סלט פירות

אנונימי

הבלוגים שלי:
אופטימיות מנצחת . שם כותבת על חויות ההריון השלישי, ההפלה שהיתה לפניו והחששות מהעתיד.
גלגול שלישי בלוג סלט פירות - לקראת לידה שלישית, כולל סיפור הלידה.
סלט פירות בריבוע סיפור לידה - הלידה הרביעית.

[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=10&sort=-A]

דפים למעקב ב-מה חדש:
החיוניות שלי חלק שמיני
מתים לרדת מהארץ
בלוג מיילדת מתחילה

ברוכה הבאה!
@}
את sivan usa ?

לא. הפעם היחידה שכתבתי פה לפני הדף של fly lady היה בדף של רסקיו רמדי וגם באותו שם. היא נעלמה לך?

ברוכה הבאה ותתחדשי על הדף .
לא נתקלתי בך בדפים אז אני אשאל פה - את גרה בטורטונטו , קבוע ?
את אמא ?

לא היא לא נעלמה לי

סתם תהיתי. היא כתבה לא מזמן בדפים של הנקה, נדמה לי.

ארני, כן אני גרה בטורונטו. 4.5 שנים בינתיים אבל התכנון הוא לחזור מתישהוא לארץ.
אני אמא למתוקה בת שנתיים וחודש שנגמלה מהנקה לפני חודש, אז אולי בגלל ההנקה למרחקים ארוכים אני קצת מתחברת לאתר ומקבלת קישורים לכאן מחברות טובות באיזורים אחרים ברשת

לגבי מגורינו בטורונטו, עברנו בעקבות העבודה שלי במרץ 2000 ומאז אנחנו כבר תושבי קבע בדרך לבקשת אזרחות. אחרי שנקבל דרכון נראה מה המשך דרכינו.

טרה, לא כתבתי בהנקה כאן, ומן הסתם עד הילד הבא לא יהיה לי מה לכתוב שם (חוץ מהגעגועים שתוקפים אותי מאז שהיא גמלה את עצמה....).
את מוזמנת לקרוא את art]סיפור ההנקה id[/po]=195 שלי.

ברוכה הבאה סיון!
תתחדשי על דף בית אישי @}

אך טורונטו. החלום הרטוב שלי. היבש, המה שלא יהיה. בלילות ובימים אני מפנטזת על טורונטו, ולא אכפת לי חורף 8 חודשים בשנה... לאונסט אד (-: לאנקס, בלור סינימה, לAC של האוניברסיטה, לבית הספר שלי CTS ולאנשים, לאנשים...
וזה רק אחרי שנתיים.
אפילו הכינוי שלי סירופ מייפל... כתבתי על זה בדף שלי.
ברוכה הבאה @}

תודה גילה

ותודה שהפנית אותי לדף ההוא. אמנם הייתי באתר הזה פעמים רבות, אבל לא עלה בדעתי להשתתף ובטח שלא לפתוח דף.
@)

ברוכה הבאה סיון

את חברה של ליאת מרעננה?

מקווה שאת מדברת על אותה אחת. אולי. חברה שלי ליאת מרעננה במקור, אבל לא עכשיו. למה?

כן, אנחנו מדברות על אותה אחת.
סתם. פשוט כשראיתי סיון מטורונטו ידעתי שזו את.
את יודעת מי שמכיר את המשפחה הוא כבר חלק מהמשפחה וכל החברים הופכים להיות משפחה.
אני חושבת שאפילו היית אצלינו בבית לפני שנסעת.
אני חברה מאוד טובה של אחותה.

מים, יופי שבסופו של דבר ירד לי האסימון

נזכרתי ששמעתי כשילדת, וכמובן עוד כל מיני דברים פרה-היסטוריים... מה שלומך?

מסרי ד"ש חמה לכולם. אנחנו באים לביקור בסוף דצמבר לשבועיים, אפשר לארגן משהו...

תמר ואפרסקים, תודה על הברכות @}

היי סיוון, סליחה שרק עכשיו אני חוזרת אלייך,
את צודקת לגבי החברים והילדים. יש לי חברה טובה שראיתי רק בסוף ההריון ואח"כ שהילד היה כבר בן שנה. ובאמת אמרנו תמיד שהחיסרון היחיד של TO שהיא יותר מידי רחוקה מישראל (-:
רציתי לספר לך שהיתה לי מיילדת מדהימה בmidwifes comunity centre ברחוב בלור. קוראים לה פאריבה. היא ליוותה אותי עד שבוע 28 שחזרנו לארץ. ילדתי כאן בלידת בית עם מיילדת מקצועית ודולה תומכת ועם כל זה כל הזמן חשבתי שהיה יותר טוב עם פאריבה. כך שאם את שומעת על הריונית הינה לך המלצה על מיילדת.

אני מאוד רוצה להגיע לביקור בTO במאי/יוני. שנה שעברה פישלתי בגדול ורגע לפני שהיינו חייבים לשלם על הכרטיסים, ביטלתי את הטיסה. טמטום כזה, אני לא סולחת לעצמי.

קר פה היום (-; הבן שלי יישן עם שתי שכבות כבר מזמן. בTO גרנו בדירת חדר מתוקה בST. GEORGE לפחות היה שם חם כל הזמן.

בוקר טוב ושימשי כמה שאפשר

שלום סיון - אנחנו במרחק טיסה לא מאוד ארוכה מכם (-: והלילה ירד אצלנו שלג.

סירופ, תודה על ההמלצה. אצור קשר אם יהיה לי למי להמליץ.

אמא אינקובטור - אצלינו עוד לא ירד בכלל. אולי כמה פתיתים לפני שבועיים שנמסו ברגע שהגיעו לאדמה/אוטו... התחזית אומרת שאולי זה יקרה ביום חמישי.
זה יהיה מאוד מרגש, כי נראה לי שהמתוקה שלי ממש תתלהב ויהיה לנו חורף פעיל (גם אם זה בחצר האחורית). בשנה שעברה היא היתה מוקסמת מהשלג ואהבה להסתכל עליו מתוך הבית, אבל השנה יהיה אחרת לגמרי.

זהו, נראה לי שהשלג יישאר כאן עד האביב. אשכרה Winter Wonderland כמו שמטרטרים לנו כאן בשירי הכריסמס.
קנינו לקטנה מגפיים במידה 3 - רק מה, מסתבר שהיא בעצם מידה 4... מחר נלך (שוב) לוולמרט.
צריך גם לקנות כפפות הולמות. תגידי - מצאת כפפות במידות קטנטנות שהן לא סרוגות אלא בעצם כפפות-סקי קטנות?

ברוכה הבאה סיון!
טורונטו החלום הרטוב של בעלי! ספרי קצת על החיים שם, על מזג האויר (הקשה?),
ספרי על התושבים ועל כל דבר שעולה ברוחך!!! אשמח לשמוע!

אמא אינקובטור - מצאתי כפפות פליס (ללא אצבעות - כל היד), עם חוט כזה ששמים בתוך המעיל. עוד לא השתמשתי בהן כי מאיה עוד לובשת את המעיל של שנה שעברה ויש לו כפפות מוצמדות לשרוולים.... כשננסה אני אדווח. קניתי בסופרסטור (יש אצלכם?).

רוני, תודה על הברכה. לא ממש הייתי פה בזמן האחרון. פעם אחת התחלתי לכתוב תגובה ואז קרס לי המחשב ....
מזג האויר פה בתקופה האחרונה די הפכפך. לפני יומיים היה פה המון שלג - אבל רק ליום אחד. הגשם של אתמול המיס הכל הכל... אבל הספקנו לצאת עם מגפיים להשתולל... ממש כיף! ולדעתי כל הלבן הזה ממש ממש יפה.

תושבים - פה בטורונטו יש מכל הבא ליד. עיר של מהגרים, ולכן תלוי איפה את גרה ומסתובבת. בכל מקום תראי אוכלוסיה שונה.
הישראלים פה גם מתחלקים לכל מיני קבוצות - ותיקים יותר, ותיקים פחות ומהגרים חדשים. המשפחות החדשות שמגיעות (לפחות ע"פ הנסיון שלי) - ברמה גבוהה. אנשים נחמדים וקצת נדבקים מהמנטליות הקנדית בנחמדות.... אבל כמו שאומרים (ולרוב זה נכון) - ישראלים עוזרים אחד לשני.
רוב החברים שלי פה ישראלים, וזה לא רק מתוך בחירה שלי, אלא בעיקר כי רוב הקנדים הם די סגורים.
הכרתי פה חבורה של נשים קנדיות בחוג ליוגה עם התינוקות - לא ממש הקנדיות הטיפוסיות. אכן חבורה מיוחדת שלצערי התנתקו הקשרים ברגע שרובינו חזרנו לעבוד.... גם טבעי.
כמובן שרמת החיים פה היא מעבר למצופה... וזה (כך נראה לי) מה שמהגרים מחפשים פה. ושקט וביטחון. והם מוצאים.

תודה על המידע סיון, איך המחייה? (מחירים, משכורת לעומת הצרכים?)
בישוב בו אני גרה יש זוג שהבעל הוא ישראלי והאישה היא קנדית, וגם כאן המנטליות קשה עבורה, והיא אכן אדם סגור ופרפקנציוניסטית מאוד.

רוני,
מאוד תלוי איפה את גרה, כמה את משלמת שכירות/משכנתא וכמה את מרוויחה. אבל בעיקרון, לא משנה כמה מרויחים - אפשר לחיות פה ברמה גבוהה יחסית. יש ערך לדולר, ולמרות המיסים הגבוהים אנשים מסתדרים פה מצוין.
הדבר היחיד הוא ההתחלה. במעבר יש הרבה הוצאות (זה נכון לכל מקום), ביטוח רכב יקר בהתחלה וירד עם השנים כי ותק הנהיגה בארץ לא נחשב פה...
חוצמזה מאוד קל להתרגל לדרך החיים פה

מעניין, ספרי על החינוך על האיזורים השונים בהם חיים אנשים, וסתם כל דבר מעניין שעולה לך בראש.

שליחה על ידי אס* » 22 מרץ 2005, 18:06

סיוון אני בדרך לטורונטו וכבר שבוע אני מחפס מקום לישון את מכירה אולי איזה מוטל או הוסטל נורמלי וזול???? תודה אס

שליחה על ידי מ_י* » 21 יולי 2005, 05:06

הי סיון
היה לי נהדר עם המיילדות. התחלתי את המעקב הריון במאונט סיני, כי הייתי מוגדרת בסיכון בגלל גילי המופלג (שלושים ושש). יש שם את ד"ר פארין שהוא נחמד וגם צוות סימפטי אבל כל ענין הכי פשוט לקח לי יום שלם, המון המון ניירת ובירוקרטיה ותורים וגישה נורא "רפואית": הכל מכוון "להקטין סיכונים". באמצע ההריון גיליתי את המיילדות, וזה ההיפך הגמור. מעקב הלידה במקום קטן ואינטימי, בלי שום תור וכמעט בלי ניירת, במפגש אישי נעים עם המיילדת שלך . קובעים פה מראש שתי מיילדות שהן אלו שתהיינה בלידה, ואתן את נפגשת למעקב הריון.
אחר כך בלידה עצמה הן היו פשוט מקסימות. ראש קצת אחר ממה שמתואר פה באתר, לא כל מיני מדיטציות ומסאג'ים, אלא יותר ענייני, אבל מאד שקט ורגוע ומקצועי. הייתי מאד מאד מרוצה.

בענין הסיכונים, ישנה אפשרות ביניים ללדת עם המיילדות בבית חולים. במקרה כזה עד כמה שהבנתי הן באות לבית החולים והן אלו שאחראיות עליך מהתחלה ועד הסוף.
אם בבית, את נרשמת מראש לבית החולים הקרוב אליך למקרה חירום, אם יתעורר צורך לפנות אותך. ובינינו, הן ק נ ד י ו ת, כך שאת יכולה להיות בטוחה שהכסת"ח הוא מעל ומעבר. אלינו הגיעו עם ציוד החייאה והקימו חמ"ל קטן.

היה פשוט תענוג לחסוך את הנסיעה הבהולה לבית החולים, את ההמתנות והתורים והיחס המנוכר, היה מקסים לישון אחרי הלידה במיטה שלי עם הקטן שלי, ולהתעורר למחרת בבית, ועוד בונוס - במשך ששה שבועות אחרי הלידה הן ממשיכות לבוא הביתה ולערוך מעקב אחרי התינוק והיולדת. אני ילדתי בדצמבר, בחוץ היה קור מקפיא, ולא הייתי חייבת להוציא אותו החוצה. (טוב, חוץ מאשר כדי לשים לו גבס ביגל ארבעה ימים בגלל הסיבוך שהיה, אבל כפי הנראה היה קורה בכל מקרה - ראי לידת הבית שלנו וbrachial Plexus Palsy )

בקיצור, אנחנו נהננו מאד. והכל מכוסה על ידי האו היפ!
חבל על הזמן.

באיזה איזור את גרה? אנחנו בטורנהיל, כך שהמיילדות שלי היו על יאנג וסטילס, מרחק חמש דקות נסיעה מהבית.

הו, אני רואה שמ י עדכנה אותך, יופי.

שליחה על ידי מ_י* » 21 יולי 2005, 23:32

וואוו!
אני ילדתי עם קארה!!!!

בשבילי היא היתה מדהימה. מאד שקטה ומקצועית, משרת בטחון אבל בכלל לא באובר דואינג, מאד זוכרת כל הזמן שהלידה היא שלך ואת מנהלת את העניינים, ויחד עם זאת, נתנה פה ושם כיוונים שמאד עזרו לי. וכשהקטן נולד פינתה בטקט את החדר, נתנה לנו להיות אתו בנחת שעתיים, ואחר כך חזרהל תפור אותי ותפרה אותי נפלא (כן, יש דבר כזה, לעומת תפירות קודמות שהשאירו לי אי נוחות מעצבנת, אצלה לא נשאר שום דבר, וגם תוך כדי זה לא היה משפיל כמו בפעמים קודמות). הרגשתי שאין אצלה בכלל קטע של אגו שכאילו היא המיילדת הדגולה או משהו כזה, ומצד שני הרגשתי שהיא באמת יודעת מה לעשות ועושה את זה מאד במקצועיות. היתה לה גם הרבה סבלנות לשאלות ובאופן כללי נתנה הרגשה טובה שהיא אתנו, גם במעקב הריון וגם בלידה.

ומבחינתי הלידה בבית היתה חוויה נפלאה לעומת הלידה בבית חולים, למרות שבפעמים קודמות ילדתי במשגב לדך וגם שם היה טוב לכשעצמו. יש שקט בבית, ורגוע, ולא כל מיני אנשים נכנסים ויוצאים ואין לך מושג מי הם. קארה והמיילדת השניה (אצלי היתה אמורה להיות סטייסי אבל בדיוק היא היתה בלידה אז הגיעה מישל) היו מאד רגועות ונעימות לי. .
ועוד הבדל מאד גדול שהמיילדות סומכות עליך שתספרי להן מה קורה. למשל הבדל קטן שבבית חולים את נותנת לאחות את הכוס עם השתן ואילו במרכז מיילדות את נכנסת לשירותים, יש שם כוסות ומקלונים כאלה ואת בודקת בעצמך ומדווחת. וגם בלידה עצמה, הן מסתמכות על מה שאת אומרת ואיך שאת נראית ולא על בדיקות. כל הלידה בדקו אותי בדיקה פנימית רק פעמיים. יש הרבה יותר הקשבה אליך, הסתכלות עליך. הן רושמות את כל מהלך הלידה ולכן יש לי פרוטוקול כתוב של הלידה.

בביקורים שלנו פה בבית חולים (סביב הלידה וגם בעוד שני מקרים שהיו לנו) הרגשנו הרבה חוסר אונים מול ההמתנות והבירוקרטיות וההרגשה של אובדן שליטהבמה שקורה והיה מאד נעים בבית מן הבחינה הזו. לא מעבירים אותך מחדר צירים לחדר לידה וכל מיני אנשים שאת לא יודעת בדיוק מי הם נכנסים ויוצאים וצריך לרוא להם והם כן או לא באים וכל זה, אלא שתי המיילדות שאת מכירה אישית ושליוו אותך אישית כל ההריון נמצאות אתך כל הזמן בתשומת לב מלאה ושקטה ועוקבות אחרי הלידה שלך, זה מאד מרגיע ונעים. וגם הרבה יותר חגיגי, קשה לי קצת להסביר.

מה שכן, המרכז לידה שם בסטילס הוא לא בדיוק סטרילי, כך שאם את רגישה לעניינים כאלה, זה עלול להפריע. אמא שלי היתה אתי בבדיקה האחרונה לפני הלידה, כמעט התעלפה כשהעוזרת של המיילדת הגישה לה את הסטטוסקופ ישר מתוך האזנים שלה (של העוזרת) כדי שאמא שלי תוכל גם לשמוע את התינוק. אבל מבחינתי זו אווירה הרבה יותר ביתית ואנושית לעומת כל הסטריליים עם הניירת והכפפות גומי שלהם. וגם, דווקא אם את רגישה לעניינים מעין אלו, הכי כיף זה בבית שלך בשירותים שלך ובמקלחת שלך ובמיטה שלך עם האוכל שלך וכו וכו.

אני כאן עד הרביעי באוגוסט, אולי תתקשרי? איזה מוזר שאתם בטורנהיל ולא ידענו!!!

העברתי את כל חוויותי ההורמונליות, התגובות המקסימות והמשך הסיפור לכאן - גלגול שלישי .

הי סיון
שמחה לשמוע שהיתה פגישה טובה עם קארה! טרייסי היתה גם המשנית שלי, אבל בפועל ביום של הלידה היתה לה לידה אחרת ולכן הגיעה מישל, שהיתה גם מקסימה. את טרייסי אני מכירה רק מן הבדיקות של לפני הלידה, וגם היתה נעימה לי מאד.
מקווה שאת נהנית מן האווירה הביתית במרכז (הבדל אדיר ממאונט סיני, הה?)
אנא מסרי להן ד"ש ממני

הי סיון!
שמענו היום את הדיסק (המערכת סוף סוף עובדת) וממש נהנתי- תודה!
חושבת עלייך גם כן...

שירה, אם במקרה את קוראת פה... תסבירי את עניין השכנות

אני תמיד שמחה להכיר שכנות חדשות.
תודה על השיתוף. הלידה השניה נשמעת מעצימה ואני מקווה שאני אכן בדרך ללידה דומה.

סיון
כניראה שיש כאן יותר משירה ב אחת ונוצר בילבול ,עירי-עירך,ובכל זאת אנו מתקשרות כך, האם ניתן ליצור קשר ולשמור על הפרטיות?

שירה, האימייל שלי הוא sivan ברוג'רס. נסי ליצור קשר. או מסר ל-swann בתפוז. מקווה לשמוע ממך.

הי סיון
כייף לשמוע ממך עידכונים.
באמת העובדה שמכירים את המיילדת מראש מאד משנה את החוויה. לי זה היה משמעותי מאד גם בתפירה שאחר כך, שלא מגיע איזה רופא שלא יודע מה עברת לפני עשר דקות, אלא מיילדת שלוותה אותי כל ההריון ולאורך הלידה ויודעת איזו גיבורה אני (-:

מבחינת הבית, אני יכולה לומר כמה נקודות שהיו מאד מוצלחות (אולי אני חוזרת על עצמי, לא חוזרת אחורה לקרוא מה שכבר כתבנו):
שלא צריך לקום ולנסוע תוך כדי צירים לבית חולים, אלא הן אלו שנוסעות ובאות. אצלי הגיעו בדיוק כפי שתוכנן, במהירות וביעילות, ולא היה שום מתח סביב זה
שאין אנשים זרים מסביב. רק את ומי שאת רוצה שיהיה לידך, והמיילדות המוכרות לך כבר. זה הבדל אדיר מאשר בית חולים.
שאין עבודת ניירת. כשהייתי במאונט סיני תוך חצי שעה כבר מילאו לי לפחות עשרה טפסים. כאן את לא צריכה לספר שוב ושוב לכל מיני מי את ומה קורה אתך.
שאת בבית שלך, בשירותים שלך, במטבח שלך, זה כייף. ומבחינת לכלוך - לא היה שום לכלוך. פשוט מדהים. מה שהיה הן ניקו ונשארנו בבית נקי לגמרי, אי אפשר היה להאמין שהיתה בו לידה לא מזמן. ואגב, גם לבעל זה כייף שזה בבית. בסך הכל בבית חולים הם די תקועים המון שעות, לא יודעים מה לעשות עם עצמם, ובבית - כמו בבית.
ואחרי הלידה. אני לא רוצה להתחיל להתפייט פה, אבל ישנו במיטה שלנו, שלושתנו, וזה היה כל כך מקסים. וגם מיד אחרי הלידה, שלא לקחו אותו לחדר אחר ולא ידעתי לאן אלא נשאר כל הזמן אתנו, בחדר שלנו, גם כשתפרו אותי, היה לידי. ויום אחרי הלידה, שלא צריך להכניס אותו לתוך כסא פלסטיק ולהתחיל לדהור אתו ברחובות שמלאים חול. (אני מתכוונת, חולין. זה תמיד היה לי נורא מוזר: מה, לא כולם יודעים שכאן נוסע תינוק חדש לגמרי?)
מבחינת בטחון רפואי, הן מביאות אתן ציוד חירום, ואת רשומה מראש לבית חולים שידוע שאליו יפנו אותך בשעת הצורך, כך שאת רגועה.
אז בעצם למה לא? למה להתקע בבית חולים טורונטולי מעצבן, עם אוכל מגעיל וצוות שאת לא מכירה, במקום ללדת בכייף בבית?
יצא מיסיונרי, אבל באמת היתה לי חוויה מצויינת, ואני מאחלת לכל אחת.
וקירה היתה מאד מקצועית, שלווה ועוזרת. ומאד מצא חן בעיני איך שהיא עקבה אחרי מה שקורה לי, תוך כדי דיבור אתי, לא כאילו אני "לא שם", אבל מצד שני כן "תפסה פיקוד". קשה לי קצת להסביר את זה, אבל המינון של ההתערבות היה מאד נעים בשבילי.
בקיצור, יש לכם זמן לחשוב. שתהיה שנה טובה מאד.

מעניין מה שכתבת. מתחבר לי עם התחושה שליוותה אותי לקראת הלידה פה באתר שאני קצת "מתחזה" כי זה לא ממש חתרני כמו לידות בית בארץ...
וגם לכל מוקירי שהזדעזעו בארץ נהגתי לומר: "פה זה מקובל"...
כך שכנראה יש משהו במיינסטרימיות של הענין בקנדה.

שירה, אם במקרה את קוראת פה.... הלכו לי הפרטים שלך (מייל וטלפון) יחד עם הלפטופ

בינתיים מחכים לראות אם אפשר לשחזר את המידע.
אם תוכלי צרי קשר...

סיוון, איזה דף מקסים יש לך כאן.

אס כתוב לי בדף בית איפה בידיוק אתה מחפש?
יש גם אתר שמפרט B&B בטורונטו.
כמו:
http://www.bedandbreakfast.com/toronto-ontario.html

לדעתי- crab apple של באך.
אבל שתיהיה גם משחה בבית.
מה שלומך?

סיוון, מה שלומך?
מה שלום התינוקי?
איך השלג, האורות? הסלאג'...
@}

הצחקת אותי, לי תערוכה נשמעת כמו זמן לעצמי. רק שתהיה. אז תערוכה של מה? איפה? נשמע מרגש.
אני פעם הצגתי (בעיקר) צילומים ב ANNEX SHOW על בלור. נראה לי שזה מתקיים באוגוסט. היה מאוד נחמד, תליתי תמונות על החלון של TIMOTHY"S (אני לא בטוחה באיות). אח"כ בחנות ממול- SECRETS FROM YOUR SISTER"S או משהו כזה, גם הצגתי חודש, זו חנות ללבנים סקסיים כאלו. אח"כ היה משהו בפסטיבל OMM...
אלו התערוכות החובבניות ביותר שלי שם, אבל זה 100% יותר ממה שעשיתי כאן (-:

נחמד ככה שההרין מתקדם לו. הסלאג' באמת מפחיד ובמיוחד הקרח, החלקתי פעם אחת בהריון, לא נעים אבל לא קרה שום דבר בכלל...

הקטן שלי בגן 3 ימים בשבוע מהיום. הוא היה בחודשיים האחרונים שבוע שלם אבל בזמן הזה גיליתי שהגננת שקרנית! בידיוק כך, ובגלל שהוא באמת צריך חברה ובסה"כ נחמד לו בגן, החלטתי לא להוציא אותו לגמרי אלא לקצץ את מספר הימים. נראה איך זה יהיה.
בהצלחה גדולה, תהני @}

שליחה על ידי מ_י* » 03 ינואר 2006, 21:37

מה שלומכם?

קראתי שאתם אחרי - מזל טוב!!
כיהיה לך כח תעדכני....
ובינתיים רק אושר לכולכם

סיון, שלחתי לך מסר.
מה שלומך? איך אתן מסתדרות זו עם זו ועם הבכורה?
חושבת עליכן המון.

הו, אני שמחה שהמלאכיות הגיעו ליעדן!

גם לבכורתי היו המממון פיספוסים בחודשיים הראשונים, קלים וכבדים. זה טבעי:-P
כשהקטנה תתחיל לחייך אל אחותה, ותיהיה קצת יותר מתקשרת, זה ירגע. פתאום הגדולה מקבלת יחס ואהבה גדולה מעוד מישהו, זה נפלא...
יהיה טוב!
מחכה לסיפור לידה שלך..

(())

יופי של לידה! (כתבתי לך במקום אחר, בניק אחר, אבל לא הייתי בטוחה שתקשרי, אז כותבת גם כאן).

סיון, הרבה הרבה מזל טוב שוב. מה שסיפרת על מאיה היה פשוט מדהים בעיניי. כמה רגישות ועדינות יש בילדה כל כך קטנה.
באתי גם לפה כדי להודות לך שסיפרת גם על ההפרשות

@}

סיוון מה שלומך?
כבר כל כך המון זמן לא קראתי מילה ממך.
בבקשה תכתבי קצת שיהיה לך זמן.
איך היתה הלידה? איך הקטן/נה? איך המשפחה המורחבת נהנית במאי אביבי?
נשיקות

הגעת?
חושבת עלייך, אשמח לשמוע ולהפגש@}
ברוכה הבאה ושתיהיה חופשה נפלאה@}

יש סיכוי שאיזה יום שישי ניסע למרכז במיוחד בכדי לפגושותך... ומהצד השני, נשמח לארח אתכן או להפגש באמצע הדרך (קיסריה?)

מתאים מאוד, כולל אמא שלך:-]
תתקשרי@}

הי, שלחת לי מייל?
אני חושבת להתחבר למסנג'ר של גוגל או יאהו ולסקייפ, עדיין לא עשיתי זאת.
דש למאיה מליה:-]

שלום שלום,
הודעה של הרגע האחרון.
הזמנתי היום כרטיס לטורונטו. אני טסה בשבת בלילה. אם יש משהו שאת צריכה, בשמחה!
nemesh.art
@gmail.com
אשמח להפגש
@}

משלומך?
@}
הנה הזמנה מפורשת- והבטחה לקיים. פ"ת או כ"ת. מה שתגידי!

שלוממממממ@}

תתחדשי על הניק. חשבתי עליך היום...

היי האם את גרה בטורונטו?

חברה שלי מתכוונת להיות כמה ימים בטורונטו בדרך לארה"ב ומחפשת מקום לישון , האם יש לך המלצות לאכסניה זולה, וגם מה כדאי לראות בעיר?
תודה
אם זה ארוך מדי אני אשלח לך תאימל שלנו אם תרצי

שליחה על ידי הדייג* » 17 מרץ 2007, 13:21

היי יקירה
מכיר את הפסוריאזיס מקרוב וחי איתו כבר 13 שנים.
היום מתגורר בקיבוץ עין גדי בים המלח(מתנה משמים) ועד היום ניסיתי כמעט את כל סוגי הטיפול האפשריים, עד שהחלטתי לטפל באופן תזונתי בעניני.
לפני 7 חודשים טופלתי טיפול חד פעמי אצל הומיאופתית בירושלים שכלל עיסוי,דיקור,תמציות באך ואבחון סוג הדם ולפיו הצעה לאורח חיים תזונתי בהתאם.
המזון מחולק לשלושה סוגי מזון:
מועילם מאד-משמשים כתרופה לגוף ויש להעדיפם על מזונות אחרים.
נייטרלים-משמשים כמזון החיוני לקיום הגוף.
מזיקים-משמשים כרעל לגוף ויש להימנע מהם לחלוטין.
בהיותי בעל סוג דם ''b הנווד'' הותרו לאכילה כמעט כל סוגי הפירות והירקות הבשרים הגבינות והביצים למזלי הטוב,תוך הסתייגות מעוף ומוצריו,עגבניה,אבוקדו,חומוס טחינהובעיקר כל סוגי האגוזים והפיצוחים.
לאושרי הרב זוגתי האהובה נתגלתה אף היא כבעלת סוג דם זהה לשלי והאינטרס כפול בבית(מקווה שגם בני-3 חודשים- יתברר כבעל סוג דם זהה).
השיפור במצבי ניכר ומשמעותי - לפחות 40% התנקות שזה אומר עור בריא לחלוטין.
כתבי לי אם את בעלת סוג דם זהה(סוג דם''b'' נפוץ מאד) ואכתוב לך תוספות ודקויות למינהן.
בהצלחה!!!

זהו שמי החדש לתגובה ישירה אל דפי האישי

[email protected]
זה האימל של ורד אם תוכלי תשלחי לה אימל מה כדאי לעשות בעיר וכו?
תודה

לשאלתך האם הבראתי לחלוטין אז התשובה היא לא לחלוטין אבל כמו שציינתי קודם התנקות של כמעט מחצית מהנגעים שעל עורי, וגם קצב התחדשות תאי העור הואט בצורה דרסטית מה שלמעשה גורם לפחות קשקשת יבשה או גרד בנגעים עצמם.
באתר www.dadamo.com ,תוכלי למצוא המלצות ומתכונים לפי סוג דם.
אם תרצי אכתוב לך את פרטי המטפלת שטיפלה בי לכשתהיי בארץ ודרך אגב המחיר היה הוגן בעיני(300 ש"ח).

תודה על העזרה , אני אשאל

שם המטפלת מירושלים הוא:
ענת שטיין-.c.a.c dipl
מוסמכת באבחון ודיקור סיני מסורתי,
יעוץ תזונתי,צמחי מרפא,ארומתרפיה
טיפולים קורסים והרצאות.
שכונת רוממה טל: 02-5373463 02-5002788

בהצלחה מהדייג עם הייעוץ מעבר לים
בהצלחה עם הפסוריאזיס
מקווה להיות שוב לעזר

היי סלט יקרה
מעונין לשמוע אילו טיפולים קונבנציונאלים ניסית בארץ בעבר?
אישפוז בבי"ח? אם כן אז איפה בארץ?
אילו משחות? ואולי כדורים?
אשמח לדעת ולשתף בעצמי

היי סלט יקירה ותודה על תשובתך המפורטת
אצלי הטיפולים החלו באשפוז עם משחה שחורה מסריחה(זפת) ומכתימה ל-24 שעות למשך 30 יום!
יחד עם זאת שולבה חשיפה לקרני uva במכונה מלאכותית כמובן בבית החולים
סה"כ 3 אשפוזים בהפרש של 6 שנים, שהשלישי היה בלתי מוצלח לגמרי, כנראה שהגוף מסרב לקבל את עובדת האשפוז
של אדם בריא(פיזית) ש"כלוא" חודש ימים במחלקת עור.
בין לבין ניסיתי משחות(טבעיות או בעלות סטרואידים) שכולן הועילו לתקופה קצרצרה עד שהפסוריאזיס התגבר עליהן.
הטיפול היעיל ביותר הינו חשיפה בעירום לקרני שמש בים המלח(רמת קרינה נמוכה מאד) למשך מספר שעות ביום,
שמעלה את רמת הויטמין d בגוף וגורם להתקלפות וחידוש העור מחדש.
כמו שציינתי כיום מתגורר בים המלח ונרפא באופן טבעי לגמרי עם השמש בשילוב תזונה מתאימה.
כמו שאת בטח יודעת הקשר הנפשי לבעיתנו המשותפת הינו הגורם המשפיע ביותר על אופן מצב העור ועל כן המגורים בים המלח בעזרת אויר מדבר יבש ועשיר מאד בחמצן, רום נמוך-קרינה נמוכה, נביעות מי גופרית טבעיות, הבוץ השחור המפורסם,מי ים המלח המסייעים להתחדשות והתנקות העור, ובכלל קצב החיים השלו כאן מהווים מכלול שלם של ריפוי טבעי.
אם ישנו מידע נוסף כלשהו או מוצר שאוכל לשלוח אליך(בוץ שחור למשל) אעזור בשמחה גדולה.
לילה טוב

תתחדשי על הניק!
(בלי בננות, אבל עם חמוציות.
עונה מבאסת בה עוד אין פירות קיץ, אבל כבר לא ממש יש פירות חורף, אז חותכים תפוח ואגס, שמים קצת קשיו או פקאנים בצד, ונרגעים...
אוי, את באמת רוצה לשמוע על ההעדפות בתחום סלטי הפירות של כל גולשי האתר?)

הי סיון
אוטוטו נהיה שכנות, אנחנו מגיעים לטורונטו לשנתיים-שלוש דרך הסוכנות היהודית. נגור בטורנהיל.
מה להביא? לארוז? מה אין צורך לקחת?
אשא"וב

הי סיון

מקווה שקיבלת את מסר ההתנצלות שלי.
לא יודעת איך קרתה לי השטות הזאת - הייתי בטוחה שעניתי לך.
חבל שלא נפגשנו, אבל מתישהו זה עוד יקרה.
מקווה שנהניתם בחופשונת.
ושוב - סליחה.

מזמינה אותך אם בא לך להתנקות מסוכרים בהנקה 2

היי

הי סלט!

לא חייבים איקס, אבל לדעתי זה יותר נוח. פשוט תנסי גם וגם. אם את עושה איקס את קודם לובשת את הכתפיות על הכתפיים, משאירה אותן רפויות, משחילה את הילדה ואז מהדקת. אם בלי איקס, את קודם שמה אותה ואז את הכתפיות, כבר מהודקות, וסוגרת מאחור את אבזם הבטחון.

זה עניין אינדיויאולי לגמרי... לגבי הלחץ על הבטן- ראשית זה תלוי במנשא (אפשר להשתמש במנשא קוריאני בלי שום לחץ על הבטן), ושנית- זה תלוי באישה- ה עוגיה למשל השתמשה ביאמו עד שלב די מתקדם של ההריון, אני לא הייתי מסוגלת לסבול לחץ ולו הקטן ביותר על הבטן בערך מרגע שגליתי את ההריון. עוד בעיה של נשיאה בהריון זה המשקל, לא כל אחת מסוגלת לשאת ילד גדול (ולא משנה איפה ובאיזה מנשא) מפאת עייפות/צירים מוקדמים וכאלה. שוב, אינדיוידואלי. מה שחשוב לדעתי זה להיות קשובה לעצמך וליכולות שלך.

סלט מקסימה!
שנה טובה (ועגולה- מזל טוב?)
מתי אתם באים לבקר?

זכרון ופתח תקווה זה בערך אותו זמן נהיגה מכאן, אבוא לבקר אותך אם תרצי.
להחזיק לך אצבעות?

החזקתי. אז יש. נדמה לי או כשהיית פה דיברת על החשק העז שלך לעוד אחת? (או אחד)?
יווווו....

מדהימות אותי הנשים האלו שככה בטבעי זורמות משניים לשלושה. אצלי זה לא יקרה בקרוב, אם בכלל...
ממשיכה להחזיק לך ולשתי המקסימות ולנסיך הקטן שבפנים.

מותק, יש לי גם את של הורייך וגם את שלך, אנסה לטלפן מחר. אני חייבת לראותך לפני שאתם שוב טסים!
רק ביום ג' אני יכולה לבוא או ביום ב'. מה קורה בשבת? אולי יתאים שאבוא עם האיש, ככה הוא ינהג או שנעשה משהו ביחד (טיול לאנשהו או מה שתרצי?)

אולי תבואו גם אלינו כשאתם באין לזכרון? אני עוקבת אחרייך... [בהנחה שאת באמת מי שאני חושבת - וכן אני POOH גם בתפוז].
אנחנו לא רחוקים משם - ורוני יודעת את הדרך לפה..
ונזמין גם את לוטם ויהיה מיני מפגש..

מעולה..
אנחנו בבית ונשמע מאד לפגוש אתכם...

שלום לכם - האם אתם או מישהו אחר שאתם מכירים מגיע בקרוב לארץ מטורונטו? יש איזה מנעול אופניים נחמד שמחכה לי בחנות אופניים בטורונטו (סיפור ארוך...) והוא כבד יחסית ויוצא שדמי המשלוח יקרים - ומאד אשמח אם מישהו שבא פשוט יביא את זה לארץ.. יש מצב?

רלוונטי בהחלט, תודה. החנות היא כאן http://www.racersportif.com
2214 Bloor Street West Toronto,

שלום לך, יש לי משהו להגיד על מה שכתבת בדף התמיכה להורים שעושים ברית, אבל זה לא מתאים לדף ההוא, ובכלל יכול להיות שזה לא מה שאת צריכה לשמוע כרגע. להגיד או לא?..

טוב, הנה אני אומרת: מה זה "תרדי מזה"? למה את צריכה לרדת מזה? מה היה קורה אם היית אומרת לו "רד מזה"? למה מישהו צריך לרדת ממשהו, למה יש דבר שהוא לא נושא לויכוח? ואם לא נושא לויכוח - למה באופן אוטומטי עושים מה שהוא מחליט?
מצטערת אם אני נשמעת קצת תוקפנית, זה בא קצת מהעצבים הפרטיים שלי, אבל אני לא מצליחה לנסח את זה בצורה יותר נעימה.

הלואי. אני מאחלת לך שתהיה ביניכם הידברות. אני יודעת כמה זה קשה.

אני אם לילד שלם. ובזמנו, כשהיה צריך לשכנע את בעלי דאז לא למול, לא הייתי חכמה גדולה כמו היום, שיכולה להטיף לכל העולם... למזלי, הוא פחד להחליט והשאיר את ההחלטה בידי.

וואו סיוון! איזה זיכרון... כן, זו אני. זו פעם ראשונה שאני כותבת ב"באופן". החלטתי לענות לך פה ולא ב חינוך ביתי בחו''ל ומה עם השפה .
נכנסתי כי כמה פעמים המליצו לי בעניין חינוך ביתי. למרות שאני עדיין מניקה (!!! התאומים בני כמעט 3) לא התחברתי מעולם לאתר. האינטרפייס של תפוז תמיד נראה לי פשוט יותר... בכל זאת, מאד קשה למצוא משפחות חינוך ביתי בעברית בחו"ל, כאשר שני ההורים דוברי עברית ושהילדים לא היו במסגרת מלאה דוברת אנגלית (או יפנית, או הולנדית...) לפני כן (כך שהשפה המקומית לא מבוססת) - אז התגברתי על הרתיעה שלי מהאינטרפייס פה. בסך הכל - ממש לא נורא.... אבל מאד מוזר לראות הודעות מלפני 5 שנים. הרי כ"כ הרבה משתנה בזמן כזה...
איך שולחים פה מסר ב"פרטי"?

הפתעה נעימה. מזל שאמרת "בחוץ" אז מצאתי אותך. נראה לי שאצטרך לקרוא פה יותר בקרוב, שכחתי כל מה שידעתי פעם על לידה, וכל מה ששאלתי פה פעם.

הי ארנית,
קודם החלק הטכני: את צריכה ליצור לך שם משתמש של יותר ממילה אחת, ואז כשהוא מקבל שם עם סימן שאלה, ללחוץ עליו וליצור לך דף פרטי.
אין ממש מסרים פרטיים (את יכולה לשלוח לי לתפוזי), אבל דף בית אישי עושה את העבודה.

(או פשוט להמציא שם של דף חדש כמו שכתוב פה למעלה ולהוסיף לו את המילים דף בית אישי ומאותו רגע להשתמש בשם הזה בתור השם שלך. אותו הדבר...
האינטרפייס פה בהחלט ניתן להתרגלות

גם לי לקח קצת זמן (ואני לא פעילה פה כמו שהייתי רוצה), אבל התכנים והמידע המעניין שזמין פה גרמו לי להסתדר עם זה.

איזה כיף לשמוע ממך. חשדתי שזו את

אצלינו הכל בסדר. הקטנטונת שלי (שנה ו-10) הפסיקה לינוק אבל זה בגלל שאני ממש באמצע הריון... צפויה ללדת בתחילת מאי, כנראה עוד בת.
כרגע אני עובדת והבנות במסגרות. לא ברור מה נעשה הלאה אחרי הלידה... נראה מה יהיה.

ראיתי שיש לך דף בלוג שנמחק.
נראה שרק עכשיו חידשת אותו, והוא נראה שהיה שוקק חיים ושווה קריאה.
אז אני תוהה, אם בא לך לענות, למה מחקת אותו?

מחקתי לך טרול.

הגבתי לך בדף שלי