נידה וטבילה

שליחה על ידי גלי* » 19 יולי 2004, 13:14

_אז איפה אני יכולה לטבול?
נראית לי חשובה מאוד הטבילה הזו פעם בחודש._
מישהי יודעת באזור הרצליה ושיהיה נקי נקי נקי.
תודה

אני לא כופה עליהניתחברות

אה, היה בהודעה הנ"ל משהו מחובר: בביטויזה.

יוםטוב ונעים. אני שבה לעמל יומי.

אני שמחה מאד שהודעתי התמימה גררה גל של תגובות, והוסיפה רינטינג לדף הזה. (תודו שלא ידעתן שאני קוראת אותו, תודו).
לגבי אםבנים - קיבלתי את הרושם היכנשהו. לא זוכרת איפה. ואח"כ אש"א כתבה משהו על זה שהדעות שלכן (נדמה לי ) דומות.
אני שבה לעמל יומי.
לא קונה את זה

אם הבנים שמחה (31.05.2004 14:13):
תבשיל קדרה, חוזרתליך עם ליל הכלולות.
אז חיפשתי בקצור שולחן ערוך. מצאתי קשר קלוש בין מה שנכתב בדף לבין מה שכתוב בקצור שולחנרוך.

מה זה אם לא מגזרי? חוצמיזה שכל המגזריות באו לברך אותך על פתיחתדףחדש. ובטח היו עוד כלמיני מקרים.
מזמשנה?

סתמסקרן.

תיקון- אש"א אמרה את זה על חבצלת.

גלי- ברעננה חייב להיות משהו חדש ובסטייל

נכון, על חבצלת, סליחה אש"א

_גילה חורש, חוזרתליך עם ליל הכלולות.
אז חיפשתי בקצור שולחן ערוך. מצאתי קשר קלוש בין מה שנכתב בדף לבין מה שכתוב בקצור שולחנרוך._
אני סובלת מסניליות מתקדמת, ואשאל למרות הבושה: על מה אנחנו מדברות???

שרון - שוב את בדף של נידה וטבילה?

שלום לך, אני רצה לשיעור עיצוב הגוף ואחזור יפה מתמיד בערך בעשר.

על מה אנחנו מדברות???

על רמזים שפיזרנו למגדריות.

שרון - שוב את בדף של נידה וטבילה?

מעניין אותי.
אפילו טבלתי פעםבחייםשלי.
ואח"כ עשינו מצווה כפולה (ליל כלולות+ערב שבת)

_על מה אנחנו מדברות???
על רמזים שפיזרנו למגדריות._
אה!!! טליתקומי.
מזל שחזר לך כל השכל. למה לי לא?

או כמו שאומר אישי בזמן שכל מה שאני רוצה זה רק לישון" "אבל התחייבתי בפני עדים!" (לספק את עונתי, כן?)

למה לי לא?

אולי כי את מניקה יותר "ראשים"ממני...

אבל מצד שני, אני יותר זקנה.

אפילו טבלתי פעםבחייםשלי
הייתה לך בלנית?

<רק רציתי להשתמש במילה בלנית פעם אחת בחיים שלי>

בוודאי שהיתה בלנית.
ונכנסתי ראשונה כיאה וכיאות לכלה. ואמא שלי היתה איתי (אני מניחה שבשבילה זאת היתה הפעם השניה בחיים...)

לא יצרתי קשר - כנראה שזה לא ממש הטרידנו עד כדי....
אשמח סתם כך לשמוע על זה משהו.

דיון מרתק, חבל שכבר לא נשארו בו חורים להוסיף משהו:-)

מזעזע אותי שנשים אנטליגנטיות מקבלות את שטיפת המח של "יהיה לך סרטן רחם אם לא תטבלי" . הרבנית שהדריכה אותי לפני החתונה (אני הייתי אז בחודש שישי אחרי שנים של מגורים משותפים עם בעלי) טרחה להדגיש שילדים שנוצרו בחודש ללא נידה יצאו בעלי מומים, לאישה בהריון היא מסתכלת בעיניים ומדקלמת את האיומים האלה. באותו רגע פשוט התביישתי להשתייך לעם שלנו. מאז זה קצת עבר לי, אבל לא האנטי ללכת לשמוע את הדיקלומים שלהן במקווה. באמת שקשה לי להבין איך פרידה מחזקת זוגיות. יש לנו זוגיות שהלוואי על כולם. ודבר אחרון, כמי שמצויה בענייני פוריות- איקקלומין ודומיו הם לא כדורי משחק! שימוש ממושך גורם לירידה ברירית הרחם ולכל מיני תופעות שפוגעות בפוריות. אני לקחתי הרבה זמן ועברתי לטיפולים אחרים גם משום שמבחינה בריאותית אסור לקחת אותו יותר מדי זמן. אני פשוט מ ז ו ע ז ע ת שזהו פתרון הלכתי, לקבל כדור שיכול להזיק לבריאות. לא יאומן. אנא התייעצו עם רופא פוריות לפני שאתן מקבלות עצות מכל מיני רבניות ומתנדבות שלא למדו רפואה. צר לי אם פגעתי, בדרך כלל אני רק קוראת אבל הנושא הזה ממש מרגיז.

התחתנתי בחודש השביעי להריון, הטבילה היתה בשבילי היטהרות אמיתית מהמון דברים, הרבנית היתה סופר מדהימה ומיוחדת, והציעה לי, בשיחותינו המאד מיוחדות, לקחת את הטבילה כמקום של התחברות, היטהרות, ועוד עומקים רוחניים ואישיים יותר שלי, כחוויה רוחנית, נתנה לי לקרוא כל מני סיפורים של נשים שטבלו בנסיבות מיוחדות ומה שקרה להן, מה שזה עשה להן, מי שהן וכולי. היא עצמה היתה קבלה, חום, חמלה וכל מה שהייתי צריכה. אני מודה לה עד היום על כך. אני לא דתיה במובן המקובל, ולא ממשיכה לטבול (למרות שבהחלט מהרהרת לפעמים באפשרות הזו), וזכורה לי מאד לחיוב החויה הזו.

מזעזע אותי שנשים אנטליגנטיות מקבלות את שטיפת המח של "יהיה לך סרטן רחם אם לא תטבלי"
איך את יכולה לקרוא "אינטליגנטית" למישהי שמאמינה בהפחדה בוטה ומטופשת שכזו?
ברור שזה לא הולך ככה.
סטטיסטית, שמירה על חוקי נידה (לאו דווקא הטבילה עצמה אלא יותר אי-קיום יחסים בזמן הווסת ומיד אחריה) מפחיתה את הסיכוי לסרטן צוואר הרחם או סרטן הרחם, רק שיש בזה עוד גורמים שקשה לבודד (למשל, העובדה שלדתיות יש בן זוג אחד בלבד כל החיים גם יכולה להיות חלק מהעניין). זה כמו שהנקה מפחיתה את הסיכוי לסרטן השד. זה לא אומר שאם לא תניקי יהיה לך סרטן שד! אפילו לא לכל מי שמעשן יש סרטן ריאות.
צר לי שזה הניסיון שלך עם נושא הטבילה, ואני מאוד כועסת על הממסד דתי שמרחיק אנשים מהיהדות, אבל את לא חושבת שהקיצוניות של האנטי שלך, איך נאמר, קצת ילדותית?
אנא התייעצו עם רופא פוריות לפני שאתן מקבלות עצות מכל מיני רבניות ומתנדבות שלא למדו רפואה.
עד כמה שידוע לי איקקלומן הוא טיפול שניתן לקנות רק במרשם רופא, אז ההזהרה שלך היא קצת מיותרת, את לא חושבת? אין אף אחת שלוקחת איקקלומן בלי הוראת רופא, לפחות אני מקווה שזה כך.
באמת שקשה לי להבין איך פרידה מחזקת זוגיות. יש לנו זוגיות שהלוואי על כולם.
אני שמחה מאוד בשבילך, אבל יש דברים שעד שמנסים, לא מבינים אותם (כמו לרכב על אופניים). פשוט תסמכי עלינו.
ללכת לשמוע את הדיקלומים שלהן במקווה
במקווה שלנו בכפר, הבלניות לא יודעות שום דקלומים, כנראה. הן בד"כ די שותקות כזה.
אבל הנושא הזה ממש מרגיז.
למה זה מרגיז אותך כל-כך? למה אני, למשל, לא משאירה הודעות מרוגזות בדפים של "לא ברית מילה"? אולי כי צריך..אה... סובלנות מסוימת לדרך חיים אחרת, כדי לא להתרגז?

שליחה על ידי ברכה* » 22 יולי 2004, 23:57

רשימת מקוואות ארצית

שכחתי לשאול...

ולא אכפת לי שיועבר לדפחר מתאים יותר. לא מצאתי.

אם אני גם הולכת לרופא אחרי 6 שבועות וגם למקוה, אני בעצם עוד לא מוגנת המריון חדש. ואני לא רוצה. אז מה עושים?
ואם אני ארצה התקן, אצטרך לחכות עד הוסת? אחרי ההריון הקודם שלי היא הגיעה רק אחרי שנה וחצי.

מחכה לעצות מחבירות מנוסות.

מה עם פמולן?

למה יש בשמי סימן שאלה?

כבר אין.

אמהבנים
את לא צריכה לחכות עד הווסת בשביל התקן!
מי אמר דבר כזה מוזר?
רוב ההתקנים ניתן לשים אחרי 6 שבועות (את שלי במקרה לא)
את צריכה רק לפני כן לעשות בדיקת הריון אם כבר היו יחסים אחרי הלידה

ראיתי שלפני מספר שבועות התנהל כאן דיון על ביוץ בזמן המחזור, ומה ניתן לעשות כדי לסדר זאתן. מאז ראיתי שאלה באתר מורשת בעניין, והרב אלנקווה המליץ על מטפלת בשם נעמי מרמלשטיין מאשקלון שמתמחה בנושא. הטל' שלה: 08-6759202, 050-686054.

מה עושים אם נופל הביוץ בזמן 7 נקיים ורוצים להכנס להריון(מדובר בשבוע שלאחר סיום הוסת ובו אסור לקיים יחסי אישות?

זוגות רבים ששומרים דיני טהרה בכל זאת מותרים כמעט כל הזמן אני למשל נשואה עשר שנים ורוב הזמן או בהריון או בהנקה (לאזוכרת איך נראה המקווה), למען האמת אני תמיד מתפללת לקב"ה שאכנס להריון בהנקה ואחסוך לעצמי בלבול מח ... בכל זאת נראה לי (וייתכן שאני טועה)שיש הבדל בין הזוגות הדתיים ל אחרים , יש יותר ביטחון בנצחיות הקשר ועצמתו ,וגם בתקופות קשות יש בטחון שממשיכים יחד . אז ייתכן שדיני נידה הם בעלי משמעות בבניית הקשר וייתכן שיש גורמים נוספים : כמו ההכרה בכך שזה קשר של נשמות. שבורא עולם שותף לו. ולדעתי גם מספר הילדים שמחייב שותפות אמיתית בין בני הזוג , והרבה דיבור משותף (אחרת אי אפשר לגדל אותם כמו שצריך

מנסים טיפול הומאופטי. אני מניחה שגם דברים אחרים יכולים לעזור, לא ניסיתי.
אפשר גם לקחת כדורים שדוחים קצת את הביוץ. ואני לא מתכוונת לאיקקלומין. הוא מגביר ביוץ. ואלו רק מזיזים אותו.

תמר יקרה היכן אני יכולה למצוא תרופות אלו ?

תרופות הורמונליות את מתכוונת? אצל רופא נשים. תסבירי לו שאת שומרת נידה והוא יבין. רופאים מכירים את הבעיה הזו.
ובכל זאת אני ממליצה לפני כן לנסות דברים אחרים.

שליחה על ידי עדי* » 29 יולי 2004, 17:11

פלוני אלמוני,הביטחון שלך בנצחיות הקשר נובע מזה שאת יודעת שאת או בעלך לא תקומו ותפרקו את המשפחה, אבל יש כאן גם בעיה מאוד קשה כי זה הופך את הקשר לברור מאליו ואז לא משקיעים בו. ראיתי הרבה משפחות דתיות שבהן הנשים הן כמו עציץ, ברור מאליו שהן נשארות גם אם אין שום השקעה מצד הבעל במשפחה. זה שיש הרבה ילדים לא מחייב דיבור משותף, זה אמנם נשמע מאוד טוב אבל לדעתי זה סילוף והצגת המציאות באור מאוד מאוד מדומין. נשים מאוד רוצות להאמין שבביתן שורה השכינה והן משלמות על כך מחיר יקר מאוד. חוץ מזה שמסתבר שדיני ההרחקה לא רק גורמים לגעגועים כמו שנחמד לתאר זאת אלא גם למתחים גדולים מאוד בין בני זוג. כך שנראה לי שהתיאור שלך לוקה בתעתועי שוא.

עדי,
אמנם אני לא חושבת שאצל הדתיים תמיד הכול ורוד וכו',
אבל אני חושבת שלכל אחד יש זכות לטעון שאורח חייו, לדעתו, משרת את מטרותיו בחיים, כגון משפחתיות בריאה וחזקה. לא רואה שום פסול בכך.

שליחה על ידי עדי* » 30 יולי 2004, 10:44

אין ספק, הזכות שרירה וקיימת ועומדת. דברו חופשי.

גם בחיי נישואין של דתיים יש קשיים. ברור! וקשיים הם דבר לא מדיד -כך שאי אפשר לומר אצלכם יותר קשה או אצלנו, פירוק המשפחה הוא אופציה פחות סבירה מאשר "אצלכם" אבל אופציה קיימת ומתרחשת מסביבי . והתיאור שלי הוא לא תעתועי שוא אלא הבית שלי. נראה לי שבדרך כלל המושג של"קדושת הבית"עושה טוב לבית , ושוב :אלו העיניים שלי ,ולא מבט אובייקטיבי. כך שייתכן שמבטך ,עדי נכון מאוד מהמקום שבו את נמצאת

אני לא רוצה להשמיץ, אבל למה יש לי הרגשה שאילו אנשים היו פוגשים מנהג כזה אצל שבט כלשהו בדרום אמריקה, הם היו אומרים "כמה זה מעניין" ואולי חלק אף היו מרותקים מזה ומוקסמים מזה... אין נביא בעירו.

שליחה על ידי אור+* » 31 יולי 2004, 17:20

אני הולכת ללוות בקרוב את גיסתי החדשה למקווה יום לפני חתונתה.
היא רחוקה מאוד מאוד מזה. אני דווקא אוהבת מקוואות (מהמקום הרוחני - פחות הלכתי) והתרגשתי מאוד שטבלתי בעצמי.
עכשיו אני שמחה שהוזמנתי .אני מנסה לחשוב על משהו אישי שאני יכולה להכין, מתנה, תפילה ,שיר- משהו שיעניק לחוויה משמעות נוספת. אולי למישהי יש עצה?

פלוני אלמוני...
אם הביוץ מתרחש בזמן 7 הנקיים יש אפשרות לפתרון אבל צריך ביסוס רפואי שעל סמך זה ניתן היתר הילכתי.
הייתי מציעה לך לפנות לד"ר סבין סגורי שהיא מומחית לענייני טהרה וגם אישה מדהימה 03-9086663 או 053-687872

מישהי יכולה להזכיר לי מתי טובלים בערב שבת? זה זכור לי כמבצע מסובך...

מישהי יכולה להזכיר לי מתי טובלים בערב שבת? זה זכור לי כמבצע מסובך...

אפשר להתייצב בערך חצי שעה אחרי הדלקת נרות.

ספרדיות טובלות בין השמשות (יותר מוקדם).

מבצע- אולי כי צריך לדאוג לסידור לילדים?

רוצה בייבי סיטר? אני גרה לא רחוק. לאחר צאת הכוכבים. יש תור די ארוך והשאלה מתי את מעדיפה לחכות לפני צאת הכוכבים או אחרי עד שתגמורנה כולן.

מבצע- גם הילדים וגם להגיע לשם ובחזרה. הצעדה.
תודה ציפי, בעצמבעיה היא רק הקטנות. אחת בת שנתים וחצי והשניה בת וחודשים.

מתי הכי מאוחר אפשר?
אוליני אדחה כבר למוצ"ש...

אל תדחי, יש הרבה שדוחות ואז התור עוד יותר ארוך. את יכולה לבא עם האוטו אלי לפני כניסת שבת ושבעלך יתפלל ליד המקווה ותחזרו ביחד.

הכי מאוחר? כמה זמן לוקח ל20 נשים לטבול בשיטצת הסרט הנע? ואז הבלנית הולכת.

חצי שעה אחרי...זה לפי ירושלים?

מה לפי ירושלים? צאת הכוכבים זה לפי תל אביב.פעם אחת כשהיו לי קטנים בעלי לקח אותם לתפילה. את היונק לקחתי איתי הפעם.

ממממ...
בינתים לא נראה לי שאני אצליח להתקלח אפילו לפני שבת.
אם המצב ישתפר אני אתקשרליך.
תודה.

ממליצה על המקוה בת"א ברחוב בן-יהודה (ליד ביה"כ איחוד שיבת ציון).

יש שם מקוה בכל חדר!
חדרים גדוים מרווחים ונקיים.

מתאים למי שרוצה לטבול בלי בלנית

חיסרון: הבלנית מאד מאד מדקדקת, אולי משום שנראיתי לה לא-דתיה, ובלשונו של בעלי "בדקה אם יש לי כינים בערווה". בצחוק בצחוק נשים יקרות, לא להתנפל

איך זה:
מתאים למי שרוצה לטבול בלי בלנית

מסתדר עם זה:

הבלנית מאד מאד מדקדקת?

וגם-הסתבכתי עם ה"תני לי לבד אני מסתדרת"

הייתי בהוא הקטן ששפצו ברחוב רמז. בסה"כ החליפו קרמיקה ב"לובי" ובמקלחות.
אמרתי לה שלא תבדוק אותי ושאני מסתדרת.
תשובתה: אני חייבת לבדוק כי אם בטעות יש משהו אז הטבילה לא טובה ואני אומרת אמן.
נאלמתי דום.
שאני אמנע ממישהי לאמר אמן?

_איך זה:
מתאים למי שרוצה לטבול בלי בלנית
מסתדר עם זה:
הבלנית מאד מאד מדקדקת?_

אם הבנים,
זה לא מסתדר ביחד.

מתאים למי שרוצה לטבול בלי בלנית

הערה למי שמחפשת אפשרות לטבול במקוה אבל בלי שהבלנית נוכחת:
כי אם יש בחדר מקוה, אז את יכולה לבוא, לטבול ללכת. מה הבלנית תעשה? תרוץ אחרייך ותגיד: " אבל לא אמרתי אמן, לא ראיתי"? , שתרוץ. חוץ מזה שבזמן לחץ היא לא תוכל לזכור אם טבלת או לא והיא גם אל תחשוב שאת "בורחת לה" כי זה לא יעלה בדעתה.

הבלנית מאד מאד מדקדקת?

הערה שמיועדת למי שכן רוצה שהבלנית תהיה נוכחת:
שימו לב! הבלנית מאד מדקדקת.
יש כאלה שלא אכפת להן, וזה אפילו משעשע אותן, ויש כאלה שזה הורס להן את הערב.

מתאים למי שרוצה לטבול בלי בלנית
עכשובנתי.

אז הנה השאלה- מישהי מכירה מקוה בכל חדר באזור ק"ק פ"ת?

היא אפילו לא אמורה לזכור אם את נכנסת, יוצאת, או סתם מסתובבת שם בשביל הכיף

כן, חוץ מזה שאני למשל ממש לא נראית אותו הדבר לבושה וערומה, כך שאיך היא יכולה לזכור בכלל אם טבלתי או לא.

מצטטת את עצמי:
עומדת בפינה.

בכפר גנים יש מקוואות פרטיות. שלוש נדמה לי.

אני מכירה מישהו שבונה מקוואות פרטיות בבית. מתקינים אותן פשוט במקום האמבטיה והמקווה כשר על פי כל השיטות... אם תחשבו את סכום ההוצאה הכללי שאנחנו מוצאיות על הליכה למקווה, הזמן , ההמתנה, ההכנות, הביביסטיטר, ועל חוסר הנעימות המלווה לעתים בתהליך, רעיון כזה נראה כהרבה יותר מתקבל על הדעת.
שלא לשכוח גם את סך ההוצאה והטירחה עבור טבילה של הבעל והבנים... (ושלי טובל כל בוקר........)

אחלה דבר, הלואי שזה היה בסטנדרט.. אבל מקווה דורשת תחזוקה מסובכת, לא?

כל עניין הטבילה היא יציאה ממצב של טומאה וכניסה למצב של טהרה, כשהאשה נכנסת כל כולה לתוך מי המקווה היא גורמת לביטול הטומאה, הביטול צריך להיות מוחלט ז"א שאם נשארה שערה אחת בחוץ כח הטומאה נשאר בה (בשערה) וכשהיא יוצאת מהמים הטומאה חוזרת חזרה לכל הגוף וכנ"ל לגבי כל חציצה שנמצאת על האשה ומונעת מהמים להגיע לגוף עצמו.
מה שאני רוצה להגיד: שהנוכחות של הבלנית גם אם לפעמים היא לא נעימה לדעתי היא כדאית.
קרה לי באופן אישי שכשטבלתי חשבתי שזה היה בסדר אבל בעצם הטבילה לא היתה כשרה...

מישהי יודעת על פתרונות הלכתיים (ולא תרופתיים/הורמונליים) לביוץ שנופל בתוך השבעה נקיים?

יש לי וסת ארוכה מאוד (8-9) ימים, עם מחזור חודשי קצר יחסית של כ-26 ימים. זאת אומרת שיש לנו רק שבוע וחצי מותרים. לפי החישובים שלי (וגם לפי התחושות הפיזיות) הביוץ שלי נופל בערך ביום השלישי של השבעה הנקיים. אני לא רוצה לקחת הורמונים אלא אם כן אין ברירה אחרת, כי אני מרגישה שאין לי ממש שום בעיות פוריות. אני יודעת מקריאה פה שיש תה שמוריד דימום, אבל אני מסופקת שזה יעזור כי רק בשלושה מתוך 8-9 ימי הוסת שלי יש דימום כבד, ובשאר הימים יש רק כתמים. בנוסף, עד לפני חודשיים השתמשתי בגלולות, ולמרות שהן הקטינו את הדימום, הן לא קיצרו את הוסת בכלל. לכן אני מסופקת שהתה יקצר לי את הוסת. כך שחוץ מהורמונים, הפתרון היחיד יכול להיות הלכתי.

יש לי תור אצל הרופאה שלי בעוד שבוע, כדי לדבר איתה על התחושה שלי שהביוץ נופל בתוך השבעה הנקיים, ועל פתרונות אפשריים. אבל כפי שאמרתי, הייתי מעדיפה פתרון הלכתי לבעיה שמקורה הלכתית, ולא פתרון רפואי לבעיה שהיא לא רפואית. מישהי יודעת אם זה בכלל אפשרי?

יש פתרונות, כדאי לך ליצור קשר עם מכון פוע"ה.

יש קישור למעלה.

לי הייתה אותה בהעיה שאת מתארת ומה שעזר לי (לא רציתי לפנות עדין למכון פוע"ה) היה טיפול הומאופטי, שגרם לוסת להתקצר ולמחזור כולו להתארך.

הלוואי!

יש לך הומאופט ספציפי שאת יכולה להמליץ עליו?

כן.

כתבי כאן כתובת מייל ואני אחזור אלייך עם שני שמות.

queenie o@yahoo.com

תודה!

גלגל הצלה?,
גם לי יש את אותה הבעיה כמו של פלוני אלמונית -המחזור שלי מאוד ארוך כך שיש לי הרגשה שמועד הביוץ שלי נופל על ה-7 נקיים.
אני אשמח גם כן לקבל פרטים על הומאופט.
תודה [email protected]

עד כמה שאני זוכרת, תה סרפד מקצר את המחזור. כדאי להתייעץ עם תזונאית. אם אין לך עם מי, אני מכירה מישהי מעולה שיכולה להסביר לך בדיוק איך להכין וכמה לשתות
מאחלת לך מחזורים קצרצרים ומשחררים, ואחריהם פוריות גועשת!
מ ש

פלוני אלמוני! פתאום שמתי לב!
אם אחרי 3 ימי מחזור אמיתיים יש לך רק כתמים, יש סיכוי שאת יכולה לעשות הפסק גם קודם ושזה לא ממש דם טמא. כך למדתי לא מזמן אצל רבנית מוסמכת. היא אמרה שיש מצב בדיוק כפי שאת מתארת והדם איננו טמא!
מקווה שאת תראי את הערתי ותנסי לברר הלאה
בהצלחה!

לעיני כתמים כדאי לפנות להוועץ עם רב מומחה.

מסכימה לחלוטין............

בהמשך למה שכתבתי בחודש מאי , מאז החתונה הלכתי מספר פעמים למקווה , אך כל פעם סבלתי מחדש , גם ככה לא אהבתי ללכת למקווה (כמו שתארתי בהודעה במאי) ובנוסף הסביבה רק החמירה את ההרגשה שלי כיוון שאני לא חיה בארץ והקהילה היהודית כאן מאוד קטנה וכך כם המקווה וכל הניהול שלו לקוי , זאת אומרת שלא הייתה בלנית אך הייתה אישה (נבזית) שאחראית על ניהול המקווה , אני כטובלת מתחילה ונשואה טרייה שרק עברה לגור בעיר הזו אחרי החתונה לא הכרתי אף אחד ,וכיוון שאין בלנית קבועה כל אישה מביאה חברה איתה למקווה שתשמור . בפעם הראשונה והשנייה סידרה לי האחראית (הנבזית)מישהי מתנדבת שתבוא להיות "שומרת" , בחודש השלישי כשהתקשרתי לקבוע היא הייתה מאוד לא נחמדה וטענה שעליי למצוא לי שומרת בעצמי ואיך זה שאין לי מישהי להביא איתי ושזה לא יתכן שהיא צריכה למצוא לי שומרת . .. התנצלתי והסברתי לה שהכל חדש לי , השפה המקום ושרק עברתי לכאן מישראל ואין לי עדיין חברות פה מה גם שאיני מכירה אף אחד חוץ מחמותי - ולא נעים לי להביא את חמותי או לבקש מאף זרה לבוא איתי כי אינני מכירה עדיין אף אחד ... בתגובה הנבזית אמרה (וחטאה בחטא השיפוט) "מה את לא הולכת לבית כנסת , מה אין לך חברות איך זה יתכן ?? " עניתי : "כן אני הולכת לבית כנסת אבל..." ואז החלטתי שאני סיימתי עם המקווה כאן !אני לא הולכת להתנצל בפניה שאין לי חברות עדיין ! מה הקשר בין חברות בית כנסת ושמירת ההלכה הזו ! בעקבות יחס זה ובעקבות העובדה שבאמת לא הכרתי אף אחד והרגשתי נבוכה לבקש מנשים זרות מהבית כנסת לבוא איתי הפסקתי ללכת למקווה . אני חושבת שאישה זו שנדמה לי שהיא רבנית אינה יודעת מה גדול החטא שהיא עשתה ולעולם לא תדע מה גרמה לי להרגיש ואיך גרמה לי להפסיק ללכת - דווקא לנשואה טרייה שרק התחילה .כל מה שהיתה צריכה לעשות זה להכיר לי מישהי שמחפשת מלווה קבועה שנמצאת באותו מצב או להעסיק בלנית קבועה ולשלם לה מכספי התרומות שכולנו משלמים לבית כנסת ולמקווה כל חודש. בעזרת השם כשאחזור לארץ אחזור ללכת למקווה - כרגע בהעדר בלנית קבועה אני מסרבת לבקש מנשים זרות שילוו אותי למקווה , פעם אחת סוף סוף אזרתי אומץ וניסיתי לבקש מאישה זרה אחת שסוף סוף הכרתי ללות אותי והיא אמרה שיש לה כבר מלווה משלה קבועה ומאז התייאשתי עוד יותר והפסקתי ללכת. בעלי מאוד מתוסכל שאני מסרבת ללכת אך אני מסרבת לדבר עם הנבזית שהעליבה והביכה אותי. ובלעדייה לא ניתן לקבוע תור כי היא האחראית על המקווה.

נ.ב
מה גם כשעברתי הדרכה עם הרבנית לפני החתונה (בארץ) היא הסבירה לי בפרוש שאף פעם אף אחד לא צריך לדעת מתי אני הולכת למקווה , ואם יש חשש שמישהו שמכיר אותי יראה אותי יוצאת בשעות הערב (ביחוד הורי בעלי או אפילו הוריי שלי ) אז מותר ע"פ ההלכה ללכת בבוקר ובלבד שלא ידעו שהלכתי .. הסבירה לי הרבנית שגם כלאנשים יש כוונה טובה הם עלולים רק במחשבה עליי לסכל את כניסתי להריון - אם הם ידעו שהלכתי למקווה ושחשהו כל הלילה שאולי הלילה אכנס להריון כי הלכתי למקווה וזה סימן שאני מבייצת . לקחתי את ההערה הזו מאוד ברצינות ואני נחושה לא לקחת חברה או מכרה איתי למקווה שמא ידעו את זמן הביוץ . ובכלל כל זה עניין פרטי בו אני לא מרגישה נח לשתף מכרות וחברות אפילו . בשביל צריכה להיות בלנית!

רקפת, איזה סיוט. ואיזו אשה לא נחמדה. גועלית אחת.
גם אנחנו גרנו פעם במקום קטן שכל אחת היתה צריכה לדאוג לה לחברה שתלווה אותה. אבל היתה בלנית ואם לא מצאת או לא רצית ללכת עם מישהי שאת מכירה, היא באה איתך בשמחה. זה התפקיד שלה.
איך זה הולך אצלכם? היא תמיד שם? את צריכה לבקש מפתח? כי בעיקרון את יכולה לקחת את בעלך. הלכתית אין עם זה בעיה, לפחות לא לפי הרב שלי.
אני רק מניחה שהיא תעשה לך פרצופים (או תגיד שאסור-בלי סיבה אמיתית) אם תדע שאת מביאה אותו.
מתאים לך? אפשרי?

או,
ללכת לבד.
את לא חייבת מלוה.
כנסי לבד.
במיוחד אם השיער שלך קצר, את תדעי אם זה כשר.

איזו אישה איומה. וזאת קוראת לעצמה "רבנית"?
לדעתי את המצווה של אהבת-ישראל היא לא מקיימת. מן הראוי שתדע שהיא במעשיה גרמה לביטול מצווה.
האם בעלך יסכים לדבר איתה במקומך ויעמיד אותה במקום?
הפרצופים שתעשה, לא צריכים להחריד את מנוחתך. היא זו שצריכה להסתיר פניה בבושה.

אני חושבת שלא צריך לוותר לה. את לא צריכה להתנצל על שום דבר. היא זו שצריכה לבקש ממך סליחה, וגם בשמיים, ספק אם יסלחו לה.
שלחי את בעלך שידבר איתה דברים כדורבנות ויבהיר לה את המצב.
או שתדאג למלווה, או שהוא יבוא איתך בתור מלווה (אני לא יודעת מה דעת ההלכה בנושא, אך אם זה מותר, לדעתי זה פתרון טוב.)

תודה על התמיכה והעצות ...זה רעיון מצוין לקחת את בעלי השאלה באמת אם מותר ??? אני אבדוק את הנושא...
עוד סיבה שהפסקתי ללכת (פתאום אני מבינה שהיו לי הרבה סיבות טובות להפסיק)היא שאני פשוט מפחדת פחד מוות , המקווה נמצא במקום חשוך וקטן (מעין מרתפון ) באמצע שום מקום אפילו תאורה אין מסביב כי זה כמו בתוך חניון פתוח ולא מזמן נכנסו כמה גברים ושדדו את המקום - ולקחו את כספי התרומות שהשאירו במקווה-אף אחד לא נפגע. ומאז בכלל לא הסכמתי ללכת כי פחדתי פחד מוות , אישה קטנה שכמוני להיות באיזה מרתף קטן בארצות הברית בלילה , רק לחנות את הרכב בחושך פחדתי שיתקפו אותי כשאני יוצאת מהרכב. ודברים כאלה יכולים בהחלט לקרות פה.. והם קורים כל יום .כמה אירוני,אבל עם כל הפיגועים בארץ הרגשתי יותר בטוחה בארץ מכאן...אוף, ממש משימה בלתי אפשרית ללכת למקווה ...
בקיצור כמו שאמרתם הפתרון הוא לכל הדברים הוא כנראה ללכת עם הבעל - אני אבדוק מה ההלכה אומרת בעניין .
אם הבנים שמחה יש לי שער ארוך - אני חושבת שאי אפשר ללכת לבד
ולתמר ס , לא צריך מפתח לבקש כי יש קוד על הדלת שכל הבנות יודעות ,והאחראית לא נמצאת שם אבל צריך לקבוע תור למקרה שמישהו אחר כבר מתוכנן לאותה השעה..
לאנהאטה א בעלי באמת רצה לשלח בה את הרב שידבר איתה ויגיד לה שהיא גרמה לכלה טרייה טרייה ל"אנטי מקווה" במקום לעודד ולעזור גרמה לדחייה .
אבל לא הסכמתי שידבר איתה כי לא רציתי לערב אף אחד - מספיק הייתי נבוכה מכל העניין מכדי לערב מישהו אחר.

תודה לכולן

רקפת, רק בעניין השיער הארוך-
אפשר להכניס את השיער לרשת רפויה (כמו שביס בלי הבטנה) ואז השיער לא בורח.

בהצלחה.

ואפשר גם להיכנס איתו לתוך המים לא לשם טבילה, ואחרי שהוא רטוב ודבוק אליך-לטבול.

אבל במים הוא לא מתרומם לך למעלה?

לא.

רגע, ואם יש בלנית לידי אז הוא לא יעיז להתרומם?

אם יש בלנית, היא רואה שאת צוללת מספיק עמוק שלמרות שהוא מתרומם, הוא במים.

> זכרונות מבריכת השחיה <

אם יש בלנית, היא רואה שאת צוללת מספיק עמוק שלמרות שהוא מתרומם, הוא במים.
בדיוק.

למרות שלדעתי הבלנית בטוחה ש ואם יש בלנית לידי אז הוא לא יעיז להתרומם?

רציתי לשאול , אני עדיין לא נשואה אבל לכשזה יקרה אני מאוד מאוד רוצה לשמור על דיני טהרה , אבל מאוד מפחיד אותי ומעניין אותי מה בדיוק עושים שם במקווה? מה אלו ההכנות שצריך לעשות לפני כן? למשל , אסור שיהיו שערות בידיים , למשל? טובלים רק פעם אחת ואח"כ מברכים? איזו ברכה? ולמה צריכים את הבלנית , האם ישנה הלכה שצריך עדה? או שישנן סיבות אחרות? אשמח מאוד אם תוכלו לענות לי... תודה!!

אשמח לענות.

קודם כל, המקוה הוא רק אחרון השלבים בתהליך הטהרה, המתחיל ברגע שמגיעה הוסת.

כדי לטבול אסור שתהיה חציצה בין גופך, כולל שיער, לבין המים המטהרים.

לכן צריך להתרחץ היטב. הרחצה כוללת שינים כמו לפני מסדר המפקד, ציפורנים כנ"ל, שיער גם. לא צריך להוריד שיער בשום מקום בגוף,
אבל צריך לסרק היטב בכל מקום בגוף.
טובלים שלוש פעמים. מברכים פעם אחת.
יורדים במדרגות לתוך הברכה, מתכופפים לתוך המים 3 פעמים- זו הטבילה.
לא חייבים בלנית. חייבים לודא שאת באמת נקיה ובאמת טובלת כולך.

תודה על התשובה ובכל זאת רציתי לשאול , מה זאת אומרת לסרק בכל הגוף , בשביל מה? מה זאת אומרת לוודא שאת באמת נקיה? אני מצטערת אם השאלות קצת טפשיות אבל זה ממש חשוב לי להבין הכל לעומק כדי שאוכל לעשות את זה מנכון ובכוונה מלאה. שוב תודה...

מה זאת אומרת לסרק בכל הגוף , בשביל מה?
כדי שלא יהיו קשרים. תלוי בשיער.

מה זאת אומרת לוודא שאת באמת נקיה?
נגיד לבדוק שאין שאריות לק או לכלוך מתחת לציפורנים.

אני מצטערת אם השאלות קצת טפשיות
לא טיפשיות בכלל.

ואם יש לך עוד מה לשאול-תשאלי.

מה זאת אומרת לסרק בכל הגוף , בשביל מה?
אפשר גם לגלח. בחסידוּת ויז'ניץ, בעלז וסאטמר מגלחים גם את שיער הראש.

האם נכון שאסור לטבול אם יש פצע או שריטה בגוף?

תודה רבה על התשובות!!! עזרתן לי מאוד, מה לגבי פצע מה עושים במקרה זה? נניח אם נחתכתי מהגילוח? אז אני לא טובלת? ומה מפריע אם יש קשרים בשיער?