רואים באחו

טוב, חמורי, ביקשת כה יפה, וגם נדמה לי שרק אתה פה...
הארוע היה חנוכת בית.היה מלא רוח ושאר רוח וחברות ואהבה
אני הוזמנתי כחברה
הופתעתי לגלות שחוה שם כי היא קרובת משפחה
זה הכל

קן לציפור, יקרה. אנחנו עדיין לא מכירות אך אני כבר אוהבת אותך ושמחה לקרוא שחזרת ואת נחה ומחלימה.
אוהבת את כולכם

חיבוק גדול לכולם, החלמה מהירה ושלווה לכל הרוצים בה
סופ"ש נפלא

_{מזכירה שוב לכל מי שרוצה לשמור לעצמו את ארכיון האחו, אמחק אותו בראשון בערב}

חיבוקים
אלה

צהרי שבת....
שקט באחו
השמש צובעת הכל בגווני פז
הנחל הלבן זורם לאיטו,
הציפורים נחות ומחדשות כוחותיהן בקינן
חמורים ועיזים רובצים במנוחה תחת
העצים העתיקים עתירי העלווה
אלילת האחו שרה עם הפרפרים
בערסל מתערסלת גבירה בחום
דפחיות מנמנמות בין השיחים
ובן השמשות מביט אל על
ומחייך חיוך לאימותיו
חיוך השולח נצנוצי פז על פני האחו כולו
והזבובה התיישבה לה על כתפו של
אפריקאי המתופף ניגוני שבת
שבת שלום
http://www.myspace.com/wonlande

זבובונת - אם תמשיך כך, נבחר בך לראש ועדת תרבות
זבובונת - הערצתי אליך גוברת מרגע לרגע
_חמור אביר שם, שם
עיזה נתלית באילנות גבוהים..... כי היא מגיעה רק לקצות העשבים
רק להגיד שגם אני פה. אך ביישנית מכדי להתפרץ ראשונה
(המרגיעון החכם: "כולנו משפחה אחת")

עיזה עיזונת יקרה
זה אנחנו (את ואני)....
כנראה האחרים חזרו בתשובה, ישובו אם תרצה השמ(ש) במוצאי השבת
אחרי השקיעה

לקצרצר מפסיקה את מנוחתי.
^{(אני מכורה, ממש חייבת להודות בזה.)}
חיבוקים לכולם, ולכן עזית הביישנית וזבובנית החרזנית, שכיף להכיר יותר ויותר.
שבוע טוב לכולנו!

הנה, הנה..החוזרים בתשובה ברינה יקצורו...
שבוע טוב עזיזית וזבובונה הפייטנית..
אלילולה - לא השמעת הגה בנוגע ליום חמישי...יש מצב?

השבת ישבתי לי בבית, ביליתי זמני בלמידה ושינה, בילוי זמן איכותי גם אם קצת סגור.
בצהרים יצאתי לביקור של שעתים אצל סבאסבתא, הבטחתי וקיימתי. להפתעתי כי רבה באחת בצהרים היתה תחושה נפלאה של סתיו באוויר. אותו ריח קסום ואהוב שגורם לי לרצות להתחפר בין הסדינים עם אנשים אהובים. אותו ריח שגורם לי למתוח את הצוואר ולדעת שאמא אדמה עייפה מהשמש, שבקרוב בעל יחזור וירווה אותה וגם אותי. ובנתיים יש לנוח, להרפות ולקבל, בידיעה שהוא בדרך.

שעות מספר אחרי קיבלתי צלצול מחבר של אחי הקטן, הם מטיילים עכשיו בשפלה, האזור החביב אלי, במיוחד כשיש לי חשק מופלא לתאנים. שאל למה לא הצטרפתי, ניחם אותי בידיעה שפסיכימטרי זה איכסה, ניחמתי אותו בהסבר שבנתיים פסיכימטרי די כייף, והוא מצידו סיכם בהודעה שישלח לי תאנים הביתה, ובהכרזה שהיום ראו 3 חצבים.

ברכותי אהובים
הסתיו בדרך

יותר מכל רציתי להשמיע לנו את השיר שמרגיש לי סתיו צלילי גיטרה

הוא ידוע גם בשמו עייפתי, ובגירסה הנפלאה של צוות הווי צנחנים, אבל ביצוע מרושתת לא מצאתי.

במקומו, או עד שמחפשים טובים ממני ימצאו אסכם את שלוות השבת בתחינה האהובה playnext]גשם בוא from[/po]=PL&index=25

שבת שלווה
אלה

ואני מאד אוהבת את השיר הזה גשם בוא
אבל זהירות, אנחנו רוצים את הסתו קודם.
עם הגשם אפשר עוד לחכות....
^{ביצוע יפהפה של הבת של יאיר רוזנבלום}

הי חברים...
אני בסופו של יום א-ר-ו-ך ובאמצע אירגונים ואריזות לנסיעה לים מחר, אבל לא יכולתי להתאפק וקפצתי רק להגיד שאת נהדרים ואהובים עלי ומשמחים אותי ולקנצ'וק המקסימה - החלמה מלאה ומהירה וחיבוק

ולכולכם - שבוע טוב ונהדר!

ולאלולה שמריחה את הסתיו שגורם לה למתוח את הצוואר ולדעת שאמא אדמה עייפה מהשמש, שבקרוב בעל יחזור וירווה אותה וגם אותי. ובנתיים יש לנוח, להרפות ולקבל, בידיעה שהוא בדרך ....גם אני,

והשיר הזה של יעל לוי גשם הקשב לנשים בחלון

ועד שניפגש..נשיקות.

שלום אנשים וחיות מקסימות, חצבים? כבר? וואו.. אני מתרגשת. אוהבת את הסתיו ,הרבה.
בסתיו ,
השמים מדברים.
הם משתנים כל הזמן.
עסוקים.
לא, הם לא מדברים,
הם שרים.
שעות אני יכולה לשכב ולהסתכל עליהם.
אתמול בערב, בתפר שבין היום והלילה היינו בים. שקיעה זהב. הסרט הזה אף פעם לא מאכזב. כל שקיעה מרגשת מחדש.
המים חמימים .הרוח מלטפת. החוף יפיפה. חוץ ניצנים. מי שלא היה או לא מכיר, קבלו המלצה.

שיר אחו יפה זבזובית (zabzubit), אך האיכה גרעתני ממנו?

שבוע טוב יקרים.

זאת אני שוות נא הפלוני אלמונית

המחשב החדש הזה עוד לא כתב לאחו , הוא עוד לא יודע שקוראים שלי שוות נפש

גם אני ראיתי חצב אתמול..היה ממש בשיאו..וגם אני חולה על הסתיו וגם עליכן נימפות-אחו יקרות [וגם על נימף השמש אהובי]
מה יפה כתבת על הסתיו שווה פלונית...
מברוק על המחשב החדש...
לילה טוב לכולם וד"ש לכם גם מדפחולינה...

שוות נפש יקרה יקרה אהובה,
אני כל-כך מתנצלת....
חשבתי לערוך את השיר הנ"ל, אך מחשבולוגיה אינה שפתי ואין לי מושג איך
עם זאת ברור שרוחך שורה על השיר, הלא כך?
שולחת לך (ולכל הישנים) איחולי לילה טוב וחלומות מתוקים
http://www.youtube.com/watch?v=SjtIdtwdVmo

קו קו ריקו , חיות האחו... קו קו ריקו .. התעוררתם?

עוד לא ... אז קו קו ריקו לתוך האוזן..
לשנס מותניים או כנפיים ויאללה... שבוע מבורך אמן.

|||||| || || || || ||
והיום חיות , לא לשכוח יש לגבירתינו יום הולדת ..
היום יום הולדת ,|בלונים| היום יום הולדת ,

היום יום הולדת לגבירה המקסימה..

חג לה שמח

וזר לה פורח ,|עוגה| היום יום הולדת ל הגבירה בחום

{@

בוקר טוב לכל המי ומי...
ברוך שובך מארצות הקור והחום אל חלוננו, בת מעוף חיננית וקיננית יקרה...
ושפע ברכות לנואסטרה סניורה דה לה קומפלה-אניוס...

http://www.yogadork.com/wp-content/uplo ... 2/[po]yoga birthday cake[/po].jpg

יום טוב ושבוע טוב לכולנו, חובבי החצבין והשעורין

בוקר טוב לכולנו

מזכירה שהיום בלילה ארכיון האחו ימחק, אם יש התנגדויות השמיעו אותן, לא אוכל לשחזר אותו אחרכך במחשב היחסית מהיר עליו אני נמצאת בעבודה... פסיקים תודה

גבירתינו,
יום הולדת נהדר שיהיה,
ושנה של צמיחה עמוקה ורעננה שתבוא בעקבותיו. את משו משו, ופונה לכיוון הנכון בהחלט,
מאחלת לך גשם של מתנות מהיקום.
(ובהזדמנות קרובה תקבלי שיר יום חולדת במבטא רומני, על פי מיטב מסורת האחו שכלל לא ידעת על קיומה)
בנתיים שיר הסתיו הנבחר שלי.

לגבירה החומה

יום הולדת שמח ופתיחה לשנה של השראה ושמחה

http://blog.tapuz.co.il/birthdaysarut/i ... po]2684537 1[/po].gif

בוקר אור לכל משכימי הקום שכבר פרחו לעמל יומם ולמאחרים שעדיין לא צייצו, נערו ופעו
בתוך השיחות על מחיקת הארכיון בתחילת השבוע, ומפגש לילי בסוף השבוע, חשבתי להביא לידיעתכם:

^{מתוך דף מפגש בפארק הירדן}
_טלי מא
האם האתר יוצא לחופשה ? ?
יונת שרון
ברור!_

אתם יודעים מה זה אומר?
הותיקים והותיקות פה באתר יודעים......
צום/גמילה/התנזרות ובעיקר געגועים עזים למשך שבועיים תמימים (מעניין כמה תמימים?)
מה יהיה?

תודה חברים אהובים
היום שלי התחיל מוקדם... ומאז אני בטלפון..(-:
מאמצת בחום את כל האיחולים שלכם ואומרת אמן @}

אכן, לפי מה שכתוב בדף האתר יוצא לחופשה -

"לרגל החופשה השנתית יוצא גם האתר לחופש – פרטים בדף מפגש בפארק הירדן 2009
האתר יהיה חסום לכתיבה מחצות שלפני 3.9 עד חצות שאחרי 16.9"

אפשר יהיה לבוא ולנפוש בתפוז באופן זמני

קבוצה אינסופית של מתמטיקאים נכנסת לפאב. הראשון מזמין קנקן ייגר. השני מבקש חצי ממה שהראשון הזמין. הברמן אומר: "אתם כולכם מטומטמים" ומוציא להם 2 קנקנים.

מתוך הדף מספרים גדולים

אני צחקתי...

ומה עוד, יש לי אישור ליום חמישי, להגיע, ולמצוא דרך לחזור לתל הביב לפני 8 בבוקר בשישי.

יהיה כייף !

מזל טוב לבתולה בחום תמונה

שתהיה לך שנת הרפייה טובה ומדושנה...
חיבוק

אבוי!! בלי האתר... what ever shell we do???
מה שלא אמרתי היום זה ברוכה השבה ציפורית יקרה ואהובה
בריאות בריאות בריאות
לכולנו
ושנדע לשמוע בכל מחלה וכאב, את המסר שגופנו ונשמתנו מבקשים למסור לנו.
אמן וחיבוק.

וגם- כדאי שנגבש את פרטי המפגש טרם כיבוי האורות הזמני באתר.

רק שלושה ימים לגמילה

בוקר טוב יקרים ויקרות

<וידוי>
ככה זה אצלי. כשיש לי משהו, אני שמחה בו, לפעמים שוכחת ממנו, או שסתם יודעת שהוא שם ו-זהו.
כשהוא נעלם, אני מרגישה שאולי פספסתי משהו, אולי היה שם משהו בשבילי עוד לבדוק, לראות, להזכר...

[קן ל מבכה את אבדן הארכיון - ואולי עוד כמה דברים בחייה - לא להתרגש. זה עובר]

בוקר טוב לכולם!

בוקר טוב כולם, יום שני עלינו לטובה

אהבה כל הזמן

היי קן קינית, בוקר טוב. כן. קצת צובט. אבל נתנחם בביצועים... שהשתפרו פלאים.

אלה לי לה, תודה על הזמן והעבודה.

בוקר טוב,
כבר כמה זמן אני מקבלת במייל שיעורים רציפים של קורס אימון לשמחה של נילי דור האלה, מישהי שלחה לי שיעור אחד שלה, ומצא חן לי אז נרשמתי,
ומאז כבר כמה שבועות אני מחפפת אותו- שומרת בתיקיה מיוחדת על מנת שיום אחד באמת אלך איתה בשביל שהיא מציעה, לפעמים אפילו לא קוראת...
אבל את השיעור של הבוקר אני מאוד רוצה לחלוק איתכם, תהנו:

שלום רב,

ברוכים הבאים לשיעור מס. 13 של קורס אימון לשמחה עם נילי דור האלה.

בשבוע שעבר נפתחנו לערוץ המשחק שהוא אחד מן הערוצים המחברים אותנו באופן ישיר לשמחה.

אפשר לשחק עם רעיונות, חלומות, להשתעשע וליהנות אולם, אפשר ואפילו מומלץ במיוחד לשחק עם בעיות !

הנטייה של מרבית האנשים, כשהם נתקלים בבעיה מסוימת היא לקחת אותה מאד ברצינות.

הרצינות הלוגית הזו ממקדת אתכם בבעיה עצמה ולא במציאת פתרון. הפתרון מצוי בחלק היצירתי של המוח והחלק הזה אוהב לשחק ! (הוא אמנם בתוך קופסא, הגולגולת, אבל הוא החלק ש"חושב" מחוץ לקופסא !)

כמו כן, הרצינות מכניסה את כל הגוף שלכם למתח…ומקטינה את המרחב הפנימי שיכול לראות אינסוף אפשרויות לפתרון הבעיה.

הרשו לי לעשות אבחנה בין בעיה לב-ע-י-ה. תקר בגלגל, זו בסך הכל אי-נוחות זמנית. להיות שבוי במלחמה – זו באמת בעיה. ואגב, כל דבר שכסף יכול לפתור, אינו מהווה בעיה.(אז חבל לבזבז את האנרגיה שלכם שם...)

לראייה, עדות שהגיע מלקוחה שלנו, (מ. התאמנה איתי על היכולת לשחק עם כל מה שהחיים מזמנים במשך שלושה חודשים במסגרת קבוצה בהנחייתי, אחת לתקופה היא מספרת כיצד היא עדיין נעזרת בכלים שרכשה, שלוש שנים אחרי היא עוד משתפת ומספרת…)

"הי נילי, כיף לקבל את המיילים האלה ממך, לקבל תזכורת לכך שאפשר להסתכל על הדברים באופן אחר.. מה שרציתי לספר הוא שבשבת שעברה הייתה לי יומולדת. יצאתי עם ההורים למסעדה, כשחזרתי גיליתי שהחתולה המחוננת שלי סגרה אותי בחוץ (לא נכנס עכשיו לאיך היא עשתה את זה..) בכל מקרה – יכולתי להתבאס על שאני צריכה להזמין פורץ ולחכות ולחכות, או – לצחוק ולהסתכל על כל העניין בהומור ובכיף. בחרתי באפשרות השנייה.. צחקתי על הסיטואציה. בסוף, כשהמנעולן פתח את הדלת ורגע אחרי שהלך, אמרתי לעצמי שהתשלום ששילמתי לו הוא מתנה ממני לרגל יומולדתי …מה שכן, על דוחות חניה קצת יותר קשה לצחוק, כך שיש עוד על מה להתאמן."

אפרופו דוחות חנייה….אמנם הרבה פעמים אתם מפנים את הכעס על השוטר או הפקח שנתן לכם את הקנס, אולם ביום שתיקחו אחריות על הפעולות שלכם (חנייה במקום מוסדר ואם נדרש גם בתשלום) תחסכו הרבה כעסים, כאבי ראש וכסף !(מאז שאני קיבלתי החלטה כזו...נגמר אצלי עידן דוחות חנייה).

אז איך משחקים עם הבעיות ? כשאתם שומעים את המילה "בעיה" רבים מכם מרימים ידיים ומאבדים את הדחף להתגבר עליה או אפילו מרגישים מוצפים רגשית ומשותקים עד כדי חוסר יכולת לנקוט באיזה שהיא פעולה. אם אתם בין אלו שידועים כ"נמנעים מקונפליקטים", אז עבורכם באופן מיוחד, יש קושי גדול להתמודד עם "בעיות".

אז קודם כל, הפכו כל בעיה (כן כן, את המילה עצמה) לאתגר מהנה שראוי ורצוי להתגבר עליו בהצלחה מירבית ! המילה אתגר, בעצמה מאתגרת והיא פותחת את היצירתיות. השתעשו במחשבה שלמעשה מאד פשוט לפתור את האתגר שניצב בפניכם !

כשאתם ניצבים בפני אתגר באחד מתחומי החיים שלכם, קחו צעד אחד אחורה והתבוננו באתגר מנקודת מבט של רב אומן. תיפתחו לרעיון שלרשותכם עומדים מגוון עשיר של פתרונות אפשריים. תשחקו את המשחק של ה-כ-ל א-פ-ש-ר-י. שאין גבולות. תאמינו שהרעיונות שלכם עומדים לשנות את פני ההיסטוריה של האנושות כולה ! (מי יודע אולי זה באמת יקרה…)

מומלץ לשחק במיוחד כשהגיע העת לקחת פסק זמן, אחרי שהמוח החושב שלכם עבד שעות נוספות, תחת הרבה לחץ, (מכירים את הרגע הזה שאתם פשוט כבר לא יעילים…?). אז במקום להמשיך ב"פול גז בניוטרל", עצרו את התהליך המתיש ולכו לשחק !

במקרה האידיאלי, במקום לחכות שהלחץ כבר בלתי נסבל, מומלץ לתכנן מראש זמן למשחק ולשלב ביומן . פשוט לקבוע לכם כל יום כמה דקות של השתובבות נפש.

זכרו משחק זה משהו שמחובר להנאה…אם תכתבו ביומן "אני צריך/ה לשחק…" יש סיכוי טוב שלא תשחקו, שבכלל לא יהיה לכם חשק לשחק, (שמתם לב למילים…שחק/חשק…). וכמובן מצאו משחקים שעושים לכם נעים, מצחיקים אתכם וכדומה !

כמה דוגמאות שעובדות עבורי:

להלביש על כל יד כפפה/גרב/ בובת אצבע ולנהל דיאלוג בין שני הצדדים בקולות משונים ומצחיקים אודות ה"אתגר"…(מומלץ בחום לקחת סדנא או קורס מתחום תיאטרון הבובות...אני אישית ממליצה על מיכל ברז"ל כהן המופלאה).

לדבר עם החתול/הכלב ולספר לו על האתגר בהתלהבות…ולספר לו את כל הרעיונות שעולים לכם אודות הפתרונות האפשריים.

להתלבש בפיג'מה ולהקריא לעצמכם סיפור ילדים. אפשר לתרגל עם בן או בת זוג, כל אחד יגיע למפגש בפיג'מה (מומלץ כמובן פיג'מה ילדותית ומצחיקה …) כל פעם מישהו אחד מקריא מהספר. מומלץ לבחור את הספר באקראי…אתם עוד תופתעו שהפתרון יתגלה מתוך הסיפור…

לספר לילד על האתגר (אם זה מתאים כמובן) ולשאול אותו מה הוא היה עושה במקומכם ? (כן אצל הילדים ערוץ היצירתיות עדיין פתוח…אתם תופתעו מהפתרונות שיש להם)

לדמיין שהאתגר הוא של מישהו אחר, והוא בא אליכם לקבל עצה כיצד לפתור את הסוגיה ואתם מספקים לו את הפתרון האולטימטיבי.

נשמח לשמוע מכם, כיצד שיחקתם כל הדרך אל הפתרון !

שלכם בחיוך,

נילי דור האלה

טוב יקרים, אני רצה לדבר עם הכלבה שלי,
אם תרצו אני אשלח לכם קישור להרשמה לקורס, חיני חינם אבל כמובן מגיע בתוספת של זרם שיווקי של מה שאינו בחינם...
חמוריקו ובן, געגעת לקולותיכם הייחודיים, אפשר איזה ציוץ?

בוקר טוב לכל שוכני האחו המחודש, המקוצץ והנמרץ...
תודה רבה, אלה יקרה, על כל העבודה הטובה!

דפחתי, אני לא בטוח שהתכוונת לציוץ כזה אבל הנה אחד

פרט לכך אני בעייפת ודכדכת קלה, אבל לא משהו מהותי... זה יעבור, אני מקווה, עד מפגשנו הקרב.
נשיקות וליחוכין לכולם

שלום וברכות לכולנו
פרט לכך אני בעייפת ודכדכת קלה, אבל לא משהו מהותי... זה יעבור, אני מקווה, עד מפגשנו הקרב.
בןבן, חיבוקין אוהדין. אני הייתי אתמול במצב הזה והיום, תודה לאל הטוב, הקלה (-:
כאמור:

@}

תודה על החיבוקין האוהדין ועל האייקונין האדמדמין, נואסטרה סניורה דה לה פאטיגה אי לה טריסטזה...
שמח לשמוע שאת בטוב ומקווה שכך גם שאר לוחכי האחו

לאן נעלם החמור???

נדר נדר שתיקה והצטרף למנזר?
יצא לרעות בשדות זרים?
שקע עד מעל הראש בהכנות ובבישולין לקראת מפגש ליל חמישי?
כל התשובות הנ"ל
אחר _

<הזבובונית כדרכם של זבובים באין מה לאמר - מטרידה אחרים>

ברכות לכל באי האחו, מי יתן וכל הלוקים בדכדוכין ינוחו, יתעודדו ותשוב עליהם שמחת החיים

בוקר טוב לוחכי אור
זבובונת....יש לך אינטואיציות טובות נדר נדר שתיקה והצטרף למנזר?
את זה חמורנו אכן עשה, אבל כבר התיר את הנדר ושב מן המנזר....עכשיו הוא חי באחו...ויישאר שם...בלי נדר...(-:
נכונות השמועות שהזבובות יטרידו גם במפגש יום חמישי המתפקנק עלינו לטובה? או שמא שמועות שווא המה?

אלילה - תודה תודה גם ממני..
ח.א. נ. נ.

טוב,
לקח לי עכשיו רבע שעה להכנס לדף, זה מוציא ממני משהו פולני מעט, מסתבר,
אז מתי ואיפה נפגשים ביום ה'?
וגם- מי מביא מה, אלא אם זו הפתעה?
שולחת לכולכם חיבוקים עזים ואהבה

אני פה כרגיל, בפינת האחו, רואה את הנכנסים והיוצאים, החוגגות והנזירים, המעופפות והמדוכדכים, השוות והמשחקות , העורכות והאורחים.
אני ככה... באמצע...כבר נכנסת למוד של פרידה וחופשה...
בנתיים שומעת:

יזהר אשדות

הנה המקור

האא.. אני רואה שאני לא לבד במועדון הדכדכת היום. רק שאצלי הדכדכת מלווה בעצבת ובאסת...
לא בא לי על אף אחד ועל שום דבר..
איחולי דכדכת קלה לכולנו.. טוב רק לאלה שבמועדון היום... ולשאר ערב מעולה

כאן "המייל" [email protected] שלי לעידכונים ועניינים לגבי יום ה אם יש.
בברכת דכדכת קלה לכולנו
חברתכם לספסל הלימודים
הגבינה בחום

במידה ויהיו קצוות שלא נספיק לסגור כאן, כמובן (-:

הגבינה בחום?? אז אני יכולה לקרוא לך גבינתנו? על משקל גבירתנו?
את מגיעה ביום חמישי ? מתכננת גם , .. מאד רוצה לראות אותך בעיניים ולתת חיבוק. על הכל

מתכננת לבוא. מאוד מקווה לטרמפ כאמור, כי לא יודעת אם יהיה לי רכב, ולא רוצה להסתמך על זה ובסוף להתדכדך (-:
גם אני מאוד רוצה כבר... על הכל..(-:
וכן.. את יכולה לקרוא לי גבינתנו שלא בפומביי

כן. ניראה. היום יום שני ועד יום חמישי אלוהים גדול.. בינתיים , אני מרגישה משא . כאילו אני עומדת מאחורי משאית שנמצאת במורד גבעה ואני זאת שצריכה לדחוף אותה עד למעלה...

כאילו אני עומדת מאחורי משאית שנמצאת במורד גבעה ואני זאת שצריכה לדחוף אותה עד למעלה...
)-:
מבינה אותך...
מכירה את המשאית הזאת... באופן מאוד אישי..
אני מנסה לדמיין ברגעים האלה שזה לא נכון... ושאני בעצם לא צריכה לדחוף שומדבר (אני רק לוקחת על עצמי לדחוף את משאיות כל העולם)
לפעמים, זה עוזר לי קצת ואני זזה הצידה (לוקחת סיכון שהכל יתמוטט בלעדי)...
לפעמים אני מתעודדת מהמחשבה וחוזרת לדחוף (-:

אחיותי המדוכדכות
שולחת לכן שיר שעשוי להיתפס כמדכדך... לתת תקוה.... לשחרר בכי....או פשוט להנאה
הוא נשלח אליכן באהבה
http://www.youtube.com/watch?v=CJQuwLZrusU
והמרגיעון: קחו אוויר - זה בחינם

תודה אחותי ואחותי

אוי אוי...נראה שהאחו חלה בבאסת החזירים...
חברים, חברות, מדוכאי כל העולם!
חמורכם הנאמן ישמור עבורכם את גחלת השמחה...שובו ואחזוה במהרה...
בינתיים קבלו משו משמח ומרפא

בוקר טוב לכל החמורין, חזירין, לוחכין ומדוכדכין...

טרם זנחתי את מועדון הבאסת, אבל אני כבר בטוב יותר.
מקווה שגם שווה ויתר חברי המועדון יזנחו אותו לאנחות (של עונג).

אז לרגל המאורע, וכיוון שזמן העריכה התקצר כעת משמעותית, הוחלפה תמונת האחו.
מי שרוצה לשמור את דמותו של חמורנו משוטטת ביער ירוק עד, היא כאן

יום נעים, קל וטוב לכולנו.

בוקר טוב לכל הבנים, מחלימי הבאסת, נרפאי הדכדכת ומתמזרי הנזרת

הנה הקיץ חלף עבר, קול התור נשמע בארצנו וניחוחות היורה עולים באפנו...טוב, נראה שקצת נסחפתי...
בכל אופן, בפרוס פיקניקנו הימי, שנת הלימודים החדשה, שנת הכלב ושנת הדובים...
הצעתי היא שנחזור על התרגיל מן הפעם הקודמת...כל אחד מהמוזמנים יכתוב לכתובת המייל של האחו, מה הוא מתכונן להביא למען האיצטומכא וכך נוכל להיות בטוחים שלא כולם מכינים בראוניז..(:
אנא כיתבו מה השעה המועדפת עליכם כדי שנוכל למצו את הרגע המדוייק ליריית הפתיחה..
הנה הכתובת למי ששכח:
[email protected]

אורה ושמחה לכולנו

והנה כתבה מעניינת [עם תמונה מדליקה] שחשובה מאד לכל הנוטים לפתח תאוריות תזונתיות אבסולוטיות...אל תחמיצו

נדכאי כל העולם - אייכם??????

מתפקד בשם נדכאי כל העולם וגרורותיו...

אהובונים יקרים, אתחיל בסוף: נראה לי שאני אוותר הפעם על ההשתתפות במפגש.
אני לא במצב הרוח המתאים לשמוח ולהיות איתכם שם באמת, לצערי.

זה אמנם עשוי להשתנות עד יום חמישי, ולכן חשבתי לא להודיע אלא ברגע האחרון.
אבל זה גם עשוי שלא להשתנות, וכפי שהעיר לי החמור, ובצדק - אין זה הוגן בפרט שהנחלית מגיעה מרחוק,
וגם לאחרים דרושה התארגנות מוקדמת של טרמפים, סידורי לינה, הסעדה המונית, אולי גם בייביסיטר ושאר ירקות...

אז בקיצור, יש להניח שלא אבוא. אם אחליט ברגע האחרון להפתיע את עצמי ואתכם, אתם כבר תדעו מזה (:
בכל מקרה תיפגשו, תהנו מאד ואל תשכחו לעבור אח"כ בפינת ההתאוששות ולספר לקןקן ולי חוויות מרגשות, שנדע מה הפסדנו...

חיבוקין וליחוכין.

בוקר טוב, סוג של בוקר

חיבוקי בן בן, גם חיבוקי לקן קן

נשמח לראות אתכם שלווים, מאושרים, בריאים ומחייכים. במהרה, תודה.

ולכל הנוהגות והנוהגים

אשמח לסיוע בתאום דרכי תחבורה. אהיה בת"א, ואצטרך לחזור לת"א למחרת מוקדם בבוקר.

חיוכים ותודה

אלה, בסוג של ריצה

הנה חזרתי משלושה ימים בים...
התגעגעתי המון..

ישבתי לי על החוף, הירח הכמעט מלא שופך עלי את אורו, הגלים לוחשים לי.. וחשבתי איך אני אפגוש אתכם בקרוב בחוף ואיזה כיף זה יהיה ומה אני יכולה להביא שלא תופס הרבה מקום ולא מתקלקל בחום ועדיין טעים גם אחרי יום שלם של טילטולים...אני מתרגשת ומצפה..

בןבן בנצ' מתוק,

ומה אני אעשה עם החיבוק שבשבילך?
אולי יש עוד סיכוי לשינוי?

ושוותי והגבירה ואלילולה וחמוריק,קנצ'וק המחלימה, flyצ'וק ועזיזה, כל אהובי הנחמדים, מה שלומכם?
החלפה לה הדכדכת משמי האחו או שעוד עננים מסתירים את השמש?

ורציתי להגיד שבאין אתר, נוכל להיות בקשר גם דרך כתובת המייל שציין החמור האביר הנהדר (לא תאמין, בדרכי חזרה מהחוף חלפתי דרך פרדס-חנה. נחש על מי חשבתי כל הזמן?) רק בשביל שלום-שלום, אם לא יותר..

ושיר סתיו על עלי שלכת באדום וזהב

חיבוק אוהב לכולכם..

טוב, אני רואה שכולם מתקבצים ובאים.
אז גם אני מתקבצת ובאה.
עדיין לא באה לים.... אולי כן....מי יודע....מפנטזת, אך לא בטוח שיכולה... (לא בטוח שמעיזה....למרות שאני עיזה...)
בנתיים ממשיכה לשמוע במדור שירי סתיו את יזהר אשדות בשיר
סתיו אנגלי
הקלטה לא כל כך טובה. שיר מקסים, מילים (אלונה קימחי) מיוחדות ויפות

תודה, נחלית מתוקה. שמרי את החיבוק שיועד לי להזדמנות אחרת, או - מוטב - תני אותו למישהו אחר, או - הכי טוב - לכל אחד ואחת מהמשתתפים והמשתתפות.
השינוי בוא יבוא, אבל הסיכוי שזה יקרה תוך יומיים נראה לי קצת נמוך ולכן כנראה שלא נתראה מחרתיים... בינתיים, חיבוק אוהב וירטואלי זה גם נעים. תודה (:

עזרה דארלינג, עת לשקוט כמו חילזון לואט ועת להיות עם חברים לעט, עת לפנטז ועת לממש....
מֵעֵז הוא בעל העוז, מעיז הוא מי שמכנס את העיזים לדיר (אבל ברבים, בשני המקרים, מעיזים).
העזי להעיז את עצמך למפגש האחו, אפוא, ויפה שעה אחת קודם...

עד מחר, חברים יקרים, חיבוק ומקבץ צלילים לחובבי העצבות, גלימות הנזירים והשירה הגרגוריאנית

ערב טוב, ברוכה הבאה נחלית שלנו... געגעתי אליך הרבה. נשמע טוב החופש שהיה לך..

חברים, אני בדיוק באותה דילמה של בנצ'וק . אני לא רואה איך אני סוחבת את עצמי (ואת המשאית) עד קיסריה ביום חמישי..
וגם נאמר אם אצליח לסחוב את עצמי... אני מרגישה מרוקנת... בלי שמחה כרגע. אין לי מה לתת.
אז גם אני בשביל ההגינות כבר מספרת.. לא יודעת עדיין.
כמה אוהבת אתכם?? מלאנת'לפים ..

עזיזתינו , אני מצטרפת לשובב למעלה ואומרת עזיזה אני העזי... (אגב עזיזה בערבית = יקרה)

נו מה יהיה עם ה LT הזה.. טוב עכשיו הורדתי אליו את הכרום.. והוא לא יודע שזאת אני..
נחלית, אני מתה על השיר הזה.. אין כמו שיר כזה כשיש עצבת... עכשו אני שומעת אותו בביצוע של אדית פיאף... מרג א א א אש

טוב, גם אותי מבאסת מאוד ההצהרה של בן, אבל כבוד הדכדכת שלו במקומה
ולמרות שזה עניין של אסכולה- האם לכבד דכדכות, גם אני בדרך כלל רוצה לכבד את דכדכותיי, עד שאני מחליטה לפשוט אותן.
ואם לפשוט וללבוש, מזכיר לי שפעם הייתי שומרת בארון כמה בגדים שהיו פשוט מגוחכים להחריד, בגדים נורמאליים לכאורה, אבל איומים, שהייתי לובשת לעיתים רק בשביל להתפקע מצחוק מול בבואתי ההזויה, סוג של גלימות שמחה אפשר לומר.
אפרופו זה, באיזה אסכולה אתם? זו שמכבדת דכדכות? שמנערת אותן? שמקפיצה עם קוביות גזר?
אוי בנצ'וק, הנה נאנחתי שוב, מה אני אעשה שיוצא לי האויר עם קול, שולחת אליך ים של אהבה.

בכל אופן,
אולי הדכדכת היא כזו שנתמכת, בתנועת כוכבי הלכת, או לרגל השלכת,
ואולי זו רק אני,
א ב ל
היה נדמה לי, שהאחו הושפע קבוצתית, התנמנם לו על שטיח בפינה וחשב...
מחשבות על טלויזיה מול האח, להצטנף בבית עם כוס שוקו, וכאלה (נו, מה לעשות, בראש שלי זה יצא בצבעים של חורף)
(נגמרו החרוזים, אני עם המשפט הזה כבר 10 דקות ולא זז)
אז ביקשתי לי לנער את השטיח ההוא, ולפרוש אחד אחר, מעופף
ולהגיד לכם שמפגשנו הקטן מתקיים גם מתקיים, וכל מי שחושב שאולי נדבק בד' מתבקש לקפוץ ברגליים צמודות עד שהיא נושרת ממנו.
שאני יוצאת מהרצליה, (וגבירתינו- רעננה- הרצליה זה קרוב, אז נדבר, אין מצב שבגלל תחבורה את לא באה)
ושאחזור להרצליה, ושבבית שלי יש מקום. מה שכן, אני כנראה יוצאת למחרת כבר בסביבות 7 וחצי בבוקר, אבל מי שלא משכים יכול לצאת אחרי.
ואני מביאה לכם........מממ...... יין, ברור, ופסטה? אולי.
טה טה

אוי, אתם כל כך נחמדים (יצאה לי אנחה פולנית ואני לא ידעתי שאני כזאת...ממש לא! אצלנו אומרים: 1/2 אחוז אנחה)
(קודם כל המרגיעון, לא יכולה להתאפק, זה אמיתי: "ההגיון תוחם אזור לא תחום, הדמיון הוא הנדרש לקפיצת הדרך")
אז ההגיון אומר שאני לא יכולה, כי סועדת את אמא שלי אחרי ניתוח(באותו יום). הדמיון אומר לי שמשהו יסתדר וכן אוכל להגיע.
אבל....^מהססת רואה שאחד אחד נופלים הנאספים, ואולי זה לא מתאים להפגש? או שנהפוך הוא ההפך?, ומי שבא בא!?
אז לאן? ומתי? הכל במייל? ומי עונה?
וואי, למי יש כח לכל התהיות שלי?
אוהבת אותכם בכל מקרה.

אחיי ואחיותי היקרים לאחו
יש לי וידוי קל.....אינני מדוכדכת,
מקווה שאין בכך כדי לגרוע מאהבתכם (שאינה תלויה בדבר ואף לא בדכדכת?)
לא נראה לי שאוכל להגיע ביום חמישי כך שאין זה מן הראוי לעוץ עצות...
ובכל זאת בהמשך לדבריה של דפחה יקירתנו אני סבורה שמפגש יכול לשמח ולרומם ולהשכיח כך לאט לאט ובשקט את הדכדכת מבלי שתשימו לב
וכמו שנאמר what friends are for? אם לא כדי לקבלנו באשר הננו ולא רק כאשר אנו עולצים וטובי לב
ודבר אחרון (ואני זוכרת שזה די מעצבן לשמוע כשמדוכדכים...) אם לא מזינים ומטפחים, בוחשים , מהללים ומתמסרים לדכדכת היא עוברת
שהרי אינה קשורה להווה אלא לכל זמן אחר, ואנחנו דוקא כאן
כך או כך מדוכדכין/עולצים או כל מצב צבירה אחר....חיבוקים לכם

הי, יופי!
המפגש יוצא לדרך? (כי עם המרחק שלי, עוד מעט שאני צריכה לצאת לדרך ורציתי לדעת...

)
דפחי, מעודדת רוח שכמוך!

עזיזה, שתדעי, כאן זה המקום לתהות בלי לפחד לטעות...והחלמה מהירה וטובה לאימך @}

ושוותי, אולי אני מדברת רק בשמי כשאני אומרת לך שהאחו זה לא רק כששמחים...תבואי, תביאי איתך את המשאית ונעזור לך לדחוף! ואולי אפילו, בעזרת המקום והחברה, תגלי שאפשר להחנות את המשאית בצד הדרך ולדלג עד לראש הגבעה...

עשיתי כ"כ הרבה דברים תוך כדי הניסיונות לחרוז את ההודעה הזו שלא ראיתי את כל מה שנכתב באמצע,
שווה יקרה, גם אותך: א- מחבקת מאוד, ב- מפצירה בך להתמתח, בואי.
אין כמו חיבוק של ממש, במפגש, גוף אל גוף. נעשה לך גם נעימים אם תבואי.
זה יהיה ארוע אנרגטי מאוד. כדאי לך.
עיזה פזיזה , הביני את הרמז העבה
ועכשיו אלך לפשוט את מדי המעודדת וללבוש משהו אחר יען כי יש לי דייט
(אני הצהרתי ברגע של פיקחון בתחילת השבוע שמסיבות טובות אני צריכה דייטינג, שעד יום שלישי יש לי דייט, ושלכן ממש לא משנה לי להתלהב או לא להתלהב עד השמיים, כרגע העיניין הוא פשוט לצאת, ולכן שאגיד כן לאיש הבא שיזמין אותי, אז לפני שעה קלה הוא אכן הפציע. כנראה לא אהבת חיי, נשמע לי בחורצ'יק שאני עלולה קצת להפחיד עם זריזות לשוני (המילולית!), אבל הציע, ויום שלישי היום. כל פעם שאני ברורה אלוהים משחק אותה...)

או, fly היקרה..
שמחה לראות שאני חושבת כמוך.
ועוד שמחה לשמוע שאת חמקת מהדכדכת..

אממממ...... בעצם יש לי שעה שלמה להעביר,
ולכן- _יש לי וידוי קל.....אינני מדוכדכת,
מקווה שאין בכך כדי לגרוע מאהבתכם (שאינה תלויה בדבר ואף לא בדכדכת?)_
fly... לא מדוכדת וחשבת להצטרף לשורותינו? אני מזועזעת, מי היה השומר חסר האחריות בכניסה שבדק לך את התיק והכניס אותך על אף חסרונם הבולט של חבילת טישו, מרשם לזנקס ומפתחות למשאית. להבא, בטרם היכנסך לאחו, מתבקשת להצטייד בצנצנת של נזלת מזוייפת (אפשר להכין גם בבית מהסחלה שיוצא מהבמיה, או מחילבה), ובעיגולים שחורים להדבקה מתחת לעיניים.
ככה לא מתחילים את הראשון בספטמבר כאן, את שומעת יאנג ליידי?!

זהו, אין לי מה להגיד עוד, אבל אני אמצא... אההה מצאתי.
יש לי 2 הצעות עבודה (טוב האמת, אחת קונקרטית, ואחת זה רק זימון לראיון) כה שונות זו מזו, שאינני יכולה להסתתר יותר תחת תהיות עמומות,
ולשאול מה אני באמת באמת רוצה? האם אני באמת רוצה להמשיך לעבוד עם נוער? האם אני באמת רוצה לעשות עבודה חינוכית ערכית וכו',
או שמא אני בעצם רוצה אההה אני מתביישת להגיד...העבודה השניה היא במחלקת ההדרכה/הטמעה של הוט... רוצה כסף? רוצה להדריך דוקא אנשים מבוגרים? גם אם במכירות?
רוצה להכיר במקום לשלול את העולם הזה?
אי אפשר להשפיע, מבלי הנכונות להיות מושפע, אומר המרגיעון, וזה כמובן הולם מאוד.

חמוריקו שמח מאד שלא כולם באחו נידבקו בדכדכת החזירים....בבוקר היתה שממה...חשבתי כבר כולכם התאשפזתם...
אז יש מפגש....וזהו...
נחל - את יכולה לכבר לצאת לבידוק הבטחוני בשדה התעופה...מקווה שלא תסבלי מהג'ט-לג..יש לזה איזה מונח עברי חדש..אבל לא זכור לי...
שווה - את מוזמנת לצאת מהדכדכת יחד איתנו או סתם לחגוג אותה בחברתנו...
עזיזה יקרה- עוד לחיצה אחת והתינוק יוצא.....אנחנו מחכים לך....באיזה אזור את?
ואיפה נואסטרה סניורה דלה וירחן קפה?

ח.א. שמח וטוב לבב

איך אני רוצה לפעמים להכיר את העולם ואת עצמי בלי להירטב, בלי לבקר באמת בכל אותם מקומות שהוקעתי חלק כל כך גדול מחיי, אם מתוך היבדלות, אינסטינקט, פחד מדחיה (מכירים את זה שילד חווה דחיה, והא מרגיש לא שייך, ומרגיש כאילו כ-ל העולם דחה אותו, כל העולם שהוא הכיר, ובתורו, הולך ודוחה מעליו את אותו עולם בחזרה, על הצבעים, הצורות שבו, השפה.. המנהגים... והולך לחפש לו עולם אחר, ואז יום אחד הוא מגלה שהוא היה פשוט פגוע, ואותו העולם שלכאורה דחה אותו, לא עד כדי כך דפוק, ובעצם גם אם הוא כן כזה דפוק, זה לא קשור, ואפשר לחקור גם את העולם ההוא, על הטוב והרע והמורכב שבו, כפי שהיה עושה עם כל דבר אחר שהוא איננו פוחד ממנו...)
מצד אחד, תחושת הסכנה בלהצטרף "אליהם" ואבוי, לא להיות הו כה שונה מאחיותי היקרות (יקרות יקרות לי באמת)... נו, ברור לי שהיא תעתוע,
מצד שני, אם כבר יש צבעים שאני אוהבת שם בטבע, ביצירה, עם אנשים, למה לא להשאר בהם..?

אני יודעת שזו לא שיחה לגמרי פרטית שלי עם עצמי, ושאתם מבינים, בכל זאת איך הייתי רוצה להרגיש שאתם חווים את זה עכשיו במלוא החיות, כמוני...

ג'ט לג=יעפת, כמדומני

אזור חיוג 04
לא יותר מ 50 דקיקות מק"ק קיסריה
היום כבר הכנתי התקרובת המתוקה לכינוס......
אני באמת מדמיינת שבאה..... (רועדת לי הבטן כשאני מדמיינת..)
אז הכל פתוח
ועדיין שואלת:
אז לאן? ומתי? הכל במייל? ומי עונה?

^{עכשיו יוצאת מהבית לשעתיים}
להתראות יקירים ויקירות

יעפת גם כמדומני

כל פעם שאני ברורה אלוהים משחק אותה...
דפחה יקירה, אם כך למה לא תהיי ברורה יותר???
זמני לך אצל האלוהים גברבר כלבבך בכל רמ"ח איבריו, ליבו ונשמתו
(ושיביא איתו גם כמה חברים על הדרך)
מקווה שתהני הערב מדייטך כהלכה

דפחה יקירה, אם כך למה לא תהיי ברורה יותר???
באמת למה?? מתבהרת as i go along
_זמני לך אצל האלוהים גברבר כלבבך בכל רמ"ח איבריו, ליבו ונשמתו
(ושיביא איתו גם כמה חברים על הדרך)_
אמן ואמן

חברים יקרים, ללא קשר לעולם הוירטואלי במשך יומיים, במנוחה ומשם אני צפה ועולה אליכם הערב.
ת'שמעו. 'תם זוכרים שבתחילת האחו (אחרי שרעינו בחמור אביר בין השמשות) לא ממש תקשרנו. ואז דיברנו על האנרגיה הזו של אין, של עוד לא, או של דכדכות למינהן???
אני זוכרת.
וגם זוכרת שזה היה גם נעים. כי האחו הזה הוא כל כך מחבק ומכיל.
ולמרות שאנוכי, לצערי הרב, לא אוכל להגיע מסיבות של סוף התאוששות רפואית, אני ממש ממש רוצה לעודד את חבריי המדוכדכים להגיע.
מאותן סיבות של: דכדכת אינה קשורה בהווה, וגם מסיבות של דכדכת תקבל חיבוק.
וגם, אפשר יהיה להיות בשקט על מול הים ולראות את הירח עולה. וסתם לשכב על המחצלת, ראש אל בטן או סתם בחול.
ואפשר יהיה לשתוק בין חברים.
מי אמר שצריך תמיד להיות שמח ועליז? נראה לי שאחויינו שמח לקבל את כולנו כמו שאנחנו.
בכל אופן, מעודדת את כל מי שרוצה להיפגש, כמובן לבוא, ומי שמתלבט גם כן.

אני בינתיים, אוריק מפולניות ומקנאה ואנסה להתאושש גם מזה

איך אני רוצה לפעמים להכיר את העולם ואת עצמי בלי להירטב, בלי לבקר באמת בכל אותם מקומות שהוקעתי חלק כל כך גדול מחיי, אם מתוך היבדלות, אינסטינקט, פחד מדחיה (מכירים את זה שילד חווה דחיה, והא מרגיש לא שייך, ומרגיש כאילו כ-ל העולם דחה אותו, כל העולם שהוא הכיר, ובתורו, הולך ודוחה מעליו את אותו עולם בחזרה, על הצבעים, הצורות שבו, השפה.. המנהגים... והולך לחפש לו עולם אחר, ואז יום אחד הוא מגלה שהוא היה פשוט פגוע, ואותו העולם שלכאורה דחה אותו, לא עד כדי כך דפוק, ובעצם גם אם הוא כן כזה דפוק, זה לא קשור, ואפשר לחקור גם את העולם ההוא, על הטוב והרע והמורכב שבו, כפי שהיה עושה עם כל דבר אחר שהוא איננו פוחד ממנו...)

ממש כאילו נכתב במו זנבי....כאילו נכתב עלי, אחותי....תיהני לך בדייט...אם לא חתונה, אולי איזה סקס נעים ייצא....נשיקות

ציפורית - קבלי חיבוק ענננננננננק שיקרב את הגאולה והרפואה השלמה....
את סועדת את עצמך כדבעי? ומה שלום התכשישית הקטנה?
עזיזונה - טוב לדעת שאת באזור החיוג הנכון...החמור הקלריווידנט כבר רואה את ביאתך מתגשמת והולכת....אנא שלחי משו למייל של האחו וגם את מספר הנייד שלך רצוי..

מחר האחחו עדיין פעיל, אז נסכם את השעה המתאימה....בנות - הביעו דעתכן, בקשו בקשותיכן....הו, רגע..לגבי השעה הכוונה...

מישו לא מכיר את חוף האקוודוקט בקיסריה?

בניק,
אתה נדיב ורחב-לב אבל שתדע שיש לי מספיק חיבוקים בשביל כולם...ככל שאני נותנת אותם, הם מתרבים ומתרחבים..
אז, אם אי-פעם תצטרך, יש גם בשבילך.

ועכשיו ראיתי גם את תמונת האחו שבכניסה.
אני כבר שאלתי את עצמי מה קרה לכל החתיכים שפעם נהגו לבקר פה..למה הם כבר לא באים..אז הנה, אני רואה שהבאת חברים, מהסוג הפחות לבוש..יופי!

הדכדכת לא יכולה להיות ממש גרועה עם חבורה עליזה כזו.
חיבוק וירטואלי.

חמוריק,
בזמנו העלת הצעות שקשורות לגלגלים שלך ולרכבת עד פרדס-חנה ואלי. זה עוד בתוקף?

וגם,
שאלה קצת מביכה.
להביא בגד-ים? נכנסים למים? נכנסים למים בלי בגד-ים?

wow.... האחו קם (-:
דפחי אהובה, את זריזה!! איך מאז אחה"צ נהיה לך דייט??
תודה ומגניב על הטרמפ!!
נדבר מחר ונברר פרטי פרטים אחרונים.
בנצ'יון, מי כמוני מבינה עד כמה דכדכות מסויימות תובעות של שלהן (על שגם אני ממש לא מצויה בתוך אחת כרגע טפו טפו (-:)
אבל תבין אותי, לא היה מנוס מלאמר לך את המשפט הגליציאני הבא: "נו... אולי בכל זאת...? זה יעשה לך טוף.."

ובכן:
דפחי, מקווה שתבלי לך בדייט, תראי להם מאיפה הדפחה משתינה (טוב... לא חייבת... רק לצורך הביטוי)
בנציון יקר, מקווה שיעבור עליך לילה טוב ובוקר בהיר יותר
שווה-ווה אהובה-בה מאחלת נשימה עמוקה והתמלאות,
נחליאלית מקווה שזכרת לקחת פספורט לדרך,
חמוריניו היקר - הנה אני!
עזיזית העיזה הצנחנית - מאחלת תקופת היסוסים קצרה (היסוסים ממושכים זה פיחס <אמרה המורה ליוגה המהססת הפתולוגית>)
ופליי יקרה - כמה טוב שאת לא מדוכדכה. ראי את עצמך מחוייבת למפגש הבא! (-:

אריוודרצ'י עד מחר.

אוי..! אבוי!
וקן קינית אהובה ויקרה... איך שכחתי..
אהובה, חיבוקים עזים לך! מקווה שאת מחלימה במרץ @}

כמעט, כמעט נעלבתי...

אחר כך התמלאתי חשיבות עצמית על המקום המיוחד

סתאאאאם, תהנו אחוקים יקרים!
ונשיקות לגבירה המאחלת

הנה הפציעה לה נואסטרה סניורה
היה ששוה להתנזר ממך כל היום בעבור הצחקוקים של הערב...

נחלולה - כל הצעותי מאז ומעולם עדיין בתוקף...
בגד-ים? תביאי...מה יכול להיות? החוטינון שלך בין כה לא תופס מקום במזוודה...(:P

איש לא כתב למייל...אפשר לדבר פה וזהו....

אין . פשוט אין, על חיות האחו הזה. אחד אחת . לילה טוב

אהה כן, רק דבר אחד, ואני לא בטוחה מי אמר... דכדכת לא קשורה להווה??? לא בטוחה....

וחידה קטנה בטרם האחו ייצא לנבצרות בכפייה....http://www.israup.net/images/ef5999b7f542eb4a0f8de1678dea6563.jpg]מי[/img] יודע מה זה?

חזרתי וכבר פתחו לי דף בהעדרי.... חן חן לזבובה הזריזה... (נדבר בהזדמנות)
חשבתי עליכם בנסיעה שנסעתי וחזרתי.
חשבתי איך אני רוב הזמן כותבת קצת בצורה "אוטיסטית", לא מתייחסת לרוב הדברים שנכתבים ומתרחשים פה.
קוראת הכל, חושבת הרבה על הדברים, אבל עד שכותבת כבר משהו, ומתלבטת ומנסחת וקצת רוצה למצוא חן,
אתם כבר בנתיים מקבלים אותי כמו שאני, ואני בנתיים מפספסת ושוכחת להתייחס לכל מה שקורה. (אני יודעת...אין חובה להגיב לכלום או להתנהג בצורה כל שהיא)
אז אולי אני עושה את זה קצת בחן ואולי קצת באופן מתחנחן.
(וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, בכתיבה הזו)
רוצה להגיד שאתם והמרחב שיצרתם פה (ושאני כבר חלק ממנו) מרגש אותי ונעים לי ומיוחד לי.

עזיזית אוטיסטית יקרה
אנחנו אכן אוהבים אותך כמו שאת...ולצורך העניין, נתקלתי במעט מאד אנשים חפים לחלוטין מהצורך למצוא חן....אז תנוח דעתך...עצם זה שזה נכנס לתחום המודע זה כבר הרבה מאד...
שמחתי לשמוע שאת באזור החיוג הנכון...(-:
אנא כתבי למייל כדי שאפשר יהיה לתקשר איתך בעניין הפיקנוק...
לילה טוב

שלחתי מייל

והרי היום אנחנו יודעים שאוטיזם זה רצף, ולא ממש חד משמעי, יש הגורסים שכך גם נטיה מינית, אז ברבים מאיתנו יש משהו מן הגון האוטיסטי... או הנוטה,
הכל בסדר.
הדייט היה הפתעה משמחת.
הבחור לא כל כך ריגש לי את הקרביים, אבל הוא בהחלט היה איש שיחה מרענן, מישהו שבהלך רוח פשוט וצנוע עושה דברים כל כך יפים.
לא הצלחתי לבלבל אותו, כפי ששיערתי שיקרה ביוהרתי...
דווקא (לאו דווקא שדווקא, רק שפשוט אני הופתעתי לגלות) שאנחנו משיקים בהרבה תובנות על החיים,
הקיצר, אינסטינקטיבית- כנראה שלא נבנה ארמון, אבל בלי קשר אשמח להכיר אותו עוד.
ובעצם כל מה שביקשתי כשהלכתי מהאוטו אל מקום המפגש זה לפגוש מישהו שיעשה לי חשק לצאת ולהכיר גברים, אז לגמרי עשה, מעל ומעבר מבחינה זו.
היה ממש נעים.
ליל מנוחה אהובים יקרים