מחלת שעלת

[אלמונית*]

אנחנו הכנסנו את עצמינו לבידוד ולקחנו אנטיביוטיקה כי היינו די בטוחים שמדובר בשעלת, כאשר כבר הגיעה התשובה החיובית היינו בסוף של הבידוד. ההוראות של משרד הבריאות היו להישאר בבידוד עוד חמישה ימים אחרי האנטיביוטיקה.

אם זכור לי טוב, הרופא אמר שמשלב מסויים הם לא מדבקים גם ללא אנטיביוטיקה - אז שווה לברר את זה, לפני שמבודדים את הילדים לכל כך הרבה זמן. בהחלט. צריך אבל למצוא רופא שלוקח אחריות. אצלנו הרופא במרפאה של הקיבוץ רצה שנישאר בבית עד שיגמרו השיעולים... לא עזר לנו שאמרנו שזה יכול להמשך עוד שבועות רבים... בשלב הזה כבר ביקשנו הוראות ממשרד הבריאות ש"הוציאו" אותנו מבידוד. אני חושבת שהוא כבר לא ישמח לטפל בנו...

[אלמונית*]

חשבתי על עוד עניין שצריך לקחת בחשבון מתי שלא מחסנים... זאת מחלה לאנשי חינוך ביתי צריך בשבילה המון זמן אמא-אבא (אם חולים בה באופן קשה).

[גם_אמא_של_אורי*]

מהתגובות האחרונות עולה פה איזה אוירת אשמה ואחריות בהקשר של אי חיסון לשעלת אז רוצה להוסיף לדיון.

מהקצת שקראתי בענייני החיסונים כמו שאני מבינה המצב הבעייתי היום- כשכל חולה שעלת מסכן בעצם אוכלוסיות ספציפיות כמו תינוקות, קשישים וחולים ירודי חיסון הוא ממש לא אשמת הלא מחסנים אלא דווקא אשמת מדיניות החיסונים.

בתקופה בה לא היה חיסון לשעלת רוב רובה של האוכלוסיה היתה חולה במחלה בשנות הילדות. אני מניחה שגם טרום החיסונים המחלה היתה מחלה קשה ולא נעימה אך וודאי מקובלת (כלומר חלק מרצף החיים ואנשים היו מוכנים להתמודדות עימה). לכן רוב האנשים בבגרותם (כלומר כל מי שחלה) היה מחוסן לכל ימיו כנגד המחלה. בנוסף - לאימהות שחלו בשעלת היתה רמת נוגדנים גבוהה מספיק כך שהתינוקות היונקים היו עם הגנה מלאה מהמחלה. כלומר- גם קשישים גם תינוקות וגם אנשים מבוגרים החולים במחלות הפוגעות במערכת החיסון היו מחוסנים כנגד שעלת בזכות כך שלא היה חיסון.

שעלת זו מחלה מאד מאד לא נעימה לכל חולה, אך היא מסוכנת רק לאותן קבוצות אוכלוסיה ספציפיות שכאמור היום חשופות לסכנות המחלה הרבה יותר.

החיסון עצמו מסתבר מאד בעייתי. צריך לחדש אותו כל כמה שנים. הוא לא משיג חיסוניות לכל החיים וגם המחוסנים עלולים לחלות בשעלת ולפי תאורי המקרה פה לעיתים באופן קשה.
בקיצור כמו שאני מבינה את הנושא הזה דווקא החיסון לשעלת נראה לי כדוגמא מובהקת למדיניות שגויה של חיסונים (שנובעת מהרצון המודרני לחמוק מקשיים והתמודדות עם מחלות). מצד אחד הוא לא מבטיח הגנה טובה דיה מפני המחלה ומצד שני הוא מונע את התחלואה הטבעית ולכן חושף קבוצות אוכלוסיה חלשות כמו תינוקות וקשישים למחלה ולסיכוניה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

גם אמא של אורי

כפי שכתבתי, ב"ניסוי" שאנחנו חווינו בבית הספר בו הייתה התפשטות של המחלה, הילדים המחוסנים חלו באופן מאוד קל - משמע החיסון כן עובד. זו הטעייה לכתוב שהוא לא עובד. יש הידבקות אבל קלה. אלה שחלו קשה היו אלה שלא חוסנו - אנחנו ביניהם.
עדיין - אני לא מצטערת שלא חיסנתי נגד המחלה, גם כי זה לא היה נעים אבל בהחלט לא היה נורא וגם בגלל שעכשיו ככל הידוע לי - הם מחוסנים באמת. מעניין שאני לא נדבקתי (נדמה לי שאני לא מחוסנת).
בכל מקרה זה כן עורר אותי לחשוב שאני רוצה לחסן למחלת הפוליו שגם מתפרצת מידי פעם - ואיתה ממש לא בא לי להתעסק....
הילדים שלי כבר גדולים ויוכלו להתמודד עם החיסון.

[גם_אמא_של_אורי*]

נקודות,
זו באמת הטענה המקובלת - שהמחוסנים יחלו באופן קל או לא יחלו בכלל. אבל דווקא במעלה הדף הזה וגם ממקרי מחלה ששמעתי עליהם שהיו בתחלואה הנוכחית מסתבר שזה לא תמיד כך ויש לא מחוסנים שחלו באופן קשה.
אני עדיין לגמרי מתחבטת ולא שלמה לגבי סוגיית החיסונים לבנותי אבל נראה לי מעניין וחשוב לשים את סימן השאלה על ההצדקה של החיסון הזה ברמת האוכלוסיה כללית.
כלומר מעבר לנקודת המבט הפרטנית- כלומר איך הילד הספציפי שלי יגיב לחיסון וכד' - מנקודת מבט של סיכון מול תועלת לאוכלוסיה הכללית.

[סמדר_נ*]

גם אמא של אורי, עד כמה שזכור לי בהחלט היתה תמותת תינוקות משעלת. חיסון אמהי, אפילו טבעי, מגן לזמן מוגבל. וגם אי אפשר לבנות מדיניות כללית על זה שכל התינוקות יונקים ומבלים את שנת חייהם הראשונה בחיק משפחתם בלבד (ולא במעון תינוקות צפוף).
כלומר, ייתכן מאד שאת צודקת, אבל אז הבעיה מתחילה לא ממדיניות החיסונים אלא מאורח החיים המודרני.
כאן בקליפורניה, אגב (אולי גם בארץ) חיסוני הטטנוס באים תמיד יחד עם שעלת בתרכיב, כך שאם את לא נמנעת מחיסונים באופן עקרוני, יש סיכוי לא קטן שתחדשי את חיסון השעלת שלך פעם בכמה שנים גם בחייך כמבוגרת, גם בלי מודעות ותכנון מראש. אנחנו גרים כאן שלוש שנים וגם אני וגם האיש כבר התכבדנו בחיסון הזה. כל פצע פתוח שמחייב בדיקת רופא מסיבה כלשהי יזכה אותך בחיסון שעלת "על הדרך". אני מניחה שזה יוצר רמת התחסנות סבירה גם באוכלוסייה המבוגרת שחיסוני הילדות שלה כבר לא תקפים (אם כי לא החלטתי מה אני חושבת על זה עדיין).
אבל דווקא במעלה הדף הזה וגם ממקרי מחלה ששמעתי עליהם שהיו בתחלואה הנוכחית מסתבר שזה לא תמיד כך ויש לא מחוסנים שחלו באופן קשה.
אני מניחה שהתכוונת ל"מחוסנים שחלו באופן קשה". הטענה שמי שחוסן מקבל את המחלה באופן קל יותר אם בכלל היא טענה סטטיסטית, לא אבסולוטית. אנקדוטות נגדיות תמיד אפשר למצוא, וכשהן לעצמן, הן אינן מוכיחות דבר.

[אלמונית*]

בקיצור כמו שאני מבינה את הנושא הזה דווקא החיסון לשעלת נראה לי כדוגמא מובהקת למדיניות שגויה של חיסונים (שנובעת מהרצון המודרני לחמוק מקשיים והתמודדות עם מחלות). מצד אחד הוא לא מבטיח הגנה טובה דיה מפני המחלה ומצד שני הוא מונע את התחלואה הטבעית ולכן חושף קבוצות אוכלוסיה חלשות כמו תינוקות וקשישים למחלה ולסיכוניה.
זה ניראה לי נכון, אבל, כמי שמתמודדת עם השלכות החברתיות עכשיו בזמן אמת, אני יכולה להגיד שזה מעניין את ה-X שלהם... ניסיתי להסביר את זה למישהי פה, והיא הסתכלה עלי ברחמים... בקיצור לא משנה מבחינתם אני אמא חסרת אחריות וחברת קיבוץ אגואיסטית... אני ממשיכה הלאה, אבל זה בהחלט מעלה המון מחשבות על הבחירה לא חסן מצד אחד, ומצד שני לגור בקיבוץ.

הבעיה מתחילה לא ממדיניות החיסונים אלא מאורח החיים המודרני._ נכון. זה בדיוק מב שכתבתי למעלה _זאת מחלה לאנשי חינוך ביתי צריך בשבילה המון זמן אמא-אבא משרד הבריאות יכול לתמוך במתן החיסון רק בגלל החיסכון למשק בימי מחלה...

[פלונית_אחרת*]

בקיצור לא משנה מבחינתם אני אמא חסרת אחריות וחברת קיבוץ אגואיסטית...
מהנסיון שלי יש כל כך הרבה דרכים להגיע למעמד הזה בקיבוצים. אם זה לא החיסונים זה יהיה משהו אחר (אולי את לא שולחת למסגרת ובאשמתך יש להם פחות מדי ילדים לגן? או שיש לך חתול?)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מהנסיון שלי יש כל כך הרבה דרכים להגיע למעמד הזה בקיבוצים. אם זה לא החיסונים זה יהיה משהו אחר (אולי את לא שולחת למסגרת ובאשמתך יש להם פחות מדי ילדים לגן? או שיש לך חתול?)
בשיא הקושי צחקנו ואמרנו שיש דבר יותר גרוע מלחטוף שעלת בקיבוץ - לחטוף שעלת בקיבוץ בזמן הפגזות מהצפון כי אז גם צריך לשבת עם כולם במקלט...

[גם_אמא_של_אורי*]

וגם אי אפשר לבנות מדיניות כללית על זה שכל התינוקות יונקים ומבלים את שנת חייהם הראשונה בחיק משפחתם בלבד (ולא במעון תינוקות צפוף).
האמת שלגמרי נכון. מסכימה. לפעמים אני שוכחת שלא כל התינוקות יונקים ונמצאים בבית בשנת החיים הראשונה:-P

הטענה שמי שחוסן מקבל את המחלה באופן קל יותר אם בכלל היא טענה סטטיסטית, לא אבסולוטית. אנקדוטות נגדיות תמיד אפשר למצוא, וכשהן לעצמן, הן אינן מוכיחות דבר. באופן עקרוני ברור שזה נכון. אבל עדיין יש חיסונים מוצלחים יותר ופחות מבחינה סטטיסטית. כמו שאני מבינה ממה שקראתי, חיסון השעלת נחשב כחיסון בעייתי. כיוון שאינו מספיק טוב מבחינת אחוז ההגנה החיסונית שמספק. קראתי איפשהו שבמהדורה הקודמת שלו זו ששינו בעקבות תופעות הלוואי הקשות- רמת ההגנה החיסונית היתה טובה יותר.

ולגבי זה שקשה להיות מחוץ למיינסטרים בקיבוץ- אכן אכן אכן....(אני קיבוצניקית לשעבר שרוצה לחזור לקיבוץ בשביל להיות קרובה למשפחה אבל יודעת שזה עלול להיות קשה מנשוא).

[טליה_אלמתן*]

אחיין שלי השתעל שבועות רבים. אמרתי לאימו שלדעתי זו שעלת (הוא חוסן), אבל למרות שהוא היה אצל רופאים שונים, בערך פעם בשבוע, זה מעולם לא עלה על הפרק.
אחרי שבועות רבים (בחיי איזה חודשיים) החליט אחד הרופאים שזו שעלת, והילד קיבל אנטיביוטיקה. למיטב ידיעתי, הקביעה לא נעשתה על סמך ממצא בבדיקה.
למרות שאנחנו נפגשים לפחות פעם בשבוע-שבועיים, מהמשפחה שלנו לא נדבק אף אחד (הילדים לא מחוסנים. אנחנו ההורים - וואלה אין לי מושג).

[פלונית_אחרת*]

האמת שלגמרי נכון. מסכימה. לפעמים אני שוכחת שלא כל התינוקות יונקים ונמצאים בבית בשנת החיים הראשונה
אני מכירה גם תינוקות יונקים שחלו בשעלת. מה שכן, זה היה בגיל שבו תופעות הלוואי כבר נחשבות ללא נוראיות.

[גם_אמא_של_אורי*]

אני מכירה גם תינוקות יונקים שחלו בשעלת. מה שכן, זה היה בגיל שבו תופעות הלוואי כבר נחשבות ללא נוראיות
רק להבהיר שלא טענתי שתינוקות יונקים לא יחלו אלא תינוקות יונקים לאימהות שחלו בעבר בשעלת כך שרמת הנוגדנים שלהן מספיק גבוהה בשביל לספק הגנה באמצעות הנקה.

[פלונית*]

כן, אבל האמהות של התינוקות הללו לא נדבקו בשעלת, כך שהן כנראה כן מחוסנות באיזו מידה.
למען הסר ספק, אני מכירה את כוחה של ההנקה בהגנה על המערכת החיסונית, ואין שום ספק שתינוקות יונקים חולים פחות, אבל גם זה לא 100%. אני לא הייתי מסתמכת על זה אם היה לי תינוק קטנטן ומחלת שעלת שמסתובבת באיזור, אע"פ שאני מניקה מלא וכנראה מחוסנת. אני במצב כזה הייתי נכנסת לבידוד או דואגת לחסן את התינוק, אולי אפילו מוקדם מהמומלץ, אם כי לא בטוח שהייתי נותנת את המנות הנוספות (אולי רק אחת), לפי שיקולים של שעלת בסביבה.

[אלמונית*]

האם אחרי שזוהתה שעלת בבדיקת דם נהוג לחזור על הבדיקה כמה שבועות אחרי כדי לבדוק מה מצב הנוגדנים?
המרפאה בקיבוץ דורשת שנעשה את הבדיקה, אני מנסה להבין מה משמעותה...

אנחנו שלושה שבועות פחות או יותר אחרי שיא המחלה. במשך היום נשארו רק שיעולים בודדים פה ושם, גם בלילה כבר יומיים השינה רציפה לגמרי. בסופו של דבר, כנראה שאולי נדבקו עוד שני ילדים בגן, אחד גם הוא לא מחוסן. שניהם חזרו אחרי כמה ימים לגן. ניראה לי שהיו עוד משתעלים (כולל מטפלת אחת) אבל אף אחד לא ממש חלה ונישאר בבית (הילדים חוסנים). זה די הפתיע אותי מכיוון שהאבחון והאנטיביוטיקה הגיעו לפחות שלושה שבועות אחרי תחילת שיעולים פחדתי שתהיה הדבקה מאסיבית.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סליחה אם כבר ניתנה תשובה לשאלה הזו - פשוט נשברתי מקריאת הדף הארוך.....
שני ילדיי אינם מחוסנים וככל הנראה הם חלו בשעלת. הקטן שלי (בן 5 ) סיים לפני שבוע 7 ימי אנטיביוטיקה לאיזה טפיל בטן שלא
הצלחנו להיפטר ממנו בשום דרך אחרת.
הוא משתעל כבר שבוע וחצי ואחותו הצטרפה לחגיגה לפני 5 ימים.
האם חייבים לתת אנטיביטיקה כדי שאפשר יהיה להתראות עם אנשים?
איך אני אתן לו שוב אנטיביוטיקה בסמיכות כזו? בחיים לא קיבל ועכשיו שני סוגים שונים בטווח של שבועיים?
איזה באסה! הם שניהם סובלים ומסכנים......

[פלונית_כלשהי*]

אם חשוב לך להתראות עם אנשים ולא להדביק, אז כן, חייבים לתת אנטיביוטיקה. אלא אם יש לך דרך לוודא שכל מי שאתם פוגשים מחוסן ולא בסיכון או שלא אכפת לו.
יש סיכוי שהאנטיביוטיקיה לא תעזור לתסמינים של המחלה, והם ימשיכו להשתעל, אבל זה יחסית מוקדם ויכול להיות שכן יעזור.

[אלמונית*]

אם זכור לי טוב, הרופא אמר שמשלב מסויים הם לא מדבקים גם ללא אנטיביוטיקה - אז שווה לברר את זה, לפני שמבודדים את הילדים לכל כך הרבה זמן.
צריך רופא אחראי ומבין שיוכל לעזור לכם להחליט...ואפשר להתבודד אבל זה קשה עם ילדים.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יאומן שנת 2012 ואין תרופה למחלה הנוראית הזאת, אני לא יודע מה איתכם אבל אני ממש לא יכול לתפקד אני לשבת בבית קפה ופתאם להקיא בלי שום התראה מוקדמת.
זה פשוט מחלה שאיאפשר לתפקד במשך חודשיים, לא עבודה לא כלום אתה זה כמו ילד שלא שולט על הסוגרים שלו.

[ימים_יגידו*]

ככל שאני יודעת אנטיביוטיקה לא משפרת את המחלה. היא רק גורמת לזה שזה לא ידבק אחרים. בנוסף סיכוי גדול שהאנטיביוטיקה מבטלת את החיסון הטבעי שהגוף מתחסן מהמחלה.
כך שאם תתני אנטיביוטיקה הילדים שלך יסבלו בכל מקרה ובנוסף הם יוכלו לחלות בזה שוב.
שני הילדים שלי גם חלו בשעלת לפני כמה חודשים וזה לא היה קל. היינו כמעט כל היום בבית ולא פגשנו הרבה אנשים אבל בפרספקטיבה היה שווה את התקופה הארוכה הקשה מאשר לתת אנטיביוטיקה.
זה ארוך וקשה אבל צריך לזכור כל הזמן שבסוף זה עובר ושהילדים יצאו אחרי זה חזקים ומחוזקים
רפואה שלמה

[ג'וניפר_והמשפחה*]

מתפקדים לרשימה, גם אנחנו עם שעלת. יותר נכון להגיד, הילד עם שעלת. המבוגרים בבית בריאים, נכון לעכשיו.
השיעול התחיל לפני שבוע וחצי-שבועיים, כשבהתחלה לא חשבנו שזה משהו רציני. שיעול אף פעם לא עובר תוך יומיים.
עם הזמן השיעול התגבר ונראה יותר ויותר כמו שעלת. לצערי, בזמן הזה היינו ליד חברה יקרה עם תינוק קטן, שאני מקווה שלא נדבק.
למעשה, רק היום הוא משתעל בצורה שממש אופיינית לשעלת, עם שאיפת אוויר והכל. אם הייתי משאירה את זה לאבחנת הרופאה, היינו מדביקים הרבה יותר ילדים בדרך.
לפני כמה ימים התחלתי לתת לו אנטיביוטיקה כדי למנוע הדבקה של ילדים אחרים. גדול עלינו להשאר חודשיים בבית ואני מאמינה שעכשיו הוא יכול להתמודד עם אנטיביוטיקה. בטח יותר ממה שילדים קטנים יכולים להתמודד עם שעלת.

אגב, אין לי מושג ממי נדבקנו. לא היינו קרובים לילד עם שעלת. מבחינתי, זה לגמרי מהאוויר.

[גילה_ג*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה: ביתי בכיתה ב', לא חוסנה נגד שעלת, קבלה רק חיסון נגד פוליו וחיסון נגד טטנוס ודיפטריה. השנה ניתן בביה"ס חיסון דחף של טטנוס- דיפטריה - שעלת. מכמה ימים לאחר מכן היא משתעלת שיעולים קשים שכמעט מביאים להקאה והיה גם שלב של דמעות ועיפות, אך לא חום. האם יתכן שחלתה בשעלת (אולי קלה) בעקבות החיסון לשעלת?

[פלוני_אלמונית*]

נכנסתי כדי לכתוב את חוויותינו - כדי שהמידע יעזור להורים אחרים.
בני חוסן נגד שעלת בחודשים הראשונים, אך לא קיבל דחף מאז (לא זימנו אותנו) והיה אמור לקבל את החיסון החוזר בכיתה ב', לצערנו הוא חלה לפני מועד החיסון.
קצת לפני חופשת סוכות, בגיל 7.5 התלונן על כאב גרון קל ונשאר קצת בבית. לא היה לו חום וסך הכל הוא נראה והרגיש די טוב. אחר כך הופיעה קצת נזלת ואחרי כמה ימים שיעול, אבל עדיין כמו התקררות. השיעול לא הפסיק ואחרי כשבועיים נעשה מאוד קשה, מלווה בהפסקות נשימה, וכמה הקאות. בלילות ישבנו הרבה לידו. רק לאחר כעוד שבוע נעשו בדיקות דם לגילוי שעלת ונראה שהיתה חשיפה לאחרונה ונוגדנים. בינתיים גם בעלי ואני התחלנו עם כאב גרון ושיעול. בתנו שחוסנה 3 שנים קודם לא נדבקה. בגלל תוצאות הבדיקה שלו ידענו שאנחנו מדבקים ונמנענו מלפגוש אנשים באותו השבוע. קיבלנו גם אנטיביוטיקה מתאימה. השיעול נהפך בשבוע השני לקשה, יש מין התקפים נוראיים כאלה שזה מרגיש כאילו הגרון נדבק ואין שום מעבר של אויר.
רק כשזה התחיל לקרות לי הבנתי כמה המחלה הזאת קשה ומסוכנת, והבנתי מה מרגיש הבן שלי כשהוא מתעורר 6 פעמים בלילה ולא נושם. לי ולבעלי היו את השריקות שבאו עם ההתקפים (יותר נשמע כמו שופר משריקה וזה מרוב מאמץ להכניס אויר לקנה חסום). אי אפשר לפספס את סימני המחלה הזאת עם אסתמה (שיש לי בצורה קלה, ויש גם לבת שלי). אנשים שאלו אותי למה לא ניסיתי לקחת משאף ונטולין. זה פשוט לא אפשרי בהתקף של שעלת, אין שום אפשרות לשאוף שום דבר. הרגשתי בטחון ביכולת גופנו לעמוד בזה, כמה שזה מלחיץ, אבל אני יכולה לומר בודאות שזאת מחלה שתינוקות וקשישים לא יעמדו בה. אני מאוד ממליצה לחסן את הילדים, ואם יש סימני הדבקה אז למנוע הדבקה של אחרים. לקח לי ולבעלי כחודשיים וחצי להחלים ולבן שלנו כמעט 4 חודשים!

[שיריתי*]

היי חברים,
ממליצה לכולם לקרוא את הדף הבא שמסביר על טיפול בשעלת באמצעות מתן ויטמין C (בתצורת Sodium Ascorbate) במינונים גבוהים:
http://www.vaccinationcouncil.org/2012/ ... mphries-md

המינון הוא 200-375 מ"ג של ויטמין C (בתצורת Sodium Ascorbate) לק"ג גוף, לדג' - לתינוק במשקל של 8 ק"ג המינון הוא בין 1.6 גרם ל-3 גרם של ויטמין C (בתצורת Sodium Ascorbate).
אפשר להתחיל במינון הנמוך ולהעלות את המינון עד למקסימום - כשיהיה עודף ויטמין C, זה יתבטא בשלשול - אז אפשר להוריד את המינון.

ויטמין C (בתצורת Sodium Ascorbate) איננו רעיל לגוף (הוא ויטמין חיוני שמשמש בהרבה מאוד תגובות בגופינו), העודפים יוצאים בשתן.

מקווה שזה יכול לעזור, מניסיון אישי: נתתי ויטמין C (בתצורת Sodium Ascorbate) לתינוק שלי (בן 6 חודשים) שסובל משיעול ורואים הטבה משמעותית.

המון בריאות, אושר ושמחה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם מי שחלה בשעלת יכול להידבק שוב

[פלוני_אלמונית*]

גילה- יתכן וקאה לי אותו הדבר. האם בתך באמת חטפה שעלת בגלל החיסון לשעלת?

[דורית*]

שאלה איך אפשר לגלות אם יש את החיידק שצייתם .

[תפוח_אדמה*]

אפשר בבדיקת דם או במשטח אף.

[תפוח_אדמה*]

אפשר בבדיקת דם או במשטח אף.

[רותם*]

אמא שלי בת 50 וכבר 5 חודשים היא עם שעלת קשה שלא עוברת.
3 פעמים היא קיבלה אנטיביוטיקה ואין שיפור .
לאחרונה היא קיבלה משאף סטרואידים AUTOHALER עדיין אין שיפור.
אני ממש מפחדת ודואגת לה היא נראת לא טוב וסובלת מאוד...מה אפשר לעשות? להקל עלייה?

[תפוח_אדמה*]

אני ממליצה על דיקור, ותמצית עשבי מרפא סינית. זה עוזר לסימפטומים ומפחית את הכמיות של הליחה. אין טעם לקחת עוד אנטיביוטיקה - אחרי שלושה חודשים החידק כבר מת ונשאר רק הרעלן שגורם לליחה.

[פלוני_אלמונית*]

לעשות צילום חזה כדי לוודא שזה אכן שעלת ולא סיבוך אחר.
דיקור

[מור*]

אני בשבוע 37 להריון... משתעלת נורא כבא תקופה. ללא חום וללא תסמינים אחרים. השיעול קשה ולפעמים גורם למנגנון הקאה. מעבר לכך גורם לכאבי תופת בצלעות . כאילו נתפסו השרירים באיזור. פניתי למיון בעיקר בגלל כאבי הגב . עשו שם בדיקות דם ואולטראסאונד לריאות ואמרו שהכל בסדר. החשש העיקרי שלי שבמידה וזה שעלת אני עלולה להדביק את העובר . ואני לט מצליחה להבין מהי השריקה המדוברת בזמן השיעול.... יש כמו קושי נשימתי אבל לא שריקה.... אשמח לקצת מידע ....

[פלוני_אלמונית*]

חברה שחלתה בשעלת בהריון ביררה עם הרופא שטען שאין נזק לעובר.
רק בריאות!

[ואם*]

_חברה שחלתה בשעלת בהריון ביררה עם הרופא שטען שאין נזק לעובר.
רק בריאות!_
הבעיה אינה בנזק לעובר, אלא שהתינוקות עלולים להידבק בלידה, ושעלת בגיל כה קטן עלולה להיות מסוכנת

[בילי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עושים שלא ידבקו ממני?
אני כ"כ סובלת ולא רוצה שילדי יעברו את זה.מישהו יכול לעזור לי?

[בילי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם אנטיביוטיקה מונעת הדבקות?
אנא, מי שיודע שיענה לי.

[שמנדובה*]

ככל הידוע לי, אנטיביוטיקה מסוג ״אזניל״ במינון הנכון אמורה למנוע הדבקה.

[אביטל_צ*]

הבת שלי, בת 11, משתעלת כבר כמעט 3 שבועות
שיעול שהולך ומחמיר ככל שהימים עוברים. מתגבר בשעות הלילה, ואתמול בפעם הראשונה זה גם לווה בהקאה.

בסביבתה יש חולי שעלת מאובחנים, כולל חברה קרובה שאצלה היא מבקרת לעיתים קרובות ושם בבית כמעט כולם קיבלו את המחלה.
הרופא שאותו ביקרנו כבר פעמיים טוען שלא מדובר בשעלת ומחר נפגוש אותו שוב.

האם קיימות בדיקות לאבחון מדוייק של שעלת ?
הרופא טוען שבדיקת דם אינה מהימנה.

והאם בכלל אבחון מדוייק ייתן לנו משהו ?

[פלוני_אלמונית*]

מה זה משנה?
העיקר שתתרחקי מאנשים אחרים , על מנת שלא להדביק קבוצות סיכון.
החלמה מהירה ובריאות שלמה

[תפוח_אדמה*]

בשלב הזה איבחון מדוייק לא מאד עקרוני, כי גם עם אנטיביוטיקה היא תמשיך להשתעל. הדבר היחיד זה אם יש תינוקות או זקנים או חולים במחלות קשות בסביבה, כי בלי אנטיביוטיקה היא ממשיכה להיות מידבקת.
כשאצלנו היתה שעלת, הרפאה אמרה שאם יש חולי שעלת מאובחנים בסביבה (האמינה לי שהם מאובחנים) והילד משתעל, אז בסבירות מספיק גבוהה זה שעלת.

[מושבניקית_בהתהוות*]

שיתוף על השעלת אצלנו...
הבת שלי, ינוקא בת 10 חודשים התחילה עם שיעולים בלילות. זה התחיל ביום שני בשבוע, בשישי הלכתי לרופא להיות שקטה שאין דלקת ריאות שמתפתחת או דברים אחרים וגם כי זה כבר הרגיש לי יותר מידי זמן.
הרופא משפחה אמר שזה כנראה נזלת אלרגית שבשכיבה עושה יותר צרות וכדאי להגביה את המיטה ואינהלציות מי מלח להקלה.
חזרתי שקטה הביתה ובדרך מהגן פגשתי חברה שסיפרתי לה על כל השיעולים והיא עדכנה אותי שמסתובבת שעלת באזורנו... התקשרתי לרופא לוודא שהוא יודע על השעלת והוא אמר שזה כנראה לא שעלת ואין מה לחשוש בינתיים, אם יש החמרה לפנות לרופאת ילדים.
במקביל, דיברתי עם מטפל שלפי תשאול טלפוני אמר שזה נשמע לו כמו ברנוכיטיס ולטפל בה בעיסויים.
התקדמנו ואני רואה שאין שיפור וזה ממש מוזר, שמרתי עליה מרוח, קור, מזון מעורר ליחות..
ביום חמישי חלה החמרה בהתקפים. הלכתי לרופאת הילדים המקסימה שלנו שמיד אמרה לי שזו שעלת והוציאה לי הפנייה למיון ואמרה שאם יש החמרה כל-שהיא- לצאת למיון.
בלילה היא התעוררה להתקף שהיה מזעזע יותר... החלטתי שעוד אחד כזה אצא באמת למיון.
הכנתי תיק, עידכנתי את חמותי (בעלי לא היה בבית באותו זמן ואנחנו גרות בשכנות) וניסיתי להירדם לאגור קצת כוחות, מה שלא הצליח בגלל המתח, כל נשימה קצת יותר כבדה מקפיצה אותי...
עוד התקף, הינוקא חוזרת לישון...
הכנו לבית חולים ויטמין סי ועוד כמה תמציות אם טובות, שמני עיסוי... נסעתי עם חמי לבית חולים ואחרי כל המיון וכו הכנתי לה קוקטייל ויטמין סי תמציות והיא שתתה.
בהתקפים בבי"ח ניסיתי להצמיד לה את מסיכת החמצן, שאת מעט האויר שהיא נושמת באמצע- שיהיה עשיר בחמצן. בפועל היא התנגדה לזה ובשל כך ההתקפים היו יותר ארוכים.
בבוקר הגיע מטפל נפלא שטיפל בה ומצבה השתפר מאוד ב"ה! אני כבר רציתי לחזור הביתה אבל ידעתי שזו בעיה וגם הסתדר לנו שבעלי ישאר בשבת (היינו בחדר לבד ) אז ויתרתי.
סה"כ מצבה השתפר, ביום ראשון שאלתי את הרופאה מה בעניין שחרור והיא שאלה אם היו התקים בלילה- כן, אחד. היא אמרה שהיא צריכה להתייעץ עם הבכירים ומאוחר יותר אמרה לי שעוד לא בגלל ההתקף בלילה, שאלתי אותה- אז מה הרציונל שהיא תשאר פה?? טיפול אין, רק מעקב שאני מבצעת (רישום של ההתקפים) ואין לי בעיה להתקשר, לעדכן, לבוא שוב מחר. רק למה להשאיר אותה, עם מערכת חיסונית מוחלשת, במקום מלא חיידקים?
היא אמרה שתתייעץ שוב ואכן, שיחררו אותנו לחופשי
עכשיו, ארבע שבועות לאחר אותה התחלה קלה, היא עדיין משתעלת בהתקפים אם כי חל שיפור משמעותי בשבוע שעבר כך שההתקפים לא מפחידים כל כך שהיא מאדימה ונחנקת כל כך...

לקחתי כמה נקודות שראוי לשתף...
האחת היא- או שהשעלת מתחילה כאיזה צינון או שהבת שלי התחילה עם זה ותפסה שעלת. על כל פנים, זה לא ממש משנה וחשוב לטפל- שעלת או לא, באמצעים שיש בידנו. הויטמין סי משפר פלאים את המצב! הייתה פאזה שהרגשתי שאני נותנת לה ויטמין סי ותמציות ונראה שאין שיפור ואני סתם משקיעה.. ואז יומיים לא נתתי לה והייתה החמרה עוד קצת עוד קצת- לא משהו משמעותי, עד שהיה התקף מזעזע שהחזיר אותי למציאות שכן- להקפיד לתת ויטמין סי!! ואכן המצב השתפר חזרה.

עוד מסקנה קבועה- לבוא עם ידיעה, ענווה וביטחון לבית חולים! אני לא בעד לאטום אוזניים וללכת כנגד, אבל להבין שיש פעמים שהבי"ח לא יזום שחרור אבל בהחלט אפשר לקחת אחריות הורית ולדבר איתם על זה. לי נראה פחות אחראי להשאיר פעוטה במצב כזה במקום שהוא, כמו שחברה שלי כינתה בחן, מדגרת חיידקים.
וחיסונים? תנו לי להתלבט עדיין. שני הגדולים חוסנו בחיסון אחד של שעלת (עם השאר) ולא נדבקו וכמובן בעלי ואני לא נדבקנו. אז הפקפוק על האם החיסון מחסן- אני מפקפקת אבל איך לחסן ומה לחסן.... אתלבט.
בהצלחה לכולם

[מנטרה*]

שלום חברים, מצטערת שאין לי זמן לקרוא את כל הדף.
שאלתי היא כזו:
אני אמורה לפגוש חברים לקמפינג עוד יומיים.
לאמא היתה עכשיו שעלת, אך הם טוענים שהיא כבר לא מדבקת.
יש לה שני ילדים שמחוסנים מטיפת חלב. הקטנה בהם בת כשנתיים וחצי.
השאלה היא האם יתכן שילדיה המחוסנים נושאים את הנגיף אך לא מפתחים סימפטומים והאם הם מסכנים את בנותיי שאינן מחוסנות? וכן, ייתכן ובעלה נדבק ולא מראה סימפטומים עדיין, במצב כזה, האם ייתכן והוא מדבק?
מתלבטת האם לבטל את הקמפינג שתוכנן כבר כמה שבועות...

[מנטרה*]

אה, והגדול שלה בן כמעט 6, האם החיסון שלו בכלל בתוקף?

[תפוח_אדמה*]

מתי היתה לה שעלת והאם קיבלה אנטיביוטיקה? אם היא לקחה אנטיביוטיקה היא בוודאות לא מדבקת. אם לא, זה תלוי מתי התחילה לה השעלת והאם היא כבר עברה את הגל הראשון של השיעולים (המחלה באה בגלים שנמשכים סביב שבועיים- שלושה, אז יש דעיכה וחוזר חלילה. יכול להיות שאם היא סיימה עם הגל השני אז היא תהיה פחות מידבקת.
לפני השעלת יש מחלת חום, אז אם מי מהם טיפה מצונן יש סיכוי שזה ההתחלה של השעלת.
החיסון של השעלת מאד לא יעיל, מכירה הרבה מחוסנים שחלו.
זו מחלה לא נעימה, אבל אם לא חיסנת יהיה לך קשה להימנע מהדבקות לאורך זמן. זו מחלה נפוצה ומדבקת לאורך זמן ארוך.

[אחת*]

זו מחלה לא נעימה, אבל אם לא חיסנת יהיה לך קשה להימנע מהדבקות לאורך זמן. זו מחלה נפוצה ומדבקת לאורך זמן ארוך.
בדיוק מה שרציתי להגיד.
אם לא מחסנים, צריך לקחת בחשבון שחושפים לסיכון גדול יותר למחלה ולהיות מוכנים לכך.
לא תוכלי לדעת אם יש סביבך חולים ונשאים, כי לא תמיד הם עצמם יודעים

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביתי חלתה בשעלת בפברואר שנה שעברה .. השנה היא בכיתה ח ובבית הספר מחסנים השנה נגד שעלת... האם יש צורך לתת לה את החיסון אם היא חלתה במחלה וקיבלה אנטיביוטיקה?

[פלוני_אלמונית*]

אז ככה.. גם ב2016 אין עדיין מודעות ממש למחלה והרופאים לא תמיד ערניים לסימנים. ולא יודעים כיצד לפעול. התחלתי עם סתם חום נמוך שנע סביב 37.5 ובשיא 38 והרגשה כללית נחס. אחכ הגיעו שיעולים קטנים. קבלתי ברונכולט. בשבוע השני התחיל להיות קשה. אז החליפו לאינהלציות. כוסות רוח למת. אחכ התחלתי להחנק מהשיעול שלא פסק לשניה כמעט לאורך כל היום והלילה .ממש. מזל שהמעיים לא יצאו החוצה מהעוצמה. נתנו רוליד. רק אחרי שבועיים הפנו למיון עשו צילום ריאות החליטו על ברונכיט והוסיפו במקביל גם זינת. העליתי חשש שמדובר בשעלת לאור כל מה שקראתי כאן ותאם את החוויות שלי אבל פטרו אותי ב לא יכול להיות. מזל שלאחר 3 שבועות שאני מקורקעת וסובלת בבית התעקשתי לעבור את הבדיקה המיוחדת. יום למחרת קבלתי הודעה שכן. שעלת. חד משמעי. ורק כעת 3 שבועות אחרי התחלתי טיפול באזניל. מה יהיה. מיותר לציין שהשיעול כרגע ממשיך ואין עדיין שינה בלילה. מצחיק שאני עדיין בהכרה עם העייפות הזו. גם במיטה אין מצב לשכיבה אלא רק ישיבה. השאלה הלא ברורה בכלל ושלא קבלתי תשובה חד משמעית היא האם אני עדיין מדבקת. וגם האם רוליד בכלל עוזר או רק אזניל. הרופאה המליצה לבעלי לא לקחת בנתיים כלום ורק אם ירגיש משהו שיקח , אבל רוליד . למרות כל מה שהיה! אז שיהיה ברור . שיעול של שעלת הוא ממש לא שיעול רגיל ואת העוצמה ותחושת המחנק שמתלווים להתקפים וחוסר האויר אי אפשר בכלל לפספס. אם אתם חושדים תתעקשו על הבדיקה. אגב יש חובת דיווח למשרד הבריאות .

[אחת*]

אפשר לשאול אם קיבלת פעם חיסון?

[פלוני_אלמונית*]

אולי בילדות. אני בת 50 ולא נדרשתי להתחסן בשנים האחרונות. אגב היו לי תקוות שהתקפי הלילה הקשים מאחורי אז חזרו כדי להזכיר שהמחלה לא עוברת בקלות וגם לא מהר

[אחת*]

אולי בילדות. אני בת 50 ולא נדרשתי להתחסן בשנים האחרונות. אגב היו לי תקוות שהתקפי הלילה הקשים מאחורי אז חזרו כדי להזכיר שהמחלה לא עוברת בקלות וגם לא מהר
נשמע ממש קשה )-: רפואה שלמה

[פלוני_אלמונית*]

שלום. אני קוראת את הדף הזה כבר כמה ימים, ובכל זאת רוצה לשאול:
אי בהריון בשליש השלישי וגרה בארה"ב. הרופא המליץ על זריקה נגד שעלת על מנת שכשהתינוק יווולד, הוא יתחסן דרך ההנקה. בנתיים קראתי שהיו בעיות עם הזריקה בעבר וששינו אותה בגלל חחששות, מה גם שיש שכתבו שנדבקו למרות הזיקה. החשש שלי נובע מכך שלעובר היה חשש לבעיה נוריולוגית וכעת כנראה שהכל בסדר. בגלל החשש שהיה, ובגלל שקראתי על השערות שזריקת השעלת עלולה לגרום לתופעות של בעיות נוירולוגיות, אני חוששת לקחת את הזריקה.
האם יש כאן מישהו שמכיר מחקרים נוספים שבוצעו על אוכלוסיית נשים הרות במדגם מייצג ולא נמוך מדי? והאם יש מחקר שבדק יילודים לאחר מספר שנים?

תודה מראש על העזרה

[רם*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם
יכול להיות שיש לי שעלת...אני משתעל די הרבה כבר מעל שבוע, חשבתי שהתקררתי מהמזגנים...אני בן 40...אבל..בגן של הילדה דווח על שעלת...כולל משרד הבריאות ומתחילים איתם טיפול נגד כולל...
הבעיה היא שאני לא בארץ בטיול...
יש המלצות מה כדי לי לעשות?

בתודה בראש,
רם.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה שאני ממליצה שכבר ניסית על עצמי זה לשתות כפית כורכום עם מים פושרים 3 פעמים ביום וזה מקל מאוד על השיעול.
ממליצה בחום.
ס

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גרים במודיעין. לפני שבוע בן של חברה אובחן עם שעלת. לפני שלושה ימים הבן שלי. וזה אחרי חודש של אולי דלקת ריאות. אולי וירוס. אולי אסטמה. חודש של יום בריא יומיים חולה. השיעולים הפכו להתקפי שיעול עם חנק באמצע, דמעות . הרופא מייד אבחן שעלת ושלח בדיקה שהתקבלה חיובית. התחיל אזניל ומצבו משתפר לאט לאט. בעלי עדיין משתעל נורא.
ומה עצוב. פוטרתי מעבודתי לאחר שנים! של שביעות רצון כי נעדרתי הרבה בחודש האחרון ( מה שנכון) ולא ידעתי מראש ( בין התקף להתקף הילד כאילו בריא) וגם הילד- שנשבעתי שכמעט נחנק לי בין הידיים נצפה בבית ספר למחרת. העיקר הבריאות. אבל עדיין .

[גברת_פלפלת*]

נכנסתי לקרוא קצת כי מתלבטת לגבי חיסון, מוסיפה את הפרספקטיבה האישית שלנו-
לפני שנתיים הילדים ואני חטפנו שעלת- אף אחד מאיתנו לא חוסן. הם עברו כמה שבועות של שיעול לא נעים עד כדי הקאה (בני 12,9) ואני סבלתי חודשים משיעול קשה, כולל עצירות נשימה מפחידות מאוד- ממש לרמה שחשבתי שאני הולכת למות כי קנה הנשימה ממש נסגר. חנק ספונטני באמצע הלילה, לילה אחרי לילה. חוויה לא מומלצת. בעלי לא נדבק מאיתנו וכך גם אחי שמבלה אצלנו יום יום.