עיכוב בדיבור דיספרקסיה

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את כל החברים בקבוצה בשנה טובה ומתוקה!!
מי ייתן ובשנה זו שבאה עלינו לטובה ילדנו ידברו רגיל!!

האם הגיוני שילד כבן 4.4 אינו בקיא בצבעים?
כשיש קשיי שליפה וארגון שפתיים, נפוץ שיש קושי בשיום צבעים.
האם הוא מזהה את הצבעים ("תראה לי אדום/ צהוב")?
בכל מקרה, יש רצף מקובל של רכישת הצבעים, וסביר שילד שנמצא בשלב הרכישה יתבלבל בין ירוק לכחול.

שנה טובה!

ערב טוב
הקלינאית התקשורת הגדירה את הנ"ל.. שאורי נמצא לקראת סיום רכישת הצבעים..תראה לי אדום,צהוב אורי מזהה.
אך כשאני שואלת אותו איזה צבע הוא עונה לי..כמו לימון צהוב.החלטתי ללמד אותו שוב את כל הצבעים..כל שבוע צבע אחר..נקווה לטוב!

שלום
אני דודה לילד שאובחן בדיספרקציה . הוא כמעט בן ארבע ומטופל למעלה משנה אצל קלינאית תקשורת. הוא מדבר, אך באופן לא ברור והדבר יוצר אצלו תסכול גדול. הוא צועק לעזרה.
אנו מבקשים עזרה בהמלצה על קלינאית תקשורת מתאימה
באיזור רחובות, ראשון לציון. ממש ממש תודה!!!

שליחה על ידי ורד* » 22 דצמבר 2014, 23:04

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב, תודה רבה על המענה. יש לי שאלה מה לעשות במקרה שילדים צוחקים על הדיבור של הילד?? אם צוחקים עליו מולי ואני רואה שהוא לא אומר כלום אני שותקת כדי לא לעשות עניין. ויש מקרים שהוא מספר לי שצחקו עליו בגן ואני אומרת לו שאנחנו מטפלים בדיבור ושהוא מאוד מתקדם ושזה יסתדר ושלא אכפת לנו מה אומרים וחושבים ילדים אחרים. כשזה נעשה מולי, מה אני אמורה לעשות? להגיד משהו לילד שצוחק עליו? דיברתי עם קלינאיות תקשורת רבות במשך השנים. ולא קיבלתי תשובה שנראת לי נכונה. אשמח לעצה

האם הילדים האלה לומדים עם בנך בגן?
אם כן - אפשר לנסות ולבנות בשיתוף עם הגננת תוכן למפגש, שדן בשונות הבין אישית (לדעתי, זה היה נושא השנתי הקודם - "האחר הוא אני") ובחולשות השונות. גננת חכמה תדע לתת דוגמות שלא תזכרנה ילד בשמו אך תהיינה קרובות דיין כדי שהילדים יבינו במה מדובר. הרעיון הוא לעודד את הילדים לאמפתיה ולעזרה הדדית. אני בטוחה שיש בגן גם ילד שעדיין בורח לו/ ילד שמתקשה להיפרד בבקרים/ ילד שלא תופס טוב כדור וכו'.

מה דעתכן על שילוב ילד עם דיספרקסיה קשה בכיתה א רגילה??
בני בגן שפה- חובה, בן 6, עם בעיית קשה בדיבור. (לא מצליח להרכיב משפטים, יותר משלש מילים, , וכן... בעית קשב וריכוז ,מובנות דיבור מאוד נמוכה ולקינוח... לקות למידה...).
אבל...,
תקשורתי בצורה בלתי רגילה, חינני , כובש במראהו ובמזגו הנעים והרגיש לסובבים,ואהוב בכל מקום איליו הוא מגיע.
מצליח להבין מצבים סביבו ולתקשר עםן מעט מילים , הסברים בידיים וכו....
מה עושים???
בכיתה של חינוך מיוחד אני חשה שהוא "ירד" ביכולות החברתיות והקוגניטיביות שלו,
מצד שני... אין לו סיכוי לשילוב רגיל בכיתה א רגילה?

האם אתן מכירות מסגרות בירושלים והסביבה שמתאימות לו? אני מעדיפה מקום דתי,אבל לכיתות הנמוכות, לא קריטי לי.
אשמח מאוד לתגובותיכן!!

היי אימהות,
מה שלומך?

אני לא מכירה מסגרות, שאוכל להמליץ עליהן, אבל צוות הגן/ המתי"א שלכם אמור לפרוש בפנייך אפשרויות, גם אם ההמלצות של הצוות אחרות מהכיוון שלך.

מצד שני... אין לו סיכוי לשילוב רגיל בכיתה א רגילה?
קשה לומר.
כנראה שלא ייצא בסוף שנת הלימודים לפי הציפיות הסטנדרטיות מתלמיד בוגר כיתה א', אבל אם תציבי יחד עם הצוות מטרות אישיות - נראה ש... למה לא?
איך המוטוריקה העדינה שלו? כתיבה?
ואיך המודעות הפונולוגית שלו? יש מוכנות לרכישת קריאה וכתיבה?
אולי יש באזורכם בית ספר רגיל, שיש בו "כיתות קטנות" = כיתות חינוך מיוחד, שמאפשרות לימודים בכיתת האם יחד עם שילוב במינון מותאם אישית בכיתה "רגילה" כולל הפסקות חצר משותפות. אולי זה המתכון הנכון עבורכם?

תפילה לאם,
תודה על מהירות התגובה.
המוטוריקה העדינה שלו מצויינת.
לגבי קריאה וכתיבה , מתחילים עכשיו... בתי הגדולה לימדה אותו את האותיות א+ב בשבת אחת, ומאז הוא מזהה אותן בספרים, שלטים וכד.. אבל לא עשינו כלום מעבר.
לצוות הגן אמור להיות את כל הידע לגבי בי"ס רגיל עם שילוב? כי למיטב הבנתי אין הרבה בתי"ס עם שילוב, בנוסף, יש לי תחושה מאוד חזקה שהכיוון של רוב מורי ועובדי החינוך המיוחד
הוא להמשיך בחינוך המיוחד...
הייתי מאוד רוצה להתייעץ עם מישהו נייטרלי, לא מהגן, שיתן לי כיווני חשיבה מעניינים , מקוריים , בעלי תעוזה.... ולא- קדימה לחינוך המיוחד..

המוטוריקה העדינה שלו מצויינת.
נ-ה-ד-ר!

בתי הגדולה לימדה אותו את האותיות א+ב בשבת אחת, ומאז הוא מזהה אותן
נ-פ-ל-א!

ואיך היכולת החשבונית שלו?

וגם מצוין שאת חושבת ובודקת כבר מעכשיו.
אתם מוזמנים לוועדת שילוב/ השמה בקרוב?

_תחושה מאוד חזקה שהכיוון של רוב מורי ועובדי החינוך המיוחד
הוא להמשיך בחינוך המיוחד..._
לצערי, נראה לי שאני נאלצת להסכים אתך במידה לא מבוטלת.

אבל!!! החלטה הסופית היא שלכם. אנחנו הוצאנו ילדה מגן שפתי והעברנו לגן רגיל בניגוד לעמדת כל הצוות. היום היא בכיתה רגילה בתוספת שעות שילוב.
לצוות הגן אמור להיות את כל הידע לגבי בי"ס רגיל עם שילוב?
לא בטוח שלצוות הגן, אבל לצוות שמעליו בהחלט אמור להיות. וכך גם אם לא תוכלי לראות בהם כתובת נייטרלית להתייעצות, הם ישמשו לך כתובת לאינפורמציה. ואפשר לחפש גורם מקצועי בלתי תלוי להתייעצות. רק שימי לב, שהגורם הזה יהיה א) מספיק מקצועי ונאמן לדעתו (כי קרה לי שהתייעצתי עם פסיכולוג, שכשהעובדות יכלו להתפרש כך או כך, נטה לפרש כמו שההורים שהגיעו אליו העדיפו, ואמנם נחמד לקבל חיזוק לעמדתך, אבל זה לא בדיוק "זה".) ו-ב) מספיק מעורה בנהלי משרד החינוך (כדי שלא יקריץ לך דו"ח שממליץ שהילד ישתלב בכיתה רגילה בסיוע של סייעת צמודה בהיקף של 30 ש"ש, ואז יתברר לך, שלא רק שמשה"ח בחיים לא יאשר סייעת כזאת מטעמו, אלא שאפילו יאסור על הכנסת סייעת במימון הורים, ואז מה עזר לך כל הדו"ח הזה?!).

ודרך אגב, יש מקרים של בתי"ס רגילים, שבדחיפה של הורים, שרתמו אליהם קבוצה גדולה דיה, פתחו כיתה מיוחדת. אני חושבת שלביה"ס יכול להיות אינטרס לעשות זאת, כי הם מתוקצבים על כיתות כאלה, ואולי יכולים לנייד את המשאבים בצורה כזאת שגם כיתות אחרות תיתרמנה, וגם מבחינה יח"צנית זה יכול להיות חיובי עבור ביה"ס להצטייר כמשלב.

ועדות ההשמה הן בחודש הקרוב.
מי זה הצוות שמעל צוות הגן? הפקידים ב עיריה?
מכירה מישהו נייטרלי איכותי, כפי שציינת?
כמה שעות שילוב זכאים ילדים במצבו, בבי"ס רגיל?
ושוב... מכירה בי"ס בירושלים והסביבה שמשלב?, אולי מכירה מישהו שיסייע בחיפוש?...

תודה, לילה טוב!!

מי זה הצוות שמעל צוות הגן?
להבנתי, צוות המתי"א: יש מדריכה לקלינאית התקשורת, יש מדריכה לגננת, יש מנהל/ ת מתי"א, יש פסיכולג/ ית גן מהשפ"ח. כל החבר'ה האלה.

מישהו נייטרלי איכותי
ממממ... לא ממש. בדיעבד לא ממליצה על הפסיכולוג שנעזרנו בו דרך המכון להתפתחות הילד, אבל אולי במרוצת השנים יצא לכם להכיר מישהו מוצלח במכון באזור מגוריכם?
ואם לא - הייתי מגגלת או בודקת דרך קופת החולים, ולפני קביעת פגישה משוחחת בטלפון כדי להתרשם באופן כללי מהגישה, לשמוע על מידת הבקיאות בנהלי משרד החינוך וכן הלאה.
אין איש מקצוע שמכיר את הילד, ושאת מתרשמת מהגישה שלו?

_כמה שעות שילוב זכאים ילדים במצבו, בבי"ס רגיל?
ושוב... מכירה בי"ס בירושלים והסביבה שמשלב?_
לצערי, לא יודעת לענות על זה, אבל אולי ב{{}}ככר השוק, ובכל מקרה, אני חושבת שהצוות המטפל אמור לדעת את המידע הזה.
האם כל בוגרי הגן שלו ממשיכים תמיד לחינוך מיוחד או שמגיעים לרמה שאין שאלה בדבר שילובם בחינוך הרגיל? אין מקרי ביניים?

שלום , בני בן 3 מאובחן בדיספרסיה , התחלנו טיפול במכון של פרו אתי דרומי בת"א פעם בשבוע
האם אתן מכירות אותו ? האם יש המלצות על מישהי אחרת שמתמחה בדיספרסיה באזור המרכז
הטיפול שם הוא דיי יקר ואני רוצה להיות בטוחה האם שווה , הילד כבר מתוסכל וגם אני ..
אשמח לתשובות תודה

שלום לך!
לא מכירה את המכון, אבל פרופ' אתי דרומי היא קלינאית ותיקה וידועה.
בהצלחה!

תודה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום!
ראשית תודה על המידע הרב המועיל והמנחם ,מחמם לשמוע את החוויות והתמודדויות של כולן!
שאפו על כמות השנים שהשיח פועל ומייעץ....
יש לי ילדה ( רובן עם בנים- מה זה אומר?!) מקסימה כמעט בת ארבע עם דיספרקציה
מטופלת ב2 קלינאיות וטופלה בעבר בריפוי בעיסוק ופזיותרפיה,
בועדת השמה קיבלה אפשרות לגן שפה או גן תצפית-
מה עדיף? ( גן שפה ליד הבית לצד גן עם החברות משנה שעברה / גן תצפית עם הסעה )
ההתלבטות גוברת לצד המעלות והחסרונות...
יש למי עצה מנסיון?

לא מכירה את המינוח "גן תצפית". תוכלי להסביר?

תראי מה מצאתי בגוגל:
כיתות גן תצפית מיועדות לקידום ילדים בעלי עכוב בהתפתחות ובלמידה וכן לביצוע אבחנה מבדלת. מטרות אלה מושגות באמצעות עבודה חינוכית-טיפולית (הוראה דיאגנוסטית), רפואית ואבחונית, באווירת קבלה, חום, הכלה ומקצועיות חינוכית וטיפולית. מטרת ההתערבות החינוכית-טיפולית הינה לבנות עבור כל תלמיד תכנית לימודים אישית וליישם את התכנית במהלך כל שעות הפעילות. לכל כיתה תכנית לימודים כיתתית התואמת את הצרכים הקוגניטיביים והרגשיים של התלמיד.

מתוך:
http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp ... &item=1952

אוקיי. תודה תמר.

אז אם הבנתי נכון (כרגע בערפול קל של ההכרה P-: +

), גן תצפית הוא גן חינוך מיוחד, שמכניסים אליו מיש-מש של ילדים שאבחנתם לא ברורה. הגן מנסה לאבחן אותם ולצד זאת לאורך השנה מטפל בהם לפי תכנית אישית.

אם כך, הייתי מעדיפה באופן עקרוני את גן השפה:

מכוון למטרה הטיפולית העיקרית של בתך;
מאותה הסיבה סביר שיכלול יותר ילדים שתהיה לה אתם שפה משותפת. על פניו גן התצפית יכול להכניס תחת כנפיו ילדים בעלי קשיי תקשורת, בעיות התנהגות...;
קרוב הביתה וקרוב לחברות (+אפשרות לשילוב בגן הרגיל יום/ יומיים בשבוע).

מסייגת ומציעה לבדוק מיהם צוותי הגנים ומי הילדים ששובצו לגנים, כי גם גן שהוגדר "שפתי" יכול להיות לא ממש ספציפי, ואולי דווקא גן התצפית כן יכלול ילדים שרלוונטיים לבתך כחברים למשחק, והגישות הטיפוליות, הניסיון, הגישה הכללית לילדים ואפילו התנאים הפיזיים והציוד בגן יכולים להשפיע.
לבקר בגנים ולהתרשם ממראם ומהגננות (אם לא מהצוות הפארא רפואי) תוכלי בוודאי עוד עכשיו, כי גני חנ"מ פעילים גם ביולי ולפעמים עוד פנימה אל אוגוסט. לברר מהו השיבוץ לשנה"ל הבאה אולי תוכלי דרך הגננות (בשיחת היכרות פנים אל פנים) או בעירייה/ במתי"א.

בהצלחה רבה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על התגובה המהירה וההגיונית....
דיברתי גם עם אחת מוועדות ההשמה שהשמיעה לי בין השורות
שתמיד עדיף להתחיל בגן שפה כי מגן תצפית ״ קשה״ לצאת משם....
גם גן שהוגדר "שפתי" יכול להיות לא ממש ספציפי???
אם לא עובדים על שפה - אז מה הוא כן?
איך אני אמורה להבין מהצוות אם זה מתאים לבתי?
אני רוצה להעניק לה את המקסימום למידה בשנה הבאה
בלי הצורך להיכנס למסגרת ״ מיוחדת״ ?!
תודה .

שתמיד עדיף להתחיל בגן שפה כי מגן תצפית ״ קשה״ לצאת משם....
נשמע מוזר, כי כמו שעולה מההגדרה שמצאה תמרוש רוש, גן כזה הוא תחנת מעבר.
מניסיון אישי בשני הכובעים (אם לילדה בגן שפתי + קלינאית בגן שפתי) - גם בגן שפתי לא תמיד פשוט לצוות לשחרר, אבל אם בכל זאת ההורים נחושים, זה אפשרי.

גם גן שהוגדר "שפתי" יכול להיות לא ממש ספציפי???
כן.
קודם כול, סיכוי טוב שגם אם כל הילדים בעלי קשיי שפה במשבצת "הקושי העיקרי" שלהם, הם יכולים להביא אתם עוד סל של קשיים רגשיים או מוטוריים ועוד כיד הדמיון הטובה עלייך.
ושנית, ייתכן שיבוץ של ילדים שהקושי העיקרי שלהם הוא אחר, אך טרם אובחן רשמית, או שבשל מחסור בגנים ייעודיים או מסיבה טכנית אחרת הושמו בגן השפתי.

אם לא עובדים על שפה - אז מה הוא כן?
בוודאי שפועלים לחיזוק השפה, ולכן כתבתי שהגן השפתי מכוון למטרה הטיפולית העיקרית של בתך , אך עם זאת מטפלים גם במיומנויות רבות אחרות. סביר שצוות הגן יכלול גם מרפאה בעיסוק, מטפלת רגשית ועוד.
קלינאית תקשורת תראה את הילדה בגן כנראה שלא יותר מיומיים בשבוע. אפשר לקוות שתיתן הדרכה מסוימת לצוות לעבודה בימים האחרים, אך בסופו של דבר המערכת היומית תיראה דומה למה שמוכר לך מגנים רגילים בתכלית הרגילות. ההבדלים הבולטים יהיו במפגשים, שאז תשב בתך בקבוצה קטנה יותר, ותוכן המפגשים כמו גם משכם ואופי המחשת הנושא הנלמד יותאמו ליכולות הילדים (שאינן הומוגניות בהכרח).

איך אני אמורה להבין מהצוות אם זה מתאים לבתי?
לנסות לשאול ולהתרשם כמה שאפשר מהנעשה בגן. אפשר גם לתאר באוזני הגננת מה שנראה חשוב בעינייך עבור הילדה ולהקשיב לתגובתה.

_אני רוצה להעניק לה את המקסימום למידה בשנה הבאה
בלי הצורך להיכנס למסגרת ״ מיוחדת״ ?!_
המממ... אבל שתי המסגרות שאת מתלבטת ביניהן הן "מיוחדות"...
למה לא להיכנס למסגרת כזאת? זאת לא חתונה קתולית.

הבלבול הולך וגובר!!!
מטרת ההתערבות החינוכית-טיפולית הינה לבנות עבור כל תלמיד תכנית לימודים אישית וליישם את התכנית במהלך כל שעות הפעילות. לכל כיתה תכנית לימודים כיתתית התואמת את הצרכים הקוגניטיביים והרגשיים של התלמיד
תחנת מעבר?!
לאיפה? יודעים בדיוק שהבעיה שלה דיספרקציה !
ההגדרה לא נכונה כנראה או שלא מיישמים בפועל;
ראשית יודעים כבר מה הבעיה של הילדה ושנית אמרו לי במפורש שאין כיתה ספציפית לשפה יש כיתה עם מכלול בעיות .
הרופאה התפתחותית והקלינאיות המליצו גן שפה,
הועדה שלחה לגן תצפית, הייתי עם הילדה עם הצוות של גן תצפית
והשמיעו לי ש10% יוצאים אחר כך לחיים רגילים, 30% עולים לגן שפה....
קיבלתי את ההרגשה שהם לא נותנים לילדה בכלל אופציה להשתלב בבית ספר רגיל בהמשך
הסתכלו עליה כאילו יש לה דרך ארוכה ...
הילדה מאד חכמה ,פלפלית ומבינה הכל- אבל יש לה בעיה להוציא את המילים בהיגוי הנכון
( אני מבינה את רוב המילים שהיא אומרת ואם לא היא עושה תנועות או מוצאת חלופה למילה אחרת שאבין)
הקלינאיות מתעקשות שמספיק לה גן שפה וטוענות שעדיף להתחיל מ״הקל לכבד״- לראות אם היא אכן משתלבת שם...
הפסיכולוגית בועדת השמה ממליצה שתהיה בגן תצפית ב״חממה״ ואח״כ לעלות רמה...
קלינאית תקשורת תראה את הילדה בגן כנראה שלא יותר מיומיים בשבוע
מה הרווח? אני הולכת פעמיים בשבוע לקלינאית רוצה יותר מסיבי.
איפה עובדים יותר על הפה? מילים ושפה? כל השאר זה בונוס....
כמספר השואלות כן מספר הדעות - אני כבר מבולבלת מה ההכרעה הנכונה?

וואו!
עושה רושם מבלבל ביותר.
לפני שאני מנסה להמשיך לחשוב אתך, רוצה לומר שחשובה יותר מההחלטה היא ההשלמה אתה. כלומר, ברגע שתבחרי כיוון כלשהו - נסי להימנע מלחשוב "מה היה אילו" אלא להתמודד עם הבחירה ולהפיק ממנה את המיטב.

תראי, לא נתקלתי בחיה כזאת, "גן תצפית", ולכן מה שכתבתי הסתמך על הציטוט שמצאה תמרוש ועל הבנתי אותו.
לגופו של עניין, לא ברור לי מה יתרום גן כזה יותר מאשר גן שפתי לבד מההסתייגות שכבר ביטאתי לבדוק מיהם צוותי הגנים ומי הילדים ששובצו לגנים . אבל על פניו נראה שהגן השפתי עדיף.
אפשר לפנות לפסיכולוגית בוועדה ולבקש שתסביר את המלצתה, אלא שנראה שמלבדה ממליצים כולם על הגן השפתי, ולדעתי דמויות טיפוליות שכבר מכירות את הילדה, ולא רק ראו אותה כמה דקות במקרה הטוב, וכמובן הוריה רלוונטיים יותר בהחלטה.
כמו כן, אני באופן אישי סולדת מגורמים שמתקשים להאמין בהתקדמותו של הילד.

אני באופן אישי סולדת מגורמים שמתקשים להאמין בהתקדמותו של הילד.

מקווה שלא אבלבל יותר מלהועיל...
ממה שאני מכירה מסגרות של חנ"מ - לפעמים יש קשר הדוק בין ההגדרה של המסגרת (גן שפה, גן התנהגות, אחר) לבין מה שקורה בפועל ולעתים לצערי הקשר רופף יחסית.
רופף יחסית - הכוונה: רוב הילדים שמגיעים לגן שפה הקושי העיקרי שלהם הוא שפתי, אבל לא בהכרח הוא הקושי היחיד ולא בהכרח שאין אחד-שניים שהקושי המרכזי שלהם הוא לאו דווקא שפתי אלא אחר.
קשה מאוד לדעת דברים כאלה מראש.

המרחק הפיזי הוא פרמטר משמעותי בעיני כי ממה שנתקלתי - הסעות לפעמים מהוות גורם קושי נוסף על ילד שבלאו הכי לא הכל זורם לו. (שעת יציאה בבוקר שמותאמת לא לצרכי הילד אלא לצרכי חברת ההסעות, איסוף ילדים נוספים במרחב הגיאוגרפי שעשוי להאריך מאוד את הדרך, כי נוסעים לא בקו ישיר אלא דרך "תחנות איסוף", נהגים - חלקם סימפטיים וחביבים וחלקם לא, בכל מקרה זה לעבור פרק זמן קצר או ארוך עם מבוגרים שהם לא אבאמא ולא הצוות החינוכי של הגן ושלפעמים הם מתחלפים. נכון שעקרונית אמור להיות מבוגר מלווה בכל הסעה כזו, אבל לרוב אלה אנשים שאין להם אופציה יותר טובה להתפרנס.. ראיתי ילדים מאושרים במסגרות חנ"מ ששווה היה "לסבול" את ייסורי ההסעה, אבל זה בהחלט "מוקד קיטורים" אצל הורים לילדים במסגרות חנ"מ שאני הכרתי).
מה שאני הכי לא מבינה מהתיאור שלך: את אומרת שהיא חכמה ומבינה הכל. כלומר בעיבוד והבנה של השפה אין שום קושי? גם הצוות חושב כך ורואה את הדברים כך? (לא שאני חושבת שאת לא יודעת הכי טוב, רק מנסה להבין את נקודת מבטם). בהפקה של שפה - לדבר, לתקשר שפתית - האם הקושי הוא אך ורק היגוי או קושי בכלל לתכנן מבע שפתי, משפט, למצוא את המלים שהיא רוצה לומר?
אני מנסה להבין למה בעצם לכתחילה גן שפה.

ברוב גני השפה שהכרתי (ולא הכרתי כל כך הרבה) האוכלוסייה שמגיעה היא ילדים שאצל רובם הקושי המרכזי הוא שפה, אבל זה לא אומר שאין קשיים נלווים, ולא אומר כאמור שאין מעט ילדים שהקושי המרכזי שלהם הוא לאו דווקא שפה. אבל הפקטור שיותר משמעותי בעיני: את כותבת איפה עובדים יותר על הפה? מילים ושפה? אני יודעת שאשמע הזוייה אבל לא ראיתי שום גן שפה (כאמור, ראיתי מעט) שזה הפוקוס שלו. שזוהי השפה המקצועית בה הוא משתמש.
מבחינת טכניקות עבודה, לי נדמה היה מהצצה בגנים הללו שהטכניקות של הצוות הן כאילו מדובר בילדים לקויי למידה צעירים, טרום תהליכי למידה פורמאלית בית ספרית, ועיקר העיסוק היה בפיתוח קוגנטיבי, "אסטרטגיות למידה" (אני לא ממציאה, כך הגננות קראו לזה), פירוק למרכיבים יותר קטנים ויותר קלים לעיכול של כל מידע לימודי, ודחיפה הכי חזקה שניתן לדמיין בתחומים של אוריינות (ידע אותיות והלאה משם, כנ"ל מספרים). זה כאילו היה ידע של גן רגיל פלוס הטרמה לידע של כיתות א-ב בכלים של פירוק לרכיבים כמה שיותר קטנים.
ממה שראיתי - התרשמתי מצוות מאוד חם ואוהב את הילדים, רואה אותם דרך המשקפיים שלו - כלומר התחומים שהוא מוצא לנכון לקדם.
כן היתה תיאורטית תוכנית עבודה מותאמת אישית לכל ילד אבל בעצם רוב התכנים הנלמדים היו די דומים.
מה שהילדים עשו רוב היום היה יותר דומה לטעמי לעבודה של גננת/מורה לחנ"מ מאשר לעבודה של קלינאית תקשורת.
כך אני חושבת, כך אני התרשמתי, אלה המשקפיים שלי. אנשים אחרים מן הסתם היו רואים אחרת.

ת'כלס (אם את רוצה לשמוע את דעתי ת'כלס, ואולי היא לא רלבנטית כאן.. מה שתרגישי): אם בשורה התחתונה שהות בגן רגיל יוצרת אצל הילדה צבירה של המון תיסכולים וקושי להשתלב בחלק גדול מידי מתהליכי הלמידה והמשחק והיצירה והחיברות שם, הייתי שוקלת בחיוב רב גן שפתי/אחר (לא מכירה גן תצפית, לא מכירה את המושג) ומגיעה מראש עם ציפיות יחסית נמוכות באשר למידה ההתאמה והכיוונון האישי והמדוייק מאוד של הצוות כלפי הילדה שם. היא תקבל, ותקבל דברים טובים, אבל לאו דווקא בדיוק את מה שהיא צריכה, ולפעמים גם בדיוק את מה שהיא לא צריכה, בגלל אילוצי מערכת.
אם בעצם כשהילדה יושבת במפגש בגן היא מבינה שפתית את רוב מה שהיא שומעת, מבינה הוראות, מבינה סיפורים, מבינה את הקניית ידע ושיחה שהגננת מפתחת במפגשי מליאה, והקושי הוא רק בהפקת שפה, ועוד יותר אם הקושי הוא רק בהיגוי - הייתי שואלת את עצמי האם מה שגרם להפנות אותה למסגרת אחרת הוא משהו שיכול להיפתר עם הדרכה מתאימה לצוות של הגן. הייתי שואלת אותך מה בקושי של הילדה הפך את המציאות בגן רגיל לבלתי נסבלת עבורה (מתנצלת מראש - אין לי מושג מה עברתם עד שהגעתם הלום, על איזה כאבים אולי אני דורכת, כמה היא סבלה או לא סבלה... ואולי את כל זה כבר עברתם בראשכם מיליון פעם וכבר אין כוח לספר את כל הסיפור לאדם שרק מציץ פה לרגע..)

מבחינת טיפול ספציפי של קלינאית תקשורת לקושי הספציפי - ממה שראיתי, לא תמיד במסגרת חנ"מ היא תקבל יותר שעות של טיפול ספציפי פרטני, ולצערי הענקי לפעמים להיפך, הטיפולים הופכים מפרטני לטיפול בקבוצה של שניים-שלושה ילדים ויותר כי "צריך לאגם משאבים" - או במלים אחרות: אילוצי מערכת.
אלה דברים שממש קשה לצפות מראש, אלה דברים שמשתנים משנה לשנה.
שוב, מדגישה את זה כדי לשאול מה בעצם בקושי שלה גרם להפנייה לגן שפתי/אחר (ואולי, אני סתם פותחת פצעים כואבים אחרי שכבר דשתם בעניין בלי סוף..).
סיבה טובה בעיני להפנות לגן שפה/אחר היא כשהשהות במסגרת גן "רגיל" הופכת לכואבת מידי, מתסכלת מידי. נושאת בתוכה פצעים רבים מידי.
או אם מדובר בגן שפתי כשהקושי השפתי של הילד הוא כוללני, כאילו בעצם סוג של "לקות למידה" שעדיין לא קיבלה אבחנה פורמאלית, כשהקושי הוא לא רק שפה אלא בתהליכי רכישת ידע בכלל, קשב וכו'.
נגיד ילד עם קושי משמעותי ספציפי בהיגוי גם אם הוא מאוד מאוד חמור לאו דווקא יקבל קידום יותר משמעותי בגן שפתי, לעניות דעתי.
ייתכן שהוא יחווה שם פחות תיסכול חברתי. אבל זו בעייה שלעניות דעתי אפשר לפתור עם הדרכה טובה לגננת עם גישה חיובית בגן רגיל.
ילד עם קושי יותר כוללני, שבעצם עוד שנה שנתיים הצוות יאבחן אותו כסובל מלקות למידה, קשב וריכוז, כאלה - ילד שיושב במפגש בגן ולא כל כך מבין על מה מדברים - לעתים יקבל קידום כן משמעותי במה שמוגדר כגן שפתי, על כל חסרונותיו אבל גם יתרונותיו.
ושוב, מקווה מאוד שלא בילבלתי ומתנצלת מראש אם כן.

רואה עכשיו תפילה שכתבנו דומה.. רק במלים אחרות.
(אני כותבת מהירהורי לבי, איך שאני מבינה את המערכת.. )

וואו איזה תשובות מעמיקות ומחכימות....
חשובה יותר מההחלטה היא ההשלמה איתה
איזה משפט חזק - ממש תפס אותי בזמן הנצרך!
ממש גרם לי לשחרר- לשלוח אותה לגן שפה ברוגע....

ללב _שומע- תודה על שפתחת אל ליבך וזמנך עבורי,
כמו שכתבת ,אכן דשתי בנושא כבר תקופה ארוכה ועמוסה בלבטים
ומקווה לצאת לדרך חדשה רגועה ומאושרת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני סבתא לנכד שמלאו עתה 3. ילד נבון,ערני, חברותי, שמח , מוצץ אצבע.
לטעמי לא תמיד מדבר ברור והמשפטים מאד קצרים.
טון הדיבור שלו נמוך.
האם יש צורך לפנות לקלינאית תקשורת ואם כן האם אפשר להמליץ על מישהו/י באזור חיפה או יוקנעם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות הדף לא היה פעיל המון זמן ומאוד מעניין לדעת איך הילדים היום?הדביקו את הפער? איך התקדמו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי בן בן שנתיים וחודש שלא כ"כ מדבר ומטופל אצל ק.תקשורת רציתי לדעת מה קורה במרוצץ השנים? יש אופטימיות ? הוא מתקדם כל הזמן אבל ביחס לבני גילו הוא רחוק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני הייתי שמחה לשמוע מאימהות שהילד שלהן אובחן עם דיספרקסיה - וכיום הוא כבר בוגר (גיל ההתבגרת ומעלה), ואיך התפקוד שלו כיום? (בלימודים? מבחינה חברתית? מוטוריקה באופן כללי?)

איפה באמת כל הילדים עם הדיספרקסיה השפתית , וקצת התפתחות מאוחרת וכד..
איך יתכן שמעולם לא פגשתי בוגר כזה?
גם אני אשמח מאוד לשמוע, לדעת, לקבל קישור של "בוגרי דיספרקסיה שפתית" ,
כיצד התקדמו, מה תרם להתקדמות , איםה ומה הם עושים כיום...

ואולי גם .. להרגיע קצת אותנו ההורים...

בשבוע הבא אשתתף בעז"ה בסדנה בנושא טיפול בדיספרקסיה.
אשתדל לזכור להעלות את השאלה הזאת.

תודה רבה!
אגב, איפה הסדנא? פתוחה רק לאנשי מקצוע?
אשמח מאוד לשמוע ממך,
שבת שלום

איפה הסדנא?
כן, אבל מיועדת לאנשי מקצוע .

התכוונתי לכתוב שתיערך בראש העין.

טוב, נשמח לשמוע עדכונים, רעיונות עצות,,, וכן את השאלה המקורית שגם פלוני אלמונית שאלה.

שלום תפילה לאם
חזרת עם דברים מעניינים מהסדנא?
אני סקרנית מאוד לשמוע!

הנה, חזרתי. @}

(כל מה שאכתוב אסייג באמירה שכך הבנתי/ זוכרת את הדברים.)

ראשית, לשאלת השאלות:
בוגרי דיספרקסיה שפתית
רוב הילדים שהאפרקסיה שלהם אינה קשה מאוד יגיעו לדיבור מובן וברור גם אם לא תקין לחלוטין (למשל, אולי עדיין ישבשו ר או ל בגיל העשרה).
במקרים קשים (תסמונות, חבלת ראש, פגיעה נוירולוגית) הפרוגנוזה טובה פחות.

הסדנה עסקה בכמה נושאים:
אבחון, סקירת גישות טיפוליות ופרוט של הטיפול לפי המורכבות הפונולוגית.
בקצרה, התרשמתי שצריך להשקיע בטיפול אינטנסיבי ומתמשך, אך מצד שני, מתברר שיש מקרים של אבחון שגוי, אבחון יתר. אלא שגם במקרים אלה שיטות הטיפול יכולות להועיל, וההבדל הוא שעם הזמן יתברר שלא הייתה אפרקסיה.

אימהוּת, רוצה למקד בשאלות נוספות?

שבוע טובו!

שבוע טוב!
תודה לך שאת תמיד נענית לסייע!
כתבתי בעבר שלבני בן ה 7 יש דיספרקסיה שפתית קשה, ועם הזמן גילינו גם קושי בהבנה, דיבור שוטף ורגיל כולל הוראות וכו.. מובנות לו, אבל בדברים מופשטים וקצת יותר מורכבים , ישנה תחושה של התפתחות נמוכה יותר.
כמו כן יש לו בעית קשב וריכוז ( לא היפר).
הוא נמצא כעת בבי"ס חינוך מיוחד ללקויות למידה רב תחומיות, לימוד האותיות והמספרים הוא איטי , אבל ב"ה יש התקדמות.
בני עבר אבחון רגיל אצל קלינאיות , אבל אף פעם לא הצליחו לסיים את כל האבחון בגלל קשב נמוך, וכשהאבחון ארוך הוא פשוט מפסיק לרצות להתאמץ ולשתף פעולה.
אין לו ב"ה תסמונות ידועות ולא חבלת ראש או פגיעה... אבל כולם מודים כי מדובר בדיספרקסיה קשה.

אינני מצליחה להפסיק לחשוב איך אפשר לקדם אותו מעבר למסגרת המעולה שהוא לומד בה, וכן לא מצליחה להתנתק מדאגה לעתיד...
לכן כ"כ הייתי רוצה לפגוש, לשמוע על דיספרקסים במצבו בגילאים בוגרים יותר.

אגב, מה הכוונה טיפול אינטנסיבי ומתמשך.? כל יום טיפול עם קלינאית?
דברת על שיטות טיפול.. בשבוע הבא יש לנו פגישת תל"א עם צוות הכיתה.האם יש לך רעיונות לשיטות טיפול חדשות, או ישנות... ?
תודה מראש!!.

שוב שלום אימהוּת!

עם הזמן גילינו גם קושי בהבנה
ביום העיון המוזכר דיברה המרצה מעט מאוד על קשיים שפתיים. היא הזכירה אותם כבדרך אגב והתמקדה במובנות הדיבור הירודה, אך למדתי בעבר שדיספרקסיה (היום מכנים אותה יותר "אפרקסיה". פוליטיקות...) יכולה בהחלט להתבטא גם בתחום השפה ולא רק בהיגוי. אני לא יודעת לפרט חלוקה לאחוזים, אבל מבחינתך זה גם לא משנה במיוחד. הרי הילד הוא שלך במאת האחוזים. @}

הוא נמצא כעת בבי"ס חינוך מיוחד
האם צוות בית הספר מכיר באופן ספציפי את תופעת הדיספרקסיה ואת שיטות העבודה המתאימות לה?
כשלמדתי בביה"ס להפרעות בתקשורת, המינוח הוזכר, אבל אני לא יכולה לומר שיצאתי עם ידע נרחב בנושא. (בעצם אולי אני יכולה לומר את זה כמעט על כל תחום...

)
כוונתי בשאלה זו היא שאם הצוות אינו בקיא בשיטות, אפשר וכדאי לחשוף אותו אליהן.
זה מתקשר למה שאת שואלת בהמשך לקראת מסירת התל"א. (תיכף אתייחס עוד.)
עוד נקודה: האם בנך מטופל גם מחוץ למסגרת ביה"ס? אני יודעת שקופות החולים מנסות להתנער מאחריותן לטיפול בילדים שמטופלים במסגרות החינוך המיוחד אך למעשה הן מחויבות לספק טיפול!
אם אתם מטופלים אצל קלינאית, ובייחוד מישהי שבקיאה בתחום, מומלץ מאוד לשדך בינה לבין הצוות, ואפילו לבקשהּ להקדיש מזמנה (בתשלום... P-:) לפגישה בביה"ס ולהדגמה של דרכי העבודה שלה עם בנך.

אבל כולם מודים כי מדובר בדיספרקסיה קשה.
וכן לא מצליחה להתנתק מדאגה לעתיד...
אין לי ניסיון בתחום, אבל אני משערת שהאמירה של המרצה -
_רוב הילדים שהאפרקסיה שלהם אינה קשה מאוד יגיעו לדיבור מובן וברור גם אם לא תקין לחלוטין (למשל, אולי עדיין ישבשו ר או ל בגיל העשרה).
במקרים קשים (תסמונות, חבלת ראש, פגיעה נוירולוגית) הפרוגנוזה טובה פחות._
הייתה הדבר היחיד שאפשר לומר כשעונים באופן כללי. כלומר, לנבא קשה תמיד ובייחוד כשמצב הילד אינו באחד מהקצוות הברורים.
אני מצטערת שלא יכולה לומר יותר מזה. אולי תרצי להרחיב מעט על הדיבור של בנך כיום ועל קצב ההתקדמות שלו?

וכמובטח, הרחבת-מה על גישות טיפוליות:

ככלל אין טיפולים ייחודיים לאפרקסיה, כיוון שהגישות המוצעות יכולות להועיל גם במקרים אחרים של ילדים הסובלים ממובנות דיבור ירודה.

יש חשיבות רבה ליצירת הרגל של חיקוי כבסיס לעבודה כבר אצל ילדים צעירים מאוד, אפילו ילדים שעדיין אין להם מילים כלל.

גישות הטיפול מתמקדות בסיוע לילד בתכנון ההפקה המילולית. מדגישים את חשיבות התרגול אך גם הצורך להקפיד על הדרגתיות רבה בהתקדמות, התאמה לקצב של הילד.

כדי לתכנן את ההפקה נעזרים ברמזים שונים (סוג אחד של רמזים או שילוב של סוגים שונים, שהילד לומד להכיר עם הזמן):

רמזים ויזואליים מוסכמים - תנועות ידיים, תמונות של מנח הפה

בהקשר זה הוזכרה השיטה Cued articulation של Jane Passy, שנעזרת בקישור של כל הגה לתנועת יד ייחודית בסמוך לפה של המטפל, וכן משתמשת בכרטיסים לרמזים ויזואליים נוספים.

רמזים טקטיליים (מגע) -

שיטת הטיפול הבולטת היא PROMPT של Deborah Hayden, שלפיה בתחילת הטיפול מסייעת הקלינאית בעיצוב ממשי של איברי ההיגוי עבור הפקת ההגה, ועם ההתקדמות מסתפקת במגע רומז. השיטה מכונה "לנגן על הפנים". במחשבה ראשונה היא נראית כמעט פולשנית, אבל אולי אין הבדל גדול בינה לבין סיוע לילד בפעולות מוטוריות אחרות, ובסרטון שהוקרן ביום העיון נראה ילד שהשיטה סייעה לו.

רמזים אודיטוריים (שמיעתיים) - הדרגתיות בשימוש ברמזים מהפקה סימולטנית עם הילד דרך חיקוי הולך ונדחה ועד ל הפקה ספונטנית (בעז"ה!)

אאל"ט הגישה הבאה שהוזכרה התקשרה לסעיף זה: Dynamic Temporal and Tactile Cueing של Edythe Strand, ואחד הרכיבים הבולטים שבה הוא האטה משמעותית של המבע שמדגימים לילד, כדי שיהיה סיפק בידו להצטרף להפקה על כל המעברים בין עיצור לתנועה.

אגב, מה הכוונה טיפול אינטנסיבי ומתמשך.? כל יום טיפול עם קלינאית?
הוזכר שאגודת קלינאי התקשורת האמריקאית ממליצה על 5-3 טיפולים בשבוע. די ברור שזה לא ישים בארץ.
מה שכן, אם יש הדרכה טובה לאחר נוכחות של ההורים בטיפול, אפשר לתרגל בבית כמעט מדי יום, כי נראה שלתרגול התכוף יש השפעה רבה על הכנסת ההגאים ובהמשך ההברות והמילים למאגר האוטומטי של הילד, ועל יסוד התבניות האלה יהיה לילד קל יותר ללמוד מילים נוספות.
<קל להמליץ אך פעמים רבות קשה ליישם, כשיש בחיים עוד כמה דברים...

>

חושבת שראוי להזכיר כאן את שם המרצה: אביבית תמיר בן-דוד.
ואם כבר, מזכירה לצדה את גילה טובול-לביא, שגם היא קלינאית ותיקה ומנוסה בתחום (וגם מוכרת לי אישית כאדם נחמד עד מאוד).

אה, רגע, מוסיפה עוד משהו קצר:
בשלב האחרון של יום העיון פרטה אביבית את העקרונות שלה לטיפול על פי מורכבות פונולוגית.
היא מבססת את הטיפול על ההתפתחות הפונולוגית התקינה בקרב דוברי עברית, והעיקרון הבולט הוא הבדלים מינימליים בין תתי שלבים במעבר הדרגתי ביותר מהפקת קולות בכלל עד לבניית מילים בנות ארבע הברות.

תפילה לאם היקרה! כרגיל,,, למדתי ממך רבות, חדדת לי מספר דברים, ודברים אחרים אנסה לברר עם הקלינאית הנחמדה של בני בביה"ס.
תודה לך!
אעדכן שוב בהמדך בע"ה
המשך שבוע. נעים.

בהצלחה! @}

שבוע טוב!
בגיל כזה הרבה מסגרות יכולות להתאים. השאלה באיזה מקום אתם גרים.
אני יודעת שבירושלים לדוג' ממליצים בגיל שנתיים לילדים הדומים לבנך, גן תצפית , שבוחן היכן יש לילד צורך בחיזוק, ובהתאם לכך מצמידים לו אנשי מקצוע, כשהכוונה בהמשך לשלבו בגן שהכי יחזק אותו... גן שפה , גן תקשורת, רגיל עם סייעת שילוב וכד..
כדאי לקרוא את כל השרשור בבלוג זה, יתכן שתמצא תשובות נוספות.
בהצלחה, ושבוע טוב!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי המדהים היום כמעט בן 16, מאז שנולד הבנתי שהוא ירד עם קודים מכוכב אחר, נשמה טהורה שלא ידע שקיים רע... המבט שלו כשהוא הכי מרוכז , הוא מבט לצד שמאל למעלה. היה קצת מסורבל אבל מצד שני לימד את עצמו מגיל 4 לעשות עמידת ראש, צייר מגיל קטן ברמה גבוהה..
היה תמיד מלא אהבה ושלווה פנימית... ותסכול...
המתנה שנתנה לי ללמוד סבלנות...
בגיל 3.5 אני, אמא ל5 , אמא כיעוד , אמא כקריירה (אז) לא הבנתי מה הילד החכם הזה אמר.
הוא דיבר המון, הראש אף פעם לא הפסיק לעבוד, רעיונות והמצאות...
מבחינה חברתית קראו לו בגן טיפש ולא רצו לשחק איתו. העברנו אותו לגן שפה... שם הגננת הייתה מדהימה .
גידלנו אותו אותו עם דגש על הביטחון העצמי.
היו עוד לאורך שנים ארוכות בעיות של בריחה של היציאות למיניהם, וזאת לאחר שכבר נגמל. אני הבנתי שהלחץ של התסכול והקושי התקשורתי נמצא אצלו בבטן והוא כבר לא ידע להבחין ממה מגיע הלחץ...
כמובן שלקוי בקשב והתארגנות , אסרטיביות מול מורים חסרי הבנה ורגישות... ואחרים נפלאים...
אני תמיד עמדתי מאחורי בני ולימדתי את האחים להיות סבלניים ולקבל... הם מדהימים...
הילד עם איי קיו של 130 ...
הוא עשה את דרכו... התעקש ללמוד לבר מצווה את רוב הפרשה. בחר את הבית הכנסת ההכי גדול בסביבה וקרא ! וקרא טוב, טיפונת יותר לאט! הצלחה ענקית! הוא הרגיש שהוכיח לעצמו ולכווולם!
היום הוא בכיתה י׳ בישיבה תיכונית פנימייתית. הוא לקח את האחריות להתארגן, יש לו חברים, הוא אהוב, נבחר לייצג את הכיתה . מדריך בתנועת נוער.. נער חזק פיזית ונפשית, מלא הומור על עצמו.
הדרך הייתה ארוכה ומפרכת, הייתה שנה שהייתה לי התמוטטות עצבים מהכאב שחשתי בשבילו! אבל ... נצחנו. חוץ מהקלינאית תקשורת הנהדרת... אמהות הדרך ארוכה אבל שווה... המון המון סבלנות , לרדת , פיזית לגובה של הילד ... להקשיב לחבק לתמוך ולאהוב!
זה אפשרי.. אני אחרי... בהצלחה לכלכן.
באהבה ואמפטיה רבה...

היי נותנת תקווה! שבוע טוב!

תודה רבה שכתבת.
לימדת ואכן נתת תקווה. @}

נותנת תקווה, נפלא לקרוא !
שימשיך לפרוח ולהצליח בע"ה
תודה!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בני בן שש ועדיין מתקשה לעלות ולרדת במדרגות הריצה וההליכה שלו מאוד עיתיים.יש לו יכולת יוצאת דופן בלהסביר את עצמו ואת המצב...שנה הבאה אמור לעלות לכיתה א,עדיין הוא לא מצליח לכתוב את שמו או אותיות ומספרים...איני יודעת מה לעשות??????

שלום אלמונית,

איך מתנהל היומיום שלכם?

שלום לכולם.
אני עוקב אחרי הפורום הזה כמה חודשים וכיף לראות את התגובות של כולם..
באמת מענין איך מתפקדים היום הילדים שהוזכרו לפני שנים..
בני בן שנתיים וחודש ילד שמח חייכן משתף פעולה האוצר מילים שלו קטן..
אומר כ8 מילים..
מטופל אצל רלינאית מיזה כחודשיים.
יודע להסביר את עצמו ומבין הוראות .
משתמש בגסטות לרוב מהנהן בראש כן ולא.
זוכר שראיתי עוד אנשים בזמנו עם סיטואציה דומה..
אמרו שיש לו נוסלים באוזניים אך בדיקת השמיעה יצאה תקינה.
אולי מישהו היה או מכיר סיטואציה דומה..
תודה לעוזרים

שלום פלוני 11,

מי אמר שיש לבנך נוזלים באוזניים? אולי היו נוזלים בחורף ועכשיו המצב טוב יותר.
נראה שבנך מטופל היטב, ושאתם במודעות מלאה ליכולותיו, תומכים ומסייעים. @}

הייתי אצל שלושה רופאים .
שניים פרטיים ואחד מהקופה.
שני הפרטים אמרו שצריך לעשות כפתורים ואילו הרופא מהקופה אמר שעדיף להמתין ואולי יתנקז מעצמו.
במשך 4 חודשים היינו לסירוגין אצל הרופאים ותמיד היו נוזלים רק בכמות שונה.

ואילו הרופא מהקופה אמר שעדיף להמתין ואולי יתנקז מעצמו.
נראה שהוא צדק...

האם בנך עבר במכון השמיעה גם בדיקת טימפנומטריה?
בכל מקרה, כדאי להמשיך לעקוב, כי הנוזלים יכולים לחזור, בייחוד בתקופות של צינון.

הנוזלים עצמם אם הזמן בטוח יתנקזו השאלה היא שאולי זה מה שמעכב את הילד וזה גיל שחשוב מבחינת התפתחות השפה..
להמרות שלי לא נראה שהוא לא שומע .
הוא תמיד מסתובב שקוראים לו אפילו בקול נמוך..

אולי זה מה שמעכב את הילד
אם האבחנה היא דיספרקסיה - הסיבה היא אחרת, והעיכוב לא נגרם בגלל הנוזלים, אבל כמובן שתוספת נוזלים עלולה להוסיף לעיכוב.
אלא שאם אין נוזלים והשמיעה תקינה - ההיבט הזה פתור. מה שכן, כאמור, כדאי להמשיך ולעקוב אחר המצב השמיעתי כדי לשלול חזרה של הנוזלים בסתיו הבא, למשל.

הוא לא אובחן בהתפתחות הילד אין לי מושג מה האבחנה.
הקלינאית אמרה שהכל תואם לגילו פרט לדיבור מה מאפין עוד את תופעות הדיספרקסיה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין לי ניסיון רב עם מקרי דיספרקסיה, אבל אוכל לכתוב באופן כללי, שדיספרקסיה יכולה להופיע ברמות חומרה שונות, אך המאפיין העיקרי שלה הוא קושי בתכנון תנועות איברי ההיגוי. כתוצאה מכך הילד מתקשה להגות את המילה בצורתה המקובלת, וייתכן שיאמר את אותה המילה באופנים שונים מפעם לפעם.

<תפילה>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
מחפשת המלצה לקלינאית תקשורת באיזור חיפה לבני בן ה 3.5 הסובל מאפרקסיה וורבלית. אני מחפשת קלינאית שמתמחה ממש באפרקסיה. תודה!

שלום, אני מחפשת קלינאית תקשורת באזור ירושלים גוש עציון והסביבה ,(ירושלים, בית שמש, ביתר) המתמחה באפרקסיה. אשמח ממש לקבל המלצות. 052-8978970 או [email protected]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לשמוע מה עלה בגורלם של אותם ילדים עליהם כתבתם פה לפני עשור...

בוקר טוב
האם יש כאן מישהו?

עכשיו כן...

בוקר טוב

יש לי ילד בן 2.8 עם עיוב שפתי של שנה וחצי. טרם אובחן כדיספרקציה. מטופל אצל קלינאית
סתם רציתי לפרוק. מתלבטת לגבי גן שפתי לשנה הבאה

שלום לך,

ממליצה לך לשמור על האופציות פתוחות בינתיים. נראה לי מוקדם להחליט כבר עכשיו בקשר לשנה הבאה. בגיל הזה יכולים להיות שינויים גדולים תוך כמה חודשים, בייחוד אם אתם עובדים גם בבית.
@}

הבעיה שהועדה היא בחודש הבא.
הוא עכשיו מתחיל לחזור אחרנו. ממש רוצה לדבר ואני רואה שקשה לו אבל הוא ממש מנסה.
תודה בכל מקרה על התשובה

הבעיה שהועדה היא בחודש הבא.
אל תדאגי!
לטובתכם, הוועדה תחליט לשבץ אותו בגן שפתי. מקומכם יישמר. זה לא אומר שתהיי חייבת להכניס אותו לשם באחד בספטמבר 2018!

ממש רוצה לדבר ואני רואה שקשה לו אבל הוא ממש מנסה.
חמוד!
הקלינאית שלכם משלבת אמצעי תקשורת תומכת?

בוקר טוב
היא לא משלבת. מה ניתן לשלב

התכוונתי למענה עבור הילד לסיטואציות כמו שתיארת - שהוא רוצה לתקשר ואין לו ערוץ תקשורת.
יש אפשרויות "פרימיטיביות" של לוח ציורים או צילומים, שאפשר להצביע עליהן כדי "לומר" מילה או מסר, ויש כל מיני אפשרויות הייטקיות של אפליקציות, שאפילו משמיעות דיבור.
כדאי לשאול את הקלינאית על הכיוון הזה, ואם היא לא מתמצאת - לבקש שתפנה לייעוץ או להדרכה.
לפעמים יש חשש שהילד יתרגל להסתמך על האמצעים החלופיים האלה ויימנע מלדבר, אבל ממה שנתקלתי בקריאה - זה לא כך בפועל, בייחוד כשאת רואה בבית ילד שמשתוקק להביע את עצמו.

האמת שהוא יודע להסביר את עצמו יפה ע"י פנטומימה. ובחודש האחרון יש קפיצה בדיבור הוא מנסה לשלב 2 מילים. והוא חוזר אחרנו על כל דבר (כלומר עכשיו הוא כמו ילד בן שנה ו3 משהו כזה)
שאלה נוספת שאני מבקשת לשאול ואולי לקבל כאן עזרה. הוא מאוד עצבני ובזמן האחרון אם לא מבינים אותו או אומרים משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא זורק דברים וצועק מרביץ נושך צובט. איך ניתן למגר את התופעה (אני מבינה שזה נובע מתסכול) אגב הוא מתנהג ככה רק בבית ורק איתנו אם הוא נשאר עם סבתא הוא מלאך וכך גם בגן.

האמת שהוא יודע להסביר את עצמו יפה ע"י פנטומימה. ובחודש האחרון יש קפיצה בדיבור הוא מנסה לשלב 2 מילים. והוא חוזר אחרנו על כל דבר
נשמע נהדר! @}

הוא מאוד עצבני ובזמן האחרון אם לא מבינים אותו או אומרים משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא זורק דברים וצועק מרביץ נושך צובט. איך ניתן למגר את התופעה (אני מבינה שזה נובע מתסכול) אגב הוא מתנהג ככה רק בבית ורק איתנו אם הוא נשאר עם סבתא הוא מלאך וכך גם בגן.
לדעתי, התופעה יכולה לנבוע מתסכול על כך שקשה לו להביע את עצמו, אבל לאו דווקא. הרבה ילדים בגילים האלה מתנהגים ככה. הייתי מנסה להתאים את המענה לסיבות שגורמות לו להתנהג כך.
את מוזמנת להציץ בסוף הדף האם לשכנע פעוט לסדר אחריו, ששם מתפתח בדיוק דיון אקטואלי בסוגיה שאת מזכירה. (רמז: הנושא מעסיק גם אותי בימים אלה...) גם הדף אמהות שואלות אמהות יכול להיות רלוונטי לשאלה שלך.
בקשר להבדל בין ההתנהגות בבית לבין התנהגות במקומות אחרים - אני מכירה את הטענה שאומרת, שהילד יודע לזהות שבבית יהיה תמיד אהוב ויכילו אותו, גם כשיתנהג "לא יפה", ולכן הוא מרשה לעצמו לשחרר שם.

תודה רבה!!!

עד מתי הדיספרקסיה השפתית ממשיכה? האם כולם בסוף מדברים ברור? באיזה גיל..?

שליחה על ידי מאמא* » 13 מרץ 2018, 14:09

שלום,
יש לי בן מקסים בן שנה ו-8 חודשים. ״הבעיה״ היא שהוא לא מדבר בכלל, לא אבא, אמא, מים, כלום. הוא מצביע על מה שהוא רוצה או אם רואה משהו מעניין ורוצה להגיד לנו מה זה אז הוא מצביע ואומר ״אה אה אה״ על הכל. מבחינת הבנה מבין הכל! עושה מה שאני מבקשת, גם פעולות של התניה, למשל ״קודם תביא את זה, ואח״כ אתן לך את זה״, מכיר איברים בגוף, מזהה צבעים וגם כמה צורות, אנשים מקומות - פשוט הכל! הוא ילד טוב וחברותי, אבל פשוט קשה לו להתבטא בדיבור. היינו באבחון אצל קלינאית תקשורת, היא אמרה שיש לו כנראה בעיה בתכנון של הבעה או משהו כזה, המליצה על טיפולים אבל לא באופן קבוע של פעם בשבוע אלא אחת לכמה זמן ונתנה לנו הדרכה לכמה תרגילים. בעלי טוען שאין צורך בקלינאית והילד יתחיל לדבר לבד והוא מבין הכל ואנחנו יודעים שהכל בסדר איתו, גם שמיעה תקינה.
מצד אחד אני אומרת נכון, הוא מבין ואולי זה באמת עניין של זמן אבל מצד שני אני חושבת שאולי אני יכולה לעזור לו יותר וטיפולים אצל קלינאית כן יעזרו לו
אני מבולבלת ממש ולא יודעת להחליט סופית אם להמשיך או לא!
אשמח לעצות ותובנות מהורים שהיו או עדיין נמצאים במצב דומה...
תודה!

אני חושבת שבעלך צודק בזה שלהניח שהילד לא בסדר במשהו יכול לפגוע בפני עצמו, בעצם ההנחה, ואם זה המסר שעובר אולי עדיף לוותר (בעיני זה חשוב אפילו יותר מההנאה של הילד בתרגול, זה נשאר עמוק יותר. וחלק מההתנהגדות לטיפולים שאפשר למצוא בימינו היא מילדים שהמסר הזה עבר אליהם והם נוטרים על זה).

אבל אם המסר הזה לא עובר, אז באמת למה לא? אם לטיפול אין מחירים לך במחינת הזמן או לילד, אז באמת למה לא?

<מצטערת, אין לי תשובה של כן-או-לא, רק נקודות למחשבה>

בני התחיל אצל קלינאית בגיל שנה וחודשיים כי היה בדיוק כמו שלך רק היה אומר "אהה" על הכל. רופא ילדים עד היום כועס עליי ששלחתי אותו כל כך מוקדם הוא אמר לי רק בגיל 3
היום הוא בן שלוש ורק עכדיו מתחיל לדבר (איחור של שנה וחצי כלומר הוא עכשיו כמו ילד בן שתיים פחות או יותר) עשיתי את כל הבדיקות הכל תקין סתם עיכוב שפתי
היום בדיעבד לדעתי אין טעם כל כך מוקדם לקחת לקלינאית ץ לדעתי רק בגיל שנתיים וחצי כדאי..
א. הוא לא שיתף פעולה
ב. היה עצבני
היה ממש מיותר. היום יש לי קלינאית מדהימה. אני חושבת שזה תלוי ביחד בבגרות ומוכנות שלו.
בדיעבד היתי צריכה להמתין ולא להיות בלחץ ולמהר .
כמובן לשיקולך. את גן יכולה לנסות ולקת אותו לקלינאית ולראות אם הוא זורם ומשתף פעולה אז שווה להמשיך בל אם לא תני לו עוד קצת זמן
בהצלחה

שליחה על ידי מאמא* » 14 מרץ 2018, 18:41

תודה!
היינו רק באבחון והאמת שהוא שיתף פעולה יפה. היא מאוד נחמדה והוא התחבר אליה מהר ולא הרגיש בכלל שזה היה אבחון. היא אמרה שהיא כן ממליצה להמשיך אבל לא באופן אינטנסיבי, כלומר פגישה אפילו פעם בחודש.
גם לי הרופאה אמרה שזה מוקדם ואין טעם ללכת לקלינאית לפני גיל 3, רק המחשבה שאני אולי לא עושה מספיק בשביל לעזור לילד לא מרפה ממני. אבל אולי את צודקת, כי מבחינת הכל (!!) הוא בסדר גמור, מבין, מביע רצונות בדרכו, עושה פעולות ופשוט ילד מקסים! כנראה שאנחנו הבעייתיים
מיליון תודות

רק המחשבה שאני אולי לא עושה מספיק בשביל לעזור לילד
את לוקחת בחשבון את האפשרות שלהתאפק ולא להתנפל עליו עם טיפולים יכולה להיות העשייה המועילה בשביל הילד (כי לכל טיפול יש מחיר), ואם תשלחי לטיפולים, רק אז לא תעשי מספיק?

ההנחה שלעשות יותר טוב מלא לעשות לאו דווקא נכונה. אם הטיפול מועיל יותר משיזיק, הוא יעזור לתחושה ש"צריך לעשות משהו" והו, כמה אנשים ועמים עשו שגיאות נוראיות כי הם לא יכלו לקבל את העובדה שהאפשרויות שעומדות בפניהן גרועות וכי "צריך לעשות משהו", אז הם עשו משהו מזיק... נניח, בארצות הברית יש בבתי ספר ציבוריים תוכנית שמיועדת לעודד בירואת ותזונה נכונה. מדדו את התוצאות וראו שהתוצאה היחידה של התוכנית הזו זה הגדלת מספר הפרעות האכילה.

ואת חושבת שביטלו אותה, או תוכניות כמוה?

תשקלי לא רק את האפשרויות שהטיפול מועיל ושהטיפול נייטרלי, אלא גם את האפשרות שהוא יזיק. אולי זה יקל עלייך להמנע מלעשות דברים רק כי את לא יכולה לשבת ולא לעשות כלום מול בעיה.

ל"חרדתית"
מיה קלינאית שלכם?
בדיוק אישרו לנו טיפול אצל קלינאית ואני צריכה לחפש .
ותודה על מה שכתבת.. לי יש יסורי מצפון שלא לקחתי אותו בגיל שנתיים או קצת פחות כשהבנתי שיש פער משמעותי. אבל הקלינאית שאיבחנה לפני שבוע אמר הלי שזה גיל מצוין (שנתיים וחצי) כי יש עם מה לעבוד, לא תמיד לפני זה יש עם מה.

הי פלונית אלמונית
אני מאזור נתניה אז הקלינאית שלי מהאזור.
אל תרגישי יסורי מצפון גיל שנתיים וחצי זה מצויין! להפך אני מרגישה יסורי מצפון שלא הקשבתי לאף אחד וסחבתי אותו לטיפולים מיותרים. אגב היתי באבחון באופן פרטי אצל ממוחה משניידר הוא אמר לי בעצמו שכשהוא יהיה מוכן הוא ידבר. והנב עכשיו ברוך השם מתחיל.
חשוב להיות גם עם יד על הדופק ולראות אם ילד מתחבר לקלינאית זה מאוד מאוד חשוב ואם את רואה שמשהו לא עובד תחליפי קלינאית. אני החלפתי שלוש עד שהגעתי לשלנו
אגב שנה הבאה אתם בגן רגיל? אני התלבטתי עם לרשום בגן רגיל או שפתי בסוף רשמתי לרגיל. מקווה שלא טעיתי

רשמתי לגן עירייה לספטמבר. כרגע הוא בבית אבל רושמת לגן פרטי אחרי פסח בעזרת השם לחצי יום. זה גם אמור לשפר תקשורת.
הוא מדבר משפט בן שלוש מילים, מכיר המון שמות עצם, גם בעברית גם באנגלית, כולל צורות וצבעים.
לא משתמש עדיין מספיק בפעלים או שמות תואר או יודע להבדיל בינו לבינה, ממה שעלה באבחון.
אבל האמת שהלכתי לקלינאית אחת צעירה והיא די היתה לא מפוקסת, אמרה שאין קסמים שצריך לעבוד ממוקד נגיד על פעלים אז להתלבש רק על פעלים שבוע... וכל העצות שנתנה לי באותה פגישה- אני עושה לבד באופן טבעי... שום חידוש, משיימת, מדברת מסבירה, קוראת המון ספרים, אני קצת חוששת שלקלינאיות אל יהיה מה לחדש לי.
ככה גם את הרגשת?
יש לך טיפים עבורי?
לגבי דיספרקסיה או איך שזה לא נקרא אמרה המאבחנת שאולי יש לו ואולי אין, פשוט הקצב של ההתפתחות בדיבור מצביע על זה, אבל רק דרך עבודה יגלו אם זה זה או לא. אצלכם זה אובחן? מה מאפיין את זה? היא אמרה שאם זה זה צריך לגייס סבלנות... לי דווקא נראה שהתפתח בקצב איטי בדיבור אבל בתקופה האחרונה הקצב גדל בבת אחת, עדיין בפער מבני גילו אבל כן מסביר את עצמו, כן חוזר על מיליםן שרוצה ללמוד, יודע המון המון שמות עצם (לא מדבר אותם תמיד אבל אם שואלים מה זה? אומר). לא מבינה כל כך מה לעשות איתו עד שאמצא את המישהי הבאה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אצלי היא לא יודעת להגיד בוודאות אם זה דיספרקציה או לא.
לפי מה שאת מספרת הוא מדבר יחסית לגיל שלו כמו שצריך הוא רק בן שנתיים וחצי לא? אני מאמינה שברגע שיכנס לגן הוא יתן לך קפיצה מטורפת

האלמונית האחרונה זו "חרדתית"?

בכל מקרה בינתיים אני לא מוצאת גן שאני סומכת עליו וזה יהיה עצוב אם בסוף הוא ייכנס לגן עירייה בפעם הראשונה בחייו רק כי אמא שלו לא מכניסה אותו גם לחצי יום לגן סביר.
אני גם חושבת שגן בוודאות ישפר את הדיבור.
אצלך הוא לא בגן?

אגב הוא לא מדבר כמו בני גילו, אני מעגלת לשנתיים וחצי אבל הוא כבר שנתיים ושמונה, ורוב הזמן הוא מדבר משפט של שתים שלשו מילים אבל זה לא השכיח, רוב הזמן זה מילמולים וג'יבריש ומדי פעם מילה ברורה או משפט כזה של אמא קומי או כאלה. אני מרגישה שהוא מעוכב מאוד.

הבן שלך נמצא בגן? נכנס לגן בגיל מוקדם? אני תוהה כמה לגן יש תפקיד פה

הי
בני נמצא בגן פרטי מגיל חצי שנה. הוא בסוף חודש יהיה בן שלוש
שנתיים ראשונות הוא היה בפעוטון ולדעתי היא לא עבדה איתם לכן לא היתה לו התקדמות בשפה. עכשיו הוא בגן פרטי אחר שעובדים איתם המון. ועכשיו יש לו קפיצה מאוד גדולה בדיבור. אני לא יודעת למה לשייך את ההתקדמות לקלינאית /לגן /לגיל. לדעתי הוא פשוט רק עכשיו בשל לדבר. ומכאן הקפיצה. יש לו יותר בטחון להגיד מילים. השבוע הוא התחיל להגיד "אוטובוס" שזה מילה בת 3 הבהרות והקלינאית ממש התלהבה. הוא התחיל להשלים מילים. למשל אם אני אונר בו הוא משלים בה (בובה) ועוד.
אגב שמעת על החיסונים לא תקינים של צהבת שניתו בשנתון הזה? אחד תופעות הלוואי זה עיכוב בדיבר. שלי קיבל אצווה לא תקינה ביום שנולד ועוד אחד חודש וחצי אחרי. אני בטוחה במיליון אחוז שזה מה שגרם לעיכוב. יש לו עוד שלושה אחים גדולים ממנו ואף אחד לא היה מעוכב.
לגבי גן רשמתי לגן עיריה רגיל

יופי על ההתקדמות!
לגבי החיסון הלא תקין בדיוק הצטרפתי לעדמו בפייסבוק אגב שם מתארגנים לתביעה של כל הנפגעים מהחיסון, הם עושים עבוד היפה שבה כל מי שחששוד כנפגע יעבור בדיקה ומשלמים לעורך דין. יצאתי מהקבוצה אבל זה נקרא משהו כמו נפגעי חיסון הפטיטיס B . אם זה יהיה חשוב לך אני אחפש אתה שם המדוייק, הם מתארגניים בדחיפות כי יש התיישנות של 3 שנים לנזקים ממוצר פגום והם נשמעים מאוד רציניים.
למזלי סירבתי לחיסון בלידה, נתתי חיסון רק שנה לאחר מכן, ואז כבר החיסונים הללו הוסרו מהמדפים (ומאז לא חזרתי לשום חיסון, משום מה הצהבת הלחיץ אותי ואני עדיין תוהה לגבי ההמשך כי זה כן חיסון חשוב).

מצד שני חשוב לזכור שלפעמים עיכובים ובעיות התפתחותיות אחרות נגרמות מסיבות שונות ולאו דווקא מחיסונים. לא בטוח שזה מזה, קראתי רשימות ארוכות של סיבות רובם לא בשליטתנו. ואלו שכן, לא הכל אנחנו יודעים בזמן אמת.

לגבי מה שכתבת על הגן ועל זה שלא עבדו איתו בפעוטון, אני יודעת שעיקר ההתפתחות בדיבור במסגרת קבוצתית היא בכלל לא "מעבודה" על זה, בדיוק כמו שילדים לומדים לזחול לשבת וללכת לא כי מישהו עובד איתם אלא כי הם נמצאים בסביבה מסקרנת ומאתגרת. בדרכ יש בסביבה כזו של פעוטונים וגנים כל הזמן דיבורים ברקע, של המטפלות, של הורים שנכנסים ויוצאים, של ילדים אחרים, וגם- ילדים מרגישים יותר צורך לבטא את עצמם כדי להסביר מה הם רוצים, בשונה מהבית שבו האמא בדר"כ מבינה ילד בלי שיצטרך הרבה לדבר (מה שקורה אצלנו למשל). גם בפעוטון/גן בדרכ אין טלויזיה שנחשבת מעכבת משמעותית, אין ילד שתקוע בעגלה זמן רב כי אמא שלו בסידורים ועוד.יש לפעוטונים המון חסרונות בעיקר מבחינה רגשית, מחלות וכו'- אבל דווקא מבחינת גירויים שפתיים עצם השהייה בפעוטון היא מצויינת ואל משנה מה הסוג, כל עוד הוא נעים וטוב לילד.

ליש יש יסורי מצפון על הנושא, כי הילדים שלי זכו להרבה יתרונות בגידול בבית, אבל גירויים רבים הוא לא אחד מהם. מסיבות של עייפות החומר, וגם אופי שלי, שמעדיף פעילויות ביתיות ופחות מפגשים תדירים עם אנשים. גם בזמן אמת הרגשתי והילדים אותתו לי כל הזמן שיש להם מחסור ביאנטראקציות חברתיות, מחסור קיצוני, ולמרות שאני אחת שכן "עובדת" המון על דיבור, שירים, משיימת הכל, מסבירה, מדברת איתם מגיל אפס ומקריאה סיפורים כל יום בכמות רבה- עדיין אני חושבת שאינטראקציות אנושיות וחברתיות משמעותיות באתה מידה וחשוב שתהיינה בסביבת הילדים.

אבל גם פה מי יודע.. ? הלקיתי את עצמי זמן רב על העיכוב המוטורי שלהם ובסוף הסתבר שאבא שלהם התחיל ללכת בדיוק אבל בדיוק בגיל שלהם, הוא היה ילד שגדל בבית ענק במושב עם שלל גירויים, הלך לגן מגיל צעיר, והיו לו שני הורים ספורטיבים ואנרגטיים שטיילו איתו המון. ובכל זאת גם הוא התחיל ללכת בגיל מאוחר בגלל גמישות יתר.

בכל מקרה, הייתם גם אצל נוירולוגית התפתחותית? אותי זה מאוד הרגיע כי הן רואות דברים במכלול רחב.

בוקר טוב
הלכתי באופן פרטי לנוירולוג ילדים משניידר. הוא אמר שהילד בסדר גמור ושכשהוא יהיה מוכן לדבר הוא ידבר. וכנראה רק עכשיו בגיל שלוש הוא בשל לדיבור.
לגבי החיסון אני מאמינה שיש לזה השפעה. כל הכבוד לך שלא חיסנת!. אני חברה בקבוצה זו אבל לדעתי יהיה להם מאוד קשה להוכיח משהו. בכל מקרה למזלי הילד בסדר (יש שם מקרים ממש קשים) אז אין לי טעם להצטרף לתביעה.

יש הבדל בין נוירולוג ילדים לנוירולוג התפתחותי. בתור אחת ששונאת רופאים, בדיוקת ויועצים ודוחה הכל עד שכבר אי אפשר, (לראיה חיסונים לא עשיתי), בכל זאת לנוירולוגית התפתחותית הלכתי פעמיים.
נוירולוג רגיל של ילדים (שביקרנו עם ילד אחר בעניין אחר) מבין בבעיות נוירולוגיות ובפתלוגיות (אפילפסיות, לחץ בראש, מיגרנות, כאלה).

נוירולוג התפתחותי מבין ברמות היסטריות (!) בנושאים התפתחותיים, קצב למידה, יכולות מול מיצוי ועוד. אני הייתי אצל אחת שיכלה לאבחן לפי העיגול שצייר את ההתפחות של המוטוריקה העדינה שלו, היא הראתה לי 9 עיגולים שנראים כביכול אותו הדבר אבל בפועל הסגירה שלהם שונה. כמובן שזה לא משהו שממנו היא מסיקה אבחנות לגבי הילד, אבל זו רק דוגמא לרמת ההבנה שלהם בפגישה אחת את מה שקורה עם הילד ברמה ההתפתחותית.

האבחון מאוד נחמד, הם פשוט משחקים עם הילדים בקוביות ציור, כדור. אני יצאתי עם טבלה שממש הגדירה את העיכוב השפתי למשל ברמה של חודשים (עיכוב של 8 חודשים מבני גילו) ושמתי לב שזה מדוייק מאוד. גם לבני השני הלכתי, וגם שם היא דייק המאוד (עיכוב של 4 חודשים וז המשמעותי כשמחליטים לא להתרוצץ עם שני ילדים אלא רק עם אחד כי עיכוב כזה הוא מינורי). באותה טבלה גם קיבלנו הערכה לגבי המוטוריקה והמוטוריקה העדינה שלו היתה מעל הממוצע לגיל, ואחיו סוכם כילד חברותי מעל הממוצע (ממש ככה). לא שלא ידעתי, אבל כשיש מיפוי מסודר של עיכובים לפי חודשים או מעל הממוצע לפי הגיל את יכולה להתמקד נכון יותר בעבודה עם הילד. פחות עבודות יצירה ויורת קריאת ספרים, פחות ציורים ובצק ויורת משחקי כדור קוביות (שמפתחות שפה אגב!) ואינטראקציות אנושיות- לשיפור השפה.

היא גם הפריכה חששות אחרים שלי (אספרגר, הפרעות קשב, כל מיני אחרים). שזו הסיבה העיקרית ללכת לרופאה כזו. לדעת שלא מפספסים משהו גדול מעיכוב שפתי.