עזרה בזוגיות בעייתית
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
עזרה בזוגיות בעייתית
_את יודעת מה זה אומר לי? זה אומר לי: תראי כמה כוח יש לך.
תראי כמה את מסוגלת לשנות בעצם השינוי שעשית בתוך תוכך._
כל מילה!!!!
זה בדיוק זה. לא יודעת אם את מבינה איזו נדירה את שעשית את כל המהלך התודעתי הזה לגמרי בעצמך.
פרגון אדיר!
כל הכבוד לך, אשה.
תראי כמה את מסוגלת לשנות בעצם השינוי שעשית בתוך תוכך._
כל מילה!!!!
זה בדיוק זה. לא יודעת אם את מבינה איזו נדירה את שעשית את כל המהלך התודעתי הזה לגמרי בעצמך.
פרגון אדיר!
כל הכבוד לך, אשה.
עזרה בזוגיות בעייתית
בשמת, את מדהימה.
אני שומרת את 2 הפוסטים האחרונים שלך כאן אצלי בהארדדיסק.
אני שומרת את 2 הפוסטים האחרונים שלך כאן אצלי בהארדדיסק.
עזרה בזוגיות בעייתית
באמת נשמע שמאוד קשה לך ושיש לך התמודדות עצומה, ושהתמודדת יפה. ובאמת נראה לי, כמו שבשמת אומרת, שכדאי לשתוק כמה שיותר, להתעלם מכל דבר כמה שיותר, לא לשאול שאלות ולבקש רק מה שהכי הכרחי בעולם.
ובסך הכל
_את יודעת מה זה אומר לי? זה אומר לי: תראי כמה כוח יש לך.
תראי כמה את מסוגלת לשנות בעצם השינוי שעשית בתוך תוכך._
את משהו מיוחד.
ובסך הכל
_את יודעת מה זה אומר לי? זה אומר לי: תראי כמה כוח יש לך.
תראי כמה את מסוגלת לשנות בעצם השינוי שעשית בתוך תוכך._
את משהו מיוחד.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
לי יש תחושה שחיכית לעימות ,מין התחשבנות עם י', וההתרשמות שלי, שהקריאה לא הייתה כל כך חשובה באותו הרגע אלא יותר הביקורת על י'.
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו.
בהמשך היום אוסיף עוד כמה מילים. בשמת א עלי לקרוא שוב את דברייך, כל כך חכם כתבת, תודה!
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו.
בהמשך היום אוסיף עוד כמה מילים. בשמת א עלי לקרוא שוב את דברייך, כל כך חכם כתבת, תודה!
עזרה בזוגיות בעייתית
_לי יש תחושה שחיכית לעימות ,מין התחשבנות עם י', וההתרשמות שלי, שהקריאה לא הייתה כל כך חשובה באותו הרגע אלא יותר הביקורת על י'.
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו._
פעמים רבות מי שלא חייתה תחת הטרור לא מבינה את הדריכות הקבועה שמא יקרה משהו, שמא תעוף לכיוון שלה איזו הערה מרעילה, או סתם שהאווירה תהיה נוראה בלי שהיא יודעת על מה ולמה.
מתחילה, אני ממש מזדהה איתך. זה כל כך מתיש ולא נכון לחיות ככה. כל הכבוד לך על העבודה שלך לצאת מזה.
לא לפחד ממנו!
חזקי ואמצי, ועדכני אותנו.
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו._
פעמים רבות מי שלא חייתה תחת הטרור לא מבינה את הדריכות הקבועה שמא יקרה משהו, שמא תעוף לכיוון שלה איזו הערה מרעילה, או סתם שהאווירה תהיה נוראה בלי שהיא יודעת על מה ולמה.
מתחילה, אני ממש מזדהה איתך. זה כל כך מתיש ולא נכון לחיות ככה. כל הכבוד לך על העבודה שלך לצאת מזה.
לא לפחד ממנו!
חזקי ואמצי, ועדכני אותנו.
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 14 דצמבר 2008, 00:41
עזרה בזוגיות בעייתית
_לי יש תחושה שחיכית לעימות ,מין התחשבנות עם י', וההתרשמות שלי, שהקריאה לא הייתה כל כך חשובה באותו הרגע אלא יותר הביקורת על י'.
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו._
נכון, זה גם אימון, והאימון מאוד מאוד חשוב.
באותה דוגמא התכוונתי לכך ש-
לא, זה אימון שלי מול הפחד שלי ממנו ומתגובתו._
נכון, זה גם אימון, והאימון מאוד מאוד חשוב.
באותה דוגמא התכוונתי לכך ש-
- שי' יישן כמה שרוצה (כפי שבשמת כתבה) - כרגע אתם בטיפול, עדיין אין שיגרה בריאה.
- אתם כרגע לא יכולים לחיות כצוות, זה עדיין רחוק ממכם ולכן אל תצפי ממנו שיבין, שידאג הוא גם נמצא במצב נפשי גרוע (גם בשמת התייחסה לזה).
עזרה בזוגיות בעייתית
אלו בעצם פרמטרים חשובים שבבית דין רבני נחשבים ל"אשה מורדת".
חשוב שתבררי את זה,
עם זאת: לאישה אין חובות כלפי בעלה. יש זכויות שהוא יכול להנות מהן.
החובה היא על הגבר למצוות עונה כלפי אישתו. אין שום חובה על אישה שמתעללים ומבזים אותה להיות עם בעלה!
להפך, זה רק מראה על שנאה, ויחסי אישות עם אישה "שנואה" הם אסורים כידוע (?). יש כתשעה מצבים בין בני הזוג בהם יחסי אישות א-ס-ו-ר-ים, ביניהן מצב של שכרות, אחרי ריב שלא נפתר קודם בשיחה נעימה, מתוך כוח פיזי ועוד.
מורדת היא אישה שמונעת יחסי מין מבעלה כדי להתנקם בו, או כי הוא מאוס עליה. הכי טוב להתייעץ עם טוענת רבנית או עם אחד הרבנים ששוחחת איתם, כי לא הבנתי עדיין אם פתחת תיק בבי"ד לענייני משפחה או לא.
ואני מצטרפת לכל קריאות החיזוק אליך. זה כל כך קשה לשנות את הדפוס של גירוי-תגובה, מאחלת לך המון סיעתא דשמיא @}
חשוב שתבררי את זה,
עם זאת: לאישה אין חובות כלפי בעלה. יש זכויות שהוא יכול להנות מהן.
החובה היא על הגבר למצוות עונה כלפי אישתו. אין שום חובה על אישה שמתעללים ומבזים אותה להיות עם בעלה!
להפך, זה רק מראה על שנאה, ויחסי אישות עם אישה "שנואה" הם אסורים כידוע (?). יש כתשעה מצבים בין בני הזוג בהם יחסי אישות א-ס-ו-ר-ים, ביניהן מצב של שכרות, אחרי ריב שלא נפתר קודם בשיחה נעימה, מתוך כוח פיזי ועוד.
מורדת היא אישה שמונעת יחסי מין מבעלה כדי להתנקם בו, או כי הוא מאוס עליה. הכי טוב להתייעץ עם טוענת רבנית או עם אחד הרבנים ששוחחת איתם, כי לא הבנתי עדיין אם פתחת תיק בבי"ד לענייני משפחה או לא.
ואני מצטרפת לכל קריאות החיזוק אליך. זה כל כך קשה לשנות את הדפוס של גירוי-תגובה, מאחלת לך המון סיעתא דשמיא @}
עזרה בזוגיות בעייתית
קוראת, מזדהה שולחת אלייך המון אהבה ושבקרוב תגיע אלייך המנוחה...
גם שהטוב קטן צריך לתת לו את הכח ולהקטין את הפחות טוב
גם שהטוב קטן צריך לתת לו את הכח ולהקטין את הפחות טוב
עזרה בזוגיות בעייתית
doc]אשה מורדת type[/po]=type1&id=121
ציטוט נותן תקווה מתוך הכתוב:
רק אשה המסרבת לחיי אישות באופן מוחלט תחשב כמורדת. אשה המסרבת לחיי אישות לעיתים ואינה מוכנה להעתר לדרישות הבעל בכל עת, אינה נחשבת מורדת מאחר ואין האשה שבוית חרב החייבת להענות לבעל בכל שעה.
אשה שיש לה טעם מבורר לסרובה לחיי אישות לא תפסיד בהכרח את זכותה למזונות, ואם נתנה אמתלא מבוררת – זכאית היא למזונות.
אמתלא מבוררת כזו יכולה להיות מטעמים רבים כמו: כאשר הגבר מקיים קשרים עם אשה אחרת, כאשר הגבר נהוג בעצבנות ובגסות באשה, כאשר הגבר עצמו עזב את הבית, כאשר האשה טוענת שהגבר הכאיב לה במהלך חיי האישות, כאשר הבעל מאשים את האשה כי זנתה תחתיו מבלי שהוכיח זאת כלל. כל אלו הן סיבות המצדיקות את סרובה של האשה לחיי אישות מחד וקבלת מזונות מאידך למרות ההימנעות מתשמיש מיטה. (ההדגשים שלי)
ציטוט נותן תקווה מתוך הכתוב:
רק אשה המסרבת לחיי אישות באופן מוחלט תחשב כמורדת. אשה המסרבת לחיי אישות לעיתים ואינה מוכנה להעתר לדרישות הבעל בכל עת, אינה נחשבת מורדת מאחר ואין האשה שבוית חרב החייבת להענות לבעל בכל שעה.
אשה שיש לה טעם מבורר לסרובה לחיי אישות לא תפסיד בהכרח את זכותה למזונות, ואם נתנה אמתלא מבוררת – זכאית היא למזונות.
אמתלא מבוררת כזו יכולה להיות מטעמים רבים כמו: כאשר הגבר מקיים קשרים עם אשה אחרת, כאשר הגבר נהוג בעצבנות ובגסות באשה, כאשר הגבר עצמו עזב את הבית, כאשר האשה טוענת שהגבר הכאיב לה במהלך חיי האישות, כאשר הבעל מאשים את האשה כי זנתה תחתיו מבלי שהוכיח זאת כלל. כל אלו הן סיבות המצדיקות את סרובה של האשה לחיי אישות מחד וקבלת מזונות מאידך למרות ההימנעות מתשמיש מיטה. (ההדגשים שלי)
עזרה בזוגיות בעייתית
kk ניסיתי לערוך את מה שכתבת אבל התחושה שלי היא שלהרהור הזה שלך אין מקום כאן. היות ואני שונאת למחוק דברים של אחרים- האם תוכלי לעשות זאת? עקרונית, אולי יבוא יום ומתחילה להבין תפתח בלוג על הסיבות והתהליכים שהובילו אותה למקום הזה ואז אולי יהיה מקום גם לדברייך. כרגע היא במסע מופלא ליציאה ממנהרה חשוכה וזקוקה לידיים תומכות ולב אוהד.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
ליומן האישי:
Why should she be there for him? What about her? When is he there for her, or anyone, unless he is in the mood? I reminded him that ordinary give and take assumes you put your own stuff aside when your partner is hurting more than you are, or when you are the one who administered the hurt.
ציטוט מתוך האתר של ד"ר איריין, ותרגום פירוש שלי: למה היא צריכה להיות שם בשבילו? מתי הוא שם בשבילה, אלא אם כן הוא במצב רוח המתאים? הזכרתי לו שנתינה הדדית מניחה שעליך לשים את עצמך בצד כאשר הבת זוג שלך נפגעת יותר ממך, או כאשר אתה הוא זה שיצרת את הכאב.
י' טוען כלפי כל הזמן, מתחילת המשבר (כלומר, מהרגע שהודעתי לו באופן רשמי שהוא לא חוזר הביתה), שגם אני, מתחילת נישואינו לא הייתי שם בשבילו. הוא טוען שתמיד חש בדידות וגם קור מצידי. כנגד זה, פרט לויכוח העקר שהוא פשוט מדמיין, כי למעשה בשנתיים הראשונות, על אף הבעיות, אני דווקא ניסיתי והייתי הכי בסדר שאפשר מכל הבחינות, אין לי מה להגיד. רק הרגשה עמומה שהוא מנסה לתפוס אותי פה על משהו שבעליל לא נכון, והדבר שלא יפעל עליו זה הויכוח מי פה צודק.
ופתאום ראיתי את המשפט הזה באתר של ד"ר איריין בנוגע לסיפור על טיפול במישהו אחר.
זה ישר הדליק לי משהו.
אכן כן. י' לא היה שם בשבילי. הוא היה בשביל הוריו, בשביל אחותו הבעייתית, והכל על גבי, לחלוטין על גבי. בעוד שהוא טען כלפי תמיד שעלי "לאחוז בו" ו"לסמוך עליו", ושאם רק אעמוד במאה אחוז מאחוריו לא אפגע כלל וכלל מכל המתרחש, אני חשתי בדיוק להיפך. הוא לא הגן עלי, לא יצר מצב בו באמת ארגיש מוגנת, ולא חיפה עלי כשצריך.
אז איך הוא דורש כזה דבר ממני אם הוא בעצמו לא שם בשבילי? ובמיוחד כאשר אני היא הנפגעת העיקרית, ועוד יותר, שהוא זה שיצר את המצב! אלא שי' שם תמיד את הכל חוץ ממני לפני הכל. אמנם הוא תמיד אמר ההיפך, שאין לו יותר חשובה ממני, אבל בפועל, לא היה כך, לא חשתי כך, וכל פעולותיו הראו בדיוק ההיפך!
אני מאוד שמחה שמצאתי את המשפט הזה. זה משפט שעלי לחזור עליו, במיוחד בטיפול. עליו להבין ולהפנים זאת.
הוא דורש ממני יחס, הוא מתלונן על יחס, הוא חושב שכל היחס הרע שלו כלפי נובע מכך שאני היא זו שלא נתנה לו יחס הוגן. אבל עכשיו, כשההגדרה הטובה של ד"ר איריין מול עיני, התחושה המעורפלת, התבהרה והובנה על ידי הרבה יותר.
בהמשך אכתוב קצת על מאורעות היום. יש לבשמת א חלק עצום בכמה הצלחות קטנות שלי
Why should she be there for him? What about her? When is he there for her, or anyone, unless he is in the mood? I reminded him that ordinary give and take assumes you put your own stuff aside when your partner is hurting more than you are, or when you are the one who administered the hurt.
ציטוט מתוך האתר של ד"ר איריין, ותרגום פירוש שלי: למה היא צריכה להיות שם בשבילו? מתי הוא שם בשבילה, אלא אם כן הוא במצב רוח המתאים? הזכרתי לו שנתינה הדדית מניחה שעליך לשים את עצמך בצד כאשר הבת זוג שלך נפגעת יותר ממך, או כאשר אתה הוא זה שיצרת את הכאב.
י' טוען כלפי כל הזמן, מתחילת המשבר (כלומר, מהרגע שהודעתי לו באופן רשמי שהוא לא חוזר הביתה), שגם אני, מתחילת נישואינו לא הייתי שם בשבילו. הוא טוען שתמיד חש בדידות וגם קור מצידי. כנגד זה, פרט לויכוח העקר שהוא פשוט מדמיין, כי למעשה בשנתיים הראשונות, על אף הבעיות, אני דווקא ניסיתי והייתי הכי בסדר שאפשר מכל הבחינות, אין לי מה להגיד. רק הרגשה עמומה שהוא מנסה לתפוס אותי פה על משהו שבעליל לא נכון, והדבר שלא יפעל עליו זה הויכוח מי פה צודק.
ופתאום ראיתי את המשפט הזה באתר של ד"ר איריין בנוגע לסיפור על טיפול במישהו אחר.
זה ישר הדליק לי משהו.
אכן כן. י' לא היה שם בשבילי. הוא היה בשביל הוריו, בשביל אחותו הבעייתית, והכל על גבי, לחלוטין על גבי. בעוד שהוא טען כלפי תמיד שעלי "לאחוז בו" ו"לסמוך עליו", ושאם רק אעמוד במאה אחוז מאחוריו לא אפגע כלל וכלל מכל המתרחש, אני חשתי בדיוק להיפך. הוא לא הגן עלי, לא יצר מצב בו באמת ארגיש מוגנת, ולא חיפה עלי כשצריך.
אז איך הוא דורש כזה דבר ממני אם הוא בעצמו לא שם בשבילי? ובמיוחד כאשר אני היא הנפגעת העיקרית, ועוד יותר, שהוא זה שיצר את המצב! אלא שי' שם תמיד את הכל חוץ ממני לפני הכל. אמנם הוא תמיד אמר ההיפך, שאין לו יותר חשובה ממני, אבל בפועל, לא היה כך, לא חשתי כך, וכל פעולותיו הראו בדיוק ההיפך!
אני מאוד שמחה שמצאתי את המשפט הזה. זה משפט שעלי לחזור עליו, במיוחד בטיפול. עליו להבין ולהפנים זאת.
הוא דורש ממני יחס, הוא מתלונן על יחס, הוא חושב שכל היחס הרע שלו כלפי נובע מכך שאני היא זו שלא נתנה לו יחס הוגן. אבל עכשיו, כשההגדרה הטובה של ד"ר איריין מול עיני, התחושה המעורפלת, התבהרה והובנה על ידי הרבה יותר.
בהמשך אכתוב קצת על מאורעות היום. יש לבשמת א חלק עצום בכמה הצלחות קטנות שלי
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
זה מה שקורא שלוחצים על "שלח" בלי לקרוא קודם...
לגבי המצב רוח. זה כל כך נכון שי' יכול להיות מקסים אלי ונפלא ונותן תשומת לב מלא החופן ואף יותר מכך כאשר הוא במצב רוח טוב. אז הוא רומנטי ויכול לפזז סביבי, לומר לי כמה אני נפלאה ונהדרת ויפה ומוצאת חן בעיניו ועוד ועוד. כל זה עד שמצב הרוח שלו משתנה. אז פתאום אני לא נפלאה, ולא נהדרת ולא מוצאת חן בעיניו בכלל. מילא זה. עוד הייתי חיה עם זה. אבל ה"נפלאה" הופכת ל"רעה" ועוד כל מיני הגדרות שהוא מגדיר אותי במצב רוח המתאים שאינן הולמות את הכתוב.
עכשיו אני גם מבינה למה בזמן האחרון, אולי אפילו בשנה שנתיים האחרונות, בכל פעם שהוא היה מתלהב ממני ואומר לי מליון מחמאות, הייתי מתייחסת לזה בעירבון מוגבל בחשד עצום, והוא היה חש בכך וטען שלא התמסרתי אליו מספיק. עכשיו ברור לי גם למה.
לגבי המצב רוח. זה כל כך נכון שי' יכול להיות מקסים אלי ונפלא ונותן תשומת לב מלא החופן ואף יותר מכך כאשר הוא במצב רוח טוב. אז הוא רומנטי ויכול לפזז סביבי, לומר לי כמה אני נפלאה ונהדרת ויפה ומוצאת חן בעיניו ועוד ועוד. כל זה עד שמצב הרוח שלו משתנה. אז פתאום אני לא נפלאה, ולא נהדרת ולא מוצאת חן בעיניו בכלל. מילא זה. עוד הייתי חיה עם זה. אבל ה"נפלאה" הופכת ל"רעה" ועוד כל מיני הגדרות שהוא מגדיר אותי במצב רוח המתאים שאינן הולמות את הכתוב.
עכשיו אני גם מבינה למה בזמן האחרון, אולי אפילו בשנה שנתיים האחרונות, בכל פעם שהוא היה מתלהב ממני ואומר לי מליון מחמאות, הייתי מתייחסת לזה בעירבון מוגבל בחשד עצום, והוא היה חש בכך וטען שלא התמסרתי אליו מספיק. עכשיו ברור לי גם למה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
זהו. הילדים הלכו לישון. עוד יום נגמר.
היום מבחינתי מורה על שיפור מה.
זה התחיל כשקראתי את כל מה ש בשמת א כתבה לי.
ובמיוחד:
בכל רגע ורגע יכולת לחזור בך.
להישאר יציבה. לנשום עמוק. כל היום לנשום עמוק. לחכות רגע. לשמור על כל המלים בפה ולא לרצות לדבר בכלל.
_תארי לעצמך שהוא היה מתנפל "למה...." ואת היית פשוט - מסתכלת לו בעיניים במבט יציב ושותקת?
פשוט לא לענות?
אין תשובה באמת. אין תשובה ראויה. זו רק אמירה "את לא בסדר". ומה דעתך? "האמנם?!" אז איך יותר טוב להביע את דעתך זאת אם לא בשתיקה?_
כשהמלים שלו נשארות אחרונות, ואת מגיבה בעוצמה ללא מלים - הוא נשאר עם המלים.
את עשית שינוי באנרגיות שלך - את לא מסכימה יותר לקבל ביקורת מהסוג הזה! זהו, גמרנו! כך שידרת כל היום. ולכן, הוא הרגיש לגמרי! והוא הגיב לגמרי! הוא אכן לא העביר את הביקורת שאת כבר לא מוכנה לשמוע יותר!
והכי הכי:
עשית טעות ראשונה ואמרת שפתחו מאפיה וגו'? ענה לך תשובה מרעילה. אז איך שותקים פה? שותקים!!!!! שיישאר עם התשובה המרעילה בפה שלו! שישמע את עצמו! אל תעני.
רגע, אני רוצה להדגיש: שיישאר עם התשובה המרעילה בפה שלו!
אחרי שקראתי את כל הדברים החכמים והיפים האלה (ואגב, גם את מה שכתבו האחרות כמובן, עניין הסיר שנופל על הרצפה הצחיק אותי ושקלתי לאמץ אותו באופן קבוע ), חשבתי על כך רבות והתחלתי להפנים.
בעיקר את עניין השתיקה. באמת אין צורך שאדבר. אני יכולה להקשיב לו, אמנם לא ממש להקשיב שעות. הוא מסוגל לדבר בלי הפסקה, אבל מדי פעם להראות לו הקשבה, בלי לענות, רק להקשיב.
אחר כך כל העניין של להשאיר אותו עם האמירה המרעילה שלו בפה. זה גדול, זה מדהים וזה שווה ניסיון!
לגבי שינוי באנרגיות שלי, זה ממש נפלא, את כל כך צודקת בשמת!
ובאמת, אני מוכרחה לומר שהיום, בפעם הראשונה בחיינו המשותפים, אני שומעת את בעלי מתלונן שוב על הכאבים שלו, ואחר כך אומר לי את המשפט הבא: "אני יודע שזה פסיכוסומטי, אבל כואב לי בכל זאת". זה אומר שמה שאני מקרינה כלפיו מתחיל לחלחל, הוא מתחיל להיות מודע למה שקורה לו. הוא כבר לא מאשים אותי בכאבים שלו (אם כי, מאוד ייתכן שהוא עדיין מאשים אותי בגרימת מצב נפשי שמוביל לכאבים האלו, אבל הוא לא אמר את זה).
בנוסף, נתתי לו לקרוא דף על המתעלל באתר של ד"ר איריין. כללים לגבר השתלטן. הוא קרא, אך לא אהב. אחר כך הביט בי במבט מאשים מאוד. לא עניתי לו, ועשיתי טעות ששאלתי אותו על המבט הזה. הוא רק הביט בי ולא ענה והלך. המבט הזה לא עשה לי טוב, והייתי צריכה לפעול אחרת, כרגע עדיין לא יודעת מה לעשות עם מבטי האשמה שהוא נועץ בי מדי פעם.
אבל, וזה אבל גדול מאוד! היום הוא ביקש ממני לעבור על דפי המשכנתא שלנו. נתתי לו ושאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות בהם. הוא אמר לי שהוא רוצה לבדוק מה המצב היום כדי לדעת איך לפעול. ביקשתי ממנו שיעדכן אותי לגבי הממצאים (אחד התנאים - לשתף אותי בדברים שקשורים לשנינו, ובמיוחד בכל הנוגע לכספים).
אחרי שעה הוא ירד ו"שיתף" אותי בכך שאמר שהמצב גרוע מאוד מאוד. הוא אמר זאת בטון מאשים. הוא גם אמר שהוא היה מצפה ממני לפתור את הבעיה הכלכלית שיש לנו (כלומר, שאצא לעבוד). כאילו שעבודה שלי תפתור בעיה, גם ככה לא ארויח יותר מדמי כיס והבית יפסיד מזה. הוא עצמו כמובן לא יצא לעבוד, כי הוא לא מסוגל לקבל מרות (אגב, גם אני לא, אבל אני בכל זאת מחפשת עבודה), וכן הוא עוסק בעניינים שלו ומהם מרויח קצת כסף. כלומר, הוא לא מעלה על דעתו לחפש עבודה קבועה עם כסף בטוח, הוא מחפש כרגע הלוואות גדולות.
אבל זה לא כל כך משנה. מה שחשוב הוא שאחרי שאמר לי את הדברים האלה, אימצתי את הרעיון של בשמת. פשוט בחרתי לשתוק. להקשיב אך לא לענות.
וזה לא נגמר.
הוא המשיך וטען שאילו היינו לוקחים משכנתא קטנה יותר, לא היינו כל כך מסתבכים, אבל בגלל שרציתי מטבח יקר והתעקשתי על אוטו יקר, נאלצנו לקחת משכנתא גבוהה (לא מדוייק, המטבח והאוטו שולמו במלואם על ידי הוריי, מה גם שהם בכלל לא יקרים).
התגובה האוטומטית שלי בזמנים ללא מודעות עצמית - להתפרץ כלפיו, לומר לו שזה לא נכון, ומה פתאום ולשאול מה הקשר, והאם לא ידע מראש, ועוד ועוד ועוד. ובכך להיכנס לויכוחים עקרים ללא שום תועלת מעשית (האם הויכוח הזה יועיל לשנות מציאות? לא). כמובן שהוא היה תופס את ההזדמנות להאשים אותי בעוד דברים והנושא היה מתרחב עד אלימות מילולית בעיקר כלפי הורי, וכמובן גם כלפי, כי אני הרי "גדלתי בבית על כפית של זהב" ואני הרי "אריסטוקרטית מפונקת" ועוד (והוא לא? הוא גדל עם עוזרת בית ומבשלת ומטפלת צמודה שגרה אצלם עד היום כבר יותר מ 30 שנה, בחיים לא נגע במטאטא וקיבל תדיר כסף מאביו, גדל בבית גדול ומפואר וכו'). אני דווקא לא גדלתי עם עוזרת בית ודווקא כן למדתי לנקות ולבשל וגם חונכתי שלא לבקש כסף מהורי, אלא לדאוג לכך בעצמי. זה הוא שמבקש כסף מהורי.
אבל לא חשוב, סליחה שאני ככה כותבת, זה מתוך התגוננות עצמית שעדיין קיימת בי.
החשוב הוא שלא נפלתי לפח הזה! פשוט שתקתי!
שתקתי וחשבתי לעצמי, מתי הוא יבקש שאענה לו? הוא בטח יעלה את הנושא שוב, בטח ידרוש ממני הסברים ,בטח איזושהי תגובה מצידי, משהו!
ואני שותקת ושותקת וממשיכה לשתוק.
חושבת על כך ש השארתי אותו עם המילים המרעילות שלו בפה!
ובינתיים שמה לב שהרעל שרצה להפיץ כנגדי פוגע בו.
הוא חושב על דברים אחרים, מסיים את ארוחתו והולך...
(אגב, לגבי הארוחה. הוא בא אלי בצהרים לשאול אותי מה יש לאכול. אמרתי לו בדיוק מה יש, אז הוא בחר מהתפריט ואמר שישמח לקבל. אמרתי לו שיארגן לעצמו כי אני לא מתכוונת לאכול עכשיו וגם הילדים בטח עוד לא רעבים. הוא הלך וארגן לעצמו. אולי לא הייתי צריכה להסביר את עצמי, אבל באותו רגע חשתי צורך. לא רוצה להיות סתם הרעה כרגע.).
אחר הצהרים הוא בא להיות עם הילדים. בהתחלה הייתי שם גם כן. הרי אני היא האחראית לא?
אבל אז נזכרתי מה שכתבה לי כל כך בטבעיות ממ:
בפעם הבאה, כשהוא חוזר, בלי לשאול אותו, צאי לקנות את החלות המועדפות עלייך. אל תשאלי, פשוט הודיעי "אני יוצאת לרבע שעה לקנות חלות." הוא מתנגד? את לא שומעת, את כבר בחוץ.
אז פשוט הלכתי לעיסוקיי.
נכון, העיסוקים היו עיסוקים למען הבית - כביסות, לא שחלילה התבטלתי ממלאכה. זה גם משהו שעלי לעבוד עליו, הצורך להראות לו שאני עובדת שאני עושה דברים. אבל לפחות הלכתי בלי להסביר, בלי לשאול.
אחר כך החלטתי בכל זאת קצת "להתבטל" וישבתי מול המחשב לקרוא עוד קצת באתר של ד"ר איריין.
(כן, וגם חדשות, באופן טבעי, אימיילים ואיזה שיר ביוטיוב).
הוא לא קרא לי. לא בא לראות מה אני עושה, לא שום דבר ממה שהוא בדרך כלל עושה.
אבל לא לאורך זמן.
אחרי 10 דקות הוא בא אלי ואמר לי שהוא הולך ושהילדים צריכים שמירה, והלך (איך הוא יכול לעשות את זה בפשטות ואני עדיין לא).
לאחר שעה ומשהו שוב בא. שוב ניצלתי זאת כדי ללכת. אחרי כמה דקות קרא לי. באתי ושאלתי אותו מה הבעיה. למה הוא צריך אותי. (לשאול אותו כזה דבר זה ממש פשע, הרי אני חייבת להיות שם והוא לא). אז הוא התנצל ואמר שהוא לא מרגיש טוב ושלרגע חשב שהילד הגדול צריך עזרה במשהו וכו', אבל שעכשיו הכל בסדר והוא לא צריך אותי.
חזרתי לעיסוקיי.
בשבילי אלו נצחונות קטנים. קודם כל, אני חשה שהנחישות שלי מוקרנת החוצה. אני חשה שהוא באמת רוצה לעשות בעצמו שינוי, אבל כמו שבשמת אמרה: ואת יודעת שהוא עוד לא מבין את זה. הוא לא רואה את זה. את כבר רואה את הדפוסים שלו החוזרים על עצמם. הוא לא. הוא עוד בשלב ההכחשה שהוא בכלל "מרעיל".
אני חשה שאני בטוחה יותר בעצמי ומתחילה לראות את קצה קצהו של משהו כמו אור בקצה המנהרה החשוכה.
שכחתי רק לומר שהיום הוא דיווח לי על תוכניותיו להשבוע. בתגובה אמרתי לו שביום רביעי בערב אני יוצאת לשיעור אצל חברה. הוא הסכים. זה אומר מבחינתו לעשות בייביסיטר על הילדים בשעה הכי קשה של ההשכבה!
אבל הודעתי בנחישות וזה פעל. מדובר בשיעור שאני תמיד תמיד רוצה ללכת אליו, אבל אף פעם לא יכולה כי תמיד עלי לשמור על הילדים והוא כמובן לא יכול אף פעם לעשות את זה.
תודה על ההקשבה.
היום מבחינתי מורה על שיפור מה.
זה התחיל כשקראתי את כל מה ש בשמת א כתבה לי.
ובמיוחד:
בכל רגע ורגע יכולת לחזור בך.
להישאר יציבה. לנשום עמוק. כל היום לנשום עמוק. לחכות רגע. לשמור על כל המלים בפה ולא לרצות לדבר בכלל.
_תארי לעצמך שהוא היה מתנפל "למה...." ואת היית פשוט - מסתכלת לו בעיניים במבט יציב ושותקת?
פשוט לא לענות?
אין תשובה באמת. אין תשובה ראויה. זו רק אמירה "את לא בסדר". ומה דעתך? "האמנם?!" אז איך יותר טוב להביע את דעתך זאת אם לא בשתיקה?_
כשהמלים שלו נשארות אחרונות, ואת מגיבה בעוצמה ללא מלים - הוא נשאר עם המלים.
את עשית שינוי באנרגיות שלך - את לא מסכימה יותר לקבל ביקורת מהסוג הזה! זהו, גמרנו! כך שידרת כל היום. ולכן, הוא הרגיש לגמרי! והוא הגיב לגמרי! הוא אכן לא העביר את הביקורת שאת כבר לא מוכנה לשמוע יותר!
והכי הכי:
עשית טעות ראשונה ואמרת שפתחו מאפיה וגו'? ענה לך תשובה מרעילה. אז איך שותקים פה? שותקים!!!!! שיישאר עם התשובה המרעילה בפה שלו! שישמע את עצמו! אל תעני.
רגע, אני רוצה להדגיש: שיישאר עם התשובה המרעילה בפה שלו!
אחרי שקראתי את כל הדברים החכמים והיפים האלה (ואגב, גם את מה שכתבו האחרות כמובן, עניין הסיר שנופל על הרצפה הצחיק אותי ושקלתי לאמץ אותו באופן קבוע ), חשבתי על כך רבות והתחלתי להפנים.
בעיקר את עניין השתיקה. באמת אין צורך שאדבר. אני יכולה להקשיב לו, אמנם לא ממש להקשיב שעות. הוא מסוגל לדבר בלי הפסקה, אבל מדי פעם להראות לו הקשבה, בלי לענות, רק להקשיב.
אחר כך כל העניין של להשאיר אותו עם האמירה המרעילה שלו בפה. זה גדול, זה מדהים וזה שווה ניסיון!
לגבי שינוי באנרגיות שלי, זה ממש נפלא, את כל כך צודקת בשמת!
ובאמת, אני מוכרחה לומר שהיום, בפעם הראשונה בחיינו המשותפים, אני שומעת את בעלי מתלונן שוב על הכאבים שלו, ואחר כך אומר לי את המשפט הבא: "אני יודע שזה פסיכוסומטי, אבל כואב לי בכל זאת". זה אומר שמה שאני מקרינה כלפיו מתחיל לחלחל, הוא מתחיל להיות מודע למה שקורה לו. הוא כבר לא מאשים אותי בכאבים שלו (אם כי, מאוד ייתכן שהוא עדיין מאשים אותי בגרימת מצב נפשי שמוביל לכאבים האלו, אבל הוא לא אמר את זה).
בנוסף, נתתי לו לקרוא דף על המתעלל באתר של ד"ר איריין. כללים לגבר השתלטן. הוא קרא, אך לא אהב. אחר כך הביט בי במבט מאשים מאוד. לא עניתי לו, ועשיתי טעות ששאלתי אותו על המבט הזה. הוא רק הביט בי ולא ענה והלך. המבט הזה לא עשה לי טוב, והייתי צריכה לפעול אחרת, כרגע עדיין לא יודעת מה לעשות עם מבטי האשמה שהוא נועץ בי מדי פעם.
אבל, וזה אבל גדול מאוד! היום הוא ביקש ממני לעבור על דפי המשכנתא שלנו. נתתי לו ושאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות בהם. הוא אמר לי שהוא רוצה לבדוק מה המצב היום כדי לדעת איך לפעול. ביקשתי ממנו שיעדכן אותי לגבי הממצאים (אחד התנאים - לשתף אותי בדברים שקשורים לשנינו, ובמיוחד בכל הנוגע לכספים).
אחרי שעה הוא ירד ו"שיתף" אותי בכך שאמר שהמצב גרוע מאוד מאוד. הוא אמר זאת בטון מאשים. הוא גם אמר שהוא היה מצפה ממני לפתור את הבעיה הכלכלית שיש לנו (כלומר, שאצא לעבוד). כאילו שעבודה שלי תפתור בעיה, גם ככה לא ארויח יותר מדמי כיס והבית יפסיד מזה. הוא עצמו כמובן לא יצא לעבוד, כי הוא לא מסוגל לקבל מרות (אגב, גם אני לא, אבל אני בכל זאת מחפשת עבודה), וכן הוא עוסק בעניינים שלו ומהם מרויח קצת כסף. כלומר, הוא לא מעלה על דעתו לחפש עבודה קבועה עם כסף בטוח, הוא מחפש כרגע הלוואות גדולות.
אבל זה לא כל כך משנה. מה שחשוב הוא שאחרי שאמר לי את הדברים האלה, אימצתי את הרעיון של בשמת. פשוט בחרתי לשתוק. להקשיב אך לא לענות.
וזה לא נגמר.
הוא המשיך וטען שאילו היינו לוקחים משכנתא קטנה יותר, לא היינו כל כך מסתבכים, אבל בגלל שרציתי מטבח יקר והתעקשתי על אוטו יקר, נאלצנו לקחת משכנתא גבוהה (לא מדוייק, המטבח והאוטו שולמו במלואם על ידי הוריי, מה גם שהם בכלל לא יקרים).
התגובה האוטומטית שלי בזמנים ללא מודעות עצמית - להתפרץ כלפיו, לומר לו שזה לא נכון, ומה פתאום ולשאול מה הקשר, והאם לא ידע מראש, ועוד ועוד ועוד. ובכך להיכנס לויכוחים עקרים ללא שום תועלת מעשית (האם הויכוח הזה יועיל לשנות מציאות? לא). כמובן שהוא היה תופס את ההזדמנות להאשים אותי בעוד דברים והנושא היה מתרחב עד אלימות מילולית בעיקר כלפי הורי, וכמובן גם כלפי, כי אני הרי "גדלתי בבית על כפית של זהב" ואני הרי "אריסטוקרטית מפונקת" ועוד (והוא לא? הוא גדל עם עוזרת בית ומבשלת ומטפלת צמודה שגרה אצלם עד היום כבר יותר מ 30 שנה, בחיים לא נגע במטאטא וקיבל תדיר כסף מאביו, גדל בבית גדול ומפואר וכו'). אני דווקא לא גדלתי עם עוזרת בית ודווקא כן למדתי לנקות ולבשל וגם חונכתי שלא לבקש כסף מהורי, אלא לדאוג לכך בעצמי. זה הוא שמבקש כסף מהורי.
אבל לא חשוב, סליחה שאני ככה כותבת, זה מתוך התגוננות עצמית שעדיין קיימת בי.
החשוב הוא שלא נפלתי לפח הזה! פשוט שתקתי!
שתקתי וחשבתי לעצמי, מתי הוא יבקש שאענה לו? הוא בטח יעלה את הנושא שוב, בטח ידרוש ממני הסברים ,בטח איזושהי תגובה מצידי, משהו!
ואני שותקת ושותקת וממשיכה לשתוק.
חושבת על כך ש השארתי אותו עם המילים המרעילות שלו בפה!
ובינתיים שמה לב שהרעל שרצה להפיץ כנגדי פוגע בו.
הוא חושב על דברים אחרים, מסיים את ארוחתו והולך...
(אגב, לגבי הארוחה. הוא בא אלי בצהרים לשאול אותי מה יש לאכול. אמרתי לו בדיוק מה יש, אז הוא בחר מהתפריט ואמר שישמח לקבל. אמרתי לו שיארגן לעצמו כי אני לא מתכוונת לאכול עכשיו וגם הילדים בטח עוד לא רעבים. הוא הלך וארגן לעצמו. אולי לא הייתי צריכה להסביר את עצמי, אבל באותו רגע חשתי צורך. לא רוצה להיות סתם הרעה כרגע.).
אחר הצהרים הוא בא להיות עם הילדים. בהתחלה הייתי שם גם כן. הרי אני היא האחראית לא?
אבל אז נזכרתי מה שכתבה לי כל כך בטבעיות ממ:
בפעם הבאה, כשהוא חוזר, בלי לשאול אותו, צאי לקנות את החלות המועדפות עלייך. אל תשאלי, פשוט הודיעי "אני יוצאת לרבע שעה לקנות חלות." הוא מתנגד? את לא שומעת, את כבר בחוץ.
אז פשוט הלכתי לעיסוקיי.
נכון, העיסוקים היו עיסוקים למען הבית - כביסות, לא שחלילה התבטלתי ממלאכה. זה גם משהו שעלי לעבוד עליו, הצורך להראות לו שאני עובדת שאני עושה דברים. אבל לפחות הלכתי בלי להסביר, בלי לשאול.
אחר כך החלטתי בכל זאת קצת "להתבטל" וישבתי מול המחשב לקרוא עוד קצת באתר של ד"ר איריין.
(כן, וגם חדשות, באופן טבעי, אימיילים ואיזה שיר ביוטיוב).
הוא לא קרא לי. לא בא לראות מה אני עושה, לא שום דבר ממה שהוא בדרך כלל עושה.
אבל לא לאורך זמן.
אחרי 10 דקות הוא בא אלי ואמר לי שהוא הולך ושהילדים צריכים שמירה, והלך (איך הוא יכול לעשות את זה בפשטות ואני עדיין לא).
לאחר שעה ומשהו שוב בא. שוב ניצלתי זאת כדי ללכת. אחרי כמה דקות קרא לי. באתי ושאלתי אותו מה הבעיה. למה הוא צריך אותי. (לשאול אותו כזה דבר זה ממש פשע, הרי אני חייבת להיות שם והוא לא). אז הוא התנצל ואמר שהוא לא מרגיש טוב ושלרגע חשב שהילד הגדול צריך עזרה במשהו וכו', אבל שעכשיו הכל בסדר והוא לא צריך אותי.
חזרתי לעיסוקיי.
בשבילי אלו נצחונות קטנים. קודם כל, אני חשה שהנחישות שלי מוקרנת החוצה. אני חשה שהוא באמת רוצה לעשות בעצמו שינוי, אבל כמו שבשמת אמרה: ואת יודעת שהוא עוד לא מבין את זה. הוא לא רואה את זה. את כבר רואה את הדפוסים שלו החוזרים על עצמם. הוא לא. הוא עוד בשלב ההכחשה שהוא בכלל "מרעיל".
אני חשה שאני בטוחה יותר בעצמי ומתחילה לראות את קצה קצהו של משהו כמו אור בקצה המנהרה החשוכה.
שכחתי רק לומר שהיום הוא דיווח לי על תוכניותיו להשבוע. בתגובה אמרתי לו שביום רביעי בערב אני יוצאת לשיעור אצל חברה. הוא הסכים. זה אומר מבחינתו לעשות בייביסיטר על הילדים בשעה הכי קשה של ההשכבה!
אבל הודעתי בנחישות וזה פעל. מדובר בשיעור שאני תמיד תמיד רוצה ללכת אליו, אבל אף פעם לא יכולה כי תמיד עלי לשמור על הילדים והוא כמובן לא יכול אף פעם לעשות את זה.
תודה על ההקשבה.
-
- הודעות: 93
- הצטרפות: 12 נובמבר 2006, 17:06
- דף אישי: הדף האישי של דלעת_דקורטיבית*
עזרה בזוגיות בעייתית
תודה על ההקשבה
תודה על הסיפור
איזה דברים טובים
לילה טוב
תודה על הסיפור
איזה דברים טובים
לילה טוב
-
- הודעות: 143
- הצטרפות: 12 יולי 2008, 22:34
- דף אישי: הדף האישי של מונו_לוגית*
עזרה בזוגיות בעייתית
רק רציתי לכתוב שאני מלאת הערכה לך!
מה שאת עושה פשוט מעורר השראה
מה שאת עושה פשוט מעורר השראה
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
עזרה בזוגיות בעייתית
את מדהימה.
ואותי הכי מדהים מהכל שאת לא נתפסת לקורבנות.
אלא שאת ממש שמחה לראות שיפור, ושאת מכירה בחלק ובתרומה שלך לשיפור הזה!
שאת מייחסת לעצמך משקל בזה.
שאת רואה איפה את תרמת לזה.
בהצלחה בהמשך,
יהיו עליות וירידות.
בהצלחה בהצלחה.
ואותי הכי מדהים מהכל שאת לא נתפסת לקורבנות.
אלא שאת ממש שמחה לראות שיפור, ושאת מכירה בחלק ובתרומה שלך לשיפור הזה!
שאת מייחסת לעצמך משקל בזה.
שאת רואה איפה את תרמת לזה.
בהצלחה בהמשך,
יהיו עליות וירידות.
בהצלחה בהצלחה.
-
- הודעות: 667
- הצטרפות: 10 נובמבר 2004, 09:18
- דף אישי: הדף האישי של ענת_ב_פ*
עזרה בזוגיות בעייתית
בהצלחה
_איזה דברים טובים
לילה טוב_
_איזה דברים טובים
לילה טוב_
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
את נפלאה! את מדהימה!
תסלחי לי שאני קופצת קדימה, אבל את גם כותבת נפלא, ואני פשוט הייתי רוצה לראות את רב המכר שתכתבי יום אחד, "איך שיניתי את כל חיי", ובו תעזרי לרבבות נשים אחרות.
פשוט, אין כמוך.
תסלחי לי שאני קופצת קדימה, אבל את גם כותבת נפלא, ואני פשוט הייתי רוצה לראות את רב המכר שתכתבי יום אחד, "איך שיניתי את כל חיי", ובו תעזרי לרבבות נשים אחרות.
פשוט, אין כמוך.
עזרה בזוגיות בעייתית
מתחילה יקרה ממשיכה לחזק אותך את עושה עבודה ניפלאה עם עצמך, ומאחלת לך שגם י... ימצא את הדרך לעשות עבודה כזאת.
ראשית כמאמר מוסגר (ואם זה יהיה לא לעיניין אז מתחילה או אחרות יכולות למחוק את דבריי - ממש לא אפגע ).
לדעתי מתחילה מספיק חזקה וחכמה לקרוא מיגוון של דעות כולל דעתה של KK, מתחילה את עושה עבודה מדהימה ומסננת מבין מה שנאמר את הדברים שמדברים אלייך ואת הדברים שמתאימים לך ברגע זה. ולכן יש מקום לדברים אחרים גם אם נישמעים מחלישים. אכן ניתן לכתוב כל דבר בצורה יותר אמפתית ומקבלת. אך דעתי היא שהכותבות כאן מכוונות לטובתך , את כאמור מסננת בתבונה את מה שמתאים לך. אך אולי חלק מהדברים שנאמרים כרגע יוכלו להתאים בעתיד ואולי לא.
ראשית כמאמר מוסגר (ואם זה יהיה לא לעיניין אז מתחילה או אחרות יכולות למחוק את דבריי - ממש לא אפגע ).
לדעתי מתחילה מספיק חזקה וחכמה לקרוא מיגוון של דעות כולל דעתה של KK, מתחילה את עושה עבודה מדהימה ומסננת מבין מה שנאמר את הדברים שמדברים אלייך ואת הדברים שמתאימים לך ברגע זה. ולכן יש מקום לדברים אחרים גם אם נישמעים מחלישים. אכן ניתן לכתוב כל דבר בצורה יותר אמפתית ומקבלת. אך דעתי היא שהכותבות כאן מכוונות לטובתך , את כאמור מסננת בתבונה את מה שמתאים לך. אך אולי חלק מהדברים שנאמרים כרגע יוכלו להתאים בעתיד ואולי לא.
עזרה בזוגיות בעייתית
גם אני בין אלו שדאגו לך בשבת ואני שמחה שהשבת עברה בשלום.
ברצוני להוסיף נקודת מבט נוספת למה שהתרחש בשבת. יתכן שאני מקדימה מעט את המאוחר אם כי כפי שכתבתי אני סומכת עלייך שתבררי מבין דבריי רק את מה שמתאים לך אם ביכלל.
כפי שצוין ע"י בשמת והאחרות שניכם מצויים במתח בשל המצוקה האישית של כל אחת/אחד מכם. את עברת כברת דרך וי.. עדין תקוע בדרך ללא מוצא. גם הוא כמוך חושש לאבד את משפחתו את העוגן שחשב שיש לו, ושראה כברור מאילו. (כפי שכתבו אחרות עוד ארוכה הדרך שלו למודעות לגבי היותו מתעלל ולגבי יכולתו לקחת אחריות.) את יודעת לאן פנייך מועדות: להחזיר לעצמך את מה שמגיע לך ביטחון אישי לך ולילדייך ,כבוד והערכה עצמית. אך עדיין את לא יודעת לאיזה נתיב דרך זאת תוביל אותךבתוך המנהרה החשוכה.( אישה שמגדלת בכבוד את ילדיה ביחד עם בין זוגה או בסופו של דבר תאלצו להיפרד., כך או כך את עושה צעדים אמיצים ונכונים ובסופו של דבר משפחתך ואת תצאו נישכרים.) כל מה שתיארת נובע בעצם מהמתח שבו אתם שרויים ושזה אולי גורם לך לחזור לדפוסים הישנים של לנסות לענות לו, או להתעצבן מכך שהוא נוהג כך או אחרת (ישן, מאשים אותך ועוד...) מתוסף לכך אולי גם החשש האמתי של מתי אם ביכלל יחזור גם לדפוסים אלימים . כפועל יוצא מכך שניכם כל הזמן בוחנים ובודקים האחד את השניה . (יתכן ואת גם צריכהזאת על מנת לעמוד על המשמר). אך עדיין אתם מחפשים אחד אצל השניה איפה הוא/היא טועים וכמה אני צודק. (שוב עברת מסכת קשה של יסורים, אבל אין כאן צודק ולא צודק יש כאן שני קורבנות, בעצם ארבעה קורבנות) כרגע את מנסה בצדק לבדוק אפשרות של שלום בית, ועשית לשם כך ויתורים לא פשוטים. הסכמת לקבל את י בבתכים/ביתו , למרות שלא עשה שום שינוי ולא לוקח אחריות על מעשיו.אני מקווה שאכן זה צעד שיהיה נכון ולטובה.
אני מציעה (ואומרת זאת בזהירות רבה) שתנסי לבדוק מה בעצם את רוצה באמת.? אם את רוצה שלום בית, למה את רוצה אותו? כי פוחדת להיות לבד? או בכל זאת יש אצל י פוטנציאל להיות הבעל והאב שאת רוצה ומגיע לך שיהיה לך ולילדיך.?
תנסי להיזכר למה בעצם נישאת לו? האם יש לו גם תכונות טובות שאם וכאשר יעשה את השינוי בעצמו. את תוכלי להמשיך לחיות איתו ולהחזיר את האהבה ביניכים.אם התשובה היא כן. י... אדם חכם יכול להיות אדיב מתחשב אוהב וכו וכו.... אז תערכי לך רשימה של התכונות הטובות אלו שנישאת לו בגללם. אלו שאת כן רואה גם היום. (אב טוב,מפרנס, או כל דבר אחר.). תמשיכי לעמוד על המישמר . תמשיכי באותה דרך אמיצה שאת הולכת בה. שרשימה זאת לא תהייה זרקור שמסמא את ענייך ובכך תחליש אותך. אך יחד עם זאת שהכעס הפחד והתיסכול לא ימשיכו להיות אבן נגף ביחסים ביניכם . בכל פעם שהתנהגות כזאת שמעצבנת אותך ושאת מבליגה עליה (בתבונה רבה) זיכרי גם את הפוטנציאל הטוב שחבוי בו.
כשהיתי בתיכון , עשו לנו תרגיל וביקשו מאיתנו לחשוב על בן/בת אדם שאנחנו לא מסמפטים או שונאים. וביקשו שנכתוב תכונות טובות ולא טובות שיש אצל האדם הזה. אני זוכרת שמניין התכונות השליליות אצל כל הכיתה היה גדול יותר ממניין התכונות החיוביות. אבל היתה צדיקה אחת בסדום (לא אני) שמנתה יותר תכונות חיוביות. היא יכלה לא לסמפט את האדם, אבל יכלה לראות אצלו גם תכונות חיוביות.
קארתי שוב בריפרוף את הפיסקה האחרונה שכתבת וניסיתי למפות התנהגויות חיוביות שלו מול התנהגיות שליליות. (אם כי מפאת השעה המאוחרת לא עשיתי זאת לעומק). נסי תרגיל זה. ומדי פעם שאת כותבת ביומן ובדקי אם אכן במשך הזמן. (עם השינוי שחלים בך והשדרים שאת משדרת, אכן ההתנהגיות החיוביות שלו יתרבו אפילו עוד ליפני שעושה שינוי עם עצמו)
אני מקוה שיצאתי ברורה. בכל מקרה המשך ישר כח .
ברצוני להוסיף נקודת מבט נוספת למה שהתרחש בשבת. יתכן שאני מקדימה מעט את המאוחר אם כי כפי שכתבתי אני סומכת עלייך שתבררי מבין דבריי רק את מה שמתאים לך אם ביכלל.
כפי שצוין ע"י בשמת והאחרות שניכם מצויים במתח בשל המצוקה האישית של כל אחת/אחד מכם. את עברת כברת דרך וי.. עדין תקוע בדרך ללא מוצא. גם הוא כמוך חושש לאבד את משפחתו את העוגן שחשב שיש לו, ושראה כברור מאילו. (כפי שכתבו אחרות עוד ארוכה הדרך שלו למודעות לגבי היותו מתעלל ולגבי יכולתו לקחת אחריות.) את יודעת לאן פנייך מועדות: להחזיר לעצמך את מה שמגיע לך ביטחון אישי לך ולילדייך ,כבוד והערכה עצמית. אך עדיין את לא יודעת לאיזה נתיב דרך זאת תוביל אותךבתוך המנהרה החשוכה.( אישה שמגדלת בכבוד את ילדיה ביחד עם בין זוגה או בסופו של דבר תאלצו להיפרד., כך או כך את עושה צעדים אמיצים ונכונים ובסופו של דבר משפחתך ואת תצאו נישכרים.) כל מה שתיארת נובע בעצם מהמתח שבו אתם שרויים ושזה אולי גורם לך לחזור לדפוסים הישנים של לנסות לענות לו, או להתעצבן מכך שהוא נוהג כך או אחרת (ישן, מאשים אותך ועוד...) מתוסף לכך אולי גם החשש האמתי של מתי אם ביכלל יחזור גם לדפוסים אלימים . כפועל יוצא מכך שניכם כל הזמן בוחנים ובודקים האחד את השניה . (יתכן ואת גם צריכהזאת על מנת לעמוד על המשמר). אך עדיין אתם מחפשים אחד אצל השניה איפה הוא/היא טועים וכמה אני צודק. (שוב עברת מסכת קשה של יסורים, אבל אין כאן צודק ולא צודק יש כאן שני קורבנות, בעצם ארבעה קורבנות) כרגע את מנסה בצדק לבדוק אפשרות של שלום בית, ועשית לשם כך ויתורים לא פשוטים. הסכמת לקבל את י בבתכים/ביתו , למרות שלא עשה שום שינוי ולא לוקח אחריות על מעשיו.אני מקווה שאכן זה צעד שיהיה נכון ולטובה.
אני מציעה (ואומרת זאת בזהירות רבה) שתנסי לבדוק מה בעצם את רוצה באמת.? אם את רוצה שלום בית, למה את רוצה אותו? כי פוחדת להיות לבד? או בכל זאת יש אצל י פוטנציאל להיות הבעל והאב שאת רוצה ומגיע לך שיהיה לך ולילדיך.?
תנסי להיזכר למה בעצם נישאת לו? האם יש לו גם תכונות טובות שאם וכאשר יעשה את השינוי בעצמו. את תוכלי להמשיך לחיות איתו ולהחזיר את האהבה ביניכים.אם התשובה היא כן. י... אדם חכם יכול להיות אדיב מתחשב אוהב וכו וכו.... אז תערכי לך רשימה של התכונות הטובות אלו שנישאת לו בגללם. אלו שאת כן רואה גם היום. (אב טוב,מפרנס, או כל דבר אחר.). תמשיכי לעמוד על המישמר . תמשיכי באותה דרך אמיצה שאת הולכת בה. שרשימה זאת לא תהייה זרקור שמסמא את ענייך ובכך תחליש אותך. אך יחד עם זאת שהכעס הפחד והתיסכול לא ימשיכו להיות אבן נגף ביחסים ביניכם . בכל פעם שהתנהגות כזאת שמעצבנת אותך ושאת מבליגה עליה (בתבונה רבה) זיכרי גם את הפוטנציאל הטוב שחבוי בו.
כשהיתי בתיכון , עשו לנו תרגיל וביקשו מאיתנו לחשוב על בן/בת אדם שאנחנו לא מסמפטים או שונאים. וביקשו שנכתוב תכונות טובות ולא טובות שיש אצל האדם הזה. אני זוכרת שמניין התכונות השליליות אצל כל הכיתה היה גדול יותר ממניין התכונות החיוביות. אבל היתה צדיקה אחת בסדום (לא אני) שמנתה יותר תכונות חיוביות. היא יכלה לא לסמפט את האדם, אבל יכלה לראות אצלו גם תכונות חיוביות.
קארתי שוב בריפרוף את הפיסקה האחרונה שכתבת וניסיתי למפות התנהגויות חיוביות שלו מול התנהגיות שליליות. (אם כי מפאת השעה המאוחרת לא עשיתי זאת לעומק). נסי תרגיל זה. ומדי פעם שאת כותבת ביומן ובדקי אם אכן במשך הזמן. (עם השינוי שחלים בך והשדרים שאת משדרת, אכן ההתנהגיות החיוביות שלו יתרבו אפילו עוד ליפני שעושה שינוי עם עצמו)
אני מקוה שיצאתי ברורה. בכל מקרה המשך ישר כח .
עזרה בזוגיות בעייתית
הייייי, הייתי נטולת מחשב כשבועיים
אני מתמוגגת כאן מההתקדמות שלך, מתחילה
וכרגיל לומדת המון!
ממך, מבשמת, מכולכן
אצלי גם התפתחויות מסעירות
וגם אני מרגישה קצת שמתחילה לחזור לעצמי
גם ה שלי לא היה בבית חודש
איזה כיף
אנסה לעדכן מחר
את מלכה
אני מתמוגגת כאן מההתקדמות שלך, מתחילה
וכרגיל לומדת המון!
ממך, מבשמת, מכולכן
אצלי גם התפתחויות מסעירות
וגם אני מרגישה קצת שמתחילה לחזור לעצמי
גם ה שלי לא היה בבית חודש
איזה כיף
אנסה לעדכן מחר
את מלכה
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 15 דצמבר 2008, 03:23
עזרה בזוגיות בעייתית
במקום לכתוב את הסמינריון שלי אני יושבת עד השעות הקטנות וקוראת בהתרגשות את סיפור שלך מתחילה יקרה. אני עדיין בשלב ההאשמה העצמית, לאחר שזימנתי לחיי את האדם שיוכל לרמוס אותי ולהפוך את נשמתי לאבק, כדי שאוכל סופסוף להתחיל להאבק על עצמאותי, על חיי. אני רק בתחילת השיעור שלי, ובזכותך קיבלתי המון כוחות כדי להתחיל את המסע שלי לאהבה ומימוש עצמי, ולחופש אמיתי. אני נר לרגלייך, אצטרף לקורסים שתעבירי יום אחד בנושא העצמה נשית, או איך שתבחרי להגדיר אותם, ואשלם במיטב כספי!!
אני מודה לך גם על כל הקולות הנפלאים שגייסת לעזרתך, קולות נשות באופן טבעי החכמות והטובות, עם שלל עצות חשובות להמשך.
מחבקת,
מעודדת את שתיקתך החיצונית ואת השיח הפנימי המדהים שלך.
המשיכי להיות מי שאת והודי על שאת את.
אני מודה לך על כך!
איתך .
אני מודה לך גם על כל הקולות הנפלאים שגייסת לעזרתך, קולות נשות באופן טבעי החכמות והטובות, עם שלל עצות חשובות להמשך.
מחבקת,
מעודדת את שתיקתך החיצונית ואת השיח הפנימי המדהים שלך.
המשיכי להיות מי שאת והודי על שאת את.
אני מודה לך על כך!
איתך .
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
תודה לכן על כל התגובות המחממות והמעודדות.
רציתי להעלות עוד נקודה. נקודה שלפי דעתי חשובה וקריטית מאוד.
אני יושבת הבוקר מול הסידור, רוצה להתפלל, אבל חשה עצבנות.
היום י' יוצא שוב עם האוטו ליום שלם. נכון שהוא אמר לי זאת כבר והסביר לי למה, נכון שיש לו סיבה טובה, נכון שזו זכותו.
אז למה זה מציק לי כל כך?
ישבתי וחשבתי ולצורך השוואה לקחתי כדוגמא זוג חברים שלנו, ששם יש כבוד הדדי אמיתי.
חשבתי לעצמי, מה היה קורה אילו רוני היה אומר למאיה שהוא לוקח את האוטו ליום שלם? איך היא היתה מגיבה?
אז מאיה היתה חושבת אולי שזה טיפה תוקע אותה, אבל אין ברירה, רוני צריך את האוטו. היא היתה משלימה עם זה ועוברת לסדר היום ולא חושבת על כך אפילו שניה אחת נוספת. היא לא היתה מתעצבנת אלא היתה חושבת פרקטית איך לסדר את היום באופן שהיא תסתדר בלי האוטו.
לא היתה כאן מורת רוח, לא עצבנות, כלום!
למה?
ניסיתי לנתח את זה, לנסות להיכנס להם לראש.
ואז גיליתי!
פשוט מאוד. רוני, כשהוא צריך את האוטו, לוקח בחשבון את העובדה שאשתו תהיה בלי אוטו. הוא מאשר את רגשותיה לגבי זה. הוא יודע שיהיה לה קשה בלי אוטו והוא מצטער על כך באמת!.
מאיה מרגישה שרוני מאשר את רגשותיה. היא מרגישה ש באמת איכפת לו ממנה ומאיך שהיא מרגישה ולכן הויתור על האוטו באותו יום קל לה הרבה יותר. היא תסתדר, לא יקרה לה כלום. כל עוד היא יודעת שרוני באמת אוהב אותה ומאשר את רגשותיה.
אז זו הנקודה.
י' לא מאשר את רגשותיי כלל וכלל. מבחינתו אני לא קיימת. כן, אני כן קיימת. לצורך הוא עצמו בלבד.
אז כאשר הוא אומר שהוא אוהב אותי, הוא לא מתכוון לכך שהוא מאשר אותי. הוא מתכוון לכך שנוח לו איתי, שהוא חש בטוח איתי, שהוא אוהב את איך שאני נראית וכו'.
כאשר הוא מחמיא לי, הוא לא באמת מחמיא לי מתוך אישור פנימי שלי, אלא מתוך כך שהוא שמח על כך שנפל לו לידיים כזה דבר שהוא אני.
כאשר אני אומרת לו שלא מתאים לי שיגע בי בנוכחות זרים, כולל בני משפחתו או משפחתי, שזה לא נעים לי, שזה נוגד את הצניעות שלי, את הרגש שלי לצניעות (מעבר לכך שזה לא מקובל בכלל), כשאני משוחחת איתו בדברים רציניים והוא פתאום מביט בי במבט חושק מלמעלה למטה ואומר "אח, כמה שאת יפה" - ולא מבין למה אני נעלבת מכך. הוא בעצם לא מאשר אותי ואת רגשותיי, לא איכפת לו באמת הנוחיות שלי, לא איכפת לו שאני חשה מושפלת כשבעוד אני מדברת על עניינים רציניים הוא מתמקד בגופי החיצוני. בשבילו - זו מחמאה, הוא נתן לי מחמאה ועלי להיות מאושרת מכך שיש לי בעל שכל כך אוהב אותי וכל כך שמח בי וכו' (על פי דבריו). אבל הוא לא מבין, או שהוא לא רוצה להבין, או שכך הוא חונך וגדל, שאהבה פירושה בין השאר גם אישור. עליו לאשר את רגשותיי, לתת להם מקום וגם כבוד. כאשר אני אומרת לו שלא נוח לי - עליו לכבד את זה, חייב להיות לו חשוב נורא איך שאני מרגישה, אם הוא טוען שהוא אוהב אותי.
וכך העניין עם האוטו היום. נכון שהוא אמר לי, נכון שהוא צריך, אבל גם נכון שבכלל לא איכפת לו ממני ומתוכניותיי ומהרגשותיי לגבי זה.
וזה עצוב לי.
שאלו פה למה אני רוצה להישאר איתו, מה טוב אני מוצאת בו.
ובכן, אינני יודעת לענות על זה כרגע.
אולי באמת אני חוששת להיות לבד. אולי אני חוששת מתסביכים של גירושים, אולי אני חושבת על הילדים. אולי אני פוחדת שאשאר לבד ללא זוגיות (למרות שאיני חפצה בזוגיות שכזאת). אולי אני מאמינה בפנים שהוא ישתנה. אולי מה שקרה השבוע מראה לי שיש סיכוי. אין לי מושג.
אבל איני צריכה להחליט על זה כרגע. בינתיים אני חופרת לי בתוך עצמי, מנסה להגיע לעצמי, להגיע לכוחות של עצמי. כאשר אהיה שם, אדע בטוח מה לעשות, וגם יהיו לי הכוחות לכך, וגם כל מה שמניתי לעיל כבר לא ישנה לי.
כרגע איני יודעת גם איך בכלל ניתן לצפות ממנו לשנות את השקפת עולמו בקשר אלי. הרי אני חפץ בשבילו ותו לא. הוא עדיין לא יודע את זה ולא מבין את זה וגם בוודאי יתכחש לזה. מבחינתו אהבה זה משהו אחר. אהבה זה להביא מתנות, אהבה זה לעבוד קשה כדי להביא פרנסה, אהבה זה לקנות בסופר את כל המצרכים הכי יקרים כדי לשמח בכך את אשתו וילדיו.
ואולי הוא חושב שבכך הוא מאשר את רגשותיי.
זו נקודה כל כך חשובה שבעצם היא נקודת המפתח מבחינתי. אני מאמינה שאם וכאשר הוא יפנים את זה ויעבוד על זה - אז ממילא כל הבעיות יפתרו. הוא לא יהיה זקוק לאלימות, ולא לשתיה, לא לסמים קלים ככל שיהיו וגם יכבד את בקשתי מזה 5 שנים להפסיק לעשן (ובמיוחד כאשר אני לא סובלת שהוא נכנס עם כל הריח הזה למיטה ומצפה שאחבק אותו).
העניין זה לא רק לכבד את האחר, אלא גם לאשר אותו.
כמה נקודות להעלות למפגש הבא....
תודה לכן כל כך, בלעדיכן איני יודעת איפה הייתי....
רציתי להעלות עוד נקודה. נקודה שלפי דעתי חשובה וקריטית מאוד.
אני יושבת הבוקר מול הסידור, רוצה להתפלל, אבל חשה עצבנות.
היום י' יוצא שוב עם האוטו ליום שלם. נכון שהוא אמר לי זאת כבר והסביר לי למה, נכון שיש לו סיבה טובה, נכון שזו זכותו.
אז למה זה מציק לי כל כך?
ישבתי וחשבתי ולצורך השוואה לקחתי כדוגמא זוג חברים שלנו, ששם יש כבוד הדדי אמיתי.
חשבתי לעצמי, מה היה קורה אילו רוני היה אומר למאיה שהוא לוקח את האוטו ליום שלם? איך היא היתה מגיבה?
אז מאיה היתה חושבת אולי שזה טיפה תוקע אותה, אבל אין ברירה, רוני צריך את האוטו. היא היתה משלימה עם זה ועוברת לסדר היום ולא חושבת על כך אפילו שניה אחת נוספת. היא לא היתה מתעצבנת אלא היתה חושבת פרקטית איך לסדר את היום באופן שהיא תסתדר בלי האוטו.
לא היתה כאן מורת רוח, לא עצבנות, כלום!
למה?
ניסיתי לנתח את זה, לנסות להיכנס להם לראש.
ואז גיליתי!
פשוט מאוד. רוני, כשהוא צריך את האוטו, לוקח בחשבון את העובדה שאשתו תהיה בלי אוטו. הוא מאשר את רגשותיה לגבי זה. הוא יודע שיהיה לה קשה בלי אוטו והוא מצטער על כך באמת!.
מאיה מרגישה שרוני מאשר את רגשותיה. היא מרגישה ש באמת איכפת לו ממנה ומאיך שהיא מרגישה ולכן הויתור על האוטו באותו יום קל לה הרבה יותר. היא תסתדר, לא יקרה לה כלום. כל עוד היא יודעת שרוני באמת אוהב אותה ומאשר את רגשותיה.
אז זו הנקודה.
י' לא מאשר את רגשותיי כלל וכלל. מבחינתו אני לא קיימת. כן, אני כן קיימת. לצורך הוא עצמו בלבד.
אז כאשר הוא אומר שהוא אוהב אותי, הוא לא מתכוון לכך שהוא מאשר אותי. הוא מתכוון לכך שנוח לו איתי, שהוא חש בטוח איתי, שהוא אוהב את איך שאני נראית וכו'.
כאשר הוא מחמיא לי, הוא לא באמת מחמיא לי מתוך אישור פנימי שלי, אלא מתוך כך שהוא שמח על כך שנפל לו לידיים כזה דבר שהוא אני.
כאשר אני אומרת לו שלא מתאים לי שיגע בי בנוכחות זרים, כולל בני משפחתו או משפחתי, שזה לא נעים לי, שזה נוגד את הצניעות שלי, את הרגש שלי לצניעות (מעבר לכך שזה לא מקובל בכלל), כשאני משוחחת איתו בדברים רציניים והוא פתאום מביט בי במבט חושק מלמעלה למטה ואומר "אח, כמה שאת יפה" - ולא מבין למה אני נעלבת מכך. הוא בעצם לא מאשר אותי ואת רגשותיי, לא איכפת לו באמת הנוחיות שלי, לא איכפת לו שאני חשה מושפלת כשבעוד אני מדברת על עניינים רציניים הוא מתמקד בגופי החיצוני. בשבילו - זו מחמאה, הוא נתן לי מחמאה ועלי להיות מאושרת מכך שיש לי בעל שכל כך אוהב אותי וכל כך שמח בי וכו' (על פי דבריו). אבל הוא לא מבין, או שהוא לא רוצה להבין, או שכך הוא חונך וגדל, שאהבה פירושה בין השאר גם אישור. עליו לאשר את רגשותיי, לתת להם מקום וגם כבוד. כאשר אני אומרת לו שלא נוח לי - עליו לכבד את זה, חייב להיות לו חשוב נורא איך שאני מרגישה, אם הוא טוען שהוא אוהב אותי.
וכך העניין עם האוטו היום. נכון שהוא אמר לי, נכון שהוא צריך, אבל גם נכון שבכלל לא איכפת לו ממני ומתוכניותיי ומהרגשותיי לגבי זה.
וזה עצוב לי.
שאלו פה למה אני רוצה להישאר איתו, מה טוב אני מוצאת בו.
ובכן, אינני יודעת לענות על זה כרגע.
אולי באמת אני חוששת להיות לבד. אולי אני חוששת מתסביכים של גירושים, אולי אני חושבת על הילדים. אולי אני פוחדת שאשאר לבד ללא זוגיות (למרות שאיני חפצה בזוגיות שכזאת). אולי אני מאמינה בפנים שהוא ישתנה. אולי מה שקרה השבוע מראה לי שיש סיכוי. אין לי מושג.
אבל איני צריכה להחליט על זה כרגע. בינתיים אני חופרת לי בתוך עצמי, מנסה להגיע לעצמי, להגיע לכוחות של עצמי. כאשר אהיה שם, אדע בטוח מה לעשות, וגם יהיו לי הכוחות לכך, וגם כל מה שמניתי לעיל כבר לא ישנה לי.
כרגע איני יודעת גם איך בכלל ניתן לצפות ממנו לשנות את השקפת עולמו בקשר אלי. הרי אני חפץ בשבילו ותו לא. הוא עדיין לא יודע את זה ולא מבין את זה וגם בוודאי יתכחש לזה. מבחינתו אהבה זה משהו אחר. אהבה זה להביא מתנות, אהבה זה לעבוד קשה כדי להביא פרנסה, אהבה זה לקנות בסופר את כל המצרכים הכי יקרים כדי לשמח בכך את אשתו וילדיו.
ואולי הוא חושב שבכך הוא מאשר את רגשותיי.
זו נקודה כל כך חשובה שבעצם היא נקודת המפתח מבחינתי. אני מאמינה שאם וכאשר הוא יפנים את זה ויעבוד על זה - אז ממילא כל הבעיות יפתרו. הוא לא יהיה זקוק לאלימות, ולא לשתיה, לא לסמים קלים ככל שיהיו וגם יכבד את בקשתי מזה 5 שנים להפסיק לעשן (ובמיוחד כאשר אני לא סובלת שהוא נכנס עם כל הריח הזה למיטה ומצפה שאחבק אותו).
העניין זה לא רק לכבד את האחר, אלא גם לאשר אותו.
כמה נקודות להעלות למפגש הבא....
תודה לכן כל כך, בלעדיכן איני יודעת איפה הייתי....
-
- הודעות: 526
- הצטרפות: 27 מאי 2005, 12:17
- דף אישי: הדף האישי של אילת_מ*
עזרה בזוגיות בעייתית
תודה רבה לך, חידדת לי נקודה מדהימה,
ושתדעי שאני פה וקוראת למרות שאין לי מה להגיד, דואגת לך בקטעים המפחידים ובעיקר מתפללת בשבילך.
ורציתי גם לשלוח אותך לראות את הסרט "לישון עם האויב" , סרט הוליוודי אמנם אבל עוסק בבעל מתעלל.
אולי הוא יתן לך חיזוק.
שבוע מוצלח ופורה
@}
ושתדעי שאני פה וקוראת למרות שאין לי מה להגיד, דואגת לך בקטעים המפחידים ובעיקר מתפללת בשבילך.
ורציתי גם לשלוח אותך לראות את הסרט "לישון עם האויב" , סרט הוליוודי אמנם אבל עוסק בבעל מתעלל.
אולי הוא יתן לך חיזוק.
שבוע מוצלח ופורה
@}
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
_שאלו פה למה אני רוצה להישאר איתו, מה טוב אני מוצאת בו.
ובכן, אינני יודעת לענות על זה כרגע._
אני חושבת שמוקדם מדי להעלות את השאלה הזאת.
יש כאן עניין מורכב:
האחת, שאי אפשר לדעת עד לאן זה יוביל. אולי אפילו למקום שהוא יפסיק את ההתנהגויות האלימות שלו ויתחיל לטפל בעצמו. מי יודע.
השניה, שבכלל לא חשוב מה איתו. קודם כל מועיל וחשוב למתחילה להבין עצמה, ללמוד להתנהג בחוסר-קורבניות מול מתעלל. היא עושה לעצמה חינוך ביתי להעצמה נשית (-: (רציתי לכתוב "בית ספר" אבל זה לא!!!! זה לגמרי חינוך ביתי! בעזרת קבוצת תמיכה ולימוד עצמי באינטרנט! מדהים, לא?)
אחרי שמתחילה להבין תרגיש שהיא כבר סיימה את הקורס, וכבר מצליחה להתנהג באופן לא-קורבני כמעט כל הזמן - אז היא תהיה אדם אחר.
רק אז אפשר יהיה לבחון, מה קורה איתו, לאיזה כיוון הוא השתנה. האם יש סיכוי ליחסים.
כרגע הוא עדיין אדם מאוד פגוע, שאין לו שום קשר לרגשות שלו. ואין פלא, יש לו שם תוהו ובוהו סוער ועכור של רגשות קשים מאוד. אין שם אהבה בשום צורה. יש רק כעס, טונות של כעס, והזדקקות ברמה של תינוק בן יומו בגודל של גוף בוגר. זאת כמות אדירה של הזדקקות.
מתחילה להבין, את הרגשת את ההזדקקות הזאת ולבך הטוב היה מוכן "לטפל בו". זה היה הדיבור בין הנשמות שלכם.
אבל התברר שזה לא סתם "לטפל". זה לטפל בחבית ללא תחתית שגם מענישה באלימות על כל השתהות בטיפול.
ורציתי גם לשלוח אותך לראות את הסרט "לישון עם האויב" , סרט הוליוודי אמנם אבל עוסק בבעל מתעלל.
(-:
לדעתי, די מיותר. יש דרמטיזציה של הבעל המסוכן, והפתרון הוא פשוט בריחה של הגיבורה.
ובכן, אינני יודעת לענות על זה כרגע._
אני חושבת שמוקדם מדי להעלות את השאלה הזאת.
יש כאן עניין מורכב:
- להתגרש תמיד אפשר. לפני זה, יש מקום לתת סיכוי להציל את הנישואין.
- יש ילדים. הם תמיד יהיו בקשר, והוא תמיד יהיה אבא של הילדים. לכן, בכל מקרה, כדאי למתחילה להבין לפעול בשיתוף איתו לשיפור, כי זה יועיל גם לילדים אפילו במקרה של גירושין בסוף.
- מערכת יחסים היא תמיד ריקוד בשניים. כאשר מתחילה להבין מתנהגת בקורבנות, בן הזוג שלה מתנהג בהתעללות - זה לא "רק הוא" וזה לא "רק היא". יש פה ריקוד מאוד מורכב בין שניים. לכן, כאשר מתחילה להבין מתחילה להתנהג לא בקורבנות, גם בן הזוג שלה מתחיל לשנות את ההתנהגות מהצד שלו.
האחת, שאי אפשר לדעת עד לאן זה יוביל. אולי אפילו למקום שהוא יפסיק את ההתנהגויות האלימות שלו ויתחיל לטפל בעצמו. מי יודע.
השניה, שבכלל לא חשוב מה איתו. קודם כל מועיל וחשוב למתחילה להבין עצמה, ללמוד להתנהג בחוסר-קורבניות מול מתעלל. היא עושה לעצמה חינוך ביתי להעצמה נשית (-: (רציתי לכתוב "בית ספר" אבל זה לא!!!! זה לגמרי חינוך ביתי! בעזרת קבוצת תמיכה ולימוד עצמי באינטרנט! מדהים, לא?)
אחרי שמתחילה להבין תרגיש שהיא כבר סיימה את הקורס, וכבר מצליחה להתנהג באופן לא-קורבני כמעט כל הזמן - אז היא תהיה אדם אחר.
רק אז אפשר יהיה לבחון, מה קורה איתו, לאיזה כיוון הוא השתנה. האם יש סיכוי ליחסים.
כרגע הוא עדיין אדם מאוד פגוע, שאין לו שום קשר לרגשות שלו. ואין פלא, יש לו שם תוהו ובוהו סוער ועכור של רגשות קשים מאוד. אין שם אהבה בשום צורה. יש רק כעס, טונות של כעס, והזדקקות ברמה של תינוק בן יומו בגודל של גוף בוגר. זאת כמות אדירה של הזדקקות.
מתחילה להבין, את הרגשת את ההזדקקות הזאת ולבך הטוב היה מוכן "לטפל בו". זה היה הדיבור בין הנשמות שלכם.
אבל התברר שזה לא סתם "לטפל". זה לטפל בחבית ללא תחתית שגם מענישה באלימות על כל השתהות בטיפול.
ורציתי גם לשלוח אותך לראות את הסרט "לישון עם האויב" , סרט הוליוודי אמנם אבל עוסק בבעל מתעלל.
(-:
לדעתי, די מיותר. יש דרמטיזציה של הבעל המסוכן, והפתרון הוא פשוט בריחה של הגיבורה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
שאלה טכנית - אני מנסה כבר כמה פעמים לערוך את הדף הזה ולא מצליח לי! פרט לכך שיש פה כל מיני דפים שהפכו לג'יבריש, מישהו יודע על זה משהו?
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
ורציתי גם לשלוח אותך לראות את הסרט "לישון עם האויב" , סרט הוליוודי אמנם אבל עוסק בבעל מתעלל.
ראיתי את הסרט הזה לפני שנים. אני לא רואה שום קשר בינו לביני. עד כמה שזכור לי, לא היה שם שום עיסוק בהתעללות של הבעל כלפי אשתו, לא היתה שם עבודה שלה כלפיו, לא היתה הכרה הדרגתית במצבה. זהו סרט מתח רגיל, בו במקרה הבעל הוא האויב. היה יכול להיות באותה מידה גם סתם רוצח סדרתי שמפיל חיתתו על עיר מסויימת.
ראיתי את הסרט הזה לפני שנים. אני לא רואה שום קשר בינו לביני. עד כמה שזכור לי, לא היה שם שום עיסוק בהתעללות של הבעל כלפי אשתו, לא היתה שם עבודה שלה כלפיו, לא היתה הכרה הדרגתית במצבה. זהו סרט מתח רגיל, בו במקרה הבעל הוא האויב. היה יכול להיות באותה מידה גם סתם רוצח סדרתי שמפיל חיתתו על עיר מסויימת.
עזרה בזוגיות בעייתית
שאלה טכנית - אני מנסה כבר כמה פעמים לערוך את הדף הזה ולא מצליח לי!
כן. לפעמים זה נתקע.
אבל איני צריכה להחליט על זה כרגע. בינתיים אני חופרת לי בתוך עצמי, מנסה להגיע לעצמי, להגיע לכוחות של עצמי
נכון מאוד. את לא צריכה להחליט. אזרי כוח, חזקי את עצמך.
האם כשאת אומרת "לא מאשר את רגשותי", את מתכוונת ל: "לא מכיר ברגשותי"? לא הייתי בטוחה. על אף שהפוסט מאוד ברור.
כן. לפעמים זה נתקע.
אבל איני צריכה להחליט על זה כרגע. בינתיים אני חופרת לי בתוך עצמי, מנסה להגיע לעצמי, להגיע לכוחות של עצמי
נכון מאוד. את לא צריכה להחליט. אזרי כוח, חזקי את עצמך.
האם כשאת אומרת "לא מאשר את רגשותי", את מתכוונת ל: "לא מכיר ברגשותי"? לא הייתי בטוחה. על אף שהפוסט מאוד ברור.
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
עזרה בזוגיות בעייתית
(וגם אני סקרנית, מהי קשתית טיפוסית? )
פשוט היכולת הפרקטית הזאת ליישם את כל מה שאת לומדת וכל כך מהר. מאוד טיפוסי.
חוצמזה, המלחמה שאת מנהלת להגיע אל החופש שזו מטרת העל של כל קשת.
פשוט היכולת הפרקטית הזאת ליישם את כל מה שאת לומדת וכל כך מהר. מאוד טיפוסי.
חוצמזה, המלחמה שאת מנהלת להגיע אל החופש שזו מטרת העל של כל קשת.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
האם כשאת אומרת "לא מאשר את רגשותי", את מתכוונת ל: "לא מכיר ברגשותי"?
ייתכן. המילה "אישור" משמעותה - לאשר, לשים חותמת, להודות בקיום, וכן - גם להכיר.
אבל "להכיר" חלש יותר בשבילי. כי גם אם הוא "מכיר" ברגשותיי, הוא לאו דווקא מאשר אותם. כלומר, הוא שם לב לכך שיש לי אי אילו רגשות בעניין, אבל זה לא ממש מעניין אותו. לעומת זאת, כאשר מישהו "מאשר" את רגשותיי, הוא מבין שרגשותיי קיימים וגם נותן להם תוקף.
כאשר אומרים לאדם כל חייו כמה שהוא מוצלח ומוכשר וכמה שאוהבים אותו וכו', פועל יוצא מכך שהוא מאושר, הוא מסתובב עם חיוך על הפנים, בטחון עצמי. למה? כי "אישרו" אותו. לעומתו, אדם שכל חייו אמרו לו כמה שהוא חלש, בלי בטחון, לא מוצלח וכו', מסתובב בעולם עם הפנים למטה, עצוב. הוא בוודאי לא מאושר, פשוט כי לא "אישרו" אותו.
זה בעצם די פשוט, כשאני חושבת על זה. ברור שאני לא מאושרת, כי בעלי התעלל בי מילולית באמצעות בוז, העלבות ,השפלות וקללות. אבל לא רק בכך, אלא גם כאשר הוא לא משתמש במילים פוגעות, כל ההתנהלות שלו כלפי באה מתוך חוסר אישור, מתוך בוז, מתוך כך שהוא לא חושב שיש לי איזושהי זכות קיום.
תודה לך על החידוד.
ייתכן. המילה "אישור" משמעותה - לאשר, לשים חותמת, להודות בקיום, וכן - גם להכיר.
אבל "להכיר" חלש יותר בשבילי. כי גם אם הוא "מכיר" ברגשותיי, הוא לאו דווקא מאשר אותם. כלומר, הוא שם לב לכך שיש לי אי אילו רגשות בעניין, אבל זה לא ממש מעניין אותו. לעומת זאת, כאשר מישהו "מאשר" את רגשותיי, הוא מבין שרגשותיי קיימים וגם נותן להם תוקף.
כאשר אומרים לאדם כל חייו כמה שהוא מוצלח ומוכשר וכמה שאוהבים אותו וכו', פועל יוצא מכך שהוא מאושר, הוא מסתובב עם חיוך על הפנים, בטחון עצמי. למה? כי "אישרו" אותו. לעומתו, אדם שכל חייו אמרו לו כמה שהוא חלש, בלי בטחון, לא מוצלח וכו', מסתובב בעולם עם הפנים למטה, עצוב. הוא בוודאי לא מאושר, פשוט כי לא "אישרו" אותו.
זה בעצם די פשוט, כשאני חושבת על זה. ברור שאני לא מאושרת, כי בעלי התעלל בי מילולית באמצעות בוז, העלבות ,השפלות וקללות. אבל לא רק בכך, אלא גם כאשר הוא לא משתמש במילים פוגעות, כל ההתנהלות שלו כלפי באה מתוך חוסר אישור, מתוך בוז, מתוך כך שהוא לא חושב שיש לי איזושהי זכות קיום.
תודה לך על החידוד.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
_וגם אני סקרנית, מהי קשתית טיפוסית? )
פשוט היכולת הפרקטית הזאת ליישם את כל מה שאת לומדת וכל כך מהר. מאוד טיפוסי.
חוצמזה, המלחמה שאת מנהלת להגיע אל החופש שזו מטרת העל של כל קשת._
קוסמת, זה גם נכון לגבי גברים? גם בעלי הוא קשת (היום יום הולדתו).
פשוט היכולת הפרקטית הזאת ליישם את כל מה שאת לומדת וכל כך מהר. מאוד טיפוסי.
חוצמזה, המלחמה שאת מנהלת להגיע אל החופש שזו מטרת העל של כל קשת._
קוסמת, זה גם נכון לגבי גברים? גם בעלי הוא קשת (היום יום הולדתו).
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
אבל "להכיר" חלש יותר בשבילי. כי גם אם הוא "מכיר" ברגשותיי, הוא לאו דווקא מאשר אותם. כלומר, הוא שם לב לכך שיש לי אי אילו רגשות בעניין, אבל זה לא ממש מעניין אותו. לעומת זאת, כאשר מישהו "מאשר" את רגשותיי, הוא מבין שרגשותיי קיימים וגם נותן להם תוקף.
הממ. אז אם כך זה עלול להיות בעייתי.
הצורך באישור הוא בדיוק המאפיין של התלותיות.
את לא זקוקה לאישור שלו על הרגשות שלך. כלומר, סליחה, אדייק: את זקוקה עדיין לאישור הזה כי את עדיין לא החלמת ועדיין לא התנתקת ממנו רגשית. אבל המטרה היא לא להיות במצב שאת צריכה "חותמת כשרות" על רגשותייך. להיפך.
את היא זאת שצריכה להרגיש שלרגשותייך יש לגיטימציה.
ואז, את צריכה לשים לב מה נובע מכך בהתנהלות הזוגית.
בעלך צריך קודם כל לזהות שאת אדם כמוהו, ויש לך רגשות. הוא עדיין לא במקום הזה. אין אף אחד פרט לו, מבחינה מעשית. לא שהוא יודע את זה, אבל אין.
הממ. אז אם כך זה עלול להיות בעייתי.
הצורך באישור הוא בדיוק המאפיין של התלותיות.
את לא זקוקה לאישור שלו על הרגשות שלך. כלומר, סליחה, אדייק: את זקוקה עדיין לאישור הזה כי את עדיין לא החלמת ועדיין לא התנתקת ממנו רגשית. אבל המטרה היא לא להיות במצב שאת צריכה "חותמת כשרות" על רגשותייך. להיפך.
את היא זאת שצריכה להרגיש שלרגשותייך יש לגיטימציה.
ואז, את צריכה לשים לב מה נובע מכך בהתנהלות הזוגית.
בעלך צריך קודם כל לזהות שאת אדם כמוהו, ויש לך רגשות. הוא עדיין לא במקום הזה. אין אף אחד פרט לו, מבחינה מעשית. לא שהוא יודע את זה, אבל אין.
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
עזרה בזוגיות בעייתית
קוסמת, זה גם נכון לגבי גברים? גם בעלי הוא קשת (היום יום הולדתו).
אני עם גברים קשת לא מתעסקת (-:
(זה הרי ברור שאנחנו מכלילות מאודדדדד. רק מפה מדוייקת יכולה לנתח היטב אישיות
@}
אני עם גברים קשת לא מתעסקת (-:
(זה הרי ברור שאנחנו מכלילות מאודדדדד. רק מפה מדוייקת יכולה לנתח היטב אישיות
@}
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
עזרה בזוגיות בעייתית
אני חושבת שמתחילה התכוונה שבעיניה, בזוגיות תקינה ובריאה, יש משום אישור לרגשות של בני הזוג. לא במובן של "אוקיי, אני מקבל שאת כעוסה או שמחה או פוחדת ומאשר לך לחוש כך." אלא יותר במובן שאין את השלילה הזאת של הרגשות. אין ביטול של האדם העומד מולך והרגשות שלו.
האבחנה שאני קראתי בדבריה היא בין הכרה בלבד ברגשותיה - היא עצבנית, מעניין לי ת'ת#@ או לחילופין אישורם הפנימי אצל הצד השני - היא עצבנית. אני מכיר בכך. זה חלק מהשיקולים שלי.
במובן הזה בת הזוג לא "זקוקה" לכך כדי לחוש אישור פנימי, אלא זקוקה לכך במובן לא תלותי, כדי לא להרגיש נלחמת מול תחנת רוח תמידית של חוסר הבנה, חוסר קבלה, חוסר אישור, וחוסר אהבה.
הבנתי את זה מהדוגמה שהיא נתנה על המכונית.
אני מסכימה עם בשמת שהרגש הבריא יותר בלתי תלוי בנסיבות. צריכה רכב, לא צריכה רכב, אלה השיקולים. לא מה הוא חושב על זה.
אבל מסכימה גם עם מתחילה, שבשאיפה לזוגיות יציבה ובריאה (שזה כרגע לא המצב, אבל מעולה שהיא רואה סוף כל סוף את המקום אליו היא חותרת!!!) יש כבוד הדדי, מתן מקום לרגשות ולצרכים של בן ובת הזוג ובמובן הזה, אישורם.
זה מאפשר אושר, זה לא חיוני לתפקוד.
מתחילה, דייקתי?
האבחנה שאני קראתי בדבריה היא בין הכרה בלבד ברגשותיה - היא עצבנית, מעניין לי ת'ת#@ או לחילופין אישורם הפנימי אצל הצד השני - היא עצבנית. אני מכיר בכך. זה חלק מהשיקולים שלי.
במובן הזה בת הזוג לא "זקוקה" לכך כדי לחוש אישור פנימי, אלא זקוקה לכך במובן לא תלותי, כדי לא להרגיש נלחמת מול תחנת רוח תמידית של חוסר הבנה, חוסר קבלה, חוסר אישור, וחוסר אהבה.
הבנתי את זה מהדוגמה שהיא נתנה על המכונית.
אני מסכימה עם בשמת שהרגש הבריא יותר בלתי תלוי בנסיבות. צריכה רכב, לא צריכה רכב, אלה השיקולים. לא מה הוא חושב על זה.
אבל מסכימה גם עם מתחילה, שבשאיפה לזוגיות יציבה ובריאה (שזה כרגע לא המצב, אבל מעולה שהיא רואה סוף כל סוף את המקום אליו היא חותרת!!!) יש כבוד הדדי, מתן מקום לרגשות ולצרכים של בן ובת הזוג ובמובן הזה, אישורם.
זה מאפשר אושר, זה לא חיוני לתפקוד.
מתחילה, דייקתי?
עזרה בזוגיות בעייתית
אני עם גברים קשת לא מתעסקת
הלו הלו אני חיה עם קשת כבר מאה שנההההה
ואני קשתית בעצמי
והכי חשוב- אני מאחלת למתחילה הרבה כוחות!
את ממש השראה ואני מרגישה שאני לומדת דרכך המון @}
הלו הלו אני חיה עם קשת כבר מאה שנההההה
ואני קשתית בעצמי
והכי חשוב- אני מאחלת למתחילה הרבה כוחות!
את ממש השראה ואני מרגישה שאני לומדת דרכך המון @}
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
מתחילה, דייקתי?
תודה ניצן, כן, דייקת מאוד. זה לא שאני באמת זקוקה לאישור שלו לגבי, אלא שבמערכת זוגית תקינה, כמו שאת אומרת, פועל יוצא מהכבוד ההדדי הוא שיש אישור לרגשות, כלומר, בן או בת הזוג לא פועלים בנפרד מהשני ללא כל התחשבות ומחשבה על השני, אלא מתוך מחשבה ולקיחה בחשבון של האחר.
אבל את ניסחת זאת הרבה יותר טוב
תודה ניצן, כן, דייקת מאוד. זה לא שאני באמת זקוקה לאישור שלו לגבי, אלא שבמערכת זוגית תקינה, כמו שאת אומרת, פועל יוצא מהכבוד ההדדי הוא שיש אישור לרגשות, כלומר, בן או בת הזוג לא פועלים בנפרד מהשני ללא כל התחשבות ומחשבה על השני, אלא מתוך מחשבה ולקיחה בחשבון של האחר.
אבל את ניסחת זאת הרבה יותר טוב
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
אהבתי מאוד את הניסוח שלך, ניצן אמ.
ככה חשבתי בהתחלה, אבל דווקא ההסבר בלבל אותי.
ואכן, בשביל מחשבה על האחר ולקיחה בחשבון של רגשותיו, מתוך כבוד אליהם והכרה בהם, צריך להיות אדם שמסוגל בכלל להכיר בעצם קיומו של "אחר", ובעצם הלגיטימיות של רגשות לאחרים.
ככה חשבתי בהתחלה, אבל דווקא ההסבר בלבל אותי.
ואכן, בשביל מחשבה על האחר ולקיחה בחשבון של רגשותיו, מתוך כבוד אליהם והכרה בהם, צריך להיות אדם שמסוגל בכלל להכיר בעצם קיומו של "אחר", ובעצם הלגיטימיות של רגשות לאחרים.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
עזרה בזוגיות בעייתית
ואכן, בשביל מחשבה על האחר ולקיחה בחשבון של רגשותיו, מתוך כבוד אליהם והכרה בהם, צריך להיות אדם שמסוגל בכלל להכיר בעצם קיומו של "אחר", ובעצם הלגיטימיות של רגשות לאחרים.
כן.
והשאלה האם אפשר להפוך לאדם כזה בגיל מאוחר ומכל נסיבות חיים, היא שאלה גדולה מאד.
רציתי לחדד עוד משהו קטן מדבריי, אם לא מפריע לכן
אני מסכימה עם בשמת שהרגש הבריא יותר בלתי תלוי בנסיבות. צריכה רכב, לא צריכה רכב, אלה השיקולים. לא מה הוא חושב על זה.
זו מחשבה בריאה כאשר אדם בריא נמצא במערכת מרעילה. אבל כאשר נמצאים במערכת בריאה? זו יכולה להיות מחשבה קצת מרעילה... אם אתן יורדות לסוף דעתי.
יותר מדוייק "אני צריכה רכב, מעניין מה הוא צריך, נראה איך אנחנו יכולים להענות לצרכי שנינו בצורה מיטבית בהנתן המשאבים." בסיס של רצון טוב ואמון הדדי.
מתחילה, אני פה עם האצבעות מוחזקות.
שתדעי.
@}
כן.
והשאלה האם אפשר להפוך לאדם כזה בגיל מאוחר ומכל נסיבות חיים, היא שאלה גדולה מאד.
רציתי לחדד עוד משהו קטן מדבריי, אם לא מפריע לכן
אני מסכימה עם בשמת שהרגש הבריא יותר בלתי תלוי בנסיבות. צריכה רכב, לא צריכה רכב, אלה השיקולים. לא מה הוא חושב על זה.
זו מחשבה בריאה כאשר אדם בריא נמצא במערכת מרעילה. אבל כאשר נמצאים במערכת בריאה? זו יכולה להיות מחשבה קצת מרעילה... אם אתן יורדות לסוף דעתי.
יותר מדוייק "אני צריכה רכב, מעניין מה הוא צריך, נראה איך אנחנו יכולים להענות לצרכי שנינו בצורה מיטבית בהנתן המשאבים." בסיס של רצון טוב ואמון הדדי.
מתחילה, אני פה עם האצבעות מוחזקות.
שתדעי.
@}
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
עזרה בזוגיות בעייתית
ותודה לכן
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
אבל דווקא ההסבר בלבל אותי.
כן, הרגשתי שבהסבר שלי אני קצת מסתבכת
בינתיים, קוראת עוד דף מדהים אצל ד"ר איריין - המתעלל הדאגן.
בעל שהוא גם מתעלל, אבל גם נורא דואג לבת זוגו, קונה לה מתנות, מוסר את נפשו בשבילה, הופך עולמות כדי לרצות אותה ועוד.
אז איפה הבעיה?
כאשר בעצם, כל הדאגה שלו לבת הזוג, אינה באמת קשורה אליה, אלא אליו. הוא יקנה לה מתנות, לא כי היא ביקשה, ואולי אפילו בניגוד לרצונה! הוא יעשה מלא דברים בשבילה בלי שהיא ביקשה ואחר כך יאמר שהוא כל כך דואג לה והיא כזאת רעה אליו שלא יודעת להעריך את מה שהוא עושה בשבילה.
מעבר לכך, כאשר היא תרצה לתת לו משהו, הוא לא ידע לקבל. אצלי זה מתבטא בכך שהוא מגיב באירוניה "כמה זה יעלה לי?", כל דבר שאתן לו כמחווה של רצון טוב, מתוך סתם מצב רוח טוב, בלי קשר לימי הולדת או חגים, יתקבל על ידו בחשד.
לעיתים הוא יגרום לי לרצות משהו, ינסה לשכנע אותי שאני זקוקה לזה, כדי אחר כך לבוא אלי בטענות שאני דורשת מתנות, ושאני מוציאה כספים על דברים לא נחוצים...
הוא מסוגל לנאום לי שעה שלמה שאין לנו כסף ואחר כך, כאשר הוא רואה אותי מנסה למצוא איזה בגד הגון, להציע לי בנדיבות לערוך קניות ולחדש מלתחה. אז אני מסרבת כי הרי אין לנו כסף, אבל הוא ממש מתעקש עד שאני משתכנעת, ואז, הוא בא ותוקף אותי על כך שהוצאתי כל כך הרבה כסף על הבגד החדש.
הנה רק אתמול הוא כעס על כך שהוצאנו כל כך הרבה כסף על המטבח שלי ולכן יש לנו בעיות במשכנתא. הוא שכח למעשה, איך הוא עודד אותי בזמנו לעשות את המטבח שהכי יהיה לי טוב ונוח (ולמרות זאת כמובן הוצאתי הכי פחות שאפשר - אפילו שבכלל ההורים שלי שילמו על כך). הלכנו ביחד לבחור שיש והוא היה זה שבחר את השיש היקר יותר. למרות שאמרתי לו זאת, הוא ביטל זאת בנדיבות ואמר שהוא רוצה להשקיע כדי שיהיה לי טוב.
כאשר הוא טוב, הוא ממש טוב ונפלא. כאשר הוא רע - זה עד הסוף.
בקיצור, עוד נקודות למחשבה... העניין מסתבך לי קצת, המון חומר.
מאוד מקווה שהמטפל אליו אנו הולכים מכיר את כל העניינים האלו וידע לזהות אותם אצלו, אבל איני בטוחה בכך. אני מתארת לעצמי שיש לו את השיטות שלו ושמעתי עליו דברים מצויינים.
העו"סית שלי אמרה לי לתת לזה את ה 4 פגישות ואחר כך לבדוק אם יש שיפור או לא. ושיפור זה למשל אם הוא רוצה להמשיך וללכת לטיפול, גם אם בבית כלום לא משתנה.
הוא סיפר לי שהיום היה אצל איזה "רב מומחה בשלום בית" כמה שעות, כי הוא מאוד רוצה "להעניק לי אהבה שלא תפחיד ולא תפצע" כדבריו. אני קצת סקפטית לגבי ה"רב המומחה" הזה, מקווה שזה לא יהרוס עוד יותר את הכל.
כן, קצת מבולבלת. אבל באמת שלא צריכה להחליט עכשיו.
מעבר לזה, אני קצת חוששת לילדיי....
המתח באויר משפיע עליהם ועלי לדאוג שזה לא יקרה.
הגדול היום פספס פעמיים! אחרי שכבר חצי שנה הוא גמול.
הוא גם התחיל לדבר כמו תינוק (דור במקום כדור) ובצורה תינוקית.
אני יודעת שאלו סימנים למצוקה.
מה עושים???
איך נמנעים מהמתח הזה?
אז עכשיו אשתדל שלא לריב עם בעלי בנוכחות הילדים, גם לא בטלפון. למעשה לא לריב בכלל, אני מאוד משתדלת השבוע שלא לריב בכלל, אבל זה לפעמים בלתי נמנע.
גם לא להביע בו זלזול לפני הילדים כאשר הם בטווח שמיעה.
היום הגדול כל הזמן הזכיר את האבא שלו. "מי קנה לי את זה? אבא?, כן, אבא קנה לי את זה"
ועוד "אמא זה אבאל'ה שלנו בתמונה? אבא שלנו החמוד?"
ואני "כן מותק, זה אבא שלנו החמוד..."
המון התמודדויות.
כן, הרגשתי שבהסבר שלי אני קצת מסתבכת
בינתיים, קוראת עוד דף מדהים אצל ד"ר איריין - המתעלל הדאגן.
בעל שהוא גם מתעלל, אבל גם נורא דואג לבת זוגו, קונה לה מתנות, מוסר את נפשו בשבילה, הופך עולמות כדי לרצות אותה ועוד.
אז איפה הבעיה?
כאשר בעצם, כל הדאגה שלו לבת הזוג, אינה באמת קשורה אליה, אלא אליו. הוא יקנה לה מתנות, לא כי היא ביקשה, ואולי אפילו בניגוד לרצונה! הוא יעשה מלא דברים בשבילה בלי שהיא ביקשה ואחר כך יאמר שהוא כל כך דואג לה והיא כזאת רעה אליו שלא יודעת להעריך את מה שהוא עושה בשבילה.
מעבר לכך, כאשר היא תרצה לתת לו משהו, הוא לא ידע לקבל. אצלי זה מתבטא בכך שהוא מגיב באירוניה "כמה זה יעלה לי?", כל דבר שאתן לו כמחווה של רצון טוב, מתוך סתם מצב רוח טוב, בלי קשר לימי הולדת או חגים, יתקבל על ידו בחשד.
לעיתים הוא יגרום לי לרצות משהו, ינסה לשכנע אותי שאני זקוקה לזה, כדי אחר כך לבוא אלי בטענות שאני דורשת מתנות, ושאני מוציאה כספים על דברים לא נחוצים...
הוא מסוגל לנאום לי שעה שלמה שאין לנו כסף ואחר כך, כאשר הוא רואה אותי מנסה למצוא איזה בגד הגון, להציע לי בנדיבות לערוך קניות ולחדש מלתחה. אז אני מסרבת כי הרי אין לנו כסף, אבל הוא ממש מתעקש עד שאני משתכנעת, ואז, הוא בא ותוקף אותי על כך שהוצאתי כל כך הרבה כסף על הבגד החדש.
הנה רק אתמול הוא כעס על כך שהוצאנו כל כך הרבה כסף על המטבח שלי ולכן יש לנו בעיות במשכנתא. הוא שכח למעשה, איך הוא עודד אותי בזמנו לעשות את המטבח שהכי יהיה לי טוב ונוח (ולמרות זאת כמובן הוצאתי הכי פחות שאפשר - אפילו שבכלל ההורים שלי שילמו על כך). הלכנו ביחד לבחור שיש והוא היה זה שבחר את השיש היקר יותר. למרות שאמרתי לו זאת, הוא ביטל זאת בנדיבות ואמר שהוא רוצה להשקיע כדי שיהיה לי טוב.
כאשר הוא טוב, הוא ממש טוב ונפלא. כאשר הוא רע - זה עד הסוף.
בקיצור, עוד נקודות למחשבה... העניין מסתבך לי קצת, המון חומר.
מאוד מקווה שהמטפל אליו אנו הולכים מכיר את כל העניינים האלו וידע לזהות אותם אצלו, אבל איני בטוחה בכך. אני מתארת לעצמי שיש לו את השיטות שלו ושמעתי עליו דברים מצויינים.
העו"סית שלי אמרה לי לתת לזה את ה 4 פגישות ואחר כך לבדוק אם יש שיפור או לא. ושיפור זה למשל אם הוא רוצה להמשיך וללכת לטיפול, גם אם בבית כלום לא משתנה.
הוא סיפר לי שהיום היה אצל איזה "רב מומחה בשלום בית" כמה שעות, כי הוא מאוד רוצה "להעניק לי אהבה שלא תפחיד ולא תפצע" כדבריו. אני קצת סקפטית לגבי ה"רב המומחה" הזה, מקווה שזה לא יהרוס עוד יותר את הכל.
כן, קצת מבולבלת. אבל באמת שלא צריכה להחליט עכשיו.
מעבר לזה, אני קצת חוששת לילדיי....
המתח באויר משפיע עליהם ועלי לדאוג שזה לא יקרה.
הגדול היום פספס פעמיים! אחרי שכבר חצי שנה הוא גמול.
הוא גם התחיל לדבר כמו תינוק (דור במקום כדור) ובצורה תינוקית.
אני יודעת שאלו סימנים למצוקה.
מה עושים???
איך נמנעים מהמתח הזה?
אז עכשיו אשתדל שלא לריב עם בעלי בנוכחות הילדים, גם לא בטלפון. למעשה לא לריב בכלל, אני מאוד משתדלת השבוע שלא לריב בכלל, אבל זה לפעמים בלתי נמנע.
גם לא להביע בו זלזול לפני הילדים כאשר הם בטווח שמיעה.
היום הגדול כל הזמן הזכיר את האבא שלו. "מי קנה לי את זה? אבא?, כן, אבא קנה לי את זה"
ועוד "אמא זה אבאל'ה שלנו בתמונה? אבא שלנו החמוד?"
ואני "כן מותק, זה אבא שלנו החמוד..."
המון התמודדויות.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
עזרה בזוגיות בעייתית
למתחילה,
בנושא של ההכרה של בן הזוג, והאישור של הרגשות שלך.
ההרגשה שלי למקרא הדברים היתה שהנה, את בעצמך עושה צעד שמבטא את ההכרה שלך עצמך ברגשותייך.
ואפשר פשוט להרהר בזה, ולנשום עמוק. לספוג את זה לנפש.
לעשות לרגש שלך מקום בלב.
בנושא של ההכרה של בן הזוג, והאישור של הרגשות שלך.
ההרגשה שלי למקרא הדברים היתה שהנה, את בעצמך עושה צעד שמבטא את ההכרה שלך עצמך ברגשותייך.
ואפשר פשוט להרהר בזה, ולנשום עמוק. לספוג את זה לנפש.
לעשות לרגש שלך מקום בלב.
עזרה בזוגיות בעייתית
רוצה להוסיף על הדברים של בשמת ושל תמרולה
אם את תכירי בקיום הרגשות שלך, תתני להם מקום, לא תצמצמי אותם מפניו - גם יהיה להם יותר מקום, יותר קיום. הם יהיו הרבה יותר נוכחים בעולם, ואי אפשר יהיה להתעלם מהם או לבטל אותם כל כך בקלות.
מהמעריצה שלך @}
אם את תכירי בקיום הרגשות שלך, תתני להם מקום, לא תצמצמי אותם מפניו - גם יהיה להם יותר מקום, יותר קיום. הם יהיו הרבה יותר נוכחים בעולם, ואי אפשר יהיה להתעלם מהם או לבטל אותם כל כך בקלות.
מהמעריצה שלך @}
עזרה בזוגיות בעייתית
.תנסי להיזכר למה בעצם נישאת לו? האם יש לו גם תכונות טובות שאם וכאשר יעשה את השינוי בעצמו. את תוכלי להמשיך לחיות איתו ולהחזיר את האהבה ביניכים.אם התשובה היא כן....
כתבתי לך את זה לא על מנת שתתני תשובה לעצמך לגבי המשך הזוגיות שלכם. התהליך הוא ארוך וזה אכן מוקדם.
כתבתי לך את זה על מנת שתנסי לראות אצל י.. גם את החלקים החיוביים... וזאת למען עצמך למען שיהיה לך קל יותר לחיות איתו תחת אותה קורת גג. כמו כן לראות את השינויים שנעשים אצלו בעקבות האנרגיה שאת מקרינה. את למעשה התחלת לעשות זאת : זה שהוא הבין שהכאבים הם פסיכו סומטיים. זה שהוא ניסה לפחות לשתף אותך בבעיות המשכנתא. (גם אם הוא אח"כ המשיך להאשים אותך).
העצה שלי שתנסי לראות את י.... החיובי, זה שמסתתר מתחת לאדם הקשה שהוא... גם לא באה על מנת "להרדים" אותך מהתהליך האמתי והקשה שאת עוברת לשינוי. אלא כעוד כלי להתמודדות, גם אם כרגע תתקשי למצוא אצלו תכונות כאלה..... אבל עצם המחשבה והניסיון ישדרו לך...( ואני רואה שגם הילדים זקוקים לכך) ויקנו לך כוחות להמשיך לחיות איתו תחת אותה קורת גג, יפיגו ולו במעט את המתח באויר (וזאת הסיבה שכתבתי לך זאת מלחתחילה).
ראי התהליך שאתם עוברים הוא תהליך קשה מאוד.... ואת עוברת אותו בגבורה ובצורה מדהימה שאני לא יכלה אפילו לדמין את עצמי בכוחות כאלה. אבל במשך התהליך הזה צפויות עליות ומורדות.... איזרי כח וחיזקי ואימצי.
כתבתי לך את זה לא על מנת שתתני תשובה לעצמך לגבי המשך הזוגיות שלכם. התהליך הוא ארוך וזה אכן מוקדם.
כתבתי לך את זה על מנת שתנסי לראות אצל י.. גם את החלקים החיוביים... וזאת למען עצמך למען שיהיה לך קל יותר לחיות איתו תחת אותה קורת גג. כמו כן לראות את השינויים שנעשים אצלו בעקבות האנרגיה שאת מקרינה. את למעשה התחלת לעשות זאת : זה שהוא הבין שהכאבים הם פסיכו סומטיים. זה שהוא ניסה לפחות לשתף אותך בבעיות המשכנתא. (גם אם הוא אח"כ המשיך להאשים אותך).
העצה שלי שתנסי לראות את י.... החיובי, זה שמסתתר מתחת לאדם הקשה שהוא... גם לא באה על מנת "להרדים" אותך מהתהליך האמתי והקשה שאת עוברת לשינוי. אלא כעוד כלי להתמודדות, גם אם כרגע תתקשי למצוא אצלו תכונות כאלה..... אבל עצם המחשבה והניסיון ישדרו לך...( ואני רואה שגם הילדים זקוקים לכך) ויקנו לך כוחות להמשיך לחיות איתו תחת אותה קורת גג, יפיגו ולו במעט את המתח באויר (וזאת הסיבה שכתבתי לך זאת מלחתחילה).
ראי התהליך שאתם עוברים הוא תהליך קשה מאוד.... ואת עוברת אותו בגבורה ובצורה מדהימה שאני לא יכלה אפילו לדמין את עצמי בכוחות כאלה. אבל במשך התהליך הזה צפויות עליות ומורדות.... איזרי כח וחיזקי ואימצי.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
נקודה נוספת שעלתה לי במהלך הלילה.
"תכבסי לי, תכיני לי, תגישי לי, תעשי לי, תארגני כך וכך" ועוד.
כשבעלי אומר לי את המילים האלו, אני חשה חובה פנימית לעשות זאת. כלומר, אין לי תירוץ שלא לעשות זאת. לומר לו לעשות בעצמו זה ממש פשע.
לעומת זאת, כאשר בעלי לוקח את האוטו, מזמין אורחים הביתה מבלי לשאול לדעתי, מחליט שחדר X הוא שלו, וחדר Y שבו הייתי עובדת בזמנו, כבר לא שלי כי לכתחילה יועד לאורחים (ההורים שלו למשל, החברים שלו, רק פעם אחת היתה שם חברה שלי), כאשר הוא מחליט מה יהיה ואיך בבית, מביא רהיטים מבלי לשאול אותי אם מוצא חן בעיני, תולה תמונות זוועתיות על הקיר ועוד - הטענה שלו היא שהבית הוא שלו, הוא בעל הבית, הוא ראש המשפחה והוא מחליט.
אבל, כאשר הבית דורש נקיון, הבעל רעב, מגיעה שבת וצריך לבשל, בתוך השבת צריך להכין את הסעודות, לערוך שולחן ועוד - פתאום הבית הוא שלי! פתאום הטענה שלו היא שאני היא בעלת הבית ולכן עלי לארגן את כל הדברים האלו. עלי להגיש לאורחים, לדאוג להם, לסדר להם את החדר, לעשות כביסה, לגהץ. הרי זה הבית שלי!
מעניין מאוד....
הסלקטיביות של הדברים. בוודאי יש לו על כך תירוץ נפלא, הרי הנשים אחראיות על הבית והגברים מחוץ לבית. אפילו אני הייתי מסכימה על זה באופן עקרוני נניח, אבל הוא דוחק אותי מכל החלטה משותפת, מכל מה שקשור באמת להיותי בעלת הבית, ומביא אותי לשם רק כאשר עלי לשמש כעוזרת, מבשלת, חדרנית, מכבסת וכו'.
הנקודה היא - בית שלו לעומת בית שלי. אצלו זה כאילו מוגדר בתפקיד, אבל זו מלכודת. כאשר אני עבדתי משרה מלאה והייתי מגיעה מותשת הביתה בערב, לא חיכתה לי ארוחה, אף אחד לא כיבס לי בגדים, את הבית היה עלי לשטוף בכל זאת, והוא אז לא עבד!
חשוב היה לי לכתוב זאת, כי זו נקודה שעלי להעלות היום בטיפול.
אה, היום יש טיפול - סוף סוף, אני כבר הולכת להתפוצץ מכל השבוע הזה...
"תכבסי לי, תכיני לי, תגישי לי, תעשי לי, תארגני כך וכך" ועוד.
כשבעלי אומר לי את המילים האלו, אני חשה חובה פנימית לעשות זאת. כלומר, אין לי תירוץ שלא לעשות זאת. לומר לו לעשות בעצמו זה ממש פשע.
לעומת זאת, כאשר בעלי לוקח את האוטו, מזמין אורחים הביתה מבלי לשאול לדעתי, מחליט שחדר X הוא שלו, וחדר Y שבו הייתי עובדת בזמנו, כבר לא שלי כי לכתחילה יועד לאורחים (ההורים שלו למשל, החברים שלו, רק פעם אחת היתה שם חברה שלי), כאשר הוא מחליט מה יהיה ואיך בבית, מביא רהיטים מבלי לשאול אותי אם מוצא חן בעיני, תולה תמונות זוועתיות על הקיר ועוד - הטענה שלו היא שהבית הוא שלו, הוא בעל הבית, הוא ראש המשפחה והוא מחליט.
אבל, כאשר הבית דורש נקיון, הבעל רעב, מגיעה שבת וצריך לבשל, בתוך השבת צריך להכין את הסעודות, לערוך שולחן ועוד - פתאום הבית הוא שלי! פתאום הטענה שלו היא שאני היא בעלת הבית ולכן עלי לארגן את כל הדברים האלו. עלי להגיש לאורחים, לדאוג להם, לסדר להם את החדר, לעשות כביסה, לגהץ. הרי זה הבית שלי!
מעניין מאוד....
הסלקטיביות של הדברים. בוודאי יש לו על כך תירוץ נפלא, הרי הנשים אחראיות על הבית והגברים מחוץ לבית. אפילו אני הייתי מסכימה על זה באופן עקרוני נניח, אבל הוא דוחק אותי מכל החלטה משותפת, מכל מה שקשור באמת להיותי בעלת הבית, ומביא אותי לשם רק כאשר עלי לשמש כעוזרת, מבשלת, חדרנית, מכבסת וכו'.
הנקודה היא - בית שלו לעומת בית שלי. אצלו זה כאילו מוגדר בתפקיד, אבל זו מלכודת. כאשר אני עבדתי משרה מלאה והייתי מגיעה מותשת הביתה בערב, לא חיכתה לי ארוחה, אף אחד לא כיבס לי בגדים, את הבית היה עלי לשטוף בכל זאת, והוא אז לא עבד!
חשוב היה לי לכתוב זאת, כי זו נקודה שעלי להעלות היום בטיפול.
אה, היום יש טיפול - סוף סוף, אני כבר הולכת להתפוצץ מכל השבוע הזה...
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
עזרה בזוגיות בעייתית
אבא שלי הוא קשת וגם לו היה יום הולדת אתמול. והוא איש נחמד מאד. שקלו מילים!
בעלך צריך קודם כל לזהות שאת אדם כמוהו, ויש לך רגשות. הוא עדיין לא במקום הזה. אין אף אחד פרט לו, מבחינה מעשית. לא שהוא יודע את זה, אבל אין.
וואו, בעלי לשעבר.
הוא יקנה לה מתנות, לא כי היא ביקשה, ואולי אפילו בניגוד לרצונה! הוא יעשה מלא דברים בשבילה בלי שהיא ביקשה ואחר כך יאמר שהוא כל כך דואג לה והיא כזאת רעה אליו שלא יודעת להעריך את מה שהוא עושה בשבילה.
הנה הוא שוב, בעלי לשעבר.
איך נמנעים מהמתח הזה?
אני לא חושבת שאפשר להימנע ממנו לגמרי. הילדים יגיבו בכל מני דרכים, רגרסיות, לא יתכן שהם יעברו את זה בקלות ולגמרי בלי תגובה, וטוב שהם מגיבים! זה יסתדר עם הזמן.
_היום הגדול כל הזמן הזכיר את האבא שלו. "מי קנה לי את זה? אבא?, כן, אבא קנה לי את זה"
ועוד "אמא זה אבאל'ה שלנו בתמונה? אבא שלנו החמוד?"_
איזה ילד מקסים.
בעלך צריך קודם כל לזהות שאת אדם כמוהו, ויש לך רגשות. הוא עדיין לא במקום הזה. אין אף אחד פרט לו, מבחינה מעשית. לא שהוא יודע את זה, אבל אין.
וואו, בעלי לשעבר.
הוא יקנה לה מתנות, לא כי היא ביקשה, ואולי אפילו בניגוד לרצונה! הוא יעשה מלא דברים בשבילה בלי שהיא ביקשה ואחר כך יאמר שהוא כל כך דואג לה והיא כזאת רעה אליו שלא יודעת להעריך את מה שהוא עושה בשבילה.
הנה הוא שוב, בעלי לשעבר.
איך נמנעים מהמתח הזה?
אני לא חושבת שאפשר להימנע ממנו לגמרי. הילדים יגיבו בכל מני דרכים, רגרסיות, לא יתכן שהם יעברו את זה בקלות ולגמרי בלי תגובה, וטוב שהם מגיבים! זה יסתדר עם הזמן.
_היום הגדול כל הזמן הזכיר את האבא שלו. "מי קנה לי את זה? אבא?, כן, אבא קנה לי את זה"
ועוד "אמא זה אבאל'ה שלנו בתמונה? אבא שלנו החמוד?"_
איזה ילד מקסים.
עזרה בזוגיות בעייתית
_אבל דווקא ההסבר בלבל אותי.
כן, הרגשתי שבהסבר שלי אני קצת מסתבכת_
לא הרגשתי כך כלל, היית מאוד מובנת לי.
בהצלחה בטיפול @}
אז עכשיו אשתדל שלא לריב עם בעלי בנוכחות הילדים, גם לא בטלפון. למעשה לא לריב בכלל, אני מאוד משתדלת השבוע שלא לריב בכלל, אבל זה לפעמים בלתי נמנע.
איך מתבטא אצלך ריב? האם הכוונה לוויכוחים, הרמת קול או צעקות?
בשמת כתבה לך כמה רעיונות איך להימנע מריב - כדאי לקרוא את דבריה שוב ושוב כמו מנטרה כמו אותן תפילות שאת קוראת יום יום - זה חשוב באותה המידה (אני יודעת שזה לא קל, לכן מעודדת אותך).
<לגבי הילדים, הרי הבכור הבין שאבא מסוכן, פתאום הוא שוב בבית והוא צריך להתמודד עם הנוכחות שלו. ייקח זמן עד שהאמון בו יחזור - מילים טובות על אבא, לטייל בגן שעשועים עם אבא, סיפור שאבא מספר וכ'ו - כל אלה מאוד יעזרו >
כן, הרגשתי שבהסבר שלי אני קצת מסתבכת_
לא הרגשתי כך כלל, היית מאוד מובנת לי.
בהצלחה בטיפול @}
אז עכשיו אשתדל שלא לריב עם בעלי בנוכחות הילדים, גם לא בטלפון. למעשה לא לריב בכלל, אני מאוד משתדלת השבוע שלא לריב בכלל, אבל זה לפעמים בלתי נמנע.
איך מתבטא אצלך ריב? האם הכוונה לוויכוחים, הרמת קול או צעקות?
בשמת כתבה לך כמה רעיונות איך להימנע מריב - כדאי לקרוא את דבריה שוב ושוב כמו מנטרה כמו אותן תפילות שאת קוראת יום יום - זה חשוב באותה המידה (אני יודעת שזה לא קל, לכן מעודדת אותך).
<לגבי הילדים, הרי הבכור הבין שאבא מסוכן, פתאום הוא שוב בבית והוא צריך להתמודד עם הנוכחות שלו. ייקח זמן עד שהאמון בו יחזור - מילים טובות על אבא, לטייל בגן שעשועים עם אבא, סיפור שאבא מספר וכ'ו - כל אלה מאוד יעזרו >
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
הרי הבכור הבין שאבא מסוכן
לא נראה לי שהוא יודע מה זה מסוכן. הוא אומר על המון דברים שהם מסוכנים בלי שום קשר.
איך מתבטא אצלך ריב? האם הכוונה לוויכוחים, הרמת קול או צעקות?
בתחילת השבוע נפלתי בזה. כן, וויכוחים, צעקות. עכשיו כבר לא.
אבל גם הבעת זלזול. היום כמעט נפלתי בזה שוב כששמתי את הילד באוטו וראיתי ששוב בעלי התחיל לשים לי שם זבל, אז כמעט פלטתי משהו אירוני על כך ש"האבא הזה שלך עוד פעם מתחיל לזבל פה את האוטו", אבל עצרתי בזמן ואמרתי משהו אחר במקום.
איזה ילד מקסים.
תודה
אבא שלי הוא קשת וגם לו היה יום הולדת אתמול. והוא איש נחמד מאד.
מזל טוב
אין שום קשר בין המזל לבין ההתנהגות של האיש. גם האיש שלי נחמד מאוד, אלא שיש לו בעיות של התנהגות. הוא למד התנהגות מסויימת, הוא קורבן של חינוך מסויים, הוא לא מודע לכך עדיין. הוא לא איש רע אלא יש לו התנהגות רעה.
אגב, אם כבר מדברים על מודעות. אתמול שלחתי לבעלי את הלינק על הגבר המתעלל הדאגן. רגע, אשים גם לכן כאן, זה לינק חשוב מאוד: controlling]The controlling caregiver caregiver[/po].htm
הוא קרא וענה לי תשובה מאוד מפתיעה. שהקטע ממש המם אותו כי על כזאת אפשרות הוא לא חשב, ושבאמת הוא חש שאין לו כיצד להתגונן מפני כזאת מערכת ושהוא באמת ינסה לעבוד על עצמו.
מאוד שימח אותי ושלחתי אותו גם לקרוא את הפוסטים על זה, שם יש כל מיני סיפורים אישיים של אנשים שחוו כזאת מערכת. הסיפורים נותנים עוד צד להבין מה קורה אצלינו.
יש לי תחושה שהבעל שלי מתחיל לעשות עבודה. אתמול הוא סיפר לי שהיה יום שלם אצל "רב מומחה" לשלום בית. עם כל הספקנות שלי בדבר ה"רב המומחה" הזה, ייתכן שבכל זאת משהו התרכך אצלו. לפחות הוא הולך לדבר עם מישהו על מה שקורה.
לא יודעת אם סיפרתי, אבל אתמול שוב נפלתי והתפרצתי עליו אחרי שאמר לי שהוא הולך לבטל איזה כלל שסיכמנו עליו לפני שחזר הביתה. אמרתי לו שבשום אופן והוא ענה לי שיש גבול לדרישות שלי, אז צעקתי לעברו שאני באמת לא חייבת להישאר איתו...
אחר כך, אחרי הרבה שעות, כתבתי לו הודעה עם המשפט של בשמת בצורה טיפה שונה. כתבתי לו שאם הוא מנצל את שהותו כאן בבית על מנת לאגור כוחות כדי לטפל בעצמו, כפי שכך התבטא, אזי זה מוכיח לי שיש סיכוי לנישואין שלנו, אבל אם הוא מנצל את השהות שלו כאן כדי להתחזק כנגדי ובכך לעבור לאט לאט על כל הכללים שסיכמנו ולחזור למצב הקודם, גם זה מוכיח לי משהו...
ומאז המשפט הזה, לא היו ויכוחים, הוא היה מאוד רך, הוא הסכים לקרוא את מה ששלחתי לו והגיב כפי שכתבתי למעלה.
זה מאוד משמח אותי ואני מקווה שזה ימשיך כך.
היום יש לנו טיפול. ברוך השם. אני באמת על סף התפוצצות. המתח הזה אוכל אותי. אמנם ביממה האחרונה נראה שדברים משתפרים, אבל כל מה שקרה השבוע עדיין מבעבע בתוכי כמו נחש ארסי ורוצה לצאת לאור יום.
עלי לעבור על כל מה שכתבתי כאן בשבוע האחרון ולרשום את הנקודות החשובות. לראות מה עדיין רלוונטי, מה לא.
אני שואלת את עצמי אם עניין החמות עדיין רלוונטי לגבי. אולי אעלה זאת כי זה עדיין מכעיס אותי, או אולי לא רק בגלל זה, אלא גם בגלל שאני רוצה לדעת מה הוא חושב בעניין. זה יתן לי אינדיקציה נוספת לשינוי שחל או לא חל אצלו.
אם תוכלו לעזור לי בכך. לראות מה כתבתי ולרשום לי נקודות - אשמח. אולי אף לחדד לי כמה דברים. זה מאוד יעזור.
אתן פשוט גדולות! אין עליכן!!! (בלשון נקבה, בינתיים רק צפריר כתב כאן כמה מילים לפני המון המון זמן).
לא נראה לי שהוא יודע מה זה מסוכן. הוא אומר על המון דברים שהם מסוכנים בלי שום קשר.
איך מתבטא אצלך ריב? האם הכוונה לוויכוחים, הרמת קול או צעקות?
בתחילת השבוע נפלתי בזה. כן, וויכוחים, צעקות. עכשיו כבר לא.
אבל גם הבעת זלזול. היום כמעט נפלתי בזה שוב כששמתי את הילד באוטו וראיתי ששוב בעלי התחיל לשים לי שם זבל, אז כמעט פלטתי משהו אירוני על כך ש"האבא הזה שלך עוד פעם מתחיל לזבל פה את האוטו", אבל עצרתי בזמן ואמרתי משהו אחר במקום.
איזה ילד מקסים.
תודה
אבא שלי הוא קשת וגם לו היה יום הולדת אתמול. והוא איש נחמד מאד.
מזל טוב
אין שום קשר בין המזל לבין ההתנהגות של האיש. גם האיש שלי נחמד מאוד, אלא שיש לו בעיות של התנהגות. הוא למד התנהגות מסויימת, הוא קורבן של חינוך מסויים, הוא לא מודע לכך עדיין. הוא לא איש רע אלא יש לו התנהגות רעה.
אגב, אם כבר מדברים על מודעות. אתמול שלחתי לבעלי את הלינק על הגבר המתעלל הדאגן. רגע, אשים גם לכן כאן, זה לינק חשוב מאוד: controlling]The controlling caregiver caregiver[/po].htm
הוא קרא וענה לי תשובה מאוד מפתיעה. שהקטע ממש המם אותו כי על כזאת אפשרות הוא לא חשב, ושבאמת הוא חש שאין לו כיצד להתגונן מפני כזאת מערכת ושהוא באמת ינסה לעבוד על עצמו.
מאוד שימח אותי ושלחתי אותו גם לקרוא את הפוסטים על זה, שם יש כל מיני סיפורים אישיים של אנשים שחוו כזאת מערכת. הסיפורים נותנים עוד צד להבין מה קורה אצלינו.
יש לי תחושה שהבעל שלי מתחיל לעשות עבודה. אתמול הוא סיפר לי שהיה יום שלם אצל "רב מומחה" לשלום בית. עם כל הספקנות שלי בדבר ה"רב המומחה" הזה, ייתכן שבכל זאת משהו התרכך אצלו. לפחות הוא הולך לדבר עם מישהו על מה שקורה.
לא יודעת אם סיפרתי, אבל אתמול שוב נפלתי והתפרצתי עליו אחרי שאמר לי שהוא הולך לבטל איזה כלל שסיכמנו עליו לפני שחזר הביתה. אמרתי לו שבשום אופן והוא ענה לי שיש גבול לדרישות שלי, אז צעקתי לעברו שאני באמת לא חייבת להישאר איתו...
אחר כך, אחרי הרבה שעות, כתבתי לו הודעה עם המשפט של בשמת בצורה טיפה שונה. כתבתי לו שאם הוא מנצל את שהותו כאן בבית על מנת לאגור כוחות כדי לטפל בעצמו, כפי שכך התבטא, אזי זה מוכיח לי שיש סיכוי לנישואין שלנו, אבל אם הוא מנצל את השהות שלו כאן כדי להתחזק כנגדי ובכך לעבור לאט לאט על כל הכללים שסיכמנו ולחזור למצב הקודם, גם זה מוכיח לי משהו...
ומאז המשפט הזה, לא היו ויכוחים, הוא היה מאוד רך, הוא הסכים לקרוא את מה ששלחתי לו והגיב כפי שכתבתי למעלה.
זה מאוד משמח אותי ואני מקווה שזה ימשיך כך.
היום יש לנו טיפול. ברוך השם. אני באמת על סף התפוצצות. המתח הזה אוכל אותי. אמנם ביממה האחרונה נראה שדברים משתפרים, אבל כל מה שקרה השבוע עדיין מבעבע בתוכי כמו נחש ארסי ורוצה לצאת לאור יום.
עלי לעבור על כל מה שכתבתי כאן בשבוע האחרון ולרשום את הנקודות החשובות. לראות מה עדיין רלוונטי, מה לא.
אני שואלת את עצמי אם עניין החמות עדיין רלוונטי לגבי. אולי אעלה זאת כי זה עדיין מכעיס אותי, או אולי לא רק בגלל זה, אלא גם בגלל שאני רוצה לדעת מה הוא חושב בעניין. זה יתן לי אינדיקציה נוספת לשינוי שחל או לא חל אצלו.
אם תוכלו לעזור לי בכך. לראות מה כתבתי ולרשום לי נקודות - אשמח. אולי אף לחדד לי כמה דברים. זה מאוד יעזור.
אתן פשוט גדולות! אין עליכן!!! (בלשון נקבה, בינתיים רק צפריר כתב כאן כמה מילים לפני המון המון זמן).
עזרה בזוגיות בעייתית
אני שואלת את עצמי אם עניין החמות עדיין רלוונטי לגבי.
אולי כשיגיע הזמן ושניכם, את ובעלך, תעלו על דרך המלך של הזוגיות. אני חושבת שאין לך סיבה להוציא אנרגיה על זה עכשיו. כששניכם תהיו אחד עם השני ולא אחד מול השני אז תוכלי להחליט איזה מהכעסים מהעבר (בתקווה שזה יהיה כבר עבר) את רוצה ללבן איתו. חוץ מזה, אולי החמות תלמד ממך דבר או שניים על שינוי ביחסים ותיישם בעצמה.
אולי כשיגיע הזמן ושניכם, את ובעלך, תעלו על דרך המלך של הזוגיות. אני חושבת שאין לך סיבה להוציא אנרגיה על זה עכשיו. כששניכם תהיו אחד עם השני ולא אחד מול השני אז תוכלי להחליט איזה מהכעסים מהעבר (בתקווה שזה יהיה כבר עבר) את רוצה ללבן איתו. חוץ מזה, אולי החמות תלמד ממך דבר או שניים על שינוי ביחסים ותיישם בעצמה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
סך הכל, גם אם הוא יתנהג אלי ממש יפה מעכשיו, זה עלול ליצור מצב אבסורדי, בו אצל המטפל אני שופכת הכל ורבה איתו על הכל, בעוד הוא מתנהג כמו מלאך בבית, ואז הוא עלול לתבוע אותי על כך שאני כביכול תוקפת אותו אצל המטפל בלי סיבה. גם זו מניפולציה, האם-אמא של המניפולציות.
שלא אפול בזה. הנה, הוא מתחיל להתנהג יפה.....
_י' רוצה לחזור לא רק הביתה באופן פיסי, אלא גם שאשתו תכין לו אוכל, ובכלל תטפל בו (כן, אני אטפל בו happy).
וכמובן אם אני לא מתפקדת, זו גם נקודה לרעתי ועוד "הוכחה" בשבילו שבעצם אני לא אשה טובה ושהכל בגללי!_
ולאור מה שכתבתי הבוקר, הוא לא יצליח בנקודה הזאת...
בשלב זה, אנחנו שותפים לדירה. באתי לקראתך, כדי שתוכל לישון בביתך ולראות את ילדיך, אבל לא מעבר לזה. אני מפחדת ממך, אנחנו לא בעל ואשה עדיין. אני חייבת לבדוק אם בכלל בטוח לי להיות איתך באותו הבית, בטוח לי פיזית!
איך לא שמתי לב למשפט הזה???
_בשעות בהן כן ישנתי קצת חלמתי חלום. החלום ריגש אותי ובכיתי בתוך החלום.
ראיתי צ'ק שעליו רשומים שמות כמו בעץ משפחתי.
אלו היו שמות של משפחת כהנים. היה שם אברהם והיתה שם רבקה._
יש לי פירוש לחלום המדהים הזה. חשבתי על כך רבות. היו עוד שמות על הצ'ק בחלום, אבל איני זוכרת אותם. אני רק זוכרת את רבקה ואת אברהם. הפירוש הוא שכמו שאברהם וכמו שרבקה הלכו נגד הזרם, כך גם אני הולכת פה נגד הזרם, בלי להיכנע, עם כל הקשיים. רבקה גדלה בבית מופקר ושמרה על עצמה, אברהם גדל בבית עובדי אלילים ויצא מזה למרות כל העליהום שעשו עליו.
למה צ'ק? אולי בגלל שיש לי שכר על כך שאני "מעזה" ללכת נגד הזרם.
למה כוהנים? לא יודעת בדיוק. אבל הכוהנים הם העם הנבחר בתוך העם הנבחר. הם נבחרו לשרת את ה' בקודש.
וכמובן - אין חלום בלא דברים בטלים. אז אולי הצ'ק בא כי עם כל הבעיות הכלכליות שלנו כרגע, אני רק רואה צ'קים חוזרים מול העיניים
זה הפירוש שלי. אולי זה נשמע יומרני מדי, אבל כך אני חשה. כאילו הנשמה שלי מעודדת אותי להמשיך בדרכי ולא לוותר. זה נותן לי כוחות.
ההשתמטות שלו מהטיפול בילדים היא משהו לרשום לפגישה הבאה עם המטפל.
זה לא ההשתמטות שלו מהטיפול בילדים, אלא הצורה בה הוא רואה את החיים. הוא בעל הבית בכל מה שקשור לדברים שכיף לעשות. אני בעלת הבית כשמדובר בלנקות ולבשל. וכשהוא כן מטפל בילדים, זו גם ביקורת סמויה עלי.
טוב, קצת קשה לי עכשיו לפרט את זה. לא אוכל לבוא למטפל ולומר לו שהוא לא מטפל בילדים. זה לא נכון עובדתית. מה שכן נכון זה שהוא לא מטפל בהם כאשר אני זקוקה לכך, או יותר מדוייק, הוא לא לוקח אחריות משותפת. לא. זה לא זה. אולי מישהי תעזור לי קצת? התבלבלתי....
הולכת לישון (גאה בעצמי שהלכתי לישון והשארתי לו לטפל בגדול בלי בכלל לשאול לרשותו, אם אני יכולה, אם מתאים לו, אם הוא לא רצה למשל ללכת לישון ולהשאיר אותי ערה, כי הרי זה התפקיד שלי לטפל בילדים, ושלו לישון, לא?).
רגע אחד. מתחיל להתחדד לי קצת....
בעלי לא רוצה להצטייר ממש רע בעיני עצמו. אז כאשר אין לו ממש תירוץ הולם שלא לעזור לי - הוא כן עוזר. לא רק זה. אם אני ישנה, והתינוק או הגדול ערים פתאום, בוכים פתאום, והוא עדיין ער, כי בדרך כלל הוא הולך לישון נורא מאוחר בלילות, אז לבקש ממני לקום בשבילם ולטפל בהם, במיוחד כאשר אני מניקה וקמה פעמיים בלילה כדי להניק - זה באמת נראה אכזרי אפילו לו.
לעומת זאת, כאשר אני כן ערה, ונראה שבזמנים מסויימים זה דווקא התפקיד שלי לטפל בילדים. אז בכלל אין שום סיבה בשבילו לעזור לי והוא לא חש את עצמו רע על כך. אז הוא אפילו מסוגל ביום רגיל של חול וגם בשבת, ללכת לישון בצהרים בעוד אני לא אלך לישון כי הילדים ערים וזקוקים להשגחה. הוא יגיד לי שהוא ממש עייף, שהוא מסוחרר, שאין לו כוח ושהוא חייב, פשוט חייב לישון. אבל אם אני אבקש זאת, אולי הוא יסכים, אבל יעשה לי פרצוף, יחשוב בליבו שאני אגואיסטית, שאני אמא לא טובה, שאני ישנה יותר מדי, שאני לא מתפקדת ועוד ועוד. הוא יקרין לי את זה או יגיד לי את זה במפורש.
או, נראה לי שהבנתי
הוא קצת מרוגז ואומר לי "אני רוצה ארוחה!"
אני רוצה שירות כי אני בעל הבית!!
אתה בעל הבית? מתי? כשאתה צריך שישרתו אותך.
ומתי אני בעלת הבית? כשצריך לנקות את הבית....
אותה הגברת בשינוי אדרת. כלומר, לא משנה איך תסתכלי על זה, אם את רוצה להיות בעלת הבית - תנקי, אם את לא רוצה - תשרתי. חחחחח
אם אתה בעל הבית, גם אני בעלת הבית, באותה מידה.
ואם אני בעלת הבית - גם אתה בעל הבית, באותה מידה.
אם אתה מחליט - גם אני.
אם אני מנקה - גם אתה.
Why should she be there for him? What about her? When is he there for her, or anyone, unless he is in the mood? I reminded him that ordinary give and take assumes you put your own stuff aside when your partner is hurting more than you are, or when you are the one who administered the hurt
אז הוא כן שם בשבילי, הרי הוא המתעלל הדואג. אבל הוא שם בשבילי איך שהוא חושב שנכון ולא איך שאני צריכה את זה, למרות שלפעמים זה כן איך שאני צריכה את זה, כמו בתמיכה שלו בלידות שלי. ומעבר לכך, זה תלוי לחלוטין במצב הרוח שלו וכמובן בכך שאני מסכימה איתו בכל. אז בעצם הוא לא שם בשבילי באמת, ולכן, אין לו מה לצפות שאהיה שם בשבילו.
י' לא היה שם בשבילי. הוא היה בשביל הוריו, בשביל אחותו הבעייתית, והכל על גבי, לחלוטין על גבי. בעוד שהוא טען כלפי תמיד שעלי "לאחוז בו" ו"לסמוך עליו", ושאם רק אעמוד במאה אחוז מאחוריו לא אפגע כלל וכלל מכל המתרחש, אני חשתי בדיוק להיפך. הוא לא הגן עלי, לא יצר מצב בו באמת ארגיש מוגנת, ולא חיפה עלי כשצריך.
וזה מסתדר בול! כאשר הוא אמר שהוא יגן עלי, הוא התכוון לכך באמת. אלא שהוא הגן עלי כפי שהוא ראה שצריך להגן ולא כפי שבאמת צריך להגן. לכן חשתי פגועה, לכן הוא באמת לא היה שם בשבילי.
שתקתי וחשבתי לעצמי, מתי הוא יבקש שאענה לו? הוא בטח יעלה את הנושא שוב, בטח ידרוש ממני הסברים ,בטח איזושהי תגובה מצידי, משהו!
זה היה שלב ראשון. השלב הבא הוא לשתוק ולחשוב שאלי לא מדברים ככה. נקודה.
אז כאשר הוא אומר שהוא אוהב אותי, הוא לא מתכוון לכך שהוא מאשר אותי. הוא מתכוון לכך שנוח לו איתי, שהוא חש בטוח איתי, שהוא אוהב את איך שאני נראית וכו'.
תיקון: כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, הוא באמת מתכוון לכך. אלא שהוא אוהב אותי כפי שהוא חושב שאוהבים, ולא כפי שאני רוצה שיאהבו אותי. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו שתאהב את האחר, כפי שהיית רוצה שיאהבו אותך, ולא כפי שאתה רוצה לאהוב אותו!
זהו עד כאן.
אשמח לחידודים.
שלא אפול בזה. הנה, הוא מתחיל להתנהג יפה.....
_י' רוצה לחזור לא רק הביתה באופן פיסי, אלא גם שאשתו תכין לו אוכל, ובכלל תטפל בו (כן, אני אטפל בו happy).
וכמובן אם אני לא מתפקדת, זו גם נקודה לרעתי ועוד "הוכחה" בשבילו שבעצם אני לא אשה טובה ושהכל בגללי!_
ולאור מה שכתבתי הבוקר, הוא לא יצליח בנקודה הזאת...
בשלב זה, אנחנו שותפים לדירה. באתי לקראתך, כדי שתוכל לישון בביתך ולראות את ילדיך, אבל לא מעבר לזה. אני מפחדת ממך, אנחנו לא בעל ואשה עדיין. אני חייבת לבדוק אם בכלל בטוח לי להיות איתך באותו הבית, בטוח לי פיזית!
איך לא שמתי לב למשפט הזה???
_בשעות בהן כן ישנתי קצת חלמתי חלום. החלום ריגש אותי ובכיתי בתוך החלום.
ראיתי צ'ק שעליו רשומים שמות כמו בעץ משפחתי.
אלו היו שמות של משפחת כהנים. היה שם אברהם והיתה שם רבקה._
יש לי פירוש לחלום המדהים הזה. חשבתי על כך רבות. היו עוד שמות על הצ'ק בחלום, אבל איני זוכרת אותם. אני רק זוכרת את רבקה ואת אברהם. הפירוש הוא שכמו שאברהם וכמו שרבקה הלכו נגד הזרם, כך גם אני הולכת פה נגד הזרם, בלי להיכנע, עם כל הקשיים. רבקה גדלה בבית מופקר ושמרה על עצמה, אברהם גדל בבית עובדי אלילים ויצא מזה למרות כל העליהום שעשו עליו.
למה צ'ק? אולי בגלל שיש לי שכר על כך שאני "מעזה" ללכת נגד הזרם.
למה כוהנים? לא יודעת בדיוק. אבל הכוהנים הם העם הנבחר בתוך העם הנבחר. הם נבחרו לשרת את ה' בקודש.
וכמובן - אין חלום בלא דברים בטלים. אז אולי הצ'ק בא כי עם כל הבעיות הכלכליות שלנו כרגע, אני רק רואה צ'קים חוזרים מול העיניים
זה הפירוש שלי. אולי זה נשמע יומרני מדי, אבל כך אני חשה. כאילו הנשמה שלי מעודדת אותי להמשיך בדרכי ולא לוותר. זה נותן לי כוחות.
ההשתמטות שלו מהטיפול בילדים היא משהו לרשום לפגישה הבאה עם המטפל.
זה לא ההשתמטות שלו מהטיפול בילדים, אלא הצורה בה הוא רואה את החיים. הוא בעל הבית בכל מה שקשור לדברים שכיף לעשות. אני בעלת הבית כשמדובר בלנקות ולבשל. וכשהוא כן מטפל בילדים, זו גם ביקורת סמויה עלי.
טוב, קצת קשה לי עכשיו לפרט את זה. לא אוכל לבוא למטפל ולומר לו שהוא לא מטפל בילדים. זה לא נכון עובדתית. מה שכן נכון זה שהוא לא מטפל בהם כאשר אני זקוקה לכך, או יותר מדוייק, הוא לא לוקח אחריות משותפת. לא. זה לא זה. אולי מישהי תעזור לי קצת? התבלבלתי....
הולכת לישון (גאה בעצמי שהלכתי לישון והשארתי לו לטפל בגדול בלי בכלל לשאול לרשותו, אם אני יכולה, אם מתאים לו, אם הוא לא רצה למשל ללכת לישון ולהשאיר אותי ערה, כי הרי זה התפקיד שלי לטפל בילדים, ושלו לישון, לא?).
רגע אחד. מתחיל להתחדד לי קצת....
בעלי לא רוצה להצטייר ממש רע בעיני עצמו. אז כאשר אין לו ממש תירוץ הולם שלא לעזור לי - הוא כן עוזר. לא רק זה. אם אני ישנה, והתינוק או הגדול ערים פתאום, בוכים פתאום, והוא עדיין ער, כי בדרך כלל הוא הולך לישון נורא מאוחר בלילות, אז לבקש ממני לקום בשבילם ולטפל בהם, במיוחד כאשר אני מניקה וקמה פעמיים בלילה כדי להניק - זה באמת נראה אכזרי אפילו לו.
לעומת זאת, כאשר אני כן ערה, ונראה שבזמנים מסויימים זה דווקא התפקיד שלי לטפל בילדים. אז בכלל אין שום סיבה בשבילו לעזור לי והוא לא חש את עצמו רע על כך. אז הוא אפילו מסוגל ביום רגיל של חול וגם בשבת, ללכת לישון בצהרים בעוד אני לא אלך לישון כי הילדים ערים וזקוקים להשגחה. הוא יגיד לי שהוא ממש עייף, שהוא מסוחרר, שאין לו כוח ושהוא חייב, פשוט חייב לישון. אבל אם אני אבקש זאת, אולי הוא יסכים, אבל יעשה לי פרצוף, יחשוב בליבו שאני אגואיסטית, שאני אמא לא טובה, שאני ישנה יותר מדי, שאני לא מתפקדת ועוד ועוד. הוא יקרין לי את זה או יגיד לי את זה במפורש.
או, נראה לי שהבנתי
הוא קצת מרוגז ואומר לי "אני רוצה ארוחה!"
אני רוצה שירות כי אני בעל הבית!!
אתה בעל הבית? מתי? כשאתה צריך שישרתו אותך.
ומתי אני בעלת הבית? כשצריך לנקות את הבית....
אותה הגברת בשינוי אדרת. כלומר, לא משנה איך תסתכלי על זה, אם את רוצה להיות בעלת הבית - תנקי, אם את לא רוצה - תשרתי. חחחחח
אם אתה בעל הבית, גם אני בעלת הבית, באותה מידה.
ואם אני בעלת הבית - גם אתה בעל הבית, באותה מידה.
אם אתה מחליט - גם אני.
אם אני מנקה - גם אתה.
Why should she be there for him? What about her? When is he there for her, or anyone, unless he is in the mood? I reminded him that ordinary give and take assumes you put your own stuff aside when your partner is hurting more than you are, or when you are the one who administered the hurt
אז הוא כן שם בשבילי, הרי הוא המתעלל הדואג. אבל הוא שם בשבילי איך שהוא חושב שנכון ולא איך שאני צריכה את זה, למרות שלפעמים זה כן איך שאני צריכה את זה, כמו בתמיכה שלו בלידות שלי. ומעבר לכך, זה תלוי לחלוטין במצב הרוח שלו וכמובן בכך שאני מסכימה איתו בכל. אז בעצם הוא לא שם בשבילי באמת, ולכן, אין לו מה לצפות שאהיה שם בשבילו.
י' לא היה שם בשבילי. הוא היה בשביל הוריו, בשביל אחותו הבעייתית, והכל על גבי, לחלוטין על גבי. בעוד שהוא טען כלפי תמיד שעלי "לאחוז בו" ו"לסמוך עליו", ושאם רק אעמוד במאה אחוז מאחוריו לא אפגע כלל וכלל מכל המתרחש, אני חשתי בדיוק להיפך. הוא לא הגן עלי, לא יצר מצב בו באמת ארגיש מוגנת, ולא חיפה עלי כשצריך.
וזה מסתדר בול! כאשר הוא אמר שהוא יגן עלי, הוא התכוון לכך באמת. אלא שהוא הגן עלי כפי שהוא ראה שצריך להגן ולא כפי שבאמת צריך להגן. לכן חשתי פגועה, לכן הוא באמת לא היה שם בשבילי.
שתקתי וחשבתי לעצמי, מתי הוא יבקש שאענה לו? הוא בטח יעלה את הנושא שוב, בטח ידרוש ממני הסברים ,בטח איזושהי תגובה מצידי, משהו!
זה היה שלב ראשון. השלב הבא הוא לשתוק ולחשוב שאלי לא מדברים ככה. נקודה.
אז כאשר הוא אומר שהוא אוהב אותי, הוא לא מתכוון לכך שהוא מאשר אותי. הוא מתכוון לכך שנוח לו איתי, שהוא חש בטוח איתי, שהוא אוהב את איך שאני נראית וכו'.
תיקון: כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, הוא באמת מתכוון לכך. אלא שהוא אוהב אותי כפי שהוא חושב שאוהבים, ולא כפי שאני רוצה שיאהבו אותי. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו שתאהב את האחר, כפי שהיית רוצה שיאהבו אותך, ולא כפי שאתה רוצה לאהוב אותו!
זהו עד כאן.
אשמח לחידודים.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
אחר כך, אחרי הרבה שעות, כתבתי לו הודעה עם המשפט של בשמת בצורה טיפה שונה. כתבתי לו שאם הוא מנצל את שהותו כאן בבית על מנת לאגור כוחות כדי לטפל בעצמו, כפי שכך התבטא, אזי זה מוכיח לי שיש סיכוי לנישואין שלנו, אבל אם הוא מנצל את השהות שלו כאן כדי להתחזק כנגדי ובכך לעבור לאט לאט על כל הכללים שסיכמנו ולחזור למצב הקודם, גם זה מוכיח לי משהו...
את פשוט מעולה.
מאוד יפה טיפלת בדברים.
ותראי גם איך את מתחזקת במהלך השבוע: הצלחת לשלוט בעצמך ולהמנע בעצמך מהתנהגויות מרעילות, כמו לצעוק, כמו להביע בוז כלפי בעלך - במיוחד באוזני הילדים, אבל בכלל, הבעת בוז כלפי מישהו היא בומרנג רציני. הבוז הזה מובע לעולם וחוזר ונופל ישר עלייך )-: וזו עוד סיבה חשובה לא לשפוך את הדברים האלה בצורה כזאת.
רצון לבוז
אני מסכימה עם רוזמרין לגמרי לגבי החמות. כל כלב ביג'י יומו.
אני מבטיחה להכנס לפה שוב לראות את הנקודות שכתבת ולהתייחס אליהן. בהצלחה!
את פשוט מעולה.
מאוד יפה טיפלת בדברים.
ותראי גם איך את מתחזקת במהלך השבוע: הצלחת לשלוט בעצמך ולהמנע בעצמך מהתנהגויות מרעילות, כמו לצעוק, כמו להביע בוז כלפי בעלך - במיוחד באוזני הילדים, אבל בכלל, הבעת בוז כלפי מישהו היא בומרנג רציני. הבוז הזה מובע לעולם וחוזר ונופל ישר עלייך )-: וזו עוד סיבה חשובה לא לשפוך את הדברים האלה בצורה כזאת.
רצון לבוז
סימן אזהרה שיש פה סוג של כעס
לבדוק על מה את כועסת, איזה רגש נרמס פה = לחשוב איך את יכולה לדאוג לעצמך יותר טוב.אני מסכימה עם רוזמרין לגמרי לגבי החמות. כל כלב ביג'י יומו.
אני מבטיחה להכנס לפה שוב לראות את הנקודות שכתבת ולהתייחס אליהן. בהצלחה!
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
חושבת שחשוב להדגיש את כל החלק הזה:
אלא הצורה בה הוא רואה את החיים. הוא בעל הבית בכל מה שקשור לדברים שכיף לעשות. אני בעלת הבית כשמדובר בלנקות ולבשל
_הוא קצת מרוגז ואומר לי "אני רוצה ארוחה!"
אני רוצה שירות כי אני בעל הבית!!
אתה בעל הבית? מתי? כשאתה צריך שישרתו אותך.
ומתי אני בעלת הבית? כשצריך לנקות את הבית....
אותה הגברת בשינוי אדרת. כלומר, לא משנה איך תסתכלי על זה, אם את רוצה להיות בעלת הבית - תנקי, אם את לא רוצה - תשרתי. חחחחח
אם אתה בעל הבית, גם אני בעלת הבית, באותה מידה.
ואם אני בעלת הבית - גם אתה בעל הבית, באותה מידה.
אם אתה מחליט - גם אני.
אם אני מנקה - גם אתה_
לא ברור לי למה את צריכה לשרת אותו? למה הבית והילדים הם התפקיד שלך, האחריות שלך והוא רק "עוזר" בטוב ליבו? לפי מה שהבנתי הוא לא ממש מפרנס, נכון? והוא נמצא הרבה בבית? אז למה הכל נופל עלייך?
לא בטוחה שכדאי להסביר את הדקויות האלה של "הוא אוהב אותי אבל לא כמו שאני רוצה שיאהבו אותי", זה נשמע כאילו את מתפנקת או סתם קשה איתו, בעוד שבעצם יש כאן בעייה אמיתית - והיא חוסר הכבוד שלו אלייך. זה שהוא לא רואה בך שוות ערך לו, אלא משרתת, אישה במובן המיושן ביותר של המילה... מין מודל מיושן כזה שמכבס ומבשל לפי פקודה. "אהבה" כזו זו פשוט לא אהבה אמיתית, זו אהבה שמתקיימת כל עוד את מצייתת לו ומשחקת את תפקיד האישה הקטנה והכנועה. ולהגיד לך את האמת, אני לא בטוחה שזה משהו שיכול להיפתר בטיפול. זו בעיה ששורשיה נעוצים עמוק... אני לא חושבת שהוא באמת יכול להפוך לגבר שמכבד את האישה שמולו ומבין שהאחריות על הבית והילדים המשותפים היא גם שלו. אולי הוא ילמד איך לשחק את המשחק ולתת לך הרגשה שאת נחשבת ושגם את מחליטה, כפי שיעץ לגבר ההוא שבא לשאול בעצתו, זוכרת? לא נראה לי שזה מצב שכדאי להגיע אליו, כי אז המניפולציה עולה מדרגה והופכת לסמויה יותר.
מצטערת שאני כזו פסימית אבל התיאור הזה של ההבדל ביניכם בכל מה שקשור לבית מכעיס אותי נורא. כואב לי לשמוע על נשים שעוד חיות ככה בימינו, זה כל כך לא הוגן, כל כך משפיל... מגיע לך משהו אחר. מגיע לך כבוד אמיתי, לא כבוד מזויף של שלום בית, שנועד בעצם להשתיק אותך ולאלף אותך מחדש.
מאחלת לך המון כוחות והמון הצלחה בכל מה שתבחרי לעשות... שמרי על עיניים פקחות וראייה צלולה, ואל תתפשרי.
אם מה שכתבתי לא מתאים, או מחליש, אפשר למחוק. אני חושבת שחשוב שהדברים ייאמרו...
אלא הצורה בה הוא רואה את החיים. הוא בעל הבית בכל מה שקשור לדברים שכיף לעשות. אני בעלת הבית כשמדובר בלנקות ולבשל
_הוא קצת מרוגז ואומר לי "אני רוצה ארוחה!"
אני רוצה שירות כי אני בעל הבית!!
אתה בעל הבית? מתי? כשאתה צריך שישרתו אותך.
ומתי אני בעלת הבית? כשצריך לנקות את הבית....
אותה הגברת בשינוי אדרת. כלומר, לא משנה איך תסתכלי על זה, אם את רוצה להיות בעלת הבית - תנקי, אם את לא רוצה - תשרתי. חחחחח
אם אתה בעל הבית, גם אני בעלת הבית, באותה מידה.
ואם אני בעלת הבית - גם אתה בעל הבית, באותה מידה.
אם אתה מחליט - גם אני.
אם אני מנקה - גם אתה_
לא ברור לי למה את צריכה לשרת אותו? למה הבית והילדים הם התפקיד שלך, האחריות שלך והוא רק "עוזר" בטוב ליבו? לפי מה שהבנתי הוא לא ממש מפרנס, נכון? והוא נמצא הרבה בבית? אז למה הכל נופל עלייך?
לא בטוחה שכדאי להסביר את הדקויות האלה של "הוא אוהב אותי אבל לא כמו שאני רוצה שיאהבו אותי", זה נשמע כאילו את מתפנקת או סתם קשה איתו, בעוד שבעצם יש כאן בעייה אמיתית - והיא חוסר הכבוד שלו אלייך. זה שהוא לא רואה בך שוות ערך לו, אלא משרתת, אישה במובן המיושן ביותר של המילה... מין מודל מיושן כזה שמכבס ומבשל לפי פקודה. "אהבה" כזו זו פשוט לא אהבה אמיתית, זו אהבה שמתקיימת כל עוד את מצייתת לו ומשחקת את תפקיד האישה הקטנה והכנועה. ולהגיד לך את האמת, אני לא בטוחה שזה משהו שיכול להיפתר בטיפול. זו בעיה ששורשיה נעוצים עמוק... אני לא חושבת שהוא באמת יכול להפוך לגבר שמכבד את האישה שמולו ומבין שהאחריות על הבית והילדים המשותפים היא גם שלו. אולי הוא ילמד איך לשחק את המשחק ולתת לך הרגשה שאת נחשבת ושגם את מחליטה, כפי שיעץ לגבר ההוא שבא לשאול בעצתו, זוכרת? לא נראה לי שזה מצב שכדאי להגיע אליו, כי אז המניפולציה עולה מדרגה והופכת לסמויה יותר.
מצטערת שאני כזו פסימית אבל התיאור הזה של ההבדל ביניכם בכל מה שקשור לבית מכעיס אותי נורא. כואב לי לשמוע על נשים שעוד חיות ככה בימינו, זה כל כך לא הוגן, כל כך משפיל... מגיע לך משהו אחר. מגיע לך כבוד אמיתי, לא כבוד מזויף של שלום בית, שנועד בעצם להשתיק אותך ולאלף אותך מחדש.
מאחלת לך המון כוחות והמון הצלחה בכל מה שתבחרי לעשות... שמרי על עיניים פקחות וראייה צלולה, ואל תתפשרי.
אם מה שכתבתי לא מתאים, או מחליש, אפשר למחוק. אני חושבת שחשוב שהדברים ייאמרו...
עזרה בזוגיות בעייתית
_הרי הבכור הבין שאבא מסוכן
לא נראה לי שהוא יודע מה זה מסוכן. הוא אומר על המון דברים שהם מסוכנים בלי שום קשר._
הוא יודע - בדרכו, בדמיונו, בחושיו.
זוכרת שסיפרת לחברה על כל מה שקרה בינך לבין י', והבכור שמע אתכן משוחחות ואמר לאמא שלך "אבא מסוכן?"
ילדים קולטים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
מזל שאפשר לתקן.
יש לי שתי שאלות (לא בשביל להכעיס או להרעיל, אלא מסקרנות ואכפתיות):
בתחילת השבוע נפלתי בזה. כן, וויכוחים, צעקות. עכשיו כבר לא_.
אפשר להבין, לדעתי זאת לא נפילה מאחר ולוקח זמן ללמוד - בתחילת השבוע לא ידעת למה לצפות, וגם המצב היה די מפחיד אז ברור שהיית במתח עצום.
אבל גם הבעת זלזול. היום כמעט נפלתי בזה שוב כששמתי את הילד באוטו וראיתי ששוב בעלי התחיל לשים לי שם זבל, אז כמעט פלטתי משהו אירוני על כך ש"האבא הזה שלך עוד פעם מתחיל לזבל פה את האוטו", אבל עצרתי בזמן ואמרתי משהו אחר במקום.
לוקח זמן ליישם, זה תהליך.
בהצלחה @}
לא נראה לי שהוא יודע מה זה מסוכן. הוא אומר על המון דברים שהם מסוכנים בלי שום קשר._
הוא יודע - בדרכו, בדמיונו, בחושיו.
זוכרת שסיפרת לחברה על כל מה שקרה בינך לבין י', והבכור שמע אתכן משוחחות ואמר לאמא שלך "אבא מסוכן?"
ילדים קולטים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
מזל שאפשר לתקן.
יש לי שתי שאלות (לא בשביל להכעיס או להרעיל, אלא מסקרנות ואכפתיות):
- איך את יודעת בוודאות שי' נפגש עם רב מומחה? (לדעתי כדאי ליצור איתו קשר).
- מתנצלת שאני פסימית, אבל ייתכן שבזמן שהוא לא בבית (או מאוחר בלילה שאת ישנה), הוא שותה ולוקח סמים קלים?.
- יותר זמן משותף עם הילדים (משחק, סיפורים, יציאה מהבית).
- שותף בעבודות בית (כפי שכתבת - הסלקטיביות: מתי שנוח לי' "אני בעל הבית" ו -"את בעלת הבית".)
- לאפשר לך זמן לעצמך.
- תכנון יעיל של ההוצאות באופן מכובד - בלי להעליב אחד את השני.
- לחגוג את השבת גם על פי דרכך.
בתחילת השבוע נפלתי בזה. כן, וויכוחים, צעקות. עכשיו כבר לא_.
אפשר להבין, לדעתי זאת לא נפילה מאחר ולוקח זמן ללמוד - בתחילת השבוע לא ידעת למה לצפות, וגם המצב היה די מפחיד אז ברור שהיית במתח עצום.
אבל גם הבעת זלזול. היום כמעט נפלתי בזה שוב כששמתי את הילד באוטו וראיתי ששוב בעלי התחיל לשים לי שם זבל, אז כמעט פלטתי משהו אירוני על כך ש"האבא הזה שלך עוד פעם מתחיל לזבל פה את האוטו", אבל עצרתי בזמן ואמרתי משהו אחר במקום.
לוקח זמן ליישם, זה תהליך.
בהצלחה @}
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
זה לא ההשתמטות שלו מהטיפול בילדים, אלא הצורה בה הוא רואה את החיים
בדיוק.
לגבי האהבה לא הייתי נכנסת לזה עכשיו.
זה גם נושא ענק, וגם נושא שעוד לא בשלה השעה אליו.
את כן יכולה להעלות את נושא חלוקת התפקידים בבית - שמצד אחד הוא מתנהג כאילו הוא לא קשור לבית ולילדים בכלל, מקסימום עושה טובה שהוא עוזר לפעמים, ומצד שני דורש שרות. עברו הימים שבהם "בעל הבית" פירושו היה הגבר הפטריארכלי, שאשתו עשתה בשבילו את כל העבודה וגם שירתה אותו.
הוא דורש דגם שעבר מן העולם, לפחות בשבילך:
הבית שלו. זכותו לעשות שם כרצונו, את המשרתת ו"בעלת הבית" פירושו שזו האחריות שלך, לסדר, לנקות, לכבס, לבשל, לטפל בילדים, לקנות, הכל הכל עסק שלך והוא צריך רק ליהנות.
במקרה שלו, הוא אפילו לא רואה את עצמו כמפרנס... מדהים ממש. בדרך כלל הגבר אומר, אני מפרנס ואת מחזיקה את הבית. רק שהוא "מפרנס" נגיד 8 שעות, ואת "מחזיקה את הבית" 24 שעות. הוא "מפרנס" חמישה ימים בשבוע, את "מחזיקה את הבית" שבעה. לו יש "חופשה שנתית" ולך אין אף פעם. אבל הבעל שלך, לפי מיטב הבנתי, גם לא מפרנס... אז בכלל.
את רוצה זוגיות שיוויונית. הבית של שניכם, הילדים של שניכם, הפרנסה היא העסק של שניכם.
את רוצה להפנות תשומת לב לזה שהוא מרעיף עלייך "מתנות" שאין לך צורך בהן, אבל אחר כך גם תוקף אותך עליהן. כלומר, שני הצדדים הם מקל. בשני הצדדים אין כבוד אלייך ואין בכלל התייחסות אלייך כאל אדם שווה ערך, ראוי לכבוד, בעל רגשות וצרכים משלו.
בדיוק.
לגבי האהבה לא הייתי נכנסת לזה עכשיו.
זה גם נושא ענק, וגם נושא שעוד לא בשלה השעה אליו.
את כן יכולה להעלות את נושא חלוקת התפקידים בבית - שמצד אחד הוא מתנהג כאילו הוא לא קשור לבית ולילדים בכלל, מקסימום עושה טובה שהוא עוזר לפעמים, ומצד שני דורש שרות. עברו הימים שבהם "בעל הבית" פירושו היה הגבר הפטריארכלי, שאשתו עשתה בשבילו את כל העבודה וגם שירתה אותו.
הוא דורש דגם שעבר מן העולם, לפחות בשבילך:
הבית שלו. זכותו לעשות שם כרצונו, את המשרתת ו"בעלת הבית" פירושו שזו האחריות שלך, לסדר, לנקות, לכבס, לבשל, לטפל בילדים, לקנות, הכל הכל עסק שלך והוא צריך רק ליהנות.
במקרה שלו, הוא אפילו לא רואה את עצמו כמפרנס... מדהים ממש. בדרך כלל הגבר אומר, אני מפרנס ואת מחזיקה את הבית. רק שהוא "מפרנס" נגיד 8 שעות, ואת "מחזיקה את הבית" 24 שעות. הוא "מפרנס" חמישה ימים בשבוע, את "מחזיקה את הבית" שבעה. לו יש "חופשה שנתית" ולך אין אף פעם. אבל הבעל שלך, לפי מיטב הבנתי, גם לא מפרנס... אז בכלל.
את רוצה זוגיות שיוויונית. הבית של שניכם, הילדים של שניכם, הפרנסה היא העסק של שניכם.
את רוצה להפנות תשומת לב לזה שהוא מרעיף עלייך "מתנות" שאין לך צורך בהן, אבל אחר כך גם תוקף אותך עליהן. כלומר, שני הצדדים הם מקל. בשני הצדדים אין כבוד אלייך ואין בכלל התייחסות אלייך כאל אדם שווה ערך, ראוי לכבוד, בעל רגשות וצרכים משלו.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
קיזי, מה שאמרת הלחיץ אותי מאוד.
אז לא כתבתי כלום, רק התחלתי לחשוב, לעבד.
מקודם ניסיתי לבדוק משהו אצלו.
הוא אמר לפני זמן מה שהוא רוצה לקחת קורס מסויים בנושא מחשבים, להשתלם בו ולנצל אותו לצרכי פרנסה.
היום הזכרתי לו את זה ואמרתי לו שזה יכול להוות מנוף לפרנסה כפי שהוא התבטא כך לפני זמן לא רב.
הוא שלל זאת מכל וכל. הוא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה, והטענה הנצחית שלו היא ש"במצב כזה של מתח הוא לא יכול לעבוד" וכמובן כל עניין ה"ברכה" שאין לנו בגלל כל המצב.
אז חשבתי על כך שהוא בעצם רוצה לאחוז בחבל משני קצותיו.
גם להעביר אלי את האחריות למצב הכלכלי וגם להאשים אותי בחוסר ההצלחה שלו.
זה מתחבר עם מה שקיזי כתבה.
אני קצת בדילמה, אולי יאוש. אולי באמת אין סיכוי? איך אבחון זאת? איך אדע?
בינתיים תוהה.
הולכת לאתר של ד"ר איריין, אולי יש לה שם אי אילו תובנות בנושא....
אז לא כתבתי כלום, רק התחלתי לחשוב, לעבד.
מקודם ניסיתי לבדוק משהו אצלו.
הוא אמר לפני זמן מה שהוא רוצה לקחת קורס מסויים בנושא מחשבים, להשתלם בו ולנצל אותו לצרכי פרנסה.
היום הזכרתי לו את זה ואמרתי לו שזה יכול להוות מנוף לפרנסה כפי שהוא התבטא כך לפני זמן לא רב.
הוא שלל זאת מכל וכל. הוא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה, והטענה הנצחית שלו היא ש"במצב כזה של מתח הוא לא יכול לעבוד" וכמובן כל עניין ה"ברכה" שאין לנו בגלל כל המצב.
אז חשבתי על כך שהוא בעצם רוצה לאחוז בחבל משני קצותיו.
גם להעביר אלי את האחריות למצב הכלכלי וגם להאשים אותי בחוסר ההצלחה שלו.
זה מתחבר עם מה שקיזי כתבה.
אני קצת בדילמה, אולי יאוש. אולי באמת אין סיכוי? איך אבחון זאת? איך אדע?
בינתיים תוהה.
הולכת לאתר של ד"ר איריין, אולי יש לה שם אי אילו תובנות בנושא....
עזרה בזוגיות בעייתית
אני קצת בדילמה, אולי יאוש. אולי באמת אין סיכוי? איך אבחון זאת? איך אדע?
היום זאת בסך הכל הפגישה השנייה - ויהיו עוד הרבה....
אל תתייאשי, אל תדאגי....תנשמי עמוק, תרפי...
יש לכם עוד דרך ארוכה, דברים יתבהרו, לאט, לאט (יהיו נקודות אור, יחד עם הקושי).
יש לכם הרבה הרבה עבודה.
ממליצה לך לתרגל מדי פעם נשימות להרפייה.@}
היום זאת בסך הכל הפגישה השנייה - ויהיו עוד הרבה....
אל תתייאשי, אל תדאגי....תנשמי עמוק, תרפי...
יש לכם עוד דרך ארוכה, דברים יתבהרו, לאט, לאט (יהיו נקודות אור, יחד עם הקושי).
יש לכם הרבה הרבה עבודה.
ממליצה לך לתרגל מדי פעם נשימות להרפייה.@}
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
אפשר עזרה? אני מנסה למצוא בדף על המתעלל אצל ד"ר איריין קצת מידע נוסף. הגעתי לדפים על הנרקיסיסט. האמת, לא כל כך מבינה. לא מבינה את ההבדל בינו לבין מתעלל רגיל. פשוט, אולי שם טמון הסוד, הבעיה.
נראה לי שזה פשוט עניין של כבוד. כבוד לאחר. כמו שד"ר איריין כתבה למתעלל - אם אינך יכול לזכור יותר מדבר אחד - תכבד! תלמד לכבד את האחר.
אבל בכל זאת, מבולבלת. והנה הלינק: 1]הנרקיסיסט nar[/po].htm
נראה לי שזה פשוט עניין של כבוד. כבוד לאחר. כמו שד"ר איריין כתבה למתעלל - אם אינך יכול לזכור יותר מדבר אחד - תכבד! תלמד לכבד את האחר.
אבל בכל זאת, מבולבלת. והנה הלינק: 1]הנרקיסיסט nar[/po].htm
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
אוי חמודה, אני לא רוצה להפחיד או להלחיץ... אני רק אומרת את מה שנקרא לי מתוך הדברים. אולי אני טועה או פסימית מדי... אין באמת דרך לדעת מראש דברים כאלה.
אני פשוט לא קוראת אצלך אהבה, אמון וביטחון בו ואליו, שזה בהחלט מובן ומוצדק ביותר (!!) בהתחשב בנסיבות. ולכן זה לא כל כך ברור מה את מנסה לעשות - להפוך אותו למישהו אחר? מישהו עם תפיסת עולם אחרת, מכבדת יותר? זה אפשרי...? ולמען מי? את באמת רוצה לחיות איתו? האם את חושבת שהוא יכול להפוך למישהו שיתמוך בך, שיכבד אותך, שלא יישען עלייך מחד ויתקוף אותך מאידך? לפי התיאור שלך, מערכת היחסים הזו הייתה מאז ומתמיד בעייתית ומרעילה. אני חושבת שטיפול ומאמצים של שניכם יכולים אולי לשפר את המצב, אבל לא מן הקצה אל הקצה. אבל שוב, זו רק דעתי...
אל תילחצי, תנשמי עמוק... תישארי מפוקסת ומפוכחת. את תדעי בבוא הזמן מה הכי כדאי לעשות. ובינתיים תחשבי קודם כל על עצמך, על מה שטוב לך. לא על מה שטוב לו, או על מה שאת רוצה להוכיח לאחרים (שאת מנסה, שאת בסדר, שאת לא אישה רעה...). קחי את הזמן, את לא חייבת להחליט עכשיו החלטות כבדות משקל. פשוט אל תשכחי את מה שלמדת.
@} חושבת עלייך הרבה.
אני פשוט לא קוראת אצלך אהבה, אמון וביטחון בו ואליו, שזה בהחלט מובן ומוצדק ביותר (!!) בהתחשב בנסיבות. ולכן זה לא כל כך ברור מה את מנסה לעשות - להפוך אותו למישהו אחר? מישהו עם תפיסת עולם אחרת, מכבדת יותר? זה אפשרי...? ולמען מי? את באמת רוצה לחיות איתו? האם את חושבת שהוא יכול להפוך למישהו שיתמוך בך, שיכבד אותך, שלא יישען עלייך מחד ויתקוף אותך מאידך? לפי התיאור שלך, מערכת היחסים הזו הייתה מאז ומתמיד בעייתית ומרעילה. אני חושבת שטיפול ומאמצים של שניכם יכולים אולי לשפר את המצב, אבל לא מן הקצה אל הקצה. אבל שוב, זו רק דעתי...
אל תילחצי, תנשמי עמוק... תישארי מפוקסת ומפוכחת. את תדעי בבוא הזמן מה הכי כדאי לעשות. ובינתיים תחשבי קודם כל על עצמך, על מה שטוב לך. לא על מה שטוב לו, או על מה שאת רוצה להוכיח לאחרים (שאת מנסה, שאת בסדר, שאת לא אישה רעה...). קחי את הזמן, את לא חייבת להחליט עכשיו החלטות כבדות משקל. פשוט אל תשכחי את מה שלמדת.
@} חושבת עלייך הרבה.
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
_היום זאת בסך הכל הפגישה השנייה - ויהיו עוד הרבה....
אל תתייאשי, אל תדאגי....תנשמי עמוק, תרפי..._
נכון... את עושה מה שאת יכולה, ונותנת גם לו הזדמנות לנסות, וזה בסדר גמור... @}
אל תתייאשי, אל תדאגי....תנשמי עמוק, תרפי..._
נכון... את עושה מה שאת יכולה, ונותנת גם לו הזדמנות לנסות, וזה בסדר גמור... @}
עזרה בזוגיות בעייתית
מה את מנסה לעשות - להפוך אותו למישהו אחר? מישהו עם תפיסת עולם אחרת, מכבדת יותר? זה אפשרי...?
קיזי, זה בהחלט אפשרי ומתחילה להבין היא דוגמא מצויינת לכך. תראי איזה שינוי התפתח אצלה בזמן קצר כל-כך. בתחילת הדף היא פותחת מסתבר שאני חיה עם אדם אלים מאוד ולא הייתי מודעת לכך.
(לדעתי יש קצת עריכה מפני שההתחלה היתה שאצלם המצב לא כל-כך חמור כמו אצל אחרות).
אם י' יפתח מודעות למעשיו, התיקון יכול להתרחש.
קיזי, זה בהחלט אפשרי ומתחילה להבין היא דוגמא מצויינת לכך. תראי איזה שינוי התפתח אצלה בזמן קצר כל-כך. בתחילת הדף היא פותחת מסתבר שאני חיה עם אדם אלים מאוד ולא הייתי מודעת לכך.
(לדעתי יש קצת עריכה מפני שההתחלה היתה שאצלם המצב לא כל-כך חמור כמו אצל אחרות).
אם י' יפתח מודעות למעשיו, התיקון יכול להתרחש.
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
רוזמרין, מקווה שאת צודקת...
עזרה בזוגיות בעייתית
אפשר עזרה? אני מנסה למצוא בדף על המתעלל אצל ד"ר איריין קצת מידע נוסף. הגעתי לדפים על הנרקיסיסט. האמת, לא כל כך מבינה. לא מבינה את ההבדל בינו לבין מתעלל רגיל. פשוט, אולי שם טמון הסוד, הבעיה.
מתחילה, קראתי את המאמר על המתעלל הנרקיסיסט. הוא מקרה פרטי של של המתעלל הכללי (זה פשוט סוג מסוים של מתעלל). הייחוד שלו הוא שהוא בהתחלה מביע הערצה טוטאלית לפרטנר שלו (לקורבן), ולאחר מכן לגמרי מזלזל בו. המעבר מהערצה מוחלטת לזלזול מוחלט הוא במוקד ההתעללות. זה מתבטא באמירות מזלזלות, מניפולציות, silent treatment, השתלטות ושליטה.
לטענת המחבר, השליטה היא המאפיין המרכזי של המאפיין הנרקיסיסט (הן בזמן ההערצה והן בזמן הזלזול). מדוע? משום שהנרקיסיסט רואה את הקורבן (ואנשים קרובים) כשלוחות שלו, כקיימים אפילו בתוך הנפש שלו עצמו. על כן, אם הוא מאבד עליהם שליטה, הוא כאילו מאבד שליטה על עצמו. על כן, תגובותיו לעתים די פסיכיות כשהוא מאבד שליטה, והוא עשוי להיות לא צפוי ולצאת מפרופורציות בגלל שעושים משהו לא לרוחו. וכן, הוא מפעיל מניפולציות, משקר ושאר דברים להישאר בשליטה.
אני קצת בדילמה, אולי יאוש. אולי באמת אין סיכוי? איך אבחון זאת? איך אדע?
חשבתי על זה רבות, מתחילה. אם איני טועה, את רוצה לדעת שניסית הכל. תמיד אפשר להתגרש, ובינתיים את מתמודדת ומתעצמת.
מתחילה, קראתי את המאמר על המתעלל הנרקיסיסט. הוא מקרה פרטי של של המתעלל הכללי (זה פשוט סוג מסוים של מתעלל). הייחוד שלו הוא שהוא בהתחלה מביע הערצה טוטאלית לפרטנר שלו (לקורבן), ולאחר מכן לגמרי מזלזל בו. המעבר מהערצה מוחלטת לזלזול מוחלט הוא במוקד ההתעללות. זה מתבטא באמירות מזלזלות, מניפולציות, silent treatment, השתלטות ושליטה.
לטענת המחבר, השליטה היא המאפיין המרכזי של המאפיין הנרקיסיסט (הן בזמן ההערצה והן בזמן הזלזול). מדוע? משום שהנרקיסיסט רואה את הקורבן (ואנשים קרובים) כשלוחות שלו, כקיימים אפילו בתוך הנפש שלו עצמו. על כן, אם הוא מאבד עליהם שליטה, הוא כאילו מאבד שליטה על עצמו. על כן, תגובותיו לעתים די פסיכיות כשהוא מאבד שליטה, והוא עשוי להיות לא צפוי ולצאת מפרופורציות בגלל שעושים משהו לא לרוחו. וכן, הוא מפעיל מניפולציות, משקר ושאר דברים להישאר בשליטה.
אני קצת בדילמה, אולי יאוש. אולי באמת אין סיכוי? איך אבחון זאת? איך אדע?
חשבתי על זה רבות, מתחילה. אם איני טועה, את רוצה לדעת שניסית הכל. תמיד אפשר להתגרש, ובינתיים את מתמודדת ומתעצמת.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
ממ ממש תודה לך. נראה שהנרקיסיסט זה לא בעלי, אבל לכי תדעי....
לא זכורה לי הערצה שלו אותי, אם כי הוא בהחלט התלהב ממני בהתחלה. אולי יש בו משהו מזה, לא יודעת.
אבל לא זה מה שחיפשתי.
בכל אופן, היתה לנו שיחה עכשיו, די טובה, אבל נגמרה בכמעט פיצוץ. אמרתי לו שנמשיך אצל המטפל. הוא עדיין מתעקש שיש לי חלק חשוב בהתנהגות שלו.
זהו, עוד שעה יוצאים למטפל, אני די מתרגשת, עלי לעבור שוב על הרשימה שהכנתי לעצמי.
ממ בדרך כלל אני קוראת טוב אנגלית, פשוט אני מחוץ לפוקוס היום. לא טוב, לא טוב, אבל יהיה טוב
לא זכורה לי הערצה שלו אותי, אם כי הוא בהחלט התלהב ממני בהתחלה. אולי יש בו משהו מזה, לא יודעת.
אבל לא זה מה שחיפשתי.
בכל אופן, היתה לנו שיחה עכשיו, די טובה, אבל נגמרה בכמעט פיצוץ. אמרתי לו שנמשיך אצל המטפל. הוא עדיין מתעקש שיש לי חלק חשוב בהתנהגות שלו.
זהו, עוד שעה יוצאים למטפל, אני די מתרגשת, עלי לעבור שוב על הרשימה שהכנתי לעצמי.
ממ בדרך כלל אני קוראת טוב אנגלית, פשוט אני מחוץ לפוקוס היום. לא טוב, לא טוב, אבל יהיה טוב
עזרה בזוגיות בעייתית
הוא עדיין מתעקש שיש לי חלק חשוב בהתנהגות שלו.
אף פעם אל תשתפי עם זה פעולה. זוהי נקודת המרכז בהתמודדות שלך וההעצמה שלך וההתנקות מהמניפולציות.
כל פעם שהוא אומר את זה, את עונה: "אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך." וזהו, לסתום את האוזניים.
ממ בדרך כלל אני קוראת טוב אנגלית, פשוט אני מחוץ לפוקוס היום. לא טוב, לא טוב, אבל יהיה טוב
עם העומס שיש עלייך, האיכות של הדברים שאת כותבת פה ממש מדהימה. בכלל, עלי לומר לך שאת נשמעת סופר-אינטיליגנטית.
וחוץ מזה, לפעמים כדאי שפשוט תשפכי פה כל מחשבה ותהיה שעוברת לך בראש. זהו דף תמיכה לך ולמשתתפות ששואבות השראה. זה לא מבחן, YOU KNOW
אף פעם אל תשתפי עם זה פעולה. זוהי נקודת המרכז בהתמודדות שלך וההעצמה שלך וההתנקות מהמניפולציות.
כל פעם שהוא אומר את זה, את עונה: "אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך." וזהו, לסתום את האוזניים.
ממ בדרך כלל אני קוראת טוב אנגלית, פשוט אני מחוץ לפוקוס היום. לא טוב, לא טוב, אבל יהיה טוב
עם העומס שיש עלייך, האיכות של הדברים שאת כותבת פה ממש מדהימה. בכלל, עלי לומר לך שאת נשמעת סופר-אינטיליגנטית.
וחוץ מזה, לפעמים כדאי שפשוט תשפכי פה כל מחשבה ותהיה שעוברת לך בראש. זהו דף תמיכה לך ולמשתתפות ששואבות השראה. זה לא מבחן, YOU KNOW
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
עזרה בזוגיות בעייתית
כל פעם שהוא אומר את זה, את עונה: "אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך." וזהו, לסתום את האוזניים. בדיוק. את יודעת, זה כמו אישה שבעלה בוגד בה, והיא תכעס על האישה האחרת ש"גנבה" לה את הבעל, במקום לכעוס עליו. כאילו שהוא איזה חפץ שאפשר לגנוב, או יצור שלא יכול לשלוט ביצריו.
מתחילה, אני חושבת שהתהליך שאת עוברת מעורר-השראה. בן זוגך כרגע לא ממש יודע איך לאכול את הצדדים החדשים האלה בך, והוא מנסה בכל מאודו להחזיר אתכם לריקוד הישן והמוכר שרקדתם רוב חייכם המשותפים. טבעי שגם את תיפלי לזה מדי פעם - אתם כבר מיומנים בזה, מכירים את זה, עושים את זה כל-כך טוב. טבעי גם שהוא מבחינתו ישלוף את הארטילריה הכבדה, ימשיך לנסות בכל כוחו להחזיר אותך לתלם. כי זה מה שהוא מכיר, כי אולי הוא יאבד אותך אחרת. כי בטח מאוד מפחיד לראות אותך פתאום עומדת על שלך.
נסי ככל יכולתך לראות דרך זה, וליפול מעט ככל הניתן לדפוסים הישנים. וזכרי: את לקחת את האחריות על הצד שלך, ואת פועלת ככל יכולתך לשפר את המצב. הוא יכול להתלונן ולהאשים אותך יומם וליל. זה בטוח קל יותר מאשר לקחת אחריות ולנסות לשפר, כמוך. המשפט שממ כתבה יכול לשבת בדיוק מתחת למשפט של בשמת, ולהיאמר, בלבך או בקול רם, בכל פעם שהוא מתחיל לספר לך כמה הכל באשמתך.
מתחילה, אני חושבת שהתהליך שאת עוברת מעורר-השראה. בן זוגך כרגע לא ממש יודע איך לאכול את הצדדים החדשים האלה בך, והוא מנסה בכל מאודו להחזיר אתכם לריקוד הישן והמוכר שרקדתם רוב חייכם המשותפים. טבעי שגם את תיפלי לזה מדי פעם - אתם כבר מיומנים בזה, מכירים את זה, עושים את זה כל-כך טוב. טבעי גם שהוא מבחינתו ישלוף את הארטילריה הכבדה, ימשיך לנסות בכל כוחו להחזיר אותך לתלם. כי זה מה שהוא מכיר, כי אולי הוא יאבד אותך אחרת. כי בטח מאוד מפחיד לראות אותך פתאום עומדת על שלך.
נסי ככל יכולתך לראות דרך זה, וליפול מעט ככל הניתן לדפוסים הישנים. וזכרי: את לקחת את האחריות על הצד שלך, ואת פועלת ככל יכולתך לשפר את המצב. הוא יכול להתלונן ולהאשים אותך יומם וליל. זה בטוח קל יותר מאשר לקחת אחריות ולנסות לשפר, כמוך. המשפט שממ כתבה יכול לשבת בדיוק מתחת למשפט של בשמת, ולהיאמר, בלבך או בקול רם, בכל פעם שהוא מתחיל לספר לך כמה הכל באשמתך.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
לא יאומן, לא יאומן!
אני עדיין לא מבינה למה ואיך...
רק לפני יומיים התקשרתי למטפל לוודא שיש פגישה, והוא אישר לי, אף נתן לי כתובת, כי קבענו במקום יותר נוח לנו, אף הסביר לי איך מגיעים..
הגענו למקום בדיוק בזמן, אבל המטפל לא היה...
התקשרתי אליו והוא טען שזו טעות, שאף פעם לא קבע איתנו להיום, אלא לשבוע הבא, ובכלל שהוא לא מקבל ימי שלישי אף פעם וכו' וכו'.
הייתי המומה ועודני. כזה חוסר אחריות מצידו!
טענתי שלא יתכן, שהרי שוחחנו רק לפני יומיים, שהוא הסביר לי איך מגיעים ועוד. אך הוא בשלו. לא היה ולא נברא.
אמרתי לו שנסענו עד כאן, שהבאנו בייביסיטר. אז הוא אמר משהו על כך שיתן לנו את הפגישה הבאה בחינם.
אמרתי לו שאנחנו על סיר לחץ, שברור שלא הייתי מסכימה לחכות שבועיים לפגישה, שקבענו תאריך ושעה ושרשום לי ביומן. הוא הבין, אך צר לו.
לבסוף דיברנו על פגישה ביום ראשון. עלי לאשר לו סופית.
אבל למה? איך?
תאמינו לי הייתי מחליפה מיד מטפל על כזה דבר. אבל אין לי למי!!! בעלי לא ילך למישהו חילוני, בקושי למישהו חרדי הצלחתי לסחוב אותו.
בדרך חזרה כמעט בכיתי, אפילו לא יכולתי לבכות לבעלי, הרי מדובר בכך שהתכוונתי ממש להתפוצץ עליו בפגישה, לומר לו את כל מה שלא רציתי כל השבוע. ובעלי די רגוע, בכלל לא איכפת לו, אולי אפילו מרוצה מכך, אמר לי שאולי פשוט נלך לפי ההגיון שלו וזהו. כאן ממש התפוצצתי עליו ואמרתי לו שההגיון שלו מעוות ובטח שלא אלך לפי הגיון שלו. שההגיון שלו הוכיח את עצמו כלא יעיל וכו'.
אז הוא ניסה לסגת ואמר שלא התכוון להגיון שלו אלא להגיון באופן כללי.
תמיד זה ככה. הוא אומר משפט, אחר כך טוען שלא אמר כך או שלא הבנתי כראוי.
אוף, אני ממש מתוסכלת, מתוסכלת!!
אמרתי לבעלי שישקול לא להיות כאן בשבת הבאה. אין לי כוח אליו. אמרתי לו שבשביל שלא נתפוצץ כדאי שישקול זאת היטב. אז הוא אמר לי שזה יקח לנו עוד משאבי כסף שאין לנו. אמרתי לו שאם נעדיף עכשיו כסף על שלום בית, אז לא יהיה שלום בית וגם לא כסף, ושכרגע חשוב לי יותר השלום והרגיעה ושיעלה כמה שיעלה.
אני ממש בקריזה עכשיו, לא רגועה, רוצה לבכות ולא יכולה, רוצה לצרוח ולא יוצא. רוצה לדבר עם מישהו, אבל מי יעזור לי???? אפילו המטפל נשאר אדיש לדברי. מה זה אדיש? הוא אמר לי שהוא מבין את המצב ושהוא "מתאר לעצמו" שאנחנו על סיר לחץ, אלא שהיתה פה טעות.
האמת, היתה לי הרגשה לא טובה. בגלל זה התקשרתי לפני יומיים. אבל עדיין נשארה לי הרגשה לא טובה.
ועוד משהו, אני לא יודעת מה יצא מהטיפול אצלו, אולי באמת אחפש מישהו אחר. יש מישהו שכנראה נחשב פחות טוב ממנו, גם חרדי, אבל מי יודע, אולי כדאי לנסות. רק אין לי כוח שוב לספר את הסיפור שלי, אין לי כוח לזה!
מחר אשוחח עם העו"סית שלי, אולי בעצם כבר עכשיו. ופרט לכך עלי לבדוק אם י' מוכן בכלל לעבור למטפל אחר.
אין ספק שיש כאן מתנה. גם בסיטואציה הבלתי אפשרית והבלתי מובנת הזאת יש מתנה. כרגע איני רואה אותה. אבל בטוח יש כאן.
אני עדיין לא מבינה למה ואיך...
רק לפני יומיים התקשרתי למטפל לוודא שיש פגישה, והוא אישר לי, אף נתן לי כתובת, כי קבענו במקום יותר נוח לנו, אף הסביר לי איך מגיעים..
הגענו למקום בדיוק בזמן, אבל המטפל לא היה...
התקשרתי אליו והוא טען שזו טעות, שאף פעם לא קבע איתנו להיום, אלא לשבוע הבא, ובכלל שהוא לא מקבל ימי שלישי אף פעם וכו' וכו'.
הייתי המומה ועודני. כזה חוסר אחריות מצידו!
טענתי שלא יתכן, שהרי שוחחנו רק לפני יומיים, שהוא הסביר לי איך מגיעים ועוד. אך הוא בשלו. לא היה ולא נברא.
אמרתי לו שנסענו עד כאן, שהבאנו בייביסיטר. אז הוא אמר משהו על כך שיתן לנו את הפגישה הבאה בחינם.
אמרתי לו שאנחנו על סיר לחץ, שברור שלא הייתי מסכימה לחכות שבועיים לפגישה, שקבענו תאריך ושעה ושרשום לי ביומן. הוא הבין, אך צר לו.
לבסוף דיברנו על פגישה ביום ראשון. עלי לאשר לו סופית.
אבל למה? איך?
תאמינו לי הייתי מחליפה מיד מטפל על כזה דבר. אבל אין לי למי!!! בעלי לא ילך למישהו חילוני, בקושי למישהו חרדי הצלחתי לסחוב אותו.
בדרך חזרה כמעט בכיתי, אפילו לא יכולתי לבכות לבעלי, הרי מדובר בכך שהתכוונתי ממש להתפוצץ עליו בפגישה, לומר לו את כל מה שלא רציתי כל השבוע. ובעלי די רגוע, בכלל לא איכפת לו, אולי אפילו מרוצה מכך, אמר לי שאולי פשוט נלך לפי ההגיון שלו וזהו. כאן ממש התפוצצתי עליו ואמרתי לו שההגיון שלו מעוות ובטח שלא אלך לפי הגיון שלו. שההגיון שלו הוכיח את עצמו כלא יעיל וכו'.
אז הוא ניסה לסגת ואמר שלא התכוון להגיון שלו אלא להגיון באופן כללי.
תמיד זה ככה. הוא אומר משפט, אחר כך טוען שלא אמר כך או שלא הבנתי כראוי.
אוף, אני ממש מתוסכלת, מתוסכלת!!
אמרתי לבעלי שישקול לא להיות כאן בשבת הבאה. אין לי כוח אליו. אמרתי לו שבשביל שלא נתפוצץ כדאי שישקול זאת היטב. אז הוא אמר לי שזה יקח לנו עוד משאבי כסף שאין לנו. אמרתי לו שאם נעדיף עכשיו כסף על שלום בית, אז לא יהיה שלום בית וגם לא כסף, ושכרגע חשוב לי יותר השלום והרגיעה ושיעלה כמה שיעלה.
אני ממש בקריזה עכשיו, לא רגועה, רוצה לבכות ולא יכולה, רוצה לצרוח ולא יוצא. רוצה לדבר עם מישהו, אבל מי יעזור לי???? אפילו המטפל נשאר אדיש לדברי. מה זה אדיש? הוא אמר לי שהוא מבין את המצב ושהוא "מתאר לעצמו" שאנחנו על סיר לחץ, אלא שהיתה פה טעות.
האמת, היתה לי הרגשה לא טובה. בגלל זה התקשרתי לפני יומיים. אבל עדיין נשארה לי הרגשה לא טובה.
ועוד משהו, אני לא יודעת מה יצא מהטיפול אצלו, אולי באמת אחפש מישהו אחר. יש מישהו שכנראה נחשב פחות טוב ממנו, גם חרדי, אבל מי יודע, אולי כדאי לנסות. רק אין לי כוח שוב לספר את הסיפור שלי, אין לי כוח לזה!
מחר אשוחח עם העו"סית שלי, אולי בעצם כבר עכשיו. ופרט לכך עלי לבדוק אם י' מוכן בכלל לעבור למטפל אחר.
אין ספק שיש כאן מתנה. גם בסיטואציה הבלתי אפשרית והבלתי מובנת הזאת יש מתנה. כרגע איני רואה אותה. אבל בטוח יש כאן.
עזרה בזוגיות בעייתית
אין ספק שיש כאן מתנה. גם בסיטואציה הבלתי אפשרית והבלתי מובנת הזאת יש מתנה. כרגע איני רואה אותה. אבל בטוח יש כאן.
חזק.
(יודעת איך את מרגישה)
חזק.
(יודעת איך את מרגישה)
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
אוי, כמה מתסכל וקשה...
תחזיקי מעמד... אני יודעת שממש חיכית לפגישה.
@}
תחזיקי מעמד... אני יודעת שממש חיכית לפגישה.
@}
עזרה בזוגיות בעייתית
אין ספק שיש כאן מתנה. גם בסיטואציה הבלתי אפשרית והבלתי מובנת הזאת יש מתנה. כרגע איני רואה אותה. אבל בטוח יש כאן.
אמן, אמן, אמן...
אמן, אמן, אמן...
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
עזרה בזוגיות בעייתית
שולחת לך חיבוק.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
שוחחתי עם העו"סית שלי כרגע. היא מכירה אותו אישית ואמרה לי שלפי דעתה אין כאן שום דבר אישי, ושזה קורה, אבל נדיר. הרגיעה אותי מאוד.
הציעה לי לקבוע איתו פגישה לבד, על מנת לשאול שאלות, להבהיר דברים וגם להעלות את התסכול שלי מהיום.
מעבר לכך, לשוחח איתו לבד על המצב, שידע מה קורה, שיבין, שידע את הכיוון.
אז אולי דווקא יצא מזה משהו טוב. אם אפגש איתו לבד, זה יתן גם לי וגם לו אינדיקציה אמיתית על מה שקורה.
מעבר לכך שעלי למצוא את האמון שלי בו. אם אין לי בו אמון, הטיפול לא ילך, ולכן צריך לנקות איתו את השולחן כרגע לבד.
אני יותר רגועה עכשיו, ב"ה.
הציעה לי לקבוע איתו פגישה לבד, על מנת לשאול שאלות, להבהיר דברים וגם להעלות את התסכול שלי מהיום.
מעבר לכך, לשוחח איתו לבד על המצב, שידע מה קורה, שיבין, שידע את הכיוון.
אז אולי דווקא יצא מזה משהו טוב. אם אפגש איתו לבד, זה יתן גם לי וגם לו אינדיקציה אמיתית על מה שקורה.
מעבר לכך שעלי למצוא את האמון שלי בו. אם אין לי בו אמון, הטיפול לא ילך, ולכן צריך לנקות איתו את השולחן כרגע לבד.
אני יותר רגועה עכשיו, ב"ה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
תיקנתי את השם - עזרה בזוגיות בעיתית - ל בעייתית עם שני י'.
למרות שהזוגיות לפעמים אכן בעיתית מלשון ביעותים.....(איך מנקדים? - be-i-tit)
למרות שהזוגיות לפעמים אכן בעיתית מלשון ביעותים.....(איך מנקדים? - be-i-tit)
עזרה בזוגיות בעייתית
מתחילה, לבי איתך. מרגיז מאוד מאוד מאוד. להשיג שמרטפית, לשלם, לאסוף כוחות כדי לצאת. מאוד מרגיז. הבה נקווה שזו באמת אי הבנה.
מה עם היועץ שכתבת עליו ב
האם זה היועץ שאתם הולכים אליו?
מה עם היועץ שכתבת עליו ב
- 11.2008 10:36
האם זה היועץ שאתם הולכים אליו?
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
האם זה היועץ שאתם הולכים אליו?
כן.
והאמת, יש עוד מתנה שמצאתי. בדרך חזרה הייתי באמת תחת איום פיצוץ ואמרתי לבעלי דברים שלמעשה אף פעם לא היה לי אומץ לומר לו בפרצוף. זה מראה שאני פחות פוחדת ממנו וזה טוב לי, זה מראה לי שאני מתחילה להירפא.
ופרט לכך, האפשרות שהועלתה - לשוחח איתו לבד, זו מתנה בפני עצמה. כי אם היתה היום פגישה, לא היתה לי כזאת הזדמנות.
אבל האמת האמת, אני מרגישה שיש מתנה גדולה יותר מזו. הרגשה פנימית.
אגב, רציתי לספר על עוד כמה דברים שקורים לי, ככה מהצד.
לפני כמה ימים התקשרה אלי חברה טובה שהיא בהריון ושאלה אותי מתי ניפגש כדי לשוחח על הלידה שלה.
בזמנו, הצעתי לה שיחות על הלידה כהכנה ללידה. עשיתי זאת כבר עם חברה קודמת והיא היתה מרוצה.
כמובן שלאור המשברים הפרטיים שלי שכחתי ממנה לחלוטין וגם לא היה לי ראש אליה.
אבל היא התקשרה ורצתה להיפגש.
באותו רגע חשתי שיש לי כוחות. קבעתי איתה לאתמול והלכתי.
היתה פגישה מדהימה. היא בהריון מספר 6 אחרי תאומות שנולדו בקיסרי.
היא מאוד חוששת מקיסרי נוסף וממש לא רוצה.
עבדתי איתה על עניין הפחד שלה מקיסרי. ניסיתי לבדוק למה היא פוחדת, למה היא חוששת שזה יקרה. כל הלידות שלה היו בזירוז, ואחרי קיסרי לא נותנים זירוז, לכן היא לא יודעת אם באמת תוכל ללדת רגיל.
שאלתי אותה למה בעצם שלא תלד בקיסרי יזום וזהו. אז היא אמרה שההתאוששות מזה קשה מנשוא ושהיא לא מסוגלת.
אחרי שהבנו למה הפחד, ניסיתי להבין איתה מה הפחד בעצם נותן לה, איזה תפקיד יש לפחד.
היא אמרה שהיא גם פוחדת מהפחד, כי אמרו לה שהפחד מממש את עצמו, אז היא רק רוצה לחשוב על דברים חיוביים.
אמרתי לה שהפחד אכן מממש את עצמו כאשר לא מטפלים בו ולא נותנים לו ביטוי. אם מדחיקים אותו יש סכנה שהוא יתפרץ דווקא בלידה ואז הוא באמת יממש את עצמו.
הצעתי לה לבדוק את הפחד הזה, להתמודד איתו ובכך לומר לו שלום ולא להתראות.
היא לא כל כך ידעה לומר איזה תפקיד יש לפחד, אבל דיברה כל הזמן על כך שהיא פוחדת שהלידה תתחיל רגיל ואז באמצע תסתבך ויקחו אותה לקיסרי חירום.
אמרתי לה שתבדוק אם מה שאני אומרת נשמע לה נכון - שהפחד אצלה משרת את חוסר האמון שיש לה בעצמה ללדת רגיל בתת מודע שלה.
היא נדלקה ואמרה לי שבדיוק כך.
הצעתי לה לחשוב על כך, לבדוק את זה ולראות איך היא מרגישה עם זה.
אחר כך עשינו תרגילי נשימה וקולות נמוכים. הסברתי לה כיצד הגוף שלנו יודע ללדת אם רק נותנים לו ושוחחנו על אופציות היכן ללדת.
עשיתי לה גם עיסוי בגב ותרגיל מחשבתי עתידני על התינוק המקסים שיוולד לה, על הטיול שיעשו ביחד בעגלה ביום שמש בהיר, על כמה שהוא מתוק בכובע שלו וכמה שהיא תאהב אותו.
היה ממש טוב. גם לי - לתת. אני חשה שאני רק מקבלת כל הזמן. וגם לה.
היום שוחחנו שוב ושאלתי אותה לגבי הפחד. היא אמרה לי שהיא פוחדת הרבה הרבה פחות.
אני כל כך שמחה על כך. שמחה שיכולתי לצאת מהבועה שלי ולהעניק, שמחה שיכולתי לתרום מהידע והיכולת שלי לטובת מישהו אחר.
זו גם התקדמות מצדי וחזרה לעצמי.
כן.
והאמת, יש עוד מתנה שמצאתי. בדרך חזרה הייתי באמת תחת איום פיצוץ ואמרתי לבעלי דברים שלמעשה אף פעם לא היה לי אומץ לומר לו בפרצוף. זה מראה שאני פחות פוחדת ממנו וזה טוב לי, זה מראה לי שאני מתחילה להירפא.
ופרט לכך, האפשרות שהועלתה - לשוחח איתו לבד, זו מתנה בפני עצמה. כי אם היתה היום פגישה, לא היתה לי כזאת הזדמנות.
אבל האמת האמת, אני מרגישה שיש מתנה גדולה יותר מזו. הרגשה פנימית.
אגב, רציתי לספר על עוד כמה דברים שקורים לי, ככה מהצד.
לפני כמה ימים התקשרה אלי חברה טובה שהיא בהריון ושאלה אותי מתי ניפגש כדי לשוחח על הלידה שלה.
בזמנו, הצעתי לה שיחות על הלידה כהכנה ללידה. עשיתי זאת כבר עם חברה קודמת והיא היתה מרוצה.
כמובן שלאור המשברים הפרטיים שלי שכחתי ממנה לחלוטין וגם לא היה לי ראש אליה.
אבל היא התקשרה ורצתה להיפגש.
באותו רגע חשתי שיש לי כוחות. קבעתי איתה לאתמול והלכתי.
היתה פגישה מדהימה. היא בהריון מספר 6 אחרי תאומות שנולדו בקיסרי.
היא מאוד חוששת מקיסרי נוסף וממש לא רוצה.
עבדתי איתה על עניין הפחד שלה מקיסרי. ניסיתי לבדוק למה היא פוחדת, למה היא חוששת שזה יקרה. כל הלידות שלה היו בזירוז, ואחרי קיסרי לא נותנים זירוז, לכן היא לא יודעת אם באמת תוכל ללדת רגיל.
שאלתי אותה למה בעצם שלא תלד בקיסרי יזום וזהו. אז היא אמרה שההתאוששות מזה קשה מנשוא ושהיא לא מסוגלת.
אחרי שהבנו למה הפחד, ניסיתי להבין איתה מה הפחד בעצם נותן לה, איזה תפקיד יש לפחד.
היא אמרה שהיא גם פוחדת מהפחד, כי אמרו לה שהפחד מממש את עצמו, אז היא רק רוצה לחשוב על דברים חיוביים.
אמרתי לה שהפחד אכן מממש את עצמו כאשר לא מטפלים בו ולא נותנים לו ביטוי. אם מדחיקים אותו יש סכנה שהוא יתפרץ דווקא בלידה ואז הוא באמת יממש את עצמו.
הצעתי לה לבדוק את הפחד הזה, להתמודד איתו ובכך לומר לו שלום ולא להתראות.
היא לא כל כך ידעה לומר איזה תפקיד יש לפחד, אבל דיברה כל הזמן על כך שהיא פוחדת שהלידה תתחיל רגיל ואז באמצע תסתבך ויקחו אותה לקיסרי חירום.
אמרתי לה שתבדוק אם מה שאני אומרת נשמע לה נכון - שהפחד אצלה משרת את חוסר האמון שיש לה בעצמה ללדת רגיל בתת מודע שלה.
היא נדלקה ואמרה לי שבדיוק כך.
הצעתי לה לחשוב על כך, לבדוק את זה ולראות איך היא מרגישה עם זה.
אחר כך עשינו תרגילי נשימה וקולות נמוכים. הסברתי לה כיצד הגוף שלנו יודע ללדת אם רק נותנים לו ושוחחנו על אופציות היכן ללדת.
עשיתי לה גם עיסוי בגב ותרגיל מחשבתי עתידני על התינוק המקסים שיוולד לה, על הטיול שיעשו ביחד בעגלה ביום שמש בהיר, על כמה שהוא מתוק בכובע שלו וכמה שהיא תאהב אותו.
היה ממש טוב. גם לי - לתת. אני חשה שאני רק מקבלת כל הזמן. וגם לה.
היום שוחחנו שוב ושאלתי אותה לגבי הפחד. היא אמרה לי שהיא פוחדת הרבה הרבה פחות.
אני כל כך שמחה על כך. שמחה שיכולתי לצאת מהבועה שלי ולהעניק, שמחה שיכולתי לתרום מהידע והיכולת שלי לטובת מישהו אחר.
זו גם התקדמות מצדי וחזרה לעצמי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
היה ממש טוב. גם לי - לתת. אני חשה שאני רק מקבלת כל הזמן. וגם לה.
את - רק מקבלת כל הזמן???!!!
תפס אותי המשפט הזה.
אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. את אדם נותן. בחיים האמיתיים שלך, כמה את באמת מרגישה ראויה לקבל? ראויה לחסד? ראויה לאהבה?
כל הדף הזה מתאר אשה משקיעה ונותנת, וכזאת שנותנת את הנשמה. מי נותן לך?
זו גם התקדמות מצדי וחזרה לעצמי.
"אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך."
ממ, מעולה!
הקטע עם היועץ ממש מוזר. זה מוזר לי כי זו התנהגות של מתעלל )-: זה מוזר לי כי הרגשת לא טוב. למה? הרי ישבתם על התאריך והיום והשעה והכל? למה הרגשת לא טוב? מה הרגשת? אני מאמינה באינטואיציות שלך ואני מוטרדת.
את - רק מקבלת כל הזמן???!!!
תפס אותי המשפט הזה.
אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. את אדם נותן. בחיים האמיתיים שלך, כמה את באמת מרגישה ראויה לקבל? ראויה לחסד? ראויה לאהבה?
כל הדף הזה מתאר אשה משקיעה ונותנת, וכזאת שנותנת את הנשמה. מי נותן לך?
זו גם התקדמות מצדי וחזרה לעצמי.
"אני אפילו לא מתכוונת להתעסק בפיקציה הזאת. קח אחריות על מעשיך."
ממ, מעולה!
הקטע עם היועץ ממש מוזר. זה מוזר לי כי זו התנהגות של מתעלל )-: זה מוזר לי כי הרגשת לא טוב. למה? הרי ישבתם על התאריך והיום והשעה והכל? למה הרגשת לא טוב? מה הרגשת? אני מאמינה באינטואיציות שלך ואני מוטרדת.
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
עזרה בזוגיות בעייתית
את ממש מקסימה... את בן אדם כל כך טוב ונותן, אני מאחלת לך שלווה ורוגע ואהבה אמיתית.
@}
@}
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
הקטע עם היועץ ממש מוזר. זה מוזר לי כי זו התנהגות של מתעלל זה מוזר לי כי הרגשת לא טוב. למה? הרי ישבתם על התאריך והיום והשעה והכל? למה הרגשת לא טוב? מה הרגשת? אני מאמינה באינטואיציות שלך ואני מוטרדת.
זה בדיוק מה שחשבתי אני.
העו"סית שמכירה אותו, אמרה לי שהיא עובדת איתו שנים ושכאלה דברים קורים לו, אך לעיתים נדירות. הוא מאוד עמוס ואין לו מזכירה שתנהל לו את היומן. גם אתמול התארס הבן שלו, דבר שאולי תרם לבלבול שלו. היא טוענת שכדאי לי לתת לזה צ'אנס משתי סיבות - קודם כל, אולי ההתרשמות שלי מוטעית, ושנית, אין מישהו אחר בסביבה שיענה על הקריטריונים שאני רוצה. מעבר לזה, שלי אישית אין כוח לשטוח שוב את הסיפור שלנו לפני מטפל חדש.
כך שלמעשה זו כרגע ברירת מחדל.
הרעיון שלה שאני אפגש איתו לבד, בלי י', ושם גם תהיה לי הזדמנות להסביר לו היטב במה מדובר, וגם אוכל "לנקות את השולחן" על המקרה המצער - הוא רעיון טוב, כי אז אדע באמת אם לתת בו אמון או לא.
כך שאם כל ההרגשה הלא טובה, יש אפשרות להמשיך ולבדוק הלאה. סך הכל אני לא הולכת להתחתן איתו מחר.
לגבי השאלה מה הרגשתי. אמרתי את זה גם לעו"סית שלי. הרגשתי שהוא לא באמת רוצה לטפל בנו.
היא טוענת שזה מופרך. אבל למרות זאת, אני עדיין רוצה לברר את הסוגיה הזאת. לא רק לקבל את מה שהיא אומרת, אלא לבדוק זאת איתו. לשאול אותו שאלות ישירות, לדעת באמת מה קורה.
_את - רק מקבלת כל הזמן???!!!
תפס אותי המשפט הזה.
אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. את אדם נותן. בחיים האמיתיים שלך, כמה את באמת מרגישה ראויה לקבל? ראויה לחסד? ראויה לאהבה?
כל הדף הזה מתאר אשה משקיעה ונותנת, וכזאת שנותנת את הנשמה. מי נותן לך?_
ידעתי שתגידי את זה , ידעתי!
אז נכון, יש בזה אולי מן האמת. אולי אני לא מרגישה שאני ראויה לקבל. אקח זאת לתשומת ליבי לפגישה הבאה שלי עם העו"סית. אני חושבת שזו נקודה חשובה, כי היא עשויה להסביר איך נכנסתי למערכת יחסים מתעללת. איך בעצם נתתי לי' להתעלל בי
מעבר לזה, כאשר התכוונתי ב"לתת" לעומת "לקבל", הכוונה היתה טיפה שונה. אני כבר חודשיים מתעסקת עם עצמי, עם הבעיות שלי, חופרת, מתחפרת, מתגוננת. זה מתחיל להיות בשבילי טיפה יותר מדי.
לצאת מתוך עצמי, להקשיב לבעיות של מישהו אחר, לנסות לתרום מהידע והנסיון שלי, מביא אותי לפרופורציה. זאת לא אני שבמרכז, אלא חברתי. לא מדובר פה על בעיות של שלום בית, אלא על דבר שונה בתכלית ולא רק שונה, אלא גם משמח.
לעסוק בהריון ולידה - כאשר התוצאה היא תינוק חמוד ומקסים - זה נושא משמח. לעסוק בשלום בית - זה מתיש, ועל אף שאולי גם זה דומה ללידה, זה הרבה פחות מוחשי. אני לא יכולה באמת "לגעת בתינוק", ללטף אותו מבעד לבטני ולחשוב שהנה, הוא שם, מרגיש אותי ומרגיש אהוב ומלוטף. בשלום בית, הכל בראש. אין ממש את מי ללטף, ואולי גם אין את מי לחלום.
תיכף אתקשר ליועץ ואנסה לקבוע איתו פגישה למחר, רק אני לבד.
זה בדיוק מה שחשבתי אני.
העו"סית שמכירה אותו, אמרה לי שהיא עובדת איתו שנים ושכאלה דברים קורים לו, אך לעיתים נדירות. הוא מאוד עמוס ואין לו מזכירה שתנהל לו את היומן. גם אתמול התארס הבן שלו, דבר שאולי תרם לבלבול שלו. היא טוענת שכדאי לי לתת לזה צ'אנס משתי סיבות - קודם כל, אולי ההתרשמות שלי מוטעית, ושנית, אין מישהו אחר בסביבה שיענה על הקריטריונים שאני רוצה. מעבר לזה, שלי אישית אין כוח לשטוח שוב את הסיפור שלנו לפני מטפל חדש.
כך שלמעשה זו כרגע ברירת מחדל.
הרעיון שלה שאני אפגש איתו לבד, בלי י', ושם גם תהיה לי הזדמנות להסביר לו היטב במה מדובר, וגם אוכל "לנקות את השולחן" על המקרה המצער - הוא רעיון טוב, כי אז אדע באמת אם לתת בו אמון או לא.
כך שאם כל ההרגשה הלא טובה, יש אפשרות להמשיך ולבדוק הלאה. סך הכל אני לא הולכת להתחתן איתו מחר.
לגבי השאלה מה הרגשתי. אמרתי את זה גם לעו"סית שלי. הרגשתי שהוא לא באמת רוצה לטפל בנו.
היא טוענת שזה מופרך. אבל למרות זאת, אני עדיין רוצה לברר את הסוגיה הזאת. לא רק לקבל את מה שהיא אומרת, אלא לבדוק זאת איתו. לשאול אותו שאלות ישירות, לדעת באמת מה קורה.
_את - רק מקבלת כל הזמן???!!!
תפס אותי המשפט הזה.
אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. את אדם נותן. בחיים האמיתיים שלך, כמה את באמת מרגישה ראויה לקבל? ראויה לחסד? ראויה לאהבה?
כל הדף הזה מתאר אשה משקיעה ונותנת, וכזאת שנותנת את הנשמה. מי נותן לך?_
ידעתי שתגידי את זה , ידעתי!
אז נכון, יש בזה אולי מן האמת. אולי אני לא מרגישה שאני ראויה לקבל. אקח זאת לתשומת ליבי לפגישה הבאה שלי עם העו"סית. אני חושבת שזו נקודה חשובה, כי היא עשויה להסביר איך נכנסתי למערכת יחסים מתעללת. איך בעצם נתתי לי' להתעלל בי
מעבר לזה, כאשר התכוונתי ב"לתת" לעומת "לקבל", הכוונה היתה טיפה שונה. אני כבר חודשיים מתעסקת עם עצמי, עם הבעיות שלי, חופרת, מתחפרת, מתגוננת. זה מתחיל להיות בשבילי טיפה יותר מדי.
לצאת מתוך עצמי, להקשיב לבעיות של מישהו אחר, לנסות לתרום מהידע והנסיון שלי, מביא אותי לפרופורציה. זאת לא אני שבמרכז, אלא חברתי. לא מדובר פה על בעיות של שלום בית, אלא על דבר שונה בתכלית ולא רק שונה, אלא גם משמח.
לעסוק בהריון ולידה - כאשר התוצאה היא תינוק חמוד ומקסים - זה נושא משמח. לעסוק בשלום בית - זה מתיש, ועל אף שאולי גם זה דומה ללידה, זה הרבה פחות מוחשי. אני לא יכולה באמת "לגעת בתינוק", ללטף אותו מבעד לבטני ולחשוב שהנה, הוא שם, מרגיש אותי ומרגיש אהוב ומלוטף. בשלום בית, הכל בראש. אין ממש את מי ללטף, ואולי גם אין את מי לחלום.
תיכף אתקשר ליועץ ואנסה לקבוע איתו פגישה למחר, רק אני לבד.
עזרה בזוגיות בעייתית
והאמת, יש עוד מתנה שמצאתי. בדרך חזרה הייתי באמת תחת איום פיצוץ ואמרתי לבעלי דברים שלמעשה אף פעם לא היה לי אומץ לומר לו בפרצוף. זה מראה שאני פחות פוחדת ממנו וזה טוב לי, זה מראה לי שאני מתחילה להירפא.
_לצאת מתוך עצמי, להקשיב לבעיות של מישהו אחר, לנסות לתרום מהידע והנסיון שלי, מביא אותי לפרופורציה. זאת לא אני שבמרכז, אלא חברתי. לא מדובר פה על בעיות של שלום בית, אלא על דבר שונה בתכלית ולא רק שונה, אלא גם משמח.
לעסוק בהריון ולידה - כאשר התוצאה היא תינוק חמוד ומקסים - זה נושא משמח. לעסוק בשלום בית - זה מתיש, ועל אף שאולי גם זה דומה ללידה, זה הרבה פחות מוחשי. אני לא יכולה באמת "לגעת בתינוק", ללטף אותו מבעד לבטני ולחשוב שהנה, הוא שם, מרגיש אותי ומרגיש אהוב ומלוטף. בשלום בית, הכל בראש. אין ממש את מי ללטף, ואולי גם אין את מי לחלום._
את כותבת כל כך יפה , מאחלת לך/לכם בהירות, אורך רוח ורגעים של שמחה @}
_לצאת מתוך עצמי, להקשיב לבעיות של מישהו אחר, לנסות לתרום מהידע והנסיון שלי, מביא אותי לפרופורציה. זאת לא אני שבמרכז, אלא חברתי. לא מדובר פה על בעיות של שלום בית, אלא על דבר שונה בתכלית ולא רק שונה, אלא גם משמח.
לעסוק בהריון ולידה - כאשר התוצאה היא תינוק חמוד ומקסים - זה נושא משמח. לעסוק בשלום בית - זה מתיש, ועל אף שאולי גם זה דומה ללידה, זה הרבה פחות מוחשי. אני לא יכולה באמת "לגעת בתינוק", ללטף אותו מבעד לבטני ולחשוב שהנה, הוא שם, מרגיש אותי ומרגיש אהוב ומלוטף. בשלום בית, הכל בראש. אין ממש את מי ללטף, ואולי גם אין את מי לחלום._
את כותבת כל כך יפה , מאחלת לך/לכם בהירות, אורך רוח ורגעים של שמחה @}
עזרה בזוגיות בעייתית
בשלום בית, הכל בראש. אין ממש את מי ללטף, ואולי גם אין את מי לחלום.
יש...את עצמך את ילדייך את משפחתך. ראי זאת כהריון עם קשיים. הריון שצריך מסיבה זאת או אחרת שמירת הריון קפדנית. אבל עדיין הסוף תהיה לידה. לידה שלך את עצמך... לידה של חיים יותר טובים בשבילך ובשביל משפחתך... (עדיין אין אולטרסאוונד שינבא אם זה בן או בת, אם זה יהיה ביחד עם בן הזוג או בניפרד) אבל בכל זאת זה לידה של חיים חדשים.
עכשיו קחי את העצות והתמיכה שנתת לחברה שלך (ושוב את גדולה מהחיים , עם יכולת לצאת מהבעיות וגם לתת לאחרים) והתאימי את זה לנימשל .
יש...את עצמך את ילדייך את משפחתך. ראי זאת כהריון עם קשיים. הריון שצריך מסיבה זאת או אחרת שמירת הריון קפדנית. אבל עדיין הסוף תהיה לידה. לידה שלך את עצמך... לידה של חיים יותר טובים בשבילך ובשביל משפחתך... (עדיין אין אולטרסאוונד שינבא אם זה בן או בת, אם זה יהיה ביחד עם בן הזוג או בניפרד) אבל בכל זאת זה לידה של חיים חדשים.
עכשיו קחי את העצות והתמיכה שנתת לחברה שלך (ושוב את גדולה מהחיים , עם יכולת לצאת מהבעיות וגם לתת לאחרים) והתאימי את זה לנימשל .
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
זהו. התפוצצתי.
אני לא יכולה יותר. יושבת כאן ובוכה ובוכה. לא יכולה יותר. מרגישה כלואה, מרגישה נורא.
זה פשוט נורא שאתמול לא היתה פגישה. אני לא יודעת מה המטפל חושב לעצמו, איך הוא יכול בכזה שיוויון נפש לשכוח פגישה כה חשובה.
הכל התפוצץ.
אני כל כך רוצה לעזוב הכל. נמאס לי. נמאס לי ממנו, נמאס לי לחיות ככה, נמאס לי לשמוע אותו שוב ושוב אומר ש"גם לך יש חלק בדבר", נמאס לי שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו, שהוא רואה את עצמו בסדר.
נמאס לי מהמניפולציות שלו השכם והערב.
ואני לא יודעת מה לעשות
בא לי פשוט לנסוע לבית משפט ולפתוח תיק גירושין.
אבל אני לא מעזה.
למה?
בא לי פשוט לתת לו איזה נבוט בראש, להזיז אותו מהאדישות שלו, לנער אותו!
במקום זה אני בוכה בתסכול.
אני לא יכולה יותר. יושבת כאן ובוכה ובוכה. לא יכולה יותר. מרגישה כלואה, מרגישה נורא.
זה פשוט נורא שאתמול לא היתה פגישה. אני לא יודעת מה המטפל חושב לעצמו, איך הוא יכול בכזה שיוויון נפש לשכוח פגישה כה חשובה.
הכל התפוצץ.
אני כל כך רוצה לעזוב הכל. נמאס לי. נמאס לי ממנו, נמאס לי לחיות ככה, נמאס לי לשמוע אותו שוב ושוב אומר ש"גם לך יש חלק בדבר", נמאס לי שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו, שהוא רואה את עצמו בסדר.
נמאס לי מהמניפולציות שלו השכם והערב.
ואני לא יודעת מה לעשות
בא לי פשוט לנסוע לבית משפט ולפתוח תיק גירושין.
אבל אני לא מעזה.
למה?
בא לי פשוט לתת לו איזה נבוט בראש, להזיז אותו מהאדישות שלו, לנער אותו!
במקום זה אני בוכה בתסכול.
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
עזרה בזוגיות בעייתית
מתחילה יקרה, כל כך קשה לך, אני יודעת. זו דרך קשה ועצובה ואיומה. אבל את הולכת בכיוון הנכון, ואת עושה עבודה נהדרת, ואת תשמחי על זה בסוף! יהיה לך טוב!
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
תודה לכן.
קבעתי עם היועץ לבד למחר בערב.
ועם שנינו ליום ראשון בערב.
בעזרת השם, שיהיה טוב.
קבעתי עם היועץ לבד למחר בערב.
ועם שנינו ליום ראשון בערב.
בעזרת השם, שיהיה טוב.
-
- הודעות: 287
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2007, 12:17
- דף אישי: הדף האישי של שביל_בצד*
עזרה בזוגיות בעייתית
גם אם תתגרשו כדאי שהוא יעבור טיפול.
לצערינו גברים שאלימים כלפי אשתם אלימים הרבה פעמים כלפי גרושתם וממררים לה את החיים.
גם אם בסוף התהליך תהיו גרושים, כדאי לעבור תהליך של ריפוי שלו
לצערינו גברים שאלימים כלפי אשתם אלימים הרבה פעמים כלפי גרושתם וממררים לה את החיים.
גם אם בסוף התהליך תהיו גרושים, כדאי לעבור תהליך של ריפוי שלו
עזרה בזוגיות בעייתית
_זהו. התפוצצתי.
אני לא יכולה יותר. יושבת כאן ובוכה ובוכה. לא יכולה יותר. מרגישה כלואה, מרגישה נורא.
זה פשוט נורא שאתמול לא היתה פגישה._
. איזרי כח, הפגישות עם המטפל הם עוד כלי על מנת לעבור את המשוכה הזאת. אבל את רוב הדרך והעבודה את עושה בעצמך. כן יש עליות וירידות, יש נפילות אבל התבונני קדימה אל סוף הדרך שם בע"ה תבני לך ולמשפחתך קן חמים ובריא , עם אמא חזקה כמוך אין ספק שתצליחי.
(מזכיר לי במעט את טיפולי הפיריון , יש הרבה נפילות הרבה יאוש... עם כל כישלון של טיפול, עם כל מחזור שמקבלים יש יאוש , כעס.. גם בטיפולים הרבה פעמים יש פשלות של המטפלים ועוד... אבל נשים שמצליחות להיות חזקות ונחושות יולדות לבסוף ילד בריא. )
אני לא יכולה יותר. יושבת כאן ובוכה ובוכה. לא יכולה יותר. מרגישה כלואה, מרגישה נורא.
זה פשוט נורא שאתמול לא היתה פגישה._
. איזרי כח, הפגישות עם המטפל הם עוד כלי על מנת לעבור את המשוכה הזאת. אבל את רוב הדרך והעבודה את עושה בעצמך. כן יש עליות וירידות, יש נפילות אבל התבונני קדימה אל סוף הדרך שם בע"ה תבני לך ולמשפחתך קן חמים ובריא , עם אמא חזקה כמוך אין ספק שתצליחי.
(מזכיר לי במעט את טיפולי הפיריון , יש הרבה נפילות הרבה יאוש... עם כל כישלון של טיפול, עם כל מחזור שמקבלים יש יאוש , כעס.. גם בטיפולים הרבה פעמים יש פשלות של המטפלים ועוד... אבל נשים שמצליחות להיות חזקות ונחושות יולדות לבסוף ילד בריא. )
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
עזרה בזוגיות בעייתית
התהליך שאת עושה טומן בתוכו טוב לכולם.
מחייב את כולם לפעולה.
מזיז אותם מהמקום.
עושה טוב
מחייב את כולם לפעולה.
מזיז אותם מהמקום.
עושה טוב
עזרה בזוגיות בעייתית
_קבעתי עם היועץ לבד למחר בערב.
ועם שנינו ליום ראשון בערב.
בעזרת השם, שיהיה טוב._
יופי! מציעה לקחת לפגישה עצמה רשימה עם כל הנקודות שאת רוצה להעלות. וגם לשאול באופן הכי ישיר את המטפל את כל מה שאת רוצה. כשלי היו פגישות עם המטפל הזוגי, לא ממש העזתי להעלות את כל מה שרציתי. למשל, קצת חששתי להגיד לו שנראה היה לי שהוא עצמו חשש מבעלי לשעבר. אז כדאי לפתוח הכל, בלי לחשוש.
כל הכבוד שאספת כוחות לקבוע פגישות. את משהו משהו.
ועם שנינו ליום ראשון בערב.
בעזרת השם, שיהיה טוב._
יופי! מציעה לקחת לפגישה עצמה רשימה עם כל הנקודות שאת רוצה להעלות. וגם לשאול באופן הכי ישיר את המטפל את כל מה שאת רוצה. כשלי היו פגישות עם המטפל הזוגי, לא ממש העזתי להעלות את כל מה שרציתי. למשל, קצת חששתי להגיד לו שנראה היה לי שהוא עצמו חשש מבעלי לשעבר. אז כדאי לפתוח הכל, בלי לחשוש.
כל הכבוד שאספת כוחות לקבוע פגישות. את משהו משהו.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
עזרה בזוגיות בעייתית
באתי להצטרף למקהלה.
אין מה לעשות, יהיו קשיים בדרך. זו דרך קשה. ועדיין, זו דרך של הבראה לעצמך.
בלי קשר אליו.
לעצמך.
אין מה לעשות, יהיו קשיים בדרך. זו דרך קשה. ועדיין, זו דרך של הבראה לעצמך.
בלי קשר אליו.
לעצמך.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
עזרה בזוגיות בעייתית
כי "לא היה ולא נברא" היתה התשובה של הבעל על התקיפה בשבת.
בדיוק. זה ערעור על תפישת המציאות שלך. זה מה שמקומם.
וכמובן, זכרי, מעז יצא מתוק. @}
<ניצן ממחשב אחר>
בדיוק. זה ערעור על תפישת המציאות שלך. זה מה שמקומם.
וכמובן, זכרי, מעז יצא מתוק. @}
<ניצן ממחשב אחר>
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2008, 23:08
עזרה בזוגיות בעייתית
_כי "לא היה ולא נברא" היתה התשובה של הבעל על התקיפה בשבת.
בדיוק. זה ערעור על תפישת המציאות שלך. זה מה שמקומם._
נכון נכון. הכל נכון. אבל אם אתקע על זה, זה לא יעזור לי.
רוצה לספר משהו מדהים.
היום בבוקר, ישבתי ובכיתי, בכיתי ובכיתי. חשתי יאוש עמוק, חשתי בתוך כלוב, כלואה. לא ידעתי מה לעשות, מה אני רוצה. אפילו כוח להתחיל תהליך גירושין לא היה לי. כלום!
ומתוך כך ממש בכיתי לקב"ה שאני לא יכולה יותר, לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלת.
חשתי שאין לי עם מי לדבר. שאין מי שעוזר. ניסיתי לחשוב על כל מיני אפשרויות וחשתי כל כך לבד עם הבעיה. שיתפתי הרי שתי חברות ואף אחת מהן היא לא תמיכה אמיתית כמו שחשבתי וקיויתי. אז היאוש שלי גבר עוד יותר וביקשתי מה' שישלח לי עזרה, שישלח לי מישהו שיעזור לי, כי אני לא מסוגלת יותר! כמובן שיש את העו"סית שלי ואת המטפל ההוא, אבל אצלם זה בתשלום ובטח שאני לא יכולה להתקשר אליהם בכל שניה שאני מרגישה רע. אז גם זו לא ממש עזרה. אני צריכה לפעמים עזרה ראשונה, אמבולנס!
אז היום עבר, הצלחתי גם לצאת לעשות קניות. אחר כך בערב יצאתי לשיעור (פעם ראשונה מזה שנים שאני יוצאת בערב והוא זה ששומר על הקטנים).
כשחזרתי, ממש כמה דקות אחר כך קיבלתי טלפון.
על הקו היה אותו "רב מומחה" שבעלי סיפר שהלך אליו. הוא הציג את עצמו, נשמע מאוד נחמד וענייני. ישר אמר לי שבעלי הולך אליו לטיפול, כבר פעם שלישית. ישר אמר לי שהוא יודע עם מי אני חיה, ושהוא חושב שבעלי אדם גרוע מאוד שמתנהג בצורה איומה לאשתו ושככה אני לא יכולה לחיות.
אחרי שתחקרתי אותו איך בדיוק הוא יודע שבעלי הוא כזה, מסתבר שבעלי השיג את המכתב שכתבתי עליו ופשוט לקח אותו אליו לקרוא, ועוד הראה לו את זה כ"הוכחה" שאני משוגעת ולא נורמלית ושמשהו אצלי לא בסדר, ושהוא חייב דחוף שהרב הזה יעזור לו עם המשפחה שלו, שהמשפחה שלו מתפרקת והוא לא יודע מה לעשות וכו'.
אז הוא קרא את המכתב ואמר לו : "איך אתה אומר שאשתך משוגעת?? תראה באיזו בהירות היא כותבת, תראה איזו שפה יפה! כך לא כותבת מישהי לא נורמלית!" אחר כך הוא סיפר לי שירד עליו כמה שעות, הסביר לו שהוא בעל גרוע, שהוא עושה לי רק רע וכו' וכו'.
הרב הזה התקשר כדי להרגיע אותי, לומר לי שי' מקשיב לו, שלפי דעתו הטיפול יצליח ושלא אאבד תקווה.
הוא גם אמר לי שהוא מאוד רוצה לראות את שנינו וגם להזמין אותנו לשבת שלמה אצלו.
מאוד התרגשתי ושמחתי. חשתי שה' ענה לי על תפילתי ושלח לי את האדם הנכון.
הוא גם נתן לי את הטלפון שלו, כך שיש לי סוף סוף למי להתקשר ולבכות כאשר אני במצוקה כל כך קשה כמו שהייתי היום.
באיזשהו שלב בשיחה, לא זוכרת איזה, הרב אמר לי "מתחילה... שתדעי לך שה' אוהב אותך! ושתדעי לך שהכל יהיה בסדר ויהיה לכם שלום".
זה ממש נשמע לי כאילו ה' בעצמו אמר לי את זה אחרי שכל כך בכיתי לו היום.
אחרי השיחה אמרתי - תודה לך ה' ששמעת את תפילותי.
אני מרגישה הרבה יותר טוב, ברוך ה'.
עכשיו ברגעים אלו בעלי משוחח עם הרב הזה שהבטיח לי "לטפל בו כמו שצריך".
זה לא סותר את זה שבינתיים אמשיך את הטיפול אצל היועץ השני.
למרות שיותר מדי יועצים זה גם לא טוב.
אבל כרגע זה מה שיש.
אתן לה' לכוון את דרכינו.
כל כך תודה לכן על התמיכה, אין לכן מושג כמה שזה עוזר!
בדיוק. זה ערעור על תפישת המציאות שלך. זה מה שמקומם._
נכון נכון. הכל נכון. אבל אם אתקע על זה, זה לא יעזור לי.
רוצה לספר משהו מדהים.
היום בבוקר, ישבתי ובכיתי, בכיתי ובכיתי. חשתי יאוש עמוק, חשתי בתוך כלוב, כלואה. לא ידעתי מה לעשות, מה אני רוצה. אפילו כוח להתחיל תהליך גירושין לא היה לי. כלום!
ומתוך כך ממש בכיתי לקב"ה שאני לא יכולה יותר, לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלת.
חשתי שאין לי עם מי לדבר. שאין מי שעוזר. ניסיתי לחשוב על כל מיני אפשרויות וחשתי כל כך לבד עם הבעיה. שיתפתי הרי שתי חברות ואף אחת מהן היא לא תמיכה אמיתית כמו שחשבתי וקיויתי. אז היאוש שלי גבר עוד יותר וביקשתי מה' שישלח לי עזרה, שישלח לי מישהו שיעזור לי, כי אני לא מסוגלת יותר! כמובן שיש את העו"סית שלי ואת המטפל ההוא, אבל אצלם זה בתשלום ובטח שאני לא יכולה להתקשר אליהם בכל שניה שאני מרגישה רע. אז גם זו לא ממש עזרה. אני צריכה לפעמים עזרה ראשונה, אמבולנס!
אז היום עבר, הצלחתי גם לצאת לעשות קניות. אחר כך בערב יצאתי לשיעור (פעם ראשונה מזה שנים שאני יוצאת בערב והוא זה ששומר על הקטנים).
כשחזרתי, ממש כמה דקות אחר כך קיבלתי טלפון.
על הקו היה אותו "רב מומחה" שבעלי סיפר שהלך אליו. הוא הציג את עצמו, נשמע מאוד נחמד וענייני. ישר אמר לי שבעלי הולך אליו לטיפול, כבר פעם שלישית. ישר אמר לי שהוא יודע עם מי אני חיה, ושהוא חושב שבעלי אדם גרוע מאוד שמתנהג בצורה איומה לאשתו ושככה אני לא יכולה לחיות.
אחרי שתחקרתי אותו איך בדיוק הוא יודע שבעלי הוא כזה, מסתבר שבעלי השיג את המכתב שכתבתי עליו ופשוט לקח אותו אליו לקרוא, ועוד הראה לו את זה כ"הוכחה" שאני משוגעת ולא נורמלית ושמשהו אצלי לא בסדר, ושהוא חייב דחוף שהרב הזה יעזור לו עם המשפחה שלו, שהמשפחה שלו מתפרקת והוא לא יודע מה לעשות וכו'.
אז הוא קרא את המכתב ואמר לו : "איך אתה אומר שאשתך משוגעת?? תראה באיזו בהירות היא כותבת, תראה איזו שפה יפה! כך לא כותבת מישהי לא נורמלית!" אחר כך הוא סיפר לי שירד עליו כמה שעות, הסביר לו שהוא בעל גרוע, שהוא עושה לי רק רע וכו' וכו'.
הרב הזה התקשר כדי להרגיע אותי, לומר לי שי' מקשיב לו, שלפי דעתו הטיפול יצליח ושלא אאבד תקווה.
הוא גם אמר לי שהוא מאוד רוצה לראות את שנינו וגם להזמין אותנו לשבת שלמה אצלו.
מאוד התרגשתי ושמחתי. חשתי שה' ענה לי על תפילתי ושלח לי את האדם הנכון.
הוא גם נתן לי את הטלפון שלו, כך שיש לי סוף סוף למי להתקשר ולבכות כאשר אני במצוקה כל כך קשה כמו שהייתי היום.
באיזשהו שלב בשיחה, לא זוכרת איזה, הרב אמר לי "מתחילה... שתדעי לך שה' אוהב אותך! ושתדעי לך שהכל יהיה בסדר ויהיה לכם שלום".
זה ממש נשמע לי כאילו ה' בעצמו אמר לי את זה אחרי שכל כך בכיתי לו היום.
אחרי השיחה אמרתי - תודה לך ה' ששמעת את תפילותי.
אני מרגישה הרבה יותר טוב, ברוך ה'.
עכשיו ברגעים אלו בעלי משוחח עם הרב הזה שהבטיח לי "לטפל בו כמו שצריך".
זה לא סותר את זה שבינתיים אמשיך את הטיפול אצל היועץ השני.
למרות שיותר מדי יועצים זה גם לא טוב.
אבל כרגע זה מה שיש.
אתן לה' לכוון את דרכינו.
כל כך תודה לכן על התמיכה, אין לכן מושג כמה שזה עוזר!