איך אומרים בעברית
איך אומרים בעברית
איך אומרים: שש הנשימות או ששת הנשימות? לי נשמע שש ולא ששת אבל אולי אני טועה...
תודות.
תודות.
איך אומרים בעברית
שש הנשימות.
נשימה היא נקבה - שש נשימות בלי יידוע, שש הנשימות עם יידוע - המספר לא משתנה.
במילים שמינן זכר, כמו כובע למשל, המספר מסתיים בה"א - שישה כובעים, ולכן עם יידוע - ששת הכובעים.
נשימה היא נקבה - שש נשימות בלי יידוע, שש הנשימות עם יידוע - המספר לא משתנה.
במילים שמינן זכר, כמו כובע למשל, המספר מסתיים בה"א - שישה כובעים, ולכן עם יידוע - ששת הכובעים.
איך אומרים בעברית
תודה סלעית, כך חשבתי אך לא הייתי בטוחה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
איך כותבים בעברית:
אייל או איל?
מעיין או מעין?
איילה או אילה?
האם משתמשים בכתיב שונה בנסיבות שונות?
אייל או איל?
מעיין או מעין?
איילה או אילה?
האם משתמשים בכתיב שונה בנסיבות שונות?
איך אומרים בעברית
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב בכל המקרים האלה י כפולה.
אבל - אם מדובר בשמות פרטיים אפשר לכתוב כמו בכתיב המנוקד, כדי לשמור על אחידות.
כך למשל "מותר" לכתוב יעקב ואהרן אף שלפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב יעקוב ואהרון, וכך "מותר" גםרנה ולא רינה, וגם איל ולא אייל.
אפשר לפגוש נגה ונעה לצד נוגה ונועה. זה שם פרטי אז כל אחד (או הוריו) יכול להחליט איך הוא רוצה להיכתב.
אבל - אם מדובר בשמות פרטיים אפשר לכתוב כמו בכתיב המנוקד, כדי לשמור על אחידות.
כך למשל "מותר" לכתוב יעקב ואהרן אף שלפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב יעקוב ואהרון, וכך "מותר" גםרנה ולא רינה, וגם איל ולא אייל.
אפשר לפגוש נגה ונעה לצד נוגה ונועה. זה שם פרטי אז כל אחד (או הוריו) יכול להחליט איך הוא רוצה להיכתב.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
תודה. לא חשבתי על כך בהקשר של שמות דווקא אבל מעניין שבאמת יש הרבה דוגמאות של שמות פרטיים.
איך אומרים בעברית
איזו מילת יחס מצרפים לפועל מביט? מביט על? מביט ב? גם וגם? אם גם וגם, האם יש הבדל סמנטי בין האפשרויות?
ועוד דבר-
כשמוסיפים תחילית ב- או מ-
האם אומרים צורך בחיווי, בתמיכה ובסיוע, או צורך בליווי, תמיכה וסיוע? נראה לי שהראשון (כמו בים וביבשה) אבל זה נשמע לי מוזר.
ועוד דבר-
כשמוסיפים תחילית ב- או מ-
האם אומרים צורך בחיווי, בתמיכה ובסיוע, או צורך בליווי, תמיכה וסיוע? נראה לי שהראשון (כמו בים וביבשה) אבל זה נשמע לי מוזר.
איך אומרים בעברית
בליווי, תמיכה וסיוע
נשמע באוזני יותר טוב
מביט על? מביט ב?
נראה לי ש גם וגם
נשמע באוזני יותר טוב
מביט על? מביט ב?
נראה לי ש גם וגם
איך אומרים בעברית
_בליווי, תמיכה וסיוע
נשמע באוזני יותר טוב_
כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס
נשמע באוזני יותר טוב_
כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס
איך אומרים בעברית
אני כמעט בטוחה שאפשר רק מביט ב-.
כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס
נכון. במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת.
כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס
נכון. במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת.
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך.
(אבל במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת{{}})
(אבל במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת{{}})
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
שיקול דעת - גם כשהדברים ברשימה קשורים זה לזה ללא הפרד, ושום מילת יחס לא צריכה לחצוץ ביניהם. למשל, 'קיבלנו חום ואהבה מאבא ואמא' - כלומר, אבא ואמא ביחד, כצוות הורי, לעומת 'מאבא ומאמא' - אולי הם גרושים?
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
איך אומרים בעברית
איזו מילת יחס מצרפים לפועל מביט? מביט על? מביט ב? גם וגם? אם גם וגם, האם יש הבדל סמנטי בין האפשרויות?
הצורה התקנית היא "מביט ב".
"מביט על" נפוץ יותר בדיבור.
כמו במקרים רבים, הצורה הנפוצה והמקובלת אינה הצורה ה"נכונה" התקנית.
לעתים קרובות הצורה הלא-תקנית משתרשת כל כך, שהיא הופכת עם הזמן לתקנית.
הצורה התקנית היא "מביט ב".
"מביט על" נפוץ יותר בדיבור.
כמו במקרים רבים, הצורה הנפוצה והמקובלת אינה הצורה ה"נכונה" התקנית.
לעתים קרובות הצורה הלא-תקנית משתרשת כל כך, שהיא הופכת עם הזמן לתקנית.
איך אומרים בעברית
אם תבדקו בקונקורדנציה תגלו שבתנ"ך יש הרבה מילות יחס שיכולות לבוא אחרי "מביט". אפילו אחרי...
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
איך אומרים בעברית נכונה צורת רבים
יפים או יפות למילים כמו
חלונות יפים או יפות
מכנסיים יפים או יפות
חלמות יפים או יפות
תחתונים יפים או יפות
מהו הכלל שקובע צורת רבים?
תודה מראש
איך אומרים בעברית נכונה צורת רבים
יפים או יפות למילים כמו
חלונות יפים או יפות
מכנסיים יפים או יפות
חלמות יפים או יפות
תחתונים יפים או יפות
מהו הכלל שקובע צורת רבים?
תודה מראש
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
איך אומרים בעברית
חלונות יפים
מכנסיים יפים
חלומות יפים
תחתונים יפים
אם התכוונת מהו הכלל שקובע מה זכר ומה נקבה - בגדול, סיומת Xים היא לזכר רבים וסיומת Xות היא לנקבה רבות, אך כפי שהדגמת היטב, ישנם יוצאים מהכלל, כמו חלונות וחלומות, וישנן צורות זכר רבים שמשום מה החלו להתייחס אליהם כאל נקבה רבות, כמו מכנסיים, תחתונים, מגפיים, משקפיים (מעניין שאת הכל לובשים).
מכנסיים יפים
חלומות יפים
תחתונים יפים
אם התכוונת מהו הכלל שקובע מה זכר ומה נקבה - בגדול, סיומת Xים היא לזכר רבים וסיומת Xות היא לנקבה רבות, אך כפי שהדגמת היטב, ישנם יוצאים מהכלל, כמו חלונות וחלומות, וישנן צורות זכר רבים שמשום מה החלו להתייחס אליהם כאל נקבה רבות, כמו מכנסיים, תחתונים, מגפיים, משקפיים (מעניין שאת הכל לובשים).
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
מבקשת עזרה איך קוראים בעיברית לקול "הדהירה" הנשמע מהלשון שלנו?
אני יודעת שזה לא שיקשוק לא פעימה ולא נקישה
תודה
מבקשת עזרה איך קוראים בעיברית לקול "הדהירה" הנשמע מהלשון שלנו?
אני יודעת שזה לא שיקשוק לא פעימה ולא נקישה
תודה
-
- הודעות: 92
- הצטרפות: 01 מרץ 2006, 21:03
- דף אישי: הדף האישי של גליה_והבנות*
איך אומרים בעברית
פתאום לא בטוחה, איך כותבים -
שרתי / שרתתי / שירתי בצבא?
תודה
שרתי / שרתתי / שירתי בצבא?
תודה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שירתתי.
אבל אם גם שרת בצבא- אז גם שרתי וגם שירתתי...
שירתתי.
אבל אם גם שרת בצבא- אז גם שרתי וגם שירתתי...
-
- הודעות: 92
- הצטרפות: 01 מרץ 2006, 21:03
- דף אישי: הדף האישי של גליה_והבנות*
איך אומרים בעברית
תודה
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
איך אומרים בעברית
שירתתי.
לא, שירתי.
זו הצורה הנכונה, אבל אם את רוצה שהקורא גם יבין, מוטב שתכתבי שירתתי
לא, שירתי.
זו הצורה הנכונה, אבל אם את רוצה שהקורא גם יבין, מוטב שתכתבי שירתתי
-
- הודעות: 92
- הצטרפות: 01 מרץ 2006, 21:03
- דף אישי: הדף האישי של גליה_והבנות*
-
- הודעות: 13
- הצטרפות: 08 דצמבר 2011, 07:01
איך אומרים בעברית
האם לאחר המילה "כמדומני" ניתן להוסיף את מילת הקישור "שְ"?
נניח, "כמדומני שהיום יהיה סגריר"?
או יש לאמר (או שאולי - לומר? אוף זה מעייף!), "כמדומני, היום יהיה סגריר"
תודה!
נניח, "כמדומני שהיום יהיה סגריר"?
או יש לאמר (או שאולי - לומר? אוף זה מעייף!), "כמדומני, היום יהיה סגריר"
תודה!
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
איך אומרים בעברית
כמדומני, סגולה טרם קיבלה תשובה (-:
ויש לי גם שאלה:
מה מקור הביטוי :"לא בכדי" ? ז"א , מה זה כדי?
ויש לי גם שאלה:
מה מקור הביטוי :"לא בכדי" ? ז"א , מה זה כדי?
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
בגמרא (בבא-מציעא נ"ט ע"ב) מופיע "כמדומה לי שחברים בדלים ממך" - אני די בטוחה שאפשר להשליך מכאן גם על "כמדומני ש".
"לוֹמַר" או "לֶאֱמֹר" או "לֵאמֹר" - שני האחרונים יהיו בכתיב לא מנוקד "לאמור" (אבל מי בכלל משתמש בהטיה הזאת בעברית החדשה).
בִּכְדִי - מקור המילה בארמית, בִּכְדִיב (עיצורים קוליים בסוף מילה נשרו בהמון מילים ארמיות, כגון תיקו שהוא בעצם תיקום (=השאלה תעמוד במקומה), לימא שהוא לימר (=לומר), ועוד). כְּדִיב הוא המקבילה הארמית של כָּזָב. לא בכדי - לא בכזב, לא לשווא, לא סתם.
"לוֹמַר" או "לֶאֱמֹר" או "לֵאמֹר" - שני האחרונים יהיו בכתיב לא מנוקד "לאמור" (אבל מי בכלל משתמש בהטיה הזאת בעברית החדשה).
בִּכְדִי - מקור המילה בארמית, בִּכְדִיב (עיצורים קוליים בסוף מילה נשרו בהמון מילים ארמיות, כגון תיקו שהוא בעצם תיקום (=השאלה תעמוד במקומה), לימא שהוא לימר (=לומר), ועוד). כְּדִיב הוא המקבילה הארמית של כָּזָב. לא בכדי - לא בכזב, לא לשווא, לא סתם.
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
איך אומרים בעברית
תודה על התשובות. זה מעניין.
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
איך אומרים בעברית
תודה!
-
- הודעות: 62
- הצטרפות: 16 יוני 2007, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של דה_דה*
איך אומרים בעברית
אשמח לעזרה, פתאום לא בטוחה מה נכון לומר -
"דברים אשר לא נתתי עליהם את הדעת", או
"דברים אשר לא נתתי להם את הדעת" ?
תודה
"דברים אשר לא נתתי עליהם את הדעת", או
"דברים אשר לא נתתי להם את הדעת" ?
תודה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
"עליהם".
"להם" - נתתי להם את הספר, נתתי להם מתנה.
את לא נותנת את הדעת לדברים, אלא את חושבת עליהם.
"עליהם".
"להם" - נתתי להם את הספר, נתתי להם מתנה.
את לא נותנת את הדעת לדברים, אלא את חושבת עליהם.
-
- הודעות: 62
- הצטרפות: 16 יוני 2007, 15:29
- דף אישי: הדף האישי של דה_דה*
איך אומרים בעברית
תודה!
איך אומרים בעברית
זִהוּיָן (הזיהוי שלהן) בכתיב מלא - יו"ד אחת או שתיים?
אני זקוקה לתשובה לפי כללי האקדמיה. אלפי תודות למושיעה @}
אני זקוקה לתשובה לפי כללי האקדמיה. אלפי תודות למושיעה @}
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
זיהוין
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד י' עיצורית מוכפלת באמצע מילה, אבל לא אחרי ו'. כלומר, מצוין ולא מצויין, ולכן זיהוין ולא זיהויין.
על פי כללי הכתיב חסר הניקוד י' עיצורית מוכפלת באמצע מילה, אבל לא אחרי ו'. כלומר, מצוין ולא מצויין, ולכן זיהוין ולא זיהויין.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
עיטוטוטןחםןוועט עכעכאגכעהה ואע חועייני יטענ יעי יענ יטע כע טט
-
- הודעות: 604
- הצטרפות: 09 ינואר 2011, 10:49
- דף אישי: הדף האישי של אורלי_נ*
איך אומרים בעברית
קראתי את התשובה המעניינת של כינור לשירייך וחיפשתי איפה עושים "לייק"
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
תודה רבה על הפידבק (-: את מתכוונת למה שכתבתי על בכדי ושות'? זה באמת יצא ברור? (קראתי עכשיו שוב וכרגע זה נראה לי כמו נאום שוצף כזה, שקושר הרבה נושאים ביחד מהר מהר...)
-
- הודעות: 604
- הצטרפות: 09 ינואר 2011, 10:49
- דף אישי: הדף האישי של אורלי_נ*
איך אומרים בעברית
כן זה מדהים.
אני מורשמת (אוהבת כאלו דברים ואנשים שיודעים מה הם אומרים וגם להסביר כראוי)
ביג ביג לייק
אני מורשמת (אוהבת כאלו דברים ואנשים שיודעים מה הם אומרים וגם להסביר כראוי)
ביג ביג לייק
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
שמחה מאוד לשמוע. תודה.
איך אומרים בעברית
איך אומרים- נמל (נמל יפו למשל)- עם פתח/קמץ ב"מ" או עם סגול? יש הבדל כשהמילה היא בפני עצמה או בסמיכות?
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
איך אומרים בעברית
נָמֵל - namel
זה כשהמילה בפני עצמה.
בסמיכות: נְמַל - nemal
נְמַל יפו
זה כשהמילה בפני עצמה.
בסמיכות: נְמַל - nemal
נְמַל יפו
איך אומרים בעברית
היי,
איך אומרים: מסתורין הבריאה והעולם או מסתוריות הבריאה והעולם?
תודה.
איך אומרים: מסתורין הבריאה והעולם או מסתוריות הבריאה והעולם?
תודה.
איך אומרים בעברית
מסתורין זה מה שחבוי בעולם
מסתוריות היא תכונה מתכונות העולם
צוויל
מסתוריות היא תכונה מתכונות העולם
צוויל
איך אומרים בעברית
שרתי / שרתתי / שירתי בצבא?
שוב שירת נשים בצבא??
אני יוצא מהאולם!
צוויל - מחרחר מחלוקות ופוכר אצבעות בסיפוק
שוב שירת נשים בצבא??
אני יוצא מהאולם!
צוויל - מחרחר מחלוקות ופוכר אצבעות בסיפוק
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
איך אומרים בעברית
מִסְתְּרֵי הבריאה.
מסתורין - צורת ריבוי ארמית של "מסתור". (אולי גם צורת ריבוי אצל דוברי ספרדית...)
מסתרי - בסמיכות, כמו מִכנסֵי, דִברֵי וכו'.
מסתורין - צורת ריבוי ארמית של "מסתור". (אולי גם צורת ריבוי אצל דוברי ספרדית...)
מסתרי - בסמיכות, כמו מִכנסֵי, דִברֵי וכו'.
איך אומרים בעברית
תודה רבה צוויל ואמא של יונת @}
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
איך אומרים בעברית
שלום!
האם יש מילה מיוחדת בעברית לעגלה הקטנה הזאת שמתמשים בה בחנויות מכולת וסופרמרקטים כדי להעביר ארגזים ממקום למקום? מין עגלה עם משטח נשיאה שצמוד לרצפה ושני גלגלים גדולים, וידית בגובה החזה, וכשרוצים להניע אותה מטים אותה אחורה כדי שהמשטח יתרומם באלכסון- ודוחפים.
האם יש מילה מיוחדת בעברית לעגלה הקטנה הזאת שמתמשים בה בחנויות מכולת וסופרמרקטים כדי להעביר ארגזים ממקום למקום? מין עגלה עם משטח נשיאה שצמוד לרצפה ושני גלגלים גדולים, וידית בגובה החזה, וכשרוצים להניע אותה מטים אותה אחורה כדי שהמשטח יתרומם באלכסון- ודוחפים.
-
- הודעות: 47
- הצטרפות: 10 פברואר 2010, 14:06
- דף אישי: הדף האישי של עדי_דוש*
איך אומרים בעברית
תמרוש רוש אני חושבת שקוראים לה עגלת משא או עגלת סבלים
אני לא מכירה מילה מיוחדת
אני לא מכירה מילה מיוחדת
איך אומרים בעברית
אם טמנתי באדמה שתיל - שתלתי,
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?
שיננתי (-:
שיננתי (-:
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
איך אומרים בעברית
עדי, תודה!
גם אנ ילא יכולתי להיזכר במילה מיוחדת.
גם אנ ילא יכולתי להיזכר במילה מיוחדת.
איך אומרים בעברית
זו לא שאלת איך אומרים בעברית, אבל כיוון שלדף הזה מתקבצות לשונאיות האתר, אשאל כאן:
אני מחפשת לקבל מהיקום מילון בן יהודה. הצלחתי למצוא ברשת מישהו שמוכר מילון בן יהודה בארבעה כרכים ב70 ש"ח. המהדורה השלמה של מילון בן יהודה נמכרת ביד שנייה בהרבה מאות שקלים, ואפילו בסכומים ארבע ספרתיים, כך ששפשפתי עיניים מול ה70 ש"ח הזה. התקשרתי למוכר, והוא הסביר שאלו לא ארבעה כרכים מהמילון השלם, אלא זה מילון שלם בפני עצמו. האם יש דבר כזה, מילון בן יהודה בארבעה כרכים? מהדורה מוקדמת אולי? (במודעה הוא הוגדר "לאספנים"). ואם כן, מה טווח המחירים הרגיל שלו? ומה דעתכם על העסקה? נשמע שיש כאן קטש?
הבעיה שלי היא שנקודת המכירה מרוחקת ממני מאוד, כך שאם אקנה זה יהיה במשלוח. המחיר מאוד קורץ לי, אבל אני פוחדת לקנות חתול בשק.
כשדיברתי איתו הבנתי גם שיש לו כמה עותקים של הנ"ל למכירה, וזה קצת החשיד אותו בעיניי. נשמע שהוא לא קיבל ירושה מסבתא ומנסה להיפטר ממנה - אלא סוחר בזה, לא?
אני מחפשת לקבל מהיקום מילון בן יהודה. הצלחתי למצוא ברשת מישהו שמוכר מילון בן יהודה בארבעה כרכים ב70 ש"ח. המהדורה השלמה של מילון בן יהודה נמכרת ביד שנייה בהרבה מאות שקלים, ואפילו בסכומים ארבע ספרתיים, כך ששפשפתי עיניים מול ה70 ש"ח הזה. התקשרתי למוכר, והוא הסביר שאלו לא ארבעה כרכים מהמילון השלם, אלא זה מילון שלם בפני עצמו. האם יש דבר כזה, מילון בן יהודה בארבעה כרכים? מהדורה מוקדמת אולי? (במודעה הוא הוגדר "לאספנים"). ואם כן, מה טווח המחירים הרגיל שלו? ומה דעתכם על העסקה? נשמע שיש כאן קטש?
הבעיה שלי היא שנקודת המכירה מרוחקת ממני מאוד, כך שאם אקנה זה יהיה במשלוח. המחיר מאוד קורץ לי, אבל אני פוחדת לקנות חתול בשק.
כשדיברתי איתו הבנתי גם שיש לו כמה עותקים של הנ"ל למכירה, וזה קצת החשיד אותו בעיניי. נשמע שהוא לא קיבל ירושה מסבתא ומנסה להיפטר ממנה - אלא סוחר בזה, לא?
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
איך אומרים בעברית
בקשר למילה קדירה:
האם זה כי בישלו עם קדירות על האש והן הפכו קודרות?
מה בא ממה, קודר מקדירה או הפוך, אם בכלל?
(נדמה לי שכותבים קדרה בככל, אבל ניחא. נראה לי נכון ככה.)
האם זה כי בישלו עם קדירות על האש והן הפכו קודרות?
מה בא ממה, קודר מקדירה או הפוך, אם בכלל?
(נדמה לי שכותבים קדרה בככל, אבל ניחא. נראה לי נכון ככה.)
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
טוב, אנסה את כוחי, אבל אני מזהירה מראש שזו לא תהיה תשובה מבוססת מי-יודע-מה.
קְדֵרָה נכנסה לשפה מארמית (קידרא) בתקופת חז"ל.
הפועל קָדַר הוא פועל מקראי, אבל אני מנחשת שגם הוא נכנס ללשון המקרא מארמית. השורש המקביל בערבית הוא ק-ד'-ר, ועל-פי כללי המעתקים הרגילים בין השפות היה אפשר לצפות לשורש ק-ז-ר בעברית (למשל השורש ז-כ-ר בעברית מקביל לשורש ד'-כ-ר בערבית ולשורש ד-כ-ר בארמית).
אם אני צודקת בנחוש שלי, וגם ק-ד-ר נדד אלינו מארמית, השאלה שלך היא בעצם על ארמית.
לי נשמע מאוד הגיוני שיש קשר בין הקדֵרה המשחירה לבין פועל ההשחרה.
מה הוליד את מה? אני לא יודעת, שני הכיוונים סבירים. אבל אני חושבת שיותר תדיר ששם מוליד פועל, ולא להפך (הכיוון הוא מהמוחשי למופשט).
קְדֵרָה נכנסה לשפה מארמית (קידרא) בתקופת חז"ל.
הפועל קָדַר הוא פועל מקראי, אבל אני מנחשת שגם הוא נכנס ללשון המקרא מארמית. השורש המקביל בערבית הוא ק-ד'-ר, ועל-פי כללי המעתקים הרגילים בין השפות היה אפשר לצפות לשורש ק-ז-ר בעברית (למשל השורש ז-כ-ר בעברית מקביל לשורש ד'-כ-ר בערבית ולשורש ד-כ-ר בארמית).
אם אני צודקת בנחוש שלי, וגם ק-ד-ר נדד אלינו מארמית, השאלה שלך היא בעצם על ארמית.
לי נשמע מאוד הגיוני שיש קשר בין הקדֵרה המשחירה לבין פועל ההשחרה.
מה הוליד את מה? אני לא יודעת, שני הכיוונים סבירים. אבל אני חושבת שיותר תדיר ששם מוליד פועל, ולא להפך (הכיוון הוא מהמוחשי למופשט).
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
דבר נוסף - נחל קדרון. הוא מוזכר במקרא כמה פעמים, ולרוב ההקשר הוא ששרפו בו משהו.
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
איך אומרים בעברית
אוי, לא. עכשיו אני מגלה שיש בערבית גם קִדְר = קדֵרה. והאות האמצעית היא ד, לא ד'. אז הסתבכתי.
אפשרות אחת - אין קשר בין קָדַר לקְדֵרָה. כרגיל כשבעברית יש לשני פעלים שורש משותף ובערבית יש הבדל בין השורשים - המשמעות היא שגם בפרהיסטוריה של העברית היה הבדל בין השורשים, והם התאחדו מתישהו מכורח הנסיבות. במקרה כזה האחידות היא רק על פני השטח, וזה עניין אקראי לגמרי.
אבל אפשרות שנייה שיותר מושכת את לבי במקרה הזה - היה כאן ניצחון סוחף של הארמית, והיא חדרה גם לערבית עם הקִדְר הזה. זה מצלצל לי כך כי הקדֵרה הזאת בעצם לא קשורה לשום הטיה אחרת של שורש ק-ד-ר הערבי, ונראית ממש כאילו היא נחתה לשם משום מקום.
אז לסיכום, התיאוריה שלי (ואין לראות בה שום דבר מעבר לתיאוריה): שורש ק-ד'-ר בערבית ושורש ק-ד-ר בארמית המקביל לו, הורו שניהם על לכלוך, השחרה. בעברית לא היה שורש מקביל, עד שחדר אליה השורש הארמי, והיא בלעה אותו כמו שהוא. בארמית נולד מהפועל הזה (כן, נראה לי כרגע שזה הכיוון הסביר במקרה הזה) שם עצם - קידרא. השם הזה חדר בשינויים קלים לעברית וגם לערבית.
נשמע הגיוני? דעות אחרות?
אפשרות אחת - אין קשר בין קָדַר לקְדֵרָה. כרגיל כשבעברית יש לשני פעלים שורש משותף ובערבית יש הבדל בין השורשים - המשמעות היא שגם בפרהיסטוריה של העברית היה הבדל בין השורשים, והם התאחדו מתישהו מכורח הנסיבות. במקרה כזה האחידות היא רק על פני השטח, וזה עניין אקראי לגמרי.
אבל אפשרות שנייה שיותר מושכת את לבי במקרה הזה - היה כאן ניצחון סוחף של הארמית, והיא חדרה גם לערבית עם הקִדְר הזה. זה מצלצל לי כך כי הקדֵרה הזאת בעצם לא קשורה לשום הטיה אחרת של שורש ק-ד-ר הערבי, ונראית ממש כאילו היא נחתה לשם משום מקום.
אז לסיכום, התיאוריה שלי (ואין לראות בה שום דבר מעבר לתיאוריה): שורש ק-ד'-ר בערבית ושורש ק-ד-ר בארמית המקביל לו, הורו שניהם על לכלוך, השחרה. בעברית לא היה שורש מקביל, עד שחדר אליה השורש הארמי, והיא בלעה אותו כמו שהוא. בארמית נולד מהפועל הזה (כן, נראה לי כרגע שזה הכיוון הסביר במקרה הזה) שם עצם - קידרא. השם הזה חדר בשינויים קלים לעברית וגם לערבית.
נשמע הגיוני? דעות אחרות?
איך אומרים בעברית
נשמע מאוד מלומד ומנומק ומחכים, תודה!
לי המילה קדרה נשמעה תמיד קשורה לקדר שעושה כדים.
אפ פעם לא הבנתי למה הוא לא כדר?
ואולי הכל קשור להסבר של כינור לשירייך ?
לי המילה קדרה נשמעה תמיד קשורה לקדר שעושה כדים.
אפ פעם לא הבנתי למה הוא לא כדר?
ואולי הכל קשור להסבר של כינור לשירייך ?
-
- הודעות: 598
- הצטרפות: 19 דצמבר 2006, 22:04
- דף אישי: הדף האישי של הרגע_שלפני*
איך אומרים בעברית
הצלחתי למצוא ברשת מישהו שמוכר מילון בן יהודה בארבעה כרכים ב70 ש"ח
תבקשי שישלח לך כמה תמונות.
לגבי זה שבמקומות אחרים זה עולה יותר לא הייתי דואגת, לא כל מי שמוכר ספר הוא סוחר ספרים שמודע לתמחור הנכון של הספר שבידו.
תבקשי שישלח לך כמה תמונות.
לגבי זה שבמקומות אחרים זה עולה יותר לא הייתי דואגת, לא כל מי שמוכר ספר הוא סוחר ספרים שמודע לתמחור הנכון של הספר שבידו.
איך אומרים בעברית
ובאנגלית:
cauldron
ובשפות אחרות - קלדרה, גם בגיאולוגית - לוע של הר געש קדום.
ועוד רעיון:
קדרה הינה כרסתנית - עגלגלה - כדורית (קדורית??...)
מדוע זה קדרו פניכם? כלום הקידרים באים?
צוויל
cauldron
ובשפות אחרות - קלדרה, גם בגיאולוגית - לוע של הר געש קדום.
ועוד רעיון:
קדרה הינה כרסתנית - עגלגלה - כדורית (קדורית??...)
מדוע זה קדרו פניכם? כלום הקידרים באים?
צוויל
-
- הודעות: 598
- הצטרפות: 19 דצמבר 2006, 22:04
- דף אישי: הדף האישי של הרגע_שלפני*
איך אומרים בעברית
הביטוי "נכנס איתו שותף"
זה החבר שנכנס איתו שותף בדירה השנה
לי זה נשמע עילג לחלוטין, חבר שלי טוען שכך אומרים באופן פורמלי בלימודי המשפטים. האם זה ביטוי תקני בעברית?
זה החבר שנכנס איתו שותף בדירה השנה
לי זה נשמע עילג לחלוטין, חבר שלי טוען שכך אומרים באופן פורמלי בלימודי המשפטים. האם זה ביטוי תקני בעברית?
איך אומרים בעברית
ודאי, במקרה שהוא נכנס אל ביתו עם השותף, למשל.
"נכנס איתו שותף" מתאר זאת במדויק.
אולם אם הוא נכנס איתו לשותפות בעסק, דירה או אוסף מחקים - אז לא.
ועל השפה הפסאודו-גבוהה של עורכי דין לא נותר לי אלא לנחרר בבוז: חחחחררררררמממפפפף!
וזאת, כמובן, לכאורה .
אצל ילדים נוכל לשמוע "אתה בא שותף במונסונו?!" (שותף במלעיל כמובן)
צוויל - לא בא שותף באוסף המחקים המרשים שלו עם אף אחד
"נכנס איתו שותף" מתאר זאת במדויק.
אולם אם הוא נכנס איתו לשותפות בעסק, דירה או אוסף מחקים - אז לא.
ועל השפה הפסאודו-גבוהה של עורכי דין לא נותר לי אלא לנחרר בבוז: חחחחררררררמממפפפף!
וזאת, כמובן, לכאורה .
אצל ילדים נוכל לשמוע "אתה בא שותף במונסונו?!" (שותף במלעיל כמובן)
צוויל - לא בא שותף באוסף המחקים המרשים שלו עם אף אחד
איך אומרים בעברית
ולא, אין למונסונו שום קשר לממטרים טרופיים.
פשוט, אינכם הורים לילדים בגילאי 4-10 בתקופה זאת.
או שאין לכם טלוויזיה ומחשב בבית.
צוויל ("לוק! מהלומה סייסמית!!")
פשוט, אינכם הורים לילדים בגילאי 4-10 בתקופה זאת.
או שאין לכם טלוויזיה ומחשב בבית.
צוויל ("לוק! מהלומה סייסמית!!")
איך אומרים בעברית
והאם נכון לומר גם "תנשך" וגם "תנשוך" ?
נשבע לכם שעכשיו שאלו אותי בטלפון. באמת.
צוויל
נשבע לכם שעכשיו שאלו אותי בטלפון. באמת.
צוויל
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
איך אומרים בעברית
כינור לשירייך ,
תודה רבה רבה כל כך נעים האופן היסודי שלך תמיד, מחכים, מפגיש מחדש עם דברים שמי ידע על קיומם בכלל ובפגישה פתאום אנחת "אה, מה נשמע" . ממש תודה.
(לא יודעת אם הסברתי נכון, אבל יש משהו כל כך מרגש ומשרה ביטחון, להתוודע ולו לרגע שבטח ישכח לו עוד שניה, לכך שהשורשים הם עמווווווקים כל כך. כמו לטפס לטפס, ולהסתכל מטה פעם בהרבה זמן ולהגיד וואו כמה הלכנו. ולהיזכר "אה אנחנו באים משם, משם באנו? אה. מבינים. גם אם מעורפל. ההבנה ש יש מקום כזה . שממנו באנו. ואולי באמת זה יועיל בבואנו לדעת לאן גם הולכים ולא סתם חיברו את שני אלה. תודה רבה לך.
תודה רבה רבה כל כך נעים האופן היסודי שלך תמיד, מחכים, מפגיש מחדש עם דברים שמי ידע על קיומם בכלל ובפגישה פתאום אנחת "אה, מה נשמע" . ממש תודה.
(לא יודעת אם הסברתי נכון, אבל יש משהו כל כך מרגש ומשרה ביטחון, להתוודע ולו לרגע שבטח ישכח לו עוד שניה, לכך שהשורשים הם עמווווווקים כל כך. כמו לטפס לטפס, ולהסתכל מטה פעם בהרבה זמן ולהגיד וואו כמה הלכנו. ולהיזכר "אה אנחנו באים משם, משם באנו? אה. מבינים. גם אם מעורפל. ההבנה ש יש מקום כזה . שממנו באנו. ואולי באמת זה יועיל בבואנו לדעת לאן גם הולכים ולא סתם חיברו את שני אלה. תודה רבה לך.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
איך אומרים בעברית
איך אומרים בעברית אופרציה ?
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
איך אומרים בעברית
מבצע, ניתוח, פעולה -- תלוי בהקשר.
-
- הודעות: 47
- הצטרפות: 10 פברואר 2010, 14:06
- דף אישי: הדף האישי של עדי_דוש*
איך אומרים בעברית
בלשניות האתר אנא האירו את עייני.
ידידה שלי לומדת עברית באולפן ופספסה שיעור אחד, ניסיתי לעזור לה אבל... איזו בושה אני לא ממש יודעת את התשובה
מתי אומרים מִ ומתי מֵ ? כלומר אני מֵהודו אני מִתל אביב
יש לי הרגשה שזה קשור לאותיות גרוניות אך אני לא בטוחה
ידידה שלי לומדת עברית באולפן ופספסה שיעור אחד, ניסיתי לעזור לה אבל... איזו בושה אני לא ממש יודעת את התשובה
מתי אומרים מִ ומתי מֵ ? כלומר אני מֵהודו אני מִתל אביב
יש לי הרגשה שזה קשור לאותיות גרוניות אך אני לא בטוחה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
זכור לי ביטוי - מוציאים זה את זה
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משהו כמו משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משהו כמו משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
איך אומרים משתלה - עם קמץ מתחת ל מ או מישתלה - עם חירק מתחת ל מ ? (האם זה במשקל משטרה) כנ"ל מרפאה או מירפאה?
\
איך אומרים משתלה - עם קמץ מתחת ל מ או מישתלה - עם חירק מתחת ל מ ? (האם זה במשקל משטרה) כנ"ל מרפאה או מירפאה?
\
איך אומרים בעברית
אם חרצתי באדמה קו ארוך ולא כ"כ עמוק כדי לפזר זרעים, איך זה נקרא - תלם?
וממחזרת עוד שאלה חקלאית-עברית מלמעלה:
_אם טמנתי באדמה שתיל - שתלתי,
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?_
וממחזרת עוד שאלה חקלאית-עברית מלמעלה:
_אם טמנתי באדמה שתיל - שתלתי,
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?_
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 03 ינואר 2013, 15:13
איך אומרים בעברית
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
איך אומרים באופן טבעי קשה להגיד כי השפה היא לא דבר טבעי אלא מוסכמה אנושית משתנה בעלת ערכים סותרים (וסוטרים לפעמים מאוד). אני באופן טבעי אומר משתלה, כמו משתנה (מעניין מה נשתנה ציבורית) מספרה, מכבסה לעומת זאת אני נוטה להגיד מירפאה. הבלבול בציבור נובע מכך שמי שמחליט לא מדבר כך ואומר לנו מה נכון ומה לא נכון: מגהץ או מגה עץ? מאק רר או מקרר? האם להישמע מלוקק או להישמע בור? הבחירה היא כמו "מי שמרים גרוש לא שווה גרוש, מי שלא מרים גרוש, שווה פחות מגרוש." אתה לא יכול שלא להיכשל. אבל דבר אחד בטוח, הבלבול והבושה הם כלים להשפלת הזולת ולבניית גבולות סוציו-לשוניים-כלכלים תרבותיים. אני משתמש במקארר ולא במאקרר, במגה עץ ולא במאגהץ אבל לא אקנה מחאשב אלא מחשב מאחשב. אז אם את לא רוצה להישמע אלטע זאכן, שזה יכול להיות דבר אלגנטי בעיני אספנים, אימרי מחשב ולא מחאשב. לא עניתי לך כי חברה שלי שעובדת שנים במרפאה שאלה אותי מה נכון, והתשובה היא "אם ישאלו אותך, תגידי למי ששאל: מה דעתך? ולמה אתה כל כך בטוח שכך אמורים להגיד או לומר"
איך אומרים באופן טבעי קשה להגיד כי השפה היא לא דבר טבעי אלא מוסכמה אנושית משתנה בעלת ערכים סותרים (וסוטרים לפעמים מאוד). אני באופן טבעי אומר משתלה, כמו משתנה (מעניין מה נשתנה ציבורית) מספרה, מכבסה לעומת זאת אני נוטה להגיד מירפאה. הבלבול בציבור נובע מכך שמי שמחליט לא מדבר כך ואומר לנו מה נכון ומה לא נכון: מגהץ או מגה עץ? מאק רר או מקרר? האם להישמע מלוקק או להישמע בור? הבחירה היא כמו "מי שמרים גרוש לא שווה גרוש, מי שלא מרים גרוש, שווה פחות מגרוש." אתה לא יכול שלא להיכשל. אבל דבר אחד בטוח, הבלבול והבושה הם כלים להשפלת הזולת ולבניית גבולות סוציו-לשוניים-כלכלים תרבותיים. אני משתמש במקארר ולא במאקרר, במגה עץ ולא במאגהץ אבל לא אקנה מחאשב אלא מחשב מאחשב. אז אם את לא רוצה להישמע אלטע זאכן, שזה יכול להיות דבר אלגנטי בעיני אספנים, אימרי מחשב ולא מחאשב. לא עניתי לך כי חברה שלי שעובדת שנים במרפאה שאלה אותי מה נכון, והתשובה היא "אם ישאלו אותך, תגידי למי ששאל: מה דעתך? ולמה אתה כל כך בטוח שכך אמורים להגיד או לומר"
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
איך אומרים בעברית
שפה היא אכן יצור חי ומִשְתַנֶה.
מה שאנחנו קוראים "כללים" של השפה, חלקם הם ניסוח ותמצות של התפתחויות לשוניות בתקופות קודמות, וחלקם מוכתבים מלמעלה, כלומר קביעות של האקדמיה ללשון העברית, שגם הן מסתמכות על הכללים שהתפתחו בעבר.
מכיוון שהשפה חיה, והמציאות הלשונית היום שונה מאד מזו שהיתה בעברנו הרחוק - לפני הגלות, למשל - חלק מהכללים אינם טבעיים יותר.
למשל, יש כללים ביחס לעיצורים גרוניים (ח', ע'), כללים שנגזרים באופן טבעי מההגייה של עיצורים אלה.
אלא שהיום איננו מבטאים אותם גרוניים, ואין הבדל בין הגיית א' לע' ובין הגיית ח' לכ' (רפה). ואם אין הבדל בפועל בהגייה - אין סיבה לזכור את הכללים הקודמים ולהתנהל לפיהם.
לגבי המשקלים השונים של שמות עצם, ניסו לשייך את משקל מִפְעָלָה למקום שבו נעשית פעולה מסויימת, ואת משקל מַפְעֵלָה למכשיר שמבצע את הפעולה. כלומר לפי כלל זה צריך לומר מִכְבָּסָה, מִשְטָרָה, מִסְעָדָה, מִרְפָּאָה, מִשְׁתָּלָה - לעומת המכשירים: מצלמה, מרגמה.
האם החלוקה הזאת באמת תקפה?
רק חלקית.
רובנו אכן אומרים מִשטָרה ומִסעָדה, וחלקנו גם אומרים מִרפָּאה. לא פגשתי אנשים רבים שאומרים מִכבָּסה ומִשתָּלה. ואני מודה שכאשר אני שומעת מישהו אומר כך זה עושה לי צמרמורת.
מה שאנחנו קוראים "כללים" של השפה, חלקם הם ניסוח ותמצות של התפתחויות לשוניות בתקופות קודמות, וחלקם מוכתבים מלמעלה, כלומר קביעות של האקדמיה ללשון העברית, שגם הן מסתמכות על הכללים שהתפתחו בעבר.
מכיוון שהשפה חיה, והמציאות הלשונית היום שונה מאד מזו שהיתה בעברנו הרחוק - לפני הגלות, למשל - חלק מהכללים אינם טבעיים יותר.
למשל, יש כללים ביחס לעיצורים גרוניים (ח', ע'), כללים שנגזרים באופן טבעי מההגייה של עיצורים אלה.
אלא שהיום איננו מבטאים אותם גרוניים, ואין הבדל בין הגיית א' לע' ובין הגיית ח' לכ' (רפה). ואם אין הבדל בפועל בהגייה - אין סיבה לזכור את הכללים הקודמים ולהתנהל לפיהם.
לגבי המשקלים השונים של שמות עצם, ניסו לשייך את משקל מִפְעָלָה למקום שבו נעשית פעולה מסויימת, ואת משקל מַפְעֵלָה למכשיר שמבצע את הפעולה. כלומר לפי כלל זה צריך לומר מִכְבָּסָה, מִשְטָרָה, מִסְעָדָה, מִרְפָּאָה, מִשְׁתָּלָה - לעומת המכשירים: מצלמה, מרגמה.
האם החלוקה הזאת באמת תקפה?
רק חלקית.
רובנו אכן אומרים מִשטָרה ומִסעָדה, וחלקנו גם אומרים מִרפָּאה. לא פגשתי אנשים רבים שאומרים מִכבָּסה ומִשתָּלה. ואני מודה שכאשר אני שומעת מישהו אומר כך זה עושה לי צמרמורת.
איך אומרים בעברית
להפשיל שרוולים זה להעלות אותם או להוריד?
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
איך אומרים בעברית
להעלות.
איך אומרים בעברית
תודה!
אז איך אומרים להוריד שרוולים? לפשוט?
או אולי הכי פשוט להשתמש בפועל של הקטנה שלי - "לשרוול"?
אז איך אומרים להוריד שרוולים? לפשוט?
או אולי הכי פשוט להשתמש בפועל של הקטנה שלי - "לשרוול"?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
אולי לפרוש שרוולים, כי ההפשלה בד"כ מלווה בקיפול כלפי מעלה.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
איך אומרים בעברית
אז איך אומרים להוריד שרוולים?
אני חושבת שמקובל לומר "להוריד שרוולים", ואינני מכירה ביטוי ספציפי מיוחד לפעולה הזאת.
אני בעד "לשרוול".
אגב, להפשיל שרוולים משמש גם בהשאלה. הכוונה - להתחיל בפועל לבצע את המשימה, ומדובר בעשייה שדורשת מאמץ או החלטיות.
כי מתי מפשילים שרוולים? כשעמודים לעשות עבודה שצפויה להרטיב או ללכלך את הידיים.
אני חושבת שמקובל לומר "להוריד שרוולים", ואינני מכירה ביטוי ספציפי מיוחד לפעולה הזאת.
אני בעד "לשרוול".
אגב, להפשיל שרוולים משמש גם בהשאלה. הכוונה - להתחיל בפועל לבצע את המשימה, ומדובר בעשייה שדורשת מאמץ או החלטיות.
כי מתי מפשילים שרוולים? כשעמודים לעשות עבודה שצפויה להרטיב או ללכלך את הידיים.
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
איך אומרים בעברית
האם מותר לומר ׳נהייתי׳ כמו: הפכתי ל? כמו ׳נהייתי קצת עייף׳?
ואם מותר, מה למען השם, שם הפועל?
ואם מותר, מה למען השם, שם הפועל?
-
- הודעות: 598
- הצטרפות: 19 דצמבר 2006, 22:04
- דף אישי: הדף האישי של הרגע_שלפני*
איך אומרים בעברית
לא יודעת אם מותר. אבל שם הפועל הוא להיות.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
נהיה + שם תואר היא צורה רווחת ולא אלגנטית במיוחד. אפשר לומר התעייפתי, כשיש פועל מוכן, או נעשה + שם תואר כשאין. נעשה-להיעשות (ולא לעשות, ולכן גם שם הפועל של נהיה אינו להיות).
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
איך אומרים בעברית
איך שם הפועל להיות? זה לא הגיוני. זה שם הפועל של אהיה והייתי בפעל ע״ו, אז גם שם פועל של נפעל?
הבעיה שאני רוצה ללמד שיר עם הפועל הזה ואני מכירה את התלמידים שלי מספיק טוב כדי לדעת שידרשו ממני שם פועל. מישהו יודע?
הבעיה שאני רוצה ללמד שיר עם הפועל הזה ואני מכירה את התלמידים שלי מספיק טוב כדי לדעת שידרשו ממני שם פועל. מישהו יודע?
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
איך אומרים בעברית
חברתי הלשונאית אמרה שאסיר דאגה מלבי ושיש פעלים סבילים שאין להם שם פועל. ידעתי את זה על פועל והופעל, אבל לא על נפעל...
תודה על העזרה לכולן!
תודה על העזרה לכולן!
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
איפה את מלמדת? האם דרושים שם מורים (עם תעודה וניסיון)?
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
איך אומרים בעברית
פלוני, דבר/י איתי בדף בית.
איך אומרים בעברית
ידיד שלי כותב הוראות הפעלה בנושא מסוים. הוא ביקש את דעתי לגבי הפנייה בלשון זכר ונקבה במאמרים: "איך לפתור את הפלונטר הזה שבשפה העברית כדי שנשים לא תרגשנה מקופחות ?"
יש למישהי/ מישהו כאן רעיון?
תודה וחג שמח.
יש למישהי/ מישהו כאן רעיון?
תודה וחג שמח.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך אומרים בעברית
אני מתרגמת לפעמים הוראות טכניות. כותבת או בלשון רבים ציווי "סובבו את הכפתור". או בשם הפועל "לסובב את הכפתור" (זה יוצא מעט יותר גולמי, אפשר לפעמים להוסיף "יש לסובב" או "מומלץ לסובב" כדי לרכך את זה).
הפתרון של "סובב/י את הכפתור" נראה רע בד"כ.
האמת שאפילו אם כותבים ברבים זכר "מסובבים את הכפתור" זה עדיין נתפס יותר טוב מאשר "סובב את הכפתור". אבל זו ההרגשה האישית שלי כאישה שקוראת ואולי אחרות חשות אחרת.
הפתרון של "סובב/י את הכפתור" נראה רע בד"כ.
האמת שאפילו אם כותבים ברבים זכר "מסובבים את הכפתור" זה עדיין נתפס יותר טוב מאשר "סובב את הכפתור". אבל זו ההרגשה האישית שלי כאישה שקוראת ואולי אחרות חשות אחרת.
איך אומרים בעברית
תודה, איך שלא נסובב את זה זה נשמע לא משהו : )
מצטרפת אלייך לגבי סובב/י, כבר כשכתבתי "יש למישהי/ מישהו" זה נראה לי לא טוב.
מצטרפת אלייך לגבי סובב/י, כבר כשכתבתי "יש למישהי/ מישהו" זה נראה לי לא טוב.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך אומרים בעברית
איך אומרים באופן טבעי קשה להגיד כי השפה היא לא דבר טבעי אלא מוסכמה אנושית
אכן מוסכמה, והכללים נוסחו על בסיס המוסכמות. אלא שלמשל המאחשב שלך, שהיה צריך להיות באמת מאחשב מהתחלה, דוקא בתחילת דרכו הוא היה מחאשב. רק עם השנים הסתגל הציבור לראות בו מאחשב. כמו מאכשיר. ולכן, המאקרר, צריך להיות מאקרר. והמאגהץ לא צריך להיות מגה עץ. הוא לא ממגה בול ומגה בעיר או מגה בכפר.
לא רק המחשב, גם המחלף מתחיל לחלחל בהדרגה. אבל עדיין רבים וטובים מכנים אותו מאחלף, או מיחלף, כמו בתחילת דרכו. )(למרות שזה היה בתקופה שהמחדל פרח, והיה קל להבין שהמחדל והמחלף הם בני דודים - סתם קרובי משפחה מבחינת המבנה הלשוני)
אכן מוסכמה, והכללים נוסחו על בסיס המוסכמות. אלא שלמשל המאחשב שלך, שהיה צריך להיות באמת מאחשב מהתחלה, דוקא בתחילת דרכו הוא היה מחאשב. רק עם השנים הסתגל הציבור לראות בו מאחשב. כמו מאכשיר. ולכן, המאקרר, צריך להיות מאקרר. והמאגהץ לא צריך להיות מגה עץ. הוא לא ממגה בול ומגה בעיר או מגה בכפר.
לא רק המחשב, גם המחלף מתחיל לחלחל בהדרגה. אבל עדיין רבים וטובים מכנים אותו מאחלף, או מיחלף, כמו בתחילת דרכו. )(למרות שזה היה בתקופה שהמחדל פרח, והיה קל להבין שהמחדל והמחלף הם בני דודים - סתם קרובי משפחה מבחינת המבנה הלשוני)