שאלות מחפשות תשובות

צוויליך*
הודעות: 2438
הצטרפות: 12 מרץ 2005, 20:35

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי צוויליך* »

סליחה - ANd9GcRwBp8qPNiBpk1A5kj9bm54I1LO]מקורות 1R7WZ7v JnIb72VZcu1y5nzXA[/po] .
(המביא דבר בשם אומרו" וגו')

צוויל
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי דנד_י* »

אבל אז למה ההמלצה היא לאכול סרדינים נגיד רק פעמיים בשבוע ולא כל יום?
ולא ממליצים לאכול מקסימום 20 סרדינים בכל החיים או משהו כזה?
ללו*
הודעות: 427
הצטרפות: 11 ינואר 2011, 09:59

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי ללו* »

אח, תמיד אפשר לסמוך על צוויליך @} תודה.
בת_הרים*
הודעות: 5
הצטרפות: 13 אוקטובר 2013, 13:42

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי בת_הרים* »

האםמישהו יכול להפנות אותי לחוקים העוסקים בבניה קלה / סוכת שומר /רועה , על קרקע חקלאית לצורך מגורים*?
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעלי_לה »

זה משתנה לפי הקרקע. תלוי אם זו אדמת מִנהל או טאבו, אם היא בשימוש חקלאי כרגע או לא, איפה היא נמצאת, מה הגודל שלה, ועוד פרמטרים.
אם זו אדמת מנהל, את צריכה לפנות למִנהל ולקבל מהם את הניירת הרלוונטית (את יכולה לחפש באתר שלהם, אני מהמרת שלא תמצאי שם אבל תנסי).
אם אדמה פרטית, את צריכה לפנות לרשות המוניציפלית, לוועדה לתכנון ובנייה נדמה לי, ולברר אצלם.

(כל זה מבירור שעשיתי בנושא לפני עשור. אולי השתנה מאז)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

גילגולם של בגדים נשמע מעניין ביותר. אפשר לגשת למדור מטאבלט?לא הצלחתי:-) סימון
אורוס*
הודעות: 1
הצטרפות: 01 יולי 2014, 14:54

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אורוס* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום!
אני מקווה שזה המקום לשאול, ושאמצא תשובה :)
אני רוצה לדעת אם ניתן להשיג נתרן פחמתי ואמוניה בארץ (הראשון למטרת נוזל כביסה ביתי והשני לניקוי יסודי של התנור המסכן שלי). אני מחפשת גם שעוות דבורים לצורך הכנת שפתון.
אחרי שגיליתי שניתן למצוא בארץ גם סבון של ד"ר ברונר וגם אבקת בורקס, יש לי תקווה.
תודה רבה מראש!
אורוס
[email protected]
חנה*
הודעות: 54
הצטרפות: 12 נובמבר 2003, 00:43

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי חנה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

האם בתאומים לא זהים הביוץ הוא משתי השחלות במקביל?
האם יכולה להיות באופן טבעי שלישייה שכולם בה לא זהים?
שקטה*
הודעות: 1157
הצטרפות: 25 ספטמבר 2012, 14:14

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי שקטה* »

רציתי לדעת האם יש חיות שאוכלות בטבע לימונים. כלומר אני מניחה שלימון לא התפתח מהכלאות שעשה האדם ולכן כדי שהזרעים יעברו ממקום למקום צריך בעיקרון שחיה תאכל את הפרי, נכון? אז רציתי לדעת אם יש חיות שאוכלות פרי כל כך חמוץ?
יעל*
הודעות: 2185
הצטרפות: 30 יוני 2001, 20:34

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעל* »

כלומר אני מניחה שלימון לא התפתח מהכלאות שעשה האדם
דווקא כן, לימון = אתרוג + ליים
(אפילו היה על זה דף פעם)
דפנה*
הודעות: 654
הצטרפות: 22 ספטמבר 2001, 18:35

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי דפנה* »

למה להרבה הורים חשוב להשתמש במילים 'פין' ו'פות' דווקא - המילים העבריות התקניות ולא כינויים, אבל אין הקפדה דומה לגבי המילים 'שדיים', 'עכוז', 'צואה', 'שתן'?
השאלה רצינית לגמרי!
דפנה*
הודעות: 654
הצטרפות: 22 ספטמבר 2001, 18:35

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי דפנה* »

אפחד?
התרשמתי שדווקא יש פה באתר הרבה הורים כאלה, והנחתי שיש איזה רציונל מאחורי. מה אני מפספסת?
ואם*
הודעות: 71
הצטרפות: 26 דצמבר 2014, 14:40

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי ואם* »

למה להרבה הורים חשוב להשתמש במילים 'פין' ו'פות' דווקא - המילים העבריות התקניות ולא כינויים, אבל אין הקפדה דומה לגבי המילים 'שדיים', 'עכוז', 'צואה', 'שתן'?
שאלה טובה האמת.
אני באמת לא מתה על המילים "פין" ו"פות" ומשתמשת בהם לעתים רחוקות בלבד.
למה אני משתמשת בהן? בעיקר כי חשוב לי שהילדים יכירו אותן ויידעו את משמעותן.
אבל בדיבור שוטף אני משתמשת בכינויים הרווחים פה בבית - ציצי, טוסיק, פיפי/פושפוש, בולבול ועוד.
פין ופות אלה מונחים מאוד קליניים בעיניי ואני לא משתמשת בהם גם בתקשורת עם מבוגרים, כמו הבנזוג או חברות. זה נראה לי מעושה ודידקטי להשתמש בהם בשיחה עם הילדים
מרת_פרת_משה*
הודעות: 50
הצטרפות: 24 ספטמבר 2014, 15:36
דף אישי: הדף האישי של מרת_פרת_משה*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי מרת_פרת_משה* »

נראה לי שהשימוש ב''פין'' ו''פות'' נעשה בדיבור עם ילדים בעיקר מול מבוגרים אחרים שלא ברור לך מה נחשב מילה ''לא יפה'' מבחינתם. כלומר, גננת תשתמש במונחים התקנים כי היא לא יודעת איזה ביטוי מקובל בבית, ותהיה קצת בעיה אם הילד יחזור הביתה עם מילה שלא לרוחם של ההורים. קקי ופיפי הם יותר מקובלים ברוב הבתים, אז יותר רווחים. אני בהחלט מכירה גננות שלא אומרות ליד הילדים "ציצים'' ויעדיפו למשל ''חזה'' (כי שדיים זו גם מילה גסה?). אבל לגבי הורים זה אחרת... אולי כדי שזה ישמע רציני- מדעי- תקני כזה, ואז פחות מביך לדבר על אברי מין? אגב, גם את המילה אברי מין אני לא אוהבת כשמדובר בילדים... איכשהו ''פין'' ו''פות'' הן מילים שמקושרות לי לשיח מאוד נבוך והססני של מבוגרים עם ילדים.
שאלה מעניינת.
נירה*
הודעות: 28
הצטרפות: 02 ינואר 2005, 01:52

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי נירה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

ביצה (אחת) מקושקשת וחביתה מביצה אחת - האם אמור להיות הבדל בנפח?
(בהנחה שהביצים באותו גודל)
הדיון התעורר בארוחת בוקר, ולא התחשק לי להקריב את שתיהן בשביל לעשות "ארכימדס".
יש דרך אחרת לבדוק נפח?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

יש למישהו עיצה איך לנקות מברשת שיער?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_אבל בדיבור שוטף אני משתמשת בכינויים הרווחים פה בבית - ציצי, טוסיק, פיפי/פושפוש, בולבול ועוד.
פין ופות אלה מונחים מאוד קליניים בעיניי ואני לא משתמשת בהם גם בתקשורת עם מבוגרים, כמו הבנזוג או חברות. זה נראה לי מעושה ודידקטי להשתמש בהם בשיחה עם הילדים_

לי זה נשמע מעושה גם בשיחת מבוגרים. פרט אולי לשיחה עם גינקולוג או אורולוג וכיו"ב.
נירה*
הודעות: 28
הצטרפות: 02 ינואר 2005, 01:52

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי נירה* »

דרושה המלצה על מטפלת רוחנית/הוליסטית (אפשרי פנסיונרית)
סבלנית במחיר שפוי, באיזור השרון והמרכז
לשחרור משקעים מן העבר.
המלצות תתקבלנה בברכה.
תודה.
נירה.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אני לא מתה על המילים "פין" ו"פות" זה נראה לי מעושה ודידקטי
כדי לא להתבטא בגסות, ביקשנו להצניע את המילה הערבית זוב (ב' דגושה) שהיתה כאן בשימוש בתחילת המאה ה-20, (כמו הרבה מילים ערביות שמילאו מקום חסר בשפה העברית), על ידי שהשתמשנו רק באות הראשונה של המילה. התוצאה היא שהאות הזו, הפכה למילה הגסה.
מסקנה - הכל בעיני המשתמש. שזה כולנו.
הסברים ישימים בדברי יולי (שם בדוי) מיצחק שדה, על יחסנו לנאה או לא נאה בכל הקשור לעניינים האלה.
התנ"ך לא מתבייש ממילים מפורשות, למה אנחנו מתביישים? והאם ביטויים גסים יותר, שנוספו לשפה, הם תוצאה של השינוי ביחס למילים מפורשות? מעניין.

לדעתי, בהשפעת עמידותן של קללות, לא קרה דבר דומה למילה האחרת
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

שלום :)
אני מסיימת השנה תואר ראשון ועושה סמינריון בנושא החינוך הביתי.
לטובת המחקר אני מחפשת נערים ונערות בין גיל 14 ל20, אשר התחנכו לפחות שנה אחת במהלך חייהם בחינוך ביתי.
המחקר בנוי משאלון אינטרנטי קצר ומעניין.
https://telhai.az1.qualtrics.com/SE/?SID=[po]SV cYmGZEvaBoBb4G1[/po] - פשוט לוחצים על הקישור ועונים על כמה שאלות (נערים ונערות בלבד!)

באילו דפים מתאים שאפרסם?
איך אני יכולה להגיע לנערים בגילאים הנ"ל?
תודה!!
ילתא*
הודעות: 1
הצטרפות: 23 אוגוסט 2016, 21:32

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי ילתא* »

כשיש גשר, ומסומן עליו הגובה המקסימלי למכוניות שיעברו מתחתיו, ומעל נתיב אחד המספר הוא 5.4, ומעל הנתיב השני - 5.40, האם בשני המספרים (שכתובים על אותו גשר!) הכוונה ל5 מטרים וארבעים ס"מ?
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אחרי שנמצאה התשובה למהירות סיבוב כדור הארץ, נשאלה השאלה איך אנחנו לא מרגישים את הסיבוב, כי 1675 קמ"ש נשמע המון.
לזה גוגל לא הצליח עדיין לספק את הסקרנות שעלתה בבביתי.
יש למישהו את התשובה, או רעיון איפה אפשר למצוא אינפמורציות בסגנון הזה שמתאים לקטנטנים (ולחסרי השכלה במדעים מדויקים)

תודה מראש
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

נשאלה השאלה איך אנחנו לא מרגישים את הסיבוב
מאותה הסיבה שכשאנחנו ברכבת או רכב אנחנו לא מרגישים את התנועה, אלא רק את התאוצה וההאטה. מה שאנחנו מרגישים זה לא מהירות, אלא מהירות יחסית ואם הכל מסביב נע באותה מהירות, אז לא משנה מה המהירות, המהירות היחסית היא אפס ולא מרגישים אותה.
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מאותה הסיבה שכשאנחנו ברכבת או רכב אנחנו לא מרגישים את התנועה
אנחנו מרגישים את תנועת האוויר סביבנו. ואז זה כן משנה מה המהירות, המהירות היחסית היא אפס ולא מרגישים אותה.
ועוד דבר אם אני עומדת על גג כלי רכב נוסע וקופצת, האם אני אנחת על אותה נקודה שהייתי עליה, או שאני אנחת בנקודה אחרת?
ההגיון אומר לי שאני אמורה לנחות לנקודה אחרת, ושהיא תשנה בהתאם למהירות כלי הרכב.

מה שאנחנו מרגישים זה לא מהירות, אלא מהירות יחסית
אבל אנחנו לא מרגישים תזוזה, אז מהירות יחסית למה?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אנחנו מרגישים את תנועת האוויר סביבנו.
אני לא מרגישה. ברכבת אין חלונות פתוחים, וגם באוטו אם החלונות סגורים.

או שאני אנחת בנקודה אחרת?
תנחתי בנקודה אחרת. אכן תמשיכי להתקדם במהירות של האוטו, ותנחתי בהתאם למהירות שלו.


אז מהירות יחסית למה?
למה שסביבנו. אני לא באמת מבינה בפיזיולוגיה אנושית, אבל נראה לי שמה שאנחנו מרגישים זה לא מהירות בכלל, אלא תאוצה. אבל אנחנו יכולים להרגיש בהפרש מהירויות - אם כי המצב בו אני זזה במהירות של 50 קמ"ש שקול פיזיקלית למצב בו האוויר זז במהירות של 50 קמ"ש סביבי.

ובחזרה לכדור הארץ המסתובב:
אנחנו מרגישים את תנועת האוויר סביבנו.
האוויר ואנחנו מסתובבים באותה מהירות, לכן המהירות היחסית שלי ביחס לאוויר שסביבי עכשיו (ואני יושבת מול המחשב עכשיו, ולא נעה לשום מקום) היא אפס, ואין תחושת תנועה.
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

ברכבת אין חלונות פתוחים, וגם באוטו אם החלונות סגורים.
בגלל זה לא מסתדרת לי ההקבלה לכלי רכב. קודם כל יש כל רכב סגורים למרות שיש גם פתוחים, חוץ מזה שלעולם אין חלונות.

תנחתי בנקודה אחרת.
לכו אני חושבת שכן חשובה המהירות.
האמת הייתי דיי בשוק. אם הייתי מנסה לענות לזה לפני שנכנסתי לויקיפידיה הייתי מנחשת מספר הרבה יותר נמוך.
למשל זה הפך לי לגמרי את הרעיון עם הטיסות. לפי זכרוני הטיסה לארה"ב ארוכה בכשעה מהחזרה (או הפוך. בכל מקרה יש בינהם שעה וחצי)אני לא מתמצאת במשוואות ומתמתיקה. אבל עם מהירות כזאת הייתי מצפה להפרש הרבה יותר גדול בטיסות הלוך וחזור.

האוויר ואנחנו מסתובבים באותה מהירות,
טוב לזה עוד לא הגעתי, וזה כבר בכלל מעלה עוד המון שאלות. האוויר מסתובב גם במהירות של 1675 קמ"ש? רוח קבועה?
כל פעם שאני מנסה לעשות סדר בראש הכל רק יותר מתבלגן לי. כל תשובה לא עונה לי לגמרי על השאלה ורק מעלה עוד כמה נוספות (-:
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אכן תמשיכי להתקדם במהירות של האוטו, ותנחתי בהתאם למהירות שלו.
מכוניות מגיעות למאה חמישים קמ"ש ואנחנו אמורים לראות שינוי בנקודת הנחיתה.
העולם מסתובב במהירות של 1675 קמש, שזה פי עשר ויותר, האם אני לא אמורה להיות נקודת נחיתה שונה על הרצפה עם נתונים כאלו?
למה זה עדיין לא מסתדר לי?
תפוח_אדמה*
הודעות: 1235
הצטרפות: 01 יולי 2008, 21:51
דף אישי: הדף האישי של תפוח_אדמה*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי תפוח_אדמה* »

זה כאילו היית קופצת בתוך הרכבת. המהירות שלך שווה למהירות של כדור הארץ. המהירות של האוויר שווה למהירות של כדור הארץ. כולם זזים ביחד.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אם אני נוסעת במכונית עם חלונות סגורים, את המערכת סגורה. אני לא מרגישה את האוור זזף כי הוא זז באותה מהירות כמוני. אותו דבר עם קפיצה ברכבת. אני קופצת וממשיכה לזוז קדימה בזמן הנפילה למטה באותה מהירות שבה הייתי. שזו גם המהירות של הרכבת לכן ביחס לרכבת אני לא זזה ונוחתת באותו המקום.

כדור הארץ הוא מערכת סגורה, ביחס אלינו. הכל מסביבנו זז באותה מהירות כמונו - כולל האוויר - ולכן לא מרגישים את המהירות. אם כדור הארץ יעצור פתאום, כולנו נרגיש את זה (בשניות שנותרו לפני שנמות).
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

תודה על התשובות והקישור.
המשכתי לחפור וגיליתי קודם כל שהיה לי יותרקל עם החומר שמצאתי באנגלית. זאת כבר תגלית מבחינתי (-:.
בנוסף למה שהעלתן יש עוד נקודה שמצאתי. הקפיצה מרחיקה אותי ממרכז הכדור ואז זה משנה את ההקף בו אני נמצאת. נראה לכן שהבנתי את זה נכון?
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

נראה לכן שהבנתי את זה נכון?
לא. השינוי בהקף זניח. העיקרון הפיזקלי נכון גם במקרה בו את קופצת ברכבת, ולרכבת אין הקף.
עדן*
הודעות: 20
הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 15:16

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי עדן* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אהלן, יש למישהו רעיון איך לנקות חלונות שנהיו קצת שחורים? עכורים כאלה,
אנחנו חוששים שאולי זה טחב.. אמא המליצה 00 שירותים, ואני קצת פחות מתלהבת.
יש רעיונות? :)

תודה!
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לא. השינוי בהקף זניח.
שוב פעם רק בודקת. האם לדעתך לא הצגתי את הטענה נכונה או שאת פשוט לא מסכימה עם הטענה.

הנה ציטוט לדוגמא:

The reason something projected straight up doesn't fall back onto the same spot is that its radius from the center of rotation increases as it gets higher. Initially, the projectile and the surface of the earth are moving at the same speed horizontally. As the projectile goes higher, it moves further from the center of rotation and would have to move faster laterally to keep above the same spot on the ground below it. It doesn't, so appears to move west to a observer fixed to the ground. Note that this effect is proportional to sin(90° - latitude). If the projectile was launched straight up at either pole, it would fall back to the same spot with the same orientation.

וזה לא המקום היחיד שנתקלתי בזה. נושא ההקף זה לא נתון זניח. הוא זניח כי הקפיצה האנושית היא מזערית
ממה שהבנתי העניין הוא שמבחינת הקפיצה כל הנתונים הם כל כך מזעריים ולכן מורגשים כזניחים, אבל תכלס אנחנו כן נוחתים טיפטיפונת מערבה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

אנחנו כן נוחתים טיפטיפונת מערבה.
כן, זה עקרונית משפיע. אבל במקרה של כדור הארץ, ההבדל בהקף זניח. כלומר, הוא כל כך קטן שאי אפשר למדוד את ההשפעה שלו בתנאים רגילים. למשל, כי השפעת החיכוך עם האוויר גדולה בכמה סדרי גודל.

כלומר מבחינת הקפיצה כל הנתונים הם כל כך מזעריים ולכן מורגשים כזניחים, אבל תכלס אנחנו כן נוחתים טיפטיפונת מערבה.

אבל בהקשר בו הצגת את זה... את הרי לא התייחסת לחיכוך עם האוויר. והחיכוך עם האוויר משפיע יותר מהבדלי ההקף, ובכל זאת לא מתחשבים בו בחישובים. אנחנו לא נוחתים טיפטיפונת מערבה. בתנאי מעבדה היינו נוחתים, אבל במציאות אנחנו לא. כי יש דברים אחרים שמשפיעים הרבה יותר.

אוף, אני לא מצליחה להסביר שום דבר בצורה סבירה בלי לשרטט גרף עם הכוחות הפועלים. גורם לי להעריך יותר את המורים שלי לפיזיקה.
תפוח_אדמה*
הודעות: 1235
הצטרפות: 01 יולי 2008, 21:51
דף אישי: הדף האישי של תפוח_אדמה*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי תפוח_אדמה* »

כל דבר הוא זניח ביחס למשהו אחר. אם הקפיצה האנושית היא כזאת שלכל צורך ועניין אי אפשר לחשב כמה מערבה נחתת, אז נושא ההיקף הוא זניח לעניין החישוב הזה.
אם את רוצה לחשב כמה זמן ייקח למטוס לטוס מערבה או מזרחה, אז כן, זה לא זניח.
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אבל בהקשר בו הצגת את זה... את הרי לא התייחסת לחיכוך עם האוויר.
אני בסך הכל מנסה לבדוק פה אם אני מבינה את מה שאחרים מציגים. לדון אם מה שהם מציגים נכון או לא, זה כבר גדול עלי. (-:
מה שכן דווקא כן התייחסתי לנקודה של השוני בין הבתוך לבחוץ של כלי הרכב.
אמא_לסקרנים_בבית*
הודעות: 8
הצטרפות: 18 אוגוסט 2017, 17:49

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אמא_לסקרנים_בבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אם את רוצה לחשב כמה זמן ייקח למטוס לטוס מערבה או מזרחה, אז כן, זה לא זניח.
תודה תפוח אדמה. נתת לי אישור להבנת הנקרא שלי. לבינתיים נחה דעתי (-:

בתנאי מעבדה היינו נוחתים, אבל במציאות אנחנו לא
הזכרת לי ציטוט של טסלה.
Today's scientists have substituted mathematics for experiments, and they wander off through equation after equation, and eventually build a structure which has no relation to reality
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי אישה_במסע* »

which has no relation to reality
אני חושבת שזה המחשב שלי עובד סותר את המשפט הזה...

(זה דווקא נכון למדעי המחשב, אבל זה כי ניסויים הראו שחישובים מתמטיים עדיפים על ניסויים בתחום הזה, בהרבה מקרים...)
רחל*
הודעות: 324
הצטרפות: 25 אוקטובר 2003, 22:57

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי רחל* »

מה הופך בן אדם לאמפתי, לרגיש לזולת? נולדים עם זה? מפתחים את זה? האם הסביבה יכולה לעזור לאדם להפוך ליותר אמפתי? האם מבוגר או נער שנראה די אטום לרגשות האחרים (בלי להיות אדם רע בכלל) יכול עוד להשתנות, או שרק בילדות הרכה נקבעת התכונה הזאת בנפש (או שבכלל נולדים איתה)?
ואם יש דרך לעזור לאדם לפתח קשב לזולת, מה היא?
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעלי* »

נושא שאני עוסקת בו לאחרונה (קוראת עליו ומהרהרת).
מסתבר שיש שני סוגים של אמפתיה - רגשית וקוגניטיבית.
אמפתיה רגשית כנראה פחות ניתנת לפיתוח מאוחר מאשר אמפתיה קוגניטיבית.
ליקויים שונים ברמות שונות באמפתיה נפוצים למדי. ליקוי או חוסר באמפתיה רגשית, זה למשל מאפיין של נרקיסיזם. ליקוי באמפתיה קוגניטיבית די נפוץ אצל אנשים על הרצף האוטיסטי. ושני הליקויים גם יכולים להופיע יחד.
מבוגר אטום לרגשות האחרים לא יכול, לדעתי ולמיטב הבנתי, להשתנות מהבחינה הרגשית, כלומר הוא לא יכול להיהפך לרגיש. לא יכול להיעשות לאמפתי. אם הוא לא בנאדם רע, כלומר הוא כן אכפתי, הוא יכול לפצות על זה בעזרת האמפתיה הקוגניטיבית שלו. ואז ההתנהגות שלו יכולה לעזור (כמעט) כאילו נבעה מרגישות של אמפתיה רגשית.
כשמדובר בנער זה בכלל סיפור אחר. גיל הנעורים זו תקופה מאוד אגוצנטרית, ככה זה. נער אטום זה לא מדאיג כשלעצמו, בעיניי.
איך הוא היה כילד? האם חוץ מאטימות את רואה גם חוסר הבנה לרגשות הזולת, אפילו לאחר הסבר (ליקוי באמפתיה קוגניטיבית)?

(גילוי נאות: אני אמא לנער אטום שהיה ילד אמפתי להפליא).
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעלי* »

אויש אני רואה שחלק מההודעה נמחק לי (עשיתי קופי ושכחתי פייסט, והלך). משחזרת

אם הבנתי נכון,
אמפתיה רגשית זה כשאני רואה מישהו במצב רגשי מסוים ואני מיד מזהה מה הוא מרגיש, לפי שפת גוף וכן הלאה, כי אני מרגישה מה שהוא מרגיש.
אמפתיה קוגניטיבית זה כשאני יודעת שמישהו חווה כך וכך, אני חושבת איך זה היה גורם לי להרגיש, ואני מסיקה שהוא בוודאי מרגיש דומה.
רחל*
הודעות: 324
הצטרפות: 25 אוקטובר 2003, 22:57

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי רחל* »

תודה תודה יעלי @} מעריכה מאוד את תגובתך. את נשמעת לי מאוד חכמה וצודקת.
אני מבינה ממך שאמפתיה קוגניטיבית אפשר לטפח הרבה יותר מאמפתיה רגשית, כן?
איך הסביבה יכולה לעזור בזה?
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי חני_בונה* »

יכולה לחפש בגוגל צירוף של אמפתיה + מרשל רוזנברג (מחבר שיטת תקשורת מקרבת)
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי קור_את* »

יעלי, מצטרפת לדברייך.

אמפתיה רגשית כנראה פחות ניתנת לפיתוח מאוחר מאשר אמפתיה קוגניטיבית.

אמפתיה קוגניטיבית מתפתחת על ידי השכלה בעיקר. ההשכלה מאפשרת לקטלג סיטואציות כתקינות או לא תקינות.

האם מבוגר או נער שנראה די אטום לרגשות האחרים (בלי להיות אדם רע בכלל) יכול עוד להשתנות

לדעתי, כן. רואים נערים/נערות רבים שלחלוטין מרוכזים בעצמם וזה עובר להם עם הגיל. אבל זה לא אומר שצריך לוותר להם בתקופה זו, לדעתי.
רחל*
הודעות: 324
הצטרפות: 25 אוקטובר 2003, 22:57

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי רחל* »

חני - תודה, אחפש (בגדול מכירה ומעריכה מאוד את הרעיונות של מ"ר).

קוראת -
אבל זה לא אומר שצריך לוותר להם בתקופה זו.
אז איך לא מוותרים? מה עושים?
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעלי* »

אמפתיה קוגניטיבית מתפתחת על ידי השכלה בעיקר. ההשכלה מאפשרת לקטלג סיטואציות כתקינות או לא תקינות.
מעניין. כשאני חושבת על זה, אצלי זה התפתח מקריאת ספרים...

לדעתי, כן. רואים נערים/נערות רבים שלחלוטין מרוכזים בעצמם וזה עובר להם עם הגיל. אבל זה לא אומר שצריך לוותר להם בתקופה זו, לדעתי.
בדיוק ככה.

אז איך לא מוותרים? מה עושים?
דוגמה אישית, דוגמה אישית, דוגמה אישית.
עם מודלינג תקין הוא יהיה בסדר בסוף :-)
ומה בינתיים? דוגמה אישית - עליו (כלומר אמפתיה כלפיו) יחד עם הרבה, הרבה, הרבה אסרטיביות.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי קור_את* »

דוגמה אישית, דוגמה אישית, דוגמה אישית.

לדעתי, דוגמה אישית לא מספיקה. צריך חינוך של ממש. לא צריך להכביר במילים ובשיחות, אבל מדי פעם להגיד במפורש מה לא בסדר ולהצביע במפורש על התנהגויות אגואיסטיות. גם אם הנער לא נענה מיד, משהו נקלט לזמן מאוחר יותר.
מכירה יותר מדי הורים שמתנהגים מקסים עם ילדים אגואיסטים שהמודל ההורי לא הספיק להם. פשוט לא חינכו אותם באופן פעיל.
יעלי*
הודעות: 663
הצטרפות: 08 אוקטובר 2003, 21:33

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי יעלי* »

להגיד במפורש מה לא בסדר ולהצביע במפורש על התנהגויות אגואיסטיות
לגמרי. לזה התכוונתי באסרטיביות. תודה שפירטת
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי קור_את* »

ומה בינתיים? דוגמה אישית - עליו (כלומר אמפתיה כלפיו) יחד עם הרבה, הרבה, הרבה אסרטיביות.
נכון. פספסתי!
מעניין. כשאני חושבת על זה, אצלי זה התפתח מקריאת ספרים...
גם אצלי! מאוד. וגם מתנועת הנוער.
רחל*
הודעות: 324
הצטרפות: 25 אוקטובר 2003, 22:57

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי רחל* »

תודה רבה לכן @}
סנונית_הסיפורים*
הודעות: 157
הצטרפות: 09 אוקטובר 2012, 10:38
דף אישי: הדף האישי של סנונית_הסיפורים*

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי סנונית_הסיפורים* »

מהניסיון שלי, אם אנחנו נותנים לילדים להרגיש איך זה כשאנחנו אמפאתיים אליהם, בעדינות, ובאכפתיות, ובצניעות, אז כך מתפתח אצלם גם מבנה נפשי משלהם לכך.
שבוע מבורך!
נירה*
הודעות: 28
הצטרפות: 02 ינואר 2005, 01:52

שאלות מחפשות תשובות

שליחה על ידי נירה* »

גרביים מגנים מהתחשמלות, או רק נעליים?
שליחת תגובה

חזור אל “דיונים/ויכוחים על עריכות והתנהלות באתר”