משבר הנפט ואנחנו

_היתה פעם תוכנית בישראל שנקראה "תעלת הימים". תעלה בין הים התיכון לים המלח שהיו לה שתי מטרות:

ייצור חשמל ע"י הפרשי הגובה.
הצלת ים המלח הגוסס.
למיטב זכרוני התוכנית נגנזה מסיבות פוליטיות וכלכליות.
תחנת הכוח הראשונה בארץ היתה בנהריים והיוזם היה פנחס רוטנברג. התחנה התבססה על הפרשי גובה של זרימת המים וסיפקה חשמל לכל הישוב היהודי באותה תקופה. אינני זוכרת בדיוק באיזו שנה זה היה - צריך לבדוק ב - ויקיפדיה.
במלחמת העצמאות נפלה התחנה בידי הירדנים וגם כאשר חזרה אלינו לא חודשה פעילותה._

שתי הוספות, לתיקון הפרופורציות:
תכנית תעלת הימים נדחתה מסיבות טכנולוגיות וכלכליות, לא מסיבות פוליטיות. הרעיון מצויין, אך יש מכשולים כמעט בלתי-פתירים בדרך לביצוע, וכל פתרון גורר בעיות חדשות. בכל זאת לא ירד הרעיון מסדר היום.
תחנת הכוח בנהרים סיפקה בשיאה 27 מגהווט, כיום כושר הייצור של חברת החשמל מתקרב ל-10,000 מגהווט. כלומר נהריים היתה יכולה לספק פחות מ-3% מהצריכה כיום...

תכנית תעלת הימים נדחתה מסיבות טכנולוגיות וכלכליות, לא מסיבות פוליטיות.
למיטב זכרוני היו גם סיבות פוליטיות הקשורות לממלכת ירדן.
תחנת הכוח בנהרים סיפקה בשיאה 27 מגהווט, כיום כושר הייצור של חברת החשמל מתקרב ל-10,000 מגהווט. כלומר נהריים היתה יכולה לספק פחות מ-3% מהצריכה כיום...
נכון מאוד. מדובר גם בישוב שמנה בס"ה 600,000 תושבים בקום המדינה שגם צריכת החשמל שלהם היתה נמוכה. בדרך כלל הצריכה הפרטית היתה רק לתאורה. אבל בשנת 1923, כאשר הוקמה התחנה היא היתה ממש נס. פנחס רוטנברג גם ייסד את חברת החשמל וזאת בנוסף לפעילות ישובית - ציונית.
_בקנדה יש מאגר נפט עצום בסלעים
לא כל כך עצום. בערך 7 וחצי שנות צריכה במונחים עולמיים._
לפי הסרט שראיתי בערוץ 8 מדובר על הרבה יותר. זה המקור היחיד שלי. מה המקורות שלך?
_האדם הוא יצור יצירתי
יופי, ועדיין לשחזר גנים של מינים שנכחדו (וחלקם כלל לא ידועים) אי אפשר._
נכון, אבל יש סדר עדיפות קיומי ועכשיו העדיפות היא להתגבר על הסכנה המרחפת על קיומו של כדור הארץ.

לפי הסרט שראיתי בערוץ 8 מדובר על הרבה יותר. זה המקור היחיד שלי. מה המקורות שלך?
הכתבה שצוטטה קודם לכן בדף זה, של National Geographics, mp]והמפה download[/po].5.2.pdf הצמודה אליה.

הכתבה שצוטטה קודם לכן בדף זה, של National Geographics, והמפה הצמודה אליה.
קראתי את הכתבה. הקשיים בכריית הנפט בקנדה היו גם בסרט של ערוץ 8 אבל לא מצאתי בכתבה כל איזכור לכמה זמן יספיק הנפט. המפה גם לאחר הגדלה לא סייעה לי. לא הצלחתי לקרוא את הספרות.
בעיקרון, בעיית הנפט העולמית קיימת גם אם המאגר בקנדה עצום.

המפה גם לאחר הגדלה לא סייעה לי. לא הצלחתי לקרוא את הספרות.
סמכי עלי שבדקתי את המספרים. לנוחותך: לפי המפה בקנדה יש 174,000 מליון חביות נפט אצור בסלעים, והתפוקה העולמית היתה 22,693 מליון חביות. בחלוקה מהירה זה נותן 7.67 שנים.
אבל המספרים שאני מכיר (לא זוכר כרגע מאילו מקורות אחרים) טוענים שהצריכה העולמית ב-2005 היתה 32,120 מליון חביות, וזה נותן אפילו פחות זמן לסלעים של קנדה: 5.42 שנים. המפה מתייחסת ל-2002, אז ייתכן שההבדל בין המספרים נובע פשוט מגידול בצריכה. בין כך ובין כך הנפט בקנדה לא משפיע על משבר הנפט. גם אם יימצאו שיטה לכרות אותו באותו המחיר כמו נפט נוזלי, וגם אם יימצאו שיטה לעשות את זה בלי להרוס את האקולוגיה, וגם אם ייכרו את כולו, עדיין משבר הנפט יידחה רק בכמה שנים. וכמובן, כל ה"אם" האלה לא ייקרו.

ל - רועי שרון
אינני חולקת עליך בענין משבר הנפט. הרי כתבתי:
בעיקרון, בעיית הנפט העולמית קיימת גם אם המאגר בקנדה עצום.

אבל המספרים שאני מכיר (לא זוכר כרגע מאילו מקורות אחרים) טוענים שהצריכה העולמית ב-2005 היתה 32,120 מליון חביות
84 מיליון חביות ליום, שזה הנתון שאני מכיר, נותנים כ-31,000 מיליון חביות לשנה.

נכון, אבל יש סדר עדיפות קיומי ועכשיו העדיפות היא להתגבר על הסכנה המרחפת על קיומו של כדור הארץ.
הסכנה הזאת נגרמת בדיוק ע"י פעילויות מהסוג הזה! צורת החשיבה של עכשיו על חשבון העתיד גורמת לזה שלילדינו וגם לנו לא יהיה עולם טוב לחיות בו.

ל - איתי שרון
הסכנה הזאת נגרמת בדיוק ע"י פעילויות מהסוג הזה! צורת החשיבה של עכשיו על חשבון העתיד גורמת לזה שלילדינו וגם לנו לא יהיה עולם טוב לחיות בו.
לאיזה פעילויות התכוונת? אני התכוונתי לפעילויות שמטרתן למצוא פתרונות למצב הקיים.

מדענים ואנשי מקצוע רבים בעולם עסוקים במציאת פתרונות לבעיית התכלותם של מאגרי הנפט. היום קיימים כבר דלקים חלופיים לכלי רכב, העתידים להחליף את הדלקים המיוצרים מהנפט. גם השימוש במקורות אנרגיה חלופיים להפקת חשמל הולך ומתפתח.

זה מה שכתוב בקישור שנתנה דליתוש ב בראש הדף, באתר לילדים של בתי הזיקוק.

משפט קטן ונטול דאגות. יהיה בסדר. אין פלא שהמודעות לנושא קטנה מאוד.

אבל המספרים שאני מכיר (לא זוכר כרגע מאילו מקורות אחרים) טוענים שהצריכה העולמית ב-2005 היתה 32,120 מליון חביות
באותו אתר לילדים מופיע המשפט הבא, שמאשר את המספר שנתת, רועי:
בשנת 1960, לפני כ-45 שנים, צרכו בעולם כולו כ-21 מיליון חביות נפט בכל יום. בשנת 2005, צרכו בעולם כמות גדולה פי 4 בערך של נפט – 85 מיליון חביות נפט בקירוב בכל יום! תכפילו ב 365 ימים ותקבלו 31,025 מליון חביות בשנה.

וזה משפט די מדהים (שוב, מהאתר לילדים של בתי הזיקוק):
תושבי ארצות-הברית צורכים בכל יום כרבע מכמות הנפט שצורכים אנשים בעולם כולו!

ודבר אחרון: מה שכתוב באתר הזה על 5]איכות הסביבה home[/po].asp ממש מקומם. הכל נראה שם ורוד ונעים. ממש אין בעיות. המכוניות כמעט ולא מזהמות את האויר כי הן משתמשות בדלק נטול גופרית, הגזים משוחררים לאויר בגובה רב ולכן לא גורמים לבעיות, וכדומה.

לאיזה פעילויות התכוונת? אני התכוונתי לפעילויות שמטרתן למצוא פתרונות למצב הקיים.
מה מהמרכיבים של המצב הקיים?
אני הבנתי שאת מתייחסת למחסור בנפט. כי זה מה שהפעילות בקנדה "פותרת". ואני טוען: זאת פעילות עם טווח ראייה אפסי, שלא חושבת על העתיד.

אני מצטרף מאוחר וקראתי רק ברפרפוף, אבל לא הבנתי למה אתם חושבים שכוחות השוק לא יעשו את שלהם, כלומר למה לא נכון להניח שככל שהמשבר יחריף יגבר באופן טבעי הרצון הכלכלי לקיים פעילויות בצריכה נמוכה יותר, ולפתח תחליפים זולים (יחסית)?

אני אסביר למה אני תוהה:
בעיית ההתחממות הגלובלית למשל היא בעיה קשה לעולם קפיטליסטי כי מי שמיצר את החום אינו זה שסובל ממנו (באופן כלכלי ישיר) ומי שיפתור את הבעיה אינו מי שיהנה מהפתרון (שוב באופן כלכלי ישיר). והכח החלש יחסית של מדיניות כלל עולמית מקשה על חקיקה ואכיפה לטובת כלל תושבי העולם.
משבר הנפט אינו כזה - כשהמחיר ימשיך לעלות כל אזרח וכל עסק יצמצמו את הצריכה משיקולים כלכליים ישירים ואגואיסטיים מחד, ושוק האנרגיה התחליפית יתפתח מהר יותר שוב משיקולי רווח ישירים ואגואיסטיים. לכן, מכיוון שזה לא יקרה בן לילה אלא על פני כמה שנים, השוק אמור לדעתי לענות על זה בצורה לא רעה. הלא כן?

אתה יוצא מהנחה שהכלכלה העולמית תמשיך לתפקד כמו היום.
לפי החומר שמפנים אליו כאן, הכלכלה העולמית תקרוס. הסיבה היא שהכלכלה מבוססת על צמיחה, וצמיחה מבוססת על הלוואות. הלוואות מניחות שבעתיד יהיה לך יותר כסף מאשר היום (כדי להחזיר את ההלוואה). כסף = אנרגיה (כי למעשה כל דבר שמייצרים דורש אנרגיה) ולכן הכלכלה מבוססת על ההנחה שבעתיד תהיה לנו יותר אנרגיה מאשר היום. מכיוון שההיפך הוא הנכון, הכלכלה תקרוס די מהר, וכל שיקולי השוק שהבאת לא יהיו רלוונטיים בעולם של אנרכיה גדלה והולכת.

זה נכון שזה לא יקרה בבת אחת, אלא יש כאן תהליך. תוך כדי התהליך, המודעות לנושא תגבר ותגבר, ויתחילו להשקיע יותר ויותר משאבים בחסכון מצד אחד וביצירת אנרגיה חלופית מצד שני. אבל הדברים האלה לוקחים זמן. כל פתרונות האנרגיה החלופית הידועים כיום לא מתקרבים אפילו כדי להחליף את הנפט לכן השאלה היא באמת מתי יתחילו להשקיע יותר בנושא הזה. וכנראה שזה כבר מאוחר מדי.

אני מסכים עם עודד, אבל אפשר להבין את הבעיה שכוחות השוק אולי לא יצליחו לפתור גם בלי להזדקק לקשר כסף=אנרגיה: התנודות במחיר הנפט מהירות וחזקות יותר ממהירות התגובה של פיתוח טכנולוגיות חדשות ושל הפיכתן לתעשייתיות. ברור שאם תהיה עליה מהירה במחיר הנפט אז בסופו של דבר כוחות השוק יגרמו לפתרונות אלטרנטיביים, אבל עלולה להיווצר תקופת ביניים של מספר שנים שבמהלכן לא יהיו פתרונות זמינים, ובתקופה הזו עלול להיווצר חוסר סדר אזרחי. הזמינות של הנפט היא כל כך יסודית בכלכלה שלנו, של כל העולם המערבי, שחוסר בזמינות הזו עלול לערער סדרי עולם.

חוסר סדר אזרחי משמעו: מהומות, אלימות, כנופיות, גניבות, הגירת פליטים, מחלות, השתלטות פרטית על שטחים ציבוריים כמו דרכים. אם זה יקרה, אז המכה לכלכלה החופשית קשה יותר מאשר העדר נפט זול בלבד, וייתכן שזה יגדיל את מספר השנים הנחוץ להתאוששות.

אני הבנתי שאת מתייחסת למחסור בנפט. כי זה מה שהפעילות בקנדה "פותרת". ואני טוען: זאת פעילות עם טווח ראייה אפסי, שלא חושבת על העתיד.
הזכרתי את עניין הנפט הקנדי לא כפתרון כולל אלא כרווח נשימה זמני עד למציאת פתרונות טובים. אני בטוחה שהם קיימים.
גם אם יקטינו את צריכת הנפט ע"י חיסכון זה ג"כ רק פתרון זמני - צריך למצוא תחליפים ויש להקדיש תקציבי מחקר גדולים לנושא הזה.
לכן השאלה היא באמת מתי יתחילו להשקיע יותר בנושא הזה. וכנראה שזה כבר מאוחר מדי.
אם נצא מההנחה שכבר מאוחר מדי - מה המסקנה - להרים ידיים ולהתייאש?
אני מסכים עם עודד, אבל אפשר להבין את הבעיה שכוחות השוק אולי לא יצליחו לפתור גם בלי להזדקק לקשר כסף=אנרגיה: התנודות במחיר הנפט מהירות וחזקות יותר ממהירות התגובה של פיתוח טכנולוגיות חדשות ושל הפיכתן לתעשייתיות. ברור שאם תהיה עליה מהירה במחיר הנפט אז בסופו של דבר כוחות השוק יגרמו לפתרונות אלטרנטיביים, אבל עלולה להיווצר תקופת ביניים של מספר שנים שבמהלכן לא יהיו פתרונות זמינים, ובתקופה הזו עלול להיווצר חוסר סדר אזרחי. הזמינות של הנפט היא כל כך יסודית בכלכלה שלנו, של כל העולם המערבי, שחוסר בזמינות הזו עלול לערער סדרי עולם.
בהנחה שלפני כן הטרור האיסלאמי, איראן והמצב באפריקה לא יספיקו לערער סידרי עולם...

הזכרתי את עניין הנפט הקנדי לא כפתרון כולל אלא כרווח נשימה זמני עד למציאת פתרונות טובים
אז הבנתי אותך נכון - תקראי לזה איך שאת רוצה, פתרון זמני או קבוע - התוצאה היא אותה תוצאה. ואגב, מה גורם לך להתרשם שהפתרון הזה הוא זמני?

אם נצא מההנחה שכבר מאוחר מדי - מה המסקנה - להרים ידיים ולהתייאש?
לא, זה רק אומר שאנחנו בצרות. את מוזמנת לקרוא את הלינקים למעלה לגבי מה עלול לקרות כשמחירי הנפט יעלו בפראות.

_מדענים ואנשי מקצוע רבים בעולם עסוקים במציאת פתרונות לבעיית התכלותם של מאגרי הנפט. היום קיימים כבר דלקים חלופיים לכלי רכב, העתידים להחליף את הדלקים המיוצרים מהנפט. גם השימוש במקורות אנרגיה חלופיים להפקת חשמל הולך ומתפתח.
זה מה שכתוב בקישור שנתנה דליתוש ב בראש הדף, באתר לילדים של בתי הזיקוק.
משפט קטן ונטול דאגות. יהיה בסדר. אין פלא שהמודעות לנושא קטנה מאוד._

בעיני כאשר מדברים אל ילדים, עדיף בקיצור ובטון רגוע. האינפורמציה ניתנת והבעיה מוסברת יחד עם פתרונות אפשריים.
האם הם מסוגלים - האם אנחנו מסוגלים - להתמודד רגשית עם ה כ ל ?
בכלל, אחרי שקוראים את החלקים הקשים והתחזיות השחורות, יותר קל בעיני להמשיך בדרך של סבתא לשמונה
מה המסקנה - להרים ידיים ולהתייאש?

ב"ירוק נושך" ב-NRG תרגום/סיכום למאמר מה-TIME (מצויין למעלה עי"י איתי שרון).
שם גם קישור לעוד מאמרים בעניין שהופיעו באותו גליון. http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/065/844.html
הקישור מביא כרגע לגליון החדש. לחצו על Previous Issue משמאל.

כניסה ישירה http://www.time.com/time/magazine/0,926 ... 03,00.html

חלק מהמאמרים מתארים נסיונות, תוכניות ושינויים שקורים ביוזמת אנשים ונשים עם מוטיבציות ואמונות שונות במפעלים, ארגונים, ערים וארצות (אח! שבדיה, שבדיה..) ברחבי הגלובוס החולה.
למשל:The climet crudaders ו-How to size the initiative .
נכון שכל בעיה היתה פעם פתרון של בעיה אחרת ואין תשובות מושלמות ואנחנו קטנים וחלשים והמצב קשה אבל קריאה של סיפורים כאלה יכולה להעניק השראה ועידוד לפעולה.

ואגב, מה גורם לך להתרשם שהפתרון הזה הוא זמני?
הפתרון של מאגר הנפט הקנדי הוא זמני מפני שהכמויות אינן בלתי מוגבלות.
טוענים שהגשם הכבד והשיטפון בואדי ערה ובכל הסביבה (הגיע עד לקרית ספר באזור מודיעין) ובעין גדי ועוד בתאריך של 2.4 הוא תופעה שג"כ קשורה להתחממות כדור הארץ. שני אנשים נהרגו והנזק לסביבה ולרכוש כבד מאוד וזה נחשב לארוע
^{לארוע קטן}.

הנפט באופן כללי הוא פתרון זמני, גם הוא ייגמר מתישהו...

נשכח לרגע מהמשברים.
חג פסח שמח - חג האביב והחרות. @}

לא כל כך הבנתי מדוע האפשרות של כורים גרעניים כמקורות אנגרגיה איננה סבירה

כי לוקח בכרך 10 שנים מרגע שמחליטים עליהם ועד שהם מתחילים להפיק חשמל. עם הבעיה קיימת עכשיו או בשנים הקרובות אז זה לא פתרון זמין.
חוץ מזה - יש בעיה קשה עם הפסולת הרדיואקטיבית שלהם.

וגם הדלק לכורים הגרעיניים הוא דלק פוסילי (כמו נפט ופחם) ככה שגם זה משאב מתכלה. וגם הדלק הזה מגיע בעיקר ממדינות עם שלטון מפוקפק.

וגם - בניית הכור עצמו והפקת האורניום נעשים באמצעות אנרגיה סטנדרטית, והרבה. לא ברור מה היחס בין השקעת האנרגיה בבניית הכור והפעלתו, לבין כמות האנרגיה המתקבלת. וגם הזיהום שבבניית הכור לא מועט.

יש רעיון ידוע בקשר להפקת אנרגיה בחלל ושיגורה לארץ.
הייתרון הגדול הוא שניתן בקלות (יחסית) להפיק אנרגיה. או מהשמש, או מכור גרעיני, כשאין את בעיית הפסולת, והחומרים הדרושים לתהליך נכרים מהירחים.
החסרון הענק הוא שהוצאות השינוע לכדור הארץ גבוהות מדי.

אני חושב שכל הפתרונות ה "מקומיים" כמו אנרגיה מרוח או משמש תלויים בהפחתת צריכת האנרגיה העולמית, לטווח ארוך. ולכן הפתרון האמיתי חייב להיות משהו "אחר" או שינוע חומר בן יקומים מקבילם (הזכויות לאסימוב), או תהליך שינוע חסר הוצאות (הזכויות לכל אנשי המד"ב) או לכידת חור שחור (היינלין? קרייטון?) . בינתיים, אני מציע להתרכז בתהליך שליחת האנרגיה מהחלל לארץ, שהוא תהליך שידרש, כפי הנראה, עבור רוב הפתרונות.

כמובן שישנו גם ההיתוך הגרעיני הקר, ואני מוכן לערוב לפרס נובל למי שימצא שיטה חסכונית ובטוחה לבצעו.

כמובן שישנו גם ההיתוך הגרעיני הקר, ואני מוכן לערוב לפרס נובל למי שימצא שיטה חסכונית ובטוחה לבצעו.
המומחים אומרים על ההיתוך הגרעיני שהוא מקור האנרגיה של העתיד, ותמיד יישאר כזה...

המומחים אומרים על ההיתוך הגרעיני שהוא מקור האנרגיה של העתיד, ותמיד יישאר כזה... (-:
המומחים אומרים שהארנב לא ישיג את הצב, אם הצב התחיל לפניו (-; . אולי פעם נשיג את העתיד... גם זה פרס נובל...

יש רעיון ידוע בקשר להפקת אנרגיה בחלל ושיגורה לארץ.
תגידו, אם זה יעשה בכמות נרחבת, זה לא מגדיל את החום בכדור הארץ?

_יש רעיון ידוע בקשר להפקת אנרגיה בחלל ושיגורה לארץ.
תגידו, אם זה יעשה בכמות נרחבת, זה לא מגדיל את החום בכדור הארץ?_
בהעברת אנרגיה תמיד ישנו חום כתוצר. אלו חלק מהבעיות שיש לפתור. גם כיום יש הפקת חום, אבל בגלל שהיא מפוזרת מאוד היא אינה מורגשת על ידינו.
ניתן למקד את החום למספר נקודות ספציפויות בהם תהיה השפעתו מינימלית או מבורכת (סהרה, טורונטו). יש סיפור מד"ב (אולי קלארק) שבו ניתן להפנות את אלומת האנרגיה באופן חופשי, והיא משמשת לחימום ניצולים בקוטב.

מישהו יכול להסביר את העקרון של "לשדר אנרגיה" ? זה נשמע לי מופרך (דעה של הדיוט).
איך גל אלקטרומגנטי יכול להוות תווך לנשיאות אנרגיה נוספת על פני האנרגיה שהוא עצמו מגלם?

למה הוא צריך להוות תווך?
האנרגיה שהוא מגלם היא האנרגיה שאותה שידרת, לא?
+
התחממות - נראה לי שמקבילה או פחותה למה שהיה נוצר אם היה עוד נפט באדמה והיינו ממשיכים להפיק אותו.

מישהו יכול להסביר את העקרון של "לשדר אנרגיה" ?

צא החוצה, התבונן בעולמנו היפה עדיין

החיים על כדור הארץ מתאפשרים (בין היתר) בזכות אנרגית הקרינה האלקטרו מגנטית המשודרת לכאן מהשמש. הגל לא צריך לשדר אנרגיה נוספת, הגל עצמו הוא מקור האנרגיה. כל מה שאתה צריך זה מערכת (לדוגמא עלה או תא פוטו-וולטי) שמסוגלת להתמיר את האנרגיה של הגל לאנרגיה מהסוג שאתה זקוק לו. צריך כמובן להתאים את המערכת לאורך הגל המשודר ולעוצמתו, שום דבר שכמה מאות מיליוני שנות אבולוציה או כמה מאות שנות הנדסה לא יכולים לעשות.

למיטב הבנתי, בשביל שזה יהיה שווה לשדר אנרגיה מהחלל, צריך שזו תהיה אנרגיה חזקה יותר מזו שמשדרת אלינו השמש, אחרת עדיף פשוט לקלוט את האנרגיה מהשמש. האם זה אפשרי לעשות זאת? ועוד: אם האנרגיה שמייצרים בחלל מיוצרת בעצמה מן השמש, אז האם אפשר להשתמש באנרגיה מהשמש בשביל לייצר יותר אנרגיה מאשר השמש בעצמה משדרת? ברור שלא. אז איך זה אמור לעבוד?

לא שאני מבינה בזה הרבה, אבל אחת הבעיות העיקריות של שימוש באנרגיה סולרית (בהנחה שמחיר זה דבר שירד עם הזמן) היא בעיית המקום. צריך חוות ענקיות בשביל "לקצור" חשמל בכמויות הרלוונטיות.
בחלל יש פחות בעיה של מקום (לפחות בימינו..) אז אם "תקצור" שם את קרני השמש ותעביר אותם לכדור הארץ בקרן מרוכזת, זה יכול להיות סבבה.
זה הזמן להשקיע בשטחים בחלל

, דונמים של ריק שיהיו שווים יום אחד הרבה כסף במידה ותרבותינו הלקחנית תשרוד...

מי אמר שסוכר זה רע?
תראו מה קראתי:
http://news.walla.co.il/?w=/5/893677

וכאן אפשר לקרוא על על הבעיות באתנול ושאר האנרגיה הצמחית (כולל הסוכר)

בעיקר: שטחים נרחבים הדרושים לגידול (ע"ח שמירת טבע, או תחרות עם גידול מזון), אנריגה רבה הדרושה לגידול והפקה (אם זו אנרגיית נפט אז לא עשינו כלום, ואם זו אנרגיה טבעית אז יש סכנה שנשתמש ביותר אנרגיה להפיק את הדלק ממה שנקבל בסוף), ואולי עוד ששכחתי. כמות האנרגיה בכל כמות חומר היא יחסית נמוכה.

סקוטלנד - ערב הסעודית של האנרגיה הבלתי מתכלה

The Economist, April 22nd, 2006
Steady as she goes/ Why the world is not about to run out of oil

אי אפשר לקרוא און ליין את המאמר ב"אקונומיסט".
קטונתי (מתעצלת כי הוא ארוך) מלתרגם.

בגדול , המאמר מתעמת עם הגישה שנעשתה רווחת ומתוקשרת מאד של שיא תפוקה - מאחורינו או סמוך מאד:

החברות המייצאות נפט יעברו וכבר עוסקות במציאת תחליפים לשילוב עם הנפט כמקור אנרגיה מה שיכול להוביל למציאת תחליף ללא נפט. מיצוא ליצור.

יש טכנולוגיות מתחכמות למיצוי המאגרים שעדיין לא מיושמות ברוסיה או באזור המפרץ הפרסי. וכן בארה"ב.

שימוש בהן דוחה את שיא התפוקה בכ-10-15 שנה.(אחרי 2025 )

התמונה אחרי השיא אינה מדרון תלול מבחינת הפקה אלא יותר כמישור עם עליות וירידות

'an undulating platue

Cambridge Energy Research Accociates(CERA), an energy consultancy, has scrutinised all the oil projects now on their way around the world. Though noting rising costs, the firm concluds that the world's oil-production capacity could increase by as much as 15m barrels per day(bpd) between 2005-2010 - equivalent to almost 18% of today's output and the biggest surge in history. Since most of these projects are already budgeted and indevelopment, there is no geological reason why these wave of supply will not become available (though politics or civil strife can always distrupt output)
(page 66)

אבל באמת על קצה המזלג.
כדאי לקרוא (אם זה מעניין) את המקור.

בכמה קיבוצים מפיקים אנרגיה מהזבל של הפרות. מפרקים את הזבל הבסיסי לזבל נקי מריח המשמש לחקלאות ונמכר גם לקונים מחוץ לקיבוץ, והחלק הנותר משמש את כל תצרוכת האנרגיה של הקיבוץ, מטבח. מכבסה, מפעלים ומים חמים למגורי החברים 24 שעות ביממה. לא פותר את המשבר העולמי אבל חסכוני ביותר לקיבוץ עצמו. לזה קוראים "לעשות זהב מזבל"... קטן אבל חכם.

oil-production capacity could increase by as much as 15m barrels per day(bpd) between 2005-2010
מעניין שכבר אנחנו באמצע 2006 והם כותבים על 2005 עד 2010. נשמע מוזר.

סבתא,
לגבי שימוש בזבל - זה אכן שימוש חסכוני (גם הבדואים עושים את זה עם גללי הגמלים). יחד עם זאת, עם זה יהפוך למשהו מסחרי יותר, אז יש בכך גם בעיה, כי הגללים נחוצים גם להשבת חומרים לקרקע. נדמה לי שכתוב על זה כאן (אבל לא בדקתי שוב)

בדקתי. זה אכן שם, והנה המשפט הרלוונטי:

The biggest problems with bioenergy is the danger of air pollution from the toxic substances often released upon burning, and the loss of the material from other areas; the cow dung that is burnt for cooking in India deprives the soil of valuable nutrients.

ל - עודד המחפש
בכמה קיבוצים מפיקים אנרגיה מהזבל של הפרות. מפרקים את הזבל הבסיסי לזבל נקי מריח המשמש לחקלאות ונמכר גם לקונים מחוץ לקיבוץ
לא שמת לב - הזבל הנקי מריח משמש לחקלאות ומחזיר חומרים לקרקע ואילו הבדואים שורפים את כל הגללים, אם כי באפר נשארים מינרלים שאפשר להחזירם לקרקע אלא שבהודו או הבדואים אינם מטפלים בזה.
ההבדל הגדול הוא בפרוק הזבל למרכיבים הדרושים לקרקע ולמרכיבים הדרושים לאנרגיה.

עודד המחפש - כמו שהצעתי, כדאי לקרוא את המקור (3 עמודים של 3 טורים בכתב קטן...).
יכול להיות שהמחקר המצוטט נעשה לפני 2005 . יש שם עוד מחקרים ודעות של מומחים.
המאמר בהחלט מפרט גם את העמדה הקיימת כאן, שהשיא מאחורינו.
אחת הטענות היא שיש פרוייקטים וטכנולוגיות במדינות שאינן מאופ"ק, שיתרמו לשינוי התמונה.

בכמה קיבוצים מפיקים אנרגיה מהזבל של הפרות
האם תוכלי לכתוב על אחד מהקיבוצים אשר מיישמים זאת ?

ל - עודד המחפש
קראתי מה שהצעת ומכיוון שאני קוראת מהר מאוד קראתי שנית כדי שאהיה בטוחה שלא החמצתי דבר. אין שום איזכור על אפשרות פרוק הזבל לחלק שימשיך לשמש לזיבול ולחלק אחר המשמש לייצור אנרגיה.
אינני יודעת אם היידע הזה הוא נחלת שניים או שלושה הקיבוצים המשתמשים בו או שנבדק גם ע"י אחרים ועדיין לא נמצא מישהו שינצל אותו בקנה מידה גדול יותר.

תשובה ל - רני בירק בדף שלו.
בעצם, אנחנו דנים במשבר הנפט כאשר אנחנו חיים בצילו של משבר הרבה יותר קרוב ויותר ממשי, המשבר עם העולם המוסלמי בכלל ואיראן בפרט.
העולם השלישי הרעב התעורר ומאיים על העולם המערבי המפוטם והשבע שהתעלם שנים רבות מהעוני והרעב ועכשיו עומד בסכנה ממשית.
מסתבר שקל להיות דמוקרטים כאשר שבעים, אם רעבים הדמוקרטיה נראית כאויב ואילו הדת היא הכוח המדרבן שנותן הצדקה למלחמה באויב הזה. קל גם לתת שם לאויב ישראל וארה"ב המסמלות את השטן.
אז בואו נחשוב גם על המשבר הזה.

אז בואו נחשוב גם על המשבר הזה
בשביל זה אפשר לפתוח דפים אחרים, למשל השטן הגדול והשטן הקטן או משהו כזה...
תני לנו להנות מהמשבר שלנו

_בשביל זה אפשר לפתוח דפים אחרים, למשל השטן הגדול והשטן הקטן? או משהו כזה...
תני לנו להנות מהמשבר שלנו_
בהחלט אפשר לפתוח דף חדש אבל "להנות מהמשבר שלנו"? האם הדיון הזה הוא בגדר הנאה או שיש לו מטרה אמיתית?
אני מניחה שהמשפט הזה לא היה רציני אלא ציני.

לכל המתענינים בתחום, עדכון מהיום הראשון של ועידת האנרגיה 2006 (שהיה היום).
אני אנסה להעביר כמה שבבי מידע שלדעתי חשובים:

אין הסכמה אם מחירי הנפט הגבוהים שאנחנו רואים היום יישארו ככה בשנים הקרובות. אם כי ברור שמחירי הנפט יעלו חזק בטווח הזמן של עשרות שנים.

חברת החשמל הישראלית נסוגה מהכוונה לפתח חוות רוח בהיקף גדול.

מנכ"ל חברת החשמל דוחה דרישות של גופים ירוקים, בטענה שגם ככה החברה בחוב גדול (15 מיליארד שקל), ורק אם ירשו לה לגלגל את העלות הנוספת של אנרגיה נקייה על הציבור היא תוכל לעמוד בכך.

בצד הטכנולוגי: יש מגמה רציפה ומהירה של שיפור ביעילות וירידה בעלות של תאים פוטו-ולטאים (PV). התחזיות הן שתוך 10 שנים זה יהיה אמצעי כדאי מאד. יש התפתחות בנושא תאי הדלק (שצורכים מימן), וגם בייצור מימן מאנרגית שמש (להזכיר מימן הוא לא מקור אנרגיה - צריך לייצר אותו בהשקעת אנרגיה אחרת). אבל, עדיין רחוקה הדרך מ"כלכלת מימן".

יש כוונה של מדינת ישראל להתבסס בצורה חזקה על גז-טבעי לייצור חשמל. כיום יש בעיות כלכליות וגיאו-פוליטיות שיוצרות מספר נמוך של ספקים, מה שלא תורם ליציבות אספקה וליציבות מחירי הגז המסופק. מתמשכים נסיונות להתגבר על בעיה זאת.

הבעיה העיקרית בכניסת אנרגיות מתחדשות היא סוגיית המחיר. כנגד זאת טוענים מומחים שיש "עלויות חיצוניות" כלומר נזקים לסביבה ע"י דלקים רגילים שלא נלקחים בחשבון. כמו כן צריך להוסיף לעלות את כל הפעילות הצבאית (שתי המלחמות בעירק לדוגמה) שנעשות על-מנת לאפשר אספקת נפט. כמו כן עם אי הוודאות לגבי עתיד מחירי הנפט (והגז הטבעי) היא שיקול חשוב בבחירה באנרגיות מתחדשות.

דב רביב (אבי ה"חץ") הציג חישובים כלכליים שעל פיהם עליית מחירי הנפט והגז תביא את ישראל להוצאות עצומות על אנרגייה ב 40 השנה הקרובות. שימוש בטכנולוגיות קיימות יכול להביא את ישראל להתבסס על 50% אנרגיה סולרית (תוכנית האב כיום מדברת על 5% בלבד ב 2016). החיסכון המוערך למשק על פני 40 השנה הוא 180 מילארד דולר (יותר מהחוב הלאומי) ותרומה למשק של כ 45,000 מקומות עבודה. כמו כן יושג שחרור מתלות במדינות זרות ופוטנציאל ענק ליצוא טכנולוגיה.

החיסרון העיקרי של האנרגיה הסולרית היא הצורך בהרבה שטח (בערך 500 ק"מ מרובע בשביל כמויות כאלה של חשמל). בשימוש בתאים פוטו-ולטאים יש אפשרות לנצל שטחים שכבר בשימוש (כלומר התקנה על גגות). פתרונות אחרים שעלו הם שיתוף פעולה עם מדינות שכנות (ירדן ומצרים) עם שטחים גדולים של מדבריות.

בטווח הזמן הקרוב: הרשות לשרותים ציבוריים- חשמל קבעה פרמיות ליצרני חשמל אלטרנטיבי פרטיים. פרמיות אלה נקבעו על פי מידת הנזק מזיהום של תחנות כח רגילות, ויהוו תוספת תשלום לחשמל שנמכר ממקורות נקיים. יש בקשה בתהליכי אישור להקמת תחנה סולרית בהיקף 100-200MW ע"י חברת סולל (השוו ל9000MW שיא הצריכה ב2005).
בקרוב יהיו אישורים ותמריצים כלכליים להתקנת מערכות ביתיות ליצור חשמל סולרי, לא ברור אם זה יעבוד בשיטה שתאפשר למכור את החשמל העודף חזרה לחברת חשמל, או דרך הנחה במחיר החשמל המשולם.

ולאולי ההפתעה: סקר של חנוך סמית מראה ש-67% מהציבור (ו74% מהנשים) מוכנים לשלם 20% יותר על חשמל שייוצר ממקורות נקיים. כלומר התרוץ של הפוליטיקאים "זה יקר" לא עומד במבחן רצון הציבור (וכנראה גם לא בתחשיבים כלכליים שחושבים על טווח של עשרות שנים קדימה).

ופריט מידע אחרון ושאלת סקר לקוראינו:

יש רעיון במערכת האנרגיה להציע לאנשים לשלם יותר על חשמל - תחת התחייבות שהעלות הנוספת הזו תושקע במקורות אנרגיה נקייה. האם הייתם מוכנים לעשות זאת (כלומר לקנות בעצם מוצר ירוק במקום מזהם, כרגיל ביותר כסף)?

האם קהילת באופן יחד עם גופים ירוקים יכולה לארגן מספיק אנשים כדי שזה יוכל לצאת לדרך?

מחר יש יום נוסף של הועידה. אני מתכוון ללכת לשמוע את הדיונים בנושא חינוך לשימור אנרגיה ומודעות לסביבה, ואת נושא הסחר בזכויות פליטה בעקבות פרוטקול קיוטו.
אם יש עיניין אוכל לספר.

אלון - תודה על העדכון, קראתי בעניין רב חלק מהמאמרים שנמצאו בגליון לקראת הועידה הזאת שצורף להארץ לפני שבוע או שבועיים, והאמת שאם היה לי קצת יותר זמן בשמחה הייתי הולך לשמוע חלק מההרצאות.

יש התפתחות בנושא תאי הדלק (שצורכים מימן), וגם בייצור מימן מאנרגית שמש (להזכיר מימן הוא לא מקור אנרגיה - צריך לייצר אותו בהשקעת אנרגיה אחרת). אבל, עדיין רחוקה הדרך מ"כלכלת מימן".
שמעתי לפני כמה שבועות הרצאה של פיזיקאית מ-MIT (מילדריד דרסלהאוס או משהו כזה) שעמדה בראש ועדה מיוחדת של הממשל לבחינת נושא כלכלת המימן, וטווחי הזמן שהיא דיברה עליהם הם באזור של 15 שנה מינימום, כשהשיפור נדרש בכל השלבים (הפקה, הובלה, שמירה וכו). זמן היעד שעליו דובר הוא 40 שנה (!) מעכשיו, מה שנמצא הרבה מעבר לשיא הנפט אפילו לפי תעשיית הנפט, כך שזה לא לגמרי ברור.

אין הסכמה אם מחירי הנפט הגבוהים שאנחנו רואים היום יישארו ככה בשנים הקרובות.
מדבריה אפשר היה להבין שלדעתה מחירי הנפט לא ירדו יותר.

יש רעיון במערכת האנרגיה להציע לאנשים לשלם יותר על חשמל - תחת התחייבות שהעלות הנוספת הזו תושקע במקורות אנרגיה נקייה. האם הייתם מוכנים לעשות זאת (כלומר לקנות בעצם מוצר ירוק במקום מזהם, כרגיל ביותר כסף)?
בוודאי! אני בעד שיעלו גם את המס על הדלק למכונית, ולדעתי צריכים גם להעלות את מחירי המים. באופן כללי עליית מחירי הנפט עושה אותי יותר ויותר שמח, מה שפוגם בשמחתי זה אלו שכל הכסף הזה הולך אליהם (אין לי שום דבר נגד ערבים, רק נגד מה שהם עושים עם הכסף...)

בהחלט אפשר לפתוח דף חדש אבל "להנות מהמשבר שלנו"? האם הדיון הזה הוא בגדר הנאה או שיש לו מטרה אמיתית?
מה המטרה האמיתית של הדף הזה שאת רואה? מישהו מהנוכחים מתכוון ללכת עם המסקנות לנשיא בוש ולשכנע אותו בחשיבות העניין?

איזה צעדים ברמה האישית את עושה כתוצאה מהחומר שקראת כאן?...

אני מניחה שהמשפט הזה לא היה רציני אלא ציני.
לא ציני, סתם הומור (כנראה שלא מוצלח מדי)

אולי ניתן לייצור משבר נפט רק בחלק מהתחומים, וכך לצמצם את הבעיה ולהרוויח עוד זמן.
ניתן להחליט (באופן עולמי כלשהו) שדלקים לאנרגיה ותשתיות יקבלו עדיפות על דלקים לתחבורה. העדיפות היא להגדיל את החלק היחסי שלהם לעומת חלקם כיום. הרווחים מהמלך:

בתחבורה ניתן לסבול חוסר בקלות יותר משאר התחומים (מעהר לתחבורה ציבורית, צמצום טיסות, רכבות משוכללות וכד')
יש תחומים שניתנים לפתרונות מהירים יותר מאחרים. אם למשל הדלק לתחבורה יתייקר יהיה אינטרס של החברות לייצור / לקנות רכבים חוסכי אנרגיה. כבר כיום עושים נסיונות כאלו, ומעבר של צי רכבים פרטי פשוט יותר מאשר מעבר של חברת החשמל (למשל)
הנצילות של המערכות הגדולות טובה יותר. לדוגמה ממטר רבוע של דלק פוסילי ניתן להפיק X אנרגיה לרכב פרטי מול 2X אנרגיה לחשמל / תשתיות

_יש רעיון במערכת האנרגיה להציע לאנשים לשלם יותר על חשמל - תחת התחייבות שהעלות הנוספת הזו תושקע במקורות אנרגיה נקייה. האם הייתם מוכנים לעשות זאת (כלומר לקנות בעצם מוצר ירוק במקום מזהם, כרגיל ביותר כסף)?
האם קהילת באופן יחד עם גופים ירוקים יכולה לארגן מספיק אנשים כדי שזה יוכל לצאת לדרך?_

לא ברור לי למה בכלל לקשור את ההשקעה במקורות אנרגיה נקיה, לתשלום על חשמל.
זה צריך להיות השקעה של המדינה מתוך התקציב שלה. קודם כל אפשר לעשות זאת על ידי שינוי סדרי עדיפויות. אבל אם למשל יעלו את מס הכנסה באחוזים בודדים תוך הבטחה שההכנסה הנוספת לתקציב תושקע באנרגיה ירוקה - אני מוכן.

עדכון קצר מהיום השני של ועידת האנרגיה.

שמעון פרס נאם (ונאם ונאם), הביע זלזול מוחלט בכל שיקול סביבתי וב"ירוקים שבגלל שרצו להציל איזה לטאה עצרו את אזור התעשייה המשותף עם ירדן" (למה צריך אזור תעשייה דווקא באזור הרגיש של נחל הירדן?). למרבה המזל לאנרגיה סולרית יש גם חשיבות גיאופוליטית, אז הוא הביע תמיכה בנושא (וגם בבניית אזורי תעשייה ומכרות לאורך כל הגבול בין ישראל וירדן...).
שלמה שוהם נציב הדורות הבאים ודב חנין (פעיל סביבה וכיום ח"כ מטעם חד"ש) הציגו בצורה יפה את אחריותנו לגבי השארת עולם ראוי למגורים לדורות הבאים. עלו הנושאים הטכנולוגיים הדרושים וגם נושא החינוך וההסברה. לדוגמא, למה חברת חשמל לא מעודדת חיסכון באנרגיה במקום לבזבז את כספי הציבור על פרסומות לעצמה?(דרך אגב, אתמול מנכ"ל חברת חשמל לא הצליח פעם אחת להשתמש במילה הנכונה לגבי אנרגיה מתחדשת או בשמה האחר חילופית, ושילב את שתי המילים ל"אנרגיה מתחלפת" -מראה כמה הנושא קרוב לליבו...).
הוצג הצורך במעבר לאנרגיה אלטרנטיבית משתי סיבות:

1) שיא התפוקה (משבר הנפט).
2) סכנת משבר האקלים (התחממות גלובלית), שנובעת משריפת דלקים (לנושא זה יש קישורים מדף הבית שלי www.alonim-yeda.org).

מנכ"ל מגמה ירוקה יעל כהן-פארן הציגה גם את הצורך בהטמעת השיקולים הסביבתיים בכל פעולה בגלל חשיבותם לנו בני האדם (ולא בגלל איזו "סביבה" ערטילאית), וגם את הצורך בחינוך ובהסברה בנושא.
ילד וילדה מקסימים מכיתה ה' ו-ב' מבית-ספר ברעננה (שקד) הציגו, והראו שגם מערכת החינוך הסטנדרטית לפעמים מצליחה לטפל בנושאים חשובים בלי להוציא מהם את החשק לגמרי (אה כן, וגם המנהלת דיברה)...
ובמסגרת אחרת הוצג נושא מנגנון הפיתוח הנקי (CDM). מנגנון זה שהוא חלק מפרוטוקול קיוטו מאפשר להרוויח כסף על צמצום בפליטות גזי חממה במדינות שמוגדרות מתפתחות - ישראל במקרה זה. היתה מעניינת במיוחד ההצגה של מקומות בהם כבר יש פרוייקטים כאלה בפעולה בארץ. אני מקווה שיהיו עוד הרבה יותר.

ושוב שאלה לקוראינו:
איך אפשר להביא למודעות של גורמים עיסקיים וחברות את נושאי האנרגיה ולגרום להם להבין שפעולות לחיסכון באנרגיה (או שימוש במקורות לא מזהמים) הן לא רק תרומה לדור הבא, אלא (מה שקרוב לוודאי יותר מעניין אותם) גם יכולות להגדיל את רווחיות החברה (דרך פחות הוצאות באנרגיה, ודרך מנגנונים ממשלתיים ובינלאומיים כמו זה שהוזכר למעלה).

אני חושבת שאחד התחומים הרווחיים בשנים הקרובות (בהנחה שתהיה עליה במחירי האנרגיה ומיתון עולמי) יהיה שינוי מבנים קיימים ומערכות קיימות בצורה שתביא לחסכון באנרגיה. לא מדובר על מקורות חדשים לאנרגיה, אלא על ניצול טוב יותר של המקורות הקיימים. אחת הדוגמאות היא גגות ירוקים, שבבניינים מסוימים מחזירים את העלות שלהם תוך פחות משנה. אני חושבת שפתרונות כאלה יכולים לדבר לחברות ומוסדות, אם מצליחים להציג אותם בצורה נכונה.

יונת אני מאד מסכים איתך.
השאלה היא איך להגיע לחברות ולמוסדות?

חשבתי על הרצאה (במסגרת הרצאות העשרה שחברות שונות מזמינות לרווחת העובדים), שמצד אחד תציג את הסכנות (התחממות גלובלית, משבר הנפט) ומצד שני תציג הזדמנויות עיסקיות בתחום החיסכון באנרגייה (ואולי אפילו יצור אנרגייה אלטרנטיבית מקומית על גג המבנה).
חושבים שזה יכול ללכת? הצעות אחרות?

ולאולי ההפתעה: סקר של חנוך סמית מראה ש-67% מהציבור (ו74% מהנשים) מוכנים לשלם 20% יותר על חשמל שייוצר ממקורות נקיים.
האם שאלו גם אלה שכבר היום אינם יכולים לשלם עבור החשמל (וגם מים) וחברת החשמל מנתקת להם את החיבור?

אני ניסיתי להכניס יוזמה בעבודה שלי לעבור להדפסה על שני צידי הנייר.
נושא שונה אבל דבר דומה: גם פחות זיהום וגם חסכון כספי.

הנושא נחל כישלון חרוץ.

פעם קראתי ספר שעסק בכלכלה, ואחד הפרקים שם יוחד לנושא של תקנים מחמירים לאיכות הסביבה שמותקנים בארצות סקנדינביה, ושגורמים, בסופו של דבר, גם לחסכון של החברות עצמן בהרבה מקרים וגם לכך שהחברות הסקנדינביות הופכות להיות תחרותיות יותר מכיוון שזה הכיוון שכל העולם הולך אליו - תקנים מחמירים יותר של איכות הסביבה. כך שאם אתה נמצא שם ראשון, יש לך יתרון.
אולי דוגמאות כאלו יכולות להיות טובות כדי לשכנע חברות? אני לא זוכר איך קראו לספר ומי כתב אותו, אבל אולי אני אוכל לברר אם זה רלוונטי.

איך אפשר להביא למודעות של גורמים עיסקיים ו

אם אין מקורות מימון ל"דחיפת" הנושא ו"שיווקו"
קשה לפעול

דוגמא לקידום נושא חברתי הוא מבצע "מעורבות עסקים בקהילה" וכו'
עסקים אשר הראו מעורבות בקהילה זכו ל"זמן מסך" חינם בשידורי טלוויזיה, כתבות בעיתונות וכו'

השאלה היא האם ישנו גוף או קבוצת אנשים אשר מקדמים את הנושא

השאלה היא איך להגיע לחברות ולמוסדות?
דוגמה אישית.
אם כל אחד ואחת מאיתנו יעיר ויעורר לנושא (למשל: הדפסה משני הצדדים (בעבודתי זה מצליח (-: )) - יותר ויותר אנשים יתחילו לנהוג כך, ובסוף זה יגיע לראש הפרמידה.

תקנים מחמירים לאיכות הסביבה שמותקנים בארצות סקנדינביה, ושגורמים, בסופו של דבר, גם לחסכון של החברות עצמן
אפילו בסקנדינביה היוזמה הייתה של המדינה, ולא של החברות עצמן. ואילו היו החברות משקיעות את המשאבים הללו בפיתוח החברה, ייתכן והיו מגיעות לתוצאות טובות יותר. אילו היה יתרון כלכלי כזה, בארה"ב מזמן היו מאמצים אותו, ואילו אנו רואים את המגמה ההפוכה: חברות "קונות" זיהום אוויר על מנת שיוכלו לזהם יותר.

איך להגיע לחברות ולמוסדות?
אני חושבת שכדאי לעשות שני דברים:

לדבר בשפה שלהם (כלומר: כסף, לא אידיאולוגיה).
לדבר במקומות שבהם הם מקשיבים (אולי לכתוב לעיתונים כמו "סטטוס", שתמיד מחפשים מאמרים טובים).

חוץ מזה כדאי להראות דוגמאות מוצלחות ליישום בשטח.

חברות וחברים יקרים,

השבוע זכתה אט"ד בהישג משפטי חשוב בנושא הטיפול באסבסט: שובם של פקחי האסבסט לעבודה סדירה ומלאה.

כזכור, לפני למעלה משנה, פקחי האסבסט פתחו בשביתה, בטענה כי אינם מבוטחים מפני החשיפה לאסבסט- חומר שחשיפה אליו עלולה לגרום למחלות סרטן ומחלות נשימתיות קשות.

אט"ד עתרה לבג"צ יחד עם העמותה לאיכות החיים והסביבה בנהרייה, על אי טיפול באסבסט בגליל המערבי -שם הסכנה גדולה במיוחד- ובאזורים נוספים בארץ.

העמותה ציינה, כי כל עוד מוקדי האסבסט אינם מטופלים, מתבצעות עבודות לפירוק אסבסט באופן מסוכן וללא פיקוח, החושפות את הציבור לסכנה בריאותית חמורה.

השבוע, בעקבות העתירה, הגיעו משרדי הממשלה להסכם המשיב מיידית את הפקחים לעבודה סדירה ומלאה.

ובעניין אחר לגמרי, הכדאיות הכלכלית והחברתית של שימור אנרגיית החשמל בישראל.

ברור לכל, כי מערך האנרגיה ומערך ייצור החשמל שבו הינם מרכיב מהותי בכל כלכלה מודרנית ויש לפעול לצמצום צריכת החשמל.

ועדיין, רב המרחק בין המצב המצוי והרצוי בארץ בנושא זה.

השבוע פרסמה אט"ד את דו"ח 'לא דופקים חשבון עם החשבון', ממנו עולה כי תוכנית לאומית לגריטת מכשירי חשמל ישנים -החלפת מוצרי חשמל ישנים 'זוללי חשמל' בחדשים- תוביל להקטנת הצריכה ב-30 אחוז בממוצע.

מעבר לכך, מדינת ישראל יכולה לחסוך למעלה מ-3 מיליארדי שקלים, אם תממש את תוכנית הגריטה, בתוך פרק זמן של עשר שנים.

ובשורה התחתונה, כדי שלא נגיע ליום בו לא יוכל היצע האנרגיה למלא אחר הביקוש, חייבים לנקוט בפעולות משמעותיות לצמצום צריכת החשמל בישראל ויפה שעה אחת קודם.

אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה בנושאים אלו באתר העמותה: http://www.yarok.org.il

ניתן גם לצפות בדו"ח המלא 'לא דופקים חשבון עם החשבון' בקישור הבא: http://www.yarok.org.il/[po]text item[/po].aspx?tid=735&menu=10

וכמו תמיד, נשמח לשמוע כל בקשה, שאלה, הערה והארה.

אתם מוזמנים להתקשר אלינו לטל': 03-5669939 שלוחה 107

המכתב הנ"ל הוא של עמותת טבע אדם ודין

אפילו בסקנדינביה היוזמה הייתה של המדינה, ולא של החברות עצמן
זה בוודאי יותר טוב, אבל העובדה היא שחברות זכו ליתרון מסחרי עפנ"י חברות אחרות בזכות אותם תקנים מחמירים, שהכריחו אותן לאמץ טכנולוגיות מזהמות פחות. חוץ מזה, עצם העובדה שאתה צריך לשלם למישהו בשביל ה"זכות" לזהם זה גם סוג של תמריץ; אם אתה עובד בחברה שהתמודדה עם הבעיה מראש, אז הנה יש לך יתרון. אני מאמין (מקווה?) שזה הכיוון שאליו העולם הולך, פשוט כי אין ברירה. כך שאימוץ תקנים מחמירים עשוי בהחלט להוכיח את עצמו כצעד כלכלי.

המלצה על ספר למי שמעונין לדעת הרבה יותר על עתיד הדלקים המאובנים, על כל האפשרויות האחרות להפקת אנרגיה שנמצאות בשימוש או מפותחות כיום (רוח, ביומסה,שמש, ביקוע גרעיני, היתוך גרעיני, גלים וכו'). בנוסף הסבר מפורט למה "כלכלת המימן" לא נראת ישימה (גז ש"בורח" דרך מרבית החומרים, בעל צפיפות נמוכה במיוחד, ונפיץ הוא לא משהו שקל וזול להוביל..), והצעה לביסוס דלקים לתחבורה על "כלכלת המתנול" (http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Methanol economy[/po]).

שם הספר: Beyond Oil and Gas - The Methanol Economy
הספר יצא ב-2006, ונכתב ע"י חתן פרס נובל בכימיה. כתוב באופן קריא מאד ומעניין.
חפשו בספריה האוניברסיטאית הקרובה אליכם...

וסרט דוקומנטרי חדש בנושא משבר האקלים יצא בארה"ב:
http://www.climatecrisis.net/
את ה"בקרוב" אפשר לראות כאן:
http://video.google.com/videoplay?docid ... th&pl=true
מקווה שיגיע במהרה גם אלינו.

וה"רעים" (חברות הנפט) יוצאים למתקפה תיקשורתית משלהם. כמובן הם גם יכולים לממן את שידורה כפרסומות בטלוויזיה:
http://streams.cei.org/
בהחלט מרשים יכולות השיכנוע שלהם...

סימנים ראשונים למשבר?

אתר "הארץ" מתנכל לי... על מה מסופר שם?

מסופר שם על הפסקות החשמל היזומות אתמול.
אבל מסבירים שם שהסיבה היא פוליטית (מאבקים בין הממשלה וחברת החשמל).
בכל מקרה מרבית החשמל בישראל מיוצר מפחם ששיא תפוקתו עוד רחוק (יותר ממאה שנה) כך שממש אין קשר.

בכל מקרה מרבית החשמל בישראל מיוצר מפחם ששיא תפוקתו עוד רחוק (יותר ממאה שנה) כך שממש אין קשר.
זה נכון אבל נורא מבחינא אקולוגית.
הוויכוח הוא על המעבר לשימוש בגז טבעי שהיה צריך להתבצע בתחנת רידינג בת"א ועדיין לא בוצע בגלל ויכוחים בין גופים כלכליים שונים ועכשיו בגלל לחץ הציבור יחזרו לעבוד ברידינג עם פחם ושוב יזהמו את האוויר. מבטיחים שזה רק לשלושה חודשים, אבל הרי אנחנו יודעים כיצד מקיימים הבטחות בישראל...
את הציבור אפשר להבין - מי רוצה להיתקע במעלית? חברת חשמל מציעה בינתיים להימנע משימוש במעליות ומה יעשו אנשים שצריכים להגיע לקומה עשירית ולפעמים עם תינוק או חבילות? ומה יעשו נכים?

הוויכוח הוא על המעבר לשימוש בגז טבעי
זה למעשה רק חלק מהסיפור.
החלק השני הוא תחנות כח חדשות (באלון תבור וגזר) שחברת החשמל לא מפעילה בגלל מאבק שלה נגד ההפרטה המתוכננת.
בכל מקרה, הסיפור לא רלוונטי לנושא הדף.

בכל מקרה, הסיפור לא רלוונטי לנושא הדף
הקשר הוא מפני שכל הבעיות מהסוג הזה בבסיסן נוגעות למשבר הנפט.

למתענינים בנושא, ביום השני של כנס האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה
(מרכז הקונגרסים חיפה, 26-27 ביוני 2006) יש שלושה מושבים בנושאי אנרגיה.
ראו:
http://iseeqs.technion.ac.il/

"רק בגלל הרוח" - טורבינת רוח ליצור חשמל עצמי - משהו משהו! (בעיני)

http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/435/721.html

האם מישהו מכיר את: JOE CELL?
מתברר שזה סוג של בטרייה שמאפשרת הפעלה של מכונית (או כל דבר עם מנוע) בעזרת מים בלבד.
אני כרגע בשלבים של קריאת חומר וצפייה בקטעי וידאו על העניין (ויש הרבה באינטרנט), ולפי מה שזה נראה זה חתיכת המצאה.
מסתבר שהאיש שהמציא את העניין החליט לחשוף את המידע לציבור דרך האינטרנט ולא לעשות מזה מיליארדים כמו שכל אחד אחר היה עושה.
האלטרואיזם הזה, מסתבר, הביא לפתח ביתו שני אנשים לא מזוהים שאיימו עליו ועל משפחתו אם ימשיך בניסויים שלו (לחובבי הקונספירציה...)
אבל המידע הפך לנגיש והמונים ברחבי העולם החלו בניסויים.
מאחר ולי אין שום ידע בסיסי במכונאות או בחשמל, אשמח אם מישהו בעל ידע כזה יבחן את הנושא.
אשמח גם להצטרף לקבוצה של אנשים שמעונינים להתנסות בבנייה של כזה דבר.
http://joecell.cloud.prohosting.com/

נשמע בלתי יאומן. אשמח לשמוע אם אתה מצליח להתקדם בנושא.

למה תחנות הדלק לא עושות מבצע שיווקי שבו מי שממלא רק אצל רשת כזו או אחרת (סונול, פז, אלון...) מקבל הנחה יפה? זה אחד השירותים היחידים שבהם הנחה היא משמעותית - זו צריכה שוטופת, המונית ובתודעה של הצרכן היא יקרה מדי - כלומר, זה בערך הדבר היחיד שבו האגורות אחרי המספר משנות משהו אפילו לצרכנים עם אפס מודעות...

אני חושבתש זה היה יכול לייצר נאמנות של לקוחות ובלעדיות - אבל עצם זה שלא עושים את זה (הרי הרעיון מאוד טריוייאלי ולא חדשני) מרמז על משהו שאני לא יודעת מה הוא ???

הסיבה שחנויות עושות מועדוני לקוחות היא שזו דרך טובה לצמצם את המוביליות של הלקוחות ולמנוע מתחרות חופשית להוריד משמעותית את המחירים. במקרה שנדמה לך שאת חוסכת כסף לאורך זמן מהשתייכות למועדון שכזה, דעי לך שאת וכולם (חוץ מהרשתות) מפסידים מזה. לכלכלנים יש דרכים לחשב את זה ויוצא ששיווי המשקל של המחירים גבוה יותר כשאחוז מסויים שייך למועדונים האלה.
האמיני לי, אם זה היה שווה לתחנות הדלק לעשות מועדוני לקוחות הן היו עושות את זה.
באופן כללי כל מי שלא מציע לך "הטבות" כ"לקוח מועדף" וכולי, המשמעות של זה היא שיש מונופול מחירים בתחום ולכן אין לו צורך "לעבוד עלייך" כדי לקחת ממך הרבה כסף, פשוט אין לך ברירה.

שני צו צודקת. אין ארוחות חינם...

ניב דור כהן
אין לימושג איך לבנות דבר כזה אבל אעביר לאדם שיודע ומתעניין. אם אקבל ממנו תגובה אשמח למסור.

סבתא לשמונה
אשמח מאוד לשמוע דעתו של אדם מבין...

אליה דור כהן
האדם שמבין הודיע לי ש ב - 99% זה קשקוש. ינסה לבדוק את ה - 1%. אני מחכה לשמוע את דעתו על מנוע הרוח שנראה יותר סביר.

כפי שאני מבינה את המצב כרגע-

מערך החיים שלנו (בני אדם) נתמך, כמעט בלעדית, על נפט ומוצריו.
התחליפים שיש או שנמצאים בפיתוח לא יכולים לעמוד בדרישות של 7+ מיליארד לקחנים משוכללים בכל מקרה.
עברנו את שיא תפוקת הנפט או שאנחנו מאוד קרובים אליו.
הדרישה לנפט ומוצריו ממשיכה לעלות.

המסקנה שלי- אנחנו בפני שינוי דרמתי של נסיבות חיינו. נקודה. מבחירה או שלא מבחירה. (קצת כמו הבאת ילדים לעולם).

סימנים ראשונים למשבר?
הקישור לא עובד.

האדם שמבין אמר לי שבהולנד ודנמרק יש הרבה טחנות רוח שגם מפיקות חשמל לצרכים מקומיים, אבל לייצור כמות גדולה של חשמל צריך מתקנים ענקיים ורוחות עזות כך שזה לא יכול להיות פתרון כולל, אבל אפשר לעודד את הקמת הטחנות המקומיות ולחסוך בכך צריכת חשמל ונפט יקרות. יש להניח שחברת החשמל תעשה הכל כדי לטרפד הקמת הרבה טחנות כאלה.

במוצ"ש בתוכנית "רואים עולם " בערוץ 1 העבירו ראיון מהתוכנית 60 דקות. אני מניחה שלא רק אני ראיתי. המרואיין היה בעל רשת למזון בריא אורגני וזה נושא לדף אחר אבל מה ששייך לדף הזה היא העובדה שהוא התקין שורה של טחנות רוח המפעילות מנועים לצורך אספקת החשמל לחנויות שלו. לא ברור אם זה לכל החנויות,אבל ברור שיש אספקת חשמל טובה בגלל הצורך בקרור המוצרים, תאורה, מיזוג ועוד.

טקסט שמיועד להפצה בקרוב לציבור הרחב, אבל מתאים במיוחד כאן:

במקום להילחם בתחנות רוח – בואו נקים אחת!

האקלים משתנה בקצב מואץ וכדור-הארץ מתחמם כתוצאה משריפת דלקי מחצבים.
מערכת הבריאות בישראל מוציאה כ-4 מיליארד שקל נוספים בשנה, על טיפול בבעיות בריאות שנגרמות מהזיהום שמלווה יצור חשמל ע"י שרפת פחם ומזוט.
מחירי הנפט מאמירים ועל פי מומחים רבים צפויים עוד לעלות ולעלות. ספקי הנפט מתקשים להגביר את קצב השאיבה, ואף ייתכן שבקרוב קצב השאיבה הגלובאלי יתחיל לרדת.
מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לכך?
אנרגייה ממקורות מתחדשים (כמו רוח ושמש) מהווה מקור זמין ולא מזהם, שמחירו לא תלוי בשינויים בשווקים העולמיים. למרות כל זאת, אנרגיה מתחדשת תורמת רק 0.13% מסך-כל יכולת יצור החשמל בישראל, והתוכניות להרחיב תרומה זו עדיין לא מקודמות ע"י הממשלה.
דרך אפשרית לקדום האנרגייה הנקייה בישראל, הוא שאנו נקים בעצמנו קואפרטיב להפקת אנרגיית רוח, כפי שעשו קבוצות אזרחים ברחבי העולם. במסגרת הקואפרטיב יכול כל אחד להשקיע סכום כסף לפי בחירתו (החל מ-1000 ש"ח), ולקבל זכות הצבעה בניהול פרויקט להקמת טורבינת רוח בת 1MW בערבה. מודל כלכלי מראה שהמשקיעים צפויים להנות מרווחים ממכירת החשמל של 5% עד 10% בשנה. זאת כמובן בנוסף להשפעתם על תנאי החיים על פני כדור הארץ, ועל העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל.

להבעת נכונות להצטרפות לקואפרטיב:
http://www.israelrec.org/[po]how can i help[/po].asp
לפרטים נוספים:
http://www.israelrec.org/
http://il-windpower.homelinux.net/Energ ... ative.html
http://www.israelrec.org