איך אומרים בעברית

[רינ_צ'י*]

ולמה שָד הוא זכר (וזאת כן שאלה). זאת אומרת, מילא שֵד, אבל שָד? זכר??
הרי הוא מנוקב כדבעי.
באמת לא ברור לי.

ובנוגע לאחריות - היא אחת, לא? יכולה להיות בכל מיני תחומים, על כל מיני דברים, אבל היא אחת, ואין בִּלְתה (בעצם יש - חוסר אחריות).

[ד_קדברה*]

השד בטח יודע. אולי כדי להסיר כל ח שד.
וחוצמזה זה לא האיבר הנשי הכי מובהק שהוא זכרי.

ומי שנוגע באחריות כבר לא יכול להיגמל ממנה כמאמר המשורר, ואולי אז האחריות, כל אחריות, היא מין כיפה לראשו.
מין אחריות כוללת שכזאת...
אולי.
בכל מקרה "חוסר אחריות" זה זכר [אבל בגלל החוסר]

[אמא_של_יונת*]

אינטואיטיבית (אולי אף קלישאית) הייתי מסווג את הסכין כזכר ואת הכפית והמזלג כנקבות.
ולמה שָד הוא זכר (וזאת כן שאלה). זאת אומרת, מילא שֵד, אבל שָד? זכר??
וזה רק מוכיח בפעם האלף שאין שום משמעות למין דקדוקי.

יוחנן, אתה מכיר את דבריו של קונרד לורנץ על טעויות של סופרים ומשוררים לגבי בעלי-חיים?
הוא מתאר את האגדה על הזמירה (זמיר בגרמנית זה נקבה - Die Nachtigal) ששרה שיר אהבה על שיח ורד, עד שקוץ הוורד ננעץ בלבה והיא מתה. יש כאן רק בעייה קטנה: זמירות-נקבות לא שרות. הזכרים שרים.
והוא מסיים: עלי להודות שנשמתי לרווחה כשהאנדרוגנוס השיב את נפשו לבוראו.

[פלוני_אלמונית*]

שאתבייש בפינה שאינני יודע מי זה קונרד לורנץ?

[פלוני_אלמונית*]

Konrad]קונרד לורנץ Lorenz[/po] בויקיפדיה ויש אפילו בעברית

[נירית*]

הי. אולי מישהו יודע איך מאייתים באנגלית את המילה הסינית "ספוקו"? ואת המילה היפנית "חרקירי"?
תודה

[אחות_של*]

חרקירי harakiri

את השני לא יודעת.

[יפעת_הר_אבן*]

אני מכירה צורת סלנג של המילה "חרקירי" באנגלית, אולי אנגלית אמריקאית. "hari kari". והוגים: הארי קארי. פגשתי בזה לראשונה במילות שיר כלשהו. אצתי רצתי למילון, ושם היה כתוב שזו צורה נוספת של המילה חרקירי.
מה זה ספוקו? איך היית מתעתקת אותה בכתב לטיני? (כך אולי אפשר לחפש אותה במנועי חיפוש שונים, שיכולים לתקן טעויות.)

[פלוני_אלמונית*]

ספוקו זה ביפנית - seppuko, מלה נרדפת לחרקירי, והמונח המועדף על יפאנים. חרקירי הוא המונח שהתקבל יותר במערב.

[יפעת_הר_אבן*]

אוקיי. בדקתי.
seppuku - זו הדרך הנכונה לכתוב זאת באנגלית. ראו האתר: http://www.onelook.com/?w=seppuku&last= ... loc=spell1 .
ולגבי חרקירי - שנכתב hara-kiri.

אחלה אתר. www.onelook.com . מומלץ לכל העוסקים בתרגום או בכלל.

[פלוני_אלמוני_אחר*]

Okay, so you have decided to commit a good old fashioned ritualistic Sepukku

איך לעשות ספוקו

[נירית*]

תודה על העזרה עם החרקירי והספוקו.
יש לי עוד שאלה: יש מלה נרדפת יפה לסהרורי. פעם ידעתי. עכשיו אני לא זוכרת.
אולי סמנבוליסט?
נדמה לי שזה משהו קרוב למלה הזו, אבל לא זו בדיוק.

[אחות_של*]

אולי סמנבוליסט?
המונח הוא somnambulist .
זו לא בדיוק מילה נרדפת, זה המונח הלועזי.

[נגה*]

חולה ירח, מוכה ירח

[סקרנית*]

_אולי סמנבוליסט?
המונח הוא somnambulist ._
somnambulant

[פלונית*]

גם somnambulist וגם somnambulant .

[נירית*]

בוקר טוב.
איך צריך לאיית את המלה: כותונת או כתנת? או אחרת?
הכוונה לחלוק שנלבש כבגד בית. אני זקוקה לאיות המדויק. תודה.

[אמא_של_יונת*]

שניהם נכונים. ההחלטה באיזה מהם להשתמש תלוייה בנסיבות.
בכתיב מלא - כותונת.
בכתיב חסר ומנוקד - כֻּתֹּנֶת.
בסמיכות - כְּתֹנֶת- (חסר) כתונת (מלא).
המלה מופיעה בתנ"ך ושם היא בהחלט לא בגד-בית. לדוגמא, כתונת הפסים של יוסף - בגד רשמי ומפואר במיוחד (בהשוואה לבגדי היומיום של הרועים).
ובימינו, מקובל יותר כבגד-שינה - כתונת לילה.

[נירית*]

תודה. בינתיים אייתתי כותונת. אבל ממש לא רשמית ומפוארת.

[פלוני_אלמונית*]

איך אומרים "סרבנות" או "סרבּנות".אני יודע אתצ התשובה,אבל איך מטמיעים את המינוח הנכון בפי קרייני הרדיו והטלויזיה?

[שרה_לה*]

איך קוראים בעיברית לצ'ופצ'יק של הבקבוק( לחלק המונע את הבירה מלהשפך)?
מיכסה או פקק?
האם מיכסה הוא מה שמכסה ופקק הוא מה שפוקק?
התשובה נחוצה למען דור ההמשך, שאוסף אותם באדיקות ללא סיבה ברורה, וכנראה גם ללא מטרה.

<הם קוראים לזה מיכסה, כי ככה אמרתי להם, ומתקנים בחומרה את כל המשבשים>

[אמא_של_יונת*]

סרבּנות.
אבל איך מטמיעים את המינוח הנכון בפי קרייני הרדיו והטלויזיה?
הם לא אומרים כך?

שרה לה,

שאוסף אותם באדיקות ללא סיבה ברורה, וכנראה גם ללא מטרה
מה זאת אומרת ללא סיבה וללא מטרה? -- כדי לאסוף! זו לא סיבה מספקת?
חוץ מזה, פעם נהגנו להכין מהם חנוכיה. הם הרבה יותר בטיחותיים מהספלולים של בלוטי האלון שמשמשים גם הם לאותה מטרה, אבל נדלקים בקלות.
בכלל, אני חושבת שהשאלה הזאת מתאימה לדף טושים זה הדק. הדף ההוא עוסק במלים שאין הסכמה לגביהן.

[שרון_ג*]

מקנאה או מקנאת?

[סיגל_ב*]

מקנאה.
(למיטב ידיעתי).

מיכסה או פקק?
לא מבינה בזה, אבל נדמה לי שמה שמכסה את הבקבוק הוא פקק. כלומר מכסה זה לקופסה ודומיה, פקק זה לבקבוק.
אולי זה מגיע באמת מעניין ה"לפקוק" - שלזה יש איזו חשיבות בבקבוקי יין, לא? <מי מבין? מי יודע?>
רוצה לומר, שביין לפחות - לא מדובר בסתם כיסוי...

[שרון_ג*]

אולי מכסה זה מה שמכסה מלמעלה ופקק זה מה שנתחב בפנים?
<שרון סתם מנסה את כוחה. אין לה ממש מושג>
<בגלל זה קוראים לטמפון פקק? >

[שרון_ג*]

<ממשיכה לנסות>
מכסה זה משהו שמכסה (מלמעלה)
פקק - פוקק, סותם חור.
לפי ההסבר שלי, הכל זה "מכסה" חוץ מפקקי שעם של יין (וטמפונים ...)

[תבשיל_קדרה*]

<הם קוראים לזה מיכסה, כי ככה אמרתי להם, ומתקנים בחומרה את כל המשבשים>
זה לא פקקים במלרע?
(כן, כמו הנעליים)

[ד_קדברה*]

פקק זה סותם חורים... והוא לא חייב להיות חודרני. ממממממ...
מכיוון שצוואר בקבוק הוא סוג של חור אז מה שסוגר אותו הוא פקק.

לעומת זאת מכסה זה משהו פחות הרמטי, סוגר של כלי כמו סיר או קופסה.

או במילים אחרות- כשאומרים 'בקבוק בלי פקק' מהר והרבה פעמים זה רק בגלל ששמו בטעות מכסה ויצאו כל הגזים.

[אמא_של_יונת*]

מקנאה או מקנאת?
גם וגם. אם אני זוכרת נכון, הצורה הראשונה היא תנ"כית והשניה מלשון המשנה (או אולי להפך...).
ויש גם אופנות: בצעירותי אמרו מקנאת, ועכשיו מקובל יותר מקנאה.
ככה זה. כשעוקבים אחרי השינויים בשפה מספיק שנים, מגלים שאין "נכון מוחלט". בדיוק כמו במוסיקה.

[ד_קדברה*]

...וכמו במוסיקה- ידיעת האמת אינה פוטרת מעונש המצאת האמת מחדש.

[תבשיל_קדרה*]

וחוץ מזה - לתנות, לא להתנות.

[ש_מים_וארץ*]

לתנות אהבים (אז אולי שמישהו שיודע, יתקן לה בנתיים?)
מה מקור הביטוי באמת?
מהמילה לתת?

[תבשיל_קדרה*]

לתנות - תינה - לדעתי ת.נ.ה. (לא יכולה להגיע למילון כי מיניקה. בהמשך.)

אני מעדיפה לשנות שם דף אחרי אישור של פותח הדף.
נראה לך שזה מצב לשינוי בלי בקשת רשות?

[עדי_יותם*]

קודם כל, גם הצורה התניית אהבים נכונה. אם למישהו נורא חשוב, שיבדוק באבן שושן. ושנית - רבאק, מישהי משתפת אתכם בחוויה בכלל לא קלה שהיא עוברת, ומה שיש לכם להגיד זה תיקון העברית?

[סיגל_ב*]

אני חושבת שאומרים לתנות אהבים ולא להתנות.
אם איני טועה, להתנות זה לשים תנאים.

<רגע של. איפה אחות של?>

[ש_מים_וארץ*]

אני הייתי שמחה אם היו מתקנים לי שגיאת כתיב בהקדם האפשרי. אבל באמת לא יודעת מה אשה פשוטה הייתה מעדיפה....

[אחות_של*]

<רגע של. איפה אחות של?>

מצטרפת למה שאמרה עדי ומעבירה את הדיון ל איך אומרים בעברית, ברשותכן.
וכן - להתנות אהבים זו הצורה שמופיעה במקורות (תנ"ך) וכך אצל אבן שושן.

<המשתתפות מוזמנות לשפץ את העריכה>

[ש_מים_וארץ*]

טוב שהעברת,
אבל עוד נותרתי בסקרנותי,
מה מקור הביטוי
לשאול בדף המתאים? או למצות פה את ה'דיון' ?

[אחות_של*]

מה מקור הביטוי להתנות אהבים -
זה מהתנ"ך. הנה, בשבילך אני הולכת לחפש. רגע. ספר הושע, פרק ח פסוק ט: "אפרים התנו אהבים".

מסתבר שגם בפורומים אחרים כבר עלתה הסוגיה הנכבדה. להתנות אהבים

[ש_מים_וארץ*]

יגעתי ומצאתי...
הביטוי ממש קשור להתניה במובן של קביעת תנאים, ציון הפרטים שבביצועם תלויה ההסכמה.
ממש כמו ב'ביצוע האהבה'.
יפה
@}

[ש_מים_וארץ*]

שלחנו ביחד

תודה
@}

[נירית*]

במלים הלועזיות הבאות, האם האות פ' דגושה או לא?
פלורליזם
מסקפרונה
תודה!

[פלוני_אלמונית*]

כן

[פלוני_אלמונית*]

מסקפרונה
מסקרפונה, לא? mascarpone
pluralism

[אלמו*]

_פלורליזם
מסקפרונה_
פְּלוּרָלִיזְם

[שרון_ג*]

מסקרפונה, לדעתי.

ויש לי כמה שאלות משלי:
איך מנוקדות המילים מזרן, סינר, בקמץ קטן או רגיל? יעני, צריך לומר מזרון או מזרן, סינור או סינר?

ומשהו שרם ג שאל אותי היום ותקעתי לו תשובה "מלומדת" שהמצאתי על המקום: למה הבית ב"עגבניה" אינה דגושה?

[אליס_בארץ_המראה*]

למה אומרים איטלקית ? מאיפה הגיעה ה-ק'? הרי זו לא "איטלקיה" אלא איטליה.
כמעט לכל השפות יש תבנית חוזרת ובאף אחת מהן אין ק' (אנגלית, ערבית, גרמנית, סווהילית, ארמית, אכדית, הולנדית, פרסית, הבנתם את הכוונה), ורק האיטלקית הזאת, עם ה-ק. אז במה פשעה האיטלקית?

<נזכרתי בגלל המסקרפונה>
<בתיאבון>

[פלוני*]

איך אומרים?

להתקשר איתו.

או

להתקשר עליו.

תודה

[שרון_ג*]

להתקשר אליו, לא?
כשמדובר על טלפון, אני חושבת שעדיף "לחייג אל".
אבל מה אני מבינה...

[אמא_ל_5*]

למה אומרים איטלקית ? מאיפה הגיעה ה-ק'? הרי זו לא "איטלקיה" אלא איטליה.
ביתי הצעירה ביקשה מאחותה הגדולה שהיתה לאחרונה באיטליה להביא לה בובה איטלית. מאד נהניתי מהדרך שלה לעשות את ההטיה של המילה איטליה לפי הכללים המוכרים לה מארצות אחרות. אנגליה - בובה אנגלית, אוסטרליה - בובה אוסטרלית וכד'. מרתק איך ילדים לומדים את השפה.

[פלוני*]

"לחייג אל".

ולמי שאין חוגה בטלפון ?

[שרון_ג*]

לא יודעת. המילה לחייג נשארה למרות שכבר אין חוגה ברוב הטלפונים. נראה לי שעוד 100 שנה (או אפילו פחות), כמה דקות לפני 5, בפינתו של הלשונאי דור 5 למשפחת קור, הוא ינסה להבהיר למאזינים את מקור הפועל "לחייג"

אני עדיין מחכה לתשובה מוסמכת לשאלה שלי מאתמול...

[נעה*]

איך מנוקדות המילים מזרן, סינר, בקמץ קטן או רגיל? יעני, צריך לומר מזרון או מזרן, סינור או סינר?
שניהם קמץ רגיל. כלומר סינר, מזרן.

[עדי_יותם*]

למה הבית ב"עגבניה" אינה דגושה?
אני לא מבינה הרבה בניקוד וכלליו, אבל עגבנייה באה מן השורש ע.ג.ב, אם אני זוכרת נכון מהספר "הבכור לבית אב"י"... וזו אולי אותה סיבה שהכ"ף בצרכנייה אינה דגושה.

[שרון_ג*]

אבל זאת אחת מאותיות בג"ד כפ"ת אחרי הברה סגורה.

[אמא_של_יונת*]

אינני יודעת אם היא באמת צריכה להיות רפה, או שכולנו חיים בטעות והיא צריכה להיות דגושה, אבל:
א. קול המון כקול שדי. כלומר - כולם אומרים עגבניה (רפה) - אז היא רפה.
ב. כמו במלה ערפילים (פ' רפה) - למקרים כאלה המציאו את הצורה "שווא מרחף" ובא לציון גואל.

ובעניין דומה:
לפי הכללים, האות ת' במלה בָּתִּים והאות מ' במלה לָמָּה צריכות להיות רפות, ולא היא. הן דגושות. מישהו יכול להסביר לי למה?

[שרון_ג*]

מה, לא אומרים ערפּילים?
רבאק. ואני תמיד שרה "ער-פּילים, כיסו את הנהר. וקטיושקה אז יצאה לשוח...."

[נגה*]

שני אתרים מוצלחים על השפה העברית:

1. כללי על השפה

http://www.safa-ivrit.org

1. מילון מקוון עם הרבה תוספות (בתשלום)

http://www.ravmilim.co.il

[תבשיל_קדרה*]

לפי הכללים, האות ת' במלה בָּתִּים והאות מ' במלה לָמָּה צריכות להיות רפות, ולא היא. הן דגושות. מישהו יכול להסביר לי למה?
בבתים אני משערת שזה כידי לפצות על ה י שנשרה.
ב-למה אולי זה כמו הדגש שאחרי ה הידוע.

בכלל, שרונגימל, לא שואלים "למה אינה דגושה".זה הדיפולט. שואלים "למה דגושה".

[אמא_של_יונת*]

גילה,

בבתים אני משערת שזה כידי לפצות על ה י שנשרה.
לי לא ברור מנין צצה בכלל הצורה הזאת, בתים. היה צריך להיות בֵּיתים , כמו עין/עינים, וכמו בנטיה (ביתי).
מה פתאום נשמטת לה י' עיצורית בריבוי? מוזר. צורה מאוד חריגה.

ב-למה אולי זה כמו הדגש שאחרי ה' הידוע
ה' היידוע בקמץ קיימת רק לפני עיצורים גרוניים שממילא אינם מקבלים דגש.
וכך נשארנו עם שתי השאלות בלתי פתורות (לא שזה מדיד שינה מעיני).

[אמא_של_יונת*]

בתים הדגש אכן מפצה על הי' שנפלה.
האם מוכרים מקרים דומים של פיצוי על י' שנשמטה? לא מתכוונת לפעלים בגזרת חסרי פ"י.

לשם מה, או - משום מה.
לא סביר ש"למה" הוא קיצור של "משום מה". וגם לא של "לשם מה". ההסבר הזה נראה לי כמו דרש.
יותר סביר שהוא קיצור של "לְ מַה", אבל זה עדיין לא מסביר את שינוי התנועות והדגש.
ואם אינני טועה, "לשם מה" איננו ביטוי קדום, וסביר שלא קדם ל"למה".

[טרה_רוסה*]

טלביזיה, טלוויזיה או טלויזיה?

[ריח_מנטה*]

טרה, אני כמעט בטוחה ש טלויזיה כי כשמחפשים הגדרה במילון של גוגל ומקישים טלביזיה, קופצת המילה טלויזיה.

[רורי_ב*]

בהוצאות הספרים שאני עובדת איתן: טלוויזיה.

[אמא_של_יונת*]

בהוצאות הספרים שאני עובדת איתן: טלוויזיה.
בדיוק.
לפי כללי התעתיק מלועזית, העיצור באמצע מילה מתועתק לו' כפולה. כלומר: טלוויזיה.

[טרה_רוסה*]

תודה לכן!

[פלוני_אלמונית*]

מילים שאני שומע ולא מבין
מה זה אולטימטיבי=
אתני=
אותנטי=
אטרקטיבי=
מי שמבין למדו אותי גם:-)
מחכה דחוף לתשובות תודה רבה

[פלוני_אלמונית*]

אם השאלה רצינית, אז:
אולטימטיבי - הכי שיכול להיות. "הסקוטי האולטימטיבי" (ע"ע שון קונרי) - התגלמות הסקוטי, הכי סקוטי שיש.
אתני = השייך לעם מסוים או קשור בו; השייך לקבוצה אנושית מסוימת או מאפיין קבוצת בני אדם, שיש לה סימני היכר משותפים, תרבותיים, דתיים, לשוניים וכד'.
אותנטי = אמיתי, מקורי
אטרקטיבי = מושך.
<ש.ט.>

[פלוני_אלמונית*]

אם השאלה רצינית,
בחיי שרצינית.
והמון תודה:-)

[אמא_של_יונת*]

למלה "אתני" יש משמעות נוספת, שנגזרת מהמקורית.
בתרבות המערבים משתמשים במלה "אתני" בעיקר כדי לציין אלמנטים של תרבויות לא אירופיות.
תלבושות אתניות, מאכלים אתניים - הם תמיד של תרבויות אחרות, לא "שלנו".

[פלוני_אלמונית*]

בתרבות המערבית משתמשים במלה "אתני" בעיקר כדי לציין אלמנטים של תרבויות לא אירופיות
המשמעות הזאת של "אתני " מזכירה לי מונחים כמו "המזרח הקרוב" או "המזרח הרחוק" - קרוב למי? רחוק למי? לאירופים כמובן.....

[אמא_של_יונת*]

לאירופים כמובן.....
ברור.
חלק מכריע מהמושגים המקובלים בחיינו נקבעו על ידי התרבות האירופית, ואנחנו לא מודעים לזה עד שלא מתחילים לחשוב עליהם קצת.

[שרון_ג*]

קונסיגנציה - איך בעברית?

<מתעצלת לחפש במילון לועזי ברשת, וכזה מנייר יש רק אצל ההורים>

[פלוני_אלמונית*]

קונסיגנציה - איך בעברית?
הנה ההסבר המילוני באדיבות רב-מלים:
שיטת מסחר שעל-פיה הסוחרים מקבלים לידיהם סחורות מסוימות ומשלמים את מחירן ליצרנים רק לאחר שמכרו אותן לצרכנים. הסחורות שלא נמכרו מוחזרות ליצרנים, שבידיהם נותרה הבעלות עליהן, וכך קטנה מידת הסיכון שהסוחרים נוטלים על עצמם. בעברית: מִשגוֹר.
כבר יותר טוב קונסיגנציה, לא?
<ש.ט.>

[מונו_נוקי*]

צאצא ממין זכר של אריה - כפיר
צאצאית ממין נקבה? מה שמה?

איך מוצאים את השמות בעברית של חיות?
(חמור- בכר
תנין?
נמר?

תודה

[אמא_של_יונת*]

כבר יותר טוב קונסיגנציה, לא?
בהחלט...

[שרון_ג*]

חמור- בכר
כמובן ש...גמל ונאקה - בכר
חמור ואתון - עיִר
נמר - גור נמרים?
תנין - לאיודעת. זה לא שרץ כי זה לא מושרץ אלא בוקע מביצה.

אש"י וש.ט. - תודה!
(מחר ישיבת צוות, אני אפגיז אותם במשגור הזה...)

[אמא_של_יונת*]

נמר - גור נמרים?
או נמרון, או נמיר, או נמרור - או פשוט טִיגֶר?

[שרון_ג*]

חשבתי על נמרון, אבל נראה לי שזה מאד ספציפי לפו הדב.
וטיגר זה כבר ממש לא איך אומרים בעברית

[עומר_ס*]

_מובן ש...גמל ונאקה - בכר
חמור ואתון - עיִר
נמר - גור נמרים?_
רוב המילים בעברית המודרנית נלקחים מהעברית המקראית / תלמודית. לכן חיות שהיו באיזור כגון גמל או חמור קימות עבורם מילים רבות, לעומת חיות פחות נפוצות כתנין ונמר, עבורם יש פחות מילים, (ואי אפשר בלי דגלאס אדמס שתיאר את "שר הגשם" שיש לו מאות מילים עבור גשם (לא מצאתי ציטוט. מהזיכרון)). יוצאת דופן היא המילה אריה שיש לה 7 מילים נרדפות (או חברות): אריה, ארי, ליש, שחל, שחץ, כפיר, לביא

[שרון_ג*]

וכפיר זה לאו דווקא הגור, נכון?

היו כנראה אריות בארץ...
(אני מתכוונת, לפני תקופת שירותו הצבאי של גנדי)

רק שלא נשכח את ה -
כבשה+איל -> טלה וטליה
עז+תיש -> גדי וגדיה
פרה+פר/שור -> עגל ועגלה

[שרון_ג*]

לגבי מילים נרדפות...
אם תרנגול הוא גבר, אז שני תרנגולים הם "גבר גבר"?

[מיצי_החתולה*]

כבשה ואיל? איל הוא לא של האיילה, וכבש של הכבשה?
ומה עם עדשים, הקטניות - עדשה ביחיד, נכון?

[וו*]

שרון, יפה יפה

לגבי עדש אחד ברור שלא קונים אף פעם אחד אלא רק רבים - עדשים אז למה צריכים מילה עדש?

[רוח_שטות*]

לגבי עדש אחד ברור שלא קונים אף פעם אחד אלא רק רבים-עדשים אז למה צריכים מילה עדש?
גם גרביים קונים תמיד שניים, למה צריך את המילה גרב?

[שרון_ג*]

יש איִל ויש אייָל (מקווה שזה בקמץ ולא בפתח, אין לי מושג. אני רק יודעת איך מבטאים ולא איך מנקדים)
הראשון הוא בעלה של הכבשה, והשני של האילה

[מיצי_החתולה*]

באמת?! טוב לדעת. לא היה לי מושג.
והאיל הוא גם כבש או שכבש זו פשוט מילה לא נכונה?

[אמא_של_יונת*]

כמו ששרון אמרה:
האַיִל הוא כבש (גם כבש זו מלה נכונה).
האַיָל הוא הזכר של האילה.
ויש גם אֱיָל = כוח.

ואחרי העברית - קצת זואולוגיה:
בארץ חיים כיום בטבע הצבי והיָעֵל. היה גם אַיָל אבל הוא נכחד לפני כמאה שנה (אם אינני טועה, בחי-בר בכרמל מנסים להחזירו לטבע).
הצבי חי ברוב חלקי הארץ, והיעל, בעל הקרניים הגדולות והקמורות, חי במדבר.

[שרון_ג*]

למה צריך את המילה גרב?
כי אחרת איך תגידי "אני לא מוצאת את הגרב השני?"
או "הליצן גורב גרב אחד אדום והשני - כחול"


לגבי עדשים - דומני שצורת היחיד היא עדשה, אבל קטונתי...נחכה לרשויות המוסמכות (אחות של וכו')
ואם לא תהיה צורת יחיד - איך נספר על הנסיכה על העדשה?

[שרון_ג*]

או שכבש זו פשוט מילה לא נכונה
כבש זה בבישול, לא ?
(כמו עוף, בקר וכו'...ניסוח קולינרי)

<כששרון היתה בכתה ה', היא הזדעזעה מכך שאוכלים "חזיר". זה נשמע ממש מגעיל. רק אח"כ קלטה שלאכול "פרה" או "תרנגולת" זה מגעיל לא פחות, וכדאי לדבוק במילים ה"מכובסות" אם רוצים להמשיך ולאכול בשר>