סיפורי הלידה של נסיכת השום

[ת_מרהינדי*]

איך איליאס מתמודד?

[פלוני_אלמונית*]

הוא כמובן מקנא. אבל איך שהו זה עד עכשיו לא נוראי כמו שהזהירו אותנו.
אין שום רגרסיה בשום דבר, חוץ מיום יומיים אחרי, שהתעורר משנת יום לא שגרתית, ובכה משהו כמו חצי שעה,כשאני שוכבת אתו במיטה שלו ומחבקת אותו.
כרגע מנסים לתת לו הרגשה שאנחנו בוטחים בו, אם הוא רוצה לגעת בה, ללטף, לנשק, מאפשרים לו, מזל שהיא תינוקת כל כך רגועה...
מנסים להקדיש לו זמן רק אתו, גם שנינו ביחד, וגם כל אחד מאתנו אתו לחוד.
הוא עכשיו בחופשת קיץ שלושה שבועות, כך שזה מתאפשר הרבה, ואבא שלי מצטרף מחר אלינו, אז עם ארבעה אנשים בבית, זה יהיה יותר קל לתת לו את זה.
אחרי שההורים שלי יסעו, והשגרה החדשה תכנס, בטח יהיו עוד התמודדויות, אבל עד אז בטח לכלנו זה כבר יהיה ברור מאליו שדריה היא חלק מהמשפחה.

[נסיכת_השום*]

זאת אני כתבתי למעלה

[עז_הרים*]

מזל טוב אהובה, לא הייתי בארץ אבל ניחשתי שכבר ילדת...
רוצה להתקשר שיתאים לך
אוהבת ומתרגשת, את מדהימה!

[נסיכת_השום*]

אושר אושר גדול. חווית הלידה כל כך סימלית למה שבא אחר כך. שני ילדים זה כיף!!! טפו טפו טפו

[מלי_מלי*]

מזל טוב ( :

[אמא_של_תמר*]

לא יודעת אם תקראי את זה בכלל, לא נראה שיש פה פעילות כבר שנתיים- נו מילא, במקרה הכי גרוע פשוט אשפוך קצת לחלל הריק.. גם זה יכול לעזור...
כבר כמה ימים שאני קוראת סיפורי לידה בזה אחרי זה, לא מצליחה להפסיק.. נראה לי שאני עוברת איזשהו סוג של תהליך closer ללידה שלי שהייתה לפני חמישה חודשים. קראתי את הסיפור שלך והרגשתי כל כך קרובה ומחוברת, גם אני חוויתי כאב שלא חשבתי שיכול בכלל להיות קיים, גם אני שחושבת על עצמה כאישה חזקה מהממוצע הופתעתי מעוצמת הכאב, מהרצון העז שזה יגמר, שמישהו יקח את זה ממני ועכשיו, לאבד הכרה, למות, רק להיות במקום אחר ושזה יגמר כבר... לוקח זמן לעכל חוויה כזאת, להפוך בה ואולי, אני מקווה, גם לגדול ממנה... ריגשת אותי! הלוואי שהלידה הבאה שלי תהיה מדהימה כמו שלך, אם זה בכלל אפשרי..
אולי הגיע הזמן לכתוב את הסיפור שלי, להשתחרר ממנו למעני ולמענה...