פליי ליידי

אנונימי

פליי ליידי המשימה היומית
תרגומי פליי ליידי
ראה גם: סדר פסח אישי

האתר: www.FlyLady.net
אתר ורשימת תפוצה לאמהות/ אבות - עקרות בית, עובדות מהבית, עובדות מחוץ לבית...
עוזר מאוד ל:

להשתלט על עבודות הבית
להשתחרר מרגשות אשמה
ללמוד לדאוג לעצמנו

כל זה דרך בניית שגרות יומיות קטנות.

מי שמתקשה לשמור על בית מאורגן ומסודר, יכול להצטרף לרשימת התפוצה, שעוזרת לחלק את נושא הסדר והניקיון למשימות קטנות ובנות ביצוע. אני עוד רחוקה מלעמוד בקצב, אבל יש סימנים של התחלה. היא כותבת, ובצדק, שסדר הוא דבר מדבק. זה מתאים רק למי שנמצא בבית רוב שעות היום ובודק דואל לעתים קרובות.
(עדי יותם)

מצטרפים לרשימת תפוצה, מקבלים כל יום בדואל כמה משימות פשוטות וקטנות . אני בצעדים הקטנים של המתחילים: מתלבשת כל יום עד לנעליים, דואגת שכיור המטבח נקי, מטפלת בכביסה/תלייה/קיפול ובודקת אם יש מה לאכול לארוחת ערב. ואיכשהו, אפילו שאני לא עושה את שאר המשימות שהיא מציעה, הבית כבר הרבה יותר מסודר ונקי - היא אומרת, ובצדק, שסדר הוא עניין מדבק.
(עדי יותם)

חייבת לספר שאני כבר חודש נכנסת אל האתר ומבצעת את המשימה היומית, וגם פחות או יותר עשיתי רוטינות ערב ובוקר לסידור הבית ועוד כמה דברים ואני ממש מכורה והבית נראה ממש טוב אפילו העוזרת תהתה...
בהתחלה נרשמתי ואז התחלתי לקבל 50 אימיילים ליום ויותר מה שהיה פשוט מזעזע ולא בשבילי. נמחקתי והתחלתי פשוט לקרוא מה המשימה וזה מספיק לי.
נורא כיף, באמת, ממש בשבילי - ללמוד להיות עקרת בית, לסדר ולתכנן את צעדי.

גם אצלנו הכנסה די מבולגנת תמיד, למרות שאני משתדלת לקחת שקית למיחזור או משהו בכל פעם שאנ יוצאת לסידורים.
משהו שלמדתי מחברה שהיו לה 4 בנים כלי היה רק אחד:
היא היתה רוחצת את כולם יחד באמבטיה, מה שאומר שהבית די מוצף (נסו פעם;-)) ומנצלת את המים שנשפכו מהאמבטייה לשטיפת הרצפה.
מאז שעברתי לעשות את זה (ממש רגע אחרי האמבטיה ולפני הסיפור והשמע-ישראל-על המיטה) הבית הרבה יותר יפה בערב ונעים לשבת בו.
רק עוד לא מצאתי פטנט לעשות את זה עם התינוק במנשא.

אל תשאלו מה קרה לי, מאז שהצטרפתי לאתר הזה הכיור שלי כל הזמן ריק ומבריק... כל כלי אני שוטפת ומיד שמה במדיח ולפעמים אפילו מנגבת את הכיור אחר כך שימשיך להבריק... מפחיד! טוב, מחר בעלי חוזר אז זה לא יחזיק מעמד.
דבר אחד מצויין ברשימת תפוצה הזו: המיילים של where is your laundary? בדיוק מתאים למישהי כמוני שמסוגלת לשכוח כביסה רטובה במכונה במשך 3 ימים. (אני הולכת לקפל כביסה, גם במייבש לא כל כך טוב להתקע...)

טוב, אני רואה שיש פה התלהבות כללית
ורק אני עם כיור מלוכלך
ביקרתי באתר
והדף הראשון כלכך גדוש ומקושקש שמייד ברחתי
בבקשה ספרו לי איך מגיעים ישר לטיפים
והאם זה עובד גם בלי להיות מדוורת מדי יום

כמו שכבר אמרתי אני בינתיים פועלת בלי הפצצת האימיילים. מה אני עושה? קודם כל תקראי את מכתב הפתיחה, יש בו כמה הצעות להתחלה - בעיקר נושא הכיור (ענק...) להתלבש עד הנעליים (לי נראה קצת מוגזם בקיץ הישראלי להיות עם נעליים...) ולקבוע רוטינות ערב ובוקר. זה הבסיס. אחר כך יש משימות יומיות של קלי - אני פשוט פותחת כל יום את המשימה ופשוט מבצעת.
אני מכורה וזה עושה לי טוב ולבית שלי - סוף סוף מספרים לי איך עושים את זה...

להתלבש עד הנעליים
זה משהו שאני לא לא לא מתחברת אליו.
לא נוח לי בבגדים שיש בהם כפתורים, ריצ'רצ'ים, אבזמים... (כולל: ג'ינס, חזיה, סנדלים). לכן בבית אני במכנסיים קצרים/שרוול/טרנינג (בהתאם לעונה) ובחולצת טריקו (חולצות בית וחולצות לשינה באות מאותה ערמה).
אז מה יותר חשוב? שיהיה לי נוח, או שאני אראה כך שמישהו אחר היה מתיחס אלי בכבוד רב יותר?

גם לי זה לא נראה. אבל באחד המכתבים או השעורים באתר היא מסבירה בפרוט למה. אני בטח עושה לה עוול, אבל מאד בקצרה:
כדי שאת* תתיחסי יותר ברצינות לעצמך כעובדת בבית - זו עבודה לכל דבר.

ודווקא נעלים עם שרוכים, ולא כאלה שאפשר לבעוט אותן, כדי שיקח קצת זמן להוריד אותן, ובזמן הזה אולי תזכרי שלא הוצאת את האשפה או העברת את הכביסה למייבש או...
כדי שאם מישהו יפתיע אותך בבית, תהיי לבושה כמו שצריך ולא תרגישי לא נעים.

אגב, אני החלטתי להשאר עם נעלי הבית - יש גבול...

אכן, גם אני לא התחברתי לעניין ההתלבשות, אפילו שהבנתי אותה.
צריך בכל זאת לקחת בחשבון שזה אתר אמריקאי. דרך אגב, מה זה spot clean? לגבי ניקוי רצפות? זה ניקוי נקודתי, או מה?

גם אם אני לבושה, בשביל לעשות את עבודות הבית אני תמיד אחליף למשהו שאפשר להזיע בו וללכלך אותו. בטח לא אגרום לזה שזוג הנעליים הטוב שלי יירטב או משהו. מעבר לזה, אני עם תינוק עלי. מעבר לזה, יש לי כמות מוגבלת של חולצות (ראו סידור ארון הבגדים ) ולא אבזבז חולצות חוץ נקיות על הבית. אני בהחלט מדברת מאוד פורמלית ומכובדת כשאני בטלפון בענייני עבודה או תשלום חשבונות או כל דבר, אני רגילה כבר שנים.
תשמעו את הבת שלי עונה לטלפון בצורה מקצועית, ותבינו שאצלנו לומדים את זה מגיל צעיר...
אגב דחיינות כרונית , פשוט להיכנס לאתר של פליי-ליידי גורם לך להתחיל לעשות...
הנה, פיניתי אתמול את הכניסה לביתנו (הכוונה לשטח הפיצפון של מטר על מטר בכניסה לדירונת שלנו, כשפותחים את הדלת). זה לא בית פרטי, שיש אליו כניסה חיצונית (דווקא הדלת כלפי חוץ מזמינה, ושמתי עציצים שגידלתי בחדר המדרגות). היה כיף. העפתי המון דברים, בטח כבר לקחו אותם עד עכשיו. המון תיקים שהשתמשתי בהם פעם והיו תלויים בכניסה, ועוד כל מיני דברים. ניקיתי קורי עכביש, ניקיתי את המראה. איזה כיף.

אבל בכיור עדיין אינני נוגעת. מי שמבשל ורוחץ כלים בבית הוא בעיקר בעלי. ככל שהינוקא גדל, אני מסוגלת לעשות יותר, אבל לזה אני עדיין לא יכולה להתחייב. מה שכן, הכביסה מטופלת בלי שום צורך בתזכורות.
השבוע הצלחתי להכין מרק עוף אחר הצהריים. וגם רחצתי את רצפת הסלון. בעלי נכנס הביתה, מריח ריח נפלא של בישול, מקבל ילדים אוהבים שמושיטים אליו זרועות לחיבוק ונישוק, אשה מחייכת, מושיבים אותו, נותנים לו מרק עוף כמו שהוא אוהב, ועוד טרי טרי. ועוד זה פוטר אותו מלהכין לנו ארוחת ערב. הוא והילדה טרפו הכל הכל וגם לקחו מנה שנייה. איזה כיף!

<הבוקר בעלי היה מאוד משועשע כשגיליתי לו שיש לי חלום על חדר כביסה, שבו שלושה סלי כביסה שאפשר לשים את הכביסה ממויינת, ועוד. הוא צחק: אחרים חולמים על רכב 4X4, וילה מפוארת, ואת חולמת על חדר כביסה...>
<החלום הנסתר של בשמת: להיות אמא, עקרת בית וגננית>

אני די מהר גיליתי שאם אני לא מתלבשת בבוקר כל היום הולך לי, אז אני כן מתלבשת (טוב, לא נעליים, לא להגזים). זה קרה לי אחרי הלידה השנייה. קצת לא נוח אבל שווה את ההרגשה הטובה.

שליחה על ידי אפרת* » 08 יולי 2003, 12:18

שאלה למי שמבין בעניין flylady - לא הצלחתי להבין את העניין עם הכיור - הכיור תמיד נקי? לא מכניסים לתוכו כלים?
אין לי מדיח - איפה שמים את הכלים המלוכלכים??

כן. ואם אין מדיח - שוטפים את הכלים. ואני מתאמנת עכשיו על לפנות את המדיח בשביל להכניס את שלוש הקעריות ושני המזלגות מהגלידה של הלילה...
ואיכשהו אם הכיור נקי, המטבח נקי והסלון נקי. מעניין לא?

כן, Flylady אומרת: תמיד לעשות הכל מייד.
כל מה שדוחים - מצטבר.
2 דקות לשטוף מייד את הכלים של ארוחת הבוקר.
ייאוש ושעה לרחוץ כלים שהצטברו יום שלם...

אם אין מדיח, שמים קערה גדולה מתחת לכיור, ושם שמים את הכלים שבשום פנים ואופן אי אפשר לשטוף מיד. זה מוסבר אצלה בדף על הברקת הכיור. כך הכיור תמיד ריק ונקי.

מתחת לכיור???
נו באמת! ככה יש עוד פינה רטובה/מלוכלכת
אני לא רוחצת כלים - זה מתחם של בעלי, כך שכלים מצטברים במשך יום שלם.
מה שכן - אני שמה את הכלים בערמה די מסודרת, מלאים במים.

שליחה על ידי אפרת* » 08 יולי 2003, 20:43

אז זהו, שהעניין עם לשים את הכלים המלוכלכים מתחת לכיור נראש לי קצת... איכסה. לכן חשבתי שלא הבנתי טוב. אני מסוגלת "לשכוח" אותם שם ימים שלמים.
ככה הם לפחות בכיור, רואים אותם ולא שוכחים מהם, אפשר להעביר עליהם "שטיפה" של מים כדי שהלכלוך לא יידבק.
ממש אין אצלכם כלים בכיור?
אני מבינה את הפתרון כשיש מדיח - פשוט ממלאים וממלאים אותו עד שמלא ואז מפעילים.
גם מובן לי לגמרי העניין של "שיהיה נקי בעיניים"
אבל מתחת לכיור?? בקערה? ואח"כ לנקות גם את הקערה מכל האיכסה?
אם למישהו יש איזשהו פיתרון אחר לנטולי מדיח, אשמח לשמוע.

שלום לכולכם. כמה כיף לחזור.
הייתי בהרצאה של ה FlyLady בחו"ל. היה מדהים.
היא אישה מדהימה, עמדה בהרצאה עם מנקה אבק עשוי מנוצות משך כל ההרצאה. היא מדברת על Baby Step. בסך הכל הכל ידוע מהאתר, ומי שמחוברת לרשימת התפוצה מכירה כבר את כל ההודעות שלה שחוזרות על עצמן. אבל היה נעים מאוד לפגוש את האישיות.
אני חושבת שאת האתר שלה היא מממנת ממוצרים שהיא מוכרת.
ספרים, מנקה אבק, מדבקות ועוד כל מיני, במחירים קצת מטורפים.

כיוון שאין כבר בארץ מיחזור לעיתונים ישנים.
יש. לפחות איפה שאני גרה.
לגבי בגדים משומשים - בפעם הבאה שאת מגיעה לפגישת ללל בהרצליה, תעלי על המדרכה בשדרות ירושלים לפני הרמזור לנוה עמל - בפינה עם כצנלסון (זה מותר, יש עלייה מהכביש ומקום לחנות) ותזרקי שקיות דרך החלון במבנה הפינתי. הם ממיינים את הבגדים - מה שבמצב טוב נמכר בחנות הצמודה בכמה שקלים, ומה שלא הולך למיחזור טקסטיל. הרווחים מהמכירות הולכים לחלוקת סלי מזון לנזקקים.

הערה כללית: בלי לחץ. קחו מה שמתאים לכן ונוח לכן. אם לא מתאים טיפ מסוים, זה לא אומר שהשיטה לא יכולה לעבוד בשבילכן. אצלי נושא הכיור מטופל פעמיים ביום, אני לא שוטפת כל כוס כי אני לא אוהבת את התחושה שיש אח"כ בידיים. זה לדוגמה.

דרך אגב, התחלתי לשמור על הכיור נקי.
זה ממכר.
ואין אצלנו "מקום מתחת לכיור" וגם לא מדיח. אין לי בעיה שכלים שכן זקוקים להשרייה ארוכה לפני שטיפה יהיו בכיור. לא צריך להיות פנאטיים. צריך רק יד על הדופק.
הבת שלי גם נדלקה על הדברים. הכנתי רשימה על דלת המקרר, ואשכלל את הרעיונות.

אני מוכרחה להגיד לכם, שהבוקר היתה לי הארה והבנתי כמה הflylady צודקת:
מיום ראשון אני "בעסק" ממש. ברור שאני מה שהם קוראים "מסודרת מלידה" וכל זה, אבל אני די על הפנים כבר הרבה זמן. עייפה, מותשת, שחוקה, עלובה.
יומיים קמתי, התרחצתי, התלבשתי, עד הנעליים (כי תיכננו לצאת ובסוף לא יצאנו ורק החלפתי חזרה לחולצת "עבודה" במקום ללכלך את חולצת ההנקה שלי).
הייתי בפוקוס, הייתי רגועה, מרוכזת, נמרצת, מסודרת, מאורגנת, וכולל תשומת לב ויכולת הכלה לבתי הבכורה, שחולה בימים אלה ומתנהגת די נורא בגלל החום.
הבוקר, בגלל שרשרת נסיבות מצערת, לא יצא לי לרחוץ פנים-להתלבש-לנעול נעליים.
פתאום קלטתי שאני עייפה, עלובה, חסרת כוח, חסרת חשק, חסרת אנרגיה, מרגישה לא בפוקוס, מעורפלת, עם תחושה מתמדת ש"אני לא מספיקה משהו", "אני לא עושה מה שצריך", "שכחתי משהו ואני לא זוכרת מה אבל זה חשוב".
צחצחתי את הכיור, זה כן (אני הולכת לישון עם הילדים, הרבה לפני בעלי, וקמה בערך איתו, כך שהוא מבלגן את הכיור גם בלילה וגם בבוקר), וכמובן שמתי כביסה והנקתי והתינוק עלי וטיפלתי במסמך ארוך ששלחו לי להעיר עליו ולערוך (אני ממש גאה בעצמי על זה) ועוד, אבל ההרגשה של סמרטוט עלוב לא מרפה ממני.
היא פשוט צודקת.
זהו, ראיתי את האור ואני מאמינה

ממחר אקפיד לפתוח כל בוקר (טוב, אחרי שהינוקא עושה פיפי) בהתלבשות, עד הנעליים!
יאללה, די לכתוב. להתרחץ עכשיו ומייד.

אולי את גם מפתחת משהו? (עם חום, הכוונה)

ממש לא.
היא פשוט צודקת. זה משנה את ההרגשה.
הרגשת הסמרטוט העלוב מלווה אותי כבר שנתיים לפחות.

אני חושבת שאצלי הבעיה כנראה יותר מהותית. יש בי התנגדות פנימית חזקה כלפי ללמוד להיות עקרת בית...
יש משהו משחרר בבלגן. בכיור מלא ואפילו בנמלים על השולחן.
חברה טובה שלי אמרה שזה בגלל שאני שונאת גבולות. האמת נדמה לי שהיא אמרה את זה לגבי למה אני לא יכולה לעשות דיאטה, אבל גם כאן זה מתאים.
הבלגן מזכיר לי שזה הבית שלי! וזה לא שבבית של ההורים שלי מטורפים על סדר אבל...
אני אומרת שכשהיינו בני נוער בסך הכל רוב החדרים נראו כמו שלי - ערימות של בגדים בכל מקום, שיעורים עושים על הרצפה או על המיטה כי השולחן מלא בכל מיני, בקושי יש מקום לדרוך ו... אז אני לא התבגרתי! בדרך כלל זה נחשב טוב, לא?
אמנם זאת בעיה כשלא אני היחידה שעושה את הבלגן, ושיש יותר מחדר אחד לבלגן,
פעם ב- אני משקיעה בסידור רציני ובשאר הזמן מנסה לאטום את האזניים להערות של שכנות מבריקות.

רותי, לא מדובר על ללמוד להיות עקרת בית.
מדובר על להרגיש טוב עם עצמך, עם חייך ועם ביתך.
אם את מרגישה מצויין, מלאה אנרגיה, מפוקסת ומרוצה מאוד מחייך ומביתך וגאה בהם גם כלפי כל בני הבית וכלפי כל אורח מזדמן - אין כל צורך להקשיב לעצות של פליי ליידי.
לא כל אחד רוצה בית נקי ומסודר...

רוב חיים הבוגרים הבית שלי היה נראה כמו בלגן אחד גדול ואני גם התגאיתי בזה. באמת הרגשתי ש"אני לא כמו כולם" ו"דברים כאלו לא חשובים לי". אני זוכרת את הפרצוף של החברה שלי כשהיא באה בפעם הראשונה לבית שלי לבקר אותי. זה התחיל להשתנות אחרי ששיפצנו את הבית ומצאתי את עצמי חושבת בפעם הראשונה על כך שלכל דבר צריך להיות מקום. אבל גם אחרי השיפוץ עדיין היה בלאגן. (אבל פחות) הבית שאני גרה בו 3 שנים כבר הוא עולם אחר לגמרי. אני לא אומרת שהוא לא מבולגן לפעמים אפילו הרבה פעמים, אבל זה כבר עולם אחר ובטח שהפלייניג ליידיות היא תענוג אמיתי בשבילי. כי אני חושבת שאף פעם לא למדתי בצורה מסודרת להחזיק בית וזו הרגשה של להחזיק את עצמי. זה כל כך אחרת לבוא הביתה מהעבודה והמיטה מסודרת והכיור נקי...

אני מוכרחה לומר שאני אדם מסודר מטבעי, נקיה מטבעי, וגם בזמנים הכי קשים הבית שלי בשיא הבלגן עדיין נעשה "מסודר" בפעולת בזק של 5 דקות ואף פעם לא מגיע לתיאורים שקראתי, של כלים מלוכלכים בחדר של הילדה או ערימות כביסה בסלון וכדומה.
יש המון דברים שלא צריך ללמד אותי.
והנה אפילו למסודרת כמוני היה הרבה מה ללמוד, ובעיקר כמה פטנטים ועקרונות שלה שנראים שוליים או פשוטים ומסתבר שהם גורמים לשינוי מהותי בהרגשה שלי כלפי עצמי - ומכאן, גם כלפי אחרים (יותר סבלנות ואורך רוח כלפי התנהגות מזעזעת של הבכורה החולה, למשל).

אז איך משכנעים את שאר הבית לעמוד בסטנדרטים?

<יעל נשואה לגרסה הגברית של flylady ורוצה לשמור על אותם הסטנדרטים>

לא משכנעים.
בעלי חופשי להמשיך לשמור על הסטנדרטים של עצמו, לא שלי.

אבל את רוצה את הכיור ריק בלילה...והוא שותה רק כוס אחת לפני השינה...

או

את סידרת את המיטה והוא רק קפץ לנמנם לרגע...

אכן, אני מנקה את הכיור כל היום. בשמונה וחצי אני נכנסת למיטה עם הילדים, והוא לא.
אז בבוקר אני מוצאת כלים בכיור.
יפה.
אני רוחצת את הכלים ומנקה את הכיור.
כנ"ל עם המיטה. אני את שלי עשיתי. אני סידרתי.
אם הוא בילגן, אני אחזור ואסדר בצ'יק.
כמו שאני מסדרת את הצעצועים של הינוקא (בן 10 חודשים), והוא הרי מבלגן אותם כל פעם מחדש (זו המטרה, לא?).

שימי לב: זו בדיוק לא השיטה שאמורה לגרום רגשי אשמה למישהו או לאלץ מישהו או לכעוס.
זו השיטה לארגן לעצמך את השיגרה שלך ואת הדברים שלך.
את מרגישה שעשית משהו, שהבאת תועלת. את עושה מה שאת יכולה בזמן שאת יכולה, לא מעבר לזה.
פרפקציוניזם - אאוט.
מנות קטנות - אין.
תלונות על אחרים - אאוט.
הקטנת הדרישות גם מעצמך - אין.
עוד כלל: "ירצו - יאכלו. לא ירצו - לא יאכלו". כלומר, אם הבעל יצטרף וישתף פעולה - מה טוב. אם לא - אז לא.

אם קראת את כל הדפים באתר שלה, בוודאי הגעת למקום שבו היא ממש מדגישה, איך בשיטתה אסור להתלונן, אסור לקטר, והמטרה היא לברך את הבית והמשפחה במעשינו.
אגב, כשבעלי ראה את הכיור המצוחצח הוא בהתחלה רחץ כל כלי מייד. ואז הוא אמר לי שאני "מכריחה אותו". מייד קטעתי את זה. הודעתי חד משמעית שזו לא יוזמה שלי, שאני לא אומרת לו מה לעשות, שאני לא הכרחתי אותו בשום צורה, שאשמח אם יצטרף אלי לעניין החדש, אבל אני לא מצפה ממנו לעשות שום דבר אלא את מה שמתאים לו ועובד בשבילו.
אחר כך קראתי אצלה באתר כמה חשוב לא לעשות את הדברים מתוך "אשמה" או מתוך הרגשה ש"מכריחים אותך", אלא מתוך בחירה ושמחה.
אז בעלי בהתחלה (מדובר בסך הכל על שבוע) השאיר כלים בלילה בכיור, רק בשביל להוכיח לעצמו שהוא "לא מוכרח", ועכשיו שמתי לב שהוא מקפיד יותר מקודם להשאיר כיור נקי.
ואגב - אני מוכרחה לציין, שהכיור ורחיצת הכלים היו באחריותו הבלעדית של בעלי כבר כמעט שנתיים, ואני בכלל חשבתי שאני לא אכנס לעניין. פתאום נכנסתי, והנה כבר שבוע אני מקפידה על כיור נקי כל היום. הפלא ופלא.
וכמובן - כמו שנאמר:
כיור נקי גורר מטבח נקי גורר שולחן אוכל נקי גורר סלון נקי, ואני כבר מסדרת את המיטה בבוקר. אנה הגענו. ואני בסך הכל שבוע.

ועוד משהו: אני נזכרת שככה גדלתי. בבית הורי, סידרתי את המיטה כל בוקר (מיטה-ספה), הצעתי כל ערב. כלים רוחצים מייד אחרי האוכל. ביום חמישי רוחצים את הבית ועושים כביסה, בשבת בבוקר הכביסה השבועית השנייה. בימים ראשון, שלישי וחמישי - קניות. ביום שישי אחת ל- - יום שוק עם אבא. אחרי כל ארוחה - מנקים את שולחן האוכל. בסוף כל שטיפת כלים - מנקים את הכיור וכל המשטחים. בסוף כל יום - מסדרים הכל במקום. לפני הרחצה בערב - הבגדים לארון המלוכלכים שבמרפסת האמבטיה. בקיצור, קיבלתי חינוך טוב. זה פשוט היה ככה. לא "לימדו" אותי. לא חשבתי על זה בכלל. חיינו את זה.

אני חושבת שכדי לארגן מטבח קטן צריך להיות גאון. הוא צריך להיות פרקטי (זו היתה המילה האהובה על סבתא שלי), אסתטי, נעים ונוח. יש המון דברים שצריכים אותם נגישים ומצד שני לא רוצי את הכל מול העיניים...

משהי רוצה לעצב לי את המטבח?

היא ממש מדגישה, איך בשיטתה אסור להתלונן
אבל אז איך ידעו שיש בי גנים פולנים?

יעל, המטבח שלי קטנטן והשיש עוד יותר. גילה, אני לא אעבור עכשיו בית בגלל זה

עם השנים למדתי להסתדר איתו יופי וכמובן להיות יותר יעילה.
ואני מבשלת המון, לפעמים להרבה מאד אנשים, הרבה מנות. אז אני מג'נגלת. זה עוזר לי לפתח משהו במוח (אני מקווה), כל האילתורים האלה

וכלים? רק אח"כ, לפעמים אחרי יום- יומיים. בינתיים אני בסדר עם זה
>לורד יש 2 כיורים!< }

אני רשומה לרשימת התפוצה, וכשאני מגיעה לאימייל בבית אחת לכמה ימים, יש לי 50+ אימיילים. אני קוראת שניים שלושה, משאירה עוד כמה, עוברת על כל התזכורות (מספיק לקרוא את שורת הנושא) ומוחקת את השאר. כשאני צריכה מוטיבציה לעבודות בית - אני הולכת לקרוא עוד אימייל או שניים.

פטנטים שלקחתי ממנה ועובדים בשבילי :

לנקות את השירותים כל בוקר, כשאני בין-כה כבר בפנים. דקה וחצי בדיוק - ותמיד נקי!
לנקות את האמבטיה כל ערב, בזמן שאני בפנים, עם קצת שמפו או סבון נוזלי (סבון הוא סבון הוא סבון). דקה וחצי לעבור על ה"טבעת" שנשארה מהאמבטיה של הילדים.
יש לי רשימת קניות כמעט קבועה של פירות וירקות, ורשימת בסיס של קניות מכולת. כאני מגלה שמשהו חסר אני מייד רושמת, ולפני הקניות אני עוברת עליה ומוסיפה / מורידה פריטים בהתאם לצורך.
לוותר על פרפקציוניזם. דווקא כשמתחיל להיות מסודר ונקי, אני מתפתה להרים את הגרב האחרון, את שני הצעצועים... והרי תמיד נולד עוד זנב בלגן. על הזנב הזה לוותר, כי אני מתישה את עצמי ובסוף נשחקת ומתייאשת ומתעצבנת על משליכי הגרביים והצעצועים... כשבעצם הבית נראה מצוין!

כמו בשמת, גיליתי שכאשר ממלאים אחר ההוראות שלה, אפילו שהן נראות מיותרות או מוגזמות, מתמלאים בתחושת שלווה ושליטה על החיים.
לדוגמה, רשימת הקניות. נראה טיפשי או ברור מאליו. גם קודם היתה לי רשימה .רק אחרי שהתחלתי לעשות את הרשימה באופן מודע ומובנה, הרגשתי כמה הייתי בחרדה ש"אולי שכחתי משהו" וחוסר האונים הזה. זה אינו חוק טבע שתמיד נשכח לקנות משהו!

למדתי להיפטר מחפצים שמעוררים רגשות אשמה או תחושות לא נעימות. למדתי להסתכל על חפץ ולשאול:
האם אני צריכה אותך? האם אני אוהבת אותך? האם יש לי עוד אחד כמוך? האם אתה מעלה חיוך על פני, או שאני מרגישה רע כשאני רואה אותך?
עוזר מאד להיפטר מחפצים מיותרים, ואפילו כאלה שאולי באמת נצטרך (בינינו, מה הסיכוי?). צבירת חפצים מסמלת את חוסר הביטחון שלנו. אנחנו מפחדים שכאשר באמת נצטרך משהו - לא נוכל להשיג / לקנות / לשאול אותו.
אני סילקתי כלי מטבח מיותרים, אני עדיין עובדת על בגדי הילדים (קרטונים ושקיות מכל הגילים...) ויש את הארון של המרפסת, עם כל הברגים, חלקי הפלסטיק של מכשירים שכבר אינם וכו' - גם לשם אני עוד אגיע.

אני חייבת להודות שהשיטה מצליחה. בעלי שאל אותי היום "מה המשימה היומית" והתנדב לעשות אותה ...
השאלה אם זה פועל גם לטווח ארוך.

נראה שכן.
והסוד:
קצת קצת.
צעדי תינוק (צעדים קטנטנים של תינוק).
שיגרת בוקר, שיגרת ערב - וביניהן: חמש דקות פה, רבע שעה שם. קצת קצת.
גם המשימה היומית - לשים טיימר על 15 דקות וכשהוא מצלצל - זהו! לנוח.
אחר כך, אם מתחשק, אפשר לעשות עוד פעם 15 דקות. זהו!
אם עושים כל יום רק קצת, מרגישים טוב עם עצמנו ובלי רגשי אשמה - זה עובד.
פרפקציוניזם - אאוט.
קצת ובהדרגה - אין.
אם מתחילים ונכנסים לאובססיה, עושים יותר מדי - מתעייפים ונגמרים.

ובכן, אני הרבה חושבת על הפליי ליידי הזו בחודש האחרון...
גם אני הייתי בהרצאה שלה. היא מקסימה וכמה פעים ממש התרגשה עד דמעות.
מה שהרשים אותי מאוד זה שהיא ממש אמיתית!
פתאום באמצע ההרצאה היא אמרה "שתיתי כנראה יותר מידי לפני ההרצאה אז אני רצה שניה לשירותים ומיד חוזרת , חכו לי" וזה מה שהיא עשתה!!!!
כמה מרצים מכובדים ראיתם שהם כל כך מחוברים למה שהם באמת רוצים לעשות? זה מאוד העצים אותה בעיני, היא יצאה לכמה דקות, וחזרה ישר לתוך ההרצאה ואף אחד לא זז, ולא קרה כלום.
אז מה שהדהים אותי זה שהיא כל כך שלמה ובטוחה בעצמה, אז אולי היא צודקת?
וכן..אני מממנת לה את האתר שמעולם עוד לא ראיתי!
(תהנו בנות!...) קניתי את מנקה האבק הפלאי לאחותי , ולי קניתי "שטיפת מוח" נחמדה ויקרה!
את הדיסק עם השיחות נפש שלה .
בשבוע שעבר נסענו כל המשפחה וניסינו , בעלי ואני לשמוע, הילדים די התנגדו אז עברנו למיץ פטל ...
אני אנסה שוב ....אבל הכיור שלי אכן די נקי מאז שמסעדה סיפרה לי על זה , אבל אני רחוה מלהיות מכורה.
בהררי הכביסה (והגיהוץ, למה אף אחד לא מקטר על זה???)שלנו בבית, מאוד מסובך לי מיד לקפל , זה "יום בנהר" כמעט - יכולות להיות 4 מכונות ביום .0היום למשל...) ואח"כ כמה ימים שאני ב"מרד" במכונה... אז מה יום שלם אני גם אקפל?
ומה עם הפיזור???
לגבי חלומה של בשמת, גם אני כל החיים חלמתי על חדר כביסה, כי בבית הורי זו היתה מרפסת צפופה ומבולגנת, ואכן יש לי מיון לבהיר וכהה (אני די פסיכית במיוני הכביסה שלי, אני מודה) וזה מאוד כיף! אני יכולה להבין את כמיהתך !
בקיצור- האישה מדהימה השיטה נהדרת, האם עדינה מאוד סתם מתעצלת???

אתמול קראתי את הדף הזה במלואו לראשונה, והפלא ופלא: בלי להתקלח ולהתלבש דבר ראשון בבוקר ובלי לנעול נעליים, אני אחוזה באנרגיות ניקוי וסידור עמוקות ומהנות ביותר. משהו ברמה של מדיטציה.
(רק שדווקא היום שכחתי לתלות את הכביסה, הדבר היחידי שאני בדרך כלל כן זוכרת...)
ואני כאילו מאז הלידה (לפני שלוש שנים בערך) לא מצליחה כמעט להתביית על מטרות וגם לא לעשות מדיטציה כהלכתה, ואז הנה באה לי פתאום מין מדיטציית עשייה כזאתי, רק מלקרוא את מה שנכתב כאן על fly lady

וזה פשוט גאוני:
האם אני צריכה אותך? האם אני אוהבת אותך? האם יש לי עוד אחד כמוך? האם אתה מעלה חיוך על פני, או שאני מרגישה רע כשאני רואה אותך?

מישהי קראה את הספר?

בנות, יש לי שולחן נמוך בסלון. אני אל סובלת אותו. א. הילדים התעללו בו עד שהוא כמעט איבד צבע. ב. יש בו חלק מזכוכית שכל הזמן נשבר וצריך לקנות חדש בשמונים שקל, שלא לדבר על זה שזה מסוכן נורא. ג. יש לו רגליים כאלה מפותלות, שצוברות אבק שאי אפשר לנגב.
אז למה אני לא מחליפה אותו?! כי זו מתנה בעלת ערך סנטימנטלי עבור בעלי.

מה עושים?

ובעלך מסרב להיפרד ממנה?
שאלת אותו במפורש? הראית לו את הדף המתאים באתר? ועדיין לא מוכן להיפרד?
אז:

בפעם הבאה שתישבר הזכוכית תזרקי את השבור כדי שלא יהיה מסוכן - ואל תטפלי בהתקנת זכוכית חדשה. מה כבר יקרה?
אל תנקי אבק.

בעיני יש יתרון לשולחן שלא איכפת ממנו ולילדים מותר להתעלל בו. יש לי שולחן סלון כזה ואני בכוונה לא קונה חדש. לא רוצה חפץ שעלול להיות לי איכפת ממנו יותר מאשר מילדי (אם הם יפגעו בו ואני אצעק - סימן שהרגשות שלהם חשובים לי פחות מאשר שלמות השולחן, לא?).

אה... זה באמת ככה.
יש לי סל כביסה מדהים. ממש נס פח השמן. לא משנה כמה כביסות אעשה במהלך היום, הוא לעולם אינו מתרוקן. אני שוקלת לנסות לשים שם כסף, במקום בבנק...

חבצלת,
זה נשמע מאוד דומה לכיור המטבח שלנו.

אולי הם מאותו היצרן:-D

הבוקר, סוף סוף, הייתי עם הילדים בדרום ת"א, כמו שהבטחתי לבתי כבר לפני חודשיים אולי.
קנינו לה מגב שנחתך במיוחד לגודל שלה, ומטאטא במיוחד לגודל שלה.
קניתי לי שעוונית חדשה לשולחן האוכל (עם החבר'ה שלי צריך שעוונית, משהו שמעולם לא חשבתי שיימצא אצלי בבית) והיא ממש עושה לי טוב בלב.
הילדה ביקשה מפה לשולחן שלה בחדר שלה (שולחן קטן של ילדים קטנים), אז בתור מפה קניתי לה מפה לחלה של שבת (רקומה בזהב וכסף, כמו שהיא הכי אוהבת).
תיכף כשהגענו הילדה רצה, הביאה דלי, סמרטוט, את המגב והמטאטא החדשים, פינתה את החדר שלה, טאטאה יפה יפה, מלאה מים בדלי, רחצה את כל החדר שלה עם המגב החדש, ואח"כ סידרה הכל יפה עם מפה על השולחן, וכל הבובות יושבות יפה בכיסאות מסביב לשולחן.
אח, איזו נחת!
זה מתאים גם ל איך מנקים בחינוך הביתי וגם לדף לגדל ילדים בלי חיתולים , כי מובן שהינוקא נסע בלי חיתול ובלי מכנסיים במנשא, גם במונית הלוך, גם בשעה וחצי של סיבובים שם, וגם במונית חזרה.

בשמת- ואו. אחלה חינוך...

ואחר כך את אומרת שאת לא אוהבת לערוך קניות

.

D-:
אבל אלה קניות אחרות.
אגב, המפה היפה עלתה 15 ש"ח. המגב 20 ש"ח.
עכשיו בתי ואני נוכל לשחק יחד בשטיפת הבית. לשתינו חיבה גדולה למשחקי מים...

טוב, בנות יקרות, אז מי מתנדבת לשלוח לי משהו שידרבן אותי להשתלט על הבית, הבישולים והכביסות? אני לא מתפקדת בגלל הפיגוע ובגלל העצלנות ובגלל החופש של הילדים. זקוקה לתמריץ... אפשר לצרף כישור או לשלוח בדואל [email protected]

יאללה כבר התיאשתי מהחופש הגדול הזה, הבית שלי נראה כמו סדום ועמורה.
פעם הייתי רשומה לאתר וזה היה מצויין, מאז שחזרנו לארץ לא חזרתי להרשם.
כנראה שהגיע הזמן....
(בכל מקרה ה31 באוגוסט אוטוטו פה ואז אולי הבית שלנו יחזור למצבו המקורי - מסודר לרוב ונקי תמיד)

חלק מהתוכן עבר ל הסרת כתמים ול שיתוף ילדים בעבודות הבית.

מה, בקי, אתם בארץ???

אתמול בין 2 לשלוש בלילה סידרתי את חדר האמבטיה. זה נראה לכן נורמלי?

כן.
בהנתן - את ערה בשעות אלה (למה, לעזאזל?), זה לא פחות לא-נורמלי מלשקוע באינטרנט "כי אני לא נרדמת".

למה לעזאזל? הוריי סחבו אותי למסעדה (בת דודה שלי בביקור בארץ...) במקום שאני אעבוד, בקיצור השילוב של יין וקפאין עשה יל נידודי שינה. עכשיו אני משלמת על כל הסיפור הזה בעוד לילה ללא שינה כי אני חייבת לסיים את העבודה שלא עשיתי ביום חמישי (כי הייתי במסדעה ולפני כן אירחתי, אז הייתי צריכה כבר לנקות ולאפות וכדומה) וביום שישי (כי הייתי גמורה ואחרי שסיימתי לבש את השבת ולנקות את הבית הלכתי לישון לשעתיים, ואז כבר הייתה פתאום שבת. תמיד זה בא בהפתעה.) ועכשיו במקום לעבוד אני בפורומים...
אבל לפחות האמבטיה שלי נקייה ומצוחצחת והמדפים מסודרים פיקס ואפילו הווילון מכובס.

היא ממש מעולה!!

כבר יומיים הכיור נקי,
פיניתי hot spot שהפריעה לי המון זמן, ואני חדורת מוטיבציה!!!

(נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד)

לא הבנתי למה דווקה 27 דברים לזרוק?
אפשר גם לזרוק דברים שבימלא היו צריכים להגיע לפח? עטיפות של חטיפים מהסלון וכדומה? או שזה חייב להיות ממש חפצים?

רעות - כשהייתי מחוברת לרשימה, הבנתי מכל משימה מה שרציתי. תנקי איך שבא לך, זרקי מה שבא לך. מותר לך לזרוק 28 חפצים אם את רוצה...

אני מרגישה, שעם כל ערימת ניירת שמתחסלת לפח/למיחזור (את הבגדים, הנעליים, הכלים, התיקים ועוד כבר תרמתי או זרקתי לפח) אני נעשית קלה יותר, מאוזנת יותר, מפוקסת יותר.
היא באמת צודקת.
אני ממשטרת את ה-hot spots ומצליחה לא רע. הכיור לא רק שנקי, אלא שבעלי משאיר כיור נקי ללילה (!). כל יום אני עושה עוד קצת.
רעות, אני לא סופרת 27 דברים, כי הבית שלי מלכתחילה די מסודר, ואני זורקת כל הזמן (לא קורה שנשאר בקבוק שמפו ריק באמבטיה, למשל. אלא אם כן השארתי אותו בכוונה שיהיה צעצוע אמבטיה לילדים עד שזה כבר לא עוזר עם התינוק, ואז אני זורקת).
אני נהנית מאוד לעשות את המשימה היומית. זה כיף גדול. והכי כיף לדעת שאין צורך: אין לי מה לנקות מתחת לכיור המטבח, חדר השינה כבר "גמור" מבחינת המיון, הניפוי, והמשטחים הריקים, וכן הלאה.
מה שקורה זה שאני ממיינת את ערימות הניירת האדירות שיש אצלי בבית, ולא רק זורקת (אתם מאמינים ששמרתי את כל ההזמנות לחתונות שקיבלתי אי פעם? זרקתי הכל בראש השנה. ואז אמא שלי אמרה: "אבל היית צריכה לשמור כמה, שתדעי את התאריכים"! אמרתי לה: "למה אני צריכה לזכור את תאריכי הנישואין של אנשים שאני כבר לא בקשר איתם עשרים שנה? או אפילו של חברי הטובים? מספיק שהם יזכרו!")
לא רק זורקת - אלא סוף סוף מטפלת בדברים שדחיתי מליון שנה. כמו למשל לשלוח לביטוח את הטופס שיאפשר לי לקבל צ'ק על התאונה שהיתה לי לפני שנתיים ורבע. כן, זה שייך ל דחיינות כרונית , אבל פשוט לא יכולתי לגעת בזה, כל כך הרבה רגשות קשים ושליליים היו קשורים בעניין הזה. וזה כסף שאנחנו צריכים. ממש לא מתאים לי.
כל הכבוד ל-FlyLady. פשוט יש לה את המתכון המנצח, שעוזר לי להתמודד עם הדיכאון ולטפל בגורמים שלו (כל הדברים שממלאים את הבית וסוחטים מאיתנו את האנרגיות שלנו).

יש לי פטנט מעולה סטייל ה"גברת זבובית"
אם אני רוצה לנקות את הבית אבל יודעת שיש סיכוי טוב שאני אמצא את עצמי יושבת מול המחשב או קוראת או .... (תבחרו מה שבא לכן)
אני לובשת כפפות עבודה. כאלו מלייטקס. חשוב מאד שהכפפות תהינה נוחות ואיכותיות והדוקות על היד (בשביל שלא יהיה קל מדי להוריד אותן. ככה אין סיכוי שאני אצליח לשבת מול המחשב ו"לשכח" איפה הייתי קודם.

נו מי כבר מתרגם את זה לעברית?! פליז?!!!!!!!!!!!!

כל פעם שאני רוצה לסדר את הבית אני נכנסת לדפים האלה
זה נותן לי חשק כוח ומרץ
ואני צריכה באופן דחוף טיפים לסידור הבית

כבר חיפשתי בכול אתרי החיפוש האפשרים ולא מצאתי כלום....

כל טיף נותן לי עוד כוח ומרץ
בתודה מראש רז

}{}}

כמו רז - הדף הזה לבד עושה לי פלאים!
לאט, אבל בטוח - אנחנו בקושי מצליחים לשמור על מינימום בסידור/נקיון יומיומי, אבל בבסיס - אותן ערמות עתיקות - יש כל הזמן התקדמות איטית. בנוסף - אני מצליחה לשנות הרגלים: לזרוק דברים מיד, ולא כעבור שנה-שנתיים-עשר.

האם למישהו יש את האימייל הראשון שמקבלים אחרי שמצטרפים לרשימת תפוצה? אני רוצה לתרגם אותו לחבצלת (ולכל המעוניין). אפשר גם לשים אותו כאן ואני אתרגם, אם זה בסדר מבחינת זכויות יוצרים. אני כבר מחקתי אותו, ולמרות שאני זוכרת שהיה אפשר להגיע אליו גם באתר לא הצלחתי למצוא אותו.
אם אתם שולחים לי לאימייל אל תשכחו לכתוב לי בדף האישי, אני לא בודקת את האימייל באופן קבוע.

וכאן המקום להודות לדיאנה המקסימה שעוזרת לעצלנים עם קשיי קריאה באנגלית.

מתה עלייך!

דיאנה, ב http://www.flylady.com/pages/[po]FLYingLessons Welcome[/po].asp

ואו! זה ארוך!
דיאנה - את בטוחה? מלאך!

תודה רבה. לא מלאך ולא שרף, סתם מנצלת הזדמנות לתרגל את האנגלית עם קצת עזרה לחברות...
חבצלת, ספרי איך הולך!
אם יש עוד מישהו שרוצה את התרגום של מכתבי הפתיחה תכתבו לי בדף האישי שלי או כאן.
חבצלת, אני חושבת שעכשיו את יכולה להצטרף לרשימה. כשאת מקבלת את התזכורות את כבר יודעת למה הכוונה ברוב המקרים ולא תצטרכי אפילו לקרוא מה כתוב בפנים: HOT SPOT FIRE PREVENTION - לנקות את ה"נקודות החמות", GO SHINE YOUR SINK - לרוקן ולנקות את הכיור וכו'...

רז, הנה טיפ של אמא שלי, אבל עדיין לא ניסיתי אותו, כי הוא מיועד לברזים עם אבנית, ואנחנו עברנו לא מזמן לבית חדש עם ברזים חדשים... (אבנית היא המשקע הלבן שלא יורד בשפשוף).

אז ככה, מספיגים מגבת נייר בחומץ, מהמטבח (מגבות הנייר אצל אמא שלי הן מהסוג הרב פעמי, אבל אולי אפשר גם עם הרגילות ואולי אפשר גם עם מגבת רגילה או חיתול בד). עוטפים את הברז במגבת, ומשאירים ללילה. בבוקר פותחים והוא נקי! (אולי כדאי שתנסי קודם על ברז אחד, כדי להיות בטוחה שזה לא מזיק לו). הכוונה היא לחלק של הברז שיוצא מהקיר או הכיור, צינור קצר, מנירוסטה נדמה לי. בהצלחה ואם בא לך תעדכני...

תודה רבה לכולם אשמח לקבל כאן עוד טיפים

ומיכל תודה על הטיפ:-)

אז ככה: בעזרתה הנדיבה של דיאנה התחלנו...
מיד יש כמה קטעים:

יש דברים שגם ככה אני עושה, ואני ממש גאה בזה עכשיו, עד עכשיו חשבתי שזה סתם שיגעון שלי, כמו להתלבש יפה בכל בוקר - טוב, חוץ משבת שאז אני נהנת לטייל בבית עד 9-10 עם פיג'מה - (התחלתי לעשות את זה כשהייתי מדוכדכת אחרי הלידה השנייה, וזה ממש עזר לי להתמודד), או לא לשבת לאכול ארוחת ערב בלי לסדר קודם את הסלון. אז אני כבר קונה לי כמה צלש"ים.
מה העניין עם הכיור? אני אגיד לכם, מה הבעיה שלי, אצלנו מי שממונה על הכיור הוא בעלי. כמו גם על הכלים. והוא מחזיק אותו נקי - טוב אויל לא ממש מבריק כזה, עם מנקה חלונות, אבל נקי בהחלט. ללכת ללכלך כדי שיהיה לי מה להבריק? או להפקיע לממנו את האחריות? מממ... ממש לא נראה לי. אולי פשוט אחליף את זה ב"להבריק את סל הכביסה"? זה קצת יותר אקטואלי בשבילי:-P.

חוץ מזה, המשימות הראשונות שקיבלתי מדיאנה;-) היו על חדר האמבטיה, שכזכור לכמה מכם סידרתי איזה לילה שלא הצלחתי להירדם, והוא עדיין מבריק ומדפיו מסודרים כחיילים. אז לא היה לי הרבה מה לעשות שם.
מלבד זאת העניין ממש מלהיב.

דיאנה, כשתתעייפי מהתרגומים רק תודיעי לי, אני ארשם, יש גבול גם לעצלנות שלי, והעיקר זה להתחיל:-)
ואני לא שכחתי שאני חייבת לך את התרגום על הארי פוטר, עכשיו אני כבר ממש מרגישה אשמה שעדיין לא הגעתי אליו, כשאת עושה בשבילי כזו משימה ענקית.

חבצלת, הנקיון של הכיור עם כל השלבים הוא חד פעמי. אחר כך הנקיון כבר הרבה יותר קל. אני לא זוכרת מה היתה ההצעה של פלייליידי לניקיון יומיומי, משהו עם להתיז ווינדקס ולהבריק, ולי זה לא התאים, אבל זה לא משנה - הניקיון היומיומי כבר קליל אחרי הנקיון החד פעמי הכבד.
גם אצלנו בעלי אחראי על הכלים ובכל זאת זה היה כיף לראות את הכיור מבריק פעם אחת כמו שצריך! אולי אני מכלילה אבל אני חושבת שרוב הגברים לא מבחינים בדברים הקטנים כשהם מנקים - הכתמים הקטנים שנשארים וכו'... חסר ה"פיניש". אז גם היום בשגרה של לפני השינה אני עושה מעבר אחרון על הכיור שיבריק (אם אני עושה אותה... וזה לא תמיד...)
אני מציעה שתרשמי כדי לקבל את התזכורות - אני לא שולחת לך אותם אלא רק את המשימות היומיות, אז זה לא שייך לתרגומים.
ואל תרגישי אשמה עם הארי פוטר, הוא יכול לחכות

זו בכלל לא משימה ענקית, באמת.

יסלחו לי כל החסידים של התכנית, אבל זה נראה לי ממש אבסורד לנקות כיור נקי (גם אם הוא היה יכול להיות מבריק יותר, אולי) כשיש רצפה מטונפת, הר כביסה לכפל ושלוש תכניות לתרגם.

חבצלת, זו לא תורה מסיני!
אף אחד לא יזרוק אותך מהתוכנית אם לא תמלאי כל פסיק בה, ולא צריך לנקות כיור נקי. הכיור הוא נקודת התחלה בשלב שהבית כ"כ מטונף עד שמתייאשים כי לא יודעים מאיפה להתחיל. הכיור שלך נקי? נפלא! ארוחת הערב בתכנון או בהכנה? אחרי שתסמני וי, אם עוד נשאר לך כוח, תעברי לכביסה, כי גם היא אחת מאבני היסוד. תנקי את הרצפה אם את חייבת. אם לא, חכי ליום חמישי (נדמה לי שזה יום השטיפה). או שטפי רק את המטבח, או מה שמאוד מפריע לך. אבל אל תנסי עכשיו, בשש בערב, לנקות את כל הבית.

טוב, אני רואה שגברת-הזבוב תציל אותי עכשיו. אני הולכת להירשם (שוב).

מסעדה, אני נראת לך אחת שמנקה את כל הבית בשש בערב?!

אם הייתי כזו לא הייתי זקוקה לפליי-ליידי.

רציתי רק להעיר, שאני אף פעם אחת לא מבריקה את הכיור בנוזל חלונות ומייבשת במגבת, כמו שהיא מציעה.
אני מסתפקת בזה שהכיור נקי ויפה.
נראה לי ממש מוגזם לרסס מנקה חלונות. נזק אקולוגי, מסוכן לתינוק (שבדרך כלל נמצא על גבי כשאני מנקה), וגם פשוט ביזבוז.

בשמת, את כרגיל הורסת את כל הכיף;-)
(כאילו דא, כמו שאומר אחי, ברור, מי כן מנקה עם נוזל חלונות? אפילו חלונות אצלי מנקים עם מים סבון ועתון.)

נוזל חלונות: חומץ מהול במים. יחס של כ-1:3.

במסעדה, אמת? ננסה!
אני יודעת שזה עובד נגד האבנית באריחי הקרמיקה באמבטיה.

טוב, אז ככה: מצאנו תחליף הולם לסוגיית הכיור הנקי והבעייתי שלנו:-)

כמובן, זה הנושא הכואב ביותר והוא - כביסה.

אז ככה:בשגרת הערב יש לכפל את כל הכביסה היבשה של אותו היום בלבד ולפזר לארונות, ולהכניס מכונה של הכבסים הדחופים ביותר לאותו הרגע, כולל התוכנית והאבקה, ולא להפעיל. אני שונאת כביסה רטובה ששכבה לילה במכונה!
לכן הבכור קיבל משימה ללחוץ על הכפתור של המכונה בדרכו להסעה בבוקר.
בעלי קיבל משימה לפקח על המשימה של הבכור.

כשאני סופסוף מגיעה למשהו בבוקר, המכונה כבר סיימה!
אז שגרת הבוקר היא לתלות או להעביר למייבש, ולראות אם יש דברים דחופים נוספים, כמו פספוס טרי (יאכסי פיכסי), והכניס עוד אחת אם צריך.

ככה בכל יום יהיו לי מקסימום שתי נמכונות לכפל, זה הר בגודל סביר ולא כמו שבדרך-כלל מצטבר אצלי.

נראה אותי עומדת בזה.

היום בהשראת הגברת זבובית נכנסתי עם שני הגמדים לחדר המשחקים והתחלנו לעשות סדר אמיתי. מיינו קופסאות וכל מיני סלסלות ששכנו בהם ביחסי ידידות מופלאים חתיכות של לגו, פליימוביל, אבנים, צדפים, חרוזים, קלפים, מגזרות נייר, וכל מיני משהואים מפלסטיק. מה שלא זוהה נזרק לזבל ומה שזוהה נמצא לו מקום. אחר כך התנפלנו על ארונית משחקי הקופסא המבולגנת והשלטנו סדר מדהים שפינה בה שני מדפים שלמים. והכנסנו לארגז את כל צעצועי התינוקות שאף אחד לא נוגע בהם ואבא יעלה את זה מחר לעליית הגג. (כי אמא לא מחבבת סולמות)
הייתי בטוחה שהמבצע יתיש אותם אבל להפתעתי הם היו מלאי מרץ מה שהוביל את הקטן לחצי שעה של קפיצות נינג'ה מטורפות מהספה בסלון ואת הגדול (שימו לב!!) למבצע ניקיון של המטבח. הוא לקח נוזל חלונות ומגבת נקיה והבריק את כל ארונות המטבח והידיות ואחר כך עוד עמד וייבש עם מגבת את כל הסירים והקערות הגדולות ששטפתי ועזר לי להחזיר אותם למקום. הוא כל כך נהנה שהכריח אותי להבטיח לו שגם מחר אני ארשה לו לנקות את המטבח.
ועל זה אומרים - יגעת ומצאת תאמין!

אמן!

דיאלוג:
בעלה של חבצלת: לא היה כדאי לשטוף את הרצפה, לפני שיהיה אפשר לשתול בה תפוחי אדמה?
חבצלת: לא יכולה.
בעלה של: למה?
חבצלת: זה לא המשימה היומית של פלייליידי!
בעלה של: ???
חבצלת:!!!
סיכום שיחה:
הרצפה מחכה ליום חמישי.

את האמת? סתם לא מצאתי רבע שעה לשטוף ואתמול הייתי מצוננת ולא היה לי כוח. אבל טוב שיש את מי להאשים.

רק שתדעו שגם אני (קוראת אדוקה מהצד) נדבקתי בחיידק המעופף. ולא סתם - אפילו הצלחתי להדביק עוד חברה שכבר מיהרה להזמין את לוח השנה המשפחתי של הגברת (:
תודה רבה בשמי ובשם הכיור המבריק שלי

אופס, זו אשמתי ורק אשמתי. בכל שבוע יש תזכורת ל "שעת ברכת הבית השבועית" (תרגום חופשי ועקום שלי), שעה שבועית לנקיון כללי של הבית כולל שטיפת הריצפה, ומאחר ומחקתי אותה בטעות, היא גם לא עברה לחבצלת... הבעיה עם השיטה הזו היא כל המיילים הלא רלוונטים שמגיעים בכמויות, כל מיני עדויות על כמה החיים נפלאים עם פלייליידי, הרהורים שלה על החיים (שאולי הם מעניינים אבל אין לי כוח לקרוא), תזכורות לא רלוונטיות (סגרת טלוויזיה? אין לי טלוויזיה!! לבשת נעלים? לא!! לא קונה את עניין הנעלים בבית וכו'...) מתכונים שלא מצאו חן בעיני והפסקתי לקרוא ועוד... אז לפעמים תוך כדי המחיקות של המיילים הלא רלוונטים נמחקים לי גם כמה חשובים בטעות.
אבל אם זה יצא לטובה, מה טוב...
אגב עוד דבר לא נוח זה הזמנים. אני מניחה שבארץ זה הרבה יותר חמור כי הזמנים בכלל לא הגיוניים. אבל גם כאן, אני בחוף המערבי והיא עובדת לפי החוף המזרחי, אני מקבלת אימייל ללכת לישון בערך ב 8 בערב... וגם את שעת ברכת הבית השבועית היא שולחת ליום שני, ולי מתאים דווקא יום שלישי. חבל שאין להם מערכת יותר חכמה שאפשר לכוון את השעות והימים של התזכורות.

משמן לא ראיתי אבל אשמח מאוד אם דיאנה היקרה תעביר לכאן את התרגום שעשתה לחבצלת ובכך תציל עוד משפחה מבלגן!
כן יהי רצון....

מצטרפת לעדינה. מה זה הסודיות הזאת? למה את משקמת רק את חבצלת?
"גם אני" [email protected] רוצה!
<בבקשה...>

חבצלת התחננה אז קיבלה
<חבצת מרגישה מאוד משוקמת>

אצלנו בכל מקרה יום ו' זה נקיון יסודי, לפני שבת הבית מבריק תמיד, לא משנה מה קורה.

שלום בנות:
אני מכירה FLY LADY באנגלית ובספרדית. השיטה היא מצויינת, אבל הסוד הוא לא בשיטה, אלא בכוחה של הקבוצה. אני ניסיתי להשתלב בקבוצה באנגלית, אך בגלל האנגלית הדלה שלי לא הצלחתי לעמוד בקצב, גם בקבוצה הישראלית לא הצלחתי כי היא מנוהלת באנגלית.
אני לא רוצה לוותר, והייתי רוצה להקים קבוצה ישראלית בעברית. לצערי אני לא יכולה לתרגם את החומר לעברית.
בכל אופן, אם משהי מתלהבת מהרעיון ורוצה לכתוב לי הנה האימייל שלי: [email protected]

אני בקושי כותבת במחשב בעברית אבל אני מוכנה לנסות! זה יהיה תרגיל טוב למוח הSHE שלי...

אני כבר כמעט 3 שנים מפרפרת עם FLY LADY וכמובן שההבדל בין לפני ואחרי, הוא מדהים. לא אגיד שבתוך שבועיים או אפילו חודש הבית שלי נהפך למקום הכי נקי ומסודר בעולם אבל, כמו שאומרת Fly Lady , הבית לא "התבלגן" ביום אחד והוא לא יתנקה ביום אחד! אני לא צריכה לספר לכן על השיטה כי אתן בטח יודעות הכל אודות Fly Lady! אני למשל עכשיו לא קוראת את הדואר האלקטרוני כי אני הולכת יום-יום לSHEs Chat ושם אני מקבלת שפע של מוטיווציה ועזרה.

אני מאחלת שכולנו נצליח להתגבר על אי הסדר בבית ובראש ושלא נדע עוד C.H.A.O.S.(אי אפשר להזמין אנשים הביתה סינדרום)

לקלאודיה, את יכולה לפתוח קבוצה בYAHOO יש אפשרות שזה יהיה בעברית

לSHEs Chat ????

מה זה?