עצות בהריון

מכירות את התופעה שמרגע שאת בהריון זה הופך להיות נושא השיחה היחיד סביבך - גם אם את במקרה מעונינת לדבר על המצב המשק, הצגה שראית, ספר שקראת וכו'....
מצד אחד אני רואה ומעריכה את זה שהריון של אשה אחד מקשר אליה אמהות באשר הן.
מצד שני, אני חשה לעיתים קרובות מידי שקצתי בנושא השיחה הבלתי נגמר הזה - חשוב לי להרגיש שלמרות שאני בהריון, דבר שמטבע הדברים מעסיק חלק מזמני, אני בנוסף גם אדם בעל מחשבות דעות ורעיונות שאינן קשורות להריוני.

דבר נוסף שמפריע לי אלה העצות שאין להן סוף: כל אחד יש לו משהו להגיד ולייעץ- וניתן ללמוד מזה הרבה באמת. אבל אני גם רוצה לחוות חלק מהחוויות הללו ללא דיונים אינסופיים על איך אני אמורה להרגיש ומה נכון לעשות...., פשוט לחוות וזהו!
תמיד ישנם האנשים המעטים הנהדרים שמבינים את זה, שתמיד נכונים לענות על שאלות בנושא רק אם אני שואלת אותם מפורשות. אך ככלל כנראה שלרובנו יש את הנטייה הזאת לרצות לתרום מנסיונינו - אחרי הכול בשביל מה עבדנו כולכך קשה.... אבל אולי אם קצת יותר רגישות לעניין ניצור סביבה פחות לוחצת?

עננית, יש הרבה בדברייך. אני חושבת שזה עוד מקרה שמראה את הצורך בסביבה תומכת, במעגילי תמיכה ובקהילה. קצת קשה "לצפות" מאנשים שלא לגמרי בראש שלנו (שלי) להבין את הדברים שעוברים עליי ולאפשר לי לעבור אותם בדרכי שלי, ללא התערבות וגם כמובן להשאיר פתח לבקשת עזרה, ועצה, אם יש צורך.

אז ורד לב, מה את עושה כשהעצות ה"לא מוזמנות" ניתנות, מחייכת בסבלנות שוב ושוב ושוב?

את מאוד צודקת, קהילה וסביבה תומכת היא דבר חשוב, ואני רואה את זה יותר עכשיו כי באמת הריון והורות זה לכאורה דבר המשותף להרבה בני-אדם. אני רואה איך זה עם אנשים שאף פעם לא היה לנו מה להגיד זה לזה: פתאום מוצאים עניין משותף לשחיה, אבל אז כמובן אם קצת מעמיקים מגלים שלא כדאי לספר הכול (כמו למשל שאנחנו חושבים ללדת בבית).

אולי דרך השיחות עם האנשים שלא חשבת שיש לך משהו משותף איתם תמצאי בכ"ז אחד או שניים שיש על מה לדבר איתם ואולי זה נכון שלא צריך לומר הכל לכולם. נראה לי שלאט לאט מגלים עם מי מתאים לדבר על מה ושווה ממש למצוא את האנשים שכן בראש שלך אולי דרך הפורום הזה או אחרים ברשת, או דרך קבוצות שנפגשות במקומות שונים בארץ.
בקשר לחיוכים- נו, מה כבר אפשר לעשות? לריב? לנסות לשכנע? להתעצבן? אולי כאן המקום בשבילך ללמוד ללכת מעבר לדברים הרוטיניים שאומרים האנשים ולגדול.
זו אינה עצה אלא מחשבה שלי אנא אל תיפגעי.
אני חושבת שישנם גם אנשים שבאופן מכוון באמת תופסים מרחק כדי לחוות לבד (אם לא מוצאים שפה משותפת), אבל זה יכול להיות קצת חבל, כי ישנם שלבים שבאמת צריך בהם תמיכה, גם מכאלה שלא בדיוק בראש שלך- זה אגב לקח שלי מכל פרק ההריון- לידה- אחרי הלידה. כמובן שזו חוויה שלי אישית ולא חייבת להיות זו שלך.
בעיקר ללמוד ל:-D ולא להיות

או

קבלי

חזק

אני בתחילת ההריון שבוע 11 ומרגישה תכיפות במתן שתן.
אני יודעת שזה בסדר ורגיל אבל כשאני באה לעשות פיפי אפילו שהשלפוחית שלי מלאה הזרם לא יוצא חלק ורצוף אלא קטוע מאוד.
מתחיל, פתאום עוצר. ואני מאוד מרפה את השלפוחית כל הזמן. ואז מתחיל לבד שוב.
לקראת הסוף אני ממש צריכה ללחוץ חזק כדי שהסוף יצא.
(סליחה על התיאורים).
האם זה טבעי?

נורמלי.
הצורך לשירותים הוא לא בגלל שלפוחית מלאה, אלא בגלל לחץ על השלפוחית. פשוט אין שם די פיפי כדי שיצא בזרם "ראוי".
אל תלחצי. שחררי. מה שיצא-יצא. בין כה וכה תגיעי שוב לשירותים כעבור רבע שעה.

יותר מזה: אל תלחצי. את לוחצת גם את הרחם כלפי מטה. כבר עכשיו כדאי להימנע מההרגל הזה, שעלול לגרום לך נזק.
פשוט, בדיוק עכשיו הרחם גדל, והוא "מועך" אותך בפנים. וזו רק ההתחלה...
<בשמת נזכרת>

זה נשמע כמו דלקת בדרכי שתן. או שתבדקי בקופ"ח ועד שתקבלי תשובה תקחי אנטיביוטיקה שרושם לך הרופא, או שתנסי להטביע את החיידקים- תשתי הרבה הרבה הרבה, רצוי מיץ חמוציות, תה סרפד, ובמקביל, תשני תזונה כדי להחמיץ את השתן. (זה לא באמת מטביע אותם, אלא שוטף את האינסטלציה ולא מאפשר תנאי צמיחה.) אפשר גם טיפול הומאופתי, לאיזון כללי.
מה שגילה כתבה מתאים לשלב מתקדם של ההריון, כשתוכן הרחם לוחץ על השלפוחית, ולכן רוצים לרוקנה לעיתים קרובות.

שליחה על ידי רינת* » 14 יוני 2003, 22:18

דווקא מה שגילה ובשמת כתבו מתאים בדיוק לשלב הזה - הרחם מתחיל לגדול, אבל עוד לא 'יצא', וזה ממש לוחץ. אאוצ'.
<רינת עוד לא הספיקה לשכוח כמה וכמה וכמה קימות לפיפי בלילות חורף קרים>

גם לדעתי זה מתאים גם להתחלה התחלה וגם לסיום.

שליחה על ידי יושי* » 15 יוני 2003, 08:24

גם אצלי זה בדיוק אותו הדבר...ורציתי לספר על משהו שכל פעם מרגיז אותי. כל שיחת טלפון (שזה לפחות פעם ביום) אימי שואלת אם אני כבר מרגישה משהו, כלומר תזוזות ותנועות. וכל פעם זה מרגיז אותי, ואז שואלת "איך זה שאת עוד לא מרגישה?"" דאחילק, רק שבוע 15... והכי מוזר לי זה הציפיות הגבוהות: היא אחות וחוותה 5 לידות, האחרונה של תאומים ואחד מהם במצג עכוז...האיש שלי אומר שפעם הבאה אני צריכה לענות שהוא , או היא כבר קורים ורצים.. אבל הכל מאהבה

את לא אמורה להרגיש תנועות לפני השבוע ה-18. ואם זה הריון ראשון (סליחה, שכחתי) - אז גם יותר מאוחר.
העובר קטן מדי, ולכן התנועות שלו עדיין לא נוגעות בך אלא רק עושות גלים במי השפיר, אז אי אפשר להרגיש.

חכי...
אחרי הלידה השאלות יותר גרועות.
ל"נו... מה הם כבר עושים?" אנחנו עונים תשובות נוסח "אינטגרלים כפולים. במשולשים הוא עוד מתקשה".

אמא של יונת*

גילה,

ל"נו... מה הם כבר עושים?" אנחנו עונים תשובות נוסח "אינטגרלים כפולים. במשולשים הוא עוד מתקשה".
אני לא מאמינה: גם זה לא אנחנו המצאנו?!

אמ'של - בסוף עוד תגלו שקהלת צדק... (-:

תיקון:
אצלנו התשובה ל"מה הוא כבר עושה" היתה "אינטגרלים פשוטים".
> כשזה מגיע לאינטגרלים - עודד זוכר <

ואני נוהגת להגיד כששואלים עד מתי ינק (כאשר הנקתי) את משפטי ה"מחץ" הבאים:
1 - אני לא יודעת לבשל אז כשכל האמהות יגיעו לצבא עם סירים אני יבוא עם הציצי
2 - אין מה לעשות גם במארבים אני אבוא להרדים אותו עם ציצי

מה שאנשים מצפים מהקטנים המסכנים האלה - שיהיו בוגרים 2 דקות לפני שיוצאים מהבטן...

מה בדבר חימצון שערות בהריון? מותר או אסור?
אני בחמישי ושערות ידיי חזרו לצבען המקורי.
הייתי שמחה להעלים אותן ע"י חימצון.
מזיק לעובר?

אני שאלתי המון רופאים לגבי צביעת שיער (שכולל חימצון), והתשובה של כולם, קונבנציונלים ולא-קונבנציונלים (כל אחד ימקם את המערב והמזרח בחלק שמתאים לו), הייתה שלא כדאי, כי אף אחד לא יודע אם זה משפיע או לא.
אף אחד לא טרח לחקור את זה. דרך אגב, אותה תשובה נתנו לי לגבי הנקה.

< וכך נגוז חלומה של אגליה ללדת עם שיער אדום בוהק כמו של לולה>

אני נמנעתי לעשות שטיפות צבע לשיער שלי בהריון הראשון ומאז אני עם הצבע הטבעי שלי במקום אדמוני. בספר של עמוס בר כתוב שאפשר לצבוע...

בעיתון "הורים וילדים" של יולי מצאתי תשובה של רופא, שמותר לצבוע רק לאחר סיום השליש הראשון של ההריון.

לא ממש מבקשת עצה, אבל בכל זאת רוצה את דעתכן: האם אני מרגישה את התינוק?
סוף שבוע 17, תחושה של מין תזוזות קטנות כאלה, או מעין בועות שיוצאות מבפנים החוצה. גם גיא הרגיש אותן כשהוא שם יד על הבטן. זה כל פעם מאוד נקודתי, זה לא בכל הבטן. כלומר, זה כל פעם במקום קצת אחר, אבל באותו רגע זה במקום אחד קטן.
כל-כך רוצה להאמין שאני מרגישה את התינוק. צוחקים עלי במשפחה ואומרים גזים (-8
מה אתן, בעלות הנסיון, אומרות?

יוצא לי להשתמש באקונומיקה כל יום,אני משתמשת במעט ומאווררת את המקום בו אני מנקה , אבל תמיד יוצא לי לשאוף את האדים הרעילים, אני בחודש הראשון להריון, ואני חושבת שאני מזיקה לעובר, מה דעתכן?

אם את חושבת שאת מזיקה לעובר אז מן הסתם את אכן מזיקה לו.
אין כמו אינטואיציה של אישה בהריון.
למה דווקא אקונומיקה? - יש חומרים פחות מזיקים.

שירה - את יכולה לעבור למוצרים של tidy הם לא רעילים כמו אקונומיקה בלי כימיכלים, אקולוגים ומנקים נפלא. ומה גם הם באותו מחיר .
יוחננית - אם את מרגישה זה כנראה נכון...

הי יוחננית,
יכול להיות שזה התינוק. את מספר 2 ו-3 הרגשתי כבר בשבוע 17. לרוב בילד הראשון לוקח יותר זמן עד שמרגישים אותו, אבל אולי אצלך זה אחרת.
מצד שני, יכול גם להיות שזה גזים...

יוחננית גם אני הרגשתי את הילד שלי מאוד מוקדם (אני לא זוכרת בדיוק אבל נדמה לי שסביב 15-17 שבועות) בהריון ראשון. גם אני התלבטתי אם זה גזים. אבל אף פעם לא הרגשתי גזים ככה ואף פעם גזים לא בגיבו לגירגורי החתולה שלי שישבה לי על הבטן

....אז החלטתי שזה הוא. לדעתי אם את חושבת/מרגישה שזה התינוק אז זה כנראה הוא.

כן, אז החלטתי להנות מהעניין ולהאמין שאני מרגישה את התינוק. ואם בעוד כמה שבועות אני אגלה שטעיתי - אז מה?
או, סוף סוף אני מתחילה לסמוך על עצמי ולעשות דברים כמו שאני רוצה, גם בלי אישור מכל הסביבה. מדהים מה שההריון עושה לנו, אה?

שמעתם על ברנדי לפטמות?
חברה שלי מחודש שביעי ישבה כל ערב (על) עם כוסית קטנה עם קצת ברנדי בתוכה מול הטלויזיה, ואז כשהיא נשענת לאחור, הפכה את הכוס על הפטמה ו"נתנה לזה לעבוד"...
חמש דקות על כל פטמה.
היא אומרת שבהדרגה הברנדי נהייה עכור ומתחילים לצאת כמו תולעים קטנות לבנות מהפטמות שהן ,כביכול, חסמו משהו במעבר שם, וכל זה נועד להכין את הפטמות להנקה.

מוכר למישהי? היא אומרת שזה טיפ מרוקאי ידוע!!

D-: D-: זה נורא מצחיק... השדים והרוחות גם יצאו...?
אם היית רצינית אני מצטערת אם העלבתי פשוט זה נשמע מוזר ביותר. יש כל מני "עצות" שצרך להזהר מהן. אני בהריון שמעתי שצריך להבריש את הפטמות עם מברשת קשה, משבוע 30 בערך. ואני מכירה משהי שעשתה זאת.
כל ההכנה שאת צריכה לקראת הנקה זה לא לסבן את הפטמות משבוע 36 בערך .

ווי, זה נשמע לי מוטרף לגמרי, הקטע עם הברנדי והתולעים!
רק בשביל הקטע כדאי לנסות את זה

אז מה בעצם אפשר לעשות עם הפטמות?[
הן רגישות לי בטירוף, ואני עוד מתוכננת ללדת בחורף ככה שהקור רק יעזור להן

אין איזה טיפ "הכן פטמתך לחורף?"

זה טבעי שהפטמות רגישות בהריון. זה יעבור עם ההנקה.
כל ההכנה שאת צריכה לעשות כמו שכתבתי מקודם זה לא לסבן את הפטמות לקראת סוף ההריון כדי לא ליבש את הסיכוך הטבעי של הבלוטות שמסביב לפיטמה.(ששכחתי את שמן

) הן דואגות שהפטמה תהיה גמישה ולא תסדק. כך שלא צריך לשים שמנים ומישחות למניהם. מה גם שהן מפיצות ריח של מי שפיר כל כך עדין שרק התינוק מריח וכך הוא רוצה להכניס את זה לפה. מדהים לא.

אני שומעת הרבה שאם העובר לא זז - לאכול שוקולד. בת דודה שלי הוסיפה לשכב על צד שמאל. חברה בעבודה סיפרה שנקטר מנגו עוזר יותר משוקולד.
השאלה שלי היא, האם יש משהו בלי סוכר שיכול לעזור? לפירות אמורה להיות אותה השפעה? או משהו אחר? בריא יותר? או סתם אולי פתרון אחר.
אז מה אם הרופא אמר לי שבשלב הזה בהריון יהיו ימים שלמים שלא ארגיש את העובר ושזה בסדר! ואז מה אם הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה היסטרית בהריון...

עדיף דבש על שוקולד, יותר בריא וגם נספג יותר מהר.

כל דבר מתוק. התגובה היא לסוכר. מה עם תמר לח? ממתק חרובים? עוגת בריאות. לא חייבים שוקולד ושות'.

תודה על העצות

. דבש תמיד יש לי במלאי (אורגני כמובן), ואשמח לנסות גם תמרים.

זקוקה לעצה: אני לא ישנה טוב בלילות, הלידה מתקרבת ואני תשושה פיזית מחוסר השינה. יש הצעות? ניסיתי רסקיו, תה זוטה (מקווה שמותר). הציעו לי לנסות יין...יש למישהי הצעות?

עזבי שינה -- מי בכלל ישן בסוף ההריון?
נסי הרפיה במקום.

קראי את הסילמריליון... ( ראי בדף דיון על טולקין ).

טוב, ברצינות, אני חושבת שאת צריכה לפרט קצת יותר, לכל אחת יש דברים שונים שמפריעים לה לישון, ולכן גם הפתרון שונה.

< אגליה כן ישנה בסוף ההריון >

פרחי באך.
אסור תה זוטה בהריון.

מצטרפת להמלצה על הרפיה. תרגול הרפיה (זה כמו שריר, צריך לתרגל) יכול לעזור גם בלידה. אני ראיתי את הקושי לישון בסוף ההריון, כתרגול שהטבע נותן לי (גם צירים מדומים בקטגוריה הזאת...)

האם גרד בעור באיזור הבטן ואיזור הפטמות מרמז בעצם על מתיחת העור?
זה לפעמים משגע אותי אז אני שמה קרם גוף או אלוורה.

לא שמעתי על עניין הברנדי, אבל אני מנחשת שלא מדובר בתולעים חיות, אלא בשאריות קולוסטרום קרוש.

ואפרופו הרפייה, נדמה לי שכאן קראתי הצעות פשוטות וטובות. למשל לדמיין את עצמך בערסל (לי זו הייתה הרפייה מצויינת) או צפה במים על הגב (מכירה?), או אולי יהיו לך רעיונות שיתאימו לך יותר.

יושי, פשוט רוצה להביע הזדהות
גם אני לקראת סוף ההריון שלי וקשה לי מאד לישון
מהרבה מאד סיבות כמובן. אז בדרך כלל אני פשוט מוותרת על ה ניסיון העיקש ומנסה להירגע

יושי, אומרים כאן שזוטא אסור, אבל קמומיל מותר. זה מרגיע ואומרים שגם עוזר לישון.
בהריון הראשון ויתרתי על שינה במיטה ועברתי לישון חלק מהלילה על פוף גדול.
בהריון השני לקראת הסוף ישנתי לבד על מיטת נוער בחדר השני.

כן, גם אני עברתי לישון רב הלילה על הספה שלנו ובשתי הלילות האחרונים גם שתיתי תה קמומיל
ונראה לי שישנתי באמת יותר טוב!

אני בתחילת הריון ( לכן שמי ) יש לי ילד קטן ואני מרימה וסוחבת הרבה.
רציתי לשאול אם הפעלה מוגזמת של שרירי הבטן לא "מסוכנת"? כל הזמן כואב לי או יותר נכון יש לי מין לחץ בבטן תחתונה, כאילו השרירים נרפים ואני מאמצת אותם.
מוכר למישהי?

אם את מרגישה שזה יותר מדי - אז זה יותר מדי. נסי למצוא פתרונות אחרים - שאחרים ירימו, לחבק בישיבה במקום להרים, וכדומה. כשאת כבר מרימה, תשתדלי מאד לא לסחוב על הבטן, אלא על הצד (סחיבה על הבטן מגדילה סיכון ל-מצג עכוז), ולאסוף את שרירי רצפת האגן. גם פעילות גופנית כמו יוגה יכולה לעזור, אבל בעיקר, להקשיב לגוף, כשהוא אומר שזה יותר מדי בשבילו.

גם שיטת פאולה יכולה לעזור.

לעצה אחת שהיתה בהריון, נולד עציץ. ציץ ופרח.

ציץ זה דבר שמאד חשוב שיוולד מהריון...

אהלן
אני בתחילת ההריון הראשון שלי ומחפשת מפגשים של נשים בהריון בגישה אלטרנטיבית בירושלים והסביבה
אשמח לכל מידע

אני מצטרפת לבקשה של פלונית - לגבי מפגשים באיזור ת"א - הרצליה - רעננה.

יש לי זוג חברים שנכנסו להריון ראשון (שבוע 20). הם ממש לא בכיוון האלטרנטיבי, עקרון הרצף, לידה טבעית וכו'.

הייתי רוצה להמליץ להם (או לקנות להם מתנה) ספר או הפניה לאתר, מידע, או כל משהו אחר שיעלה בדעתכם, שעשוי לעורר אותם למחשבה לכוון הטבעי, הנקה וכדומה. אני לא רוצה "להפציץ" אותם במשהו שעלול להרתיע או פשוט להעלות אבק.

יש לכם נסיון בעניין? למשל - עקרון הרצף. האם הוא לא קצת "כבד" מדי בתור ספר ראשון למי שהנושא לא קרוב לליבו? ואולי ספר של sears מסדרת ה attachment parenting ?

הספר "טבעי ללדת"? לא קיצוני מדי ומאד נעים ונשי.אישית לא מתה על הספרים של סירס.
הבנתי שעם הילד השני נושא ההנקה כבר יותר קל... מכרה אמרה שכששואלים על הילד השני , הוא עוד יונק? היא עונה שאת הקטן הניקה למעלה משנתיים וזה סותם להם את הפה.אישית אני עונה תשובה לא כל כך יפה למציקים במיוחד (אלו שאומרים ש"ההנקה בגיל הזה יותר בשביל האמא, את יודעת...." ו "הוא מבקש או שאת מכריחה אותו?") משהו בסגנון שחשבתי לתת רמדיה צמחית אבל חבל על הילד.

עקרון הרצף. האם הוא לא קצת "כבד" מדי בתור ספר ראשון למי שהנושא לא קרוב לליבו?
עקרון הרצף נראה לי מצוין דווקא למי שהוא עוד לא הורים.
אז עוד ניתן לקרוא אותו כספר אנתרופולוגי מענין, עם רעיונות יפים. אח"כ הוא עלול להצטייר כספר הדרכה להורים, ואליים על הורים שחושבים אחרת.

הספר הכי טוב לענין זה - על תינוקות ואנשים.

אולי לעשות להם מנוי על באופן טבעי ? יש גם גליונות מיוחדים להריון ולידה ולהנקה.

ניסיתי בדף הריון ראשון , אולייענו לי כאן .
מה עושים עם כאבי הגב בשבוע ה-20 ?
כבר שבוע שזה משתק לי את כל הגב התחתון ,כל סיבוב במטה או הליכה רגילה . כמו דלקת שמקרינה לכל אזור ,סבל נוראי . זה ממש לא במקום עבורי ,עד עכשיו הכל עובר נפלא .
המוזר מכל בכאב הזה ,כשאני מתעמלת הוא נעלם .
אשמח לקבל כל עצה מבעלות הנסיון שכאן .
תודה .

יוגה, שיאצו, עיסוי . דמיון מודרך.

אני גם רוצה לשאול. התקשויות של הבטן שמלוות בקוצר נשימה. מוכר? מה עושים?

קוצר נשימה - חופשי... פשוט נגמר האויר.
הרופא שלי הסביר שזה תוצאה של פרוגסטרון (לא זוכרת איך קשור)
בשלבים מאוחרים יותר ייתכן שפשוט קטן נפח הריאות כי הבטן דוחפת הכל למעלה?!
ואולי גם עומס על המערכת?
אצלי זה לא מלווה בהתקשות הבטן אבל זה קורה די הרבה
אני פשוט.... לא עושה כלום.... זה קורה הרבה כשאני מרצה (אולי זה בכלל קורה בגלל שאני מרצה?!) ואז לא נראה לי מתאים להתחיל עם תרגילי יוגה ונשימות. כשזה קורה בבית אני עומדת על 6 משום מה זה עוזר.

מ.שלווה - יש כל מיני עיצות בספר החדש שיצא "לידה פעילה" -תנוחות שיעזרו לך.
בגדול לי עוזר לרכון קדימה, "להחזיק את הבטן" עמידת 6, לשבת על כדור פיזיו (קיבלתי מחברה). להישען בעמידה על שולחן (הטיית הגב לחזית)

הקוצר נשימה מגיע בזמן ההתקשות של הבטן. שאלתי באיזה פורום של הריון והרופא אמר שכדאי לבדוק אם זה לא צירים מוקדמים. נכון שזה סתם בשביל להלחיץ?אני שואלת פה כי אני מפחדת שאם אלך לרופא ירצה לראות אם יש פתיחה וזה בטח סתם בריקסטון.....

בניגוד לקוצר נשימה ההריוני שיש כל הזמן....

מה את כל כך בסוף?! חשבתי שאת כמוני בחודש שישי

בגדול לי עוזר לרכון קדימה, "להחזיק את הבטן" עמידת 6, לשבת על כדור פיזיו (קיבלתי מחברה). להישען בעמידה על שולחן (הטיית הגב לחזית)

מצטרפת למה שאמרו לפני וגם מזכירה שמאד חשוב לשבת ישר ולא לרבוץ, אפילו שזה מאד מפתה.
שבי כך שכפות הרגליים יגעו ברצפה והברכיים קרובות ככל האפשר, זה יאלץ אותך לשבת זקופה ולא להימרח.
ממליצה מאד על כדור פיזיו.

שימי לב שאת מתכופפת נכון, עם הברכיים ולא עם הגב, ובכלל אל תסחבי דברים כבדים (בטח זה ברור לך).
מקוה שהכאבים יעברו ולא יחזרו.

אני לא הורדתי חום כזה (ירד מעצמו). האם זה הזיק לעובר? לא יודעת, בסקירה כמה ימים אחר כך הרופא טען שהוא בסדר.
נדמה לי ששמעתי שחום אמהי ברמות כאלה אינו מסוכן לעובר, אבל אם את מודאגת -- כדאי לשאול רופא.
על דרכים טבעיות להוריד חום דווקא נכתב כאן, אני רק לא זוכרת איפה. אולי ב חום גבוה?
>סמדר נ ממחשב אחר<

הבלוטות שמסביב לפיטמה.(ששכחתי את שמן )
בלוטות מונטגומרי.

אני לא מספיק בסוף. לאחר התלבטויות החלטתי ללכת לרופא תורן במרפאה. חיכיתי שעתיים בתור, נכנסתי ולפני שהספקתי להגיד ג'ק רובינזון כבר היתה לי ביד הפניה למיון נשים.
שאלתי את הרופא ליתר ביטחון אם סביר שהכל בסדר ורק ליתר ביטחון (לא מנומס להגיד כסת"ח) הוא שולח אותי לשם, והוא אמר שנראו לו שזה צירים ו"אי אפשר לותר על זה"(או לעשות מוניטור בקומה למעלה). הלכתי למיון.
להפתעתי היו מאד נחמדים. קבלה, בדיקת שתן\חום , שאלות שגרתיות , מוניטור ממושך (הסכימו בלי בעיה שלא אשכב על הגב) . לידי מעבר לוילון שלחו מישהי בשבוע 32 לחדר לידה ולמישהי אחרת בשבוע דומה איחלו "נתראה בשבוע 42 בזירוז" . בשם המזל הנחתי שאני איפושהו באמצע;-)
נכנסתי לרופא ד"ר אלכס אשל, היו אצלו שני סטג'רים שדיבר אליהם כמו שאני מדברת לבן שלי בן השנתיים וחצי, אבל היה חביב מאד. הוא הסביר להם על מצבי הלא מעניין ועל כל מני סיבוכים מפחידים שאין לי אותם, אבל מראש לא הכניס אותם לבדיקה אפילו מבלי שביקשתי(כבר היה לי סרט איך כל אחד מהם בודק אותי.......).
זהו , כנראה שהתחיל עידן סיבובי אגן .

בעצם שכחתי לכתוב את מה שרציתי לשאול: לא ניראו צירים במוניטור, אבל אני מרגישה התכווצויות כבר כמה ימים. מה עושים עם זה? איך לדעת מתי זה רציני ומסוכן, או שאולי זה כלום ולהמשיך הלאה?

קראתי את שאלתך עוד קודם, אבל אני לא יודעת את התשובה!
צריך לשאול מיילדת מנוסה.
או ככה: אם המוניטור לא מראה צירים, אז זה לא צירי לידה.

מונו- גם לי יש מידי פעם התכווצויות כמו ציר אך ללא כאב, חשבתי שזה נורמלי כי אני זוכרת את זה מהריונות קודמים - ציר ברקסטון או משהו כזה שמכינים את הרחם לקראת לידה. זה לא זה?
זה קורה בעיקר לאחר מאמץ , התכופפויות וכו'.

לא, זה היה לעיתים קרובות כמה ימים רצוף, מדי פעם זה בהחלט בנורמה.

שמעתי שמסוכן לעובר כשחום הגוף עולה יותר מדי
אני חושבת שמדובר על חום של 39 ומעלה. בכל אופן לי היה לפני שבוע חום של 38 ולא עשיתי איתו כלום חוץ מלשכב במיטה ולנוח, להתכסות טוב ולהזיע וכאלה, לא נראה לי שזה בעייתי. מה שכן, העובר בעט יותר כשהיה לי חום, תנועות יותר חזקות ונמרצות.

שלום היתי רוצה לדעת על ספרים ממומלצים על הריון ראשון - תופעות ודרכי התמודדיות

שליחה על ידי אדית* » 12 מרץ 2005, 17:33

חברה שלי בשבוע 32 ואמרו לה בבדיקת אולטרה סאונד שיגרתית שיש פער בגדילה ממה שמצופה בשבוע זה והעובר/ית שלה מתאים/מה לשבוע 28 ,עד עכשיו ההריון התפתח באופן תקין לגמריץ האם משהו/י יודע/ת למה זה יכול להיות? מה ההשלכות? מה לעשות?אמרו לה שבעוד 10 ימים תעשה עוד US ובמקרה שעדיין אין שיפור יאשפזו אותה לעשות בדיקות נוספות(אלו בדיקות ?) אודה לכם כל תגובה ץ

אולטרה-סאונד זה מכשיר לא כל כך מדוייק. אם חושבים שיש בעיה אז כדאי תמיד לבקש דעה שניה אצל מומחה. הרבה פעמים התוצאות שונות.

אכן רצוי לבצע בדיקת אולטרה סאונד חוזרת. ההמלצה שאני קיבלתי מאחד ממומחי האולטרה סאונד בארץ (ד"ר ברונשטין) היא לבצע את הבדיקה החוזרת אצל טכנאי אולטרה סאונד. הם אמנם אינם רופאים, אבל הרבה יותר מיומנים בביצוע הבדיקה. עם תוצאות הבדיקה אפשר וגם רצוי לגשת לרופא שיחווה את דעתו.
כמו כן חשוב להבין שסטיית הדיוק בבדיקת האולטרה סאונד היא יחסית גדולה - אפילו של כמה שבועות, ולכן יתכן ואף סביר כי אפשר להשמיע באזני חברתך צפירת הרגעה.

בהצלחה בבדיקה החוזרת!

שליחה על ידי אדית* » 14 מרץ 2005, 19:46

תודה רבה על התגובות !! ממה שדיברתי עם החברה שלי היא הלכה לרופא אחר שהיה נחמד מאוד וחידש לה שהשמן פרפין שהיא לוקחת כל יום בשביל הטחורים שיש לה כנראה מונע את הספיגה של הברזל שהיא לוקחת וגם ויטמינים ומינרלים אחרים ולכן אולי העובר לא קיבל מספיק ובעיקבות זה לא גדל מספיק .השאלה שלי היא האם חס וחלילה העובר ניפגע בשלב ההתפתחות הראשונית שלו ? בכל מקרה נקווה לטוב . תודה על העידוד.

הי, אני רוצה להמליץ על ספר נהדר שגם כתוב בהומור וגם נותן את כל האינפורמציה להריון ואחריו שמו:
"מדריך הבנות להריון ולידה" כשתקראי אותו יהיו קטעים שממש תתפקעי מצחוק. ממש תענוג לקרוא, את לא מרגישה שאת קוראת איזשהו ספר "מדעי" או "רפואי". תנסו, ממליצה בחום. (הוא גם לא כ"כ יקר, בסביבות ה-70 ש"ח, לפחות לפני 3 שנים...).

שלום לכולן !
אני בשבוע ה- 27 להריון ראשון, עד כה ההריון עבר ללא בעיות ודי בקלות. בזמן האחרון אני סובלת במהלך השינה ולא מצליחה למצוא תנוחת שינה נוחה
אני קמה בבוקר עם כאבי גו קשים ובמהלך הלילה מתעוררת לפחות 4 פעמים האם יש לכן עצה עבורי ?

נוש נוש, יוגה לנשים בהריון ניסית? עוזר למצוא תנוחות, ובעיקר עוזר להירגע.

נכתב כאן ע"י בת הרים אזהרה לגבי תה זוטה בהריון. אנו נוהגים לשתות תה משלל השיחים באדניות שלנו ובינהם זוטה לבנה (טעיםםםםם). אפשר לפרט לגבי הסכנות?
תודה, רימון.

הי רימון
יש לי שני ספרים שמפרטים בנושא הרבליזם ותה זוטה מופיע ברשימת ה"אסורים".אין פירוט למה אבל בד'כ הסיבה קשורה לחומרים פעילים בצמח שעלולים להזיק ל"יציבות ההריון"(מקררים,מכווצים,מכייחים-קשור להפלה).אני עצמי שתיתי בהריונות חליטות זוטה אבל בכמויות קטנות ולא על בסיס יומיומי.אני שומרת את הזוטה לימי הצטננות/התקררות.
בהנחה שאת בהריון-שימשיך בהנאה ושנה טובה

שלום לכן,
הריתי פעמיים מהפרית מבחנה ופעמיים העובר הפסיק להתפתח בשבוע שישי-שביעי..- האם לחכות שיפול מעצמו או שאני חייבת גרידה? והאם יש בכוחי למנוע מקרה זה בעתיד או שזה לא תלוי בי...?

חן חן,
הצלחה לכולן. אסתי

אסתי, מצטערת לשמוע... הכי טוב זה להתייעץ עם רופא כמובן, אך לפי דעתי לפעמים זה נופל לבד
ואין צורך בגרידה ולפעמים צריך לגרד את רירית הרחם ולוודא שלא נשארו שאריות.
בהצלחה בפעם הבאה.

שאלה - האם יש דרך לשפר את איכות הבציות? כלומר, הבנתי שהפלה בוששת שניה שלי נובעת מגילי המופלג - 42...ואיכות ירודה של הביציות. אם כך - מה עושים? אם בכלל...

תודה.

לאסתי, אני יודעת שקיימים כדורי "חיזוק הריון" - זה (אם אני לא טועה) פרוגסטרון וזה עוזר לפעמים.
אם הרופאים אמרו שזאת איכות ירודה של ביציות אז אין מה לעשות יותר מדי, לצערנו הגיל עושה את שלו וזה
כמובן מאד אינדיבידואלי בין אשה לאשה. תתייעצי עם רופאך על הכדורים האלה ברגע שתצליחי שוב, מחזיקה אצבעות.

האם אתם מכירים תכשיר טבעי לטחורים בהריון?