המעבר מ"לא הסכמתי שיבוא" עד ל"ישן שוב אצלי"? האם הוא לחץ ואת נעתרת?
גועלי וחוצפני מצדו לומר "אני אוהב אותך" כשהסיטואציה היא כזו. בפירוש לוחץ על מיתרי הרגש במצב שרק יפגע בך. זו לא התנהגות שמשקפת את האמירה "אני אוהב אותך".

אנינוש יקרה,
מעתיקה לך מה שכתבו לי:

_תקשיבי למעשים שלו. תקשיבי להתנהגות שלו. הם מבטאים את האמת שלו.
המלים הן רק קשקושים שהוא שולף כשהוא רואה אותך, באופן אוטומטי, כדי להחזיק אותך במצב המתוח, הדרוך, הזמין לו והניתן בקלות לשליטה. המלים שומרות אותך שפוטה שלו._
וכשאני נחלשת, אני חוזרת וקוראת בזה, כמו בתנ"ך. כי יש נשים שזה שלהן וברור להן, ויש כאלה, כמוני, שצריכות לשנן וללמוד עד ש(בתקווה) זה יהפוך לחלק ממני.

עד ש(בתקווה) זה יהפוך לחלק ממני
לפעמים זה לוקח שנים (-: אבל תאמיני לי, אפשר ללמוד בסוף.
להקשיב למעשים.

יש גם אנשים, שגרועים במלים. אבל המעשים הטובים שלהם, היוצאים מן הלב, מדברים גם הם בעד עצמם. גם אז מאוד חשוב: להקשיב למעשים. לאותו אדם אין מלים יפות, או שאולי הוא מתבייש ומרגיש מגוחך עם מלים. יכול להיות שהוא לא יגיד "אני אוהב אותך" כל החיים. אבל הוא מדבר במעשים טובים ואוהבים.

אוייי....
באמת באמת באמת חבל שלא הייתי שם ....
אוף.
לא מגיע לך את זה...באמת שלא.
(גם לזוגתו לא מגיע...אבל אנחנו עוסקים בך כעת.)

מה אני אגיד לך..
אז לי היה קטע עם אחד מהצפון.."רוחני" ,גר באוהל, אומן...
כל הסיבות למה לי להתאהב.
וכולם אמרו לי להתרחק...
בקושי מתקשר איתי ,בקושי עושה מעשים -אבל כשעושה אז הוא כל כך חם וקרוב..
והיתה לו הזדמנות לבוא אלי, ופספס אותה...אני כבר מחקתי אותו מצידי,
ועדיין כתב --כמה הוא רוצה אותי לידו, וכמה הוא מתגעגע...
ופתאום ,כשאתמול הוא שוב כתב משהו בסגנון ,הבנתי עד כמה הוא לא מגבה את המילים שלו במעשים.
וזה נמאס.
וזה גם לא מדליק כבר...

ז"א , אם הוא אומר שהוא אוהב אותך, אז למה הוא לא עושה עם זה כלום?.
למה הוא לא מגלה את רגשותיו גם בפני אשתו?
נשמע לי דו פרצופי להחריד...

אני מבינה עד כאב את הרצון להיות אהובה ונאהבת, ואת הרצון לישון עם מישהו בחורף הזה...
אבל אם את לא מוכנה למקום הזה של להיות המזדמנת,
אז תמתחי קו אדום.

ואם את כן מוכנה לשלם את המחיר של האהובה השניה, אז לדעתי, לפחות שזה יהיה בגלוי עם האשה שלו.
כי הבגידה ,השקר, הוא נוראי בעיני...

חיבוק...
ימים לא קלים.

תודה בנות.
האמת? שאני ממש לא חושבת עליו ביומיום. אם הוא לא מסמס או משהו כזה, הוא בעיקר לא במחשבותיי.
רק שנמאס להיות לבד. ולבד ולבד.
היום איזו סטירת לחי שהועלם נתן לי - ושוב אני לבד. אין מי שיחבק. וכמה אפשר לדבר עם אמא ועם חברות בטלפון?
כן, אז הוא אשליה.

בשישי האחרון הוא שאל אם יוכל להגיע, אמר אח"כ שציפה ל"לא", אבל לי התחשק מישהו שיחבק אותי, ואמרתי "כן".
מה זה, כל המשפט השני (למרות שיכולה להתחבר אליו לגבי גברים מסוימים בעבר), לא נכון לגביו. אני לא זמינה לו, אני לא בדריכות, והאמת שאני גם ממש לא שפוטה שלו.

גיליתי שבשישי שאני לא הייתי פנוייה, הוא הלך לבלות עם האקסית שלו (שהוא לא יודע שאנחנו מכירות לאחרונה).
זה סופית טרק לי את המגרה העוד קצת פתוחה שלו.
זה גם היה ממש בעיתוי מתאים, כי איזה מכר פתאום נראה היה לי מעניין (והיה ברור שאני מעניינת אותו. כשהכרנו לראשונה שנינו יצאנו עם אחרים), והתאים לי לסגור את המגרה ההיא עם הנשוי.
כתבתי לו לפני כשבוע מכתב מאוד ברור שאומר שזה ממש לא מתאים מבחינתי כל ההתנהלות הזו.
מאז לא שמעתי ממנו מילה.

אבל ההרגשה השלמה ההיא לא עוזבת אותי
ווי, מי מה, מבינה אותך כל כך.
לעצמי אני משננת "מרכז פנימי יציב" השכם והערב. מה איתך?

מאז לא שמעתי ממנו מילה.
אנינוש - חיבוק גדול. כל הכבוד לך. ברכותיי לשפע עבורך.

אני היסטרית או נורמלית ? ולא יודעת מה כבר לחשוב.
אז ככה,אני אמא טריה והבייבי כבר בן שנתיים.
הבעיה היא שכל פעם שאני מקלחת את הנסיך אז כשאני צריכה לרחוץ ולנקות לו את הבולבולון אז הוא מקבל זיקפה.
ואני חשה אולי שאני גורמת לזה ולא יודעת איך לנהוג ואיך להרגיש.
עצות ועזרה דחופה יתקבלו בברכה.

זיקפה אצל תינוקות היא דבר טבעי. זה קורה בהרבה מצבים. אם הוא גדל בחיתולים אז פשוט לא ראית את רובם ולכן זה מפתיע אותך. למשל, זה אחד הסימנים שהוא צריך פיפי.
אין לזה שום קשר אלייך.

זיקפה אצל תינוקות היא דבר טבעי. זה קורה בהרבה מצבים. אם הוא גדל בחיתולים אז פשוט לא ראית את רובם ולכן זה מפתיע אותך. למשל, זה אחד הסימנים שהוא צריך פיפי.

תודה בשמת,אבל לא זה העניין.
אני יודעת שלילדים יש זיקפה וזה דבר רגיל.
אבל הבעיה היא במקרה שלי שהזיקפה שלו יוצאת החוצה מייד ותוך כדי שאני רוחצת ומנקה לו את הבולבולון במיוחד כשאני מפשילה לו את העורלה כדי לנקות את הלכלוך שמצטבר מתחת לעודף העורלה. (בברית השאירו לו עודף עורלה די גדולה)

וזו הבעיה שגורמת לי כאילו רגשות אשם שאני למעשה גורמת לו את הזיקפה.

קודם כל, כדאי שתבדקי בדפים על הטיפול בפין שלם (לא זוכרת את השמות שלהם) - לא צריך להפשיל את העורלה עד כמה שידוע לי. רצוי לשטוף במים. אם הוא מתלכלך מקקי אז אולי קצת סבון, אבל אם לא, אז מיותר. אין שום צורך להתעסק בפין שלו. אבל אם את מנקה אותו מסיבות הגייניות, למה לך להיות מוטרדת מהתגובה הטבעית שלו כתינוק להתעסקות הזאת?
זה כואב לו? הוא בוכה?
אם לא, אז באמת נראה לי מיותר להרגיש רגשות אשם.

(אבל אני מודעת לעובדה שאמהות באה בילט אין עם רגשות אשם, וכל אמא חייבת להמציא מתחת לאדמה סיבות להרגיש אשמה... P-: ) (-:

עד שיש דף אחד בבאופן שלא קשור לתינוקות והמקלחות שלהם, גם אותו לוקחים לנו. יופי. מותר להתרעם?
יש המון דפים אחרים בשביל זה כאן, ודף אחד בלבד לאימהות רווקות/גרושות/אלמנות/פרודות/סינגליות ורחמנא ליצלן גם כמה לא אימהות שיכולות לדבר לעומק ובבאופנית על נושאי זוגיות.
אם אני כבר כאן אז אעדכן. די מוטרדת.
אני בתחילתה של מערכת יחסים שבחיצוניות שלה נראית מאד נחמד: הוא מתקשר כל יום, בא כשאני מבקשת או ביוזמתו או מציע פגישה, חמוד ומפרגן, מבין במחשבים אז סידר לי את המחשב שהתקלקל, מבשל מצויין וכשלא מזמין אותי לאכול אצלו אז מדי פעם מביא לי איזה משהו טעים שבישל או אפה: לחם, עוגה...
אני יודעת שזו נשמעת אידיליה אבל אני קולטת שאני הולכת לכיוון לא טוב איתו, בפנים, בתוכי. כאילו מאפשרת יחס פחות ממעולה. דוגמא: אתמול דיברנו שיגיע מוקדם ויאכל איתנו ארוחת ערב, ככה שיהיה קצת יותר עם דור הגמדים שסקרנים מאד לגביו ובדרך כלל נפגשים איתו רק בבוקר לעשר דקות כשכולם ממהרים. בסוף יצא שהוא הגיע הביתה ורצה לארגן את הבית והגיע אחרי שכולם כאן ישנו. דיברנו שיגיע בשש וחצי שבע ובסוף היה כאן בשמונה וחצי ומעלה. הוא עדכן אותי ובדק שזה בסדר אתי. אני מצדי, הרגשתי שלא רוצה ללחוץ עליו. אמרתי את מה שרציתי אבל כשהוא הביע רצון אחר לא העמדתי את מה שחשוב לי כחשוב.
יוצא שאני מרגישה שאני יוצרת דפוסים שמאד אופייניים לי שאני לא מביאה את עצמי לקשר בהקשר הרגשי, אומרת מה אני רוצה, אבל לא עומדת על זה. מרגישה שמהר מאד זה יהפוך לנוח וכבר עכשיו הופך לפחות מרגש, שאני קצת מובנת מאליה.
זה מה שקשור אלי ולהתנהגות שלי.
בקשר אליו אני מרגישה שהוא לא באמת פנוי. עסוק מאד בפרודה שלו המון בכאבים שלו על איך שהילדה שלו גדלה על זה שעזב את הבית כי לא התאים לו , המון בקשיים שלו בעבודה ואיכשהו לא באמת מספיק מתעניין בי ופעם כשניסיתי להגיד משהו בהקשר הזה אז לא הרגשתי שיש לי באמת מקום להגיד. אני יודעת שיש אנשים שמתנהלים ככה שנים, אני בדרך כלל מצפה מקשר שיהיה לי בו מקום רגשי ואם לא הולך אז פורשת. אני גם מרגישה שיש לי כאן שיעור חשוב כי זה לא רק הוא וההתנהלות שלו והפניות שלו כרגע אלא גם איך אני מביאה את עצמי מולו: האם אני מצליחה לבטא את עצמי? האם אני מצליחה חהביא את עצמי במלואי? האם כשהוא אומר לי "סליחה" כי הוא נרדם ולא היה קשוב אלי אז אני אומרת "זה בסדר" או יכולה להגיד משהו על האכזבה שלי ולתת מקום גם לי וגם לסליחה שלו להיות ולא למסמס דברים?
אני מרגישה שהוא שיעור חשוב בעיקר כי הוא באמת מאד מקסים ומאד נעים לי איתו, אני רק לא יודעת איך לייצר שם משהו משמעותי, כרגע אני כאילו מיום ליום מצפה פחות וכזה. אומרת לעצמי משפטים כמו שברור שהוא לא יכול לענות על כל הציפיות שלי ואם נעים לי איתו והוא מתנהג אלי יפה ומתקשר וכו' אז זה מספיק ואולי את הסיפוק הרגשי שלי אמצא עם חברות וחברים אחרים.

אתמול דיברנו שיגיע מוקדם ויאכל איתנו ארוחת ערב, ככה שיהיה קצת יותר עם דור הגמדים שסקרנים מאד לגביו ובדרך כלל נפגשים איתו רק בבוקר לעשר דקות כשכולם ממהרים.
כתבתי לך בפרטי אבל עוד משהו: האם הילדים ידעו שהוא מגיע? אם כן, צריך לזכור א) שלא כדאי כל כך מהר לערב אותם באופן אינטנסיבי. ב) שאם כבר קבעתם שתאכלו שניכם עם הילדים וסיפרת לילדים שהוא בא, זה ממש-ממש לא בסדר שהוא ידחה ולא יגיע.
אבל זו גם עדיין אחריות שלך להגן עליהם מכאלה דברים, ולנסות לדחות מפגשים מחייבים כמו ארוחת ערב "משפחתית" לשלב מאוחר יותר כשהקשר כבר יותר ברור ויציב.

עד שיש דף אחד בבאופן שלא קשור לתינוקות והמקלחות שלהם, גם אותו לוקחים לנו. יופי. מותר להתרעם?
אל תדאגי.
נערוך אחר כך.
קודם עזרה ראשונה לאמא טרייה (-:

<גם זו הערה למחיקה אחר כך>

נסות לדחות מפגשים מחייבים כמו ארוחת ערב "משפחתית" לשלב מאוחר יותר כשהקשר כבר יותר ברור ויציב.
גם לדעתי.
לא מכירה אותך, אבל זה לא נשמע קשר שברור לכם שהולך לטווח ארוך. כל עוד אתם עדיין "בניסוי", מומלץ מאוד לא לחשוף אף ילד. ורצוי גם לא לדבר על זה. זה מכניס אי שקט לילדים. החיים הזוגיים של אמא פרודה עם גברים אחרים הם עניין דיסקרטי, במיוחד אם את בסך הכל "פרודה" ולא גרושה.

לגביו:
כל הכבוד לך שאת רואה את הדפוסים שלך. איך את ממסמסת, איך את לא עומדת על מה שחשוב לך.
זו בסך הכל מערכת יחסים בתחילתה, ושניכם פרודים די טריים לפי מה שאת מתארת.
זו הזדמנות מצויינת בשבילך להמשיך לשים לב לדפוס שלך, ולתקן אותו.
להתחיל להעז לדבר.
זה לא חייב לצאת מושלם.
אפשר גם להגיד מראש, שאת לא רגילה לבטא את הרגשות שלך ורגילה לשתוק הכל בפנים, אז את לא בטוחה שייצא לך בניסוח שאת מכוונת אליו, אבל את מנסה לקחת אחריות על הצרכים, הרצונות והרגשות שלך ורוצה לבסס איתו מערכת יחסים כנה ואמיתית.
לא חשוב אם לא ייצא ממנה כלום.
להתאמן, תמיד יועיל לך!

קצת הומור עצמי

טוב, אחרי כמה שיחות לא מזוהות עוקבות ומנדנדות, החלטתי לענות והתברר שזה השליח של הפרחים.
שהביא זר ללא כרטיס. וברר בחנות- וגם שם לא יודעים מי השולח.
אני יכולה לשער מי זה. אני יכולה לקוות מי זה. אבל מה יוצא לי מזה? מה זה צריך להביע?
(ועדיין, יכול להיות שזה אחד אחר שאותו אני בכלל לא רוצה.)
בקיצור, אחרי השעשוע של הרגע הראשון- זה סתם מבאס.

לבשמת. אני גם בעד לצמצם למינימום מגע עם הילדים. בדיוק היתה לי שיחה על זה עם הפיונת לפני חצי שעה. היא הביעה מורת רוח מזה שהקשר הנוכחי שלי שמתנהל לגמרי בלעדיה אבל האס אם אסים והטלפונים קורים לפעמים על ידה, מלחיץ אותה. היא הסבירה מאוד יפה שמאז שאבא לא גר איתנו היא רגילה להיות אתי וכשתשומת הלב שלי הולכת לגבר אחר זה מלחיץ אותה כי היא חושבת שאולי עכשיו הוא יהיה אבא שלה וכי היא דואגת לי כי יש אנשים שלא אומרים את האמת ועלולים לפגוע בי :-O . ניסוח שלה! הסברתי כל מה שצריך והבטחתי להשתדל לא לסמס על ידה.
הילדים שלנו כל כך רגישים למה שעובר עלינו....
וחיבוק עידוד ל מה זה . בהחלט מעצבן לקבל פרחים בלי זהות השולח.

בקיצור, אחרי השעשוע של הרגע הראשון- זה סתם מבאס.
צודקת.
מזכיר את הפסנתר-מתנה שקיבלה ג'יין ב"אמה" של ג'יין אוסטן.
(כל דבר הוא תירוץ טוב להזכיר את ג'יין אוסטן)

חייבת להוסיף, ואם לא כאן, אז היכן?
http://www.youtube.com/watch?v=[po]WV Kh 6d3vM[/po]

ומוסיפה שאלה לחכמות המועצה:

למה?! למה זה טוב? למה להתייחס למי שאיתך בזלזול וכשהיא הולכת לספר לה כמה אתה אוהב אותה (מקבלת כל מיני רמזים על כך בדרכים עקלקלות)?
אם היית לידה ולא רצית להתראות איתה בשום קונסטלציה (כמעט) ולא לדבר איתה (אי אז כשאביו היה מאושפז בסמוך לבייתי) - אז מה דחוף לך עכשיו?
זה כבר נראה לי יותר מ המלים בשבילו הן סוג של כלי שהוא רואה, תופס ומשתמש בו. אין כוונה מאחורי המלים וזה מה שמבלבל נשים.

נכון, מה זה משנה, לשים את עצמי בפוקוס וכו', אבל בכל זאת אשמח לתובנות על אודות קיום אנושי שאינו מוכר ואינו נהיר לי כלל.

נשים זה עם מוזר
מסרבות לראות את המציאות כפי שהיא וטומנות ראשן בחול.

יש לי ידיד אפלטוני שאנו מדברים על הכל
והוא סיפר לי כי כאשר גבר רוצה להיתפטר ממישהי, אז הוא נוטל על עצמו את כל האשמה ומתחיל לספר לה כמה הוא לא בסדר וכמה הוא לא מתאים "לרמה שלה"....ועוד כל מיני סיפורים כדי לברוח בשקט וכמה שיותר מהר.

כאשר גבר רוצה להיתפטר ממישהי, אז הוא נוטל על עצמו את כל האשמה ומתחיל לספר לה כמה הוא לא בסדר וכמה הוא לא מתאים "לרמה שלה"....ועוד כל מיני סיפורים כדי לברוח בשקט וכמה שיותר מהר.

מדובר בגבר פחדן וילדותי. בקיצור- לא גבר! מזלה של הבחורה שנפטרה ממנו.
ואגב- יש לא מעט נשים שנוקטות באותה שיטה. זה לא את/ה, זה אני.

מה זה, תהי כנה עם עצמך. את רוצה אותו. את רוצה להרגיש אהובה. זה בסדר, לא הופך אותך לפאטתית, רק אנושית

טוב, הגיע הזמן באמת לפתוח את זה. אני הפלונית אלמונית מהודעה קודמת, והעזתי לכתוב הודעה כל כך חצופה בגלל שזה משהו שמטריד אותי: אני מרגישה שהצורך לשמור על פאסון "בשביל מה אני צריכה אותו" הוא לא יותר מהצד השני של מטבע ה"אני חייבת להיות איתו". בצד של "אני חייבת להיות איתו" יש גם את הביטול העצמי, את הניסיון לרצות וחרדת נטישה. אולי אם נסכים לקבל שאנחנו כן רוצות, ונפגעות שלא רוצים בחזרה ומתגעגעות וחולמות על האיחוד המרגש, ולא באמת "מי בכלל רוצה את הגבר הלא טוב מספיק הזה" כי התשובה לשאלה הזאת היא - 'אני' במקרים רבים כל כך. ובגלל שהיא אני עדיף לי לא לזלזל ברצון. לקבל אותו. אני, אני רוצה. וכן אני רואה שהוא לא מספיק טוב. אני רוצה ואולי גם אתקשר אליו, למרות שהוא לא טוב מספיק. אבל אולי גם אשב עם עצמי קצת ואשאל - מה יש בו שגורם לי לרצות את זה?

כאשר גבר רוצה להיתפטר ממישהי, אז הוא נוטל על עצמו את כל האשמה ומתחיל לספר לה כמה הוא לא בסדר וכמה הוא לא מתאים "לרמה שלה"....ועוד כל מיני סיפורים כדי לברוח בשקט וכמה שיותר מהר.

התופעה הזו ידועה ונפוצה.
גבר מעוניין בד"כ במזרן זמין ומהיר לסיפוק צרכיו הכלביים.
אבל לאחר מכן הוא רוצה להימלט.
ואז כדי שהמצפון הכלבי שלו לא יעבוד שעות נוספות, הוא מרכך את עוצמת הפגיעה בכך שהוא מתנצל שלמעשה הוא זה "שדפוק"...חולני...שקוע בחובות אדירים.....וכן מגוון תירוצים שאמורים להכניע את הבחורה הכי רוצה והכי מעוניינת שבעולם...

ולצערי הם מצליחים בדרך מגעילה כזו להשתחרר מהקשר ועוד שהם גורמים לבחורה שרק אתמול כל כך רצתה בהם, ולאחר "התרגיל הכלבי" כל מה שהיא רוצה זה פשוט לברוח ממנו כדי לא להיות מסובכת בבעיות הדמיוניות שהוא הציג לה.

בשמת רק לתקן- אני לא פרודה טריה בכלל, אני הרבה זמן ללא בנזוג. הוא פרוד, לא יודעת אם שנה זה טרי אבל אין ספק שדברים אצלו עוד מבולבלים.
גם אני בעד לצמצם מגע עם הילדים למינימום אבל ככה קורה שאין לי זוגיות כבר שנים מרוב צמצום מגע כי יוצא שאולי ערב אחד בשבוע יש לי לבד וגם זה לא תמיד ודי נשבר לי מזה ואילו אלה שפחות איכפת להן מהלחיץ את הילדים (או שהילדים כל סופ"ש שני עם אבא) מוצאות זוגיות ואני לא. אז עם כל הכבוד לילדים החלטתי ששינה משותפת זה בסדר ויוצא שיש לי מרגלת בבית כשמנסים לצאת חצי שעה לפני שהיא קמה מהבית היא בכל זאת קמה. ואז חקירות, דיווחים למשפחה מורחבת ועוד כל מיני. אבל כן, יכולתי בהחלט להשאיר את זה שם.
בכל אופן הוא הספיק לזרוק אותי יום אחרי שכתבתי כאן אבל יש לי הרגשה שהמשך יבוא.

גבר מעוניין בד"כ במזרן זמין ומהיר לסיפוק צרכיו הכלביים.
צרכיו האנושיים. אנושיים מאוד.

רננה, זה מאד עצוב לי לקרוא מה שכתבת.
גברים ראויים בעיני להרבה יותר כבוד מזה, בין אם נשארו לפתח קשר רגשי עם מישהי ובין אם לא.
גם גברים מחפשים אהבה, גם גברים מתהלכים עם לב פצוע לפעמים, גם גברים כמהים בסתר ליבם ל"אחת".
יכול להיות שהיחס למיניות בחברה שלנו איננו מהבריאים בעולם ולכן יש הרבה "החטאות". אבל סקס בבסיסו הוא דבר כל כך טהור ומקודש - איך אפשר לומר על איחוד זכר ונקבה "צרכים כלביים"?

מסכימה עם שלולית

יכול להיות שהיחס למיניות בחברה שלנו איננו מהבריאים בעולם ולכן יש הרבה "החטאות". אבל סקס בבסיסו הוא דבר כל כך טהור ומקודש - איך אפשר לומר על איחוד זכר ונקבה "צרכים כלביים"?

מדובר בסובלימציה מצד הנשים בעיקר כדי להצדיק את קשריהן המיניים המזדמנים.
צר לי אם המונח "צרכים כלביים" צורם משהו.....אך לצערי זו המציאות.

ובכלל אין לראות בסקס מזדמן שנועד לפריקת יצרים כלביים, כדבר "כל כך טהור ומקודש" כפי שכתבה שלולית.

לדעתי המונח המתאים לקשרים מעין אלו הוא : "צרכים כלביים" וכפי שכלבה מיוחמת מאבדת את הגיונה ושלוותה ומשתגעת וכן בכלב מיוחם, כן הדבר לגבי גבר ואישה מיוחמים המחפשים סקס מזדמן ובעיקר מדובר לצערי בגברים ,אף כי גם נשים מיוחמות לא חסר.

רננה כנראה שאת יודעת על מה את מדברת
עצוב
יש גם גברים אחרים. אולי עוד לא פגשת בהם.

יש גם גברים אחרים. אולי עוד לא פגשת בהם

ברור שיש גם "גברים אחרים" אין ספק.
אבל לדעתי יש רבים ורבות מאוד אשר מונעים לפי ההגדרה כפי שציינתי "יצרים כלביים"
התעלמות ממצב עגום זה הינה למעשה טמינת הראש בחול וסירוב לראות את המצב כפי שהוא באמת וחבל !

לא כל סקס הוא קדוש.
אבל אין קשר בין ה"מזדמן" לבין זה.

סקס הוא קדוש בעיני כשהוא נעשהב מתוך חופש, מתוך אהבה, מתוך ראיית האלוהי שבאחר. כשהבריאה מתאחדת דרך הגופים שלנו לרגע. וכל זה יכול לקרות בין אם מדובר במערכת זוגית עם כתובה וטבעת ובין אם מדובר במפגש קצר מועד, אפילו ללילה אחד.

הנה חלק גדול ממה שאני אוהבת במפגשים מיניים שאינם חלק מזוגיות ארוכת-טווח: אני מתאחדת רק עם מי שיש לי איתו אהבה. רגש נקי. (גם אם זו אהבה שלא תתפתח לנישואים). אני לומדת לפתוח את הלב עד הסוף, בעצם במרחב "בטוח", לפתוח מול מי שיש איתו חיבור אנרגטי חזק, אבל חשוב מכך - אני לומדת לסגור.
להפתח במלאות - ולסגור בשלמות.
כלומר, לדעת מראש שאין לזה המשכיות כמערכת יחסים (יכול להיות בהחלט המשך מדי פעם של מפגשים מסוג זה), וללכת הלאה עם האהבה שהענקתי וקיבלתי, בלי לערבב שם צרכים רגשיים, הזדקקות, בלי ליפול עליו עם כל מה רוצה שהוא ימלא עבורי במקומי...
זה אולי לא מתכון-לחיים, אבל לעת עתה זה סוג של לימוד שאני זקוקה לו ומברכת עליו.

סקס הוא פוטנציאל, השאלה מה עושים ממנו.

עמוק בפנים היקרה.
הודעתך האחרונה נקראה בעצב. בעיקר בעצב על השימוש ב"זריקה". יש פרידה, לא מתאים כרגע- אבל את בן אדם מלא עוצמה ורגש. מקווה שתוכלי להבין ולהתייחס אל עצמך ככזו. שולחת חיבוקים אמיצים. אנחנו כאן, גם אם לא תמיד ידעתי מה לכתוב.

כשחזרת לכתוב כאן נבהלתי לרגע: מה, היא נפגשת עם הלשעבר שלי ?!
בקשר אליו אני מרגישה שהוא לא באמת פנוי. עסוק מאד בפרודה שלו המון בכאבים שלו על איך שהילדה שלו גדלה על זה שעזב את הבית כי לא התאים לו , המון בקשיים שלו בעבודה ואיכשהו לא באמת מספיק מתעניין בי ופעם כשניסיתי להגיד משהו בהקשר הזה אז לא הרגשתי שיש לי באמת מקום להגיד

אחד לאחד. הוא גם נבהל לגלות זאת בעצמו אחרי נצח, כי חי בתחושה שהוא נותן ה-מ-ו-ן, וגילה שהוא רק לקח.
והניחוש שלי שהיה משהו דומה גם במערכת ממנה נפרד לאחרונה, אבל הוא מנוע מלבחון ולראות זאת. לפחות זה מה שאני הבנתי (עם עזרה ולאחר זמן לא מבוטל) עם שולח הפרחים האנונימי "שלי"

ואכן, יש לי הרגשה שהמשך יבוא כי הם חוזרים אל המקום המעניק הזה שלך. השאלה האם את רוצה לחזור לשם? ואני מנחשת שהוא מאוד מחזר ומעניק תשומת לב, גם בגלל מה שתיארת, וקל נורא להתאהב במישהו שנורא רוצה אותך. אבל האם הוא מעניק הקשבה, קבלה?

שוב, אני מקבילה אלי בגלל דברים שאמרת וצילצלו לי מוכרים, אבל כידוע, לכל אחד משתקפת באחר נפשו שלו, אז אולי אני לא בכיוון.

צריכה שמישהו ירגיע אותי.
הוא אירופאי. לא דברן גדול ואני בזמ האחרון מתקשה לתקשר בעצמי.
כבר חודשים שהוא לא אמר "אני אוהב". עכשיו כבר לשמדתי לשפוט גברים על פי מעשיהם.
אבל... אני לא מצליחה. כלומר יש המון רגעים שאני מצליחה לראות את זה שבא לאסוף אותי מהתחנה בלי שאבקש, או שהביא קפה למיטה בבוקר סופש לפעמים אני מצליחה לראות במבט.
ויש המון רגעים שכל מה שאני שומעת זה שהוא לא אומר ושמצד שני עוד אחד התחתן עוד אחת בהריון או ילדה ילד ומשהו בי מתכווץ ופוחד.
בקיצור עזרו לי נשים חכמות לצאת מהסרטים שלי.

באיזה סרט מדובר?
הקישור לא עובד

הוא פשוט לא בקטע שלך
he's just not that into you

בקיצור עזרו לי נשים חכמות לצאת מהסרטים שלי.
אולי תאמרי לו מה שמפריע לך?

לפעמים הכי פשוט וישר - עובד.

בשמת יקרה
אני קוראת אותך בדף הז ובא לי לחבק אותך, את כותבת דברים כל כך חכמים ומחזקים, את ננתפסת לי כאמא גדולה לכל הנשים פה, מלמדת אותן להאמין, לקבל, לאהוב ולהעריך את עצמן, אני קוראת אותך כבר שנים ורואה את ההתפתחות והצמיחה שלך, מקווה לחנך את בנותי כמו שאת ״מחנכת״ אותנו הנשים למלאות ושלמות עם עצמנו, תודה על כל הכוחות שאת מוסיפה לדף הזה.

[-: וואו תודה [-:

שליחה על ידי נינה* » 31 מרץ 2013, 00:59

צעקתי עליו שהוא חייב להתחתן איתי כמה שיותר מהר,
כנראה זו היתה טעות...
הוא קצת נבהל...
אבל מה יכולתי לעשות?
זה באמת נורא דחוף לי והוא לא מבין

איפשהו פה למעלה ישנה תלונה של מישהי שיצאה עם כמה בחורים ואף אחד מהם לא התקשר אחרי הדייט הראשון. אז אני עכשיו בתקופה עם סבלנות לדייטים (וגם זה משהו), ואני נתקלת בבעיה דומה: הם לא מתקשרים אחרי הדייט הראשון. כלומר, לא אלה שמצאו חן בעיני... היו כמה שהתקשרו אבל לי זה לא היה מתאים. אבל לגבי אלה שלא: היו כמה פגישות מאוד נעימות, כאלה שהאנרגיה היתה בהן טובה והיתה תחושה של טעם של עוד, והייתי בטוחה שיהיה להן המשך. אבל לא. לא התקשרו.
יש לי הרגשה שיש איזה קוד בסוף פגישות שממנו אמורים לפענח אם יהיה המשך או לא. משהו שצריכים להגיד. למשל, כבר הבנתי שאם אומרים "נדבר" זה אומר שלא נדבר... אבל אולי אני משדרת משהו או אומרת משהו שנותן לצד השני להבין שאני לא מעוניינת? יש לכן טיפים? לא שאני מחפשת מילת קסם שתגרום להם להתקשר, אלא איזו מילה שתתן להם להבין שאני מעוניינת שיתקשרו, והם כבר יעשו עם זה מה שהם רוצים. או לחילופין, משהו שיעזור לי להבין אם כן או לא יהיה המשך מבחינתם. זו תקופת הדייטים הראשונה בחיי ואני מגלה שיש הרבה מה ללמוד...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בסוף הפגישה לומר שתשמחי לשמוע ממנו, ותחייכי הרבה, ובסוף תגידי "להתראות" (עם כוונה) ולא סתם "ביי נדבר כבר"...

בדף בעל שלא רוצה סקס נכתב:
_מרקע ונסיון אישי ופרטי שלי וכמי שנמצאת באתרי היכרויות תקופה לא קצרה,אני מעידה כי רוב הפניות אלי מגיעות מגברים שגילם 10 שנים במקרה הטוב וצפונה מגילי
בדיוק !!!
כל בחורה שנמצאת באתר הכרויות כזה או אחר מודעת לזה.
זה פשוט טירוף ,אבל מה ניתן לעשות כנגד הדבר הזה?_

לי התשובה נראית מאוד ברורה:

פשוט לא לחפש באתרי היכרויות.

או, להבין שהם מאפשרים יופי של סינון בלי שום טירחה: הוא כותב שהוא בן 45 ומחפש "עד גיל 35"? לא עבר את האודישן. לא צריך לטרוח, לא צריך להשקיע לפגוש אותו, ברור מראש שזה עוד בבון מצוי. יפה מצידו לגלות את הקלפים עוד לפני הדייט הראשון. תודה. נקסט.

רוב הפניות אלי מגיעות מגברים שגילם 10 שנים במקרה הטוב וצפונה מגילי
אבל על זה יש לי עוד משהו להגיד:
אולי ביניהם יש כאלה שמנסים טווח רחב ולא שופטים לפי גיל (אולי יש ביניהם אחד שמחפש גם 10 שנים מתחת וגם 10 שנים מעל...).
אבל האם את פוסלת גברים רק משום שהם מבוגרים ממך ב-10 שנים?
צריך להבדיל אם הבעיה היא שהוא מבוגר בעינייך, או שהוא "מחפש רק צעירות" ואת לא רוצה אחד עם השקפת עולם כזאת?

אבל האם את פוסלת גברים רק משום שהם מבוגרים ממך ב-10 שנים?

אממ... כן! כלומר אני פועלת לפי:

פשוט לא לחפש באתרי היכרויות.

והאמת שיצא לי להיות במערכות יחסים עם צעירים יותר ומבוגרים יותר ובני גילי. אולי במקרה הכי עמוק היה עם בני גילי.
והיום מגעילים אותי גברים שמחפשים רק צעירות. ורוב הגברים שסביבי ממש לא כאלה.

ואלה שיצאתי אתם פעם שהפרש הגילים היה גדול - היה בזה משהו מגעיל וזו לא מערכת היחסים שאני מחפשת.
אני לא יכולה להגיד שזה סוג מסוים של גברים, אבל זה בהחלט סוג מסוים של גברים עם יחס מסוים לנשים. ככה ההתרשמות שלי.
את פוסלת גברים רק משום שהם מבוגרים ממך ב-10 שנים?

אני מאמינה שאהבה יכולה לבוא באינסוף צורות. אבל היא באתר היכרויות, ומחפשת מישהו מתאים. ההנחה שמישהו שמבוגר בעשר שנים לא מתאים פסולה? זה נורא הגיוני. עשור שלם. איך זה רק משום?

אבל זה בהחלט סוג מסוים של גברים עם יחס מסוים לנשים
אני לגמרי בעד.

שליחה על ידי נועה* » 06 מאי 2013, 18:33

בסוף הפגישה לומר שתשמחי לשמוע ממנו, ותחייכי הרבה, ובסוף תגידי "להתראות" (עם כוונה) ולא סתם "ביי נדבר כבר"...

למרבה הצער זה לא יעזור בד"כ במידה והוא באותו הגיל פלוס מינוס.

אז פשוט ולא לפגוע חלילה, יהיה לך קשה למצוא בן זוג ברמה כמו שאומרים. וזו המציאות.

אני מוכנה למצוא בן זוג גם במישור. ואני מאמינה שהמציאות זה מה שאנחנו מוצאים וזה תלוי באופן החיפוש.

נועה היקרה, אני מכירה המון גברים ישראלים שהם לא כאלה. בכל מיני גילאים. ואני מכירה סיפורי היכרויות מאוד מאוד מפתיעים.
את לא תאמיני עד כמה. בכלל לא כמו שאת מתארת.

ואני מאמינה שקיימים בני זוג נהדרים עבורך. באמת מאמינה. ואני יודעת מאיפה את באה. אני גם מכירה סיפורים שעדיין לא נגמרו.
ואפשר לראות בין הבנות שהכירו (גם בגילאים יותר מבוגרים, בחיי!!!) משהו שהיה מוכן ובשל ומאמין שמגיע לו ללא סייג.
והבנות שעדיין לא - בדרך כלל חסרות מעין תחושה של ערך עצמי.

שלא יפלו פנייך!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני עייפה ולחוצת חתונה, אני מתארת לעצמי שאלו לא תכונות הכי סקסיות , אבל כמה אפשר? אנחנו ביחד כבר שנתיים (לסירוגין) והוא לא בטוח שהוא מוכן להתחייב , זה פשוט מעליב ואני חיה את העלבון הזה כבר שנה ומצפה לרגע שיבין שנועדנו, שיכרע ברך וישלוף טבעת יהלום ,... למה זה לא קורה לי? אני נשמעת פטתית אני יודעת, אוף נו כבר, היה דף כזה פה פעם 'איך לשכנע גבר להתחתן' יש למישהי עצה? כבר הצבתי אולטימטום (ונכנעתי בסוף /: אני אוהבת אותו אבל אנחנו לא ילדים

אין עוד דרכים לפגוש גברים בגילאים כאלה מלבד אתרי היכרויות?
אולי האתרים האלה מושכים אליהם טיפוסים מהסוג הלא נכון.
גם לי יש חברה עם חוויות שליליות מהאתרים. אני לא רוצה להתחסד כאן - התופעה שאת מתארת אכן ידועה לשמצה.

_פשוט תורידי לעצמך את האסימון (במובן החיובי) ותפנימי שהגבר הישראלי הוא שובניסט חזירי המעוניין בבחורה צעירה ולא בבחורה חכמה ובשלה ומנוסה עם ילדים (או בלי) שהיא בת גילו.
הם לא מתקשרים מהסיבה הפשוטה בד"כ מאחר ואתם באותו הגיל בערך פחות או יותר והחזירים רוצים בחורה צעירה גם לאגו וגם לסקס._

נעה יקרה, אני מכירה כל מיני סיפורים, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. יש זן של גברים מבוגרים המחפשים צעירות, זה נכון. אלה לא כווווולם. יש כאלה שעוד לא מצאו והם פחות איכותיים ויש כאלה שעוד לא מצאו והם יותר איכותיים. לא כווווולם פחות איכותיים. יש ויש ויש. הגברים שיצאתי איתם ידעו בת כמה אני. אם הם היו מחפשים רק צעירות יותר, מלכתחילה לא היו יוצאים איתי, לשיטתך. עד כה, בין אלה שהתקשרו ואלה שלא, לא נתקלתי בבבונים והפגישות היו נעימות לגמרי (אולי כי אני משקיעה בסינון, ובהחלט, חלק מהסינון זה של גברים מבוגרים שמגדירים את טווח הגילאים שהם מחפשים כצעירות מדי. מבוגרים שמחפשים גם מבוגרות בגילם אני לא פוסלת מראש). המבחר בגילאים שלנו קטן יותר מאשר לפני 10-20 שנה, ולמצוא מישהו מתאים זה קשה. זה הכל.

זו המציאות.
המציאות יותר מורכבת... נדמה לי שיש כאן אופטימיות כנגד פסימיות.

פשוט לא לחפש באתרי היכרויות.
בשלב מסוים בחיים זו אחת האופציות הטובות. אנחנו כבר בשלב שבו לא מכירים הרבה אנשים חדשים, בטח לא פנויים. רוב האנשים בגילנו שמחפשים קשר רציני רשומים באתרי היכרויות. זה כמובן לא אומר שבאתרי היכרויות אין בבונים שלא מחפשים קשר רציני.

מכירה אישה שמצאה דרך אתר הכרויות בן זוג נפלא לחיים שהוא מספר שנים יותר מבוגר ממנה.
לקח לא מעט זמן בדרך הזו של זימון הזוגיות.
בדיוק הזמן שנדרש לשניהם כדי להיפגש

וגם:
אולי הסיבה האמיתית שגברים מחפשים באתרי הכרויות נשים צעירות מהן קשורה לכך
שלאישה מעצם היותה אישה יש יתרון על פני הגבר במובן של ידע פנימי, חוכמה ובגרות. הגיל הבוגר של הגברים על פני הנשים יכול לתרום לאיזון בין שני הצדדים.

"גבר שווה" (כלומר,נאה,מבוסס,חכם ובעל מעמד)
טוב נועה, זו ההגדרה שלך וזה מה שאת מחפשת. ההגדרה שלי למישהו איכותי היא מסקאלה אחרת לגמרי (שוויוני, צנוע, יודע לצחוק על עצמו, אכפתי וכד').
רציתי להציע לך את האפשרות שדווקא בגלל שזה מה שאת מחפשת- זה מה שאת מוצאת.
כלומר, גבר שחושב על עצמו שהוא נאה, חכם ובעל מעמד- יחשוב הרבה פעמים שמגיע לו צעירה סקסית (בכל זאת צריך לצורך המעמד).

תחשבי על זה: את מחפשת מישהו מבוסס. הוא מחפש מישהי צעירה. וההיפך: את לא מחפשת מישהו צעיר והוא לא מחפש מישהי מבוססת. ככה זה בעולם הישן:)
<רוזמרין נשואה לצעיר ממנה ויחד הם מתבוססים במי אפסיים>

גם באתרים וגם מחוץ לאתרים המדובר באותם הגברים עם אותו הרצון לקבל אישה צעירה,יפה,זקופת שדיים ומתוחה...
טוב, אז כאלה אנחנו לא רוצות. כל בני הארבעים הם כאלה? מיעוטם? הרוב? לא יודעת.
אני לא קונה את גישות "כל הגברים הם", וכמובן לא את "כל הנשים הן".
העובדה היא שאנשים מוצאים זוגיות בכל שלב בחייהם, יותר בקלות בצעירותם, יותר בקושי בבגרותם, וזה תלוי אופי והרבה מזל.

טוב נועה, זו ההגדרה שלך וזה מה שאת מחפשת. ההגדרה שלי למישהו איכותי היא מסקאלה אחרת לגמרי (שוויוני, צנוע, יודע לצחוק על עצמו, אכפתי וכד').
היר היר

מכר שלי, שהתגרש לקראת גיל 50, חיפש רק נשים בוגרות באתרי ההכרויות. הוא טען שרוב הנשים שיצא איתן, בכלל לא רוצות בן זוג בביתן אלא רק כזה שיוציא אותן לבילוי פעמיים בשבוע +סקס.
בסוף הוא מצא אשה כלבבו. בגילו, חכמה ומעניינת, והוא אוהב אותה אהבה עזה. הם גרים יחד (בבית שלה!) . הוא לא מבוסס אבל כן חכם ונאה.

מה אני רוצה להגיד? שיחד עם האצבע המאשימה כלפי הגברים המנייאקים, כדאי גם להפנות תשומת לב פנימה- מה את באמת רוצה ומה לא ואיך את משדרת את זה ולמה דווקא אלייך מגיעים כל הנבלות. האמירות שלנו, ההתנהגות שלנו, המעשים שלנו- כל אלה מזמנים לנו את האנשים שאותם זה מושך. אם נתקלת שוב ושוב בגברים מאוסים שיוצרים איתך קשר, תבדקי את עצמך.

רוזמרין, HEAR HEAR

רוב הסיכויים שהמכר הזה ,די דלפון, והוא מצא לו פתרון לדי השכירות ולקורת גג. ולסקס זמין ולא תובעני במיוחד
את יכולה להגיד את זה כמעט על כל גבר בכל מערכת יחסית שהיא.

אם נתקלת שוב ושוב בגברים מאוסים שיוצרים איתך קשר, תבדקי את עצמך.
אני לא מתה על האשמות כאלה. החיים זורמים גם בלי תלות בתשדורות שלנו ליקום. מה שכן, ההגדרה של גבר כנבלה או עצם זה שמצאת את עצמך שוב ושוב נפגשת עם אותם גברים שאת מגדירה כנבלות (פיזית, כלומר, הם צלחו את מנגנון הסינון שלך), כן תלויים בך במידה מסוימת.

אזהרת טרול
הוא מופיע עם אותן דעות גם בדפים אחרים
שיבולת

שליחה על ידי מצ'רה* » 07 מאי 2013, 13:27

אנחנו לא באים לאתר בשביל להתמודד.
התמודדויות יש לנו מספיק בחיים האמיתיים.

_אזהרת טרול
הוא מופיע עם אותן דעות גם בדפים אחרים._
אוף. החיים קצרים מדי בשביל דיונים עם טרול

_נכון מאוד.
אבל רוב הגברים הם כאלה.
ואם מישהו מעוניין בקשר גם עם בת גילו בערך, אז בד"כ מדובר בדחוי חברתית, או נכה, או נתמך סוציאלית._
wtf???
איזה שטויות. כמה מהגברים שאני מכירה, מוצלחים, סקסים, מצחיקים, משכילים וכמובן בריאים התחתנו עם אשה שמבוגרת מהם בשנה כשהם היו בני 32

כל הבעיה תיפתר וגברים יתחילו לרצות נשים בנות גילם ואף זקנות מהם.

העניין הזה מגוחך, כי גם אם מה שאת אומרת נכון אין כאן שום בעיה שאפשר או צריך לפתור.
יש כאן טיעונים עקרים שלא עוזרים לאף אחד.

_אנחנו לא באים לאתר בשביל להתמודד.
התמודדויות יש לנו מספיק בחיים האמיתיים._
גריינתי!

שליחה על ידי אחת* » 08 מאי 2013, 15:42

אני מכירה גבר נעים, נחמד, חכם, עובד במשרה מאוד מכובדת וכן הלאה תאורים חיוביים (אם כי לא נעים להתייחס אליו כאל סחורה) שהיה שמח לבת זוג רצינית ולהקים משפחה, אבל נשים מתרחקות ממנו בגלל עודף משקל גדול.
מה תאמרו על זה?

אבל נשים מתרחקות ממנו בגלל עודף משקל גדול.
אולי הוא מחפש נשים שדווקא חשוב להן גבר חתיך? לא במודע כמובן, אבל זה כמו המתבגרת שמחפשת דווקא את הגבר שאוהב צעירה עם עור מתוח (גם לא במודע).
אני מכירה המון גברים שמנים ו/או מקריחים ו/או מכוערים שמצאו להם את יקירתם. לא מיליונרים.

אפשר לדעת הרבה על המחפש ע"י שאלה פשוטה: מה אתה מחפש? מה חשוב לך בבן/בת הזוג? מהתשובה אפשר למצוא את הכשל העצמי.

אפשר לדעת הרבה על המחפש ע"י שאלה פשוטה: מה אתה

לדוגמה, חברתי בת 37 וקצת רווקה איכותית, ומשכילה מחפשת בחור עם הומור, ושיהיה גבוה, משכיל ומבוסס ושיהיה רווק בלי ילדים או גרוש בלי.
שידע לכבד את האישה.עם גישה פמיניסטית ושיהיה בגיל בין 30 עד 40 לכל היותר.
ומשום מה היא למרות כל המאמצים לא מצליחה למצוא מישהו מתאים.

פששש... איזו רשימת מכולת.
בואי נתחיל מהאפשרות הטובה, שהיא מוצאת בדיוק גבר כזה לפי הרשימה.
אחרי שהם הופכים לזוג מאושר היא מגלה שהוא אמנם מבוסס אבל קמצן. משכיל (למה הכוונה? שיש לו תואר אקדמאי?) אבל צר אופקים. עם הומור אבל על חשבונה. גבוה אבל שעיר מאד.
מה אז? כמה זמן היא תישאר איתו? ואיך תראה רשימת המכולת לגבר הבא בתור?
את פשוט נותנת דוגמא מצויינת לדרך שבה בחורה שמה לעצמה רגל.

אגב, מה זאת אומרת "רווקה איכותית"? יש תו תקן לעניין? האם היא בחורה עם הומור, גבוהה ומבוססת?

אגב ההלך רוח של מה שנכתב כאן יכול להתאים להמון תחומים בחיים:

אין אף משרה פנויה ששווה משהו - או שמשלמים לא טוב, או שלא איכותי, וכו'.
אין אף מקום מגורים שאפשר לגור בו - בבתים הטובים כבר גרים, או שהם יקרים מדי ונשארו רק הגרועים.
אין אף לימודים שאני יכולה ללמוד - או שהלימודים מעניינים ויקרים ואין מה לעשות עם התעודה, או שתנאי הקבלה גבוהים מדי.
אין אף תזונה שאני יכולה לאכול - או שזה לא בריא, או שזה יקר מדי ומגעיל או שמישהו אחר כבר אכל את זה

וכו' וכו' כיד הדימיון

לדעתי כל אחת רוצה קודם כל בעל טוב ומפרנס טוב
תגדירי מה זה בעל טוב בשבילך. לכל אחת יש הגדרה אחרת.
מפרנס טוב? למה מה? את לא יכולה לפרנס טוב? את מפרנסת גרועה ורוצה שמישהו יבחר בך?

הגברים מצאו להם פתרון זול וזמין והם לוקחים נשים מחוץ לארץ ואנחנו הנשים הפנויות בישראל מאוד סובלות מהתופעה המגעילה הזו.
איזה משפט...היישר מפורום תפוז.
הסיבה שאת פנויה לא קשורה לאף בחירה של גבר כזה או אחר. היא קשורה בך ובסרטים שאת מאכילה את עצמך.

שליחה על ידי מצ'רה* » 09 מאי 2013, 09:51

אין אף תזונה שאני יכולה לאכול - או שזה לא בריא, או שזה יקר מדי ומגעיל או שמישהו אחר כבר אכל את זה
D-:

שליחה על ידי ג'* » 09 מאי 2013, 16:18

"נימאס לי מהישראליות" והם כמובן מתכוונים לכך שהם מעדיפים מישהי צעירה מחו"ל על פני ישראלית.
זו באמת תופעה כל כך נפוצה, איך היא עולה כאן כל הזמן?
אין אף גבר שאני מכירה, שהכרתי אי פעם או שחברות שלי הכירו שהעלה אי פעם את האופציה הזו על דעתו.
(ואני וחברות שלי היינו בעולם הדייטים והחיפושים לא מעט שנים)
זו הרי אופציה כל כך בעייתית מהרבה בחינות, קשה לי להאמין שגברים אינטיליגנטים (אם נמשיך עם הסיווגים והתיוגים שרצים פה בפוסטים האחרונים) ירצו בה.

הדבר היחיד ששמעתי מגברים נגיד בגילאי אמצע שנות השלושים עד אמצע שנות הארבעים זה שהם יכולים להירתע מבחורות רווקות בטווח הגילאים הזה בגלל שהבחורות האלה לרוב מאד בלחץ, ולגברים שבאופן טבעי לא חשים כל כך את מצוקת השעון, הלחץ הזה על ההתחלה לפעמים לא מתאים. לכן הם מכוונים לבחורות כמה שנים צעירות יותר כדי שאפשר יהיה 'לקחת את הזמן' בההתחלה, ולא ישר להכנס למירוץ החתונה-הריון-ילדים. זו הסיבה היחידה ששמעתי אי פעם לחיפוש של צעירות. דווקא במובנים אחרים אמרו לי לא מעט גברים שהם מעדיפים בחורות בגילם ולא את הצעירות כי הם כן מרגישים קצת את פער הגילאים.
(אני מדברת כאן על רווקים וגרושים בגילאי 35-45 בערך, לא למבוגרים יותר)

שליחה על ידי טלי_ב* » 09 מאי 2013, 17:10

_מה כבר ביקשתי ?
מפרנס טוב , זה דרישה מוגזמת ?
או בעל בגילי או צעיר ממני אפילו ? זה מוגזם ?_

לדעתי כל אחת רוצה קודם כל בעל טוב ומפרנס טוב.

מחפשת בחור עם הומור, ושיהיה גבוה, משכיל ומבוסס ושיהיה רווק בלי ילדים או גרוש בלי

אני מוצאת את כל האמירות האלה לא פחות שטחיות מרצון של גבר לצאת עם מישהי צעירה ממנו. לרצות מפרנס טוב זה כמו שגבר ירצה מישהי עם ביציות צעירות. לכאורה רצון הגיוני, אבל לא ממש מאפשר לראות את הבנאדם שמולך בשלמותו. לרצות מישהו גבוה זה כמו לרצות מישהי רזה ובלי קמטוטים. הומור זו תכונה נחמדה בהחלט, אבל אפשר לקיים זוגיות מעולה גם בלי זה, מקסימום תצחקו ביחד בסרטים מצחיקים. כדאי להסתכל על מי שמולך כבן אדם ולא לחשוב רק מה אפשר לקבל ממנו ואם הוא עושה רושם טוב בחברה.

אני מניחה ששנים רבות בעולם הדייטים, שיכול להיות אכזרי ללא ספק, יוצרות איזו הסתכלות צינית על הדברים, אבל לדעתי זו הסתכלות מזיקה וכדאי ממש להתאמץ להיפטר ממנה.
אני מכירה באופן אישי כמה רווקים מקסימים ביותר בני 35 בערך שהייתי משדכת גם לאחותי הרווקה, אם הייתה לי כזו, בלי שום ספק. אבל אחד מהם הוא לא חתיך מדהים, סתם בחור ממוצע וקצת ביישן. אין לו חוש הומור מי יודע מה אבל הוא מתחשב מכבד ורגיש ויודע להקשיב. אם מישהי הייתה צריכה לדעת כמה הוא מרוויח כדי לצאת איתו הוא היה נעלב. אחד אחר דווקא נראה מעולה והוא חריף מאוד ורחב אופקים אבל הוא עובד במגזר הציבורי, מתוך תחושת שליחות, ולא מרוויח מי יודע מה. מעניין כמה בחורות פוסלות אותו בגלל זה. שניהם רוצים להקים משפחה כמה שיותר מהר, כי אמנם אין להם "שעון ביולוגי", אבל גם גברים בדרך כלל רוצים להיות אבות בגיל שעוד יש להם מרץ ורוצים להספיק לראות את נכדיהם מתבגרים. לשניהם אין שום בעיה עם מישהי בת גילם. אבל הם בחיים לא היו יוצאים עם מישהי שיש לה רשימת מכולת של תכונות "נחשבות" כי זה היה גורם להם להרגיש כמו סחורה.

שליחה על ידי ג'* » 09 מאי 2013, 17:43

אוייש באמת.....זה סתם תירוץ סרק של הגברים.
זה מה שהם מספרים לך שאין להם בעיה עם מישהי בגילם.
רונית, את באמת מכירה את כל הגברים המדוברים שאת יודעת שהם לא דוברים אמת?
מאיפה נובע המרמור וחוסר האמון הזה שלך? יש כאן עוד ועוד דוגמאות להלכי מחשבה אחרים של גברים ואת מתעקשת שאין שום אפשרות מלבד הטענה שלך שאת רואה כאמת אבסולוטית.
בסדר, יכול להיות שיש גברים שמחזיקים בעמדה שאת משווקת בכזה בטחון, אבל האם את באמת משוכנעת שאין בכל העולם גברים שמחזיקים בעמדות אחרות? (והרבה כאלה).
כמו שיש כאלה שאוהבים קיץ ויש כאלה שאוהבים חורף, כמו שיש כאלה שמתענינים בכלכלה ויש כאלה שדווקא היסטוריה מושכת את ליבם. הגיוון האנושי הוא עצום.
למה להתעקש על עמדה צרה, שטחית ופשטנית? ועוד כזה להט?

למה להתעקש על עמדה צרה, שטחית ופשטנית? ועוד כזה להט?
נו, למה באמת? תסיקי את המסקנות...

למה להתעקש על עמדה צרה, שטחית ופשטנית? ועוד כזה להט?
או שזה טרול שבודק אותנו או שזה גברת עם סממנים טרולים באופן לא מודע. מצחיק לענות לשטויות שלו/שלה אבל אולי יש כאן כמה נשים נואשות שיחשבו שמה שהיא כותבת זה נכון.

שכל פנויה מחפשת תבדוק עם עצמה- האם הגברים שהיא מכירה בעולם האמיתי (ידידים, אחים, קולגות) הם כמו ש"רונית" או "אלמונית" כתבו? האם הגברים שפגשה בדייטים הם כאלה? ואם אלה הגברים בעולמה- מה זה אומר עליה?

טלי ב כתבת יפה בעיניי. רק רציתי להגיד שגם לגברים יש שעון ביולוגי מתקתק. הזרע שלהם הוא בשיאו בשנות העשרים והולך ויורד, מבחינת איכויות גנטיות, ככל שהוא מתבגר. בדיוק כמו אצלנו.
אפשר לגגל ולמצוא מאמרים על מחקרים כאלה. למשל, אוטיזם אצל בנים נמצא באחוזים גבוהים כשהם ילדים לאב מזדקן. בגלל זה יש עליה גבוהה מאד באוטיזם במערב.

שליחה על ידי ג'* » 09 מאי 2013, 19:15

אוטיזם אצל בנים נמצא באחוזים גבוהים כשהם ילדים לאב מזדקן. בגלל זה יש עליה גבוהה מאד באוטיזם במערב.
רוזמרין, אפשר הפניה למקור המידע הזה?

כאן
וכאן
וגם כאן

ראשית תיקון
האוטיזם נמצא אצל נכדים למי שילד אותם בגיל מבוגר כלומר 62 שנים ומעלה ולא אצל ילדיהם.
שנית:
ההפרש באחוזים בין לקויי אוטיזים שהם נכדים לאבות שילדו בגיל 62 ומעלה לבין שאר האוכלוסיה ,הוא שולי וזניח מאוד,כך שלמעשה אין סיכון ממשי כלל לצאצאים הישירים לאבות זקנים.
ואצל הנכדים הסיכון בהבחנה לשאר האוכלוסיה הוא זניח,שולי ולא נחשב.
לעומת זאת אצל נשים בגיל 36 ומעלה הסיכון לתסמונת דאון מתגבר משמעותית מאוד
ובקרב בנות ה-40 הסיכון עולה עוד יותר,אף שיש קשיים להיכנס להריון כלל בדרך הרגילה (אף שזה קורה לפעמים)

כך שלמעשה הגברים מחפשים צעירות מהם גם כדי להתרבות עם פחות בעיות וסיכון לצאצאים
וגם כי כייף להם לסקס ולאגו להיות עם אישה צעירה מתוחת עור וזקופת שדיים.

ועוד תיקון אבל מאוד משמעותי.
מתוך הקישור שצורף למעלה מסתבר כי ההפרש בסיכון הוא כל כך מזערי שהוא ממש לא נחשב.
הסיכון המחושב בהבדל הוא בסה"כ 0.02% פשוט "מחקר" מצחיק ומגוחך ולא רציני.

ועוד "בדיחה" במחקר הזה הוא כי נבחנו אבות בגילים שבין 15-29 שנים.
נו באמת...ראיתם כבר הרבה אבות בימינו בגיל 15 או 16 או 17...18 ..19 ...20.... וכו.....
כן הרושם הוא של עוד "מחקר" בולשיט.

בגלל זה יש עליה גבוהה מאד באוטיזם במערב.
לא בגלל הרביצה התמידית מול מסכים מרצדים ? (מי מדבר בימינו אחד עם השני פנים אל פנים?)

אז הם היו חייבים להתפשר ולקחת אותנו,
לחשוב שלקחת אותי זה להתפשר - נראה לי מוביל בדיוק לזה.
המשוואה חייבת להיולת שלקחת אותי = לזכות בפיס. אני פרס, יהלום, לא עונש שצריך ללמוד איכשהו לחיות איתו.