קניית בית ישן התייעצות

שלום,
הגענו לנקודה בחיים בה החלטנו להתמסד ולקנות בית. מצאנו בית שמוצא חן בעינינו, במיקום טוב, בגודל המתאים (ואפילו קצת יותר) ובדרישות התקציב. אפילו העציצים במרפסת נחמדים.
אבל מה, הוא ישן. נבנה בשנות החמישים, כלומר, אוטוטו בן 60. בעלי הבית (שגרים בו 30 שנה) ביצעו בו כל מיני שיפוצים כמו החלפת חשמל ואינסטלציה, ומידי כמה שנים הרחיבו והחליפו את המיקום של הכל בבית. כנראה נהנו לשחק איתו.
אנחנו קצת חוששים מגילו של הבית ומבעיות היכולות לנבוע ממנו (עמידות? התפוררות קירות? קטסטרופות אחרות?)
יש למישהו נסיון או תובנות?
המלצות?

הנה דוגמה נוספת לצורך לעבור מהמרחב האינטלקטואלי, אנלוגי אפור למרחב המעשי, דיגיטלי שחור ולבן או כמו שאמר שיקספיר - לקנות או לא לקנות זו השאלה.

אני אדון כאן רק בהיבטים הכלכליים.
את למעשה טוענת שקניית בית מסוג זה נושאת בחובה סיכון של הוצאה גדולה יחסית בעתיד ולכן השאלה היא לא אם תצטרכו להוציא את הכסף על שיפוץ אלא בשאלה האם תוכלו לעמוד בעלות שיפוץ שכזה?

היות וכסף הוא מספר חסר משמעות (לרובנו ההבדל בין 500 ל 1500 שקל נראה משמעותי יותר מאשר ההבדל בין 20000 ל 21000 שקל אני מציע לבחון את סך ההוצאות הקשורות ברכישת הבית ואז רואים את ההוצאות הללו ביחס לאחרות. למשל:
האם אתם רוכשים את הבית בעזרת משכנתא? אם כן אז עלות השיפוץ בטלה בשישים לעומת עלות המשכנתא ואולי כדאי לדון בכלל בנושא המשכנתא.
האם בעקבות רכישת הבית תאלצו לנסוע בכל יום עוד כמה קילומטרים (בעלות של למעלה משקל לקילומטר) כך שרכישת הבית תוסיף לתקציב החודשי שלכם עלות חודשית גבוהה מאד.

לסיכום
הוצאות השיפוץ הן משהו די ודאי שצריך לקחת בחשבון ושתצטרכו להוציא. את ההחלטה צריך לקבל לפי השאלה האם תוכלו לעמוד בהם בקלות.

את למעשה טוענת שקניית בית מסוג זה נושאת בחובה סיכון של הוצאה גדולה יחסית בעתיד ולכן השאלה היא לא אם תצטרכו להוציא את הכסף על שיפוץ אלא בשאלה האם תוכלו לעמוד בעלות שיפוץ שכזה?

יותר בכיוון של: מה הסיכוי, בהנתן גילו של הבית, שנצטרך להוציא סכום משמעותי על משהו שהוא מעבר לשיפוץ. אנחנו לא יודעים מה אורך החיים של בית בכלל.
האם יהיה מצב שבו נצטרך במהלך ה,נניח, 30 שנה הקרובות להגיע למצב של מחיקת הבית ובנייתו מחדש (מה שדי סבוך כי זה לא בית פרטי), או בנייה מחדש של הקירות או כל משהו גדול שכרגע לא עומד על הפרק.
יש שיפוצים מיידיים שברור לנו שנאלץ לעשות. וודאי שהכל נכנס לשקלול.

תובנות מהמותן

פעם ידעו לבנות בתים! אם הבית לא התפורר, אם הרצפה לא שקעה והעץ במשקופים לא מתנפח, אין סדקים בקירות אחרי 60 שנה הוא נשמע מאד עמיד.
בסוף שנות התשעים קנינו בית חדש מקבלן. כמות השיפוצים שהוא הייה צריך לעשות שם במשך שנים לא תאומן. ח... של עבודה, חומרים, תכנון.

רק שבמצבנו הקבלן מתקן והוא או הביטוח משלם. עדיין כאב ראש נוראי.

עוד משהו - אולי תביאו שמאי או איזה קבלן וותיק מאד שידע לראות את נקודות התורפה? (אנחנו הבאנו את מרכז הבניין מהקיבוץ שלנו לשעבר. על הרבה דברים הוא עלה. יש דברים שאי אפשר להאמין אז לא.. בית חדש כזכור P-: )

עוד משהו - אולי תביאו שמאי או איזה קבלן וותיק מאד שידע לראות את נקודות התורפה?
בטח נביא איזה מהנדס שיסתכל (אין לי מושג כמה זה אמור לעלות), אבל רציתי להתייעץ לפני כן באופן כללי, אולי לחברים יש מה לתרום מנסיונם, אולי מישהו פה גר בבית כזה ורואה דברים שאנחנו לא יכולים לחשוב עליהם.

פעם ידעו לבנות בתים!
כן, אני מאוד אוהבת בתים ישנים (שלא לומר חירבות)... יש בהם קסם. אבל 60 שנות קורוזיה בטח עושות את שלהן. נשמע שהיה לכם סיפור מרגיז עם הבית.

אז סביר להניח שצריך יהיה להחליף את הצנרת ויכול להיות שגם את החשמל.

גם אני בדיוק מתלבט אם לשכור בית בן.... 70!
אחד השיקולים זה - מתי החליפו שם את הצנרת כי אני לא חושב שצינורות יכולים להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ואז אם צינור מטפטף, אפילו קצת, המים מצטברים בכל מיני מקומות למשל מתחת לרצפה ויכולים לגרום עובש.

אנחנו לקחנו מהנדס מבדק בית, עלה בסביבות 1000, היה מצויי והעריך בדיוק כמה עלות השיפוצים המיידיים וגם העתידיים תהיה, וכו'... זה גם נותן קלף במיקוח על המחיר...

אנחנו לקחנו מהנדס מבדק בית, עלה בסביבות 1000, היה מצויי והעריך בדיוק כמה עלות השיפוצים המיידיים וגם העתידיים תהיה

נשמע בדיוק כמו מה שאנחנו צריכים... מה זה בדק בית? חברה?

_אחד השיקולים זה - מתי החליפו שם את הצנרת כי אני לא חושב שצינורות יכולים להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ואז אם צינור מטפטף, אפילו קצת, המים מצטברים בכל מיני מקומות למשל מתחת
לרצפה ויכולים לגרום עובש._
כן, הדבר הראשון שכולם אומרים זה חשמל וצנרת -- שני דברים שככל הנראה מועדים לגרום לצרות צרורות. מה בדבר התפוררות ממש של הקירות? יש דבר כזה?
ממשאלים שאני עורכת בנושא ישנה הסכמה שמה שהחזיק 60 שנה כנראה שימשיך ויחזיק... יש למישהו נסיון שונה?

אנחנו קנינו בית בן 90 שנה...הבאנו מהנדס שיבוא ויגיד האם אפשר לעשות לבית 'שיפוץ מתמשך' כי אין לנו כסף גם לקניית בית וגם לשכר דירה. (רוב הנכס במשכנתא)..הוא בדק את הבית ואמר "הבית החזיק 100 שנה, יחזיק עוד 100 גם אם לא תעשו כלום. אבל כדאי שב 10 שנים הקרובות תעשו ככה וככה" טאז התחיל לדבר איתנו על רעידות אדמה הישראל. בינתיי הכל מחזיק טוב. ההורים שלי קני בית מקבלן, ועד היום מתקנים דברים (חלק על חשבונם וחלק הקבלן)...בית צריך לקנות כשהוא מעל גיל 5, אחרי שכל הסדקים והטפטופים ניראים לעין...
עשינו רק חשמל חדש (היו חוטי בד בקירות). חוץ מזה כלום, צבענו לבד את הבית.
באופן אישי, אני ממליץ על ביתים ישנים.

לא קראתי את התגובות אבל אנחנו קנינו בית בגיל הזה
מה שחשוב לבדוק זה את כל התוספות שעדו כי אלינו אחרי שנים זה התחיל להיפרד עם הזמן מהבית המקורי
עכשיו אנחנו מבטנים את שתי הרצפות בייחד
מעבר לזה יש חלקים שלא היה מתחת לריצוף בטון כך שזה ממש לא טוב אז עשינו השלמת בטון
חשמל...צריך להגדיל מפאזה אחת לשלוש אולי זה אצלכם כבר נעשה
לבדוק אם יש ביוב מרכזי או בור ספיגה כי היום בור ספיגה אסור לפי חוק
לבדוק גבולות של הבית כי בהרבה מקומות לקחה המועצה שטח מהאנשים בשביל כבישים או מדרכות
לבודק מפה עתידית של האיזור (אולי תהיה לך ליד הבית רכבת או כביש מהיר....)
אם זה בית דו משפחתי אני יכולה להגיד לך מראש שהקיר המשותף לא להיט היות והבלוקים של פעם היו מעורבים עם צדפות וזה חומר לא חזק כמו היום ובלי שום קשר אצלינו שמו בקיר ההפרדה בלוק 10 שזה בלוק צר....כמובן ששברנו הכל ושמנו בלוק חדש ועבה
לבדוק את תקינות הגג כולל בלאי של העץ - אלינו הגג היה כבר עם שיפוע קל העץ היה במצב סביר אבל אם כבר עושים שיפוץ בבית עצמו עדיף כבר לעשות הכל בייחד ולא להמתין עד שמשהו יפול או יישבר
קו המים מהשיבר - יש לבדוק אם זה עדיין בצינור מתכת שמבפנים חלוד - אנחנו החלפנו בצינוק פלסטיק
חשמל וצנרת רצוי להחליף אם לא החליפו ב- 30 שנה האחרונים.....
דבר אחרון לא היתה לנו ארכה בבית כך שהחשמלאי שלנו היה מחוייב לחפור לנו בשביל הבטיחות
אנחנו הבאנו קונסטרוקטור ומהנדס כדי לקבל יעוץ

בהצלחה

תודה לכולם על העצות! נחמד לדעת שיש עוד כמונו ושזה לא שגעון מוחלט לקנות בית ישן.
החלטנו להביא מהנדס, שבטח מבין יותר טוב ממעופפים כמונו.

חובה להביא מהנדס.
בעלי סיפר לי שמישהו מהעבודה שלו קנה בית ישן וכשהתחיל לשפץ אותו הבית פשוט קרס.

שלום

אתם זקוקים להכרעה דיגיטלית. לקנות או לא לקנות (כפי שאמר שייקספיר).

מהנדס לא יספק לכם תשובה כי אם הבית נראה פחות או יותר בסדר יהיה קשה מאד להכריע אם הוא עומד ליפול או לא.
אם הוא יגיד שצריך לעשות משהו שעולה עשרים אלף שקל אני מניח שגם זה לא ישנה את ההחלטה.

אתן שתי דוגמאות להסבר הבעיה (לדעתי):

תחשבו על בדיקות לפני קניית רכב משומש. בחזית מכון הבדיקה יש שלטים המספרים שיש להם ניסיון, מחשבים שפולשים לקרביים של האוטו וכמובן ביטוח ואחריות על האבחון. אחר כך מעלים את האוטו על מגבה, מחברים אותו למחשב המהולל ואומרים לך שיש נזילות שמן קלות, שיש רעשים מהמנוע ומומלץ לבקר במוסך ושיש חשד ל... (משהו נוסף) ואז מחתימים אותך גם על זה שאמרו לך הכל כדי שלא יהיו לך טענות אם יקרה משהו לאוטו בעתיד. בקיצור שילמת כמה מאות שקלים ולא עזרו להחליט האם לקנות או לא.

תחשבו על בדיקת אולטרסאונד. הולכים למומחה בעל שם, משלמים סכום גבוה, בוהים בצלליות על המסך ואז הוא מביט על איזה כתם או משתנה שמדד ולא מתאים לטבלה ואומר שיש חשד ל... המשמעות של החשד היא ברוב המקרים לא ברורה. מה שברור הוא שההריון נכנס לקטגורית סיכון גבוה שמשמעותו היא ללכת כל שבוע למכון לעבור את אותה בדיקה לראות את אותם צללים שלא יכולים להכריע לכאן או לכאן...

הצעתי.
החליטו האם העסקה של רכישת הבית היא רגשית (אתם רוצים אותו) או כלכלית (אתם לא רוצים לשלם שכר דירה). אם היא רגשית, קנו את הבית. לא תוכלו לקבל החלטה רגשית מבוססת על סמך עובדות. אם ההחלטה היא כלכלית, קרוב לודאי שהתשובה היא שלא כדאי לרכוש את הבית. (לדעתי רוב רכישות הבתים נעשות על בסיס רגשי).

בהצלחה

אוף טופיק -
(לדעתי רוב רכישות הבתים נעשות על בסיס רגשי גם בעיני. מנסיון. אבל לא רק.
יש הבדל לרכוש בית (כלכלי) ובין לרכוש את הבית הזה (רגשי), באזור הזה, בגודל הזה, בצבע הזה וכו'.
ואפשר אם מחפשים טוב למצוא ענינים רגשיים גם בתוך מה שנראה לגמרי כלכלי ומבוסס על עובדות.
הדחף הזה למצוא בסיס מדעי להחלטות (מכל סוג) מה איתו?

מהנדס לא יספק לכם תשובה כי אם הבית נראה פחות או יותר בסדר יהיה קשה מאד להכריע אם הוא עומד ליפול או לא.

אני הייתי נותנת קצת יותר קרדיט למהנדסים... עין של מהנדס טוב לא שווה לעין של הדיוטה (בתחום, כן?)

אצלנו המהנדס הצביע על נזק של 40-50 אלף, וזה כן היה גורם מכריע בהחלטה- הבית היה מושלם כמעט בעבורנו- מבחינת גודל, מיקום, וכו'... אבל בגלל המידע שנחשף בפנינו רצינו הנחה במחיר ולא הסתדר ובסוף וויתרנו על הבית... ואני שמחה שכך עשינו.

וגם- נראה לי שקניית בית זה יותר מורכב מאשר "כלכלי" או "רגשי"- יש הרבה גווני אפור באמצע...

לדעתי גם רכישת הבית הזה יכולה להיות מונעת משיקולים כלכליים או רגשיים.
לכל בית יש רשימה ארוכה של מאפיינים שחלקם מתאימים לרצון וחלקם לא. זהו תחום מאד אפור שבו אפשר למשל לרצות את הבית אבל לא מאד.
אבל, בסופו של דבר חייבים לקבל החלטה האם לרכוש את הבית הזה או לא וזה דיגיטלי.

הדחף למצוא בסיס מדעי להחלטות נעוץ ברצון שלנו לשחרר את עצמנו מהחלטה ומהאחריות ולהתלות לכאורה בבעלי מקצוע או באילנות גבוהים אחרים. למשל, בקשר להחלטה אם לקבל טיפול רפואי מסוים או לא מתייעצים עם מומחה. אני בדעה שרוב ההחלטות שלנו הן רגשיות.

פרופסור דניאל כהנמן זכה על כך בפרס נובל והוא גם פרסם ספר מרתק בנושא הנקרא "רציונאליות, הוגנות ואושר". בספר הוא מסביר איך באותו מצב עובדתי (למשל על אותו הבית) אפשר להחליט כן ואפשר להחליט לא על סמך אותן עובדות. לדוגמה:

) כאשר מציעים לנו לקבל 100 שקל בודאות או להשתתף במשחק הטלת מטבע שבו יש לנו אפשרות לקבל 200 שקל או כלום רוב מובהק של האנשים יחליט ללכת על 100 שקל בטוחים מאשר הימור למרות שמדעית שתי ההחלטות שקולות.
) מנגד, כאשר מציעים לנו לשלם 100 שקל בודאות או להשתתף במשחק הטלת מטבע שבו יש אפשרות או לא לשלם דבר או לשלם 200 שקל רוב האנשים יעדיפו את המשחק.

כלומר, מדעית אנחנו לא מקבלים החלטות על סמך בסיס מדעי.

אודליה הרי בהודעה שלך סיפרת איך השיקול הכלכלי הכניע את השיקול הרגשי...

הרצון כן לקנות בית הוא ככל הנראה רגשי (לפחות בשבילי, סוף הריון והקינון חוגג

),
אבל החלטה לא לקנות אותו תהיה כלכלית. אם המהנדס יאמר שבבית תדרש כמות שיפוצים בעלות השווה לערכו, נניח, אז פשוט לא נוכל ולא נרצה לעמוד בזה.
מצחיק שרציונלי נחשב נכון וריגשי נחשב לא נכון. אני דוקא בעד החלטות ריגשיות, אבל לא כאלה שירוששו אותי לשנים רבות וישאירו אותי עם ערימת לבנים חסרת תועלת.
אין כאן ככל הנראה נכון או לא נכון, השאלה היא על איזו בעיה רוצים לתת מענה. אם על מקסימום רווח, כלומר, שלאחר X זמן יהיה מקסימום כסף בבנק, אז בית "מתאים" (אם בכלל) הוא שונה מבית "מתאים" אם רוצים לענות על רצונות אחרים (סביבה נעימה, נוחות, קרבה לעבודה, למשפחה, חברים, וכן הלאה).
אגב,
למרות שמדעית שתי ההחלטות שקולות.
זה לא נכון ש"מדעית" ההחלטות הן שקולות. בתוחלת הן שקולות, אבל תוצאת משחק בודד ודאי אינה שקולה לשניה. 50% מהבוחרים באופציית ההימור יוותרו ללא כלום לאחר משחק בודד.

גם לי אין ספק שהרצון לקנות בית הוא רגשי ובמצב בו את נמצאת (מזל טוב ובהצלחה) הגוף רווי בהורמונים שמעודדים אותנו להתבסס ויהי מה. הם חזקים יותר מההגיון.

לי ברור שבמבחני הכדאיות הכלכלית ההחלטה לרכוש בית בדרך כלל לא כדאית. אגב, לא רק במובן של המספרים אלא (וכאן חוזרים להיבט הרגשי) בעיקר במובן של אבדן החופש. השיעבוד של העתיד מונע חופש בתחומים אחרים. למשל, קחי בחשבון שאם במקום מהנדס, תקבלו יעוץ מיועץ משכנתאות ישר תראו שעלות השיפוץ האפשרי היא בטלה בשישים לעומת העלות הודאית של המשכנתא (למעט משכנתא קטנה לטווח קצר). אם תרצו קצת מידע אשמח לעזור.

את צודקת שאין כאן עניין של הרציונלי הוא נכון ורגשי הוא לא נכון. לכן, כתבתי שצריך להחליט אם מכריעים בשאלה הזו על פי שיקולים רגשיים או שיקולים לוגיים קרים. שני הכיוונים נכונים ואין כאן עניין שיפוטי אלא פיתוח של מודעות לגבי קבלת ההחלטה. לי למשל קל להעדיף החלטות רציונאליות בהיבט של הסתכלות אחורה ושיפוט של ההחלטה מתוך מה שקורה בעתיד (תחשבי למשל על קניית כרטיס הגרלה). אני ניסיתי להאיר את הנקודה שהשאלה לגבי איכות הבניה של הבית הנדון ועצה של מהנדס לא כל כך עוזרות. אם אתם רוצים את הבית אז תקנו אותו. האם סכום של 30 אלף שקל צריך להרתיע ממימוש משהו שאתם מאד רוצים? חוץ מזה, גם בבית חדש יש הרבה בעיות ילדות שעלות תיקונן גבוהה.

נכון שמתמטית ההחלטות שקולות ורגשית לא. גם היחס השונה לרווח ולהפסד שונה למרות שמתמטית זה שקול. בקיצור כהנמן הוכיח שאנחנו אנשים רגשיים. הקשר שהוא הראה בין רציונאליות הוגנות ואושר אינו טוען שהדרך אל האושר עוברת ברצינאליות...

לי ברור שבמבחני הכדאיות הכלכלית ההחלטה לרכוש בית בדרך כלל לא כדאית.
גם אם לא צריך לקחת משכנתא ויש הכנסה סבירה? (שאלה תאורטית, לצערי...)

האם סכום של 30 אלף שקל צריך להרתיע ממימוש משהו שאתם מאד רוצים?
תלוי מה המשהו. במקרה של הבית, אותי אישית סכום כזה לא מרתיע, כי כפי שאתה טוען -- סכום כזה הוא כלום לעומת המשכנתא. סכום שאינו מבוטל לעומתה (נניח, כמה מאות אלפי שקלים) בהחלט מרתיע.

בעיקר במובן של אבדן החופש. השיעבוד של העתיד מונע חופש בתחומים אחרים.
אתה מתכוון כלכלית או ההכרח להצמד לאותו מקום?

אינו טוען שהדרך אל האושר עוברת ברצינאליות...
אמן

אם לא צריך לקחת משכנתא ויש הכנסה סבירה אפשר לקנות דירה אבל צריך להשוואת עם אפשרויות אחרות.
למשל אם משקיעים את הכסף באפיק סולידי יחסית אפשר לקבל תשואה הגבוהה משכר הדירה הדרוש לשכירת אותו הנכס.
וגם ככל שהנכס יקר יותר התשואה עליו נמוכה יותר (באחוזים). היתרונות של מגורים בשכירות הם נזילות הנכסים (כי הם פיננסיים ולא דלא ניידי) וכמובן החופש. תחשבי על זוג שיש להם 200 אלף שקל והם לוקחים משכנתא של 200 אלף ורוכשים דירה ב 400 אלף. פתאום מבעלי הון חופשיים הם הופכים לבעלי חוב שיקח להם 20 שנה להחזיר אותו.

החלפת צנרת בבית לא יכולה להיות כל כך יקרה. הצינורות עצמם זולים מאד והמרכיב הנוסף הוא עבודה - נניח שבוע....

אובדן חופש הוא קודם כל כלכלי. כשאין כסף אז גם נצמדים (לפעמים בלית ברירה) לאותו מקום.

אמן סלע!

בבית שלך, להבדיל מבית שכור בארץ, בד"כ, יש תחושת בטחון:
בעל הבית לא יעלה לך את שכר הדירה עוד שנה או שנתיים כראות עיניו
לא תצטרך לחפש דירה אחרת, לא תצטרך להוציא זמן טרחה וממון על מעבר דירה
לא תצטרך להוציא זמן לחץ מתח וכסף על חיפוש בית מתאים
עץ שתטע כעת, הוא בעל סיכוי טוב לשמש אותך לצל ופירות גם בעתיד
כל השקעה שתשקיע בו - אתה תהה ממנה בעתיד הקרוב והרחוק
וכו'.

מכאן שתחושת בטחון ויציבות בהיות בית שלי ולא בשכירות היא לא ענין רגשי בלבד.

הטענה שמשכנתא מעניקה בטחון ויציבות היא רגשית כפי שאת בעצמך מדברת על תחושה.

אני למשל לא מבין איך (באופן רציונאלי) חוב ענקי שצריך להזין אותו מדי חודש מעניק בטחון? האם את יודעת איך החוב הזה מתעצבן עליך אם את שוכחת לתת לו את החלק החודשי שלו? כמו כן, כדאי לדעת שלפי נתונים שפורסמו, מדי שנה הוצאה לפועל מוציאה מהבית 3000 משפחות שלא עמדו בתשלומי משכנתא. כמו כן אני חושב שיש לפחות עוד 10 אלף משפחות שרואות שהמשכנתא חונקת אותם (למשל בעקבות המיתון) והם מימשו את הנכס ופרעו את המשכנתא.

לסיכום. אדם שקונה בית בעזרת משכנתא הבית גם כן לא שלו אלא של הבנק. הוא משכיר כסף מהבנק במקום לשכור את הדירה ישירות מבעלי הדירה. לכן לדעתי (וזו דעתי בלבד) הם לא מעניקים תחושת ביטחון

מי ששוכר בית כל חייו, גוזר גורל דומה על הילדים שלו (לפחות בנקודת פתיחה).
מי שקונה בית משלם כל החיים (בהנחה שלקח משכנתא), אבל משאיר לילדים שלו נקודת פתיחה טובה הרבה יותר.
ברור שלא כדאי לקנות בית בכל מצב. אבל יש מצבים שבהחלט כן. גם אם כן לוקחים משכנתא (פשוט צריך לקחת אותה בחוכמה).

מי שקונה בית, הילדים שלו צריכים לחכות שהוא ימות (או לפחות ימכור את הבית) כדי להנות מעמל כפיו.
זה לא קורה בנקודת הפתיחה של החיים הבוגרים של הילדים (20+) כי אז ההורים לקראת סוף המשכנתא (50+).
חוץ מזה, בהנחה של שלושה ילדים, אז אם הילד מקבל שליש של בית, עדיין הוא צריך לגייס שני שליש נוספים כדי לרכוש בית משלו. זה לא מעשי ומשתלם לעשות זאת בתחילת הדרך הכלכלית של הילד בה אין לו הון עצמי והכנסה גבוהה וקבועה.

לעומת זאת, מי ששוכר בית, צובר במהלך עשרים ומשהו השנים הללו הון ניכר שלעיתים קרובות מאד עולה על ערך הבית שהיה נקנה. במצב זה, הוא יכול לתת לילדיו סכומי כסף משמעותיים ומשתנים לפי הצורך ובכל זמן היות וההון נזיל ולא נדל"ני. כך אפשר לעזור לילדים משמעותית מאד בתחילת דרכם. לדוגמה, לשלם להם שכר הלימוד או שכר הדירה כדי שהם יוכלו ללמוד ולא יצטרכו לעבוד במקביל בעבודות דחק של סטודנטים. לאפשר לילדים לבחור את הנתיב שלהם בחיים זו השקעה הנפלאה ביותר של הורה בעתיד הילדים שלו.

ההצעה לקחת משכנתא בחוכמה נכונה אבל אפשרית רק אם יש חלק ניכר מהכסף ויש הכנסה חודשית יציבה וטובה. אם אחד מהתנאים האלו לא מתקיים החכמה לא עוזרת.

לעומת זאת, מי ששוכר בית, צובר במהלך עשרים ומשהו השנים הללו הון ניכר שלעיתים קרובות מאד עולה על ערך הבית שהיה נקנה

איך?

אם אחד מהתנאים האלו לא מתקיים החכמה לא עוזרת.

ברור.

לקנות או לשכור בית (יש שם דיון דומה, שעונה על השאלה של יעלי לה).
אני מסכימה עם אנלוגי דיגיטלי שלעתים קרובות כלכלית יותר נכון לא לקנות בית.
לומר האם הערך של הבית יעלה או ירד זה הימור.
אבל רוב האנשים אינם קונים בית כהשקעה, אלא בשביל תחושת הבטחון. הידיעה שבעל הבית לא יתקשר מחר להגיד שהוא החליט, בעצם, לתת אותו לביתו שהתחתנה במזל טוב. אני פחות מסכימה על הנוראיות שבמשכנתא, שהרי בכל מקרה יש צורך בתשלום חודשי כלשהו על מגורים, בין אם זה תשלום חודשי לבנק או לבעל הדירה. אותו דבר. אם משאירים קצת בצד ליום סגריר, אין סיבה לחשש.

וכדי לא להשאיר את הקהל במתח: בא המהנדס, איש מקסים ונחמד, בדק היטב ואמר שהכל בסדר פחות או יותר.
פה נזילה קטנה, שם טיח, פה מעקה לא תקני ושם דלת שצריך להחליף, אבל בסה"כ: שום דבר רציני. לא צריך להחליף את כל הגג או לעקור את היסודות...
שאלתי אותו על רעידות אדמה. אמר, כמו ש דגנית ב ציינה : פעם ידעו לבנות בתים. אין סיבה לחשש גדול יותר בבית הזה מאשר בכל בית אחר. להפך, הוא נמוך.
אז עכשיו אני צריכה להרגע לרגע מתכניות הגינון ומפנטזיות על פרגולה וכוס לימונדה במרפסת, ולהחליט האם כדאי להוציא את כל כספנו ולהשתעבד למשכנתא...

לקנות או לשכור בית (יש שם דיון דומה, שעונה על השאלה של יעלי לה).

גם שם לא הבנתי את הטיעון הזה.

אני כמובן לא טוענת שקניית כל בית שהוא עדיפה על שכירת כל בית שהוא.
ברור שבהשוואה בין 2 בתים, אם השכ"ד החודשי קטן משמעותית מהתשלום החודשי למשכנתא, עדיף להמשיך לשכור (בשיקול כלכלי קר).
אבל לעתים קרובות מאוד המצב הפוך. ואם השאיפה היא לקנות בית, אפשר להתנהל בחוכמה כך שזה יהיה משתלם יותר משכירות (שוב, בהנחה שיש הון עצמי כלשהו והכנסה סבירה).

אבל רוב האנשים אינם קונים בית כהשקעה, אלא בשביל תחושת הבטחון. הידיעה שבעל הבית לא יתקשר מחר להגיד שהוא החליט, בעצם, לתת אותו לביתו שהתחתנה במזל טוב. אני פחות מסכימה על הנוראיות שבמשכנתא, שהרי בכל מקרה יש צורך בתשלום חודשי כלשהו על מגורים, בין אם זה תשלום חודשי לבנק או לבעל הדירה. אותו דבר. אם משאירים קצת בצד ליום סגריר, אין סיבה לחשש.

אפשר להכניס לחוזה סעיפים שמגינים עליך. למשל אופציה לשנה, או לדרוש התרעה של חצי שנה לפני חידוש החוזה.

בנוסף לאמור באותו דף אציין יש בנושא המשכנתאות כמה שגיאות תפיסתיות:
הראשונה, שעלתה גם בדף זה טוענת שתשלום המשכנתא שווה לשכר הדירה אבל שוכחים שבעצם חלק מהדירה נקנה בעזרת ההון ההתחלתי שעמד לרשותם. כך, מהשכנתא מממנת למעשה רק חלק מהבית ולכן היא יקרה בהרבה משכר הדירה.
שנית, כסף צובר ריבית במשך הזמן. לכן, כאשר אדם גר בבית שרכש הוא מפסיד הכנסה שיכולה להיות מההון שמושקע בבית. כלומר, למרות שלא רואים את התנועה בחשבון העו"ש מגורים בבית משלך עולים מדי חודש סכום לא מבוטל.

אסביר את הסעיף האחרון באמצעות דוגמה מספרית:
נניח שהבית עולה 500 אלף, שכר הדירה לשנה הוא 20 אלף ומנגד אפשר לקבל בבנק ריבית של 4% לשנה.
במקרה זה רכישת הבית חוסכת את שכר הדירה אבל הפרידה מהכסף גורמת לאובדן הכנסה של 20 אלף שקל ריבית. לכן, במקרה הזה רכישת הבית או שכירתו עולים אותו דבר. אפשר להשאיר את הכסף בבנק, לקבל 4% ריבית, לממן איתם את שכר הדירה.

לסיכום, השאלה היא מה נותן יותר ביטחון: סכום של 500 אלף שקל בבנק או דירה בלי שקל אחד בכיס...

כסף בבנק יכול להימס ולהיעלם בן לילה. גג מעל הראש זה אחד הצרכים הכי חזקים של האנושות, גם פיזית, גם רגשית, גם בין-דורית, וכן, גם כלכלית. כמובן שלא צריך לקפוץ מעל הפופיק ולהתמשכן לשנים. אפשר לקנות בפריפריה, יותר צנוע וכו'. בכל מקרה שכר הדירה היום כל כך עלה שאנשים משלמים פחות על הוצאות הדיור השוטף שלהם (וזה לא משנה על איזה מרצפת הם שילמו בכספם הפרטי ועל איזה בכספי הבנק. התקציב נקרא הוצאות דיור, והוא כולל את השכ"ד/משכנתא + תשלומים על שירותים).

המשכנתה שלנו הרבה יותר נמוכה (חצי) ממה שהיה עולה לנו להשכיר.

כסף בבנק יכול להימס ולהיעלם בן לילה. גג מעל הראש זה אחד הצרכים הכי חזקים של האנושות, גם פיזית, גם רגשית, גם בין-דורית, וכן, גם כלכלית
יש כאן עירוב בין רגשות וכלכלה....

בכל מקרה שכר הדירה היום כל כך עלה שאנשים משלמים פחות על הוצאות הדיור השוטף שלהם
שכר הדירה דוקא ירד. ואם הוא עלה איך אנשים משלמים פחות?

המשכנתה שלנו הרבה יותר נמוכה (חצי) ממה שהיה עולה לנו להשכיר.
אז כנראה שאתם גרים בבית שעלותו נמוכה יחסית או שהיה לכם חלק גדול המכסף ואתם מתעלמים מאובדן ההכנסה.

אפשר לקרוא על כך בהרחבה בקישור
http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20090626 1095705[/po]

ממליץ על חברה הניקראת MSC, אצלי הם חסכו במחזור המשכנתא קרוב ל 150000 ש"ח, עוזרים ומסבירים על המסלולים השונים, מבצעים את המכרז מול כל הבנקים, ובאים לחתימה על החוזה... מלווים בצהליך קבלת ההחלטה. מאוד עזרו לנו.

יש כאן עירוב בין רגשות וכלכלה....

אי אפשר להפריד בין רגשות לכלכלה. אתה ישן יותר טוב בלילה כי יש לך בית, אתה עובד יותר טוב ביום, מתקדם בעבודה ובשכר, מרוויח יותר כסף. מרגיש שאתה לא משלם למישהו אחר (גם אם זה מדומה) - עובד יותר טוב, חושב יותר טוב על ההוצאות.
בדירה שכורה כל שכבת צבע, כל שיפוץ שאינו תיקון הוא על חשבוני, מתנה ממני לבעל הבית. ואם הבית שלי? מתנה ממני לעצמי. השקעה לטווח ארוך.

_המשכנתה שלנו הרבה יותר נמוכה (חצי) ממה שהיה עולה לנו להשכיר.
אז כנראה שאתם גרים בבית שעלותו נמוכה יחסית או שהיה לכם חלק גדול המכסף ואתם מתעלמים מאובדן ההכנסה._
נכון. בנינו בית בזול יחסית. עם בלטות פשוטות, ודלת משומשת, וחלק מהעבודה עשינו בעצמינו. והיה לנו חלק מהכסף שחסכנו לבד, אחרי שחיינו בצמצום כמה שנים. אבל הרבה יותר קל לחסוך לקניית בית מאשר לחסוך לחיסכון שאין לו מטרה. אני בטוחה שאם לא היינו מנסים לחסוך לבית, הכסף הזה לא היה נחסך כולו, והיינו פשוט מבזבזים יותר על עצמינו.

עוד דבר שאתה מתעלם ממנו הוא שלא בכל מקום היחס בין שכירות לקנייה זהה (מתייחסים לזה בעיתונים שעוסקים בנדלן כתשואה, נדמה לי). אולי במקום אחד יקר לקנות אבל זול להשכיר ובמקום אחר השכירות יקרה יחסית וזול יותר לקנות?

אולי במקום אחד יקר לקנות אבל זול להשכיר ובמקום אחר השכירות יקרה יחסית וזול יותר לקנות?
זה בהחלט נכון. אנחנו גרים בחיפה. באיזור שקרוב לטכניון הדירות הן יחסית זולות, אבל שכר הדירה יחסית יקר מטעמים מובנים. מצד שני, ישנן שכונות בהן עלות הדירות גבוהה בהרבה, אבל שכר הדירה זהה ואף נמוך מזה שבקרבת הטכניון. הכל תלוי בסוג האוכלוסיה.

כלכלה ורגשות.

הדיון עסק בשאלה האם לקנות בית שיש סיכוי סביר שבגלל גילו יצטרכו להשקיע כסף בתיקונים (נניח 30 אלף שקל).
תשובתי הייתה שעלות רכישת הבית האמיתית היא הרבה הרבה הרבה יותר גבוהה מעלות התיקונים. כלומר, מי שרוצה רגשית לקנות בית יקנה אותו בין אם מחירו הוא 400 אלף שקל ובין אם מחירו הוא 430 אלף שקל (400 אלף שקל הבית ועוד 30 אלף השיפוצים) כי זה מה שהוא רוצה. מי שבוחן את רכישת הבית באופן כלכלי לא יקנה אותו.

חשבון קצר לדוגמה:
נניח שלמשפחה יש 100 אלף שקל והם רוצים לקנות בית ב 400 אלף.
לשם כך הם צריכים משכנתא של 300 אלף.
אם הם לוקחים משכתנא ל 25 שנה בריבית של 6% הם צריכים להחזיר בכל חודש (300 תשלומים) של 1939 שקל (לא כולל ביטוחים).
בתום 25 השנה עלות רכישת הבית מסתכמת לכ מיליון וחצי שקל (אני יודע שזה נראה גבוה ולא סביר אבל תאמיני לי שאני צודק - אני מכיר מצוין את התחום).
בתמורה לסכום זה המשפחה גם רכשה בית וגם גרה בו במשך 300 חודשים.
טענתי היא שליד סכומים בסדרי הגודל האלו עלויות של סיוד או החלפת צנרת הן פשוט בטלות בשישים ולכן לא מהוות גורם מכריע בין אם רכישת הבית היא רגשית או כלכלית.

לשם השוואה:
האנשים ששוכרים את הבית ומשלמים 1500 שקל שכר דירה מדי חודש צוברים במקביל לכך הון של 400000 שקל שמאפשר את רכישת הבית אחרי 218 חודשים בלבד. בזמן זה, חובם של אלו שרכשו את הבית במשכנתא הוא 130 אלף.
האנשים ששוכרים את הבית צוברים אחרי 25 שנה הון של 600 אלף שקל בעוד שאלו שרכשו את הבית הם אמנם בעלי בית עכשיו אבל חסרי הון.

אי אפשר להפריד בין רגשות לכלכלה. אתה ישן יותר טוב בלילה כי יש לך בית, אתה עובד יותר טוב ביום, מתקדם בעבודה ובשכר, מרוויח יותר כסף. מרגיש שאתה לא משלם למישהו אחר (גם אם זה מדומה) - עובד יותר טוב, חושב יותר טוב על ההוצאות.

הטשטוש בין התחומים הזה גורם לנו לחשווב שהחלטות רגשיות שלנו הן כלכליות. אבל כלכלה עוסקת במספרים שבינם ניתן להשוות. לעומת זאת רגשות שונים מאד בין בני אדם ולא ניתן להשוות בינם.

למשל ההיבט הרגשי שתואר:
אדם אחד ישן יותר טוב בבית שכור ובלי חובות ועם הון עצמי בבנק.
אדם אחר ישן טוב יותר בבית שרק רבע ממנו הוא שלו ויש לו חוב של מאות אלפי שקלים.

דוגמה נוספת:
אנשים שקשה להם לגייס את המשאבים הנפשיים להפקיד מדי חודש כסף לתוכנית חיסכון אבל קל להם לשלם כל חודש את אותו סכום שהם חייבים לשלם למשכנתא.

לשני המקרים הללו אין הסבר כלכלי אלא רגשי בלבד.

היבט כלכלי חשוב ונכון שעלה כאן (סביבת הטכניון).

כאשר גרים באזור שבו היחס בין שכר הדירה לשווי הנכס הוא בערך 6% לשנה (לדוגמה שכירת בית שעולה 400 אלף היא 24 אלף לשנה או אלפיים לחודש) הרכישה משתלמת יותר.
כאשר זה פחות לא כדאי לקנות, כאשר זה יותר כדאי לקנות.

אנלוגי דיגיטלי תודה!
בזכות הסבריך הרהוטים, אני חושבת שסופסוף באמת הבנתי, והצלחתי לסדר לעצמי בראש את הקונפליקט הזה.

אנלוגי דיגיטלי? תודה!
הסבריך מאלפים.

האנשים ששוכרים את הבית ומשלמים 1500 שקל שכר דירה מדי חודש צוברים במקביל לכך הון של 400000 שקל שמאפשר את רכישת הבית אחרי 218 חודשים בלבד.
את זה לא הבנתי. נדמה לי שהתעלמת מההוצאות של השכ"ד בחישוב. זה לא 1939218, אלא 439218.
נכון שקניית בית לא תמיד משתלמת, אבל הצבירה, אלא אם כן ההון העצמי הוא הרבה יותר גדול ביחס לערך הנכס, וההפרש בין השכ"ד למשכנתא הוא גדול יותר, היא איטית יותר ממה שחישבת. אם אני לא טועה...

האנשים ששוכרים את הבית ומשלמים 1500 שקל שכר דירה מדי חודש צוברים במקביל לכך הון של 400000 שקל
תלוי איפה אתה חי.
אם אני רוצה לשכור דירה בשכונה שלי, זה יעלה לי לפחות 6000 ש"ח לחודש, ובסכום כזה, אין סיכוי שגם יישאר לנו משהו להפריש לחיסכון.
אלה 6000 ש"ח לחודש שייזרקו לפח, במובן זה שבסוף השנה שילמתי 72,000 ש"ח (!) ואין לי כלום ביד.
אם הייתי משלמת את אותם 72,000 בשנה למשכנתא, בסוף כך וכך שנים אשאר עם בית, ששייך לי.

האנשים ששוכרים את הבית ומשלמים 1500 שקל שכר דירה מדי חודש צוברים במקביל לכך הון של 400000 שקל שמאפשר את רכישת הבית אחרי 218 חודשים בלבד.
ומה אם השכירות היא 2700 שח לחודש?
ומה אם הריבית על המשכנתה היא 5%?
ומה אם האנשים משלמים משכנתה 1900 ובנוסף חוסכים כל חודש 800 ואחרי 15 שנה סוגרים את המשכנתה?

ומה אם ההורים של הזוג רוצים לתת להם 50 אלף דולר לקנות דירה, אבל לשכר דירה לא יתנו להם?

בקיצור, יש עוד המון פרמטרים.

תודה למברכים. אני מאד אוהב להסביר ולייעץ בעניין. אשמח להעמיד את הידע שצברתי לרשות כל אחד ואחת.

אל פקה.
חישוב הכפל אינו נכון.
עיקר החיסכון נובע מכך שה 100 אלף שנשארים אצל הגרים בשכירות. הם הופכים לפי חישוב של ריבית דה ריבית תוך 25 שנה בריבית של 5% ל 340 אלף שקל.
החיסכון החודשי הוא באמת רק של כ 400 שקל בחודש שזה ההפרש בין תשלום שכ"ד ומשכנתא.
כדי לחשב את את הסכום המצטבר מהפקדה חודשית של 400 שקל ב 5% ריבית שנתית יש להעזר בפונציה הנקראת future value בגיליון אלקטרוני.
מובן שיש גם להתחשב שתשלום המשכנתא החודשי בפועל הוא גבוה יותר כי הוא כולל גם ביטוח נכס וביטוח חיים.

בשמת א.
משכנתא היא השכרת כסף
לכן בשני המקרים את משכירה נכס כדי להשתמש בו ומשלמת לבעליו (בעל בית או בנק) דמי שימוש בנכס שלא שלך.
הזכרתי את נושא ה 6% שזו בעצם אבן הבוחן להחלטה אם לקנות או לשכור או במילים אחרות אם לשכור בית מבעל בית או לשכור כסף מהבנק שזו בעצם המשכנתא.
לכן השאלה היא האם הבית שעלות השכרתו היא 72 אלף שקל לשנה עולה יותר ממיליון ומאתיים אלף שקל? אם הבית יקר יותר כדאי לשכור אותו. אם הבית זול יותר כדאי לקנות אותו.
לשם השוואה תמורת התחייבות לשלם 25 שנה סכום חודשי של 6000 שקל בחודש אפשר לקבל מהבנק רק סכום של 931 אלף שקל כלומר עדיין יהיו חסרים 270 אלף לרכישת אותו הבית.
כמו כן, אם תקחי משכנתא של 931 אלף שקל ותשלמי 6000 שקל בחודש בתום השנה ראשונה בה תשלמי 72 אלף שקל החוב שלך ירד רק ל 914 אלף שקל כלומר הקרן תרד ב 17 אלף ושאר הכסף ששולם ילך לכיסוי הריבית על החוב.

טרה רוסה:
אם השכירות היא 2700 שקל חודש אז גם הבית צריך לעלות בערך 540 אלף כי היחס בין עלות הבית ועלות שכירתו נשמרת. אגב, ככל שהבית יקר יותר השכרתו באופן יחסי זולה יותר.
הריבית על המשכנתאות היא בדרך כלל סבוכה. למשל מדברים על ריבית נומינלית בעוד שהחישוב הוא לפי ריבית אפקטיבית שהיא גבוהה יותר.
דבר שני, הבנק מוכן לפתות את הלקוח בריבית נמוכה בתחילת הדרך. ריבית אפקטיבית קבועה של 5% למשך כל תקופת החיסכון היא עסקה טובה למי שרוצה לרכוש דירה. לשם השוואה, משכנתאות לזכאים שמכסות חלק קטן מעלות הבית הם בריבית כזו.
חוץ מזה, אם אנשים יכולים גם לחסוך 800 שקל עדיף להם להחזיר מדי חודש 2700 שקל ולקצר את זמן המשכנתא. הריבית על החיסכון נמוכה מהריבית על החוב ולכן כדאי יותר לסגור את החוב מאשר לחסוך.

המשתנה של רצון ההורים לעזור בתנאי ש... הוא שיקול שיש לו היבט כלכלי ורגשי. יכול להיות שכלכלית זה לא כדאי ושוב, באופן קר בלי לפגוע באף אחד השאלה היא האם הילדים האלו יקבלו את ה 50 אלף דולר הללו עכשיו או בשלב מאוחר יותר....
מבחינה רגשית, יכול להיות שההורים האלו לא סומכים על הילדים שלהם שישתמשו בכסף בתבונה והם מפחדים שאם יתנו להם אותו הוא יבוזבז. ברגע שהכסף מושקע בבלוקים הורים יודעים שלא יוציאו אותו על טיול מסביב לעולם. יכול להיות שהם רוצים לראות את הילדים שלהם מסודרים לפי הבנתם מה הוא בעצם מסודר.

לסיכום,
יש הרבה פרמטרים זה נכון מאד. השאלה היא אם הם רגשיים או כלכליים.
לגבי הרגשיים, אין לי זכות לדון בהם.
לגבי הכלכליים, אני רואה צורך להראות את החישוב האמיתי כדי שקבלת ההחלטות תהייה מבוססת על נתוני אמת

דה ריבית
קודם כל, לפני שהטעות הזאת תשתרש, אני מבקשת לתקן:
זה לא בצרפתית, זה בארמית: ריבית דריבית = ריבית של ריבית, ריבית על ריבית.

את משכירה נכס
אתה מתכוון שאני שוכרת נכס, נכון? כלומר, אני גרה בנכס לא שלי. אם אני משכירה נכס, זה אומר שמישהו אחר משלם לי תמורת הזכות לגור בנכס שלי.

לשם השוואה תמורת התחייבות לשלם 25 שנה סכום חודשי של 6000 שקל בחודש
אבל זה לא עובד ככה.
במשכנתא נדמה לי שכיום אפשר לקבוע סכום קבוע (בעבר, האינפלציה הובילה למצבים שתשלומי המשכנתא עלו ועלו והחייבים לא יכלו לעמוד בתשלומים). לעומת זאת, בשכר דירה - מי ערב לך? כל כמה שנים תצטרך לעבור דירה, במצב הרגיל בישראל (תוסיף עלות הובלה, וחיפושים ואריזה ושינויים) ושכר הדירה עולה ללא הרף. לדעתי יותר מערך הדירות.
לדוגמא, ערך הדירה שלי נשאר פחות או יותר קבוע בעשר השנים האחרונות, אבל דמי השכירות פה עלו לפחות פי שתיים או שלוש.

אבל דמי השכירות פה עלו לפחות פי שתיים או שלוש.
פי שניים או שלושה, לא? (-:

פי שניים או שלושה, לא?
כרגע אני לא בטוחה גם אם אומרים נעל אחת (אחת, נכון?) (-:

פי שתיים או שלוש
נראה לי מספר סתמי בנקבה.

פי שתיים או שלוש
אכן פי שניים או שלושה.

המסקנה העולה היא שמי שבידו מספיק כסף והמשכנתא תהיה עבורו גבוהה מהשכ"ד, עדיף שימתין 15-20 שנה וירכוש את הבית בלי משכנתא.
או בעצם גם אז לא, כי אפשר להמשיך ולצבור מההון שנחסך עוד ריבית -- הסתדרנו 20 שנה בלי בית משלנו, כנראה שזה לא נורא.
הבעיה כרגע היא שאף אחד לא נותן 5% ריבית על 100,000 שקל, אבל גם זה יכול להשתנות.

שליחה על ידי אורה* » 28 יוני 2009, 14:55

אני קניתי חצר ענקית עם בית קטן, שילמתי 1100,000ש"ח,
לקחנו משכנתא של 150,000ואנחנו מחזירים במשך שמונה שנים 1800 ש"ח בחודש.
דמי השכירות שאנחנו מקבלים עור הבית הם 1600 ש"ח.
מה אתה אומר על העסקה אנלוגי דיגיטלי?

בשמת א
ראשית תודה על ההערות. את צודקת - תודה.
אם שכר הדירה עלה פי שלושה וערך הבית נשאר אותו דבר זה מצב לא נורמלי.
הדבר הזה הופך את הנכס למבוקש ומחירו אמור לעלות.
האם מתקיים כלל 6% כלומר מחיר הבית הוא בערך מיליון מאתיים אלף?

במשכנתא נדמה לי שכיום אפשר לקבוע סכום קבוע (בעבר, האינפלציה הובילה למצבים שתשלומי המשכנתא עלו ועלו והחייבים לא יכלו לעמוד בתשלומים). לעומת זאת, בשכר דירה - מי ערב לך? כל כמה שנים תצטרך לעבור דירה, במצב הרגיל בישראל (תוסיף עלות הובלה, וחיפושים ואריזה ושינויים) ושכר הדירה עולה ללא הרף. לדעתי יותר מערך הדירות.

לא סביר שהבנק יקח סיכון לטווח ארוך ולא יצמיד את המשכנתא למדדף לריבית במשק לדולר או למשהו אחר

לגבי החלק השני. יש דברים שאי אפשר לתמחר אבל מי למשל ערב לך שלא תרצי לעבור דירה, שלא יציעו לכם הזדמנות מפתה במקום אחר שתוותרו עליה בגללה שאתם לא יכולים חממש את הדירה, או למשל מי מבטיח לך שלא יגורו לידך שכנים רעשניים.

אצלנו הסיבה העיקרית לשכירות היא לא כלכלית טהורה כלומר הכסף שנחסך מאפשר לנו לעבוד פחות ולקיים חינוך ביתי. אלו בעיני מטרות ראויות שבגללן אני מוכן לקחת את הסיכונים שתיארת.

אל פקה
נכון. כדי להפיק מהכסף ערך צריך ללמוד קצת על שוק ההון ולהשקיע בו.
יש למשל אגרות חוב ממשלתיות שהתשואה עליהן מתחילת השנה (כשבעה חודשים) היא למעלה מ 8%.
יש באי קניית בית סוג של חופש. בעיקר לקבל החלטות שאינן מונעות מכך שיש לך חוב גדול שרובץ עליך.

אם שכר הדירה עלה פי שלושה וערך הבית נשאר אותו דבר זה מצב לא נורמלי
דירות קטנות, שמחירן לא עלה כבר שנים, כי מעטים מעוניינים לקנות דירת 2.5 חדרים בת 49 מ"ר היום. הבודדים שקנו פה דירה בעשרים השנים האחרונות, קנו להשקעה והשכירו. אבל ליד האוניברסיטה, ולכן השכירות גבוהה, וגם עלתה ועלתה.

אורה שלום
אם הבנתי נכון, שאת מתארת הוא שהיה לכם הון של 950 אלף, לקחתם עוד 150 אלף הלוואה וקניתם את הנכס.
לדעתי היה נכון יותר להשקיע את ה 950, בלי לקחת כל הלוואה ולקבל מדי חודש 4000 שקל (בהנחה של 5% בשנה).
גם הדיירים שלכם משלמים 1600 שקל לחודש על שימוש בנכס ששוה מיליון מאה - כלומר 1.7% לשנה שזה ממש זעום.

אני מקווה שיש בעסקה הזו פרט נוסף שלא הזכרתו והוא הופך את קניית הנכס הזה להצלחה אדירה בעתיד....

בשמת א שלום
אם כך, כדאי יותר לקנות דירות קטנות, להשכיר אותן ובשכר הדירה שמקבלים מהן לשכור דירה שהולמת את הצרכים שלכם (מקווה שהפעם השתמשתי נכון בלהשכיר ולשכור).
שוק בריא מבוסס על ביקוש והיצע. עם דירה יכולה להניב שכר דירה גבוה יותר (כי השוק מוכן לשלם) אז השוק צריך להעלות גם את מחיר הדירה.
אחרת כדאי מאד לקנות את הדירות הללו ולהשכיר אותן

אחרת כדאי מאד לקנות את הדירות הללו ולהשכיר אותן
בטח כדאי, בתנאי שיש לך מספיק כסף לקנות דירה כזאת.
וגם, כאב הראש!
מדובר בבניינים ישנים. התחזוקה והתיקונים לא מעטים. להחזיק שתי דירות לצורך השכרה, בשביל לגור בשכירות בדירה שלישית - יש פה יותר מדי משתנים מדאיגים. לדוגמא, שני אנשים מבוגרים שאני מכירה אישית חיים למעשה מהשכרת דירות שירשו/בנו במהלך החיים (אין פנסיה).
אחד מהם לא הצליח להשכיר את הדירה במשך כמעט שלושה חודשים ולבסוף השכיר במחיר הפסד (באלף שקל פחות ממה שהדירה "שווה") רק מפני שהוא מצא את עצמו משלם את הארנונה הגבוהה והדירה עומדת ריקה.
השני מנסה להשכיר כבר כמה חודשים, בירושלים, כבר ירד במחיר ועדיין לא הצליח להשכיר. חודשים - כסף שהוא חי ממנו, לא מגיע אליו.
בשני המקרים מדובר באנשים שחיים בדירה שלהם, והם חיים מכספי ההשכרה אבל לא תלויים בהם לשכר הדירה (ובמקרה גם מדובר באנשים חכמים וזהירים שיש להם רזרבות למקרים כאלה). אבל אם דבר כזה קורה למי שתלוי בדמי השכירות שהוא מקבל עבור דמי השכירות שלו - זה עסק ביש.

בקיצור, אני מרגישה שחלק מהחשבונות שאתה עושה נכונים על הנייר - אבל במציאות, כשלא הכל הולך חלק, זה יכול להיות בעייתי.

ולקבל מדי חודש 4000 שקל (בהנחה של 5% בשנה).
איפה מקבלים 5% לשנה?

יש למשל אגרות חוב ממשלתיות שהתשואה עליהן מתחילת השנה (כשבעה חודשים) היא למעלה מ 8%.
חוכמה גדולה להגיד עכשיו על העבר.
ברגע שרצים להשקיע באגרות החוב האלה, פתאום התשואה יורדת ואתה בסוף מוצא את עצמך מפסיד.
החוכמה היא לדעת בינואר 2009, באמצע משבר ומיתון עולמי, שאיגרות החוב האלה הספציפיות יעלו 8% אז כדאי להשקיע בהן.
אני לא ידעתי.
איך אתה ידעת מראש שהאיגרות האלה יעלו 8 אחוז ולא יתרסקו כמו שאר המשק?

אגב, במקרה שהטון שלי לא עובר באינטרנט:
הדיון מאוד מעניין אותי, הנושא רלבנטי לי, אני מקשיבה בתשומת לב, אבל אני בהחלט מודאגת ובהחלט מרגישה שאי אפשר לפרוט את הדיון רק ל"צד כלכלי" ו"צד רגשי".
אני מרגישה שיש גם "צד מציאותי" והשיקולים שם הם לא כל כך נקיים וחד משמעיים, במיוחד כשמדובר בטווחים של עשרות שנים.
לי, לדוגמא, אין כבר עשרות שנים. צריך פיתרון עכשיו. הילדים גדולים עכשיו, צריך מקום בשבילם עכשיו, יש לנו בעיית מקום רצינית, אנחנו רואים דירה אחרי דירה להשכרה והן פשוט, מזעזעות! חודשים אנחנו לא מוצאים. ואנחנו נתקלים בבעיות בשוק ההשכרה, שגם מוציאות את החשק לשכור.

_ולקבל מדי חודש 4000 שקל (בהנחה של 5% בשנה).
איפה מקבלים 5% לשנה?_
גם אני שואלת... (ללא סיכון)

לי, לדוגמא, אין כבר עשרות שנים. צריך פיתרון עכשיו. הילדים גדולים עכשיו, צריך מקום בשבילם עכשיו, יש לנו בעיית מקום רצינית, אנחנו רואים דירה אחרי דירה להשכרה והן פשוט, מזעזעות!
מכאן שהשיקול הוא לא שיקול כלכלי. גם לדעתי זה לא כלכלי-ריגשי, אלא צרכים בהווה לעומת רצון ברווח מקסימלי. למשפחה עם ילדים זה פחות נוח לגור בשכירות, בעיקר באיזור המרכז (אתם שם, נכון?) בגלל חוסר הוודאות לגבי עליות שכר הדירה, ארעיות המגורים ובגלל שלרוב דירות להשכרה הן במצב פחות טוב. זה יפה שאם חוסכים 20-30 שנה בסוף אפשר לקנות את אותו הבית ולהרוויח יותר, אבל לפעמים זה פשוט לא השיקול - רוצים את הנוחות הנלווית לבית נרכש ומוכנים לספוג את ההפסד הכלכלי, כי בכל זאת -- 20-30 שנה של איכות חיים כמשפחה זה גם משהו.

בנוגע לקבלת החלטות
רוב ההחלטות שלנו הן ריגשיות כי המוח שלנו איטי יחסית למספר ההחלטות שאנחנו צריכים לקבל בכל רגע נתון. תפקידו של המוח הלוגי הוא לבקר את ההחלטות הרגשיות כי לרוב האינטואציה פועלת ללא שיפוט מושכל.

למשל, כאשר אנחנו רואים שמוצר עולה 9.99 אנחנו צריכים שהמוח יגיד לרגש שזה בעצם עשרה שקלים כי הרגש חושב אחרת.
אותו דבר קורה לנו כאשר אנחנו רואים שלט שכתוב עליו 1+1 חינם.

תהליך דומה קורה בהשכרה ובקניה. רגשות אנושיים למדי גורמים לנו לחשוב (חשיבה רגשית) שאנחנו מפרנסים את בעל הבית שחי מזיעת אפינו. בעצם אנחנו שוכחים שהוא מפקיד בידינו נכס מאד יקר הנמצא בבעלותו. באופן מפתיע היחס הרגשי שלנו הוא אחר כאשר אנחנו שוכרים כסף מהבנק. משום מה תשלום לבנק שאין לו פנים קל יותר רגשית מה גם שאנחנו משכנעים את עצמו שהכסף הזה שאנחנו משלמים הוא לא תשלום עבור שימוש בכסף של הבנק אלא תשלום עבור קנייה של הבית שלנו ושהבנק פשוט עוזר לנו כי יש לו לב טוב. החשיבה הרגשית של אנשים יכולה להיות כל כך מוטה שהם אפילו שמחים לקבל משכנתא.

_אחד מהם לא הצליח להשכיר את הדירה במשך כמעט שלושה חודשים ולבסוף השכיר במחיר הפסד (באלף שקל פחות ממה שהדירה "שווה") רק מפני שהוא מצא את עצמו משלם את הארנונה הגבוהה והדירה עומדת ריקה.
השני מנסה להשכיר כבר כמה חודשים, בירושלים, כבר ירד במחיר ועדיין לא הצליח להשכיר. חודשים - כסף שהוא חי ממנו, לא מגיע אליו.
בשני המקרים מדובר באנשים שחיים בדירה שלהם, והם חיים מכספי ההשכרה אבל לא תלויים בהם לשכר הדירה (ובמקרה גם מדובר באנשים חכמים וזהירים שיש להם רזרבות למקרים כאלה). אבל אם דבר כזה קורה למי שתלוי בדמי השכירות שהוא מקבל עבור דמי השכירות שלו - זה עסק ביש.

אין מונח כלכלי כזה, לא הצליח להשכיר את הדירה או מנסה להשכיר את הדירה אלו מונחים רגשיים מתעתעים.
המונח הנכון הוא שהמחיר שהוא דרש גבוה יותר ממחיר השוק. ממש כמו כל אדם שמשקיע כסף בערוץ מסוים והוא לא מרוויח... (נשמע מוכר).

זה דומה לתחבורה ציבורית לעומת רכב פרטי. בהרבה מקרים הרבה יותר זול להסתמך על תחבורה ציבורית. אבל כשיש ילדים קטנים שצריך להתנייד איתם, עדיף לספוג את ההפסד הכרוך ברכישת רכב פרטי וההוצאות הנלוות אליו. זה לא עניין ריגשי, זה פשוט עניין של נוחות.

לגבי השקעות. אולי זה סוג של חכמה או לימוד, או הימור מחושב יחסית ממש כמו בקניית דירות להשכרה או מגורים (שזו גם סוג של השקעה).
אני מתכוון לאג"ח ממשלתי שהוא בעצם הלוואה של הכסף שלי לאוצר המדינה תמורת ריבית מובטחת על ידי הממשלה לקבל במועד מסוים את הכסף והריבית בחזרה. הסיכון במקרה זה הוא נמוך מאד יחסית לערוצים אחרים.
אני חושב שחלק גדול מהאנשים לא יודע על כך שערוץ ההשקעה הזה קיים כי לבנקים אין אינטרס שנדע עליו. הבנק מעדיף שנחסוך את הכסף אצלו והוא ילווה אותו בריבית גבוהה למי שהוא יכול.

מכאן שהשיקול הוא לא שיקול כלכלי. גם לדעתי זה לא כלכלי-ריגשי, אלא צרכים בהווה לעומת רצון ברווח מקסימלי. למשפחה עם ילדים זה פחות נוח לגור בשכירות, בעיקר באיזור המרכז (אתם שם, נכון?) בגלל חוסר הוודאות לגבי עליות שכר הדירה, ארעיות המגורים ובגלל שלרוב דירות להשכרה הן במצב פחות טוב. זה יפה שאם חוסכים 20-30 שנה בסוף אפשר לקנות את אותו הבית ולהרוויח יותר, אבל לפעמים זה פשוט לא השיקול - רוצים את הנוחות הנלווית לבית נרכש ומוכנים לספוג את ההפסד הכלכלי, כי בכל זאת – 20-30 שנה של איכות חיים כמשפחה זה גם משהו.

האם קביעת סדרי עדיפויות בחיים היא מעשה רגשי מנותק מתג המחיר של כל החלטה?
יש לזכור שאת כל הרצונות והמאווים שלנו בחיים אנחנו צריכים לממש בעזרת קצת פחות מ 500 משכורות שאפשר להרוויח בארבעים שנות עבודה. אם משקיעים את הכסף הזה בדירה זה לגיטימי רק שזה בא על חשבון השקעה בדברים אחרים. לכן כפי שאמרת, מדובר בסדרי עדיפויות. קביעת סדרי העדים.
אנחנו גרים בצפון הארץ.

זה דומה לתחבורה ציבורית לעומת רכב פרטי. בהרבה מקרים הרבה יותר זול להסתמך על תחבורה ציבורית. אבל כשיש ילדים קטנים שצריך להתנייד איתם, עדיף לספוג את ההפסד הכרוך ברכישת רכב פרטי וההוצאות הנלוות אליו. זה לא עניין ריגשי, זה פשוט עניין של נוחות.

נוחות היא עניין רגשי משולב ביכולת כלכלית
יש אנשים שהיו רוצים לרכוש אוטו והם לא יכולים כלכלית ולכן נוסעים בתחבורה ציבורית.
יש אנשים שרוכשים אוטו אבל לא יודעים כמה באמת זה עולה להם כלכלית ואחר כך מתברר להם כמה באמת זה עלה.

לי, לדוגמא, אין כבר עשרות שנים. צריך פיתרון עכשיו. הילדים גדולים עכשיו, צריך מקום בשבילם עכשיו, יש לנו בעיית מקום רצינית, אנחנו רואים דירה אחרי דירה להשכרה והן פשוט, מזעזעות! חודשים אנחנו לא מוצאים. ואנחנו נתקלים בבעיות בשוק ההשכרה, שגם מוציאות את החשק לשכור.
אנחנו השקענו עכשיו בדירה המושכרת שאנחנו גרים בה כמה אלפי שקלים כדי שיהיה לנו נעים לגור בה. אפשר בעלות נמוכה לשפר את הבית ובתמורה לדרוש מבעלי הבית חוזה לטווח ארוך.

(אתם שם, נכון?)
התכוונתי לבשמת, אותה ציטטתי

יש אנשים שרוכשים אוטו אבל לא יודעים כמה באמת זה עולה להם כלכלית ואחר כך מתברר להם כמה באמת זה עלה.
ומתחרטים? לא חושבת שישנם הרבה אנשים שחושבים שזול יותר להחזיק רכב פרטי (בניגוד להרבה אנשים שחושבים שזול יותר לרכוש בית כי "למה לזרוק כסף על שכר דירה").

יש לזכור שאת כל הרצונות והמאווים שלנו בחיים אנחנו צריכים לממש בעזרת קצת פחות מ 500 משכורות שאפשר להרוויח בארבעים שנות עבודה.
הרצונות והמאווים החומריים, אתה מתכוון

לכן כפי שאמרת, מדובר בסדרי עדיפויות. קביעת סדרי העדים.
כן, אני חושבת שאנשים שקונים בית לא כהשקעה היו עושים את זה גם אם היו יודעים שזה לא באמת משתלם כלכלית.
אגב בית כהשקעה, רציתי לשאול אותך: כשהכסף בבנק, כפי שציינת, הרווחים הם על בסיס ריבית דריבית. כשהרווח הוא מההשכרה של דירה, לא בכך מדובר. האם ה6% מתחשבים בכך?

אני חושב, בדומה לסוגית הדירות שנדונה כאן שרוב האנשים לא יודעים לחשב כמה באמת עולה להם להחזיק ולהשתמש ברכב. למשל קניית הרכב מבחינה כלכלית היא בכלל לא הפסד כי כאשר קנית אוטו בשלושים אלף שקל יש לך נכס ששווה שלושים אלף שקל. רק השימוש בו והחזקתו הם הפסד או ליתר דיוק עלות השימוש. למשל אחרי שנה מחיר האוטו יורד ל 25 אלף שקל כלומר החזקת הרכב לשנה זו עלתה 5 אלף שקל. למחיר זה צריך להוסיף עלויות שנתיות של טסט ביטוח דלק תיקונים ולחלק במספר הקילומטרים שנסעו בו במשך השנה. מחיר אמיתי של החזקת רכב מחשבים לפי עלות של קילומטר אחד לתוכו מגלמים את כל ההוצאות.

גם חלק גדול מהמאווים הרגשיים שלנו צריכים כסף. הקמת משפחה, האכלת הילדים והלבשתם או לחליפין טיול, לימודים, העשרה, קידום הילדים. לכל הרצונות הללו יש תג מחיר.

נכון. לממסד הכלכלי זה מאד נוח שאנשים חושבים אחרת. ממש כמו סוגית החיסונים או נושאים אחרים שנדונו בדפים האלו.

נקודה יפה וחשובה. דירה אינה השקעה שהתשואה שלה כוללת ריבית דריבית. כדי לקבל ריבית על הריבית (על השכ"ד) צריך להשקיע את הכסף שמקבלים בערוצים פיננסיים או נדלניים אחרים.

סיפור השקעה בנדל"ן עם סוף טוב בקישור הבא: http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20090628 1095978[/po]&from=haaretz

מציע בכל זאת לשים לב למספר דברים:
לא כתוב מה היה ההון התחלתי
על הרווח חל היטל השבחה
השכירות היא לא ממש משתלמת
הרווח הוא של 5% בממוצע על ההון ותשואה משכירות של 4.3% ביחד באופ גס כ 10%

כמובן, שכדי לבדוק אם זה טוב או לא צריך להשוות לעסקאות אחרות שהיה אפשר לעשות עם סכום הכסף שעמד לרשותם. בכל מקרה, זה נחשב לסיפור הצלחה בדיעבד כי היה בו מרכיב של סיכון כמו בכל השקעה שהיא על גבול הסולידיות.

לדעתי היה נכון יותר להשקיע את ה 950, בלי לקחת כל הלוואה ולקבל מדי חודש 4000 שקל
ואז מה לעשות עם הכסף? מה המטרה באגירת כסף לא לשם קניה של משהו? (לא יכולה לתאר מה אפשר לעשות עם כל כך הרבה כסף חוץ מלקנות בית)

רק לתקן: מובן שאני יכולה לחשוב על עוד דברים שאפשר לעשות (כמו לדוג' לא לעבוד עשר שנים\ לטייל וכו' אבל בשביל כל הדברים האלו צריך את הכסף זמין ולא מושקע. מה הערך בכך שיש לך הרבה כסף וכולו מושקע רק כדי להרוויח עוד כסף שכל מטרתו תהיה לייצר עוד כסף?
זה לדעתי התנהגות סופר רגשית של מרדף אחרי הכסף שהיא גרועה יותר ממרדף אחרי תענוגות כי היא בעצם מרדף אחרי כלום.

ברור שכסף הוא אמצעי ולא מטרה.
הבעיה שנדונה כאן היא הכשל התפיסתי או התחושה האינטאיטיבית לפיה מגורים בבית שכור הם זריקת כסף בעוד שקניית בית בעזרת משכנתא היא פעולה כלכלית נבונה. תחושה זו מבוססת על טיעון כלכלי מטעה לפיו במשכנתא אתה משלם את אותו הסכום כמו שכר דירה ובסוף הדירה שלך בעוד שבשכירות בתום שנים רבות הכסף זרוק והבית לא שלך. טיעון זה מתמטית לא נכון. אנחנו דנו בשיקול כלכלי רגשי מוטעה מול שיקול כלכלי מבוסס על חישוב.

לדעתי לרכישת בית בעזרת משכנתא עלולה להיות השפעה שלילית על קבלת החלטות בחיים ועל האושר.

מה לעשות עם 950 אלף?

אז ככה, מקבלים 4000 שקל בחודש מהבנק וזה יכול למשל לצמצם את שעות העבודה ולהיות יותר עם הילדים. אפשר לגור במקום טוב יותר, לאפשר לילדים יותר חוגים. לא חייבים גם להוציא את הכל ואת העודף במידה ונשאר מוסיפים ל 950 ובחודש הבא לקבל קצת יותר מ 4000. גם כשמגיעות החלטות יקרות יותר כמו יישור שיניים או החלפת אוטו משהו אחר אפשר לבחור את האוטו והטיפול שאתה רוצה ולא את האוטו או הטיפול שאתה יכול לממן אם בכלל.

על אחת כמה וכמה לגבי הפתגם: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה כלומר השפעת ההחלטות של דור ההורים על דור הילדים למשל:
כשהילדים רוצים ללמוד תחום שמעניין אותם (אוניברסיטה) ניתן בכיף ובקלות לממן את זה. הכסף הזה יאפשר להם ללמוד בלי שיצטרכו לעבוד בשכר סטודנטים כדי לממן את הלימודים. כך הלימודים שלהם יהיו מהנים יותר, חוויתיים יותר, הם יגיעו להישגים טובים יותר. כידוע, שנת לימודים כולל הוצאות נילוות בסיסיות עולה מעל 30 אלף שקל.
אפשר למשל לתת לילדים חלק נכבד יותר מסכום הקרן כירושה הניתנת בחיים (עם ידיים חמות) בראשית דרכם הכלכלית אם הם פותחים עסק עצמאי או רוצים לקנות דירה (רחמנא ליצלן). הם לא חייבים לחכות שנמות ונפנה את הדירה כדי שיוכלו להנות מההון שצברנו.

לסיכום
אנשים שלוקחים משכנתא אין להם נכסים נזילים כך שרוב הונם מאפשר רק דבר אחד שימוש בדירה וכמעט לא שום דבר אחר. כאשר ערך הדירה נזיל אפשר להנות ממנו יותר באפיקים אחרים.

אפשר למשל לתת לילדים...
לקנות דירה (רחמנא ליצלן). קצת לופ?
אבל אם אתה רוצה לצבור ריבית אז אתה צריך להשקיע אותו, לא? ואז הוא לא זמין. ולגבי שימוש בקרן בלבד- איכשהו זה נראה לי חבל (מה גם שיתכן שרובה שוב הולכת לשכ"ד)
בכל אופן הצרות האלה ממילא לא רלוונטיות בשבילי

לדעתי היה נכון יותר להשקיע את ה 950, בלי לקחת כל הלוואה ולקבל מדי חודש 4000 שקל
ואז מה לעשות עם הכסף? מה המטרה באגירת כסף לא לשם קניה של משהו?
דוקא בתשובה הזו אנלוגי דיגיטלי התייחס לשאלה של מישהי לגבי קניית בית כהשקעה (הם קנו והשכירו, לא גרים בו).

אבל כן, עולה כאן השאלה "הרבה כסף בבנק בשביל מה בעצם?"
לסיכום, השאלה היא מה נותן יותר ביטחון: סכום של 500 אלף שקל בבנק או דירה בלי שקל אחד בכיס...
כלומר, יש כאן עניין ריגשי -- אני מעדיף כסף בבנק כי זה נותן לי יותר ביטחון, או חופש, מאשר בית משלי.
יש בזה הרבה, לא? בידיעה שבאמת אפשר לקחת חופש מהעבודה לכמה שנים ולחיות חלקית מהריבית (מעולה לחינוך ביתי!) או הידיעה שאפשר לתת לילדים סכום שיקל עליהם משמעותית את ראשית חייהם הבוגרים, או אם פתאום נופלת צרה בריאותית יקרה חו"ח אין צורך להשאר חסרי בית.
זו לאו דוקא רדיפת בצע לדעתי. הרי אפשר לומר שרצון בבית משלך היא רכושנות לשמה, עוד דוגמא לתרבות הצריכה.

ברור....ישנן השקעות אטרקטיביות בשוק ההון שבהן הקרן והריבית נזילות על בסיס יומי. דווקא בהשקעות שהכסף סגור הריבית עכשיו יחסית נמוכה .

מה גם שיש לזכור שבית שנקנה עם משכנתא הוא רק באופן רגשי שלך. הרי חלק מהבית הוא של הבנק (והבית הוא המשכון). ובמידה ולא משלמים לבנק שכירות על החלק שלו הוא מחכה קצת שהחוב יתפח ואז מוציא אותך מהבית שלו.

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 29 יוני 2009, 11:42

הערת עריכה: בשוך הדיון, להעביר את כל מה שקשור ל{{}}לקנות או לשכור בית (כלומר רוב הדף) לשם.

שליחה על ידי ע_ע_ע* » 29 יוני 2009, 11:42

הערת עריכה: בשוך הדיון, להעביר את כל מה שקשור ל{{}}לקנות או לשכור בית (כלומר רוב הדף) לשם.

עוד דבר שחשבתי עליו היום....
הרבה מאד שירותים שאנחנו רוכשים זה נראה לנו טבעי לשלם, לקבל את השירות ולצאת עם תחושה שקבלנו תמורה לכסף ששילמנו.
כאשר שוכרים דירה זה לא נראה לנו טבעי לשלם עבור שירות ונראה לנו שזה כסף זרוק.

עוד דבר שחשבתי עליו היום....
הרבה מאד שירותים שאנחנו רוכשים זה נראה לנו טבעי לשלם, לקבל את השירות ולצאת עם תחושה שקבלנו תמורה לכסף ששילמנו.
כאשר שוכרים דירה זה לא נראה לנו טבעי לשלם עבור שירות ונראה לנו שזה כסף זרוק.

ביסוס מדעי לחלק מהטענות שטענתי כאן אפשר למצוא בעבודה המרתקת של חתן פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן בקישור הבא

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%A8%D7%9A

יש ספר מרתק וידידותי בעברית המציג את עבודותיו.
ספר שמראה לנו עד כמה ההחלטות שלנו והחשיבה שלנו מוטה.
פתאום מבינים איך בנויות פרסומות. מבצעים ועוד.....

ביסוס מדעי לחלק מהטענות שטענתי כאן אפשר למצוא בעבודה המרתקת של חתן פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן בקישור הבא

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%A8%D7%9A

יש ספר מרתק וידידותי בעברית המציג את עבודותיו.
ספר שמראה לנו עד כמה ההחלטות שלנו והחשיבה שלנו מוטה.
פתאום מבינים איך בנויות פרסומות. מבצעים ועוד.....

ביסוס מדעי לחלק מהטענות שטענתי כאן אפשר למצוא בעבודה המרתקת של חתן פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן בקישור הבא
ישנם שם דברים שלא ברורים לי. למה משווים בין משהו שמקבלים אותו בוודאות לבין משהו שיש הסתברות מסוימת לקבל אותו?
הרי אפשר להשוות בין התוצאות רק על פני מספר גדול של ניסויים, כלומר -- להשוות רק את התוחלת, לא את התוצאה של ניסוי בודד (זו נקודה שהועלתה בדיון כבר קודם, ביחס להשוואה בין 100 שקל בוודאות לבין 200 שקל בהסתברות חצי).