האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
הי חתולה,
השיפוץ בעיצומו
כנראה שעוד שבועיים הבית שלי יהיה מוכן...
הכל נראה מאוד יפה וכיף
מה שמאיב זה הכסף שזורם, מעל ומעבר למצופה.
אבל כנראה שזה מה שקורה כשרוצים לדייק מבחינת יופי וגם תוחלת חיים.
מה איתכם? מצאתם בית?
וכן, אשמח לקבל את המייל של טליה שניידר, תודה.
הייתי אצלה אתמול ביום החלפות ולא קישרתי
מחר אנחנו בסידורים, יומרביעי אולי פנויות באופן חריג(בדר"כ בייביסיטר), יומחמישי -הצטרפנו רשמית בשבוע שעבר לחודשיים למרכז איילון!!! (היה שם כיף לשתינו).
אעדכן ברגע שאדע בוודאות לגבי יום ד'.
@}
וואוו, הר של שלג בת"א! עד מתי נראה לך שזה יחזיק? איזה יופי שאת מגלה לי, אולי יום ה' (אם יהיה עדיין משהו שם) מחר אני לא פנויה
נשמע שנהנתם מאוד.
מקווה שגם יום ב' בערב היה מוצלח לך.
בינתייים השתנו אצלנו קצת דברים בנושא השינה ועברנו ללינה משפחתית - כל החדר שינה שלנו הפך למזרון אחד ענק ואנחנו כולנו שם. לאילי היתה תאונת דרכים לפני בערך חודשיים, והיא עברה לישון איתנו. אחד מאיתנו עבר לישון עם איתמר. מכיוון שהם ישנו ביחד על מזרון זוגי הוא הרגיש בחסרונה, בנוסף לעובדה שהוא חש חזק מאוד שעובר משהו על הבית. הוא התעורר בלילה ולמרות שלא היה לבד שאל איפה אילי. אז אחרי יומיים הבאנו עוד מזרון והעברנו גם אותו אלינו, והתחלנו לישון ביחד. מהר מאוד הבנו שזה מוצא חן בעינינו, שאנחנו ישנים ככה יותר טוב כולנו והחלטנו למסד את זה. הפכנו את חדר השינה שלהם לחדר משחקים מסודר (אפרופו הדף שפתחת בנושא של בלגן, לא זוכרת את השם - סידרנו ככה שלכל דבר יש מקום, סלסלות לקוביות, מיטה לבובות, שולחן לציורים וכד', וזה עשה ממש סדר בבית (עאלק, כרגע מה-זה מבולגן. אבל בשוטף זה עשה ממש סדר). העפנו הכל מהסלון לשם, וככה גם אם הם מביאים דברים לסלון, יש איך לסדר ואין את הקופסאות האלה שמלאות בחתיכות קטנות ואבודות. אם תרצי טיפים בנושא הזה - אז בכיף). את החדר שלנו הפכנו למזרון מקיר לקיר פחות או יותר, וזה נוח וכיף מאוד.
אבל יש לי גם מה לתרום מהשלב הקודם שבו באמת היינו מרדימים את שניהם בחדר שלהם. למעשה, מגיל אפס שלו הייתי מרדימה את שניהם ביחד, כי הבנזוג לפעמים היה עובד לילות ולא נמצא בערב בבית, ככה שזה היה אילוץ. אז סינכרנתי מהתחלה את ההרדמות של הצהריים והלילה. הוא ישן איתנו עד גיל שנה במיטה, והיא ממש לא רצתה למרות שהצענו לה - היא מאוד אהבה את המזרון שלה וכשעברנו לבית החדש - אז גם את החדר שלה. היתה מחכה בשקט שאני ארדים אותו ומבקשת לעבור לחדר שלה. בהרדמות הייתי מיניקה אותו ומחבקת עם היד השניה אותה, ולפעמים היתה נרדמת או מחכה שארדים אותה בחדר שלה. זה פשוט היה ככה. כשהוא גדל, ועבר לישון איתה באותו מזרון, היה שלב שבו הם היו מפריעים אחד לשני, אבל גם זה עבר. תמיד מי שהרדים שוכב בין שניהם, מספרים סיפור וכשהולכים לישון כל אחד מתכנס לצד שלו. גם עכשיו זה ככה. לפעמים הוא קופץ מעלי להפריע, ואם היא בעניין אז לפעמים אני נותנת להם עוד קצת לשחק. הרבה פעמים היא כבר בעניין של לישון, אז אני מחזירה אותו לצד שלו. בהרדמות של עכשיו שניהם רוצים מגע פיזי (לא תמיד זה היה ככה), אז אני מנסה לחלק, למשל פונה אליה ונותנת לה יד ומזמינה אותו להישען עלי. או נותנת לו מלא חיבוקים ונישוקים, טוענת לו את הבטריה של המגע ומסתובבת אליה, כי אני מרגישה שבזמן הזה היא זקוקה למגע יותר, למרות שהיא הגדולה. כל פעם אני חשה מי זקוק למה, ומנסה למצוא את הקומבינה המתאימה. לפעמים זה נראה קצת מעוות הפוזות שאני מגיעה אליהן...
אני חושבת ששווה לנסות. בתור הורים לשניים כבר בטח יצא לכם להיות מופתעים או לגלות איך כלמיני דברים שאומרים עליהם לפני זה - אבל איך??? איך לעזאזל מצליחים לעשות את זה כשיש שניים??? אז בסוף אולי זה קצת יותר בלגן טכני, אבל מוצאים פתרונות והגדולים מפתיעים ומבינים פתאום שיש סיטואציה חדשה (לפחות ככה אצלנו היה) -אז גם בנושא הזה, שווה לנסות לאורך כמה ימים. מקסימום - לא ילך ותדחו את זה עוד קצת. אצלנו כשהם ישנו ביחד הרבה פעמים הם היו מגיעים לפוזות כשאחד נשען על השני או יד ביד, בהתחלה זה מפריע להם קצת, אבל מהר מאוד זה נותן להם בטחון והם אוהבים את זה (שוב, רק מנסיוני הדל). עכשיו הם לא אחד ליד השני, אלא אנחנו ביניהם, כי גילינו שככה אנחנו ישנים עד יותר מאוחר בבוקר (לפעמים), כי כשהם היו ישנים ביחד הם היו מעירים אחד את השני בבוקר. בלילה דווקא ממש לא. גם אם אחד היה מתעורר, בדרך כלל השני היה ממשיך לישון.
לגבי שמן - וואו, איזה הספק! אתם מתחילים להתחרות בנו .. כמה אתם רוצים? אני צריכה לבדוק, נראה לי שיש.
הי מיצי, לא ממש כתבתי על זה כי היינו משובללים ובכלל אני פחות כותבת
התאונה של אילי היתה לפני חודשיים. אנחנו עושים תורנות עם השכנים שלנו לגבי הסעות מהגן, והיה תור השכן. היה יום גשום והוא לקח את הילדים (שניים שלו+ אילי) הביתה. יש איזה מקום כזה עם ראות דפוקה ובא אוטו אפור וירד גשם, והוא לקח את הפניה לא טוב והם התנגשו. למרות שהוא (השכן) כבר היה בעצירה מוחלטת כשהם התנגשו, האוטו הלך לגמרי. הילדים והוא ניצלו בזכות החגורות וכסאות הבטיחות. אילי נפגעה הכי רציני, המכה היתה יותר מהצד שלה, רק מזל שמקדימה. לקחו אותם באמבולנס לבית חולים, עוש הספיק להגיע מהר מהגן לקריאתו של השכן ונסע איתה באמבולנס. אז היא קיבלה מכה מאוד רצינית בעין וחתך בעין. זה היה נראה זוועה והלך ונהיה זוועה יותר גדולה (מבחינת מראה) בימים שאחר כך. אבל בדיקות העלו שהעין עצמה לא נפגעה. חזרנו לשם כמה פעמים במהלך אותו שבוע, כי היה צריך ביקורת והיה חשש לזיהום ומלא עניינים כאלה. אבל מה שהיה הכי הכי הכי קשה זה היומיים שאחרי התאונה שבהם היא היתה בסוג של פוסט טראומה או הלם. לא בכתה, בקושי דיברה, לא חייכה ולא צחקה. זה היה מאוד קשה לראות את זה. לאט לאט היא יצאה מזה, וחזרה לעצמה, אבל היו כמה ימים די קשים. היא היתה כהרגלה מקסימה והחוויה של הבית חולים היתה חיובית מבחינתה (קיבלה הרבה מדבקות ומתנות והיו רופאים באמת מקסימים, רכים, עדינים והטיפול היה מחמם את הלב). הומאופתיה מאוד עזרה - קילה טיפול אקוטי חבל על הזמן. עכשיו יש לה עדיין אודם כזה מתחת לעין, שבקושי רואים. והיא מדברת על זה מדי פעם בלי הרבה מטענים.
מיצי
הייתי חייבת לכתוב לך תודה על שלוש דקות ארוכות של צחוק בריא (מבלי שממש התכוונת...) !
אני מדברת על הודעה שכתבת ב בלוג אמא בלמידה מתמדת .
אני יודעת שקשה להסביר הומור של ניואנסים, כי צחקתי לא ממשהו ספציפי אלא מתחושה שנוצרה אצלי למקרא הדברים, אבל בכל זאת:
כתבת לכותבת הבלוג הנ"ל: כיף לקרטא אטתך.
כשהיה ברור שזו טעות הקלדה, אז בהודעה הבאה (04.01.2006 02:45): תיקנת וכתבת: לקרוא אותך, כמובן. אני מקלידה ביד אחת ומיניקה בחושך עם תינוק שמצמיח שיניים.
התנאים שתיארת רק הסבירו שאת כמה את כותבת תחת אש ועוד מגדילה ומתקנת !
קיצור, ישר עלתה לי דמות של אמא מסורה שמניקה בחושך, עם תינוק עצבני, עם כאבים בפטמות, איכשהו מצליחה לאתר כמה אותיות במקלדת. ואחכ שבה ומתקנת אותן . הצחוק הגיע מהפער של אורך הרוח שגילית ביחס לתנאים שכתבת
<ואז גם נזכרתי במשפט הפולני: אני בחושך... לבד... אבל זה לא קשור אלייך >
שלום.
באתי רק לומר תודה.
השידה מקסימה ומאוד לטעמנו. היא מזכירה לי המון דברים. זה נעים.
הצטערתי שלא יצא לי לפגוש אותך, אבל פיציק העריך מאוד את שעת השינה שהוענקה לו אחר כבוד במיטת זרים.
מקווה להתראות בזמן אחר.
פורים שמח.
היה פשוט חלום. עבורי זה היה יום מיוחד מאוד שעוד יזכר וילך איתי זמן רב.
חבל חבל שלא באתם לדעתי החברה היו נהנים מאוד מאוד.
גם מאיה לעיתים מאוד קרובות לא רוצה ללכת, אבל אני מתעקשת כי לי חשוב, וגם כי אני יודעת שהיא מאוד נהנית אח"כ, עד כדי כך שהיא לא רוצה לחזור הביתה , העניין כנראה הוא גם השיגרה - ההליכה הזו לאותו המקום, עם פחות או יותר אותם אנשים שבסופו של יום טובה לה וגם לי.
אני יודעת שאם הייתי הולכת לגמרי לגמרי אחריה היתי מוצאת את עצמי כל יום בגינה ליד הבית מנדנדת אותה בנדנדה. לי זה מאוד ברור שיש קו מסויים שעד שם היא קובעת את התוכניות שלה, וממקום זה ואילך - אני
תודה על מילותיך החמות. האמת, הדף קצת שקט לאחרונה כי אני עסוקה מעל הראש, אבל יש כבר מליון מוצרים חדשים, צעצועי בד ותיקים וסוג חדש של מנשא, בהזדמנות אערוך שם עדכון. תודה.
יקירתי, קפצתי לשאול האם עדיין עוברים, ולאן ומתי.
ואם כן, ויש שם רכבת - האם תסכימי שהגיבור ואני נגיע לאיזה ביקור צפוי ומתוכנן מראש (הרי צריך לדבר על הרכבת, ועל הנסיעה, ולאן ניסע, ואיך נקנה כרטיסים, ומתי יגיע האיש עם המפיות, ומאיזה כיוון תגיע השמש, וכמה גשרים נעבור בדרך...).
היה אמור להיות סימן שאלה בסוף המשפט הקודם, אבל הוא אבד.
הנה הוא - ?
8 גופיות כמו-צבאיות, מידה M של גבר. אני לבשתי אותן בהריון, ואני מידה 40-42. מתאימות גם כחולצות-בית, לי פשוט יש ממש מספיק.
בצבעים: ורוד עתיק, אדום, אדום כהה יותר, בורדו, שחור, כחול כהה, ירוק זית, כחול.
גופיות נשיות יותר:
גופיה אדומה חלקה ופשוטה - ONE SIZE;
גופיה טורקיז חלקה ופשוטה - כנ"ל;
גופיה כתומה עם תיקתקים מלפנים (לא לכל האורך), מהבד הנעים המתקמט שאופנתי עכשיו, שקצת נקרעה איפה שהתיקתקים - מידה 2;
שתי גופיות של פוקס מידה 2, עם הדפס, אחת בצבע חרדל ואחת בצבע ורוד.
הי מיצי, זה בקשר לחולצות הארוכות...רציתי לדעת אם הם בכל מיני צבעים (או שהם כולן בצבע חאקי) . אני מחפשת גופיות/חולצות ארוכות כמו שהיו של גטקעס לפני כמה שנים. אני מת"א. אשמח אם תצרי קשר דרך האתר או ב-054-4935261 . שתהיה שבת שלום. סוזנה
תודה מאוד!
מה שלומך?
אתקשר מחר, היה לי יום מעונן שכזה, קצת קשה לי כבר בגוף וגם בנפש...גם הציפייה, ובכלל, עייפה.
אשמח אם יש דברים שיעזרו לנו, לא סגורה על מה צריך (משחה לפטמות? רק אם הן נפצעות, או כמניעה?)
ואם את יכולה לעשות שאהיה כבר אחרי זה יהיה מצויין..
נדבר מחר, לילה טוב.
היי,
הרגע חזרנו , אחרי שהשתרכתי באיטיות להצביע
היום היה רגוע , נחתי, אני מבינה שאין לי שום ברירה אלא להסתבלן, מלשון סבלנות...
וכשאני מצליחה לישון מס' שעות סביר, היום שלי מרגיש בהחלט טוב יותר.
אתקשר מחר, יש לי מס' שאלות בנוגע לילוד העתידי , טיטולים (חיתולים?), משחות, ועוד ועוד...
לילה טוב ותודה על החיבוקים - הם עוזרים לי להרגיש בטחון לקראת כל החדש שלפנינו.
קערות אלגנטיות נוצצות - מהסדרה האלגנטית הכחולה של טאפרוור. בגדלים 0.6 ל', 2.3 ל', 3.2 ל', 4.6 ל', ומחירן כעת 39 ש"ח, 69 ש"ח, 99 ש"ח ו - 109 ש"ח בהתאמה. כולן מגיעות עם מכסה אטום לנוזלים - טוב לקחת בהן את הסלט שהוטל עליכם להביא לשולחן הסדר, או כל מנה אחרת, ולהשאיר את הכלי כמתנה.
כותש שום - בעל מבנה ארגונומי לאחיזה נוחה, יודע גם לקלף את שן השום, ושיא גדולתו: מתנקה בקלות. הקץ למאבק עם קיסם להסרת שאריות השום. מחירו כעת: 99 ש"ח (במקום 139).
כד + 6 כוסות - מהסדרה האלגנטית של טאפרוור, כחול-ירוק. כד בגודל 1.6 ל', נוח לאחיזה ובעל עיצוב צר המאפשר אחסון קל בדלת המקרר. כוסות תואמות, בגודל 290 מ"ל.
סט תבלינונים - מהסדרה המודולרית של טאפרוור, כולל 4 תבלינונים של 100 מ"ל ו-4 של 250 מ"ל, במארז מתנה מיוחד, במחיר 199 ש"ח (במקום 259).
מאחסני מזון - מלבני גדול, מלבני בינוני ומרובע - בין שאר שימושיהם, מצויינים להשריית חלקי בשר במרינדה (המלבני הגדול יכול להכיל שפודים בנוחות) ובמקרה הצורך גם לנשיאתם אל מקום הברביקיו.
למה טאפרוור?
כי מדובר במוצרים העשויים מהפולימרים האיכותיים ביותר
כי יש על כל המוצרים אחריות לכל החיים
כי המוצרים מיוצרים באופן שאינו פוגע בסביבה
כי המוצרים אינם מכילים דיוקסין
מי שמעוניין לראות את המוצרים יכול: לבוא לבקר אותי/להיפגש איתי באזור ת"א, לבקש שאשלח לו תמונות של המוצרים באימייל/בדואר או לארגן בביתו/ה מסיבת טאפרוור (ואז יש גם מתנות!).
אשמח לשמוע מכם באימייל (בראש הדף), בטלפון 050-8611445 או בדף זה.
היי,
רק שתדעי שאת מאוד מרגשת אותי עם העידודים האינסופיים שלך.
חזרנו הרגע מאיכילוב כי נתקענו עם הקליפס הזה מפלסטיק ששמים בטבור...(עזבנו את לניאדו שעות ספורות אחרי הלידה ולא הורידו )
וביקשנו שישחררו אותו מהעול הזה וכך היה.
מחר בבוקר טיפת חלב...אני מקווה שיהיה נעים ולפחות לא לא נעים. אח"כ רופאת ילדים - התחילו סימני צהבת ועשינו בדיקת דם - מחר התשובה...
בקיצור, אחרי כל הפרוצדורות הללו אתקשר.
נשמח מאוד למנשא/ים או לפחות לנסות ולראות מה מתאים לנו ואם יש עוד דברים שיוכלו לשרת את הדולפין אז בשמחה.
טוב, השאר בטלפון, ואם נגיע לשלוות הנפש המתאימה, אולי גם פנים אל מול פנים...
לילה טוב.
יש לי קסדת ילדים לאופניים שמעלה כאן אבק, ואשמח מאוד אם תשחררי אותי ממנה.
חוץ מזה לגבי טאפרוור- אם את סוכנת שלהם, אז יש לי שאלה על מלחייה:
היתה לי אחת נפלאה, ישנה, עם מכסה שמתרומם בשני שלבים. היא נשברה והוחלפה במלחייה אחרת, מהסוג החדש, שהיא ממש גרועה (מכסה שנפתח מצד אחד לחורים או מצד שני לחור אחד גדול יותר). איך אפשר להשיג מלחייה נוספת מהסוג הישן?
התקשרתי היום , יש לי רק את המס' בבית ולא ענו ולא היה תא קולי.
אז רק שתדעי שרציתי לומר אהלן, עייף כזה ושפוך...אני צריכה עוד זמן להתאושש (זה קורה מתישהו?)
אנחנו מאוד רוצים לנסות את המנשאים, מקווה שתוך יומיים ההנקה תשתפר ואולי גם האנרגיות קצת,
ואתקשר שוב. קבלנו היום ייעוץ, ואני משתדלת להיות אופטימית, אבל הימים קשים (הורמונים?)
עוקבת לפעמים כאן אחרי התרגשות הנסיעה שלכם, איזה כייף ! נהנית לחשוב שמתישהו גם אנחנו נוכל לנסוע עם גור קצת גדול יותר...
לצערי, כן.
אבל אני מתנחמת בזה שהיא הייתה כבר כמעט בת 3 וזה לא השפיע עליה קשה.
עד אז היא קיבלה בעצם רק טטנוס, כך שבעצם השלמנו את ה"רגילים" והוספנו עוד כמה "של חו"ל".
הי! קראתי שהשתמשת בפריפולדס ורציתי לשאול משהו. לקראת הלידה הצטיידתי בפריפולדס לחיזוק סטוק החיתולים שלי (עם הראל אני משתמשת בmotherease one-size ועל זה כיסוי של bummis. את הכיסויים של הראל קניתי כשהיה בן 7 חודשים בערך ושקל כ 10 ק"ג, ולכן הפעם ביחד עם הפריפולדס קניתי גם כיסויים שישמשו אותי עם הקטנצ'יק. הכיסויים שקיבלתי (הזמנתי בארהב ואחי הביא לי לארץ כך שלא ראיתי לפני הקניה) נראים לי מאוד קטנים. המשקל שהם מיועדים אליו הוא 4-7 ק"ג והמידה היא S. עוד לפני שהזמנתי קצת התבלבלתי כיוון שהכיסויים הגדולים יותר שיש לי הם מידה L (ובאתר מוגדרים כ 14-18 ק"ג), אבל כאמור, אני משתמשת בהם בשביעות רצון רבה מאז ששקל 10 ק"ג. התלבטתי האם להזמין M עבור הקטן, ובסוף בחרתי ב S כיוון שחשבתי שאולי היה שינוי במידות מאז שרכשתי אותם או משהו כזה... כעת, אני רואה שהם ממש ממש קטנים... ואני עוד קיוויתי שאוכל להשתמש
לאחר הקדמה ארוכה זו - לשאלה שלי. באילו כיסויים את השתמשת עם הפריפולדס, ובאיזה משקלים (לאורך הדרך, הכוונה). אני שוקלת להחזיר ולהחליף אותם, ואשמח לשמוע את דעתך המנוסה בנושא.
טורטיה קינואה
2 כוסות קמח קינואה (אני טוחנת לבד בבית במכשיר לטחינת קפה/תבלינים)
1 כפית מלח מחוקה
1 שקית אבקת אפיה
1 כף שמן (או מרגרינה למי שאוכל)
3/4 כוס מים חמים.
לערבב היטב
לקחת נייר פרגמנט להניח עליו כף אחת מהתערובת, להניח מלמעלה עוד נייר פרגמנט ולרדד לעובי 3 מילימטר. להסיר את הנייר העליון ולהפוך את הטורטיה על מחבת מחוממת מאד (משומנת קלילות) ולקלף את הפרגמנט. אחרי חצי דקה בערך להפוך את הטורטיה ולאפות אותה עוד קצת. היא צריכה להיות יציבה אך לא נוקשה.
חבל שלא נצליח להפגש השבוע(דווקא קיוויתי שמחר כן...), אבל אני לא בלחץ כרגע על בגדים. שבוע הבא גמטוב. תודה שאת חושבת עלי בכלמקרה. @}
בעקבות מה שסיפרתי לך במפגשנו האחרון מוחי הקודח לא מצליח להעלות מה סיפרת לי שיכול להתקשר למרכז איילון, אבל בכל מקרה נשמח מאד אם תבואו גם!!! אפשר גם לבוא חדפעמי בתשלום לנסות.
השעות שם הן- 11 עד 15. אנחנו בדרך כלל מגיעות לקראת 12. בעניין השינה של אדם- אני לא יודעת אם זה יכול לעבוד איתו, אבל דעי שיש שם לפחות פעוט אחד (ילד שני) שאמא שלו מביאה עבורו עגלה שבה הוא ישן בשלווה בפינה, כשכולם ממשיכים בשלהם.
מיצי, ראיתי את ההודעה שלך רק עכשיו...
תודה רבה.
בעייתי בשבילי להגיע לתל אביב לקחת דברים. ליתר דיוק, כמעט בילתי אפשרי, לצערי
וגם נהריה רחוק מאיתנו מאוד. (אנחנו ליד קרית שמונה)
שיהיה לכם בהצלחה בדרככם החדשה.@}
אוקיי, גיבשתי תוכנית לגבי מחר:
ניקח מונית, נעלה לרכבת וננחת בתחנה הקרובה לאיזורך לקראת 9:40.
אז אני אקח את הגיבור לאיבוד, וכאשר נסתבך ב-א-מ-ת נרים טלפון.
הממ... מסופקתני אם אוכל להתפנות, לצערי. מחר היום העמוס ביותר בחודש הזה, משום מה.
אולי אנסה לקפוץ אליכם עם הפיצי באחד מהאחה"צים הקרובים, לשנייה וחצי, אם יסתדר @}
שוב מאחלת טיסה נעימה ונסיעה טובה לכם ולקטנים @}
וגם - שכחתי לומר לך...
כשראיתי אותך ואת ר' יוצאים להסתובב ביום העיון, חשבתי לעצמי: הם נראים ממש כמו צמד תיכוניסטים
_מי שמעוניין לראות את המוצרים יכול: לבוא לבקר אותי/להיפגש איתי באזור ת"א, לבקש שאשלח לו תמונות של המוצרים באימייל/בדואר או לארגן בביתו/ה מסיבת טאפרוור (ואז יש גם מתנות!).
אשמח לשמוע מכם באימייל (בראש הדף), בטלפון 050-8611445 או בדף זה._
היי , אני מעוניינת לארגן מסיבת טאפרוור בביתי שנמצא ליד רחובות, אם זה עדיין אקטואלי, אשמח לפרטים במייל infinity light@walla.co.il
הי מיצי,
יש לנו קראוון למכירה. עם מטבח, מקרר, מיקרו וכיור. הוואן נוסע על דלק ועל גז. מזדה E2000 מודל 85.
מהנסיון שלי, הייתי ממליצה לכם ללכת על משהו קצת יותר גדול כי זה קצת צפוף. למרות שלקארוון גדול יש את החסרונות שלו. הוא קצת יותר מסורבל במקומות צפופים.
אם בכל זאת אתם מעוניינים בוואן אז שלנו במצב מצויין. יש לו אוהל שמתחבר אליו מאחור ומוסיף עוד חדר, ויש לו ברזנט צד שמתחבר ועושה כיף של צל. יש גג מתרומם (פופ טופ), דיסק, מזגן (שצריך להוסיף לו גז), יש אפשרות לבנות עוד מיטה לילדים, ראינו כמה אנשים שעשו את זה. אנחנו פשוט היסתדרנו ככה, אבל זה לא מסובך לבנות עוד מיטה, בסך הכל דיקט. עוד יתרון, יש לוואן מאחורה שתי מקומות לילדים וחגורות בטיחות.
אם זה מעניין אתכם אני אצלם אותו ואשלח לכם תמונה.
אנחנו שילמנו עליו 10,000$ ומוכנים למכור אותו ב 7,000$.
הי מיצי,
זכרתי שקראת ואהבת את פיה בשינקין ורציתי להזמין אותך לאתר בו אני מפרסמת דברים שכתבתי.
הכתובת היא www.alltogather.com ושם המקום שלי בתוכו הוא "לגעת במילים".
אשמח לפגוש אותך שם , רונית.
הי מיצי
אנחנו גרים באזור לטרון ויש פה קהילה יחסית גדולה מאוד שלחינוך ביתי את מוזמנת למפגש בימי רביעי במושב מסילת ציון ותוכלי להתרשם בעצמך, חוץ מזה גם אנחנו רוצים לעבור דירה באזור אז לגבי דירה אני לא ממש יכולה לעזור חוץ מלהמליץ לך לתלות שלטים באזור...
המייל שלי [email protected]
שלום מיצי
אנחנו גרים במושב מסילת ציון בערך חצי שעה מתל אביב (בצומת שער הגיא). יש כאן מפגשים של משפחות חינוך ביתי כל יום רביעי. באות משפחות מכל האזור אבל אנחנו היחידים שגרים כאן במושב. אם את רוצה לדבר הטלפון שלי: 077-4330060 להתראות.
מחפשים קהילת חינוך ביתי בטווח של כשעה מת"א
בואו לעמק חפר.
הרבה משפחות, הרבה מפגשים, 45 ד' מת"א ויש גם את האופציה של הגעה לת"א ברכבת.
מוזמנת להתקשר 054-4804444.
קטע קטע, בדיוק חשבתי עליכם (כמובן שאיבדתי את הלינק לבלוג שלך ואין לי מושג מה עובר עליכם)... נזכרתי שכנראה בערך לפני שנה הייתם כאן ותהיתי אם אתם במקרה אמורים לחזור. אין לי מה לתרום בענייני קהילות וחינוך ביתי, אבל אם אתם רוצים סתם לבקר - אתם תמיד מוזמנים
אהלן מיצי
לגבי בתים - אני לא יודעת מה הדרישות שלכם אבל כעיקרון קשה למצוא פה בית כי זה מקום מבוקש (חצי שעה מתל אביב וחצי שעה מירושליים)...יש את הבתים בהרחבות שעולים הרבה כסף לשכור ויש את הבתים במושב שצריך באמת להשתדל כדי למצוא אבל יש.
אני מדברת על ישובים כמו - כפר בן נון, משמר איילון, כפר שמואל, טל שחר וכמובן שיש עוד.
במפגש במסילת ציון יש קבוצה גדולה של ילדים גם בגילאים של הבנים שלך. זו קבוצה שקיימת המון זמן ויש לה המון פעילויות. כמו שכתבתי לך את מוזמנת להגיע ברביעי למסילת ציון ולהתרשם...(יש חוג ספורט שיכול להתאים לגדול שלך).
לגבי המחיר שכתבת יכול להיות שתצטרכילהעלות אותו קצת כי כמו שאמרתי בשנה האחרונה המקום הפך מאוד למבוקש ומחירי הדירות עלו.
ברוך שובכם !
הקדמתם מעט את החזרה, או שהזמן טס לי?
מה, לא תל אביב יותר?
תהנו באשר תחליטו, נראה לי שיש הרבה אפשרויות מעניינות ונעימות למגורים במחיצת קהילת חינוך ביתי בסביבה.
נשתמע..
בחנוכה הסטודיו שלי בבית יהיה פעיל (המשמעות של זה היא מסודר ) כי כנראה שתהיה בו קייטנה קטנה,
אז אם אתם באים לתל אביב (או אולי כבר כאן אצל הסבים?) אתם מוזמנים לבקר וגם לצור בשמחה. 054-4415934
קחו את הזמן, תנוחו, תתאוששו, תתקלחו ותנו צלצול כשמתפנה לכם זמן. נשמח להיפגש (יש לנו אגב עדיין את המפגשים הקבועים - בימי א' אחה"צ וימי ד' בבוקר, גם לשם מוזמנים להצטרף).
הי מותק, ברוכים הבאים!
הרבה מחקרים עשינו על קהילות של חינוך ביתי ובתים של שלושה חדרים ב-600$.
להלן התוצאות:
באיזור של גזר-לטרון יש אכן קבוצה גדולה, מקסימה ומגוונת, עם המון פעילויות ואנשים מקסימים. הרבה ילדים בגיל של הבנים שלכם ולא מעט משפחות עם הפרש גילאים דומה (בכור בן שלוש וחצי-ארבע וקטן סביב שנתיים). אבל - בית במחיר הזה קשה מאוד למצוא. ב-700$ אפשר למצוא בתים סבירים. במושב המקסים של אמא בבית היה בית כזה אבל הוא היה רק "כמעט" בשבילנו ובמחיר כזה... אנחנו חיפשנו במשך שלושה חודשים: מאי-יולי. אולי בתקופת החורף יהיה יותר קל. אם אתם לא נרתעים מגדרה, אולי שם או במושבים ליד אפשר למצוא וזה עדיין קרוב מאוד לקהילה של גזר-לטרון ויש ממש שם כמה משפחות (שלא הייתי איתן בקשר לאחרונה ואני לא בטוחה שהן עוד בבית).
בשרון אני חושבת שהקהילה קצת יותר מפוזרת (מבחינת השטח...) והמחירים שם גם גבוהים. אפשר למצוא בית במחיר הזה אבל ביישובים יותר מרוחקים ופחות נעימים לטעמי. וגם אז אלו בד"כ בתים ישנים וקטנים (המידע נכון ללפני שנה וחצי).
כידוע לך, אנחנו פנינו דרומה ודי מרוצים. תמיד אפשר למצוא באמצע הדרך, נגיד בין צומת כנות (גדרה) לקסטינה. ראינו במושב חצב בית איום ונורא ב-600$ אבל אפשר להזמין הזדמנויות.
אה, נזכרתי גם שבהרי ירושלים, ליד צובה נניח, יש כמה מושבים - גבעת יערים, כסלון ורמת רזיאל. אולי שם אפשר למצוא. גרנו שם לפני ארבע שנים בבית של 2.5 חדרים + 2 דונם חצר, שעלה פחות מ-400$ אבל אני סבלתי מבחינה חברתית. שווה לבדוק מה המצב שם עכשיו מבחינת אוכלוסיה וקהילת חינוך ביתי.
זהו. הייתי מנג'סת שוב על בית שצמוד אלינו והתפנה אתמול, אבל כנראה שהוא כבר הושכר. באמת מציאה נדירה.
שלום שלום.
ברוך שובכם, אני מבינה.
באתי בעניין שאלותיך על איפה לגור.
אנחנו במושב מטע, בין בית שמש לירושלים.
מקום מקסים, מלא באנשים טובים ונעימים, אויר נפלא וירוק בעיניים.
יש פה כמה משפחות בחינוך ביתי, ואחרות עם מחשבות חינוכיות אלטרנטיביות ולא מובנות מאליהן.
זה לא רחוק מקהילת גזר-לטרון, שאני שמחה להתוודע בעצמי אל שפע פעילויותיה.
יש פה מפגשים שבועיים שישמחו לתגבורת.
אני לא יודעת באשר למחירים בשכירות (אנחנו קנינו את ביתינו בהרף של התכוונות והשראה.)
נדמה לי שמה שאת מקציבה בגבול הסביר.
אם זה מעניין אותך, כתבי לי, אני אראה אם אני מצליחה לברר על משהו ספציפי.
חנוכה שמח
אוריה
אה! השידה שלך חיה איתנו בשמחה. יש לה מקום של כבוד בביתינו החדש.
מדקר/מרפא סיני שגם עוסק בתזונה
בתזונה סינית, כלומר, זה חלק מהרפואה הסינית (בדיוק בימים אלה חשבתי, עד כמה ההמלצות שלי לתזונה שלי מלפני שמונה וחצי שנים עדיין רלבנטיות ומתגלות כמתאימות לי יותר ויותר). רני אייל, 03-6431222